מה יעשו אנשי החדשות כאשר אין להם מספיק נושאים לדווח עליהם בחדשות? לא יעשו כתבה מעמיקה על המהומות בעכו, על ההתקדמות בהרכבת הממשלה של ליבני, וגם לא על המשך הירידות התלולות בבורסה. לא, יש פתרון טוב יותר - בואו נשדר לקט!

ואני חשבתי תמיד שמשמעות המילה חדשות אמורה לסמל שמדובר במשהו חדש ועדכני…

אמש מוזילה שיחררו אמש את Geode, הרחבה קטנה לפיירפוקס המאפשרת למשתמש לקבוע את מיקומו הגיאוגרפי. בכתבה בנושא ב־ynet שהופיעה היום הגיבו גולשים נסערים החרדים לפרטיותם, ובמיוחד בשביל להרגיע אותם וכדי לעשות קצת סדר בדברים נכתב הפוסט הזה.

המונח Geolocation מתייחס ליכולת של רכיב אלקטרוני לזהות את מיקומו הגיאוגרפי לשימושים רבים. בעבר נעשה שימוש במקלטי GPS בעיקר עבור הישרדות, אבל עם התקדמות הטכנולוגיה ניתן למצוא היום מכשירים אלקטרוניים המאפשרים ניווט באמצעות מפה במחירים נמוכים.

שירותי איכון אינם נחלתם הבלעדית של מקלטי GPS בניגוד למה שנחשב בידי רבים. חברות הסלולר, למשל, יכולות לקבל בכל רגע נתון את מיקומו המדוייק של כל מנוי, ומשטרת ישראל עושה לעיתים שימוש במידע זה בכדי לאתר פושעים או להוות אליבי לאנשים שהם בגדר חשודים.

למכשירים הכוללים יכולות איכון גם שימושים נוספים - למשל מצלמות דיגיטליות חדישות יכולות לשלב מידע גיאוגרפי על המיקום בו צולמה התמונה, וניתן בבוא העת להלביש את סט התמונות שלנו על מפה ולקבל את כל התמונות שצילמנו בטיול לפי המיקום המדוייק בו צולמה כל תמונה ותמונה.

חשבתם שהמידע על המיקום שלכם מוגבל למכשירים שיכולים לשדר את מיקומכם הלאה? לא לחלוטין נכון. בכל קנייה בכרטיס אשראי או משיכת כספים מכספומט נרשמת במאגרי מידע הפעולה, ולמעשה גם בעת ביצוע פעולה מול פקיד נרשם במאגרי המידע פירוט הפעולות שבוצעו כמו גם המיקום בו התבצעו הפעולות. מקומות עבודה רבים יכולים לזהות את מיקום העובדים שלהם באמצעות כרטיסי בקרת כניסה, שאמנם מאפשרים להם להיכנס לאזורים ממודרים, אך גם מאפשרים לדרגים הגבוהים לדעת את מיקומו של העובד ואת כל המקומות בהם הוא עובר בשטח החברה כולל תאריך ושעה.

כשמדובר על פרטיות, ניתן לחלק את רכיבי האיכון לשתי קטגוריות - רכיבים המספקים איכון גיאוגרפי למשתמש בהם (תוכנות ניווט למשל) ומכשירים המספקים שירותי איכון לצד שלישי (איתורן, שירותים של חברות הסלולר, הבוס שלכם). קיימים גם מכשירים המספקים למשתמש בהם שירותי איכון במקביל לגוף בצד שלישי (תוכנות הניווט במכשירי סלולר למשל, שגם מושכים מידע גרפי מרשת הסלולר לצורך הצגת המפה).

הוספת יכולות איכון לדפדפן הינה משהו חשוב ושימושי שיאפשר בסופו של דבר לנו, המשתמשים להנות משירותים טובים יותר - למשל, כאשר נחפש במנוע חיפוש מסויים מסעדה איטלקית, נקבל מסעדות הנמצאות בסמוך לנו ולא רשימת מסעדות בכל הארץ. ניתן כמובן להגדיר באתרים כאלה את מיקומנו הנוכחי גם כיום, אבל לעיתים גם יכולות פילוח לפי עיר לא יהיו מספיק יעילות, ולא דיברנו פה על מצבים בהם אנו ניגשים לשירות דרך מכשיר נייד כאשר מיקומנו הגיאוגרפי משתנה לעיתים תכופות.

• האם ניתן להגיד כי שירותי איכון ברשת יכולים לשמש לפעילות שתפגע בנו? - בהחלט.

• האם ניתן להגיד כי שרותי איכון ברשת מהווים חדירה לפרטיות הגולש? - לחלוטין לא.

geolocation הוא מפרט שנמצא בפיתוח בימים אלו ממש, ומטרתו לאפשר לאתרים לקבל מידע גיאוגרפי מהדפדפן. לא כל אתר צריך מידע גיאוגרפי, אבל העברת מידע כזה לאתרים מסויימים עשוייה להיות שימושית עבורנו. במחשבי כף יד וטלפונים סלולריים הפעולה עשוייה להיות שימושית אף יותר; למשל, באמצעות אתר בסגנון פייסבוק נוכל לזהות מי נמצא בסמוך אלינו, ואולי אף ליזום אינטראקציה מולם - פעולות אלו אפשריות היום באמצעות התקנת תוכנות במכשיר, אבל התקנת תוכנות הינה עסק מסורבל וסביר להניח שהמשתמש המזדמן יוותר על כך.

במוזילה ישנו רצון מתמיד להוסיף לדפדפן יכולות חדשות ושימושיות, והדבר אף נעשה באמצעות יצירת תקנים חדשים ושיפור תקנים קיימים. ה־geolocation יגיע לדפדפנים של מוזילה בתקופה הקרובה. בראש ובראשונה הדבר יהיה שימושי בדפדפן הנייד של מוזילה (fennec), שיאפשר לנצל את יכולות המכשיר הנייד "בשטח", ולקבל מידע מבוסס מיקום בזמן אמת.

מאחר ושני הדפדפנים משתפים בניהם בסיס קוד זהה, התכונה תגיע בקרוב גם לדפדפן Firefox, ומשתמשי פיירפוקס יוכלו באמצעותו לשתף את המיקום הגיאוגרפי שלהם בכל אחד מהאתרים התומכים בכך בקרוב מאד, עם שחרור פיירפוקס 3.1.

האם ניתן להשתמש בתכונה החדשה של פיירפוקס בשביל לרגל אחר המשתמש? לא. שום אתר לא יקבל מידע גיאוגרפי ישירות, אלא לאחר אישור המשתמש בלבד. מיד לאחר שהדפדפן יקבל בקשה לפרטים (באמצעות האובייקט navigator.geolocation) יגרום להופעת שאלה בדפדפן, שתאפשר למשתמש להחליט בעצמו אם הוא מעוניין לחשוף את מיקומו בפני האתר, ולבחור את רמת הדיוק שתמסר לאתר (מתוך מחשבה שלא חייבים מיקום מדוייק בשביל להגיע לאתר האינטרנט של חברת המוניות הקרובה, אבל בשביל שרותי ניווט מבוססי מפה כדאי להשתמש בדיוק האופטימלי).

תצלומסך: Mozilla Firefox 3.1 עם בקשה לאספקת המידע הגיאוגרפי של המשתמש

מאד רציתי להכניס תגובה לפוסט של רן יניב הרטשטיין איל שחר באתר נענע10, אלא שכפי שכתבתי כאן בעבר, השרתים של נענע דוחים נסיונות התחברות ממני, וכל מיני שרתי פרוקסי חופשיים שניסיתי חסמו לי את שליחת הטופס. אני מאד מקווה שהשרתים המתקדמים של נענע לא יתפתו לחסום לי גם את הטראקבק.

רן יניב הרטשטיין איל שחר העלה את בבלוג המערכת של נענע10 מחשבות על מעבר של הוידאו באתר לסילברלייט. לכאורה טכנולוגיה חדישה ומתקדמת, אבל האם היא בשלה מספיק למשתמש הקצה?

