בימים האחרונים הופצו רשימות משתמשים ממספר אתרים שלעיתים כוללות גם פרטים אישיים כמו שם וכתובת ולעיתים גם פרטים פיננסיים על המשתמשים. בעוד רבים נהרו לכל מיני אתרים שמציגים רשימות מקוצרות כדי לתת למשתמשים מושג אם פרטיהם מתפרסמים ברשימות, רבים אחרים כלל אינם מודעים לסכנה שבדבר או שאינם יודעים כיצד לבצע את הבדיקות הללו בעצמם. למה שלא נעזור לחברים ונבדוק עבורם אם הם נמצאים ברשימות?

כדי לבצע את הפעולות שמצוינות ברשימה זו יש להצטייד מראש ברשימות שהתפרסמו ורצוי גם שתהיה לכם גישה למכונת לינוקס, אבל גם אם אינכם מעוניינים לבצע זאת, המידע עשוי להיות שימושי עבורכם במשימות אחרות. שימו לב: ההחזקה בקבצים הללו עשויה להתפרש כהחזקה של מאגר כלא כחוק ואינני מתכוון לסייע לכם להשיג את הקבצים עצמם.

ראשית, הקבצים שמתפרסמים ברשת כוללים בחלקם מאגרי נתונים בקובץ mdb של Microsoft Access. אני לא מבין למה אותם בעלי אתרים משתמשים במאגרים מסוג זה הידועים בביצועים הירודים שלהם, אבל לא אתייחס לפרט זה במסגרת רשומה זו. למרות שבאופן עקרוני ניתן לבצע לחיצה כפולה על אותם הקבצים כדי לפתוח אותם ב־OpenOffice או ב־Microsoft Access, להערכתי מדובר בפעולה מסוכנת ולא נוכל לדעת בקלות מה אותם גורמים עוינים הכניסו לקובץ. במקום זאת, אשתמש בפקודות השורה שזמינות בחבילה mdbtools.

צפייה בטבלאות שקיימות בקובץ:

$ mdb-tables NewIsrael.mdb
tblCards

כלומר בקובץ הנ"ל קיימת טבלה אחת בלבד. בואו נייצא אותה לקובץ מסוג csv.

mdb-export NewIsrael.mdb tblCards > NewIsrael.csv

עכשיו כשיש לנו קובץ טקסטואלי איננו צריכים יותר את קובץ ה־mdb ואפשר למחוק אותו.

השלב הבא היה לקבל את רשימת אנשי הקשר. בחרתי לייצא אותם מ־gmail; ניתן לעשות זאת דרך contacts.google.com, לבחור ב־More,‏ Export, ואז לייצא את רשימת אנשי הקשר שלך כקובץ מסוג Google CSV. התסריט שבהמשך יעבור עם קבצים מתצורה זו בלבד אם כי ניתן בקלות להתאים אותו גם לתבניות האחרות.

עכשיו, לאחר שסיימנו את ההכנות אפשר להגיע למלאכה עצמה. קובץ ה־csv שקיבלנו מגוגל מקודד בתור יוניקוד טהור, בעוד שהטרמינל שלנו עובד ב־UTF-8, ולכן נבצע המרה של הקובץ לתבנית זו. לאחר מכן נייצא מהקובץ את העמודות הרלוונטיות לנו (אלו של כתובות הדואר האלקטרוני), נבצע קצת נקיונות בקובץ, ונריץ חיפוש.

לאחר שגיליתי שהרצה של פקודת grep לוקחת יותר מידי משאבים מהמחשב כאשר מריצים אותה על תבניות רבות (כל כתובת מהווה תבנית בפני עצמה, ולא ביצענו שום נסיון לייעל את הכתובות ולאחד כתובות דומות) החלטתי לפרק את קובץ כתובות הדואר האלקטרוני למספר קבצים נפרדים ולבצע הרצה של פקודת ה־grep מחדש עבור כל 10 כתובות; זה אמנם אמור באופן תיאורטי לקחת זמן רב יותר לסיום, אבל מקטין באופן משמעותי את דרישת המשאבים של תהליך הסריקה. אפשר גם לבצע את הסריקות באופן מקבילי בשביל לקצר את פרק הזמן לקבלת התוצאות אבל אז נחזור לנקודה בה נגביר את דרישות משאבי הדיסק, הזכרון והמעבד.

# ‫גזירת כתובות הדואר האלקטרוני מקובץ google.csv שנשמר ב־/tmp/.‬
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f29 | sed '/^$/d' > /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f31 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f33 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f35 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt

# ביצוע פעולות ניקיון כלליות על קובץ הססמאות. במקרה שלי בחרתי להסיר מקרים בהם הופיעה המחרוזת "*" בתור כתובת דואר אלקטרוני מסיבה לא ידועה.‏
sed '/^\*$/d' < /tmp/my_emails.txt > /tmp/my_emails2.txt

# ביצוע סריקה בודדת. אני לא משתמש בדרך זו כי היא דורשת משאבים רבים מהמחשב.‏
# הקוד החלופי מופיע בהמשך.‏
# grep --color -f /tmp/my_emails2.txt *

# פיצול קובץ הכתובות לקבצים נפרדים בעלי 10 שורות בכל קובץ. כלומר בכל קובץ
# נשמרות רק 10 כתובות דואר אלקטרוני (במקרה שלי נוצרו מעל 100 קבצים חדשים).‏
split -l 10 /tmp/my_emails2.txt /tmp/my_emails_splitted_

# לכל קובץ כתובות מפוצל בצע סריקה על כל אחד מהקבצים שנמצאים בתיקייה הנוכחית.‏
find /tmp -name my_emails_splitted_* -type f -exec grep --color -f '{}' * \;
rm /tmp/my_emails_splitted_*

אחרי שנריץ את התסריט נקבל במסוף רשימה ארוכה של תוצאות. בזכות השימוש בתכונת הצביעה של grep ניתן יהיה לזהות בקלות את הכתובות שמעניינות אותנו. עכשיו כל מה שנותר זה לנסח הודעה יפה ולהתריע לאותם חברים כי הם נחשפו.

שלא נדע מצרות.

מסתבר שאיגוד האינטרנט עושה דברים מעניינים בשקט, הרחק מאור הזרקורים והעכברים האופטיים. והפעם, החלטה מעניינת לקיים סקר משתמשים לגבי סיומות הרשת העתידיות. אממה, האיגוד עדיין לא למד ליחצן את עצמו למרות הכסף שהוא משקיע ביחסי ציבור, והיה יכול בקלות להגיע אל אנשים בעלי עניין ודעה אם הוא היה מפעיל איזה בלוג או ניוזלטר שיעדכן את הציבור לגבי מיזמים שהוא מעוניין לקדם או לקבל משוב מהציבור.

אל תבינו אותי לא נכון, אני מתעניין מאד ומעריך את פעילות האיגוד. אני עוקב אחרי חשבונות האיגוד בטוויטר ובפייסבוק, מנהל קשרים על בסיס קבוע עם מספר דמויות מפתח באיגוד. אני חושב שאיגוד האינטרנט חשוב להתפתחות האינטרנט המקומי, אבל כדי שהאינטרנט יתפתח גם האיגוד עצמו צריך להיפתח ולהתפתח.

האתר של איגוד האינטרנט הישראלי בנוי למיטב ידעתי על מערכת דרופל, שהיא מערכת תוכן מכובדת ומוצלחת, אבל יעילה פחות כשרוצים להקים משהו במתכונת של בלוג. ראבק, בלוג זה משהו שלוקח חמש דקות להרים ועוד חצי שעה לכוונן, והרי לכם מערכת מושלמת להפצת תכנים, ולהתקין עליה מערכת לבניה של ניוזלטר על בסיס המאמרים זה עניין של למצוא תוסף מתאים למערכת.

ונחזור לנושא שאיתו התחלתי. איגוד האינטרנט פרסם מידע עדכני לגבי שמות המתחם העבריים. כשאני אומר "פרסם", אני מתכוון לכך שהוא פרסם את המידע באתר שלו עצמו, ואם אנחנו לא מגדירים את הדף הראשי בתור דף הבית של הדפדפן שלנו כנראה אנחנו גם לא נזכה לבקר בו על בסיס יומיומי ולכן גם נפספס את האזכור.

