BlogDay ‎07′

Blog Day 2007התאריך 31 באוגוסט מהווה בידי רבים את יום מותה של הנסיכה דיאנה, יום העצמאות של המלזיאנים, קירגיזסטאנים והאיים טרינידד וטובגו, ואפילו את יום הולדתו של ידיד האומה נסראללה. עבור הבלוגרים שבניינו יום זה מסמן עבורם משהו אחר; ה־31 באוגוסט הוא עבורם (BlogDay2007). ביום זה כל בלוגר מתבקש להמליץ ולקשר לחמישה בלוגים אחרים. הבחירה תהיה קשה, ואני אבחר בצורה אקראית חמישה נושאים שמעניינים אותי.

  • אח"י דקר. כי היא רובוט וורדפרס מהלך. המקור המקיף ביותר בארץ כרגע למידע על בלוגים וגם על דברים נוספים. (אנשים נוספים שכותבים על בלוגים – שרון. אנשים שכותבים על בלוגים אבל לא כותבים כלום בשוטף – שרית, שוש)
  • חומוס להמונים. כי בלוג טוב לא חייב להתמקד בנושא סטנדרטי, וגם ביקורת מסעדות ומעדני חומוס היא דבר חשוב לישראלים שבניינו. (עוד מתעסקים במזון – אוכל.שתיה.גבר, קרובה לצלחת.)
  • בקטגורית המידע הטכני ישנם לא מעט אתרים. מעבר לחשודים המידיים ניתן למצוא לא מעט אנשים שכותבים בלוגים טכניים. רשימה חלקים של אנשים שאני קורא קבוע – קפלן, שמש, זול, FOSS-fuzz.
  • אין כמו קצת הומור בשביל להעביר את הזמן. בלוג ההיתוך הקר מתנהל ממקום משכנו בפתח תקווה, ונכון לרגע זה הוא מכיל צוות של 18 כותבים, עם ממוצע של 9.7 פוסטים ביום. בלוג הומור נוסף הוא מאבד תמלילים של יובל דרור ושות', שמצליח להגיע עם חמישה כותבים (כולל כמה כפולים) לממוצע של 1.8 פוסטים ביום.
  • לעצלנים יש פלאנטים. זוהי אסופת בלוגים בנושא מסויים שמנוהלת על־ידי אנשים, ומכילה פוסטים מבלוגים אחרים. למיטב ידעתי יש בארץ רק אתר פלאנט אחד, פלאנט לינוקס, אבל יש מספר אנשים שמשתפים את העולם בפוסטים נבחרים שהם קוראים (דיאטת קריאה/שושנה פורבס, שרון גפן).

טוב, בפוסט זה יצאו קצת יותר מחמישה קישורים. לא נורא.

מילונים ותרגום לעברית למשתמשי פיירפוקס

לפני מספר ימים נפגשתי עם ליאור קפלן, ובין היתר הדגמתי בפניו כמה מהדברים שמשתמשי Firefox בארץ לא תמיד מודעים לקיומם. כפי שכבר נוכחתי לדעת בעבר, אחד הדברים שחשובים לחלק ניכר מהמשתמשים בארץ הוא יכולות תרגום נוחות, וזה לא מקרי שליאור זכר לציין זאת אצלו בבלוג.

היום עלתה ב־nrg כתבה על מילונים מקוונים. כנראה למישהו במעריב יש אצבע קלה על האנטר, אחרת לא אוכל להסביר למה יש אצלם כל־כך הרבה כתבות שנראה כאילו מישהו ממש התעקש על 100 מילים (114 מילים, אם לדייק) גם במחיר של כתבה חלקית ולא ממצה. מאחר ופה אף־אחד לא סופר מילים, וזמן החיים של המקלדת שלי לא מוגבל, קבלו את מה שחסר לדעתי בכתבה שהופיעה במעריב.