בראשית ברא (סר) טים ברנרס לי את הדפדפן והאינטרנט. והאינטרנט היה תוהו ובוהו ומסך טקסט שחור על פני כל מסך. ויאמר (סר) טים ברנרס לי ויהי דף, ויהי דף אינטרנט ראשון ברשת. וירא טים ברנרס לי את הדף כי טוב, ויבדל טים ברנרס לי בין הדף ובין ה־Gopher. ויקרא את הדף Web ולדפדפן קרא WorldWideWeb. ויהי ערב, ויהי בוקר יום אחד.

בעבר הרחוק, האינטרנט היה זירת מאבקי כוח בין יצרני התוכנה השונים. זה המציא שפת תכנות חדשה לרשת בשם JavaScript (שאין שום קשר בינה לשפת התכנות Java), וזה פיתח שפה מקבילה בשם JScript ששונה מהמקור רק במימוש ובמספר לא מבוטל של באגים ומימושים חלקיים בלבד.

שפת ה־JavaScript נכנסה לעולם בו היו באותן שנים הרחבות רבות לדפדפנים שהתיימרו להציע לדפדפן יכולות משופרות על ה־HTML הבסיסי. חברת Sun, למשל, פיתחה את Java Virtual Machine שאיפשרה להריץ יישומים שלמים גם דרך הדפדפן, חברת Microsoft פיתחה את ActiveX שנועד להיות מתחרה ל־Java (למעט העובדה שהוא דורש מערכת הפעלה ודפדפן של מייקרוסופט), חברת Macromedia על שלל פתרונותיה, ועשרות חברות נוספות, קטנות כגדולות, הציעו את הפתרונות שלהם לשידרוג יכולות הדפדפן.

שנות התשעים התאפיינו בחוסר סדר בכל התחומים. כדי לראות וידאו, למשל, הזדקקתם ללא פחות משלושה נגנים לפחות (Apple QuickTime, Real Player, Windows Media Player) רק בשביל הזכות לראות וידאו, ומספר דומה של תוכנות שונות בשביל להצליח לחלץ קבצים דחוסים.

בחיתוליה הייתה שפת ה־JavaScript רחוקה מלהיות מושלמת, ומאחר ולא היו תקנים מתקדמים ומקובלים על כולם נוצר מצב בו כל דפדפן דרש מימוש שונה של כל התסריטים באתר בשביל לאפשר אינטראקטיביות בסיסית עם המשתמש. שינוי המגמה הגיע עם נטסקייפ 6 (הראשון שהתבסס על הקוד של מוזילה) שלראשונה יישר קו עם אינטרנט אקספלורר בנוגע לתקנים (ואף העלים תמיכה בדברים שהיו קיימים בגירסאות קודמות של נטסקייפ, דוגמת <layer>). אחרי שנים  של חוסר סדר באינטרנט, לראשונה התחיל השקט, והתאפשר לפתח קוד אחיד שירוץ בצורה טובה על כל הדפדפנים.

בשנות האלפיים התחילו להעלם באופן הדרגתי רובם של התוספים מהדפדפן לטובת פתרונות פתוחים, וחברות רבות נעלמו מהזירה. אם גירסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר היו צריכות להגיע עם שלל עצום של תוספים כדי לאפשר גלישה באינטרנט, הגירסאות האחרונות של אינטרנט אקספלורר מורכבות מדפדפן בלבד, והוא עושה את העבודה שלו לא רע.

חברת Adobe, מוצר הדגל שלה הוא Acrobat Reader (ועם כל הכבוד לתוכנת Photoshop, אני לא בטוח שהיא מותקנת על אחוז כה גדול מהמחשבים) שהופץ חינם ואיפשר העברה של מסמכים מבלי שיאבדו את עיצובם ואת תוכנם מעולם לא הייתה דומיננטית בתחום הרשת. אמנם ניתן לראות אתרים רבים המציעים קבצי PDF להורדה וצפייה דרך הדפדפן, אבל הם אינם מהווים רוב. שינוי המגמה הגיע כאשר חברת אדובי מיזגה לתוכה את חברת Macromedia, שמוצר הדגל שלה, Flash Player הפך לאהוב במיוחד בקרב בעלי אתרים ובעיקר מפרסמים.

כיום, אפשר להגיד שלחברת אדובי יש ייצוג מכובד על כמעט כל מחשב שמחובר לרשת, ומייקרוסופט מפגרת מאחור עם דומיננטיות במערכות ווינדוס  בלבד. מייקרוסופט לא אוהבת להפסיד, ולכן כפי שהיא נאלצה לבסוף להתקפל ולהשאיר ל־Sun Java את הבכורה בתחום שהיא עד עכשיו מתחרה בו (אז ActiveX, היום דוט-נט), כך היא רוצה לדחוק הצידה את Adobe Flash Player ולהכניס במקומו מוצר שלה - Silverlight.

למה לא פלאש? למרות כל מה שיגידו פלאש היה מאז ומתמיד קנייני. כדי לייצר פלאש אפשר אמנם להשתמש בכל מיני כלים שבחלקם נכתבו גם בקוד פתוח, אבל מקרומדיה (והיום גם אדובי) חוסמות בגופן את היצירה של כלי פיתוח מלא לפלאש, ומשאירות את תחום תוכנות הפיתוח בבעלות מלאה שלהם.

ברכיב שהוטמע בצד הלקוח תמיד היו למשתמשים תלונות. לנו, כישראלים, למשל, עד היום אין תמיכה מלאה בעברית בפלאש, והמצב גרוע עוד יותר כאשר משווים את התמיכה בעברית בין שלושת מערכות ההפעלה המובילות. במשך שנים הנגן בלינוקס היה כמה צעדים אחרי הנגנים במק ובווינדוס, גירסת 64 ביט שאין טעם אפילו לדבר עליה, ואפילו לא ציינתי שהנגן שלהם מאז ומתמיד עבד לאט וקירטע, ומהווה עד היום את אחת הסיבות העיקריות למחשב חזק בעבור משתמשים שכל שימושם במחשב הוא גלישה ברשת ודואר אלקטרוני.

למה לא סילברלייט? כי סילברלייט מגיע מחברה שמנסה לדחוף לנו טכנולוגיות גם אם אנחנו לא באמת צריכים אותן. ההדגמה של מייקרוסופט לסילברלייט היא גירסה "מתקדמת" של האתר שלהם שנגישה רק עבור אנשים שיתקינו את התוסף של סילברלייט על הדפדפן שלהם. ובכן, מעבר לקצת אנימציות שמשולבות בגירסה המתקדמת שלהם (לא משהו שלא ניתן לבצע ב־JavaScript עם mootools למשל) לא נראה שום דבר מדהים שמצדיק את השימוש ב־Silverlight.

כי סילברלייט יכולה לרוץ על מערכות ווינדוס בלבד, ולמייקרוסופט אין שום אינטרס לתמוך ולטפח משתמשי לינוקס ומק, וגם אם יוצע תוסף מקביל למשתמשי מערכות אלו על־ידי צד שלישי, מהר מאד הוא יהיה לא רלוונטי כי מייקרוסופט תשדרג את המוצר שלה ולא תשחרר מראש מפרט מלא של כל השינויים הצפויים.

כי סילברלייט הוא לא יותר מנסיון של מייקרוסופט לקבע את המשתמשים לטכנולוגיות שלה, גם אם זה יבוא על חשבון הרשת החופשית והפתוחה, ובמחיר של פיתוחים נוספים בכל אתר שמעוניין לתמוך בתוסף שלהם.

אז מה כן? בשנים האחרונות התגבשו תקנים אחיד ברשת, בו שותפות חברות רבות בתעשייה, כולל גם Microsoft ו־Adobe, ותקנים אלו הם היחידים שיבטיחו לנו תמיד גישה חופשית לרשת, ואת החופש של כל אדם להתממשק לרשת בצורה המתאימה לו.