מוקדם יותר הערב נכנסתי במקרה לאתר האיגוד במטרה לברר נושא כלשהו. כותרת מעניינת צדה את מבטי במהלך הצפייה בדף הראשי של האתר –

נושא זה מעניין אותי, וגם כתבתי עליו פה בעבר. אחוז התרגשות לחצתי על הקישור כדי להבין על מה פשר המהומה ואם סוף־סוף איגוד האינטרנט הישראלי יתחיל להציע סיומות המורכבות מתווים עבריים.

מעולה, איגוד האינטרנט מעוניין שנשמיע את הדעה שלנו, רק איפה בדיוק מצביעים? הקישור הבולט ביותר מוביל לדף השאלות והתשובות בנושאים הקשורים בשמות מתחם עבריים. אני אחסוך לכם את הקריאה שלו; כתוב בו הרבה מלל, ונראה כאילו מישהו שיכפל את התוכן שלו והחליף רק תאריכים ומילות קישור במקומות אסטרטגיים בדף. לא יודע למה האיגוד חושב שהשאלות שהוא מציג שם נפוצות, כי התשובות לשאלות שעלו בראשי כלל לא מופיעות שם וגם אין מקום שאפשר בו לשאול שאלות נוספות. אה, כן, וגם הקישורים לתשובות שלהם בדף השאלות הנפוצות אינם פעילים. וואלה יופי.

מסתבר שהאיגוד כבר לא בוטח בפלטפורמה שלו, ולכן בחר לשתף פעולה עם אתר תוכן גדול. כלומר יכול להיות שמי שעוקב קבוע אחר הידיעות המתפרסמות בטמקא זכה לצפות בתוכן המשאל שלהם, אבל אנשים שלא גולשים שם באופן קבוע כנראה יפספסו את המסר שלא זכה לפרסום נרחב בשום מקום אחר.

ב־ynet התפרסם מאמר תחת הכותרת "גולשי ynet ישפיעו: מה תהיה הסיומת של ישראל בעברית?" שלדעתי היא קצת חצופה, כי ממש לא הייתי רוצה לתת לגולשי ynet לקבוע כיצד נצטרך כולנו להקליד כתובות אינטרנט ב־2014, ואם אתם מפקפקים בדברי מספיקה הצצה חטופה לתוכן התגובות למאמר שם בשביל להבין שאין שם עם מי לדבר, וגם אם יש, הרי שהם יבלעו בין שלל התשובות התוקפות את ממשלת ישראל והעומד בראשה, את מחבר המאמר ואת כל אזרחי מדינת ישראל ותושבי המזרח התיכון. איגוד האינטרנט בחר להשתמש בתשתית של ידיעות אחרונות לביצוע סקר, במקום לבחור בפתרון מבית (שהרי אפילו דרופל תתאים לביצוע המשימה) או אפילו רחמנה לצילן איזה טופס שמוסיף רשומות לגליון אלקטרוני ב־Google Docs.

המאמר עצמו לא מוסיף הרבה, אבל בסופו יש איזה סקר. יש המתעקשים שמדובר במשאל, אם כי אני לא בטוח אם אני בכלל מבין מה ההבדל בין השניים ומבחינתי עדיף היה אם האיגוד היה שואל את דעתנו במקום לנסות ולפנות להמון כאשר הוא לא מציע בכלל חלופות ראויות. להלן התשובות שהוספתי לסקר/משאל שלהם.

כן, אתם לא טועים. מילאתי את כל השדות עם אותה התשובה, ואני מבין שכנראה הם יפסלו את ההצעה הזו שלי על הסף. הייתי שמח מאד אם איגוד האינטרנט היה מקשיב לדעות שלנו לפני שהוא רץ עם תוצאות המשאל לממשלה ול־ICANN במטרה לאשרן.

לפני 20 שנה אנשים חכמים ומשכילים זיהו את הפוטנציאל של רשת האינטרנט ופעלו לקדם אותה ולהנגיש אותה לציבור הרחב. כדי לזהות שרתים שונים ברשת השתמשו במנגנון השמות של ה־DNS ובמדיניות של סיומות לפי מטרת האתר ובהמשך התווספו סיומות למדינות עם תתי מתחם שמהווים את תחום העיסוק של האתר. עם גדילת הרשת גדלו גם הצרכים של המשתמשים, ולכן כיום במקרים רבים סיומת שם המתחם אינה מייצגת את תחום העיסוק שלו. למשל כתובת האתר שלי היא tomercohen.com, כאשר למרות הסיומת אינני מפעיל עסק בעצמי כך שסיומת האתר מטעה (אם כי אני משתעשע במחשבה שיום אחד ארצה אולי להשתמש באתר למטרות עסקיות ואז כל מה שאצטרך לעשות יהיה להעלים מכאן את תוכנו הנוכחי של האתר).

כשרשת האינטרנט הייתה בחיתוליה, אני כלל לא בטוח אם חלוצי האינטרנט חזו שתוך מספר עשורים כולנו נהיה מחוברים לרשת 24 שעות ביממה על מגוון נרחב של מכשירים, ואם נפגוש מישהו ברחוב נרצה לדעת היכן נמצא הפרופיל האישי שלו ברשת לפני שננסה לברר את מספר הטלפון הקווי שלו.

בארץ נהוגות כיום כתובות אינטרנט באנגלית (למשל example.co.il) וכתובות אינטרנט בעברית (למשל דוגמה.co.il) כפי שניתן לנחש, שילוב של תווים בעברית ובאנגלית בכתובת האתר אינו עושה חסד לתצוגת הכתובת, ומסרבל מאד את הקלדתה. מה גם שבקרב מגזרים מסויימים באוכלוסיה הקלדה של תווים באנגלית אינה משימה פשוטה, והם יעדיפו להשתמש בתווים בעברית בלבד.

כפי שאיגוד האינטרנט הישראלי התחייב ב־2010, יום אחד יהיה פתרון לסוגיה וניתן יהיה להקליד כתובות בעברית מלאה אחרי שתיבחר סיומת מוצלחת יותר . יכול להיות שכתובתו של האתר שציינתי מעלה תהיה דוגמה.קו.יל, או דוגמה.מסחר.ישראל, או כל פתרון אחר שיבחר.

לדעתי צריך לבחור בפתרון אחר ולוותר באותה ההזדמנות על השימוש בתת המתחם בו אנו משתמשים ביום. לדעתי כתובות בתת המתחם העברי החדש צריכות להיות תחת שם מתחם מאוחד ולא תחת מבחר מצומצם של תתי מתחם שלעיתים קרובות אין שום קשר בינהן לתוכן האתר הנו מקרי בהחלט. נכון, זה עשוי לצמצם במידת מה את מרחב הכתובות האפשרי, אבל אם נעשה את זה נכון ונעודד שימוש בשמות בעלי משמעות במקום בשמות מקוצרים, למעשה כולנו נרוויח מכך.

ניקח לדוגמה את "המוסד לביטוח לאומי". אתר חשוב שהרבה אנשים מעוניינים לגשת אליו. כיום כתובת האתר היא btl.gov.il. כתובת קצרה ופשוטה, אבל לאדם הממוצע אין לאוסף תווים זה משמעות מיוחדת, ומבחינתו מדובר ב־"בטל.גוב.יל". כיום ניתן לרשום את הכתובת בתור "בטל.gov.il" (כמעט; אני חושב שלא ניתן בשלב זה לרשום שמות מתחם בעברית תחת gov.il). אבל רוב הסיכויים שאנשי ביטוח לאומי יבחרו ב־"ביטוחלאומי" או "ביטוח-לאומי". בהנחה שנבחר בתור סיומת המדינה את "ישראל" כתחליף לצירוף האותיות "il" שמשמש אותנו כיום, סיומת המתחם לאתרי ממשלה תהיה "ממשל.ישראל" או "ממשלה.ישראל", והכתובת של ביטוח לאומי תהיה "ביטוח-לאומי.ממשלה.ישראל". לכאורה כתובת יפה, אבל מסורבלת. אני מציע לקצר אותה ולהשאיר אותה בתור "ביטוח-לאומי.ישראל".

