אתר זה נראה במיטבו עם

בעשור הקודם, עוד כשהאינטרנט היה צעיר, השפה הבסיסית של הרשת הייתה שונה מהיום. היה תקן בסיסי לדפי רשת (HTML), כאשר כל דפדפן הוסיף לו את התוספות שלו כדי להעשיר את חווית המשתמש.

בין התוספות שנוספו לדפדפן אפשר למנות את מנועי תסריטי JavaScript שנוסף לראשונה לנטסקייפ 2.0 בשנת 1995 (ושאין שום קשר בינו לבין שפת Java חוץ מהשם הדומה), אינטרנט אקספלורר 3.0 שהוסיף תמיכה בגליונות עיצוב ועוד.

האנדרלמוסיה ששררה ברשת באותם הימים הביאה את יצרני הדפדפנים לרצות להעתיק ולחקות את פעולת הדפדפנים המתחרים (הדוגמה הבולטת לכך היא הוספת יכולות התסריטים של VBScript ו־JScript לדפדפן אינטרנט אקספלורר), ובהמשך הביאה את היצרנים למיסוד התקנים ברשת.

אחת החזיתות של מלחמת הדפדפנים באותם הימים הייתה שליטה על נתח השוק. השחקנים הבולטים ביותר היו נטסקייפ ומיקרוסופט, שהתחרו בניהם על הגדלת נתחי השוק של הדפדפנים. בעלי האתרים (ה־וובמאסטר, בשפה שהייתה מקובלת באותם הימים) רצו לספר לקהל הגולשים שלהם באיזה דפדפן הם צריכים להשתמש בשביל לראות את תכני האתר, באיזה דפדפן האתר נראה טוב יותר, ולאיזה דפדפן יש גדול יותר, מה שיצר מצב בו בתחתית כל אתר ישנו אייקון קטן שמציין את המלצת בעלי האתר. לא היה אפילו אתר אחד בג'יאוסיטיס שלא היה לו אייקון כזה בכל דף, והיו פעמים שהחברות הגדולות אפילו ערכו הגרלות בקרב בוני אתרים ששמו את האייקון המתאים בדף.

Best experienced with Microsoft Internet Explorer Netscape 4.0 Now
שני השחקנים הגדולים מתחרים בניהם למי דפדפן מוערך יותר עם אנימציות שלא נראו כמותן מאז.כדאי ללחוץ על הקישורים. 🙂

לאחר ההייפ, ההתפכחות והחתירה לשימוש בתקנים מוסדרים ומקובלים בשוק הדפדפנים הוחלפו מרבית האייקונים באתרים בכאלו הרומזים כי האתר נראה תקין בכל דפדפן או קישור לסטנדרטים בהם נעשה שימוש באתר.

W3C HTML Validator W3C HTML Validator W3C CSS Validator
האייקונים של בודק הקוד של W3C. נפוצים בעיקר באתרים שמתמקדים בתקנים אבל לא רק.

כיום מרבית האתרים נראים בצורה תקינה בכל הדפדפנים, אם כי עדיין קיימים אתרים רבים שנראים רק עם דפדפן כזה או אחר, או ככה לפחות חושבים בעלי האתרים. בארץ המצב אפילו יותר קשה, וגם בשנת 2007 קיימים בוני אתרים שלא בטוח שיודעים שגם דפדפנים אחרים יודעים להציג אתרים.

לעומתם, אחרים רוצים להפגין את דעתם בנושא וממליצים (אם כי לא מחייבים!) שימוש בדפדפן כזה או אחר. אח"י דקר ציינה בבלוג שלה שמצאה אתר שכזה, ורציתי לציין שקיימים עוד לא מעט אתרים כאלה. כולם נגישים בכל הדפדפנים, אבל בעלי האתר ממליצים על שימוש ב־Firefox, כנראה כי הם עצמם נוהגים להשתמש בו.

אתר “רשת” המחודש עלה לאוויר

באיחור דיפלומטי, גם רשת העלתה אתר מחודש לאינטרנט בכתובת reshet-tv.com. אתר שלהם מושקע ומתמקד בעיקר בתכני וידיאו. בניגוד לאתר של קשת, ברשת האתר מתבסס על פלאש לכל אורך האתר, אבל מצליח לעשות זאת מבלי לגרום לדפדפן להשתנק מהעומס, דבר שאתרים אחרים מצליחים לעשות עם הרבה פחות פלאש.

