תודה לך סטיב ג'ובס

סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל הלך הלילה לעולמו. למרות שמעולם לא הייתי בעליו הגאה של מכשיר מתוצרתה של חברת Apple, ואינני חולק הרבה השקפות עולם משותפות עם ג'ובס, על כולנו להשתתף בצער על מותו בטרם עת של ממציא דגול שהביא לעולם הרבה חזון ויוזמה, והצליח לא פעם ולא פעמיים להגדיר מחדש את כיוון ההתפתחות של עולם המחשוב. במובנים מסויימים, סטיב ג'ובס הוא הנרי פורד של עולם הטכנולוגיה, והצליח בחזונו להביא להמונים מכשירים טכנולוגיים שלפניו היו נחלתם של מתי מעט.

קחו למשל את מכשירי האייפון. לפני פחות מעשר שנים המכשירים הללו לא היו קיימים, והמכשירים המתקדמים מאותה תקופה היו רחוקים מאד מיעילות והנוחות של סמארטפון מודרני. בזכות ג'ובס לא רק שהמכשירים הללו תפסו תאוצה, אלא שהוא הצליח למצב את המונח "אייפון" כשם גנרי של טלפונים חכמים ולאפשר לכל אדם מהרחוב שאולי כלל אינו מבין גדול במחשבים להיפתח לעולם הטכנולוגי ולהיות בעליו הגאה של מכשיר שמאפשר לו גישה נוחה ומהירה למגוון רחב של יישומים ושירותים ולהיות מחובר לרשת האינטרנט גם כשהוא נמצא בדרכים.

סטיב ג'ובס היה היזם שחולל מהפכה עם הופעתם של המחשבים האישיים הראשונים, הביא לעולם את מחשבי כף היד הראשונים, נמנה על הראשונים שהביאו את הממשק הגרפי אל המחשבים האישיים, נגני מוזיקה להמונים, טלפונים חכמים, מחשבי לוח ועוד. בזכות אנשים כמו סטיב ג'ובס כיום יש לנו שפע של גאדג'טים שנמצאים בשימושם של מליונים רבים ברחבי העולם, הן אלו מקו הייצור של חברת Apple, והן כאלו מחברות מתחרות ששאבו רעיונות רבים מרעיונותיהם של סטיב ג'ובס ואנשיו.

רק לפני יומיים נערך כינוס של חברת Apple בו הם הציגו את המוצרים החדשים שלהם. קולות של אכזבה עלו מגרונותיהם של אוהדי אפל רבים בכל רחבי העולם שהתאכזבו מהמופע ומחוסר יכולתם של Apple להציב מוצרים מהפכניים. במהלך ההכרזה ברשת CNN שידרו סרט על חייו ופועלו של אחד, סטיב ג'ובס, ולי אישית היה נדמה כאילו הרשת מתכוננת להיעלמותו מאיתנו במקום להשתתף בצהלותיהם של עדת מעריצי אפל בכל רחבי העולם על הופעתו של מכשיר חדש ומתקדם אף יותר מזה הקודם. אף־אחד לא שיער בדעתו כי ימים ספורים לאחר מכן, עוד לפני שנספיק לשכוח את ההכרזות המאכזבות של חברת Apple נתבשר כי מייסד החברה והאדם שעמד בראשה במשך מרבית שנותיה יעזוב אותה לעולמים.

גם אם אנחנו לא נמנים על אותם חסידי Apple, ולא רצים להתעדכן בכל חידוש שיוצא מהחברה הזו, אל לנו להתעלם מתרומתו של סטיב ג'ובס מעולם הטכנולוגיה. בזכותו גם אנו נהנים מחידושים ושיפורים טכנולוגיים רבים, שאולי לא היינו זוכים להם עד היום לולא החזון, המוטיבציה והשאפתנות של חברת Apple בהנהגתו של ג'ובס, ועל כן הוא ראוי להכרה שלנו על פועלו ותרומתו.