תרגום מהיר לעברית

משתמשי הגרסה העברית של פיירפוקס מקבלים בסרגל החיפוש הפנימי של הדפדפן יכולות תרגום דרך השירות המקוון של מורפיקס. בלי צורך להיכנס לשום אתר ומבלי להתקין שום תוספת בדפדפן. גם אנשים שמשתמשים בגרסאות אחרות של פיירפוקס יכולים להתקין מנוע תרגום לעברית של מורפיקס או בבילון בדפדפן, אם רק יכנסו לדף תוספי החיפוש של מוזילה ישראל.

משתמשי אינטרנט אקספלורר 7 שעדיין לא גילו את פיירפוקס מוזמנים גם הם. התוספים יעבדו גם על אקספלורר בלי שום שינוי.

הרחבות

בכתבה במעריב הוזכרה הרחבה בשם Directionary Tooltip בתור תוספת לפיירפוקס המאפשרת יכולות תרגום. מה ששכחו לציין הוא שההרחבה בגרסתה האחרונה כבר איננה חופשית, ולמרות מחירה הנמוך היא בהחלט לא בחינם.

לעומת זאת, מן הסתם היא לא היחידה וקיימת יותר מדרך אחת לתרגם מילים מאנגלית לעברית.

Dictionay SearchDictionarySearch היא הרחבה ותיקה שמוסיפה יכולות תרגום מילים בין שפות מתפריט ההקשר. בין היתר יש באתר הוראות כיצד לכוון אותה למילונים בעברית (בבילון או מורפיקס).

Oak Vocabulary היא הרחבה אחרת שמאפשרת למשתמש לתרגם מילים בין שפות. בנוסף היא מנהל סוג של מאגר מילים מקומי בשביל לחסוך שאילתות חוזרות מול הרשת (רק זכרו שחוקיות הדבר קצת מפוקפקת).

תרגום אתרים שלמים

לעתים קרובות אנשים שואלים אודות שירותים המספקים יכולות תרגום של דפים שלמים בין שפות. מאחר ועברית היא שפה מסובכת, לעיתים קרובות השפה העברית נפקדת מרשימת יכולות התרגום של התוכנות השונות, אם כי שמעתי בעבר לא פעם שקיימות תוכנות שעושות את העבודה בצורה סבירה.

נזגול הוא שירות מקוון שמאפשר לתרגם אתרים שלמים מאנגלית לעברית ולהפך. רק אל תצפו לתרגום אופטימלי, כי לעתים קרובות יוצא תרגום לא מוצלח במיוחד. האתר שלהם גם לא ממש ידידותי למשתמשי פיירפוקס, כך שצריך להגיד תודה על כל דבר שמתפקד בו.

המתורגמן של גוגל אמנם לא כולל יכולות עברית, אבל הוא יכול לאפשר לנו לקרוא באנגלית מה חושבים ידידינו הערבים, או לתרגם את האינטרנט מאנגלית לסינית. לאלטה־ויסטה יש שירות דומה ממותג תחת השם דג בבל.

“הארץ” כבר לא לבד – גם ידיעות מתחילים לכתוב במהופך

נראה שידיעות אחרונות לא מפגרים בהרבה אחרי עיתון הארץ. גם במהדורה המודפסת של ynet (זה לא אמור להיות הפוך?) מישהו* שינה את הקידוד. “הארץ” כבר לא לבד - גם ידיעות מתחילים לכתוב במהופך

למי שמעוניין לקרוא את הכתבה, ניתן לקרוא גירסה מקוונת שלה ב־Ynet. אם אתם רוצים לקרוא את הגירסה המודפסת, תוציאו כמה שקלים מהכיס ולכו קנו עיתון.

נעים לכם לקרוא ידיעות עם קידודים שגויים? מעוניינים שאפשר יהיה לקרוא "הארץ" בצורה מקוונת בלי מעקפים מיותרים? תספרו להם על זה במייל online@haaretz.co.il (אפשר גם בטלפון באמצע השבוע).

קפטן הצילו! האתר מופיע לי הפוך בפיירפוקס! מה לעשות?