כולנו יודעים שביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי, ולעולם לא יקום גוף פרטי שיטען שהוא "ביטוח לאומי" כפי שיש חברות ביטוח אחרות כגון "ביטוח ישיר". כיום במתחמים דומים לזה שמוביל לזה של ביטוח לאומי מצאתי אתר של יצרנית להבים (btl.co.il) ואיזה גוף פרטי שמתעסק בסיעוד ונראה כמו חוות קישורים ופרסומות (btl.org.il). אם נוותר על סיווג האתר בכתובתו נוכל ליצור כתובות אתרים בעלות משמעות וקלות לזכרון – "ביטוח-לאומי.ישראל".

נכון, במקרים מסויימים אולי נרצה לשמר את הרמה השלישית בשמות המתחם. למשל אתר של בית ספר מסויים יכול להיות בתצורה של "בית-ספר.ישראל" אבל גם "בית-ספר.חינוך.ישראל". במקרים כאלה נוכל להשקיע ביצירת תת מתחם ייעודי לסיווג, אבל אם נשאיר את זה לבחירת הארגונים עצמם, יהיה הרבה יותר קל לנהל זאת. למשל רשת החינוך "אורט" מחזיקה את האתרים של בתי הספר ברשת תחת ort.org.il ולא תחת k12.il כיום, ובצורה כזו הם יוכלו לבחור אם כתובת האתרים תהיה "בית-ספר.ישראל" או "בית-ספר.אורט.ישראל" או אפילו "בית-ספר.אורט.חינוך.ישראל" – אפשר לתת לגופים להחליט בעצמם איך לנהל את הכתובת.

נכון, במקרים כאלו נגדיל בצורה משמעותית את הסיכויים לרישום מוקדם של שמות מתחם ותפיסתם של שמות אטרקטיביים לפני הגופים המתאימים להם, למשל אדם בשם "משה שטראוס" עשוי לקנות את שם המתחם "שטראוס.ישראל" במטרה לעשות בו שימוש לכאורה לגיטימי ולחסום את חברת המזון משימוש בו, אבל אותן בעיות קיימות גם כיום, ועם הנהגת חוקים ברורים יותר בנוגע לשימוש בשמות מתחם נוכל למנוע שימוש לרעה במנגנון החדש.

כאשר איגוד האינטרנט הציגו את האפשרות לרשום שמות מתחם בעברית בשנת 2010, הם התחייבו כי בעתיד ניתן יהיה לגשת לאותן הכתובות גם בסיומת העברית. לדעתי זו הייתה טעות והיה עדיף שאיגוד האינטרנט לא יתחייבו לזה, שהרי במקרים רבים נרצה להחזיק כתובות בתווים עבריים וכתובות בתווים לטיניים שאינן תואמות. למשל בדוגמה שהצגתי קודם, ביטוח לאומי עשויים לבחור בכתובת "ביטוח-לאומי.ישראל" ובמקביל להמשיך להשתמש בכתובת btl.gov.il, ואין שום סיבה לחייב אותם להשתמש בכתובות זהות (שהרי "btl.ישראל" היא כתובת שלא אומרת הרבה לרובנו!), אבל כדאי יהיה להשאיר את הכתובות המקוצרות כדי לא לשבור קישורים קיימים ובשביל הגיקים שבנינו שירצו להישאר עם כתובות מקוצרות.

אין לי מושג איך מעלים את הנושא הזה מול האיגוד בצורה מסודרת, ואני בטוח שישנם רבים ששותפים לדעתי זו ויש להם הרבה להגיד בנושא זה, הרי אם יבחר משהו שלא כולנו נסכים איתו, יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההחלטה בעתיד וכולנו נפסיד מזה. בשלב זה אתם מוזמנים להשאיר פה תגובות על מאמר זה, ואני מקווה שנציג רשמי כלשהו מטעם האיגוד יגיע לכאן במהרה ויעזור לנו לנהל את השיחה מולם. (ואתם גם מוזמנים להביע את דעתכם במשאל. אשמח מאד אם תצביעו כמוני!☺)

במהלך הנסיעה הקצרה לחו"ל לפני שבועיים, ביצעתי משימה נוספת עליה לא טרחתי לכתוב בפוסט המסכם – רכשתי מכשיר טלפון חדש שיחליף את המכשירים המיושנים שהשתתפו בנוכחותי במהלך השנים האחרונות, תוך כדי ניצול העלויות הנמוכות הכרוחות ברכישת מכשיר בחו"ל.

המכשיר שעלה בגורל הוא Samsung Galaxy S II, שנחשב לאחד מהמכשירים המתקדמים שישנם בשטח, מריץ מערכת הפעלה אנדרואיד, ומופעל עם ליבת לינוקס, כי מה שטוב לשרתים רבי עוצמה, מחשבים אישיים וגם לציוד היקפי טוב גם למכשירים ניידים. הטלפון החדש מחליף בצורה מלאה את הטלפון הנייד הקודם שלי, וגם את הסייען הדיגיטלי האישי ששימש למגוון מטרות שהוא לא בהכרח היה מיועד אליהן במקור.

צילום עצמי

אז מה יש לנו? טלפון עם מעבד מהיר, מסך צבעוני, מסך מגע, bluetooth,‏ wifi,‏ gps, מצלמה קדמית ואחורית, ועוד ועוד. בזמן הקצר שהמכשיר היה ברשותי הספקתי להוציא את העיניים לכמה חובבי תפוחים מושבעים שנאלצו להודות שהמכשיר הזה הוא פשוט טוב יותר מהמכשיר הנוכחי שלהם.

לאחר התאקלמות קצרה בארץ הקודש, זכה המכשיר לאיפוס ומחיקת התוכנה, לטובת הפצת אנדרואיד טובה יותר. כרגע המכשיר מריץ Cyanogenmod, שנותנת גישה נוחה יותר לקרביים שלו במחיר של אובדן התוכנות שסמסונג ראו לנכון לשלב במכשיר, וגם מקלט ה־FM ששבק חיים לפחות עד העדכון הבא.

כחלק אינטגרלי מתהליך השדרוג זכה המכשיר למקלדת עברית שלא דורשת התקנת תוכנות נוספות, וגם ממשק עברי שהחלטתי לוותר עליו לעת עתה. בשדרוג הבא אני מניח שהמכשיר גם יריץ ICS.

Android Busybox shell

המכשיר כרגע "ערום". הזמנתי מ־Dealextreme בגדים למכשיר, ואני מקווה כי אלו יגיעו במהרה. המכשיר גם נטול תכנית נתונים סלולרית, ולכן גם אני נאלץ להימנע משימוש באינטרנט סלולרי בשלב זה. אני מקווה שמדובר בהחלטה נבונה, ושמחירי המסלולים יצנחו למחירים שפויים בחודשים הקרובים תודות לרפורמה המבורכת בתחום.

עד כה על המכשיר התקנתי מספר תוכנות, בניהן את התוכנות הבאות: (אם יש לכם המלצות לתוכנות שימושיות נוספות אשמח לשמוע על כך)

פיירפוקס לאנדרואיד, במבחר צבעים וגדלים

• Mozilla Firefox– ובכן, לרגע לא חשבתם שאני אפסח על הדפדפן הזה, נכון? בכל מקרה, כרגע המכשיר מצוייד בשלוש גרסאות שונות של פיירפוקס, בשאיפה שהן יעזרו לי להוציא את המיץ מהרשת טוב יותר.
• CSipSimple – לקוח VoIP משוכלל שמאפשר לבצע שיחות מוזלות עם קו ישראלי בארץ ובחו"ל (שימו לב שיש ליצור חשבון בספק טלפוניה כלשהו).
• ConnectBot – תוכנת טרמינל משוכללת המאפשרת לגשת לקרבי המכשיר וגם לשרתי SSH מרוחקים.
• Hacker's Keyboard – אנדרואיד כולל אמנם מקלדת מלאה, אבל למי שמתכנן לעבוד על שרתים מרוחקים או אפילו סתם מעוניין ביכולות עריכה נוחות יותר בשורת הפקודה או בשדות טקסט, מקלדת מלאה יכולה להיות תוספת מבורכת. מקלדת זו כוללת מקשי חצים, Tab,‏ Escape, מקשי פונקציות ועוד. מקלדת זו אינה ברירת המחדל שלי, אבל אני מוצא את עצמי עובד איתה די הרבה.