תודה לך סטיב ג'ובס שעזרת לקדם את עולם הטכנולוגיה.

גוגל פלוס (+הזמנות לשירות)

כל הכבוד לגוגל, נראה שהם סוף־סוף הצליחו למצוא את המתכון ליצירת רשת חברתית. על הדרך הם איבדו חלק מאהדת המשתמשים המתקדמים בכך שהם התרחקו מהחופש ש־Google Wave התיימר להביא בכך שהמערכת רצה על השרתים של גוגל, והדיונים העיקריים שם בנתיים מסתכמים בתלונות של המשתמשים בשירות על מחסור בהזמנות.

בקצרה, זה לא פייסבוק, ומצד שני אחרי שימוש קצר במערכת ישנה תחושת מיאוס כי אין שום חידוש במערכת. גוגל פלוס הוא בעיקר שילוב של שירותי גוגל קיימים.

ניכר כי גוגל השקיעה די הרבה מחשבה איך לבנות רשת חברתית שמשתמשים יאהבו אותה, וסביר להניח שכאשר המאמצים המוקדמים יפסיקו להיות 99% מהמשתמשים היא גם תהפוך להיות אהודה יותר. בנתיים, אפשר לסקר אותם ולא לחסוך ביקורת נוקבת. ☺

סטטוסים – המערכת של גוגל כוללת במרכזה כלי לפרסום הודעות, ואם נשקיע כמה דקות של מחשבה גם נזכר מאיפה הוא מוכר לנו – זה Google Buzz עם קצת פחות באז. המערכת נראת ומתפקדת ממש כמו אחותה הגדולה.

גוגל השכילו והבינו שנקודה בעיתית מאד בפייסבוק ובטוויטר היא הפרטיות, ואיפשרו שליטה קלה ונוחה לגבי האנשים שיקבלו כל עדכון שלנו בפיד. כלומר ניתן לבחור בקלות אם כל הודעה תתפרסם בפומבי, לאחד מחוגי החברים שלנו, או אפילו באופן פרטני לאנשים מסויימים. במילים אחרות, זו תהיה הרשת המתאימה ביותר לרכל מאחורי הגב על הבוס שלנו בזמן הפסקת הצהריים. (רק תוודאו שאין איזו ציפור שיר בחברה!)

לשם ההשוואה, בפייסבוק יש כלי פרטיות הרבה יותר מתוחכמים, אבל הם גם הרבה יותר מסורבלים כשמנסים לעשות משהו שימושי. למעשה יש רשת חברתית אחת שנראית ומתפקדת דומה מאד למימוש של גוגל, ונראה כי אנשי גוגל אף ניסו להידמות אליה. זוהי המערכת בקוד פתוח Diaspora*‎, וזה בסדר שאתם לא מכירים אותה; היא נמצאת בשימוש של מספר מועט של משתמשים.

בהשוואה לפלוס, טוויטר היא רשת מוגבלת, אבל עדיין יש משהו חשוב בטוויטר שלא נראה שהוא קיים בפלוס – יישומים. בטוויטר היישומים מתמקדים בפרסום הודעות משירותים חיצוניים כגון עדכוני מיקום של 4Square ויישומי RSS שמפרסמים בשמנו הודעות בפיד. בפייסבוק היישומים משוכללים יותר ומרחיבים את היכולות של המערכת הבסיסית, ופה גוגל הצליחו לחדש לנו במשהו – אין שום דרך להתממשק עם שירותים חיצוניים מול גוגל פלוס, ולכן כנראה היא הרשת הזו לא תצליח להתחבר לשרשרת העדכונים שלי. כלומר גוגל פלוס יחליטו בעצמם מול אלו שירותים תוכלו להתממשק (ואלו הם שירותים קיימים של גוגל!), ולא שום דבר אחר. כלומר אם אתם מעלים תמונות ל־Flickr, הם לעולם לא יופיעו ב־Google Plus, אבל אם תעלו אותן ל־Picasa התמונה תשתנה לגמרי.

