עברי, דבר עברית!

עידו קינן התחיל עם זה, וחנן כהן המשיך, ואז נזכרתי שגם לי יש כמה דברים לחדש לטובת כל אלו שחושבים שהם יודעים לכתוב בשפה העברית.

מקפים: בשפה העברית קיים מקף, והוא לא הסימן מינוס. אם תשתמשו במינוס בתור מקף לא תסקלו באבנים, אבל אל תתפלאו כשאותיות החיבור נשברות לכם בין השורות בנפרד מהמילים עצמם. מקף עברי נמצא בחלק העליון של השורה ("־") ולא באמצע שלה כמו בשפות אחרות ("-"). קצת קשה לכתוב אותו עם פריסת מקשים סטנדרטית, אלא אם אתם משתמשים בלינוקס (או במקינטוש, נראה לי שגם שם זה פשוט ונוח). קו מפריד בעברית הוא –.

רווחים: בשום שפה לא קיים רווח לפני סימן פיסוק. תמיד יבוא רווח אחרי נקודה, פסיק, סימן שאלה, סימן קריאה וכדומה. סוגריים תמיד יתחמו את המילים שבתוכן ויהיו מופרדות ברווח משאר חלקי המשפט.

לוכסנים: אין כזה דבר לוכסן־הפוך (backslash="\"). לוכסן ("/") תמיד יהיה מימין למעלה לשמאל למטה, או משמאל למטה לימין למעלה, וימצא עם המקש שנמצא היכן שהסימן שאלה (באנגלית), היכן שנמצאת האות Q (בעברית), ואם באמת רוצים אז גם ליד הכוכבית באזור המספרים של המקלדת. אין דבר יותר מרגיז מלראות אנשים שמשתמשים בלוכסנים הפוכים.

לקריאה נוספת:

(אל תדאגו, אני לא אומר שכולנו צריכים לחזור לשעורי דקדוק בבית הספר…)

8 תגובות בנושא “עברי, דבר עברית!”

  1. עד כמה שזכור לי, בתנ"ך לא היה מקף, לא היו סוגריים, ובוודאי שלא היה לוכסן. גם בטקסטים עבריים מאוחרים יותר, מהתלמוד ועד יהודה הלוי לא זכור לי שאירתי את הסימנים המוזרים האלה. אצל ביאליק אולי היה מקף, אבל בשום אופן לא היה לוכסן. אז אם כל אלה הסתדרו בלי, אולי גם אנחנו יכולים?

  2. אל תשכח שלשפה העברית הייתה השפעה גם משפות אחרות. בתנ"ך לא היה גם מספור פסוקים עד שהגיעו הנוצרים וחילקו את הספר לפסוקים.

  3. תודה זה חשוב
    אבל אל תשכח שיש הבדל עצום בין אותה השפה הנלמדת בבתי הספר לבין שפת היומיום… יש הרבה דברים שונים

  4. במערכת החינוך לא מלמדים לדעתי מספיק על השפה. תראה כמה בוגרי תיכון קיימים בארץ שלא מצליחים להרכיב משפט אחד בודד בלי לעשות בו שגיאה כלשהי.

השאר תגובה