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס MozCamp של מוזילה בגרמניה, שהתקיים תחת הנושא Many Voices One Mozilla. קצרה היריעה מלתאר כאן את ההרצאות בהן השתתפתי במהלך הכנס, ואתם מוזמנים להיכנס לדף ההרצאות בוויקי של מוזילה שכולל את רשימת ההרצאות, מצגות וקישורים רלוונטיים, ולמרבית ההרצאות יש גם את המצגת בשלמותה בווידאו (למעט חדר אחד שהבנתי שבעיות טכניות מנעו את היכולת לצלם בו את ההרצאות).

במהלך הכנס דיברתי עם אנשים רבים והחלפנו רעיונות רבים בנינו. להלן רשימה מקוצרת של נושאים חשובים לדעתי. הם לא מסודרים לפי סדר חשיבות, ואני מתנצל אם שכחתי חלק מהפריטים שהבטחתי שאברר (אתם מוזמנים להזכיר לי אם שכחתי משהו חשוב).

• Lightning, הרחבת לוח השנה של Thunderbird תכלול את התיקון לבאג אזור הזמן אסיה/ירושלים. בשלב זה ישנה הרחבה שמטפלת בעניין, בגרסה הבאה של Lightning הקובץ העדכני כבר יהיה מובנה בתוכנה. (מידע נוסף)
• מבחינתנו זה אומר שעכשיו יותר מתמיד צריך לטפל בתרגומים של ת'אנדרבירד ולייטנינג ולוודא שהם עדכניים.
• במוזילה ישראל אנחנו עושים פעולות רבות, אבל נראה שיש מדינות שמצליחות לעשות הרבה יותר מאיתנו. אני לא מדבר על "מדינות ענק" שאי־אפשר להשוות אלינו, אלא למדינות קטנות יחסית במזרח אירופה, שנראה שהפעילים בהן הרבה יותר חרוצים ונמרצים מאיתנו. אם אתם מכירים מישהו שישמח להצטרף אלינו, או שאתם מעוניינים לעשות זאת בעצמכם, זה הזמן הנכון לעשות זאת. ☺
• הגרסה החדשה של פיירפוקס לאנדרואיד כוללת משק טבעי שמגיב מהר יותר. ניסיתי אותה, היא אכן מגיבה מהר יותר, אבל לצערי בשלב זה לפחות היא לא שמישה במיוחד למשתמשי קצה.
• ב־sumo נפתרו כמעט כל הבעיות שעקבו את התחלת העבודה שלנו שם, וגם נושאים מסביב טופלו (גופן קריא, בעיות הרשאות וכו'), ועכשיו כבר אין לנו תירוצים למה אנחנו לא משקיעים שם עבודה. הא, כן, אנחנו צריכים כוח אדם שיזיז שם את העניינים. אם יש לכם קצת זמן פנוי ואתם מעוניינים לקחת חלק בפיתוח הדפדפן, זה אחד המקומות שאנחנו נשמח לראות בהם יותר תורמים.

במהלך הכנס היה מתוכנן שהעביר מצגת קצרה על ישראל, אלא שהדבר לא יצא לפועל עקב אילוצי זמן. העברתי את תוכן המצגת בתמצות בהזדמנות אחת מול קהל כל הנוכחים, ובמספר מקרים הצגתי אותה ישירות מהלפטופ לאנשים עימם דיברתי בנושאים דומים לאלו שמופיעים במצגת. אני מניח שבצורה זו או אחרת אמחזר חומר מהמצגת בהזדמנויות אחרות, ובינתיים אתם מוזמנים לצפות במצגת בשלמותה כאן:

אחת התכונות החדשות ב־iOS היא מקלדת אימוג'י, שמטרתה היא לפשט את שילוב סימלי הבעה עבור אזורים בעולם שמשתמשים בהם ולא רק. למעשה, במזרח הרחוק כבר שנים עושים שימוש במכשירי סלולר עם סמלי הבעה, ובזמן שאנחנו הסתבכנו בעשור הקודם עם קיצורי מילים באנגלית כדי להצליח להכניס שני משפטים שלמים למסרון אחד, הם כבר ממזמן משלבים צלמיות בתוך ההודעות שמטרתן להחליף מילים ומשפטים שלמים ובמקביל גם להעשיר את חווית החלפת המסרים.

בעוד תחום הסלולר התקדם מאפשרות לשלוח מסרון בודד בן 70–120 תווים לאפשרות לשרשרת מסרונים והאפשרות לשלוח הודעות עשירות (MMS), בשנים האחרונות נראה כאילו לא התקדמנו. רשת חברתית אחת מגבילה את האורך של כל הודעה ל־140 תווים, ובאחרת אין מגבלה, אבל עדיין המערכת מגבילה אותנו לטקסט פשוט, ודורשת "טריקים" כדי לשלב סימני פיסוק שבמידת מה מזכירים סמיילי עם מסובבים את הראש הצידה או עושים סלטות באוויר.

לתמיכה של מכשירי Apple בסמלים החדשים נחשפתי לא מזמן בעקבות ציוץ שפרסמתי. מתברר שמערכת ההפעלה של Apple היא הראשונה שתומכת במהדורה החדשה של תקן יוניקוד, גם אם לא תמיד בצורה מושלמת, וגם אם הם לפעמים מוסיפים סימנים משלהם שבכלל לא קיימים בתקן. נזכרתי מחדש בדיון ההוא כאשר רייצ'ל המלקטת פרסמה בבלוג שלה מידע נרחב יותר על התכונה הזו, כך שגם מתעב תפוחים שכמוני יכול להבין אותה קצת יותר לעומק.

דבר משעשע בגן התפוח זה ההחלטה התומה שלהם להחליף תווים מסויימים ביוניקוד בסמלים גרפיים צבעוניים. לכאורה זה מוסיף יופי לעניין, אבל אני לא בטוח איך זה יראה אם ננסה לשנות את גודל הגופן את צבעו, או כל פרמטר אחר.

בעבר כתבתי על xcompose שיכול לאפשר להקליד בקלות תווים שלא קיימים במקלדת, והפעם החלטתי לנסות לבצע פעולה דומה בצורה קצת אחרת – לייצר מקלדת וירטואלית שכוללת את אותם תווים שלא קיימים במקלדות שלנו, שתאפשר לכולם להקליד בקלות הודעות שכוללות תווי אימוג'י ללא תלות במערכת ההפעלה בה הם משתמשים ולפרסם את התוצאה בכל אתר ורשת חברתית שהם יראו לנכון.

נכון, כיום קצת מסורבל לפרסם הודעות אלו, כי רק מעטים יוכלו לצפות בסימנים שנצרף בהודעות אלו, אבל אם נשתמש בהם יותר השימוש בסימנים אלו יהפוך לנפוץ יותר ופעולה זו תזרז את הוספת הגופנים הללו לגרסאות עתידיות של מערכות ההפעלה כך שתוך זמן לא רב לכולנו תהיה אפשרות לצפות בסימנים שנוספו לתקן יוניקוד במהדורה השישית שלו ללא התקנה של גופנים מיוחדים.

המקלדת שלי זמינה כאן לשימושכם, ואשמח לדעת אם מצאתם אותה מועילה. אתם מוזמנים לדווח על בעיות שמצאתם בה ולהציע שיפורים עבורה, רק תזכרו שקוד המקור שלה זמין אף הוא, כך שאתם מוזמנים לשפר את הקוד ולהחזיר אותו אלי.