גוגל קצת נסוגו לאחור, כי בנסיונות קודמים שלהם היו אפשרויות כאלה. ב־Buzz אין שום בעיה להתממשק מול RSS ושירותים דומים, וב־Wave אפשר היה לבנות יישומים שלמים שירוצו בתוך המערכת.

דבר נוסף שהרשת הזו מנסה לעשות הוא לחסל את רשתות המסרים המידיים. גוגל הצליחו להרים רשת מסרים מידיים די גדולה על בסיס XMPP כאשר הם שילבו את Google Talk בתוך יישום הדואר האלקטרוני שלהם, ועכשיו גוגל מתמקדים במשהו גדול עוד יותר. זוכרים ששמענו שמיקרוסופט משתלטים על סקייפ לפני מספר שבועות? אז נראה שגוגל שמרו על הקלפים קרוב לחזה, והמשיכו לפתח בנתיים את Google Talk, שבתוך Google Plus זוכה לממשק פשוט יותר לשיחות קבוצתיות בקול ובתמונה, ואני מניח שלא רחוק היום שהשירות גם יתחבר ל־Google Voice ויציע גם שיחות לרשתות הטלפוניה הרגילות, וכל זה מתוך הממשק של פלוס.

ב־Skype שיחות וידאו מרובות משתתפים נכנסו לפני חודשים ספורים בלבד, והנה גוגל מביאה פה יישום דומה שמתיימר גם הוא לדלג בקלילות מעל חומות אש ומכשולים דומים, ומאפשר לאנשים לבצע שיחות בניהם. גם פה מדובר במוצר נחות יותר, כי בסקייפ כבר מזמן אפשר לעשות יותר, כמו שיתוף מסך או להתקין יישומים שיוסיפו למשל לוח ציור משותף לשיחה, אבל Google Plus Hangouts לעומת זאת משתמש יותר בפתרונות חופשיים יותר, ואני מקווה שלא רחוק היום שנוכל לדבר מהמערכת של גוגל עם אנשים שמשתמשים ב־Pidgin, לדוגמה. מה שנותר תמוה בעיני הוא שדווקא ב־Google Wave היו רכיבים שיכלו לשמש את גוגל בשביל לקדם את המוצר החדש שלהם.

 

לסיכום, גוגל פלוס נחמד, אבל כל עוד הוא יכריח את המשתמשים לעדכן את הסטטוסים שלהם במספר מקומות במקביל קשה להאמין שהוא יתרומם. גוגל אמנם מנסים לשמור על התדמית של שומרי העם ומאפשרים למשתמשים לייצא את ההודעות שלהם לקובץ מקומי בכל עת (תזכורת: פייסבוק מאפשרים משהו דומה, טוויטר בכלל לא), אבל בשאר הזמן גוגל בונים פה בעצם חומות סביב התוכן שהמשתמשים מייצרים באתר שלהם, לא מוכנים לקבל תוכן מבחוץ וכמובן שלא מאפשרים להוציא תוכן מבפנים.

 

 

ואיך אפשר בלי חלוקת הזמנות לכל דורש כדי לקדם את כמות הכניסות לאתר? בזמן הקרוב אני מתכנן לשגר הזמנות לשירות בדרך הרשמית או בכל מיני מעקפים שמתגלים מידי פעם ומאפשרים להירשם לשירות גם בלי ההזמנות. עדיפות תינתן לקוראים הקבועים, לאנשים שמשתמשים בדפדפן פיירפוקס באופן שוטף, במערכת מבוססת לינוקס או סתם מעדיפים תוכנה חופשית, ולאלו שיצליחו למשוך את תשומת ליבי. ☺

השכמה מרחוק למחשב

נניח שברצונכם להפעיל מחשב שנמצא בחדר הסמוך, ואתם מתעצלים לקום מהכיסא. מה תעשו?

