מחשבות על מעבר לאנדרואיד

אנשים שרואים אותי ביומיום רגילים שאני מסתובב עם מכשירי סלולר פרה היסטוריים ולא מתקדם למכשירים חדשים. למעשה בתקופה האחרונה אני משדרג את מכשירי הסלולר שלי לעודפי שדרוגים של קרובי משפחה, וכאשר מכשירים אלו מתפגרים, אני שולף את כרטיס ה־Sim מהמכשיר ומשדרג אחורנית למכשיר הטלפון הקודם שברשותי שעדיין מתפקד.

לאחר שנים רבות בהן הערכתי המכשירים של חברת נוקיה ואת החידושים שלה בתחום הסלולר, אינני עושה זאת יותר, וחש כי חברת נוקיה בגדה בנו הצרכנים, ומסיבה זו אינני מתכוון להתקרב למכשירים מתוצרתה בעתיד הנראה לעין. גם OpenMoko, שהציג תכונות מתקדמות הרבה לפני האחרים די נעצר ומכשירים אלו כבר אינם שיא הטכנולוגיה, מה שמשאיר אותנו עם מערכת הפעלה אחת בלבד שיכולה לענות על צרכיהם של המשתמשים המתקדמים שאינם מעוניינים להיות שותפים לכת של נאמני התפוח.

ראשית אציין שאנדרואיד אינו לינוקס, ולמעשה הוא רחוק מאד מכך. מדובר אמנם במערכת הפעלה ברשיון חופשי, שרצה על לינוקס, אבל המערכת עצמה והממשק הגרפי אינם תואמי לינוקס, ולמרות שבאופן עקרוני ניתן להריץ busybox ורכיבי לינוקס נוספים על המערכת, היא עצמה אינה לינוקס, וגם יכולות בסיסיות בלינוקס לא תמיד מוצאות את דרכן לאנדרואיד.

אנדרואיד היא קהילה שונה מאד מהקהילה שסביבה התפתחה מערכת לינוקס. אם בלינוקס הקהילה מושתת על חופש וקיימים אלפי יישומים חופשיים ושימושיים, באנדרואיד המבחר של הישומים החופשיים קטן יותר באופן משמעותי, ורבים מאלו זמינים בגרסאות עם פרסומות או מוגבלות בתכונות ובזמן ודורשות מהמשתמשים בהן לשלם כסף כדי להמשיך להשתמש ביישומים. ובגלל שהדבר סייע לבואם של אנשים שליליים, הגיעו גם הסכנות וצריך להיזהר שלא להתקין תוכנות זדוניות על המכשיר.

ועדיין, אנדרואיד היא הבחירה השפויה ביותר למי שמעוניין במכשיר סלולר מתקדם מבלי לסיים עם מכשיר מוגבל. אנדרואיד הופך להיות פופולרי מאד בתקופה האחרונה ומבחר המכשירים רחב. יצרנית מערכת ההפעלה אינה חברה שמגבילה את חופש המשתמשים עם הגבלות שונות ומשונות (Apple iOS) או מיצרים מערכת הפעלה מוגבלת (Nokia Symbian) או כזו שמנסה לכוון את עצמה לדרכה של Apple מבלי שבפועל קיימים מכשירים תומכים (Microsoft Windows Phone).

למרות זאת, יש למערכת כמה יכולות מעניינות כגון מערכת ניהול הרשאות חכמה שמציגה את התכונות הנדרשות עבור היישום לפני שהוא מותקן בפועל. אין לי מושג אם אפשר לרמות ולא ליידע את המשתמש על כל ההרשאות הנדרשות ליישום או שהמשתמש עצמו יכול להסיר הרשאות מסוימות ליישום אחרי שהוא כבר מותקן, אבל בכל זאת זו יכולת חשובה שיכולה במקרים מסויימים להזהיר את המשתמש מפני יישומים שעושים פעולות שונות מאלו שהם מצהירים עליהן באתר ההורדה.

אז כן, אני שוקל לעבור לאנדרואיד, אלא אם כן בזמן הקרוב תצוץ איזו בשורה חדשה על מערכת הפעלה סלולרית טובה יותר. אני לא מגדיר את עצמי בתור מבין גדול בתחום הטלפוניה, אבל במונחים של מחשבים אני מבין, וכיום הטלפונים משתמשים יותר ויותר במונחים של מחשבים.