כפי שניתן להבחין לצד שדה הטקסט מופיע כפתור שמאפשר להעביר את ההודעה שחיברתם ישירות ל־Twitter, אבל אין זה אומר שהמקלדת לא תתאים גם לשימושים אחרים, אלא רק שתצטרכו לעבוד קצת יותר כדי להעתיק ולהדביק את הטקסט במקום המיועד.

כדי שתוכלו לראות את התווים החדשים של יוניקוד 6 גם במקומות אחרים מבלי שנצטרך להמתין עד שיצרני גופני ברירת המחדל של מערכות ההפעלה השונות יטרחו לעדכן אותם, יש צורך להתקין גופן שכולל את התווים הללו על מערכת ההפעלה.הגופן עליו אני ממליץ הוא Symbola שניתן להורדה מכאן: http://greekfonts.teilar.gr (האתר הזה לא עולה אצלי לאחרונה. אם אתם זקוקים לגופן צרו עימי קשר ואני אעביר אליכם את הקובץ שהורדתי משם). לאחר מכן, יש להתקין את הגופן בהתאם למערכת ההפעלה.

• בלינוקס, העתיקו את הקובץ לתיקייה  ‪ ~/.fonts‬ או לחצו עליו כדי לבצע התקנה גלובלית.
• בווינדוס, לחיצה ימנית על הקובץ ובחירה באפשרות ההתקנה.
• במק, נו, בטח יש איזה צירוף מקשים לא הגיוני שיעשה את זה עבורכם.

בונוס: גם אם אתם לא מתקינים גופן תואם במערכת ההפעלה, דף המקלדת שיצרתי וקישרתי אליו למעלה למעשה טוען את הגופן הנ"ל בדפדפן, כך שאפשר להעתיק את המסר שקיבלתם חזרה לדף המקלדת ולקבל אותו כפי שהוא אמור להיראות.

סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל הלך הלילה לעולמו. למרות שמעולם לא הייתי בעליו הגאה של מכשיר מתוצרתה של חברת Apple, ואינני חולק הרבה השקפות עולם משותפות עם ג'ובס, על כולנו להשתתף בצער על מותו בטרם עת של ממציא דגול שהביא לעולם הרבה חזון ויוזמה, והצליח לא פעם ולא פעמיים להגדיר מחדש את כיוון ההתפתחות של עולם המחשוב. במובנים מסויימים, סטיב ג'ובס הוא הנרי פורד של עולם הטכנולוגיה, והצליח בחזונו להביא להמונים מכשירים טכנולוגיים שלפניו היו נחלתם של מתי מעט.

קחו למשל את מכשירי האייפון. לפני פחות מעשר שנים המכשירים הללו לא היו קיימים, והמכשירים המתקדמים מאותה תקופה היו רחוקים מאד מיעילות והנוחות של סמארטפון מודרני. בזכות ג'ובס לא רק שהמכשירים הללו תפסו תאוצה, אלא שהוא הצליח למצב את המונח "אייפון" כשם גנרי של טלפונים חכמים ולאפשר לכל אדם מהרחוב שאולי כלל אינו מבין גדול במחשבים להיפתח לעולם הטכנולוגי ולהיות בעליו הגאה של מכשיר שמאפשר לו גישה נוחה ומהירה למגוון רחב של יישומים ושירותים ולהיות מחובר לרשת האינטרנט גם כשהוא נמצא בדרכים.

סטיב ג'ובס היה היזם שחולל מהפכה עם הופעתם של המחשבים האישיים הראשונים, הביא לעולם את מחשבי כף היד הראשונים, נמנה על הראשונים שהביאו את הממשק הגרפי אל המחשבים האישיים, נגני מוזיקה להמונים, טלפונים חכמים, מחשבי לוח ועוד. בזכות אנשים כמו סטיב ג'ובס כיום יש לנו שפע של גאדג'טים שנמצאים בשימושם של מליונים רבים ברחבי העולם, הן אלו מקו הייצור של חברת Apple, והן כאלו מחברות מתחרות ששאבו רעיונות רבים מרעיונותיהם של סטיב ג'ובס ואנשיו.

רק לפני יומיים נערך כינוס של חברת Apple בו הם הציגו את המוצרים החדשים שלהם. קולות של אכזבה עלו מגרונותיהם של אוהדי אפל רבים בכל רחבי העולם שהתאכזבו מהמופע ומחוסר יכולתם של Apple להציב מוצרים מהפכניים. במהלך ההכרזה ברשת CNN שידרו סרט על חייו ופועלו של אחד, סטיב ג'ובס, ולי אישית היה נדמה כאילו הרשת מתכוננת להיעלמותו מאיתנו במקום להשתתף בצהלותיהם של עדת מעריצי אפל בכל רחבי העולם על הופעתו של מכשיר חדש ומתקדם אף יותר מזה הקודם. אף־אחד לא שיער בדעתו כי ימים ספורים לאחר מכן, עוד לפני שנספיק לשכוח את ההכרזות המאכזבות של חברת Apple נתבשר כי מייסד החברה והאדם שעמד בראשה במשך מרבית שנותיה יעזוב אותה לעולמים.

גם אם אנחנו לא נמנים על אותם חסידי Apple, ולא רצים להתעדכן בכל חידוש שיוצא מהחברה הזו, אל לנו להתעלם מתרומתו של סטיב ג'ובס מעולם הטכנולוגיה. בזכותו גם אנו נהנים מחידושים ושיפורים טכנולוגיים רבים, שאולי לא היינו זוכים להם עד היום לולא החזון, המוטיבציה והשאפתנות של חברת Apple בהנהגתו של ג'ובס, ועל כן הוא ראוי להכרה שלנו על פועלו ותרומתו.

תודה לך סטיב ג'ובס שעזרת לקדם את עולם הטכנולוגיה.

כל הכבוד לגוגל, נראה שהם סוף־סוף הצליחו למצוא את המתכון ליצירת רשת חברתית. על הדרך הם איבדו חלק מאהדת המשתמשים המתקדמים בכך שהם התרחקו מהחופש ש־Google Wave התיימר להביא בכך שהמערכת רצה על השרתים של גוגל, והדיונים העיקריים שם בנתיים מסתכמים בתלונות של המשתמשים בשירות על מחסור בהזמנות.

בקצרה, זה לא פייסבוק, ומצד שני אחרי שימוש קצר במערכת ישנה תחושת מיאוס כי אין שום חידוש במערכת. גוגל פלוס הוא בעיקר שילוב של שירותי גוגל קיימים.

ניכר כי גוגל השקיעה די הרבה מחשבה איך לבנות רשת חברתית שמשתמשים יאהבו אותה, וסביר להניח שכאשר המאמצים המוקדמים יפסיקו להיות 99% מהמשתמשים היא גם תהפוך להיות אהודה יותר. בנתיים, אפשר לסקר אותם ולא לחסוך ביקורת נוקבת. ☺

סטטוסים – המערכת של גוגל כוללת במרכזה כלי לפרסום הודעות, ואם נשקיע כמה דקות של מחשבה גם נזכר מאיפה הוא מוכר לנו – זה Google Buzz עם קצת פחות באז. המערכת נראת ומתפקדת ממש כמו אחותה הגדולה.

גוגל השכילו והבינו שנקודה בעיתית מאד בפייסבוק ובטוויטר היא הפרטיות, ואיפשרו שליטה קלה ונוחה לגבי האנשים שיקבלו כל עדכון שלנו בפיד. כלומר ניתן לבחור בקלות אם כל הודעה תתפרסם בפומבי, לאחד מחוגי החברים שלנו, או אפילו באופן פרטני לאנשים מסויימים. במילים אחרות, זו תהיה הרשת המתאימה ביותר לרכל מאחורי הגב על הבוס שלנו בזמן הפסקת הצהריים. (רק תוודאו שאין איזו ציפור שיר בחברה!)

