אוגוסט פינגווין 2007 – הסיכום שלי

יום שישי, 2:00 לפנות בוקר. אני עדיין מול המחשב, מנסה לעשות סיכום אחרון של מי מגיע וכדאי לפגוש ועל מי לא כדאי לבנות שיגיע. מתברר ששעות הלילה אלו הן השעות הפורות ביותר לתכנונים כאלה, ושאני לא המוזר היחידי שעושה זאת.

יום שישי, 05:45 בבוקר. אחרי 3 שעות שינה הגיע הזמן לגרור את עצמי מהמיטה ולדחוף את עצמי לתוך הבגדים. מתברר שכבר שכחתי איך זה להיות ער בשעות כאלה.

יום שישי, 07:00. מתברר שבימי שישי בבוקר הכבישים בעיר היו קצת יותר ריקים משתכננתי. הקדמתי לרכבת כל־כך הרבה שהיה לי זמן לעבור את כל רצועת החופים הדרומיים של חיפה ולאתר חניה שתהיה מוצלת למשך כל שעות החנייה. רציתי לאסוף את ב|ריס בדרך, אבל לאור המחאה האישית שלו כנגד מכשירים סלולריים קצת קשה לקבוע אתו דברים.

יום שישי, 07:11. הרכבת מגיעה לתחנה, באופן מפתיע בלי שום איחור. אני עולה בקרון בו קבעתי עם בוריס שנפגש, ולא מוצא אותו בו. ממשיך לכיוון הדרומי של הרכבת ועדיין לא מוצא אותו (רכבת דאבל־דק, לקח לי לא מעט זמן לסרוק את הקרונות). יש סיכוי סביר שהוא ישב בגובה המסילה.

בדרך לרציף, אגב, הופיע Windows Media Player על מסכי הפרסום של הרכבת, בצירוף ההזהרה כי המסך מוגן ומצולם. אני לא יכול למגן את הודעת השגיאה, אבל לפחות צילמתי אותה.


בשעה 08:00 (וכמה דקות, כי הרכבות לעולם לא יגיעו במועד) בבוקר הרכבת נחתה בשלום בתחנת Tel Aviv HaShalom. שעה מקומית 08:00, שמיים בהירים, מזג האוויר נעים. את בוריס הצלחתי לאתר בנקודת המפגש שקבענו בתחנה (בין המדרגות למעלית; נקודת המפגש הטובה ביותר בעיר), ואיכשהו הוא אכן הופיע שם (בוריס, הקרונות האחרונים של הרכבת נמצאים בחלק האחורי שלה, לא בכיוון שממנו הגעת). עושים apt-get moo, מעבירים למצב ניווט אוטומטי/אינטואיטיבי ומתחילים הליכה במגמת סריקה. תוך מספר דקות הגענו ליעד בהצלחה (בערך; בדרך ביקרנו את השכנים בשגרירות גאורגיה), נרשמים, לוקחים כוס מיץ, ומתחילים לחפש אנשים מוכרים בקהל שהולך וגדל.

אני מראש לא מתכנן לרשום כאן את כל השמות של האנשים הטובים שפגשתי, כי בטוח שאני אפספס מישהו, וגם לא את השמות של כל אלו שלא הצלחתי לאתר בשביל לא להתפדח. אולי אם היו מחלקים מדבקות או תגי שם היה קל יותר לאתר אנשים מעניינים ומוכרים לשיחה. מה שכן, ליאור קפלן חילק סיכות קודפתוח לאנשים שהסכימו להצטלם לתמונת המחזור (ונקווה שהוא יעלה את זה לאנשהו בהקדם), מיטל טעתה ולא הופיע שום פינגווין ענק בין עזריאלי לדיזינגוף וכו'.

ונעבור לתוכנית האמנותית.

שחר שמש סיכם בצורה יפה את השנה האחרונה ומעבר לכך מנקודת המבט של עמותת המקור. לי אישית הפריע שזוקפים את המעבר ללינוקס ולקוד הפתוח לטובת "אובנטו", אבל לא מזכירים כלל תוכנות קוד פתוח שזמינות גם עבור ווינדוס שמשנות במידה רבה את דעת הקהל ותפיסתו בנוגע לקוד הפתוח. אני מכיר על בשרי אנשים רבים שהתחילו להתעניין בלינוקס בעקבות תוכנות שרצות באופן חלק גם בווינדוס, וכיום הם משתמשי לינוקס מן המניין.

ויסטה, ויסטה, ויסטה

התרומה של ויסטה לקוד הפתוח. צילום: גלעד בן יוסף

רימון לוי הציג את פעילויות איגוד האינטרנט בנוגע לקוד פתוח ואת רצונם בקידום פרויקטים פתוחים נוספים. אני חושב שיש לנו נושאים משותפים שאנחנו פעילים בהם, ולדעתי כדאי שננסה לבחון שיתופי פעולה בין מוזילה ישראל לבין האיגוד בנוגע לתאימות אתרים לתקני האינטרנט.

עו"ד חיים רביה הפתיע ונתן הרצאה מעניינת וחשובה על GPL3. זה שופך אור קצת יותר חיובי על הגרסה החדשה של הרשיון אם כי מוקדם עדיין לדעת עד כמה הוא יתפוס, בהתחשב בשלל הרשיונות הקיימים כיום.

רם און אגמון (מזל טוב!) הרצה על אקטביזם חברתי. לדעתי, כל משתמש בתוכנות קוד פתוח כלשהן צריך לשאול את עצמו יום־יום במה הוא תרם לקוד הפתוח. המחיר של הקוד אפסי, אבל ללא סיוע של כלל הקהילה המוצרים נשארים במקום. כל תרומה לקוד פתוח היא תרומה חיונית, כאשר גם כתיבה ותרגום של תיעוד ומתן תמיכה מקוונת בחינם הם סוגים של תרומה.

