למה אני לא כותב כלום

סיפורנו מתחיל ביום שני בשעה 6 בבוקר. אני מתעורר בשעה שש בבוקר, ומשלים שעות מחשב ושיחות מול אנשים בארץ באמצעות סקייפ. הכל טוב ויפה – המחשב עובד מהר, בווירלס עובד בלי בעיות מיוחדות, השמש זורחת, והציפורים לא מצייצות (אין בכלל ציפורים במקום הזה. מוזר מאד).

עשיתי פינג לאדם שהתלווה אלי לטיולים מיום האתמול, מאחר ותיכננו לטפס על ההר הסמוך ביום זה. מסכן הבחור – הוא הגיע כל הדרך מסינגפור, ובדיעבד התברר לי שהוא חטף ג'טלג, והתעורר משינת הלילה רק בשעה 15:00.

סמוך לשעה 8 עף לי החלון של סקייפ. לא התרגשתי מהדבר יותר מידי, ואף העלתי אותו מחדש. באותו הרגע התחלתי לשמוע את הכונן הקשיח מזמזם מתוך קרבי המחשב, אבל הינחתי שזה קורה בעקבות השקט שמשתרר סביב. אחרי מספר דקות המחשב קפא.

מבלי להתרגש יותר מידי כיביתי והדלקתי את המחשב, אך באותו הרגע חשכו עיניי. המחשב מצליח להעלות רק את מסך הטעינה של GRUB ונתקע מיד לאחר מכן. כל מאמצי לנסות להעלות אותו ב־recovery mode כשלו – הדיסק פשוט מת. חבל, מדובר במחשב עם דיסק חדש בן פחות מחודש.

מאותו הרגע הפכתי להיות נטול מחשב, ובעל יכולת התחברות לרשת מוגבלת למדי. אני מודה שלקחתי עימי גם את ה־PDA, אחרת הייתי הופך לאדם מוגבל לחלוטין (והמצב די בעייתי כאשר מדובר על כנס של אנשי מחשבים בו לכל אחד יש לפחות מחשב אחד על השולחן לידו או על הברכיים לחסרי המזל שלא הצליחו לתפוס מקום בשורות בהן יש חיבור חשמל.

לדעתי אני היחידי בכל האירוע שמסכם דברים בפנקס, ואני לא אתפלא אם מישהו ינציח את הרגע במצלמה ויעלה את התמונה לפליקר למרבה הזוועה. אני מקווה שתהיה לי אפשרות לעבוד בצורה נורמלית בהמשך ושאני אוכל להעלות את כל ראשי הפרקים שכתבתי לכאן בימים הקרובים.

בנתיים העלתי קריאה בטוויטר של האירוע, וגם קיבלתי עזרה מסויימת מאחרים (כולל סיימון שמצא עבורי מישהו עם דיסק של פדורה, אלא שאותו אדם נעלם מעיניי ביום המחרת). לבסוף הצלחתי למצוא מישהו עם דיסק של אובונטו, והוא אפילו השאיר אותו עבורי בעמדה מסויימת.

הצלחתי להעלות את הדיסק, אלא שבכל פעם המחשב התחיל לרסטרט את עצמו במהלך ההעלאה. הנחתי שהוא מנסה לקרוא את הדיסק הקשיח וזה מה שמשגע אותו ולכן הברגתי החוצה את הדיסק מהמחשב (כן, תתפלאו עד כמה סכיני מטבח יכולות להיות שימושיות).

כרגע אני מצליח להתחבר לרשת, אבל אין לי ווירלס כי האנשים הנחמדים של אובונטו לא יודעים לארוז את הדרייבר של הכרטיס שלי בתוך ה־livecd. תודה לאלוהים שיש כבל רשת מסתתר מאחורי הספה בחדר שלי, ככה לפחות אני מצליח להדליק את המחשב, אם כי בצורה מוגבלת למדי.

גיליתי שלא ניתן להתקין אובונטו על 2 ג'יגה. הוא התלונן טיפה, ובסוף גם נכשל באמצע ההתקנה (כנראה אובונטו ציפה שהדיסק יגדל או משהו). בנתיים השתמשתי ביוטיל בשם liveusb שמתיימר לאפשר הפעלה של המחשב מתוך התקן usb, ואם זה יעבוד לפחות לא אצטרך לשמוע את הדיסק בכל ניסיון גישה מצד מערכת ההפעלה.