* לפני שמישהו יבוא ויקטול אותי – כן, שמעתי עד כמה תוכנות העימוד של העיתונים הגדולים מסורבלות, כן, אני מודע לעובדה ששגיאות הקלדה מופיעות מידי פעם בעיתון המודפס, וכן, אני מבין שבמקרה של "ידיעות אחרונות" מדובר במעידה חד פעמית.

דפי זהב אנטישמים

אם חשבתם שהחיים קשים בגלל שאתם גולשים באתרים שלאחראים עליהם אין ידע בהתאמתם לתקנים, כנראה עוד לא שמעתם הכל.

פייר פוקסמה מפריע לאתר דפי זהב מלעבוד כראוי?

שאתם גולשים עם פיירפוקס? – לא.
שאתם משתמשי לינוקס? – לא.
שאתם משתמשים באובונטו לינוקס? – עצוב אבל דווקא כן.

מפתיע עד כמה שזה ישמע מגוחך, אבל מתברר שמשתמשי Ubuntu Linux, בגירסה האחרונה בלבד (Feisty) לא יכולים לגלוש באתר דפ"ז מהסיבה הפשוטה שיש להם "ist" במחרוזת זיהוי הדפדפן. הם כנראה לא עשו את זה בכוונה, אבל עצם העובדה שבעיה כזו קיימת, ולא מתוקנת במשך חודשים רבים היא בדיחה.

אם הם לא יטפלו בבעיה בימים הקרובים, אולי כדאי שהם יחכו כמה חודשים. בגירסה הבאה של אובונטו לא יהיה "ist" בשם ההפצה. 🙂

וברצינות: אפשר לקרוא עוד על הבעיה כאן. יש שם גם בדיקות שמוכיחות שלא מדובר בבעיה שתוקפת דווקא את משתמשי אובונטו, משתמשי פיירפוקס או כל שילוב אפשרי בין שתי הקבוצות. יש שם גם הסברים איך לעקוף את הבעיה, במקרה ואתם באמת מתעקשים.

* בתמונה: דפדפן פיירפוקס. התמונה מופצת תחת רישיון GNU FDL.

עדכון 19/08/07 – האתר תוקן. לכוחותינו שלום.

אוגוסט פינגווין 2007 – הסיכום שלי

יום שישי, 2:00 לפנות בוקר. אני עדיין מול המחשב, מנסה לעשות סיכום אחרון של מי מגיע וכדאי לפגוש ועל מי לא כדאי לבנות שיגיע. מתברר ששעות הלילה אלו הן השעות הפורות ביותר לתכנונים כאלה, ושאני לא המוזר היחידי שעושה זאת.

יום שישי, 05:45 בבוקר. אחרי 3 שעות שינה הגיע הזמן לגרור את עצמי מהמיטה ולדחוף את עצמי לתוך הבגדים. מתברר שכבר שכחתי איך זה להיות ער בשעות כאלה.

יום שישי, 07:00. מתברר שבימי שישי בבוקר הכבישים בעיר היו קצת יותר ריקים משתכננתי. הקדמתי לרכבת כל־כך הרבה שהיה לי זמן לעבור את כל רצועת החופים הדרומיים של חיפה ולאתר חניה שתהיה מוצלת למשך כל שעות החנייה. רציתי לאסוף את ב|ריס בדרך, אבל לאור המחאה האישית שלו כנגד מכשירים סלולריים קצת קשה לקבוע אתו דברים.

יום שישי, 07:11. הרכבת מגיעה לתחנה, באופן מפתיע בלי שום איחור. אני עולה בקרון בו קבעתי עם בוריס שנפגש, ולא מוצא אותו בו. ממשיך לכיוון הדרומי של הרכבת ועדיין לא מוצא אותו (רכבת דאבל־דק, לקח לי לא מעט זמן לסרוק את הקרונות). יש סיכוי סביר שהוא ישב בגובה המסילה.

בדרך לרציף, אגב, הופיע Windows Media Player על מסכי הפרסום של הרכבת, בצירוף ההזהרה כי המסך מוגן ומצולם. אני לא יכול למגן את הודעת השגיאה, אבל לפחות צילמתי אותה.