תכונה שימושית שקיימת במרבית המחשבים שיוצרו בעשור האחרון מאפשרת להדליק את המחשב מרחוק. כדי שהתכונה הזו תעבוד, מעגל במחשב מקבל מתח גם כשהמחשב כבוי ונמצא בהאזנה על כרטיס הרשת, וכאשר מתקבלת ההוראה המתאימה הוא מוציא אות שתפקידו להדליק את המחשב. כלומר, באופן עקרוני אתם יכולים להדליק את המחשב הביתי גם דרך מכשיר הטלפון החכם שברשותכם.

שלב א' – הכנת המחשב לפעולת ההשכמה

כדי שניתן יהיה לעשות שימוש בתכונה זו, הנקראת Wake On Lan (או wol בקיצור) יש לוודא כי המחשב מוגדר להפעלה דרך הרשת. במרבית המקרים התכונה הזו קיימת אבל מנוטרלת כברירת מחדל. כדי להפעיל אותה יש להיכנס ל־BIOS ולהפעיל את התכונה עבור כל אחד מהמחשבים שאתם תרצו להדליק מרחוק.

במקרים מסויימים ניתן לשנות את הגדרות כרטיס הרשת גם דרך המחשב. בלינוקס, ניתן להריץ את הפקודה הבאה שתגדיר את כרטיס הרשת שיאזין לחבילות מידע של Wake On LAN:‫
sudo ethtool -s <nic device> wol g

שלב ב' – איתור מידע

כדי שתוכלו להדליק מחשב מסויים מרחוק עליכם לדעת את כתובת כרטיס הרשת שמחובר למחשב. כתובת זו צרובה על כרטיס הרשת וברמה העקרונית לא אמורים להיות שני כרטיסי רשת בעולם עם אותו הזיהוי (בפועל זה קורה לא פעם). כדי למצוא את כתובת ה־MAC של כרטיס הרשת יש להקליד ifconfig בשורת הפקודה (ipconfig/all ב־Windows) או להיכנס להגדרות כרטיס הרשת. כתובת כרטיס הרשת מופיעה בשורה שמתחילה ב־HWAddr.

אם אין ברשותכם גישה לאותו המחשב כדי לבדוק את כתובתו או שאתם לא מנהלים רישום מסודר של כל כתובות הרשת שלכם, ניתן לנסות להשיג את רשימת המחשבים ברשת עם כתובת ה־Ethernet שלהם דרך ציוד הרשת. במקרה שלי, ניווט לתפריט LAN Settings → DHCP lease table הביאה איתה את רישום כל כתובות המחשבים ברשת שקיבלו כתובת IP מהנתב, כולל כתובת ה־IP, כתובת ה־Ethernet ובחלק מהמקרים גם שמו של המחשב.

שלב ג' – הפעלת המחשב מרחוק

כדי להפעיל מרחוק מחשב שהוגדר להפעלה באמצעות Wake On LAN עליכם להצטייד בתוכנה תואמת. בלינוקס מדובר על פקודה בשם wakeonlan שנמצאת במאגרים בחבילה בשם זהה, ובמערכות הפעלה אחרות ניתן למצוא תוכנות עם שמות דומים.

הפעלה של מחשב שנמצא ברשת אחרת

באופן טכני כדי לאפשר את הפעולה התקינה של Wake On LAN נשלחת חבילת נתונים מיוחדת (הקרויה גם Magic Packet) ברשת המקומית. נתבים אינם מעבירים חבילת Broadcast הלאה, כלומר לא ניתן להפעיל מחשבים שנמצאים על רשת אחרת, ובמרבית המקרים העסק לא עובד כשהחבילה מחיבור אלחוטי גם אם באופן עקרוני מדובר באותה הרשת. כדי להתגבר על בעיה זו ניתן להפעיל תוכנה על מחשב מקומי ברשת שתפקידה יהיה לגשר בין הרשת החיצונית לפנימית.