גם פלאש וגם סילברלייט הן תוכנות סגורות הנשלטות בידי חברות תוכנה מובילות שמעוניינות להכתיב את האופי של הרשת. לשתי הפלטפורמות חסרונות רבים על השיטה התקנית, ואלו באים לידי ביטוי בגישה מוגבלת של מנועי חיפוש וטלפונים ניידים לתכנים, חוסר גישה לאתרים כאלה עבור אנשים בעלי מוגבלות ראייה, ובאופן כללי פגיעה בחווית הגלישה של המשתמש.

הפתרון שצריך לבוא לידי שימוש הוא הפתרון התקני, האומר שימוש ברכיבים פתוחים ומתועדים שיאפשרו לכל אדם החפץ בכך גישה מלאה לקוד ויכולת התאמה שלו לצרכיו שלו. הרשת כפי שאנו מכירים אותה כיום מתבססת על שפת HTML וככה היא צריכה להישאר.

בשביל תוכן יש לנו HTML, בשביל העיצוב יש לנו CSS, אינטראקטיביות עם JavaScript וגישה ל־DOM Tree, גרפיקה עם PNG ו־JPEG, גרפיקה וקטורית עם SVG, ולאחרונה גם כוכבים חדשים בזירה - וידאו אפשר יהיה לשלב בדפדפן באמצעות המפרט של HTML5, שכבר מתחיל להיתמך בדפדפנים המובילים (חוץ ממייקרוסופט שכרגיל מזדנבים מאחור עם דפדפן חצי אפוי), אפשר יהיה לשלב וידאו בקלות בדפים, כאשר התוכן עצמו יסופק בקבצי Ogg שהם היחידיים שנבנו מהיסוד כקידוד פתוח וללא מגבלות שרירותיות עליהם.

שמרו על החופש הזה. לטובת כולנו!

לפני שבוע כתבתי כאן על שירות האטרקטיבי של חברת דומיין דה נט - למכור במחיר גבוה מאד דומיינים בעברית שהם למעשה לא רשמיים באינטרנט ונגישים רק כתוצאה משיתוף פעולה של הרשם עם שלושת הספקיות הגדולות בארץ.

אדר שלו מסבירה בטמקא על הבעיתיות של השירות -

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

(ותודה על הלינק!)

לפני ובזמן שפרסמתי את הפוסט כאן, ניהלתי התכתבות קצרה עם אנשי דומיין דה נט. אציין שגם ללקוחות פוטנציאלים הם לא עונים בזמן סביר, ולתשובה האחרונה מהם אני מחכה כבר שמונה ימים. להלן התשובות שלהם לשאלות ששאלתי -

ש: הבנתי שהכתובות שאני רוכש נגישות רק לגולשים בארץ. כיצד מנוע החיפוש של גוגל יזהו את האתר שלי?
ת: כרגע הכתובת נגישות רק למי שגולש בארץ אולם בעתיד יתרחב לכמה מדינות שיתמכו בשירות זה

מעניין. הם טוענים שהשירות עשוי להתרחב למדינות נוספות, אבל לא מציינים רשימת מדינות ותאריכים משוערים. מהחלק השני של השאלה הם התעלמו לחלוטין; אני מניח שזה מהסיבה שהם כנראה מעולם לא פנו בצורה רישמית לחברות כדוגמת גוגל בנסיון להשיג שותפים אסטרטגיים. אני מניח ומקווה שחברות כדוגמת גוגל מבינות את חומרת המעשה ולא ישתפו פעולה עם דומיין דה נט.

ל־Ynet הם נתנו תשובה קצת יותר רצינית -

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

מעולה. זה עדיין לא מסביר שום דבר, וחוץ מלבלבל את האנשים ולגרום להם להאמין שמדובר במוצר נחוץ. גם קהל ישראלי עושה שימוש באינטרנט, ואם האתר שלי לא יהיה זמין לכל המחשבים בעולם המחוברים לרשת, מערכות שעובדות עם openid, למשל, לא יצליחו לתפקד, וכך גם RSS aggregators, וכל ישום רשת אחר שיכול לרוץ גם ממחשבים מארחים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני ממש בספק אם תצליחו לשכנע את GoDaddy או DreamHost להגדיר את הסיומת המעוברתת של דומיין דה נט. מיותר לציין שמנועי חיפוש לא יצליחו למצוא את האתר, וכן, גם הדואר האלקטרוני לא ממש יעבוד.

ש: האם כתובות האתרים שלי יוכלו לשמש גם לדואר אלקטרוני?
ת: בעתיד הקרוב יהיה גם תיבות דואר העברית על שם הדומיין.

היופי עם "עתיד קרוב" זה שאין לו הגדרה מדוייקת של זמן. גם אני נוהג להשתמש במילה "בקרוב" כאשר מנדנדים לי בנושאים מסויימים ואני יודע שהדבר לא יפתר בימים הקרובים.

בואו ננתח את הבעיה בצורה פשוטה - נניח ואני משתמש בתוכנת דואר שמותקנת על המחשב שלי - ההודעה נשלחת לשרת ה־SMTP של הספק שלי, שממש במקרה הוא גם בין שלושת ספקיות הגישה שפועלות בארץ, והם דאגו להגדיר את שרת ה־SMTP שלהם שהכתובות יזוהו. לכאורה ההודעה הגיעה ליעדה, אבל מה יקרה אם אני משתמש בשירות דואר אלקטרוני שמתארח על שרתים בחו"ל? גם ג'ימייל, גם יאהו מייל וגם הוטמייל חסומים לחלוטין משליחה של דברי דואר לסיומת הלא מוכרת של דומיין דה נט. קבלה של דברי דואר אפשרית בתיאוריה, מאחר ואין בדיקת אימות מול שולח ההודעה בפרוטוקול SMTP והפרוטוקול עצמו חשוף לזיוף כתובת השולח.

ב־Ynet נאמרו דברי חוכמה נוספים מפי יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט -

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית.

או שאדון קרן ממש לא מבין בתחום, או שיש כאן ניסיון בהונאת לקוחות פוטנציאליים. בואו נעשה סדר בדברים -

IDN היא שיטה שמאפשרת רישום שמות מתחם במגוון שפות לרבות עברית. עברנו את השלב בו הדבר היה בעייתי ועלול לגרום לתקלות ובעיות בשרתי השמות, אבל קרן מערבב פה שני דברים שונים.

שמות מתחם בעברית - ניתן לרשום דומיינים בעברית תחת הסיומת com וסיומות נוספות. הכתובות הללו הנן חוקיות ונמצאות בשליטתה ובברכת ארגוני התקינה של הרשת.

שמות מתחם בעלי סיומות בעברית (קום/נט/ארג) - סיומות אלו אינן קיימות במרחב השמות המוכר, ונמצאים בשליטתה של חברת דומיין דה נט בלבד. להבדיל משמות המתחם בעברית, גוגל לא יכול לאנדקס כתובות אלו מאחר והן אינן נגישות אליו. אם נכניס את הגדרת שרת ה־DNS של Domain The Net לכל שרתי גוגל הם יצליח לגשת אליהם, אבל כאמור זה לא יקרה בקרוב.

קרן גם נגד אמריניקזציה של הרשת כנראה (הוא רק שכח שהרשת נולדה בתור מיזם אמריקאי) -

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

מעניין שהוא לא מפרט את תרומתו לגיבוש תקן אחיד, ואיך שהם עשויים לאבד את הלקוחות ביום מן הימים. לפחות הם דאגו מראש להסיר מעצמם כל אחריות בנושא באתר שלהם.

שימו לב - יואב קרן מפאר חברה מהמזרח הרחוק בשם i-dns.net שעושה תעלולים דומים. באתר החברה ההיא הם לא מופיעים בתור פרטנרים, אבל נסלח לו על זה, כי לא באנו לקלקל לו את העסקים. לעומת זאת, יש שם דוגמאות קטנות של כתובות, שבאות להמחיש לנו איך כתובות בשפה טבעית אמורות להיראות.

