על קוד פתוח ופרוייקטים מקבילים

אחד הדברים שהכי מפריעים לי עם הקוד הפתוח זה החופש שלו. כן כן, שמעתם נכון, יש לי בעיה עם קוד פתוח חופשי. אני לא אומר חלילה שאני מתנגד לתפיסה של הקוד הפתוח, או שאני בדעה שצריך להחליף את הרישיונות, אבל אם הייתה לי האפשרות אולי הייתי משנה סעיף אחד או שניים ברישיונות השונים.

בעולם הקוד הפתוח ידוע כי בזכות הקוד הפתוח פרוייקטים זוכים לחופש, וברגע שהמפתחים שלהם נעלמים או מתחילים להשמיע קולות אחרים אפשר פשוט להעתיק את כל הקוד ולהרים פרוייקט נפרד, שיתחיל בדיוק מאותה הנקודה, בתקווה לדרך טובה יותר.

הסביבה הגרפית של לינוקס, המוכרת לרבים בתור X, למשל, עברה בשנת 2004 שינוי רציני, כאשר פרוייקט Xorg הוקם כפיצול של XFree86, בשביל לאפשר לפרוייקט להתקדם בצורה שלדעת אנשים מסויימים מתאימה לו יותר. במקרה של X הצעד באמת התברר כנכון, וכיום קשה למצוא הפצות לינוקס עדכניות שכוללות את XFree86 ולא את Xorg.

לא על X רציתי לדבר הפעם, אלא על תוכנת קוד פתוח אחרת שלא דיברתי עליה כבר זמן רב – WordPress. לטובת מי שישן בשנתיים האחרונות, וורדפרס היא תוכנת בלוגים; אחת מהתוכנות הנפוצות בעולם בתחומה, אם לא הנפוצה ביותר.

וורדפרס נולדה בשנת 2003, והיא עצמה פיצול של מערכת שהייתה קיימת באותה תקופה בשם b2/cafelog. בעולם יש הזוקפים את ההצלחה של וורדפרס בשינויי רישוי שהחברה שמאחורי Moveable Type , המתחרה הגדולה של וורדפרס, שגרמו לשיעור נטישה גדול של אותה התוכנה לטובת וורדפרס. בארץ לא היו באותה התקופה הרבה בלוגים של Moveable Type, ולכן התופעה הזו לא הורגשה.

ההכרות שלי עם וורדפרס התחילה בסמוך לזמן בו היא התחילה לתפוס תאוצה. בארץ באותה תקופה היו אפס בלוגים מבוססי וורדפרס, ובבלוגים המקצועיים בחו"ל דובר רבות בשבחי WordPress, ועל הפשטות שלה. באותו הזמן תחזקתי מערכת Moveable Type פעילה, ומסיבות כאלה ואחרות החלטתי להעביר אותה למשהו אחר, וההחלטה נפלה לטובת וורדפרס.

מאחר ולא היה שום בלוג וורדפרס פעיל בארץ, נדרשתי ללמוד לעומק את התוכנה, ובהמשך אף סייעתי לאנשים אחרים להשתמש בה (פה אמורים להיות קישורים לאנשים אחרים, אבל אני לא בטוח שהם מעוניינים בחשיפה הזו). כחלק מהמאמץ הייתי שורץ בפורומים של wordpress.org, ואף הקמנו קבוצת לוקליזציה קטנה שם, וספקנו תרגום עברי למערכת בחסות האתר הרישמי.

כן, חשפתי פה פיסת היסטוריה עלומה. היה וורדפרס בעברית לפני שרן יניב הרטשטיין התחיל לתרגם את המערכת, ובאותה התקופה היו להערכתי כמה עשרות בלוגים פעילים דוברי עברית. הימים היו ימי וורדפרס 1, ופתאום נוצר מצב, לראשונה, שיש לנו שתי גירסאות נפרדות של וורדפרס בשפה העברית.