בלינוקס ישנה תוכנה בשם gWakeOnLan שמהווה מעין שרת מקומי שיאפשר לנתב הוראות להפעלת מחשבים מרשת אחרת בהנחה ואותו מחשב שמריץ את התוכנה נגיש מהרשת. במקרים שאין אפשרות לפתוח גישה למחשבים מקומיים מהרשת החיצונית, ניתן לעשות כל מיני תעלולים עם העברת פקודות דרך הודעות דואר אלקטרוני או מסרים מידיים, או להגדיר תהליך שיבחן בכל מספר שניות מידע שמתפרסם בשרת חיצוני.

מחשבים שמריצים Windows ומשתמשים בתוכנה השליטה מרחוק LogMeIn יכולים להוות שרתים מתווכים ומאפשרים להדליק מחשבים אחרים שנמצאים באותה רשת בהנחה שיש לנו הרשאות עליהם והתוכנה הצליחה לזהות שהם נמצאים באותה הרשת.

זהירות!

הפעלה של מחשבים מרחוק יכולה להיות מסוכנת. במקרים מסויימים הפעלה של מחשב מרחוק עלולה לאפשר לגורם זדוני להפעיל מרחוק את המחשב כדי לנסות ולחדור למידע השמור בו. כמו־כן זכרו כי אין אפשרות לכבות את המחשב בצורה דומה, כך שאם הדלקתם מרחוק מחשב ואין לכם אפשרות לשלוט עליו מרחוק ייתכן שתצטרכו להגיע אליו פיזית בשביל להורות לו להיכבות בסיום העבודה.

שיפורים במערך התחבורה הציבורית בחיפה

לאחרונה מתקיים קמפיין נרחב בתקשורת בנוגע לשינויי הקווים באזור המרכז. בקצרה, אני מעוניין לבשר לכל תושבי המרכז שהם בהיסטריה.

בחיפה בוצעו השינויים שיבוצעו בתחילת החודש הבא כבר לפני שנים, ולמעשה הם מבוצעים בצורה מדורגת בכל מספר שנים מה שתורם להבנה של הנוסעים את מערך התחבורה ואת השינויים שחלים בו.

תחנות מרכזיות חדשות – לדעתי השינוי הראשוני בוצע לפני כ־10 שנים, וכלל הקמה ופתיחה של שתי תחנות מרכזיות חדשות בקצוות העיר (מרכזית המפרץ בכניסה הצפונית לעיר ומרכזית חוף הכרמל בכניסה הדרומית, שתיהן ממוקמות גם בצמוד לתחנות רכבת), והוצאה של הקווים הבינערונים מהעיר אל התחנות המרכזיות, והוספה של קווים ערוניים חדשים שחוצים את העיר מקצה לקצה במספר מסלולים מרכזיים. בהמשך גם נסגרה התחנה המרכזית הוותיקה בשכונת בת גלים, והיום המבנה עומד שומם ולצידו תחנת אוטובוסים צנועה שמחליפה תחנה מרכזית נטושה ששירתה את העיר במשך שנים רבות.

נאמר כי שינוי זה שחרר במקצת את עומסי התחבורה ממרכז העיר, וגם איפשר לאנשים לבחור בצורה חכמה יותר את הקו עימו הם ינועו מהתחנה המרכזית אל כיוון היעד שלהם בעיר. באותו המועד הונהג לראשונה נוהל "כרטיס המשך" המאפשר לאנשים לנוע בקו עירוני נוסף לאחר שהם סיימו נסיעה בקו בינערוני. אם אתם נעים בקו אוטובוס לכיוון העיר חיפה, זכרו לדרוש מהנהג כרטיס המשך.

במתכונת דומה, ניתן לרכוש כרטיס נסיעה בינערוני בקו ערוני שמגיע אל התחנה המרכזית ובכך לחסוך את עלות הנסיעה בקו הערוני (שבחיפה גם ככה היא בין הגבוהות בארץ).