מאחר וספקית הגישה שלי כבר עושה עסקאות עם התגלמות הרוע בעולם (טוב, קצת נסחפתי. בסופו של דבר גם הם ישראלים ויהודים טובים), הנחתי שכמו שאני מצליח לגשת לאתרי הדוגמה של Domain The Net (סלקום.קום, הארץ.קום, כרומגן.קום ו־עכבר-העיר.קום), כך אני אצליח לגשת גם לאתרי דוגמה של i-dns - לקחתי כתובת בערבית כנקודת פתיחה الأسماء-العربية.ك (זה אמור להוביל לאתר של i-dns.net) ואין שום תשובה. סינית (饭店巴黎.公司)? גם לא. מסקנה - כמו שאנחנו לא מצליחים לגשת לכתובות של מדינות אחרות, כך הם לא יצליחו לגשת לכתובות אצלנו. אם גוגל ירצו יום אחד ליישם את זה, הם יצטרכו לקשר הרבה סיומות לרשמים שונים ומשונים.

[ל־ICANN] יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן

לא מדוייק. השיטה של IDN הוטמעה בדפדפן, אבל לא רשמי שמות שלא קיבלו שום הסמכה. אגב, הסיבה שכאשר מנסים להיכנס לכתובת בעברית מלאה היא מופיעה בג'יבריש בשורת הכתובת של הדפדפן נעוצה בעובדה שאף־אחד לא הסמיך אותם, ואין אף־אחד שערב לניהול תקין של הדומיינים שברשותם. בתיאוריה אפשר לרכוש דומיין עברי דרכם שכולל תווים נסתרים ולהונות כך משתמשים ליגיטימיים שיחשבו שהם מגיעים לאתר אחר.

צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית

מה שקרן מנסה להגיד זה ש־Domain The Net מנסים לקבוע את הסיומות ברשת דה פקטו. אני לא חושב שיש להם את היכולות, הכוח והממון לעשות זאת, אבל תמיד אפשר לדבר ולנסות להתחבב על הקהל עם דברים המרמזים על נסיונותיהם של חברה קטנה לצאת כנגד אימפריה אמריקאית. רק שהוא שוכח ש־ICANN עצמם עושים בדיקות שטח לפריסת מערכת סיומות בשפות נוספות, ובמקביל ישנם דיבורים על פתיחת הרישום לכל הסיומות האפשריות, כך שדומיין דה נט יוכלו לרכוש לעצמם את הסיומת קום בצורה חוקית ביום מן הימים.

בנתיים, ישנה רק סיומת אחת עם תווים בעברית, ורק אתר בדיקות של ICANN שרץ תחתיה. כל מה שמספרים לכם דומיין דה נט הוא שקרים ומטרתו לגרום לכם להאמין שיש להם מוצר מצליח ביד. ICANN שולט בסיומות, ולכן איגוד האינטרנט שלנו יכול רק להשתתף בניסוי ואין לו שום סמכות להמציא סיומות חדשות. אגב, איגוד האינטרנט הישראלי עדיין לא מאפשר לרשום דומיינים בתבנית של דוגמה.co.il.

בתגובות של ynet הייתה חלוקה ברורה לשני מחנות - המצדדים ביוזמה של Domain The Net והמתנגדים. זה די ברור לאיזה מהמחנות אני משתייך, אבל אציין כמה עובדות לפני שנמשיך.

• מרבית המשתמשים הלא מנוסים כלל לא יודעים להבדיל בין מילות חיפוש לבין כתובת האתר. פיירפוקס, למשל, יפנה את המשתמש לשירות I'm feeling lucky של גוגל כאשר הוא יזהה שהוקלד מלל בשורת הכתובת שאינו כתובת. לאתר של "בנק הפועלים" נצליח להגיע אם נקליד בשורת הכתובת "בנק הפועלים", "בנק פועלים" או אפילו סתם "פועלים", באמצעות פנייה לשירות שנמצא ברשת. הרבה יותר קל ללמד את הסבא להקליד "בנק הפועלים" במקום "בנק-הפועלים נקודה קום"; למה דווקא מקף? למה "קום"? ואיך בכלל קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?
• נניח ואני רוצה להסביר למישהו שיכנס לאתר שלי. במקום להגיד לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום", עכשיו אני צריך להסביר לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום באנגלית". זה מפשט במשהו את המהות של הרשת? בכלל לא! להיפך - עכשיו כל חברה שמכבדת את עצמה תצטרך לקנות ולתחזק שני דומיינים נפרדים (לפחות) בשביל שמתחזה כלשהו לא ירוץ ויקנה את הכתובת של החברה.
• למה "קום" ולא גם "קו.איל"? מה זה בכלל "קום", ולמה אין סיומת "שב"?

ולסיום - מעריב נרג יצאו בכתבה מקושקשת להפליא שמדלגת מנושא לנושא, אבל מדברת גם על הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום.

כותב אסף מרגלית -

עבור דוברי העברית שזו שפתם היחידה - ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו את הידע בלועזית, זאת אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך. יתרה מזאת, ייתכן שהמיזם החדש יסייע גם לעצור את הגל הלועזי ששטף את המדינה.

יש לי הרגשה שמישהו פה נפל קרבן לדברי האנטי-אמריקניזציה של חברנו יואב קרן. "אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך" - הא? מאיפה הם אמורים לנחש את הכתובות? אפילו גוגל.קום לא זמין עבורם.

לפני עשור, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, היו מופצים בארץ חוברות שלמות שמהוות "דפי זהב" של קישורים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם. במשך הזמן האינטרנט עבר להתנהל בעיקר בזירת האינטרנט עם אתרים שמהווים אינדקסים אינסופיים של אתרים שמוינו בצורה ידנית, וכיום הכל זמין לנו מיד תודות למנועי חיפוש רבי עוצמה. אנשים שנמנים בקטגוריית "ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו" כנראה לא היו שם כשהכל רק התחיל; בואו נחזור להתחלה רק בשביל שהם לא יפספסו דבר.

אגב "חזרה להתחלה" - איך זה שגוף שמנסה לקדם תקנים ואת העתיד כמו חברת Domain The Net כתוב בעברית ויזואלית ונשבר בדפדפנים מבוססי וובקיט דוגמת אפל ספארי וגוגל כרום? ממש כאילו לא חלפו כמה שנים טובות מאז…

אחת הסיבות שמוזילה החליטו להיכנס חזק לתחום המכשירים הניידים הוא שמדובר בתחום בו החופש של המשתמש קטן, והספקים מגבילים את השימוש שלהם ברשת. למעשה, חיבור לאינטרנט דרך מכשירי הסולולר בארץ עולה סכום לא קטן, ותמורת תשלום זה אנו מקבלים דפדפן איטי ומוגבל, וכל מיני מגבלות שמטיל עלינו נותן השירות (כמו למשל הזכות להשתמש בגוגל במכשירים של פלאפון). ישנם מכשירים בשוק שמצויידים בדפדפן שאפילו שורת כתובת אין לו, וישנם לא מעט מכשירים שלא ניתן להתקין עליהם דפדפנים אלטרנטיבים דוגמת Opera Mini ודומיו.

בשבועות האחרונים אנחנו רואים בארץ מגמה חדשה - להגביל את האינטרנט גם בחיבור הבייתי שלנו ולגרום לחיבור שלנו להיות נחות יותר. לא, אני לא מדבר כאן על הגבלת תעבורה חודשית לגולשים כבדים (קרי - משתפי קבצים ואנשים שמורידים דיסקים של לינוקס), וגם לא על הצעת חוק סינון האתרים (892) - שני הנושאים מעניינים וחשובים, אבל לא נתעקב עליהם בהזדמנות זאת.

אנשים יקרים, אל תתנו להם לקחת לנו את הרשת! חייבים להשאיר את הרשת חופשית ופתוחה!