לשם ההשוואה, בפייסבוק יש כלי פרטיות הרבה יותר מתוחכמים, אבל הם גם הרבה יותר מסורבלים כשמנסים לעשות משהו שימושי. למעשה יש רשת חברתית אחת שנראית ומתפקדת דומה מאד למימוש של גוגל, ונראה כי אנשי גוגל אף ניסו להידמות אליה. זוהי המערכת בקוד פתוח Diaspora*‎, וזה בסדר שאתם לא מכירים אותה; היא נמצאת בשימוש של מספר מועט של משתמשים.

בהשוואה לפלוס, טוויטר היא רשת מוגבלת, אבל עדיין יש משהו חשוב בטוויטר שלא נראה שהוא קיים בפלוס – יישומים. בטוויטר היישומים מתמקדים בפרסום הודעות משירותים חיצוניים כגון עדכוני מיקום של 4Square ויישומי RSS שמפרסמים בשמנו הודעות בפיד. בפייסבוק היישומים משוכללים יותר ומרחיבים את היכולות של המערכת הבסיסית, ופה גוגל הצליחו לחדש לנו במשהו – אין שום דרך להתממשק עם שירותים חיצוניים מול גוגל פלוס, ולכן כנראה היא הרשת הזו לא תצליח להתחבר לשרשרת העדכונים שלי. כלומר גוגל פלוס יחליטו בעצמם מול אלו שירותים תוכלו להתממשק (ואלו הם שירותים קיימים של גוגל!), ולא שום דבר אחר. כלומר אם אתם מעלים תמונות ל־Flickr, הם לעולם לא יופיעו ב־Google Plus, אבל אם תעלו אותן ל־Picasa התמונה תשתנה לגמרי.

גוגל קצת נסוגו לאחור, כי בנסיונות קודמים שלהם היו אפשרויות כאלה. ב־Buzz אין שום בעיה להתממשק מול RSS ושירותים דומים, וב־Wave אפשר היה לבנות יישומים שלמים שירוצו בתוך המערכת.

דבר נוסף שהרשת הזו מנסה לעשות הוא לחסל את רשתות המסרים המידיים. גוגל הצליחו להרים רשת מסרים מידיים די גדולה על בסיס XMPP כאשר הם שילבו את Google Talk בתוך יישום הדואר האלקטרוני שלהם, ועכשיו גוגל מתמקדים במשהו גדול עוד יותר. זוכרים ששמענו שמיקרוסופט משתלטים על סקייפ לפני מספר שבועות? אז נראה שגוגל שמרו על הקלפים קרוב לחזה, והמשיכו לפתח בנתיים את Google Talk, שבתוך Google Plus זוכה לממשק פשוט יותר לשיחות קבוצתיות בקול ובתמונה, ואני מניח שלא רחוק היום שהשירות גם יתחבר ל־Google Voice ויציע גם שיחות לרשתות הטלפוניה הרגילות, וכל זה מתוך הממשק של פלוס.

ב־Skype שיחות וידאו מרובות משתתפים נכנסו לפני חודשים ספורים בלבד, והנה גוגל מביאה פה יישום דומה שמתיימר גם הוא לדלג בקלילות מעל חומות אש ומכשולים דומים, ומאפשר לאנשים לבצע שיחות בניהם. גם פה מדובר במוצר נחות יותר, כי בסקייפ כבר מזמן אפשר לעשות יותר, כמו שיתוף מסך או להתקין יישומים שיוסיפו למשל לוח ציור משותף לשיחה, אבל Google Plus Hangouts לעומת זאת משתמש יותר בפתרונות חופשיים יותר, ואני מקווה שלא רחוק היום שנוכל לדבר מהמערכת של גוגל עם אנשים שמשתמשים ב־Pidgin, לדוגמה. מה שנותר תמוה בעיני הוא שדווקא ב־Google Wave היו רכיבים שיכלו לשמש את גוגל בשביל לקדם את המוצר החדש שלהם.

לסיכום, גוגל פלוס נחמד, אבל כל עוד הוא יכריח את המשתמשים לעדכן את הסטטוסים שלהם במספר מקומות במקביל קשה להאמין שהוא יתרומם. גוגל אמנם מנסים לשמור על התדמית של שומרי העם ומאפשרים למשתמשים לייצא את ההודעות שלהם לקובץ מקומי בכל עת (תזכורת: פייסבוק מאפשרים משהו דומה, טוויטר בכלל לא), אבל בשאר הזמן גוגל בונים פה בעצם חומות סביב התוכן שהמשתמשים מייצרים באתר שלהם, לא מוכנים לקבל תוכן מבחוץ וכמובן שלא מאפשרים להוציא תוכן מבפנים.

ואיך אפשר בלי חלוקת הזמנות לכל דורש כדי לקדם את כמות הכניסות לאתר? בזמן הקרוב אני מתכנן לשגר הזמנות לשירות בדרך הרשמית או בכל מיני מעקפים שמתגלים מידי פעם ומאפשרים להירשם לשירות גם בלי ההזמנות. עדיפות תינתן לקוראים הקבועים, לאנשים שמשתמשים בדפדפן פיירפוקס באופן שוטף, במערכת מבוססת לינוקס או סתם מעדיפים תוכנה חופשית, ולאלו שיצליחו למשוך את תשומת ליבי. ☺

נניח שברצונכם להפעיל מחשב שנמצא בחדר הסמוך, ואתם מתעצלים לקום מהכיסא. מה תעשו?

תכונה שימושית שקיימת במרבית המחשבים שיוצרו בעשור האחרון מאפשרת להדליק את המחשב מרחוק. כדי שהתכונה הזו תעבוד, מעגל במחשב מקבל מתח גם כשהמחשב כבוי ונמצא בהאזנה על כרטיס הרשת, וכאשר מתקבלת ההוראה המתאימה הוא מוציא אות שתפקידו להדליק את המחשב. כלומר, באופן עקרוני אתם יכולים להדליק את המחשב הביתי גם דרך מכשיר הטלפון החכם שברשותכם.

שלב א' – הכנת המחשב לפעולת ההשכמה

כדי שניתן יהיה לעשות שימוש בתכונה זו, הנקראת Wake On Lan (או wol בקיצור) יש לוודא כי המחשב מוגדר להפעלה דרך הרשת. במרבית המקרים התכונה הזו קיימת אבל מנוטרלת כברירת מחדל. כדי להפעיל אותה יש להיכנס ל־BIOS ולהפעיל את התכונה עבור כל אחד מהמחשבים שאתם תרצו להדליק מרחוק.

במקרים מסויימים ניתן לשנות את הגדרות כרטיס הרשת גם דרך המחשב. בלינוקס, ניתן להריץ את הפקודה הבאה שתגדיר את כרטיס הרשת שיאזין לחבילות מידע של Wake On LAN:‫
sudo ethtool -s <nic device> wol g

שלב ב' – איתור מידע

כדי שתוכלו להדליק מחשב מסויים מרחוק עליכם לדעת את כתובת כרטיס הרשת שמחובר למחשב. כתובת זו צרובה על כרטיס הרשת וברמה העקרונית לא אמורים להיות שני כרטיסי רשת בעולם עם אותו הזיהוי (בפועל זה קורה לא פעם). כדי למצוא את כתובת ה־MAC של כרטיס הרשת יש להקליד ifconfig בשורת הפקודה (ipconfig/all ב־Windows) או להיכנס להגדרות כרטיס הרשת. כתובת כרטיס הרשת מופיעה בשורה שמתחילה ב־HWAddr.

אם אין ברשותכם גישה לאותו המחשב כדי לבדוק את כתובתו או שאתם לא מנהלים רישום מסודר של כל כתובות הרשת שלכם, ניתן לנסות להשיג את רשימת המחשבים ברשת עם כתובת ה־Ethernet שלהם דרך ציוד הרשת. במקרה שלי, ניווט לתפריט LAN Settings → DHCP lease table הביאה איתה את רישום כל כתובות המחשבים ברשת שקיבלו כתובת IP מהנתב, כולל כתובת ה־IP, כתובת ה־Ethernet ובחלק מהמקרים גם שמו של המחשב.