מבחינת תכנים, האתר לא משהו. באתר קשת יש ארכיון של שנים אחורה בעוד באתר רשת ישנן מספר תוכניות ישנות, שלא זוכות לדעתי להגדרה "קאלט", שהגולשים יכולים לחזור ולצפות בהם. מי שרוצה לראות קטעים נבחרים משידורי המהפכה מוזמן, אבל מי שיעדיף לצפות בתוכניות אחרות ("רק בישראל", מישהו?) יאלץ לזפזפ לאתר המתחרה. גם תכני חברת החדשות שזמינים באתר קשת לא מופיעים כאן, וכדי לצפות במהדורת החדשות מאתמול אנו יכולים לצפות בה אך ורק באתר קשת.

אתר רשת מתקדם מאד מבחינה טכנית וויזואלית. האתר כולו מתמקד בתכני וידיאו ומציע ממשק עשיר שכולל רשימת השמעה ואפשרויות ניווט נוחות; אם בטלויזיה היה ממשק דומה היינו מסודרים. מבחינת שמישות האתר תומך בגרירה והשלכה של פריטי וידיאו, ואפשר תיאורתית להרכיב רשימת השמעה שמהווה את התוכנית כולה, לפי הסדר המקורי של הקטעים, במידה ואכן כל הקטעים זמינים ברשת. אתרי הוידיאו הגודלים כגון Google Video, YouTube, MetaCafe וכו' יכולים ללמוד רבות מהממשק של רשת.

והדבר האחרון והחשוב ביותר. האתר מציע תכני וידיאו בזרימה, בדומה לכל אתר וידיאו אחר בארץ. לשרתי הזרימה אחראית חברת CastUp, חברה ישראלית מחלוצות שירותי הוידיאו בזרימה. נראה שזו הפעם הראשונה בה קאסטאפ מצליחה לספק שירותי וידיאו מבלי להרגיז גולשים שאינם משתמשים ב־Windows Media Player ובדפדפן Microsoft Internet Explorer, ולספק חווית צפיה טובה גם בלי להתקין מעקפים ותוספות על הדפדפן. ריספקט!

ויקיפדיה בצרות? מוואלה תצא תורה

בשבועיים האחרונים דובר רבות אודות תחזיות לסגירתה של האינציקלופדיה החופשית וויקיפדיה, שבתוך זמן קצר הוכחשו נמרצות על־ידי אחרים. המודל העסקי של וויקיפדיה, אם בכלל קיים כזה, מתבסס על אספקת שירות בחינם וללא פרסומות תוך התבססות על תרומות הגולשים בידע ו/או בכסף, שיגיעו מרצונם ולא בעקבות חסימת האתר למשתמשים רשומים בלבד ("כלכלת המתנות").

רשיון השימוש בתכני אתרי Wikimedia מאפשר שימוש חופשי בתכני האתר במקומות אחרים ויצירת נגזרות מהם, ללא שום דרישה בתמורה חומרית כחלק משיתוף הפעולה. בארץ קיים אתר שבאופן רשמי שואב את המידע שלו מאתר ויקיפדיה ומגיש אותו למשתמשים במסגרת אותו האתר עם קרדיט לאתר ויקיפדיה על השימוש בתכניו. להמשיך לקרוא ויקיפדיה בצרות? מוואלה תצא תורה

Comment Spam unsubscribe

לפני כחודש פרסמתי פה ידיעה על ספאמרים שמשתמשים בשירות קיצור כתובות ישראלי חופשי כדי להסתיר את כוונתם האמיתית. מאז אותו האתר הסיר את קישורי הספאם, אבל נראה שמישהו התאהב בפוסט ההוא על תגובות זבל, כי זה הדבר היחיד שיסביר למה אני צריך להקדיש עליו הכי הרבה זמן במחיקת תגובות זבל.

היום קיבלתי שם סוג חדש של תגובת זבל, שמזכירה במידה מסויימת את אופציית ההתנתקות מדואר זבל.