שתי דוגמאות מהשבועות האחרונים -

כתובות אינטרנט שלא קיימות מובילות למנועי חיפוש - באופן מסורתי ידוע כי שורת המיקום בדפדפן משמשת גם כשורת חיפוש במקרים שברור שהכתובת שהוקלדה איננה רלוונטית. השליטה על מנוע החיפוש בו יתבצע החיפוש נקבעת בדפדפן, ומופעלת כאשר מוכנסת כתובת לא תקנית או כזו שאינה קיימת. לאחרונה מנוע חיפוש מסויים (רמז - לא גוגל) התחיל להציע כסף לגופים שיפנו אליו חיפושים, ופתאום כל הספקים מפנים ל־live.com כאשר מקלידים כתובות שאינן נגישות.

יצירת סיומות אינטרנט פרטיות - פתאום כל הספקים התחילו לזהות סיומות אינטרנט לא מוכרות באמצעות שיתופי פעולה עם גופים שמנסים להשתלט על מתחמי כתובות ולעשות סלט ברשת.

המצב הזה לא ייחודי לישראל, אבל איכשהו מאד מתאים לישראלים לנסות להשיג עוד שליטה ועוד כסף על חשבון הלקוחות. לשם השוואה - מחירי העיתונים עולים משנה לשנה, אבל כך גם כמות הפרסומות שמופיעות בהם. לא רחוק היום שנשלם כסף על צפייה בפרסומות שבעיתון.

כאשר השליטה היא בצד שלנו, אנחנו אלה שמחליטים אם לסנן או לחסום, ואם ברצוננו להשתמש בשירותים נוספים באמצעות התקנת תוכנה - אפשר להגדיר על המחשב שרתי dns שיטפלו בסיומות חדשות, ואפשר להתקין תוכנות שיתנו לנו גישה קלה למנועי החיפוש - הכל בשליטה מלאה שלנו.

להבדיל, כאשר הספק מטיל עלינו גזרות נוספות, אנו נותרים חסרי עונים ללא יכולת התגוננות. כאשר פניתי לספק הגישה שלי לפני מספר שבועות בבקשה לברר איך קרה שהמחשבים שלי בבית החליטו יום אחד לעשות חיפוש בווינדוס התברר לי כי התומכים כלל אינם מיודעים לבעיה, ומאשימים את הווינדוס והאינטרנט אקספלורר כאשמים למחדל. כאשר מסבירים להם כי שני אלו אינם מותקנים אצלי, מגיעים למצב בו לתומך אין פתרון או המלצה, והוא בעצם משאיר את הבעיה ללא טיפול הולם. ומה שמרגיז יותר זה שהם לא עדכנו אותנו על שינויים בצורת הגלישה שלנו.

ואני אומר - למה נפסיק כאן? בואו נמשיך להרוס לעצמנו את הרשת.

חסימת אתר מתחרה - רוצה שכולם יגיעו לאתר שלך ולא לאתר של המתחרים? שלם לספקיות הגישה לרשת סכום כספי כלשהו - והם יגרמו לאיטיות חריגה בגישה לאתר המתחרה. בעבור סכום כפול (פלוס שכר לעו"ד במידה ויתבעו) ספקיות האינטרנט גם יעשו הפנייה לאתר שלך.

סטטיסטיקות - הם יכולים לדעת לאן אתה גולש ומתי. למה שלא ימכרו את כל הנתונים הללו לחברות שמנסות להרכיב מפה של הרייטינג באתרים? אני כבר רואה את זה - מדד נטויז'ן, סמייל טרנדז, בזק רייטינג.

מלשינון.נט - גלשת למקום "אסור"? בן/בת הזוג או ההורים יקבלו באופן מיידי הודעה ב־sms.

אתרים חצי מחיר - גולש בבזק? אתה מקבל את וואלה בחצי מחיר. על כל גישה לאתר אחר תשלם תעריף גבוה במיוחד. אבל זה לא יפריע לאף־אחד, כי כולנו יודעים שיש הכל בוואלה.

גלישה מודרכת - הספק יחליט איזה אתרים מתאימים לגלישה שלך וידאג שהם יעלו אצלך בדפדפן בזמנים מוגדרים מראש, ככה שאתה לא צריך יותר "לגלוש", פשוט צריך לבהות במסך.

אתם מוזמנים להוסיף עוד בתגובות.

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקישרתי כאן לשיר כלשהו. ובכן, חבורת ץ סופית עשתה שיר פרואדי וגיקי על המנגינה של אהבת פועלי בניין של אריק אינשטיין ("יש לך פה עניין עם פועלי בניין"). אני אישית לא שומע את תוכנית המערכונים שלהם, אבל אולי כדאי שאנסה את זה בהזדמנות. שישחררו את התוכנית שלהם בתבנית של פודקאסט.

לחצו כאן להשמעה: אהבת גבר תוכניתן

להלן מילות השיר (לא לקרוא לפני שמאזינים לשיר בקישור שלמעלה!) -

יום יום למסנג'ר את מתחברת
אנו לך שולחים נדנוד מיד
את כל הזמן את החלון סוגרת
והכל בפרינטסקרין מתועד

אם תשלחי רק אימייל
ישר נלחץ ריפליי
ונעשה גם פורוורד לחבר'ה ואולי
וגם נצרף תוכנת שליטה סודית
שלך תדליק ת'וובקאם כשנחליט

זה יהיה די קל
כי את נכתבת בשפת פסקל
ויום אחד נפרוץ לך למסד

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
אפס אחד אחד אפס אחד

את יותר יפה מפונקציה רקורסיבית
את גורמת לשרת ליפול
ואם תרצי ניצור לך דמות בוורקרפט
אלפית קשתית עם עור סגול

כשאת לפה נכנסת בטי-שירט השחורה
פתאום לאלגוריתם נוספת עוד שורה
ואם תאמרי אז נתכנת רובוט
שיעזור לך לעשות צמות

זה יהיה פשוט
אני הכנתי כבר שרטוט
וגם קנינו כבר שלדת טיטניום

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
שני סימני קריאה ואז אחד

אם תמשיכי כך לקרוא לנו אדיוטים
נתלונן עליך אל המנכ"ל
וגם נכתוב על זה בבלוג שלנו
בפוסט נורא ארוך ומעורפל

אך אם רק תעשי לנו פוק אחד קטן
נוכל כולם לרדת מהגג של הבניין
ואז יבוא התוכניתן שלך
הוא יגמגם הרבה עד שיברח

הכל היה לשווא
אני הולך לבכות עכשיו
לבכות בשירותים, ליד הקולר

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
שני סימני קריאה ואז אחד

תודה ללירון נוימן ששיתף את השיר בפייסבוק. בלעדיו אין שום סיכוי שהייתי בעצמי מגיע לזה.

גיקים (וגיקיות!) הארדקור אולי יעדיפו שיר קצת יותר "כבד" -

בשבוע שעבר חברת דומיין דה נט יצאה עם תגלית חדשה ומרעישה - יש כזה דבר דומיינים בעברית. האמנם?

דומיין דה-נט, ספקית פתרונות ניהול שמות דומיין, השיקה [שירות] רישום של כתובות אתרים בעברית בסיומות קום, נט, וארג, בשיתוף שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות - נטוויז'ן 013, בזק בינלאומי וסמייל 012. שמות הדומיין בעברית יאפשרו לעסקים לפרסם את אתר האינטרנט שלהם בעברית, בלי עיוותים ובאופן שיהיה זכיר ואינטואיטיבי עבור הגולשים. הדומיינים בעברית יהוו שיפור באופן השימוש באינטרנט בישראל: שמות האתרים יהיו זכירים יותר, כתובים ללא עיוותים ויאפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שהשפה האנגלית מהווה בפניהם מכשול.