צבי דביר נתן הרצאה מאלפת על פרוייקט One Laptop Per Child לצמצום הפערים במדינות העולם השלישי. את ה־OLPC אפשר להשיג במגוון צבעים, כל עוד הוא בצבע לבן עם מסגרת ירוקה. נזל הרבה ריר באולם בהתחשב בעובדה שהדבר הזה מיועד רק לילדים ושמדובר במחשב מוגבל במיוחד. לדעתי הידע שנצבר במהלך הפיתוח עשוי להוביל להוזלת מחירי ייצור מחשבים ניידים רגילים וזרז את היום בו נוכל לקנות לפטופ במחיר סביר עם אורך סוללה של יותר מ־4 שעות.

למיטב ידעתי דפדפן האינטרנט של המכשיר מתבסס על הקוד של Minimo, אך שם אין בעיות עם ה־bidi. אולי זה יעזור לנו עם הוספת התמיכה המתבקשת גם ל־Minimo/CE.

בתמונה: שרק

יונתן בן אברהם העביר את ההרצאה על הלוקליזציה העברית של Open Office. בשלב כלשהו ההרצאה יצאה ממתכונתה המתוכננת והפכה לדיון עם הקהל בנוגע לכיוון התפתחות הפרויקט ומידת התרומה שלהם חזרה לבסיס הקוד של OOo לעומת פיתוחים עצמאיים בגרסה משלהם שתינתן כחבילה בתשלום שכוללת תמיכה כשרותי ערך מוסף. דעתי האישית היא שהם צריכים לתרום את כל הקוד ל־OOo, תוך מיתוג של openoffice.org.il כאתר הבית של הקהילה העברית, שישמש במה לפעילויות קהילתיות (תרומות קוד, תבניות ותוספות, פורום תמיכה) ובמה לשרותים נוספים בתשלום נפרד (תמיכה טלפונית, פתרונות תפורים ללקוח וכדומה) כאשר אפשר אפילו לשלב שרותים מחברות אחרות מהחברה של יונתן שנותנת את חסותה לפרויקט ואף מקבלת על כך תשלום מהמדינה.

אחרי ההרצאה תפסתי את יונתן לשיחה חפוזה בנוגע לתרגום של bugzilla שקיים אצלם באתר אך מעולם לא שוחרר לציבור. למרות שמדובר בגרסה ישנה, לדעתי אנשים אחרים ירצו לעשות שימוש בקוד ואולי אף לעדכן אותו, ואני מקווה שאצליח לדבר איתו ביום ראשון.

לאחר תום התוכנית התנהלה מסיבת החלפת מפתחות ציבוריים. המפתחות שלי לא היו מתנגדים להשתתפות במסיבה, אלא ששכחתי להעלות אותם בזמן (למרות שהתברר בדיעבד כי יכולתי לשלוח אותם גם לאחר הדדליין הרשמי). בשלב הזה ארזתי את עצמי ושמתי פעמי חזרה לכיוון נמל התעופה Tel Aviv HaShalom (מה, לא ממריאים משם מטוסים?) שוב פעם יחד עם בוריס, ניהלנו שיחות על הא ועל דא במהלך הנסיעה שעברה באופן מפתיע חלקה גם היא, עם הרבה דיונים טכניים במהלך הנסיעה (ראבק, איך יש לו בכלל זמן פנוי לנשום?) ומקומות נוחים בקרון המקומות השמורים.

סך הכל היה כנס נחמד ומרתק, אם כי לדעתי אפשר היה להוסיף לו תכנים נוספים ומעניינים (קצת לינוקס, מישהו?) שהיו מביאים לו ערך מוסף נוסף. אפשר גם לנהל אותו במתכונת נרחבת יותר (כנס חצי שנתי?) כך שהוא יוכל להכיל תכנים רבים יותר.

בלטו בהיעדרם: אנשים שקבעתי לפגוש אותם שם, אנשים מהתקשורת (וטוב שכך?).

הערה לסדר: בחייכם, תשימו תגית "" על הפוסטים שלכם, כך שניתן יהיה לאתר את כל מה שנאמר בנושא הכנס בכל הרשת הישראלית. אפשר גם להעלות אותם ל־del.icio.us עם התגית הזו.

9 תגובות בנושא “אוגוסט פינגווין 2007 – הסיכום שלי”

  1. מר איש, איך לא ראיתי אותך? (אותי ברור שראיתי, קשה לפספס אנשים כמוני. אני הזה עם השיער הארוך והזקן הצרפתי)

    + היה נחמד מאוד 🙂 אבל אין לי מה לכתוב בפוסט, לכן אני לא אכתוב אחד…

  2. היי,

    אמנם לא השתתפתי בכנס הזה, אך קראתי את הדיווח הזה בהנאה רבה. רואים שהוא מושקע יפה לפי כל המובאות והלינקים שהבאת לאורכו, ואשר כל אחד מהם מהווה חלון לדיון ופרק בפני עצמו בכל הנושאים הסובבים את תוכנות הקוד הפתוח, וכל המתלווה אליהן.

    יפה 😆

  3. אני נוסע על קו תל אביב נהריה כמעט כל שבוע, אמנם מתחנת ת"א מרכז, המעט יותר צפונית מהשלום, ובכל התחנות בדרך אני רואה את שם התחנה בעברית, ערבית ואנגלית. מה הקטע של HaShalom?

  4. צחי: רכבות Double Deck שיש בהן קריינות בעברית ובאנגלית. ומה אתה עושה על קו ת"א נהריה? למה אתה לא קופץ בדרך להגיד שלום?

    (פתח תקווה לא קיימת. בגלל זה אתה לא יורד מהרכבת שם)

השאר תגובה