אני מקווה שלאלו שיגיעו לאוגוסט פינגווין יהיה קצת יותר מזל מאשר לי, כי אני ממש רוצה לשמוע את ההרצאות שם.

Hello from Canada

בזמן שתקראו את הפוסט הזה אני כבר בקנדה, לצורך השתתפות בכנס Mozilla Summit 2008. סה"כ מאחורי 20 שעות טיסה פחות עשרים דקות, ואני מודה שאני עייף מהטיסה. בצד שמאל שלכם מופיעה השעה הנוכחית אצלי בתוך המסגרת האדומה. מזג האוויר כעת מעונן חלקית ונעים (אל תבנו על זה, לא יצאתי עדיין מהטרמינל בשביל לאשר).

רק אציין, שמהארץ לקנדה טסתי במטוס של Air Canada, כאשר הקפטן ענה לשם "יחזקאל שבתאי". כן, היה קפטן ישראלי, והטיסה לא הייתה שונה בהרבה מטיסה באל-על. הדיילות אמנם לא דיברו עברית, אבל בהודעות הקריזה זכינו לשמוע הודעות בעברית, אנגלית וצרפתית. אין לי מושג כמה זמן ישנתי בטיסה (תזכורת לעצמי – לטיסות צריכים לקחת שעות, אי־אפשר להסתמך על טלפון סלולרי במטוס), ובזכות נוהג משונה של חברת התעופה לא זכינו להציץ במפת ההתקדמות לאורך כל הטיסה. אני מניח שברגע שאגיע לחדר (עוד שעה וחצי תצא ההסעה מהטרמינל) בטח אלך לישון את שינת הלילה לפי שעון ישראל.

Mozilla Summit 2008

מתכונת הבלוג צפוייה להשתנות טיפה בימים הקרובים בעקבות השהייה שלי בכנס. אתם מוזמנים לקרוא ולהעיר, אני מקווה שאצליח לסכם את כל מה שאראה ואשמע. אני עדיין לא סגור על כל ההרצאות שארצה להשתתף בהן ועוד לא שריינתי לעצמי מקום בהן, ואתם מוזמנים להמליץ.

מהארץ צפויים להגיע מספר אנשים נוספים – שניים בהמשך היום ועוד אחד מחר. במידה וגם הם יעלו לרשת דברים, אני אשתדל לקשר אליהם (באישורם כמובן). ככל הנראה בזמן פרסום הפוסט כולם יהיו באוויר. 🙂

דילמות אוף ליין

בעוד מספר שעות אעלה על הטיסה לקנדה. למעט שעתיים הפסקה לצורך חילוץ עצמות והחלפת טיסות, צפויות לי עשרים שעות ללא קישוריות לאינטרנט וללא יכולת אפילו לבדוק דוא"ל. אני מוכרח לציין שמדובר בפרק זמן ארוך למדי, מה גם שאחרי הנחיתה צפויות לי 3 שעות המתנה לנחיתות של אנשים נוספים ולאוטובוס שיאסוף אותנו מהטרמינל. בהתחשב בעובדה שצפויה לאוטובוס נסיעה של שעתיים-שלוש עד לוויסלר (המרחק הוא 125 ק"מ, אבל עקב עבודות תשתית הודיעו לנו מראש כל הגורמים המעורבים שהנסיעה צפוייה להיות ארוכה מהרגיל; מסודרים הקנדים האלה), ועוד שעה לערך עד שמתמקמים במלון, צפויות לי 27 שעות ללא יכולת בדיקת דוא"ל, וגם זה בהנחה ואצליח להתחבר לרשת האלחוט המהוללת של נתב"ג, אחרת אפשר להוסיף לספירה עוד שש שעות.

פאקינג 27 שעות בלי חיבור לרשת. איך אנשים מצליחים לשרוד ככה? עזבו אתכם חילוץ עצמות במטוס וכל מיני שטויות בסגנון ג'טלג; מישהו צריך לדאוג לקצר את זמני הטיסה או לתת wifi (במחיר סביר, אני לא קרוב משפחה של רוטשילד) באוויר. להיות ללא חיבור זמין במשך זמנים ארוכים גורם לי לפלאשבאקים לאבט"שים בצבא, וזה לא הדבר שהייתי רוצה להיזכר בו בעודי בטיסה טראנס-אטלנטית.