 

עד כה הצלחתי להבין מספר דברים בנוגע לשדרוג למכשירי סלולר מתקדמים ומסלולי חברות הסלולר:

  1. לקנות מכשיר מחברת הסלולר עולה לעיתים קרובות יותר מכפול מעלות מכשיר זהה בשוק החופשי.
  2. אם אין סיבה לרכוש מכשיר מחברת הסלולר, אפשר לוותר על תוכניות מסובכות וחבילות דקות, במיוחד אם החשבון הנוכחי שלכם לא מגיע לעלות התכנית. אם מוותרים על "שדרוג" תכנית המסלול הסלולרי אמנם לא תשלמו יותר כסף, אבל גם לתקבלו החזר על עלות המכשיר שרכשתם. עדיין, זה עשוי להיות משתלם לכם.
  3. אם התכנית הנוכחית שלכם נותנת תעריפים הגיוניים, והסיכוי שתצליחו להגיע להסדר דומה בשנת 2011, אל תדברו עם חברת הסלולר, ואל תתנו להם הזדמנות לשדרג לכם את המסלול לדור 3 וכך גם לגזול מכם כסף רב יותר על אותם השירותים.
  4. אינטרנט סלולרי עולה המון, ואינטרנט אלחוטי זמין לרוב בחינם. אם אפשר להסתדר בלי חיבור סלולרי לרשת – מומלץ.
  5. אולי בעתיד כשתגיע מפעילת הסלולר החדשה, מירס סוף־סוף יתקדמו למאה ה־21 והמפעילות הוירטואליות יתחילו לעבוד תהיה אלטרנטיבה שפויה למסלולי חברות הסלולר. בנתיים צריך להסתדר עם מה שיש.

לגבי מכשירים אני עדיין מתלבט, וטרם החלטתי לגבי מכשיר אם כי אני שוקל ללכת על מכשיר Samsung Galaxy S שעולה כיום בסביבות 2,000 שקלים בשוק החופשי. הבעיה הגדולה ביותר עם מכשיר זה כרגע היא שהוא לא נתמך על־ידי cyanogenmod בניגוד למכשירים בולטים אחרים, והרי מכשיר שאי־אפשר לשחק איתו הוא לא באמת מכשיר טוב. ☺

ברשת מצאתי את הרשימה וההשוואה המקיפה של דידי חנוך שכוללת המלצות איכותיות, את אתר זאפ שכולל השוואת מחירים כנראה של כל מכשירי האנדרואיד הזמינים בארץ ושל כל החנויות והדוכנים, ויש אנשים שאומרים שבכלל עדיף לקנות טלפונים מעבר לים בשביל לחסוך עוד כמה מאות שקלים (ולהתפלל שלא ניפול על בדיקה מדגמית של המכס).

אשמח לקבל ממכם המלצות לגבי מכשירים, חנויות, תכניות בחברת הסלולר, יישומים מומלצים וכל דבר נוסף שעשוי לסייע לי בהחלטה.

על מפגש מוזילה פסח 2011

ביום חמישי האחרון קיימנו את המפגש המדובר לרגל הוצאת הגרסה החדשה של פיירפוקס. המפגש התקיים במתחם האב בתל אביב, ואנקדוטה משעשעת היא שבמקביל מתקיימים אירועים דומים ברחבי העולם ומתוכם לפחות אחד התקיים בהאב אחר בלונדון. ההבדל הבולט ביותר בין האירוע של הבריטים לזה שלנו הוא שהם זכו בביקור של מיצ'ל בייקר ואנחנו בסיימון (סיימון, בפעם הבאה שזה קורה אנחנו שולחים אותך ללונדון תמורת ביקור של מיצ'ל בארץ. הולך?).

למרות כמות הנרשמים, בערך מחצית מהם לא טרחו להופיע, ומאלו שכן השתתפו באירוע היו מספר מתעכבים שגרמו לעיכוב בלו"ז או להפרעה למציג (כן, אמיר, אני מסתכל עליך!).

את ההרצאה שלי העברתי ראשונה. די הגיוני שהיא תהיה ראשונה כי היא הייתה זו שהביאה איתה את החדשות האחרונות ממוזילה (ארורה, פיירפוקס 4, סטטיסטיקה וכו'), אבל אולי היה עדיף לפצל אותה לשתי מצגות נפרדות כדי להוריד מהעומס. תוכן המצגת זמין כאן.

לאחר מכן עמיעד השתלט על הזירה עם תצוגה מעשית של כלי התרגום של פיירפוקס. קצת חבל שנאלצנו לקצר את ההרצאה כדי לעמוד בזמנים, ואני מקווה מאד שתהיה לנו הזדמנות בעתיד להעביר את הנושאים שעמיעד לא הגיע אליהם.