נוסעים המבקשים לחסוך עוד יכולים לרכוש כרטיס הלוך ושוב בקווים הבינערונים שזול בכ־15% מעלותם של שני כרטיסים בינערונים רגילים. גם כאן אפשר לחסוך ולהשתמש בכרטיס ההמשך כדי לחסוך את עלות הנסיעה, אלא שישנה תופעה קצת מעצבנת – אם עולים על קו בינערוני בתחנה המרכזית בחיפה ורוכשים כרטיס הלוך ושוב לא ניתן לקבל כרטיס המשך, אבל אם הולכים כמה מטרים מחוץ לתחנה המרכזית ועולים על קו כלשהו שיכניס אותנו לתחנה המרכזית ניתן לרכוש באותו הקו כרטיס הלוך ושוב שאמנם נאבד בו נסיעה עירונית אחת (נסיעה קצרה כדי להיכנס לתחנה המרכזית) אבל הרווחנו נסיעה עירונית נוספת בניקוב הרביעי בכרטיס. כאשר עולים על קו שמגיע לחיפה בכל מקום אחר בארץ ורוכשים כרטיס הלוך ושוב מקבלים שתי נסיעות ערוניות בחיפה.

קווים שכונתיים — לפני חמש שנים הונהגה בחיפה המתכונת של הקווים השכונתיים. השינוי התחיל בכאוס גדול, לא בגלל השינוי בקווים אלא כי באותם ימים ממש התחילו ליפול טילים על העיר, המוני תושבים נמלטו דרומה, ונוצרו שיבושים מוזרים בתחבורה כולל מצבים בהם הפיעו מידי פעם אוטובוסים בקווים שלכאורה הזזו או נסגרו.

המעבר לקווים שכונתיים שיפר מאד את אופי התחבורה בחיפה, והשכונות חוברו לעורקי התחבורה הציבורית באמצעות אוטובוסים שכונתיים והונהג כרטיס המעבר המאפשר מעבר בין כמות לא מוגבלת של קווים במהלך 60 דקות (שלמעשה הפכו מהר מאד ל־80 דקות). כדי לקבל כרטיס מעבר יש לדרוש אותם מהנהג במהלך העלייה על האוטובוס, ואם בטעות תשכחו לבקש ותחזרו לנהג לאחר מספר דקות נסיעה תתקלו בפרצוף זועף מצידו וחוסר רצון לשיתוף פעולה. למרות שעל כרטיסי המעבר יש לכאורה מקום לניקוב בקו אחד נוסף על הקו הראשון בו רכשתם את הכרטיס, מעולם לא נתקלתי בנהג שסירב לקבל את הכרטיס, ואין שום בעיה או הגבלה לשלב נסיעה ביותר משני קווים.

כרטיסי המעבר יצרו מצב מאד מעניין, ויצא לי לא פעם לצאת לסידורים בעיר עם תכנון מסלול נסיעה מדוייק שיאפשר לעשות את כל הסיבוב בעלות של כרטיס בודד ולהספיק לעלות על האוטובוס האחרון במסלול לפני שיסתיים הזמן המוגדר למעבר בין הקווים.

למרות שהקווים השכונתיים שיפרו מאד את הנגישות לשכונות, ובשכונות בהן תדירות האוטובוסים הייתה שני אוטובוסים לשעה (בכיוונים מנוגדים) נהפכו פתאום לשמונה אוטובוסים בשעה (בכיוונים מנוגדים). במקור הובטח מחברת אגד כי בקווים השכונתיים ינועו אוטובוסים קטנים ושקטים, לאחר תקופה של מספר חודשים נעלמו האוטובסים הקטנים והוחלפו באלו הגדולים והרועשים. בזמנו נאמר כי הדבר נובע מתקלות חוזרות ונשנות באותם מיניבוסים, אבל עדיין מסתובבים בעיר אוטובוסים שכונתיים עם כמות נכבדה של מושבים פנויים לאורך כל הקו, והאוטובוסים מטרידים מאד תושבים המתגוררים לצד כבישים משופעים.

