לאחרונה מתקיים קמפיין נרחב בתקשורת בנוגע לשינויי הקווים באזור המרכז. בקצרה, אני מעוניין לבשר לכל תושבי המרכז שהם בהיסטריה.

בחיפה בוצעו השינויים שיבוצעו בתחילת החודש הבא כבר לפני שנים, ולמעשה הם מבוצעים בצורה מדורגת בכל מספר שנים מה שתורם להבנה של הנוסעים את מערך התחבורה ואת השינויים שחלים בו.

תחנות מרכזיות חדשות – לדעתי השינוי הראשוני בוצע לפני כ־10 שנים, וכלל הקמה ופתיחה של שתי תחנות מרכזיות חדשות בקצוות העיר (מרכזית המפרץ בכניסה הצפונית לעיר ומרכזית חוף הכרמל בכניסה הדרומית, שתיהן ממוקמות גם בצמוד לתחנות רכבת), והוצאה של הקווים הבינערונים מהעיר אל התחנות המרכזיות, והוספה של קווים ערוניים חדשים שחוצים את העיר מקצה לקצה במספר מסלולים מרכזיים. בהמשך גם נסגרה התחנה המרכזית הוותיקה בשכונת בת גלים, והיום המבנה עומד שומם ולצידו תחנת אוטובוסים צנועה שמחליפה תחנה מרכזית נטושה ששירתה את העיר במשך שנים רבות.

נאמר כי שינוי זה שחרר במקצת את עומסי התחבורה ממרכז העיר, וגם איפשר לאנשים לבחור בצורה חכמה יותר את הקו עימו הם ינועו מהתחנה המרכזית אל כיוון היעד שלהם בעיר. באותו המועד הונהג לראשונה נוהל "כרטיס המשך" המאפשר לאנשים לנוע בקו עירוני נוסף לאחר שהם סיימו נסיעה בקו בינערוני. אם אתם נעים בקו אוטובוס לכיוון העיר חיפה, זכרו לדרוש מהנהג כרטיס המשך.

במתכונת דומה, ניתן לרכוש כרטיס נסיעה בינערוני בקו ערוני שמגיע אל התחנה המרכזית ובכך לחסוך את עלות הנסיעה בקו הערוני (שבחיפה גם ככה היא בין הגבוהות בארץ).

נוסעים המבקשים לחסוך עוד יכולים לרכוש כרטיס הלוך ושוב בקווים הבינערונים שזול בכ־15% מעלותם של שני כרטיסים בינערונים רגילים. גם כאן אפשר לחסוך ולהשתמש בכרטיס ההמשך כדי לחסוך את עלות הנסיעה, אלא שישנה תופעה קצת מעצבנת – אם עולים על קו בינערוני בתחנה המרכזית בחיפה ורוכשים כרטיס הלוך ושוב לא ניתן לקבל כרטיס המשך, אבל אם הולכים כמה מטרים מחוץ לתחנה המרכזית ועולים על קו כלשהו שיכניס אותנו לתחנה המרכזית ניתן לרכוש באותו הקו כרטיס הלוך ושוב שאמנם נאבד בו נסיעה עירונית אחת (נסיעה קצרה כדי להיכנס לתחנה המרכזית) אבל הרווחנו נסיעה עירונית נוספת בניקוב הרביעי בכרטיס. כאשר עולים על קו שמגיע לחיפה בכל מקום אחר בארץ ורוכשים כרטיס הלוך ושוב מקבלים שתי נסיעות ערוניות בחיפה.

קווים שכונתיים — לפני חמש שנים הונהגה בחיפה המתכונת של הקווים השכונתיים. השינוי התחיל בכאוס גדול, לא בגלל השינוי בקווים אלא כי באותם ימים ממש התחילו ליפול טילים על העיר, המוני תושבים נמלטו דרומה, ונוצרו שיבושים מוזרים בתחבורה כולל מצבים בהם הפיעו מידי פעם אוטובוסים בקווים שלכאורה הזזו או נסגרו.

המעבר לקווים שכונתיים שיפר מאד את אופי התחבורה בחיפה, והשכונות חוברו לעורקי התחבורה הציבורית באמצעות אוטובוסים שכונתיים והונהג כרטיס המעבר המאפשר מעבר בין כמות לא מוגבלת של קווים במהלך 60 דקות (שלמעשה הפכו מהר מאד ל־80 דקות). כדי לקבל כרטיס מעבר יש לדרוש אותם מהנהג במהלך העלייה על האוטובוס, ואם בטעות תשכחו לבקש ותחזרו לנהג לאחר מספר דקות נסיעה תתקלו בפרצוף זועף מצידו וחוסר רצון לשיתוף פעולה. למרות שעל כרטיסי המעבר יש לכאורה מקום לניקוב בקו אחד נוסף על הקו הראשון בו רכשתם את הכרטיס, מעולם לא נתקלתי בנהג שסירב לקבל את הכרטיס, ואין שום בעיה או הגבלה לשלב נסיעה ביותר משני קווים.

כרטיסי המעבר יצרו מצב מאד מעניין, ויצא לי לא פעם לצאת לסידורים בעיר עם תכנון מסלול נסיעה מדוייק שיאפשר לעשות את כל הסיבוב בעלות של כרטיס בודד ולהספיק לעלות על האוטובוס האחרון במסלול לפני שיסתיים הזמן המוגדר למעבר בין הקווים.