בהמשך דיבר עו"ד קלינגר עם מצגת מסחררת משהו על מנגנונים למניעת מעקב ופרטיות הגולש. לטענתו שימוש בטכניקות אלו משפר את הפרטיות, אבל אני חושב שזה רק עניין של זמן עד שהגופים שמעוניינים לבצע את המעקב יפתחו מנגנונים חדשים שמונעים מהמשתמשים לחסום אותם, למשל זיהוי משתמשים לפי כתובת IP שיכול לתת זיהוי משתמש בסבירות די גבוהה, ולכן צריכים לפעול יותר בכיוון של החקיקה כדי לוודע שאותן חברות אכן מכבדות את x-do-not-track ויוזמות דומות.

הדובר האחרון היה אלעד עם מצגת מאלפת על HTML5 ו־CSS3. אני מוכרח לציין שאלעד הפתיע אותי לטובה. זה לא שחלילה זילזלתי בו בעבר, אלא שהוא פשוט ידע להבהיר את הנקודה שלו בדרך הטובה ביותר.

Continue reading

מתכוננים לפסח עם יוניקוד 6

פסח בפתח, וההכנות בעיצומן. בין לבין סיימון מצא זמן להעביר שיר בארמית מההגדה לפורמט דיגיטלי מקוון.

במהלך כתיבת הדף נעשה שימוש בטכנולוגיות הבאות:

  • תווים חדשים שהוצגו לראשונה ב־Unicode 6.
  • טעינת גופנים מרוחקים ב־CSS – כך שהדפדפן שלכם יציג את הדף טוב גם אם לא יהיו גופני קולמוס מקומית על המכונה או את גופן הסמלים בו סיימון השתמש בשביל להתגבר על הצורך בגופנים עדכניים.
  • להוסיף לתערובת קמצוץ קוד HTML ו־CSS, לחמם ולהגיש.

התוכן אמור להופיע קריא בכל הדפדפנים הנפוצים בגרסאותיהן האחרונות (כולל אינטרנט אקספלורר 9!) ואפילו לא לדרוש התקנה מקומית של גופנים חדישים. בחלק מהדפדפנים נצפו תקלות קטנות כמו ניקוד שקצת גלש הצידה, אבל לא מדובר במשהו שאמור לקלקל את החוויה הכללית.

חג שמח!

מפגש משתמשי פיירפוקס בישראל

בחודש מרץ האחרון התרחשו שני אירועים משמעותיים במוזילה – יצאה הגרסה הרביעית של פיירפוקס אחרי חודשים רבים של המתנה וציפייה, וגם הגרסה הניידת של הדפדפן זכתה לגרסה חדשה שלראשונה זמינה לפלטפורמה נפוצה יחסית כמו אנדרואיד ולא רק למכשירי מתקדמים בודדים כגון Nokia N900.

כדי לציין את שני האירועים הללו, מוזילה ישראל מארגנים מפגש של משתמשי Firefox בארץ בעוד שבועיים כחלק מסדרת מפגשים דומים שיתקיימו מסביב לגלובוס במהלך השבועות הקרובים. המפגש שלנו זו הזדמנות להיחשף לטכנולוגיות חדשות ותכניות עתידיות, וגם סתם לבוא ולהגיד שלום.

המפגש שלנו יערך ביום חמישי, ה־21 לאפריל בתל אביב בשעות הערב. מידע נוסף והרשמה באתר שלנו. מעוניינים להעביר הרצאה קצרה בנושא? אנא פנו אלי בהקדם.

קשרים בין רשתות חברתיות

אני לא פעיל במיוחד בפייסבוק, זה לא סוד, אבל לעיתים אנשים תוהים לפשר הדבר, לאור העובדה שאני מתחזק פרופיל די פעיל ברשת החברתית הזו. אותו דבר גם לגבי Google Buzz – מעולם לא הצלחתי להבין את מהות הקיום של המערכת הזו (ומי בכלל נכנס אליה!), אבל גם בה אני פעיל לכאורה.

אני מקווה שהתרשים הבא יעזור לאותם אנשים להבין את הקשרים בין אותן רשתות כפי שאני משתמש בהן. חץ חד כיווני מסמל שקשת אחת מעדכנת את זו שהחץ מופנה אליה, חץ דו כיווני מסמל קשרי דו כיווני בו מערכת אחת מעדכנת את השנייה.

לא ניתן לראות בתרשים מידע לגבי סוג המסרים שמועבר בקשר (למשל קישורים לפוסטים מהאתר שלי מגיעים ל־Twitter, אבל הודעות של Twitter לא הופכות לפוסטים חדשים באתר אלא מופיעים בצד באמצעות RSS Widget). מאותה סיבה גם לא מופיעים ברשימה שלל היישומים והאתרים שדרכם ניתן לעדכן את הסטטוס בכל אחת מאותן רשתות. פרסמתי רק את הדרכים החשובות והשימושיות ביותר לדעתי.