רציתי לשים כאן קישור להודעת השיחרור המקורית של רן, אבל מתברר שהוא עורך את אותה ההודעה במקום לשמור ארכיון. הודעת השיחרור של הגירסה האחרונה נמצאת כאן. שימו לב לתגובה של מגיבה מספר חמש, ואת הבקשות של מגיבים 7 ו־13 – התגובות הן השריד היחיד כנראה מהעריכות הקודמות של הדף.

מה נוצר לנו פה? שתי גירסאות שונות של התירגום; אחד מופץ דרך האתר הרישמי, ואחד שמופץ באופן עצמאי תחת השם hingus, ובהמשך תחת השם "וורדפרס בעברית". מה שרן לצערי לא הבין בזמן הוא שלא צריך להתחיל הכל מההתחלה בשביל לעשות משהו מתורגם, אם יושבים לאנשים הנכונים על הורידים ומשכנעים אותם להתאים את המוצר לצרכים המיוחדים שלנו, כדוברי עברית.

מאז ועד היום, רן מחזיק גירסה נפרדת של וורדפרס, ומאחר והיא איננה מופצת יחד עם הגירסה הרגילה, נוצרים לפעמים מצבים שהגירסה העברית שלו משוחררת זמן רב אחרי הגירסה הרגילה.

לעומת זאת, הגירסה האחרת של וורדפרס העברי התנהלה על התשתית של wordpress.org, ואולי הייתה נוצצת פחות ולא היוותה פולחן אישיות לאדם כלשהו, אבל היו לה גם יתרונות משלה. כל תהליכי התירגום שלה היו פתוחים, וכל שינוי שבוצע בתירגום השתקף מיידית בדפי וויקי ציבוריים, כך שמי שרצה וורדפרס חדש פשוט היה נכנס לשם ומוריד את קובץ התירגום המעודכן למחשב שלו. בלי שום קישורים נוספים שנדחפים לתוך הדפים, ואפילו אנשים ממדינות אחרות יכלו להיעזר בעבודה שבוצעה לצורך התירגום לעברית מבלי לנסות את מזלם באתרים שכתובים בשפות שהם אינם מבינים.

בשלב כלשהו איבדתי עניין בתחזוקת התרגום למערכת לאור העבודה הכפולה שמתבצעת, והמלצתי לכל האנשים שהכרתי שהחזיקו התקנות וורדפרס פעילות לעבור לגירסה של רן, ואף הוספתי מידע מתאים בדפי התרגום בוויקי. באותה התקופה רן טען, אגב, שיש לו יתרונות כלשהם על התרגום שלי, אבל במקום להציע ולסייע הוא העדיף ליצור הכפלת קוד).

אני לא אומר שצריך לנהל פרוייקט תירגום רק באישור ובעידוד של צוות הפיתוח המקורי, אלא לעבוד איתם בשיתוף פעולה כלשהו. אחד מכללי האתיקה הבלתי כתובה של הקוד הפתוח אומר שאם לא תהיה נחמד למשתמשים שלך, יפסיקו להשתמש בתוכנה שלך, או שהציבור יקח ממך את השליטה על פיתוח המוצר (כלומר יפצל את הקוד וינתק ממך מגע). בארץ ניתן לראות כמות נכבדה של פרוייקטים שמתנהלים בצורה נפרדת לחלוטין מהפרוייקט המקורי, ולכן במקרים כאלה המוצר העברי יהיה נחות יותר מאשר המוצר המקורי, ולעיתים כלל לא יהיה קשור אליו.

אני לא מפנה אצבע מאשימה על פרוייקטים מסויימים, אבל למיטב ידעתי הדבר נפוץ במיוחד בפרוייקטים של מערכות מבוססות רשת, בהן המתרגמים לא בהכרח מעורים בתעשיית הקוד הפתוח בארץ, ואינם מכירים את כל ההשלכות והדרישות של הקוד הפתוח.