לכאורה, צעד מבורך, שכן אנשים רבים בארץ לא דוברי אנגלית מלידה, ולעיתים קשה עליהם הקלדת כתובות אתרים בשפה הזרה להם. אלא שלא הכל תמים, ובשירות החדיש של חברת דומיין דה נט ישנם מספר פרטים קטנים שהם "שכחו" לספר לקונים הפוטנציאלים -

א. מחיר הדומיין - חברת דומיין דה נט מתכוונים לגבות מחיר של 210 שקלים לשנה בעבור כל דומיין, ולדרוש התחייבות לשנתיים לפחות (כלומר, תשלום של 420 ש"ח עבור הכתובת בלבד). לשם השוואה, כתובת שמסתיימת ב־com/net/org עולה כיום בסביבות ה־10$, וכתובת תחת התחום של ישראל (co.il/org.il) עולה כ־20$ בלבד.
ב. גישה לדומיין - כאמור בהודעה לעיתונות שהם פרסמו, שלושת הספקיות הגדולות שיתפו פעולה איתם. מה אומר שיתוף הפעולה הזה? - שרק אנשים הגולשים דרך אחת משלושת הספקיות הללו יוכלו לגשת לדומיין החדש שלנו, ולא אף אחד אחר, שמתחבר לרשת דרך מקום העבודה שלו, המוסד הלימודי שלו, או דרך ספקית אינטרנט אחרת, קטנה יותר או מקומית. מיותר לדבר שגולשים מחו"ל נחסמים אוטומטית לגישה, מאחר ואין להם שום "שיתוף פעולה" עם חברת דומיין דה נט. במילים אחרות, חברת "דומיין דה נט" משלמת סכום כסף נכבד לספקיות כדי שהן תוכלנה להציע שירות שלא ברור מי צריך אותו.
ג. שימושי הדומיין - עם הדומיין שתקנו לא יוכל לשמש למטרות שהן מעבר לגישה ישירה לדומיין - מנועי חיפוש כגון Google יתקשו לסרוק אותו, פשוט כי הם לא יצליחו לקבל פרטים על הכתובת משרתי ה־DNS שלהם. דואר אלקטרוני אפשרי בתיאוריה עבור משתמשים מהארץ, אלא ששירותי דואר רבים (hotmail למשל) נמצאים בחו"ל וגם אלו לא יצליחו לאתר את השרת עליו מצביעה הכתובת.

יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט: "שמות הדומיין בעברית יהוו כלי שיווקי לחברות ולעסקים. השימוש בשם האמיתי של הארגון, בשם המותג, כפי שהוא כתוב בעברית ומוכר על ידי הלקוחות יביא לכך ששמו של אתר האינטרנט שלהם ייזכר על ידי הגולשים, וכמות הכניסות לאתר שלהם תגדל. באותה עת, שמות הדומיין בעברית מסירים את מחסום השפה האחרון באינטרנט".

האם הארגונים מודעים לכך שהרשם ממנו הם רכשו את הכתובת במיטב כספם בעצם גרם לאתר שלהם להיות נגיש רק עבור משתמשים דוברי עברית מישראל? האם הם ירכשו את הכתובת הזו רק בשביל שאנשים שיקלידו בעברית את כתובת האתר יצליחו לגשת אליו? מי הסמיך את אותה החברה למכור לנו דומיינים פיקטיביים ולספר לנו רק חצאי אמת, ומי בכלל אישר לספק הגישה שלי לשתף פעולה ולאפשר לחברות לעשות שימוש בדומיינים פיקטיביים?

דומיינים בעברית אינם נושא חדש. למעשה, אותה חברת דומיין דה נט השיקה את אותו השירות לפני, תחזיקו חזק, 8 שנים. אם השירות הזה היה מצליח, או היה לו פוטנציאל כלשהו, בטוח שהיום היינו מכירים בו, ולא צריכים שיעשו השקה מחודשת למוצר בשביל לנסות לשכנע כמה פראיירים נוספים להשתמש בו.

הכתובות יירשמו בעברית, עם הסיומות העבריות "קום","נט" ו"אורג" (לדוגמה: "אינטרנט.קום" או "וואלה.קום"). על ידי הקשת כתובת האתר בעברית בחלון הכתובת בדפדפן יישלח הגולש לאתר האינטרנט המתאים. מחיר הרישום של האתרים, אגב, יהיה יקר יותר מרישום כתובות באנגלית: 100 דולר לשנתיים.

מעניין. אפילו המחיר נשאר דומה.

מבטיחה כי אם ספקי האינטרנט ישתפו איתה פעולה, ניתן יהיה לרשום כתובות דואר אלקטרוני באותיות עבריות המבוססות על שם הדומיין העברי. i-DNS.net ו-Domain The Net מתכוונות לפתוח לרישום עתידי גם כתובות אינטרנט בערבית וברוסית.

רגע. כדי שאפשר יהיה לשלוח דואר אלקטרוני בעברית אמרנו שהכתובת הזו צריכה להיות מוכרת ורישמית. מאחר והיא לא כזאת, כל ספקים בעולם צריכים לעשות "שיתופי פעולה" עם חברת Domain The Net כדי שהדואר האלקטרוני יוכל לזרום ליעדו. ללא ספק, מדובר בחזון מוגזם.

כבר אז היו אנשים שהתנגדו לשירות מקרב הספקיות. כנראה ובמרוצת השנים חברת "דומיין דה נט" הרוויחה מספיק כסף ממכירת דומיינים, וזה מה שגרם לה לנסות שוב את מזלה באותם עסקים אפלים, רק שהפעם באמצעות תשלום סכומי כסף גדולים יותר לספקיות בארץ.

השירות הנוכחי ש-Domain The Net מציעה הוא בעייתי מבחינה טכנולוגית, משפטית וצרכנית", אומר עמי פיינשטיין, סמנכ"ל פיתוח העסקי באינטרנט זהב. "הטמעת השירות תאלץ אותנו לשנות את שרת ה-DNS שלנו, וזה מסוכן ובעייתי. נוסף על כך, הם מאפשרים לכל אדם לרכוש שמות מסחריים, כמו מקדונלד'ס.קום. נושא זה לא נבדק מהבחינה המשפטית.

"אמנם, ספקי האינטרנט צריכים לשדרג את שרת ה-DNS שלהם, כדי שיוכלו לנהל כתובות רב לשוניות, אך מדובר בפעולה פשוטה, התקנת טלאי עדכון במערכת ה-DNS", משיב קרן. "עד שהספקים ישדרגו את השרתים שלהם הגולשים יכולים להשתמש בשירות ללא תלות בספק, באמצעות הורדת תוכנת העדכון מהאתר שלנו והתקנתה במחשב האישי".

מה שחברת דומיין דה נט לא הבינו אז ומנסים גם היום הוא לגרום לנו לחשוב שמדובר רק בשדרוג קל, וכי העתיד הוא בכיס שלהם. ובכן חברי, המצב שונה. דומיין דה נט לא הוסמכו מעולם למכירת דומיינים תחת שמות מתחם פיקטיביים, ואינני חושב שספקי האינטרנט הגדולים בארץ היו צריכים לשתף פעולה עם חברה שמטעה את לקוחותיה בצורה כזו!

חברת Domain The Net היא רשם מוסמך מטעם איגוד האינטרנט הישראלי לכתובות בישראל, לא כתובות בעברית. הסיומות "קום", "נט" ו־"אורג" אינן סיומות חוקיות ברשת האינטרנט, ולכן לא ניתן לרשום כתובות תחת המתחמים הללו. לחברת דומיין דה נט זה לא מפריע, ובאמצעות שותפיה העסקיים היא דוחפת לכם את הכתובות הללו בלי שבכלל ביקשתם. בניגוד לכתובות אינטרנט חוקיות שאחוז מסויים מהרווח המתקבל בגינן מופנה לשיפור תשתיות הרשת וקידום אינטרסים של האיגוד, כאן הרשם גורף לכיסו את כל הסכום, ללא שום בקרה או שליטה; אם מחר החברה נסגרת או נעלמת אף־אחד לא ערב לכם על הכתובת, וברגע שהחברה תיסגר או תפשוט את הרגל כל הכתובות יעלמו והכסף לא יוחזר ללקוחותיהם.