מאת: Pills Lover (IP: 72.237.73.16 , 16.saidcom.com)
תגובה:

If u don't want to see this message again please write me your website link at: tuxcop@yahoo.co.uk Your url will be immediately removed from Data Base

תמיד אמרו לנו לא ללחוץ על קישורי הסרה בדוא"ל כי זה מרמז לבעל הרשימה כי הכתובת שלנו פעילה וכדאי להמשיך לשלוח דוא"ל. מה המטרה בהכנסת הקישור בתגובות לידיעות בבלוגים אם לא כדי לראות עד כמה בעל האתר משקיע ומטפח את האתר? כנראה הספאמר הזה לא יודע עד כמה מסוכן לפרסם כתובות דוא"ל ברשת, שיהנה מהמחווה שאני עושה לו.

סלולרי: מחירים במגמת עלייה

אני לא מבין את הכלכלה שעומדת מאחורי חברות הסלולר בארץ. לפני כעשור היו ברשותנו טלפונים גדולים ומגושמים, שעם הזמן התקווצו והפכו לבעלי יכולות לא רעות אם כי לעיתים די מיותרות (שתי מצלמות?! לא מספיקה מצלמה אחת בטלפון?), מחירים השיחות נמצאים במגמה הפוכה – הם עולים במקום לרדת.

מצד אחד, משרד התקשורת דוחק לפינה את חברות הטלפוניה בצעדים שאמורים כביכול להיות לטובת הצרכן, ומצד שני חברות הסלולר מצפצפות על החוקים והתקנות של המשרד האחראי (תוכנית ניוד המספרים למשל, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף החל מספטמבר אשתקד). משרד התקשורת פועל לטובת הצרכן, בעוד חברות הטלפוניה פועלות כנגדו, פועלות כנגד הלקוחות שלהן.

במשך שנים שילמנו כסף רב תמורת שירות המשיבון שניתן לכלל הלקוחות בחינם. שילמנו לחברות הסלולר תמורת הזכות להשאיר הודעה למנוי שאיננו זמין, ולא הייתה לנו שום אפשרות לבטל את האפשרות או לדעת כי מיד יענה מענה אלקטרוני במקום האדם המבוקש, ושאנחנו נוציא כסף מכיסנו בלי לקבל את התמורה בעבורה יזמנו את השיחה – קבלת מענה אנושי מהאדם המבוקש. וכאשר אותו האדם התפנה מעיסוקיו וראה את חיווי ההודעה הוא למעשה הוציא כסף נוסף תמורת הזכות שלו לשמוע את ההודעה אותה השארנו, וחברות הסלולר הרוויחו כפול משיחות טלפון.

עם הזמן התפתחה תרבות ה־SMS־ים, שזולה וזמינה יותר מהשארת הודעות במשיבון, אלא שהמשיבון עדיין המשיך וממשיך להיות מקור הכנסה מכובד לחברות, שעושות כסף אפילו מפתיח מוקלט מראש. משרד התקשורת הטיל עליהן תקנה חדשה המחייבת אותן להודיע לי בחינם כי מיד הועבר למשיבון האלקטרוני של המנוי, ומאפשרות לי לנתק ולחסוך כסף, אלא שמתברר כי הן מעוניינות לגבות ממני את הכסף בכל מקרה, ואם לא במסגרת "שירות" כזה אז בצורות אחרות. אני לקוח שלהן ולא אמור לשלם דמי חסות תמורת שירותים פיקטיביים או לממן את הקנסות שלהם.

היום התבשרנו שחברת פרטנר מתכוונת להעלות את מחירי הסלולר בשיעור של 4%, כתוצאה מ־"הפחתה נוספת בדמי הקישוריות" בתקשורת בין חברות הטלפוניה בארץ, ו־"ובשל הוראת משרד התקשורת ליישם הכרזה ללא חיוב בטרם הפניית שיחות לתא הקולי" – אם זו לא חוצפה, אני לא יודע מה כן.

ברגע שאחת החברות תאפשר לי להתחבר בחיבור VoIP (עם סקייפ סלולרי למשל), נראה לי שאני אעדיף לעשות שיחות על תשתית של תשלום קבוע וזול ולא להסתמך על רשתות הטלפוניה היקרות שלהם.