גם פרוייקטים מקומיים שמתנהלים בנפרד מפרוייקט האב יכולים להתקיים. מוזילה ישראל, למשל, אינו אגף בתוך mozilla.org, אבל קיים קשר רציף בין הגופים. הקבוצה הישראלית של מוזילה ישראל מתעסקת גם בתרגום שמופיע ב־mozilla.org, אבל מעולם לא נעשה צעד כלשהו שלנו שלא היה מקובל על הגוף הראשי, ולכן לא ניתן לראות בשני הגופים הללו כגופים שאינם קשורים זה לזה באופן ישיר. במקרה של וורדפרס זה שונה, ואין אפשרות עד היום לקבל תמיכה מסודרת בעברית בגירסה הרגילה של התוכנה.

תוכנה אחרת שמתבססת על וורדפרס היא WordPress Mu. וורדפרס מו היא פיצול רישמי של וורדפרס שמיועד לאנשים שרוצים מערכת לניהול בלוגים, ומוכרת בתור המערכת שמפעילה את אתר הבלוגים wordpress.com ובארץ את blogli.co.il.

בלוגלי פתח את שעריו לפני כשנה, ומנוהל על־ידי חנית כהן, תום סלע ואלעד זסלמוס. יאמר לזכותם כי האתר מצליח לתת פייט טוב לאתרים גדולים ממנו בהרבה, כגון ישראבלוג והבלוגיה של תפוז.

אחד מהדברים שביקשתי משלישיית בלוגלי פעמים רבות במהלך השנה האחרונה הוא לשחרר את הקוד. מדובר במוצר קוד פתוח, והתרגום שלו הוחזק כבן ערובה במעמקי שרתי האתר, ולא הוחזר חזרה לפרוייקט כפי שצפיתי. מעולם לא הייתה לי שום תוכנית להרים מערכת כזו בעצמי, אבל אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות עם פרוייקטים של קוד פתוח, ואני בטוח שאנשים אחרים יסכימו איתי שזה הצעד הנכון ביותר לעשות.

בעוד אנשי בלוגלי מתלבטים ומתחבטים בשאלה אם ואיך לשחרר קוד, צוות זריז הצליח לעקוף אותם, להרים תרגום נפרד של אותה המערכת בדיוק, ולהפיץ את התרגום ברשת. הפעם לא שמחתי, אלא התמלאתי תחושת זעם ותסכול על כך שהדבר נעשה בידי אדם אחר, ושוב נוצר לנו מצב של עבודה כפולה. מאחר ואנחנו חיים במדינה קטנה, ושיעור תומכי הקוד הפתוח בארץ ממש מזערי, אסור לנו לעשות עבודה כפולה, ואת המאמצים עדיף להפנות ליצירת מוצרים טובים יותר.

אתמול, לרגל חגיגות חודש לשחרור של וורדפרס מו העברית באתר myblogia.co.il, נזכרו האנשים של בלוגלי שגם הם רוצים להיות קוד פתוח, ושחררו את הגירסה שלהם למערכת. שמעתם נכון, עכשיו יש לנו שני פרוייקטים שתירגמו בדיוק את אותה המערכת, ויש לנו מערכת שפועלת עם שני תרגומים שונים.

כשאתם בוחרים לעבוד על מוצר קוד פתוח כלשהו, בבקשה תבדקו שאין אף־אחד שכבר עשה את העבודה לפניכם. אין שום טעם לנהל בנפרד שני פרוייקטים שנועדו לאותה מטרה. במרבית המיקרים הצוות הקיים ישמח לעוד ידיים עובדות, ובמידה ומדובר בפרוייקט מוזנח, יכול מאד להיות שהמפתח שלו נטש אותו כתוצאה משיקולים כלשהם, והוא ירצה להעביר את המושכות לאדם שיוכל להמשיך לפתח ולתחזק את הפרוייקט.

ללמוד להיזהר מדואר מסוכן

דיברתי עם א' במסנג'ר על דרכי התגוננות מפני זיופים והתקפות, ובמקביל נחתה אצלי בתיבה ההודעה הבאה. ילדים יקרים, מה הבעיה עם ההודעה הזו?