באיגרת של איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2001 הם סיכמו את המצב בצורה די ברורה -

הפתרון הטכנולוגי לשמות מתחם בשפות לאומיות חייב להתבסס על תקן אחיד,‬ ‫פתוח, ושאינו קנייני (Proprietary‬). כך תישמר תאימות עם המבנה הקיים של רשת האינטרנט, ‫המבטיח העדר כפילויות בכל מרחב השמות העולמי, וגישה גלובלית לכל שם מתחם בעולם. כל‬ ‫נסיון לתקו; נושא זה באמצעות פתרונות פרטיים, ללא קשר לאיכותם הטכנולוגית של פתרונות‬ ‫אלה ולכוונותיהם הטובות של יוצריהם, הוא בעייתי. נסיון מעין זה צפוי ליצור שמות שהנגישות‬ ‫אליהם מוגבלת – מחד, ולגרום כפילות ברישום השמות – מאידך (כלומר, שם אחד עשוי להירשם‬‫מספר פעמים, ע"י אנשים שונים – אחד בכל פתרון מתחרה, עובדה שתיצור חוסר בהירות וקשיים‬
‫אצל המשתמשים). יצוין, כי בניגוד לפרסומים שונים, לא ניתנה עד כה הסמכה מסוג כלשהו‬ ‫לרישום שמות בשפות לאומיות ע"י חברה, טכנולוגיה או רשם שמות.‬

מאז 2001 אמנם היו שינויים ברשת, וניתן לרשום שמות מתחם תחת מתחמים כגון .com עם סימנים בעברית או סימנים בשפות אחרות, אבל גם בסוף 2008 אף־אחד לא הסמיך שום חברה להמציא תקנים חדשים לרשת, ולאמץ סיומות חדשות ולא מוכרות. אמנם יש התקדמות בכיוון הזה וצפוי ששמונה שנים מהיום תהיה התקדמות כלשהי בנושא, אבל כל עוד לא מדובר בפתרון מלא ומושלם, שלא נותן לגיטימציה לחברות צד שלישי להשתלט על נכסי רשת חשובים ויוקרתיים, אסור לנו להתפתות ולשתף פעולה עם אותם הגופים שמנסים וינסו לטעון אחרת ולהציג את הפתרונות שלהם בתור משהו שקיבל את ברכת הדרך מכל אותם גופים הממונים על הרשת.

שיהיה ברור, יש פעילות בנושא מצד הגופים הטכניים שמתחזקים את הרשת בהובלת ICANN. נכון לזמן כתיבת שורות אלו קיים ברשת מתחם עליון אחד בעברית מלאה (המתחם ביידיש אם נדייק בעובדות) שמהווה אזור ניסויים ובעתיד ייתכן ונראה התרחבות מצאי הכתובות ברשת. בנתיים, עלינו להתאזר בסבלנות, כי חברת דומיין דה נט מודיעים בצורה רישמית באתר שלהם כי ברגע ויהיו סיומות חוקיות כל הכתובות שנרשמו דרכם יאבדו את ערכן, ובנוסף מאחר ולא מדובר בכתובות חוקיות לא הייתי מהמר עליהן כי בכל רגע נתון יכול כל ספק גישה לעשות את ההחלטה הנכונה ולהעיף משרתי ה־DNS שלו את הקישור שירות של חברת דומיין דה נט.

לבנתיים - אפשר לרשום שמות מתחם בעברית תחת חלק מהמתחמים הכלליים ובמתחמיהן של מספר מדינות (ישראל לא בניהם; לאיגוד האינטרנט שלנו הפתרונים).

עוד כתבו בנושא: עידוק, ליאור קפלן, אלעד בבלוגלי.

ככל הנראה לא ישוחררו גירסאות של כרום ללינוקס ולמק בעתיד הקרוב, לפחות לא אם בוחנים את קוד המקור שגוגל שחררו.

בנתיים האנשים של Crossover שאחראית בין השאר על התאמת תוכנות Windows ללינוקס באמצעות wine, מיהרו והוציאו גירסה משלהם של הדפדפן שאכן עובדת בלינוקס וככל הנראה גם במק, אם כי בצורה קצת צולעת (לפחות בגירסה האחרונה ששוחררה). כפי שניתן לראות, אפשר גם לקרוא עברית, ואפילו להקליד, אם כי בשורת הכתובת והכותרת של הלשונית ככל הנראה חסר לי איזה פונט.

לא נראה לי שמיש במיוחד, והוא גם מרגיש איטי יותר, אבל בהחלט יעזור למי שרוצה לבחון את האתר גם על הדפדפן הזה. מעניין אם הוא יצליח להתחרות ב־Gecko 1.9.1 מבחינת הביצועים והיכולות.

קישור: http://www.codeweavers.com/services/ports/chromium

בשנים האחרונות גוגל הריצו תוכנית פרסום שמטרתו הסופית הייתה לפרסם את פיירפוקס. כחלק מהמבצע הם הציעו לבעלי אתרים לשווק גירסה מותאמת אישית של פיירפוקס שמגיעה מראש עם סרגל הכלים שלהם, בניגוד לדפדפן הרגיל המגיע ממוזילה, שמגיע נקי מתוספות, למרות שמרבית התכונות שנמצאות בסרגל הכלים של גוגל נגישות גם ללא התקנתו. כתמריץ על פרסום סרגל הכלים באתרים, גוגל שילמו ביד נדיבה לבעלי האתרים סכומים של בין 10 סנט לדולר אחד, על כל התקנה של הדפדפן דרך כפתורים ששולבו באתרים.

במהלך 2006 התוכנית הפכה להיות נגישה גם למשתמשים בארץ, והוקמו גם בארץ אתרים שכל מטרתם היא לשכנע את הגולש להתקין את הדפדפן דרכם, כאשר הגולש ספק רצה להוריד את הדפדפן וספק נקלע במקרה לאתר. מבחינה רישמית גוגל לא התעניינו יותר מידי בדרך בה בעלי האתרים משכנעים את המשתמשים להתקין את הדפדפן, כל עוד הם לא עוברים על התקנון ומנסים לרמות ולזייף הורדות והתקנות. אתרים מסויימים שילבו המלצה צנועה בתחתית הדף, וחלקם גם התנצלו והודיעו מראש למשתמשים כי הם מקבלים כמה אגורות על כל הורדה, בעוד המקצוענים יותר ניסו לגרום חלק גדול יותר מהעוגה והקימו אתרים שכל מטרתם לתעל את הגולש לקישור ההורדה, והיו גם כאלה שחסמו לחלוטין את הגישה לאתריהם לאנשים המשתמשים בדפדפנים לא נכונים.

זה לא סוד שבתקופה האחרונה מידת ההערכה שלי ושל אחרים כלפי התוכנית ירדה פלאים; בעוד שבהתחלה היה מדובר בתרומה של גוגל לשיווק דפדפנים מתקדמים יותר, בשלב כלשהו היה נראה כי כל משתתפי תוכנית ההפניות של גוגל הם סוחרי לינקים ממולחים, שמנסים בכל דרך למנוע מהמשתמש להגיע לאתרים הליגיטימיים של פיירפוקס, כדי לגרוף עוד כמה לחיצות. לי, אישית, הפריעה מאד העובדה כי במרבית אתרי ההורדה שצצו פתאום אין ולו איזכור לגבי הדרך להגיע לאתרים הרישמיים של הדפדפן. נוצר מצב בו משתמש שמוריד את הדפדפן כתוצאה מהמלצה של אחד מאותם אתרים היה מוצא את עצמו מיד לאחר ההתקנה בודד בעולם זר ומנוכר, ושאין לו יכולת לקבל ייעוץ ותמיכה גם מאותו אתר שלפני רגעים מספר סיפר לו את נפלאות הדפדפן והמליץ לו להוריד אותו תיכף ומיד.