בשעה 08:00 (וכמה דקות, כי הרכבות לעולם לא יגיעו במועד) בבוקר הרכבת נחתה בשלום בתחנת Tel Aviv HaShalom. שעה מקומית 08:00, שמיים בהירים, מזג האוויר נעים. את בוריס הצלחתי לאתר בנקודת המפגש שקבענו בתחנה (בין המדרגות למעלית; נקודת המפגש הטובה ביותר בעיר), ואיכשהו הוא אכן הופיע שם (בוריס, הקרונות האחרונים של הרכבת נמצאים בחלק האחורי שלה, לא בכיוון שממנו הגעת). עושים apt-get moo, מעבירים למצב ניווט אוטומטי/אינטואיטיבי ומתחילים הליכה במגמת סריקה. תוך מספר דקות הגענו ליעד בהצלחה (בערך; בדרך ביקרנו את השכנים בשגרירות גאורגיה), נרשמים, לוקחים כוס מיץ, ומתחילים לחפש אנשים מוכרים בקהל שהולך וגדל.

אני מראש לא מתכנן לרשום כאן את כל השמות של האנשים הטובים שפגשתי, כי בטוח שאני אפספס מישהו, וגם לא את השמות של כל אלו שלא הצלחתי לאתר בשביל לא להתפדח. אולי אם היו מחלקים מדבקות או תגי שם היה קל יותר לאתר אנשים מעניינים ומוכרים לשיחה. מה שכן, ליאור קפלן חילק סיכות קודפתוח לאנשים שהסכימו להצטלם לתמונת המחזור (ונקווה שהוא יעלה את זה לאנשהו בהקדם), מיטל טעתה ולא הופיע שום פינגווין ענק בין עזריאלי לדיזינגוף וכו'.

ונעבור לתוכנית האמנותית.

שחר שמש סיכם בצורה יפה את השנה האחרונה ומעבר לכך מנקודת המבט של עמותת המקור. לי אישית הפריע שזוקפים את המעבר ללינוקס ולקוד הפתוח לטובת "אובנטו", אבל לא מזכירים כלל תוכנות קוד פתוח שזמינות גם עבור ווינדוס שמשנות במידה רבה את דעת הקהל ותפיסתו בנוגע לקוד הפתוח. אני מכיר על בשרי אנשים רבים שהתחילו להתעניין בלינוקס בעקבות תוכנות שרצות באופן חלק גם בווינדוס, וכיום הם משתמשי לינוקס מן המניין.

ויסטה, ויסטה, ויסטה

התרומה של ויסטה לקוד הפתוח. צילום: גלעד בן יוסף

רימון לוי הציג את פעילויות איגוד האינטרנט בנוגע לקוד פתוח ואת רצונם בקידום פרויקטים פתוחים נוספים. אני חושב שיש לנו נושאים משותפים שאנחנו פעילים בהם, ולדעתי כדאי שננסה לבחון שיתופי פעולה בין מוזילה ישראל לבין האיגוד בנוגע לתאימות אתרים לתקני האינטרנט.

עו"ד חיים רביה הפתיע ונתן הרצאה מעניינת וחשובה על GPL3. זה שופך אור קצת יותר חיובי על הגרסה החדשה של הרשיון אם כי מוקדם עדיין לדעת עד כמה הוא יתפוס, בהתחשב בשלל הרשיונות הקיימים כיום.

רם און אגמון (מזל טוב!) הרצה על אקטביזם חברתי. לדעתי, כל משתמש בתוכנות קוד פתוח כלשהן צריך לשאול את עצמו יום־יום במה הוא תרם לקוד הפתוח. המחיר של הקוד אפסי, אבל ללא סיוע של כלל הקהילה המוצרים נשארים במקום. כל תרומה לקוד פתוח היא תרומה חיונית, כאשר גם כתיבה ותרגום של תיעוד ומתן תמיכה מקוונת בחינם הם סוגים של תרומה.