למרות שהקווים השכונתיים שיפרו מאד את הנגישות לשכונות, ובשכונות בהן תדירות האוטובוסים הייתה שני אוטובוסים לשעה (בכיוונים מנוגדים) נהפכו פתאום לשמונה אוטובוסים בשעה (בכיוונים מנוגדים). במקור הובטח מחברת אגד כי בקווים השכונתיים ינועו אוטובוסים קטנים ושקטים, לאחר תקופה של מספר חודשים נעלמו האוטובסים הקטנים והוחלפו באלו הגדולים והרועשים. בזמנו נאמר כי הדבר נובע מתקלות חוזרות ונשנות באותם מיניבוסים, אבל עדיין מסתובבים בעיר אוטובוסים שכונתיים עם כמות נכבדה של מושבים פנויים לאורך כל הקו, והאוטובוסים מטרידים מאד תושבים המתגוררים לצד כבישים משופעים.

קווי לילה – בשנים האחרונות הונהג בערים מרכזיות בארץ הנוהג של קווי אוטובוס שפעילים בשעות הלילה. למרות שלכאורה רבים טוענים שהקווים הללו יועדו בראש ובראשונה לאוכלוסיית הבליינים ולאלו שחוזרים ממקומות בילוי, בפעמים הספורות שנסעתי בקווים אלו נתקלתי בעיקר באנשים רגילים שבמקרה בחרו לנסוע בשעות הלילה הקטנות. למרות היתרונות הרבים שיש בקווים אלו, כלל לא ברור לציבור הרחב אם הם פועלים במשך כל השנה או רק בתקופה מסויימת בשנה (רק בקיץ? בחורף אנשים לא נוסעים באוטובוסים?), בימים בהם הם פועלים (ראשון וחמישי, ראשון עד חמישי, או בכל ימי השבוע כולל שישישבת?), ואפילו מיקום התחנות (הקו לא מתחיל בתחנה מרכזית כי היא סגורה, מעולם לא הצלחתי להבין איפה הוא מתחיל ופשוט הייתי הולך רגלית לכיוון התחנה בה אני יודע שהוא עוצר).

קיצור זמני נסיעה – השינוי הרביעי והאחרון שאני רוצה להתמקד בו הוא שיפור חדש יחסית, שבוצע לפני חצי שנה. עם פתיחת מנהרות הכרמל הופעלו מספר קווים הנעים בעיר דרך המנהרות, לרבות קו 101 שחוצה את העיר דרך המנהרות במסלול הקצר ביותר בין שתי התחנות המרכזיות. בעוד שמעבר במנהרות ברכב פרטי עולה כסף, נסיעה במנהרות באוטובוס שקולה לעלות נסיעה בקו וקצרה בהרבה. הבעיה היא שבתוך העיר האוטובוסים עוצרים רק במתחם הגרנד קניון שאמנם קווים רבים עוברים בו כיום אך הוא אינו מסוף תחבורה ציבורית מסודר, וקווים שכונתיים אינם מתחילים בו למרות שהם עוברים בכבישים סמוכים.

הערות והצעות לשיפור:

• בחיפה עדיין נהוג השימוש בכרטיסי נייר. הבעיה עם אותם כרטיסים היא שהם עשויים מנייר תרמי, והכתוב עליהם נוטה להימחק זמן קצר לאחר ההדפסה. כלומר רכישה של כרטיס הלוך ושוב עשוייה להתברר כמאד לא משתלמת אם תוכן הכרטיס ימחק.
• כאשר רוכשים כרטיס הלוך ושוב בקו עירוני הפורמט של הכרטיס שונה מרכישה של כרטיס זהה בקו בינערוני. דבר זה גורם לכך שנהגים נוטים להתבלבל ולנקב בטעות את המשבצת של הקו הבינערוני במקום את זו של הקו העירוני. מצד שני, מעולם לא קרה לי שנסעתי בקו בינערוני והנהג בטעות ניקב לי את המשבצת של הקו העירוני…
• ועוד על כרטיסי ההמשך – רצוי לבטל אותם ולהחליפם בכרטיסי מעבר. ככה הנוסעים יוכלו להגיע לבתיהם ולא להגיע למקום מרכזי בתוך העיר משם יהיה עליהם לרכוש כרטיס נסיעה נוסף או להמשיך רגלית ליעדם. במילים אחרות כרטיסי ההמשך איבדו מהרלוונטיות שלהם כאשר הונהגו בחיפה כרטיסי המעבר.
• אם כבר המדינה מעודדת נוסעים לא להגיע עם רכבם הפרטי לתחנה המרכזית ולהמשיך בתחבורה ציבורית, למה מגבילים אותנו לנסיעה באוטובוסים בלבד ולא נותנים שיעור דומה של הנחה לשילוב של נסיעה באוטובוס וברכבת למשל? ישנו כרטיס חופשי חודשי משולב של חברת האוטובוסים והרכבת, אבל הוא אינו רלוונטי כלל לנוסעים מזדמנים שאינם עושים את מסלול זה מידי יום ביומו.
• יש להרחיב את שתי התחנות הסמוכות לגרנד קניון ולהפוך אותן לתחנות בקווים השכונתיים שבאזור, ולעודד את הנוסעים לנסוע בקווים שעוברים במנהרות במקום בקווים הרגילים. דבר זה יקצר את זמני הנסיעה של הנוסעים ובמקביל גם יביא לחסכון בעלות הדלק של חברת התחבורה הציבורית שכן הנסיעה במנהרות חסכונית יותר.
• תושבי חיפה עדיין ממתינים שאגד יחזירו את הרכבים הקטנים והשקטים לרחובות העיר, כדי להקטין את מפגעי הרעש והזיהום שנגרם כתוצאה מהאוטובוסים הגדולים והרועשים שנעים כיום ברחובות השקטים.
• אף־אחד בחיפה לא מצליח להבין את מהות נתיב התחבורה הציבורית החדש ("מסלול המטרונית") באזורים מסויימים בעיר ולמה צריך היה שנתיב זה יזגזג בגסות בין שני צידי הכביש במקום להקצות לו צד אחד בלבד.