From: noreply@www.mailbigfile.com MailBigFile
To: me
Date: Sun, 18 Nov 2007 22:46:05 +0200
Subject: File Notification: podcast3.mp3

Files:

podcast3.mp3

The file(s) will be available for 3 days.

Please use this link to retrieve the file(s): http://www.mailbigfile.com/69f51f901b1456e1398a0fae12397fb4/listFiles.php

Message sent via MailBigFile http://www.mailbigfile.com/ 18/11/07, 20:46:05 GMT from the IP address 255.255.255.255

---

*** Go Pro for £10/$19/€15 per year - http://www.mailbigfile.com/pro/

*** Go Business for £25/$49/€37 per month - http://www.mailbigfile.com/business/

--------------
MailBigFile - http://www.mailbigfile.com/
--------------

מה יש לנו כאן? הודעה ליגיטימית, שמודיעה לנו כי יש לנו קובץ ממתין. אבל –

א. מי שלח לנו את ההודעה? למה זה לא מופיע בשום מקום?

ב. למה הוא שלח לנו את הקובץ הזה? מה הוא מכיל?

ג. הקישור הזה מפחיד אותי. אם מדובר בהודעה ממקור מפוקפק ייתכן והוא יזהה שמדובר בתיבה פעילה.

שירות העברת הקבצים המוזר הזה לא ראה לנכון לציין לנו את מקור הקובץ, את המטרה שלו, ואת הסיבה שבגללה שלחו לנו אותו לתיבה.

בדרך־כלל הודעות כאלה מהוות סכנה ומומלץ מאד לא ללחוץ על הקישורים שבהן, שבמקרה הטוב ידווחו לספאמר כלשהו שמדובר בתיבת דואר אלקטרוני פעילה, ובמקרה הפחות טוב גם יציעו לנו להורדה רכיבים שיסכנו את הפרטיות שלנו ואת מחשבנו. כדאי מאד להיזהר מהודעות כאלה, במיוחד כאשר יש להן סאבג'קט מפתה.

במקרה הזה התברר כי לא מדובר בהודעה מסוכנת. מ' החליטה שיכול לעניין אותי לשמוע את הפודקאסט שלה. האמת שהייתי מקשיב לו, אם הוא היה פודקאסט ולא סתם קובץ סאונד ששולחים במייל או שמים באתר. רק חבל שהיא לא הודיעה קודם לכן, ובכך הייתה חוסכת ממני את הלחיצה על מקש המחיקה…
(לחכמולוג שישאל על כתובת ה־IP – היא לא נכונה. החלפתי אותה בכתובת פיקטיבית בשביל לשמור על פרטיות האובייקט)

דואר הוטמייל live.com – ברוכים הבאים לעבר

בהמלצתו של יובל המשקיף על הרשת, נרשמתי לשירות הדואר החדש מבית מייקרוסופט, שממותג מחדש בתור live.com. אני מוכרח לציין שהתאכזבתי ממנו ולא מצאתי בו אפילו חידוש אחד משמעותי.

ההרשמה לקבלת התיבה התאפיינה בקבלה של הודעת שגיאה מספר 32 בכל ניסיון הרשמה. כבר לרגע חשבתי שמדובר בבעיה אצלי, וניסיתי להירשם אפילו דרך אינטרנט אקספלורר. כמובן שגם זה לא עזר, ואם לא הייתי אדם עקשן לא הייתם זוכים בכלל לסקירה משמימה זו. 🙂

לאחר ההרשמה התבשרתי כי אני עובד במצב קלאסי, שתומך באינטרנט אקספלורר, ואפילו באופרה ובפיירפוקס 1.5. נחמד, מייקרוסופט מכירים בדפדפנים האחרים, חשבתי לתומי, וניסיתי לאתר בהגדרות את הכפתור שמעביר למצב המודרני. אמרו שאין גירסה עברית לממשק החדש, אז העברתי את שפת הממשק לאנגלית. ועדיין, אין שום זכר לכפתור. יכול להיות שאני עובד בגרסה חדשה מידי של פיירפוקס?