צבי דביר נתן הרצאה מאלפת על פרוייקט One Laptop Per Child לצמצום הפערים במדינות העולם השלישי. את ה־OLPC אפשר להשיג במגוון צבעים, כל עוד הוא בצבע לבן עם מסגרת ירוקה. נזל הרבה ריר באולם בהתחשב בעובדה שהדבר הזה מיועד רק לילדים ושמדובר במחשב מוגבל במיוחד. לדעתי הידע שנצבר במהלך הפיתוח עשוי להוביל להוזלת מחירי ייצור מחשבים ניידים רגילים וזרז את היום בו נוכל לקנות לפטופ במחיר סביר עם אורך סוללה של יותר מ־4 שעות.

למיטב ידעתי דפדפן האינטרנט של המכשיר מתבסס על הקוד של Minimo, אך שם אין בעיות עם ה־bidi. אולי זה יעזור לנו עם הוספת התמיכה המתבקשת גם ל־Minimo/CE.

בתמונה: שרק

יונתן בן אברהם העביר את ההרצאה על הלוקליזציה העברית של Open Office. בשלב כלשהו ההרצאה יצאה ממתכונתה המתוכננת והפכה לדיון עם הקהל בנוגע לכיוון התפתחות הפרויקט ומידת התרומה שלהם חזרה לבסיס הקוד של OOo לעומת פיתוחים עצמאיים בגרסה משלהם שתינתן כחבילה בתשלום שכוללת תמיכה כשרותי ערך מוסף. דעתי האישית היא שהם צריכים לתרום את כל הקוד ל־OOo, תוך מיתוג של openoffice.org.il כאתר הבית של הקהילה העברית, שישמש במה לפעילויות קהילתיות (תרומות קוד, תבניות ותוספות, פורום תמיכה) ובמה לשרותים נוספים בתשלום נפרד (תמיכה טלפונית, פתרונות תפורים ללקוח וכדומה) כאשר אפשר אפילו לשלב שרותים מחברות אחרות מהחברה של יונתן שנותנת את חסותה לפרויקט ואף מקבלת על כך תשלום מהמדינה.

אחרי ההרצאה תפסתי את יונתן לשיחה חפוזה בנוגע לתרגום של bugzilla שקיים אצלם באתר אך מעולם לא שוחרר לציבור. למרות שמדובר בגרסה ישנה, לדעתי אנשים אחרים ירצו לעשות שימוש בקוד ואולי אף לעדכן אותו, ואני מקווה שאצליח לדבר איתו ביום ראשון.

לאחר תום התוכנית התנהלה מסיבת החלפת מפתחות ציבוריים. המפתחות שלי לא היו מתנגדים להשתתפות במסיבה, אלא ששכחתי להעלות אותם בזמן (למרות שהתברר בדיעבד כי יכולתי לשלוח אותם גם לאחר הדדליין הרשמי). בשלב הזה ארזתי את עצמי ושמתי פעמי חזרה לכיוון נמל התעופה Tel Aviv HaShalom (מה, לא ממריאים משם מטוסים?) שוב פעם יחד עם בוריס, ניהלנו שיחות על הא ועל דא במהלך הנסיעה שעברה באופן מפתיע חלקה גם היא, עם הרבה דיונים טכניים במהלך הנסיעה (ראבק, איך יש לו בכלל זמן פנוי לנשום?) ומקומות נוחים בקרון המקומות השמורים.

סך הכל היה כנס נחמד ומרתק, אם כי לדעתי אפשר היה להוסיף לו תכנים נוספים ומעניינים (קצת לינוקס, מישהו?) שהיו מביאים לו ערך מוסף נוסף. אפשר גם לנהל אותו במתכונת נרחבת יותר (כנס חצי שנתי?) כך שהוא יוכל להכיל תכנים רבים יותר.

בלטו בהיעדרם: אנשים שקבעתי לפגוש אותם שם, אנשים מהתקשורת (וטוב שכך?).

הערה לסדר: בחייכם, תשימו תגית "" על הפוסטים שלכם, כך שניתן יהיה לאתר את כל מה שנאמר בנושא הכנס בכל הרשת הישראלית. אפשר גם להעלות אותם ל־del.icio.us עם התגית הזו.