שלב ג' – הפעלת המחשב מרחוק

כדי להפעיל מרחוק מחשב שהוגדר להפעלה באמצעות Wake On LAN עליכם להצטייד בתוכנה תואמת. בלינוקס מדובר על פקודה בשם wakeonlan שנמצאת במאגרים בחבילה בשם זהה, ובמערכות הפעלה אחרות ניתן למצוא תוכנות עם שמות דומים.

הפעלה של מחשב שנמצא ברשת אחרת

באופן טכני כדי לאפשר את הפעולה התקינה של Wake On LAN נשלחת חבילת נתונים מיוחדת (הקרויה גם Magic Packet) ברשת המקומית. נתבים אינם מעבירים חבילת Broadcast הלאה, כלומר לא ניתן להפעיל מחשבים שנמצאים על רשת אחרת, ובמרבית המקרים העסק לא עובד כשהחבילה מחיבור אלחוטי גם אם באופן עקרוני מדובר באותה הרשת. כדי להתגבר על בעיה זו ניתן להפעיל תוכנה על מחשב מקומי ברשת שתפקידה יהיה לגשר בין הרשת החיצונית לפנימית.

בלינוקס ישנה תוכנה בשם gWakeOnLan שמהווה מעין שרת מקומי שיאפשר לנתב הוראות להפעלת מחשבים מרשת אחרת בהנחה ואותו מחשב שמריץ את התוכנה נגיש מהרשת. במקרים שאין אפשרות לפתוח גישה למחשבים מקומיים מהרשת החיצונית, ניתן לעשות כל מיני תעלולים עם העברת פקודות דרך הודעות דואר אלקטרוני או מסרים מידיים, או להגדיר תהליך שיבחן בכל מספר שניות מידע שמתפרסם בשרת חיצוני.

מחשבים שמריצים Windows ומשתמשים בתוכנה השליטה מרחוק LogMeIn יכולים להוות שרתים מתווכים ומאפשרים להדליק מחשבים אחרים שנמצאים באותה רשת בהנחה שיש לנו הרשאות עליהם והתוכנה הצליחה לזהות שהם נמצאים באותה הרשת.

זהירות!

הפעלה של מחשבים מרחוק יכולה להיות מסוכנת. במקרים מסויימים הפעלה של מחשב מרחוק עלולה לאפשר לגורם זדוני להפעיל מרחוק את המחשב כדי לנסות ולחדור למידע השמור בו. כמו־כן זכרו כי אין אפשרות לכבות את המחשב בצורה דומה, כך שאם הדלקתם מרחוק מחשב ואין לכם אפשרות לשלוט עליו מרחוק ייתכן שתצטרכו להגיע אליו פיזית בשביל להורות לו להיכבות בסיום העבודה.

לאחרונה מתקיים קמפיין נרחב בתקשורת בנוגע לשינויי הקווים באזור המרכז. בקצרה, אני מעוניין לבשר לכל תושבי המרכז שהם בהיסטריה.

בחיפה בוצעו השינויים שיבוצעו בתחילת החודש הבא כבר לפני שנים, ולמעשה הם מבוצעים בצורה מדורגת בכל מספר שנים מה שתורם להבנה של הנוסעים את מערך התחבורה ואת השינויים שחלים בו.

תחנות מרכזיות חדשות – לדעתי השינוי הראשוני בוצע לפני כ־10 שנים, וכלל הקמה ופתיחה של שתי תחנות מרכזיות חדשות בקצוות העיר (מרכזית המפרץ בכניסה הצפונית לעיר ומרכזית חוף הכרמל בכניסה הדרומית, שתיהן ממוקמות גם בצמוד לתחנות רכבת), והוצאה של הקווים הבינערונים מהעיר אל התחנות המרכזיות, והוספה של קווים ערוניים חדשים שחוצים את העיר מקצה לקצה במספר מסלולים מרכזיים. בהמשך גם נסגרה התחנה המרכזית הוותיקה בשכונת בת גלים, והיום המבנה עומד שומם ולצידו תחנת אוטובוסים צנועה שמחליפה תחנה מרכזית נטושה ששירתה את העיר במשך שנים רבות.

נאמר כי שינוי זה שחרר במקצת את עומסי התחבורה ממרכז העיר, וגם איפשר לאנשים לבחור בצורה חכמה יותר את הקו עימו הם ינועו מהתחנה המרכזית אל כיוון היעד שלהם בעיר. באותו המועד הונהג לראשונה נוהל "כרטיס המשך" המאפשר לאנשים לנוע בקו עירוני נוסף לאחר שהם סיימו נסיעה בקו בינערוני. אם אתם נעים בקו אוטובוס לכיוון העיר חיפה, זכרו לדרוש מהנהג כרטיס המשך.

במתכונת דומה, ניתן לרכוש כרטיס נסיעה בינערוני בקו ערוני שמגיע אל התחנה המרכזית ובכך לחסוך את עלות הנסיעה בקו הערוני (שבחיפה גם ככה היא בין הגבוהות בארץ).

נוסעים המבקשים לחסוך עוד יכולים לרכוש כרטיס הלוך ושוב בקווים הבינערונים שזול בכ־15% מעלותם של שני כרטיסים בינערונים רגילים. גם כאן אפשר לחסוך ולהשתמש בכרטיס ההמשך כדי לחסוך את עלות הנסיעה, אלא שישנה תופעה קצת מעצבנת – אם עולים על קו בינערוני בתחנה המרכזית בחיפה ורוכשים כרטיס הלוך ושוב לא ניתן לקבל כרטיס המשך, אבל אם הולכים כמה מטרים מחוץ לתחנה המרכזית ועולים על קו כלשהו שיכניס אותנו לתחנה המרכזית ניתן לרכוש באותו הקו כרטיס הלוך ושוב שאמנם נאבד בו נסיעה עירונית אחת (נסיעה קצרה כדי להיכנס לתחנה המרכזית) אבל הרווחנו נסיעה עירונית נוספת בניקוב הרביעי בכרטיס. כאשר עולים על קו שמגיע לחיפה בכל מקום אחר בארץ ורוכשים כרטיס הלוך ושוב מקבלים שתי נסיעות ערוניות בחיפה.

קווים שכונתיים — לפני חמש שנים הונהגה בחיפה המתכונת של הקווים השכונתיים. השינוי התחיל בכאוס גדול, לא בגלל השינוי בקווים אלא כי באותם ימים ממש התחילו ליפול טילים על העיר, המוני תושבים נמלטו דרומה, ונוצרו שיבושים מוזרים בתחבורה כולל מצבים בהם הפיעו מידי פעם אוטובוסים בקווים שלכאורה הזזו או נסגרו.

המעבר לקווים שכונתיים שיפר מאד את אופי התחבורה בחיפה, והשכונות חוברו לעורקי התחבורה הציבורית באמצעות אוטובוסים שכונתיים והונהג כרטיס המעבר המאפשר מעבר בין כמות לא מוגבלת של קווים במהלך 60 דקות (שלמעשה הפכו מהר מאד ל־80 דקות). כדי לקבל כרטיס מעבר יש לדרוש אותם מהנהג במהלך העלייה על האוטובוס, ואם בטעות תשכחו לבקש ותחזרו לנהג לאחר מספר דקות נסיעה תתקלו בפרצוף זועף מצידו וחוסר רצון לשיתוף פעולה. למרות שעל כרטיסי המעבר יש לכאורה מקום לניקוב בקו אחד נוסף על הקו הראשון בו רכשתם את הכרטיס, מעולם לא נתקלתי בנהג שסירב לקבל את הכרטיס, ואין שום בעיה או הגבלה לשלב נסיעה ביותר משני קווים.

כרטיסי המעבר יצרו מצב מאד מעניין, ויצא לי לא פעם לצאת לסידורים בעיר עם תכנון מסלול נסיעה מדוייק שיאפשר לעשות את כל הסיבוב בעלות של כרטיס בודד ולהספיק לעלות על האוטובוס האחרון במסלול לפני שיסתיים הזמן המוגדר למעבר בין הקווים.