לאחר זמן רב של חיפושים הבנתי את הצרה – על־פי מייקרוסופט פיירפוקס הנו דפדפן מיושן, שלא זכאי לגישה לאתר המודרני. כבר התחלנו להתרגל לזמירות אחרות מבית מייקרוסופט, שמודים כי פיירפוקס הוא דפדפן שמשתווה טכנולוגית לאינטרנט אקספלורר (ולדעת אנשים רבים אחרים אף עולה עליו במידת התמיכה שלו בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות).

טוב, גם הממשק הקלאסי נראה יותר טוב מהממשק של OWA, אלא שמהר מאד מתברר כי זה בדיוק אותו המוצר, רק ארוז בצורה יפה יותר (לשם השוואה, נענע עובדים עם הממשק של Outlook Web Access שלא עבר עיצוב מחדש). ולמרות זאת, אפילו הממשק הפשוט שלו לא עובד ממש טוב, ולפעמים גודל התפריטים משתנה במעבר בין עמוד לעמוד.

מנהג ישן אצלי אומר שבכל פעם שאני מקבל כתובת דואר אלקטרוני, דבר ראשון עלי להעביר את הודעת הברוכים הבאים לחשבון הדואר הראשי שלי, על־מנת שאיידע את עצמי שיש לי כתובת דואר אלקטרוני חדשה. לחיצה קצרה על לחצן ה־Forward, והנה אנחנו במסך שליחת ההודעה. הצטערתי מאד לראות כי לא ניתן להעביר את ההודעה לכתובת דואר אחרת מבלי לאבד את עיצוב ההודעה. חבר'ה, אנחנו בסוף שנת 2007, כל־כך קשה לכם לדאוג שאפשר יהיה לערוך טקסט עשיר בתוך הדפדפן בלי להשתמש ב־ActiveX?

כדי להצדיק את הטכנולוגיה המתקדמת, נראה שיש שימוש ב־AJAX באתר. ניתן לראות את הטבעות המפורסמות של כל הבאז בזמן טעינת דפים בעזרה. העזרה יותר מתקדמת מהמוצר עצמו. בהחלט.

בשלב זה הבנתי שדואר ב־live.com זה ממש לא בשבילי, ואני אמשיך לרחם על כל אלו שעושים שימוש קבוע בדואר מבוסס hotmail או live.com (מסיבה לא ברורה הישראלים מקבלים את הדואר תחת שם המתחם windowslive.com, כנראה מייקרוסופט רצו להעתיק מגוגל את רעיון השימוש במתחם שונה במדינות מסוימות באירופה).

לפני שקטעתי את הרומן הקצר שלי עם הוטמייל, נכנסתי להגדרות בשביל להגדיר forward מהתיבה לתיבה אחרת בשירות דואר אלקטרוני גדול ומוכר, כדי שאוכל ליהנות מהספאם שמגיע לתיבה בלייב.קום. מה רבה הייתה אכזבתי (לא!) לגלות שלחבר'ה הנחמדים ממייקרוסופט יש הומור משובח – הם מאפשרים העברת דואר לתיבות אחרות, אבל רק אם הן לא של מישהו אחר.

תם ונשלם. עכשיו אני מחפש שימושים לתיבה הזו. אפילו על PocketPC אני לא מצליח להגדיר אותה.

לסיכום – אנשים שמבינים במשהו יידעו לא להתקרב לחשבונות hotmail אפילו אם מייקרוסופט יבקשו יפה. אנשים שלא מבינים מתבקשים להתרחק מהוטמייל ולהשתמש בחשבונות דואר נורמלים – גוגל ויאהו יכולים לתת לכם חשבונות סבירים בהחלט, ואפילו שירות הדואר של וואלה עולה בכמה דרגות על זה המוגבל של מייקרוסופט.