בתחילת ספטמבר הופסקה באופן רישמי תוכנית ההפניות של גוגל, הן עבור ההורדות של הדפדפן, והן עבור מוצרים אחרים, דוגמת Picasa ו־Google Adsense. גוגל לא סיפקו את המניע לדבר, אבל השמועות מספרות שהם פשוט לא הצליחו לגרור מפרסמים נוספים להרפתקאה, ונותרו לבד לפרסם את המוצרים של עצמם. מזה כשבוע שאתרים עצמאיים ובלתי קשורים להורדת הדפדפן בארץ ובחו"ל נותרו מיותמים, וללא עזרה מצד בעליהם הם הופכים לאנדרטות לתקופות בהם ניתן היה להוריד דרכם את הדפדפן. יושבים במקומות אסטרטגיים בתוצאות מנועי החיפוש אך גולשים שיגיעו אליהם נותרים ללא יכולת להוריד את הדפדפן, וייתכן כי אינם מיודעים כלל לפרטי הפרשה העצובה.

מבדיקה קצרה שערכתי, ניתן לחלק את משווקי פיירפוקס עם סרגל הכלים של גוגל בעבר למספר קבוצות עיקריות -

המשתמשים הישרים - אלו שממשיכים לפרסם את פיירפוקס גם כאשר הם מודעים לכך שהם לא יראו תמורה כספית לכך. להערכתי מרביתם אם לא כולם משתמשי פיירפוקס בהווה.

לפני (התפרסם כאן לפני חצי שנה)

אחרי (תצלומסך עדכני)

אלו שלא מעדכנים את האתר - קבוצה לא קטנה של בעלי אתרים שלא טרחו לעדכן את עמוד ההורדה הממומן שלהם, גם כאשר היה ידוע להם כי התוכנית על סף סיום או לאחר שהסתיימה. באתרים אלו תמצאו קוביות לבנות גדולות המסמנות את המיקום שבעבר הופיעו באנרים גדולים וצבעוניים; משתמש שיגיע לאחד מהאתרים הללו כיום ימצא את עצמו ללא יכולת הורדת הדפדפן, וייתכן ואנחנו נאבד אותו באופן מיידי.

לפני

אחרי

בעלי האתרים המסוכנים - הקבוצה המסוכנת ביותר. מדובר באנשים המחפשים את התמורה הכספית למעשיהם, וברגע שלא ניתן להרוויח כסף מהורדות הדפדפן הם יחפשו מיד מקור הכנסה אחר. מדובר באנשים שהשקיעו מזמנם היקר בהרמת אתרי הורדה, ועבדו קשה בשביל לגרום לאתריהם להתבלט בראש תוצאות החיפוש למילות מפתח מסויימות. חלק מאנשים אלו כבר מצאו מקורות הכנסה חלופיים, וחלקם התחילו "לשווק" למשתמשים סוסים טרויאניים ורוגלות תחת הכיסוי של אתר הורדות תמים, ובכך הם בסופו של דבר בונים דעה שגוייה על הדפדפן אצל המשתמשים ובמקביל גם מסכנים את מחשביהם ואף עושים בכוח החישוב שלהם שימושים למטרות מפוקפקות ולא חוקיות.

מישהו יודע מאיפה מורידים?

אני מאד מקווה שאין לנו בארץ אנשים מהקבוצה השלישית. יהיה משמח מאד אם גם בקבוצה השנייה תהיה ריקה, ושכל האנשים שהרוויחו סכומי כסף כלשהם תודות לדפדפן (כמובן גם האחרים מוזמנים!) יתגייסו בעצמם למטרות טובות ויעזרו לנו לפרסם את הדפדפן ולהשתלט על השוק, גם אם אין פרס כספי בסופה של המשימה.

באנר המופיע בתחתית דפים באתר agora.co.il

כברירת מחדל, וורדפרס מגיע בתצורה לפיה הדפים באתר נקבעים לפי פרמטר p שמכיל ערך מספרי כלשהו. לדוגמה -

http://example.com/?p=123

רובנו אוהבים להחליף את זה במשהו קצת יותר יפה ונוח, וליצור תצוגה היררכית של הפוסטים באתר.

http://example.com/2008/09/03/post

פעולה זו מייצרת כתובות יפות ונקיות יותר, וגם נוחות יותר למנועי חיפוש. המחיר שאנחנו משלמים על כך הוא באורך הקישורים. ניתן אמנם להצטמצם בזיהוי קצר לדפים, וגם זיהוי אנגלי במקום עברי יצמצם משמעותית את המקום שהוא תופס, אבל זה פשוט לא זה; הכתובת ארוכה מידי ולא מותאמת עדיין לשליחה באמצעות דוא"ל או הכנסה שלה בעיתון.

הפתרון:

רבים משתמשים בשירותים כגון tinyurl לצורך קיצור כתובות. אין לי שום דבר נגד tinyurl, אבל אני מעדיף כשאני רואה קישורים לדעת מראש לאן הם יובילו אותי, ואם אפשר גם לא להסתמך על שירותי צד שלישי שאף־אחד לא ערב לי שהם לא יעלמו מהרשת מחר בבוקר.

לדוגמה, הכתובת של הפוסט האחרון בבלוג של יהודה (פתרון לצפייה באתר האינטרנט של קשת דרך פיירפוקס, והוא הוסיף לאחרונה תמיכה בתת האתר של האח הגדול. מומלץ מאד להכניס אותו ל־RSS) תופסת 185 תווים.

אם נקצר את הכתובת באמצעות tinyurl נוכל להגיע ל־25 תווים, אבל שוב, אנחנו מייצרים פה תלות באתר צד שלישי, ולגולש לא יהיה שום מושג לאן הקישור יזרוק אותו.

לעומת זאת, אפשר לקשר ישירות לבלוג שלו, עם כתובת מקוצרת באמצעות שימוש בפרמטר p שהוזכר בהתחלה, אפילו שהוא שינה את מבנה הכתובות. 30 תווים, כולל קישור לתיקייה בה הוא התקין את המערכת. אם הוא היה שם את הבלוג בתיקייה הראשית, הכתובת הייתה באורך זהה לכתובת המקוצרת שהוא יכל היה לקבל דרך tinyurl, ללא תלות בשום שירות קיצור והסוואת כתובת היעד.

כל מה אנחנו צריכים לדעת הוא את המספר המזהה של הדף אצלו. אפשר לראות את זה במסכי הניהול של האתר, אבל מאחר ואנחנו אין לנו גישה לשם, צריך לאלתר. ובכן, במרבית ערכות הנושא של וורדפרס מספר הפוסט נשמר בערכת הנושא וניתן לראות אותו דרך תצוגת קוד ה־HTML של הדפים במערכת. במבט חטוף שם נוכל למצוא את מזהה הפוסט. נוסיף את הפרמטר p, נכוון לתיקיית היעד, והרי לנו שירות קיצור כתובות עצמאי, ללא שום התערבות של tinyurl או דברים מתוחכמים אחרים.

 <div class="post" id="post-170">
<p class="date">2/9/2008</p>
<h2><a href="http://yehudab.com/blog/2008/09/%d7%a1%d7%a7%d7%...9c/" rel="bookmark" title="Permanent Link: סקריפט אתר קשת גרסה 1.2: האח הגדול">סקריפט אתר קשת גרסה 1.2: האח הגדול</a></h2>
<div class="entry">

כפי שניתן לראות בדוגמה המצורפת, המזהה של הפוסט הנ"ל הוא 170, כך שצריך להכניס לדף פרמטר p=170 בשביל להגיע ישירות לקטע. את הפרמטר מוסיפים לכתובת הדף הראשי במערכת - yehudab.com/blog/?p=170, ווורדפרס באופן קסום יעביר אותנו לכתובת האמיתית של הקטע ברגע שנלחץ על הקישור.

עכשיו אני יכול לשלוח בקלות את הכתובת של הדף הזה באמצעות טוויטר. מישהו רוצה לכתוב תסריט גריזמנקי שמציג את מספרי הפוסטים בסמוך אליהם? אפשר להיעזר גם במדריך של יהודה.