למרות שהקווים השכונתיים שיפרו מאד את הנגישות לשכונות, ובשכונות בהן תדירות האוטובוסים הייתה שני אוטובוסים לשעה (בכיוונים מנוגדים) נהפכו פתאום לשמונה אוטובוסים בשעה (בכיוונים מנוגדים). במקור הובטח מחברת אגד כי בקווים השכונתיים ינועו אוטובוסים קטנים ושקטים, לאחר תקופה של מספר חודשים נעלמו האוטובסים הקטנים והוחלפו באלו הגדולים והרועשים. בזמנו נאמר כי הדבר נובע מתקלות חוזרות ונשנות באותם מיניבוסים, אבל עדיין מסתובבים בעיר אוטובוסים שכונתיים עם כמות נכבדה של מושבים פנויים לאורך כל הקו, והאוטובוסים מטרידים מאד תושבים המתגוררים לצד כבישים משופעים.

קווי לילה – בשנים האחרונות הונהג בערים מרכזיות בארץ הנוהג של קווי אוטובוס שפעילים בשעות הלילה. למרות שלכאורה רבים טוענים שהקווים הללו יועדו בראש ובראשונה לאוכלוסיית הבליינים ולאלו שחוזרים ממקומות בילוי, בפעמים הספורות שנסעתי בקווים אלו נתקלתי בעיקר באנשים רגילים שבמקרה בחרו לנסוע בשעות הלילה הקטנות. למרות היתרונות הרבים שיש בקווים אלו, כלל לא ברור לציבור הרחב אם הם פועלים במשך כל השנה או רק בתקופה מסויימת בשנה (רק בקיץ? בחורף אנשים לא נוסעים באוטובוסים?), בימים בהם הם פועלים (ראשון וחמישי, ראשון עד חמישי, או בכל ימי השבוע כולל שישישבת?), ואפילו מיקום התחנות (הקו לא מתחיל בתחנה מרכזית כי היא סגורה, מעולם לא הצלחתי להבין איפה הוא מתחיל ופשוט הייתי הולך רגלית לכיוון התחנה בה אני יודע שהוא עוצר).

קיצור זמני נסיעה – השינוי הרביעי והאחרון שאני רוצה להתמקד בו הוא שיפור חדש יחסית, שבוצע לפני חצי שנה. עם פתיחת מנהרות הכרמל הופעלו מספר קווים הנעים בעיר דרך המנהרות, לרבות קו 101 שחוצה את העיר דרך המנהרות במסלול הקצר ביותר בין שתי התחנות המרכזיות. בעוד שמעבר במנהרות ברכב פרטי עולה כסף, נסיעה במנהרות באוטובוס שקולה לעלות נסיעה בקו וקצרה בהרבה. הבעיה היא שבתוך העיר האוטובוסים עוצרים רק במתחם הגרנד קניון שאמנם קווים רבים עוברים בו כיום אך הוא אינו מסוף תחבורה ציבורית מסודר, וקווים שכונתיים אינם מתחילים בו למרות שהם עוברים בכבישים סמוכים.

הערות והצעות לשיפור:

• בחיפה עדיין נהוג השימוש בכרטיסי נייר. הבעיה עם אותם כרטיסים היא שהם עשויים מנייר תרמי, והכתוב עליהם נוטה להימחק זמן קצר לאחר ההדפסה. כלומר רכישה של כרטיס הלוך ושוב עשוייה להתברר כמאד לא משתלמת אם תוכן הכרטיס ימחק.
• כאשר רוכשים כרטיס הלוך ושוב בקו עירוני הפורמט של הכרטיס שונה מרכישה של כרטיס זהה בקו בינערוני. דבר זה גורם לכך שנהגים נוטים להתבלבל ולנקב בטעות את המשבצת של הקו הבינערוני במקום את זו של הקו העירוני. מצד שני, מעולם לא קרה לי שנסעתי בקו בינערוני והנהג בטעות ניקב לי את המשבצת של הקו העירוני…
• ועוד על כרטיסי ההמשך – רצוי לבטל אותם ולהחליפם בכרטיסי מעבר. ככה הנוסעים יוכלו להגיע לבתיהם ולא להגיע למקום מרכזי בתוך העיר משם יהיה עליהם לרכוש כרטיס נסיעה נוסף או להמשיך רגלית ליעדם. במילים אחרות כרטיסי ההמשך איבדו מהרלוונטיות שלהם כאשר הונהגו בחיפה כרטיסי המעבר.
• אם כבר המדינה מעודדת נוסעים לא להגיע עם רכבם הפרטי לתחנה המרכזית ולהמשיך בתחבורה ציבורית, למה מגבילים אותנו לנסיעה באוטובוסים בלבד ולא נותנים שיעור דומה של הנחה לשילוב של נסיעה באוטובוס וברכבת למשל? ישנו כרטיס חופשי חודשי משולב של חברת האוטובוסים והרכבת, אבל הוא אינו רלוונטי כלל לנוסעים מזדמנים שאינם עושים את מסלול זה מידי יום ביומו.
• יש להרחיב את שתי התחנות הסמוכות לגרנד קניון ולהפוך אותן לתחנות בקווים השכונתיים שבאזור, ולעודד את הנוסעים לנסוע בקווים שעוברים במנהרות במקום בקווים הרגילים. דבר זה יקצר את זמני הנסיעה של הנוסעים ובמקביל גם יביא לחסכון בעלות הדלק של חברת התחבורה הציבורית שכן הנסיעה במנהרות חסכונית יותר.
• תושבי חיפה עדיין ממתינים שאגד יחזירו את הרכבים הקטנים והשקטים לרחובות העיר, כדי להקטין את מפגעי הרעש והזיהום שנגרם כתוצאה מהאוטובוסים הגדולים והרועשים שנעים כיום ברחובות השקטים.
• אף־אחד בחיפה לא מצליח להבין את מהות נתיב התחבורה הציבורית החדש ("מסלול המטרונית") באזורים מסויימים בעיר ולמה צריך היה שנתיב זה יזגזג בגסות בין שני צידי הכביש במקום להקצות לו צד אחד בלבד.

בסוף השבוע הבא, אלא אם הר נוסף יתחיל לעשן באיסלנד או שיתרחש אירוע בלתי צפוי אחר, אני מתכנן לקפוץ לביקור קצר בבולגריה, למפגש של פעילי מוזילה ממדינות האזור (בעקרון זה מפגש של מדינות הבלקן, אבל נראה שהגבולות הורחבו קצת לאחרונה). מטרות המפגש הן לשפר קהילות מקומיות במדינות האזור, להרחיב את הקהילות ולגייס אנשים נוספים לפרויקטים השונים, לשפר את שיתופי הפעולה בין הגורמים השונים וכו', ומכסה בערך את כל אותן הפעילויות שאנחנו עושים בארץ או לפחות מעוניינים לבצע.

למספר אנשים שעוקבים אחרי באופן קבוע יש בטן מלאה על תפקוד מוזילה בסיטואציות מסויימות, על בחירת כלי העבודה, על קביעת עדיפויות וכו', ואני אשמח אם הם יוכלו להעלות אותם על הכתב (ביקשתי את זה עוד בהזדמנות הראשונה שהעלתם את הנושאים הללו מולי, זוכרים?), וגם אשמח לקבל רעיונות והצעות כיצד אנחנו צריכים לשפר את הפעילות של הקהילה המקומית שלנו בארץ.

חשוב להזכיר – אינני מעוניין בתלונות אלא בהצעות. רצוי שהעצות יכללו מידע מפורט כיצד ניתן לתקן את הדורש תיקון ושהמציע ינדב את עצמו לסיוע במשימה. בכל זאת, מדובר בפרויקט קוד פתוח, ועל כולנו לפעול בהתאם.

אני מתכנן לשפץ קצת את המצגת שהצגתי במפגש שלנו בחודש שעבר ולהציג אותה בפני חברינו, כך שהם יוכלו לקבל מושג לגבי המצב שלנו בארץ. אני אשתדל לעדכן מהכנס כאן או בטוויטר אם וכאשר יהיו עדכונים מעניינים מהכנס. אני אשוב לארץ ביום שני לפנות בוקר; בכל זאת, צריך להספיק להגיע גם ללימודים…