לעבור ללינוקס

שלומי ישראל כתב מאמר על הסכנות בהעברת משתמשים ללינוקס מבחינת צורת תפיסתם את המערכת. בגדול אני מסכים איתו. כיום לינוקס מוכרת כמערכת למשתמשים מקצועיים בלבד, והמשתמש הממוצע ילך לאיבוד במאמציו ללמוד ולהכיר את המערכת, ועשוי לוותר עליה מהר מאד.

כמשתמש באובונטו, אני רואה מערכת שיכולה להחליף את ווינדוס גם בקרב משתמשים שלא יצליחו לשלוט בכל כלי שורת הפקודה של לינוקס (וסט תוכנות שורת הפקודה של לינוקס הרבה יותר עשיר מהמקבילה שלו בווינדוס), אבל המעבר לא יהיה קל. להמשיך לקרוא לעבור ללינוקס

אובונטו פייסטי – סיכום ימי השימוש הראשונים

לאחר מספר ימי שימוש בפייסטי אני מוכרח לציין שלא מצאתי בו שום שינוי בולט לעומת הגירסה הקודמת. בסופו של דבר התקנת לינוקס לא שונה מאד בין גירסאות שונות של ההפצה כל עוד ממשיכים להשתמש באותן תוכנות, שבמיקרים רבים היו עדכניות גם לפני השידרוג.

ubuntuautomaticupdates.pngמיד לאחר ההתקנה הופיעה בקשה לשדרג שתי חבילות שקשורות למנגנון העדכונים של ההפצה. ההפצה מציעה עדכונים פחות מיומיים אחרי שהיא שוחררה, שזה לא רע, ואפילו די מכובד. להמשיך לקרוא אובונטו פייסטי – סיכום ימי השימוש הראשונים

מקבץ טיפים על QEMU

QEMU היא תוכנה המאפשרת הרצת מכונות וירטואליות על גבי מערכת הפעלה מערכת. להבדיל מ־VMWare, Virtual PC, Parallels ותוכנות אחרות – היא עובדת כתובה בקוד פתוח, ולא עולה כסף כאשר לא כוללים בעלות הכספית את מחיר מערכת ההפעלה המדומה.

להלן מספר טיפים שיעשו את החיים קלים ונוחים יותר לכל משתמש QEMU ממוצע –

מניעת השתלטות על העכבר

כאשר מריצים בסביבה גרפית, התוכנה נועלת את סמן העכבר בתוך החלון שלה (לשיחרור העכבר יש ללחוץ Ctrl-Alt). מאחר ואנו מעוניינים לעבוד עם מערכת ההפעלה הוירטואלית כאילו מדובר בתוכנה רגילה, אנו נרצה שהתוכנה תשאיר את השליטה בעכבר על מערכת ההפעלה המארחת. גירסאות אחרונות של QEMU כוללות דרייבר עבור מחשב-לוח, שמאפשר עבודה שוטפת בתוכנה ללא נעילת העכבר. להפעלה יש להוסיף את הפרמטרים הבאים לשורת ההפעלה של התוכנה –
-usb -usbdevice tablet

מערכות הפעלה וירטואליות חדישות של מייקרוסופט יזהו את ההתקן בתור QEMU Tablet ללא קושי, ועבור X וירטואלי יש צורך להוסיף התקן מסוג evtouch.

מכונה לקריאה בלבד

מאחר והמכונה הוירטואלית משתמשת אותנו למקרים מסויימים בלבד ואין אנו מתכננים להשתמש בה לשימוש שוטף, נוכל להפוך את הכונן הקשיח הוירטואלי לכזה שחוזר למצב ההתחלתי בכל הפעלה, ובכך אנו נוכל להתעלל במערכת ההפעלה הוירטואלית ולחזור תמיד לנקודת המוצא של מערכת תקינה. כדי לאפשר את התכונה יש להוסיף את הפרמטר הבא לשורת ההפעלה של התוכנה –-snapshot

לאורך ריצת התוכנה ישמרו השינויים בכוננים הקשיחים ב־/tmp/. כדי לעדכן את קובץ המקור יש לכתוב את הפקודה commit במסוף המערכת (Ctrl-Alt-2). חשוב לזכור כי פעולה זו תשמור את הנתונים לדיסק כפי שהם קיימים בעת הרצת הפקודה, כך שכדאי מאד לשמור את הנתונים לדיסק אחרי כיבוי המכונה הוירטואלית כדי להמנע ממקרים של כיבוי לא תקין.

שמירת הזיכרון לדיסק

כאשר משתמשים במכונה וירטואלית זמן העלייה של המערכת המדומה עשוי להיות ארוך יותר מאשר מכונה אמיתית. ניתן לשפר את הביצועים באמצעות שמירה של מצב המערכת לדיסק הקשיח וטעינה של המערכת בפעם הבאה עם הזיכרון שנשמר. כדי לשמור את מצב הזיכרון יש להריץ את הפקודה הבאה במסוף המערכת –
savevm קובץ_שמירה

בצורה כזו ישמר הזיכרון לדיסק לקובץ שבחרנו. ניתן להעלות את הזיכרון בכל עת באמצעות הפקודה loadvm בצירוף שם הקובץ במסוף.

כדי לטעון את הזיכרון יחד עם מערכת ההפעלה ניתן להכניס את הפרמטר loadvm לפקודת טעינת התוכנה.
-loadvm קובץ_זיכרון

עדכון שעון המערכת

מערכות הפעלה מסויימות גורסות כי שעון המחשב צריך להראות את הזמן המקומי בעוד אחרות דורשות שהוא יראה את השעות העולמי (UTC) ואזור הזמן יקבע את הפער שלנו ממנו. מאחר וווינדוס עובד בצורה שונה, יש צורך לקבוע כי שעון המערכת של QEMU יראה את הזמן המקומי של המכונה המאחרת ולא יועבר זמן גריניץ'. הוסף את הפרמטר הבא לפקודת ההרצה –
-localtime

שיתוף קבצים עם המערכת המארחת

כברירת מחדל QEMU לא מאפשר למערכות ההפעלה הוירטואליות להיות נגישות מהעולם החיצון, ובכך נמנעת מאיתנו האפשרות להעביר קבצים בין המכונות. הדרך הפשוטה ביותר לגשת למערכת המארחת היא באמצעות SMB, מנגנון העברת הקבצים הסטנדרטי של ווינדוס, שנתמך כיום בכל מערכות ההפעלה. להפעלת התוכנה יש להוסיף את הפרמטרים הבאים:
-smb /path/to/share

כאשר הנתיב שהוכנס יהיה עם הרשאות קריאה וכתיבה למשתמש שהפעיל את התוכנה. השרת הוירטואלי יהיה נגיש בכתובת 10.0.2.4 תחת השיתוף qemu. כדאי להכניס את שם כתובת השרת לתוך hosts או lmhosts לגישה מהירה ונוחה אליו.