קווי לילה – בשנים האחרונות הונהג בערים מרכזיות בארץ הנוהג של קווי אוטובוס שפעילים בשעות הלילה. למרות שלכאורה רבים טוענים שהקווים הללו יועדו בראש ובראשונה לאוכלוסיית הבליינים ולאלו שחוזרים ממקומות בילוי, בפעמים הספורות שנסעתי בקווים אלו נתקלתי בעיקר באנשים רגילים שבמקרה בחרו לנסוע בשעות הלילה הקטנות. למרות היתרונות הרבים שיש בקווים אלו, כלל לא ברור לציבור הרחב אם הם פועלים במשך כל השנה או רק בתקופה מסויימת בשנה (רק בקיץ? בחורף אנשים לא נוסעים באוטובוסים?), בימים בהם הם פועלים (ראשון וחמישי, ראשון עד חמישי, או בכל ימי השבוע כולל שישישבת?), ואפילו מיקום התחנות (הקו לא מתחיל בתחנה מרכזית כי היא סגורה, מעולם לא הצלחתי להבין איפה הוא מתחיל ופשוט הייתי הולך רגלית לכיוון התחנה בה אני יודע שהוא עוצר).

קיצור זמני נסיעה – השינוי הרביעי והאחרון שאני רוצה להתמקד בו הוא שיפור חדש יחסית, שבוצע לפני חצי שנה. עם פתיחת מנהרות הכרמל הופעלו מספר קווים הנעים בעיר דרך המנהרות, לרבות קו 101 שחוצה את העיר דרך המנהרות במסלול הקצר ביותר בין שתי התחנות המרכזיות. בעוד שמעבר במנהרות ברכב פרטי עולה כסף, נסיעה במנהרות באוטובוס שקולה לעלות נסיעה בקו וקצרה בהרבה. הבעיה היא שבתוך העיר האוטובוסים עוצרים רק במתחם הגרנד קניון שאמנם קווים רבים עוברים בו כיום אך הוא אינו מסוף תחבורה ציבורית מסודר, וקווים שכונתיים אינם מתחילים בו למרות שהם עוברים בכבישים סמוכים.

הערות והצעות לשיפור:

  • בחיפה עדיין נהוג השימוש בכרטיסי נייר. הבעיה עם אותם כרטיסים היא שהם עשויים מנייר תרמי, והכתוב עליהם נוטה להימחק זמן קצר לאחר ההדפסה. כלומר רכישה של כרטיס הלוך ושוב עשוייה להתברר כמאד לא משתלמת אם תוכן הכרטיס ימחק.
  • כאשר רוכשים כרטיס הלוך ושוב בקו עירוני הפורמט של הכרטיס שונה מרכישה של כרטיס זהה בקו בינערוני. דבר זה גורם לכך שנהגים נוטים להתבלבל ולנקב בטעות את המשבצת של הקו הבינערוני במקום את זו של הקו העירוני. מצד שני, מעולם לא קרה לי שנסעתי בקו בינערוני והנהג בטעות ניקב לי את המשבצת של הקו העירוני…
  • ועוד על כרטיסי ההמשך – רצוי לבטל אותם ולהחליפם בכרטיסי מעבר. ככה הנוסעים יוכלו להגיע לבתיהם ולא להגיע למקום מרכזי בתוך העיר משם יהיה עליהם לרכוש כרטיס נסיעה נוסף או להמשיך רגלית ליעדם. במילים אחרות כרטיסי ההמשך איבדו מהרלוונטיות שלהם כאשר הונהגו בחיפה כרטיסי המעבר.
  • אם כבר המדינה מעודדת נוסעים לא להגיע עם רכבם הפרטי לתחנה המרכזית ולהמשיך בתחבורה ציבורית, למה מגבילים אותנו לנסיעה באוטובוסים בלבד ולא נותנים שיעור דומה של הנחה לשילוב של נסיעה באוטובוס וברכבת למשל? ישנו כרטיס חופשי חודשי משולב של חברת האוטובוסים והרכבת, אבל הוא אינו רלוונטי כלל לנוסעים מזדמנים שאינם עושים את מסלול זה מידי יום ביומו.
  • יש להרחיב את שתי התחנות הסמוכות לגרנד קניון ולהפוך אותן לתחנות בקווים השכונתיים שבאזור, ולעודד את הנוסעים לנסוע בקווים שעוברים במנהרות במקום בקווים הרגילים. דבר זה יקצר את זמני הנסיעה של הנוסעים ובמקביל גם יביא לחסכון בעלות הדלק של חברת התחבורה הציבורית שכן הנסיעה במנהרות חסכונית יותר.
  • תושבי חיפה עדיין ממתינים שאגד יחזירו את הרכבים הקטנים והשקטים לרחובות העיר, כדי להקטין את מפגעי הרעש והזיהום שנגרם כתוצאה מהאוטובוסים הגדולים והרועשים שנעים כיום ברחובות השקטים.
  • אף־אחד בחיפה לא מצליח להבין את מהות נתיב התחבורה הציבורית החדש ("מסלול המטרונית") באזורים מסויימים בעיר ולמה צריך היה שנתיב זה יזגזג בגסות בין שני צידי הכביש במקום להקצות לו צד אחד בלבד.

מפגש מוזילה במזרח אירופה

בסוף השבוע הבא, אלא אם הר נוסף יתחיל לעשן באיסלנד או שיתרחש אירוע בלתי צפוי אחר, אני מתכנן לקפוץ לביקור קצר בבולגריה, למפגש של פעילי מוזילה ממדינות האזור (בעקרון זה מפגש של מדינות הבלקן, אבל נראה שהגבולות הורחבו קצת לאחרונה). מטרות המפגש הן לשפר קהילות מקומיות במדינות האזור, להרחיב את הקהילות ולגייס אנשים נוספים לפרויקטים השונים, לשפר את שיתופי הפעולה בין הגורמים השונים וכו', ומכסה בערך את כל אותן הפעילויות שאנחנו עושים בארץ או לפחות מעוניינים לבצע.

למספר אנשים שעוקבים אחרי באופן קבוע יש בטן מלאה על תפקוד מוזילה בסיטואציות מסויימות, על בחירת כלי העבודה, על קביעת עדיפויות וכו', ואני אשמח אם הם יוכלו להעלות אותם על הכתב (ביקשתי את זה עוד בהזדמנות הראשונה שהעלתם את הנושאים הללו מולי, זוכרים?), וגם אשמח לקבל רעיונות והצעות כיצד אנחנו צריכים לשפר את הפעילות של הקהילה המקומית שלנו בארץ.

חשוב להזכיר – אינני מעוניין בתלונות אלא בהצעות. רצוי שהעצות יכללו מידע מפורט כיצד ניתן לתקן את הדורש תיקון ושהמציע ינדב את עצמו לסיוע במשימה. בכל זאת, מדובר בפרויקט קוד פתוח, ועל כולנו לפעול בהתאם.

אני מתכנן לשפץ קצת את המצגת שהצגתי במפגש שלנו בחודש שעבר ולהציג אותה בפני חברינו, כך שהם יוכלו לקבל מושג לגבי המצב שלנו בארץ. אני אשתדל לעדכן מהכנס כאן או בטוויטר אם וכאשר יהיו עדכונים מעניינים מהכנס. אני אשוב לארץ ביום שני לפנות בוקר; בכל זאת, צריך להספיק להגיע גם ללימודים…