אני לא נוהג לצפות בסרטים בנסיעות ארוכות, אבל נראה ואנסה לעשות זאת הפעם. ניסיתי גם לישון קצת פחות שעות בלילה בשביל שיהיה לי מה להשלים בטיסה מחר, אבל לא נראה לי שזה יעזור.

החשבון שלי ב־Google Reader מוגדר לעבודה ב־Offline באמצעות Google Gears, אבל עקב כמות התכנים שנמצאים אצלי בתוכנה כרגע, ובעיות מוזרות מצד Gears לעבודה ב־Offline בפיירפוקס 3, ייתכן ולא אצליח אפילו להעלות את האתר.

אגב, אני בכלל לא מבין למה אנשים משתמשים ב־Gears כאשר המנגנון קיים מובנה בפיירפוקס 3. מילא Google Reader שמגיע מאותה החברה, אבל מבחינתי זו תעלומה למה וורדפרס צריכים להשתמש במנגנון של Google Gears ולא במובנה של פיירפוקס.

הסוללה שלי בלפטופ תחזיק מעמד רק 3 שעות ללא חשמל. קיים סיכוי סביר שגם אם ארצה להשתמש בו קצת במהלך הטיסה אצליח להגיע למצב בו אינני יכול להשתמש בו מפאת חוסר חשמל בסוללה. יכול להיות שיהיו נקודות חשמל בטיסה, אבל יכול מאד להיות גם שהנקודה לא תעבוד, שיגבו כסף על שימוש בחשמל, או אפילו שהשכן מהמושב ליד ישתלט על נקודת החשמל בשביל להטעין את מכונת הגילוח שלו.

טיפ וויקיפדיה – לעקוב אחר עדכונים של דפים ספציפיים ב־MediaWiki

בדרך־כלל אחרי שאנו מעלים דף לוויקיפדיה או למערכות וויקי דומות או אפילו עושים בו שינויים קצת יותר משמעותיים מתיקוני שגיאות כתיב והוספת סימני פיסוק, אנו מרגישים "בעלים" עליו ומעוניינים לעקוב אחר השינויים שלו בעתיד. כברירת מחדל עומדות בפנינו מספר אפשרויות –

  • להירשם להזנת ה־RSS של כל המערכת. במקומות שוקקים כמו וויקיפדיה זה עשוי לגזול מאיתנו זמן רב.
  • להיכנס באופן יזום לדף שלנו כל מספר ימים ולבדוק את השינויים בו. בדרך־כלל דף יכול להיות רדום במשך תקופה ארוכה אבל כתוצאה משינוי אחד אנשים אחרים יכנסו אליו ויבצעו בו שינויים מיד לאחר מכן.
  • (בגירסאות חדשות של MediaWiki) להירשם למעקב אחר דף בדואר אלקטרוני. לכאורה אידיאל, אבל מערכות גדולות (וויקיפדיה) לא יכולות לעשות שימוש בתכונה זו מאחר וזה יגדיל משמעותית את נפח הדוא"ל של האתר ואז הוא עלול להירשם כשולח דואר זבל.

אפשרות נוספת ולא מוכרת היא מעקב אחד דפים ספציפיים בלבד באמצעות RSS, ובכך לקבל עדכון ישירות ל־Google Reader או לכל תוכנה אחרת בכל עדכון, מבלי להעמיס את תיבת הדואר שלנו בהודעות מיותרות, וללא צורך בביצוע פעולות ידניות. אמנם בדף הראשי של הערך אין קישור RSS, אבל הוא יופיע כשתעברו לתצוגת ההיסטוריה של הדף. תודו שלא הבחנתם באפשרות המרעננת הזו. 🙂

איך נולד כוכב?

מזה זמן רב אנחנו משתעשעים ברעיון להקים פלאנט עברי לפיירפוקס, שירכז בתוכו תכנים מבלוגים אחרים שנוגעים בעיקר בפיירפוקס. אינני יודע כמה אנשים ירצו להשתתף במיזם באופן קבוע (אם יש כאלה, אתם מוזמנים להשאיר לי הודעה), ולכן אנחנו צריכים איזה מכניזם שידע לקבל קישורים ב־RSS מאתרים דוגמת דלישס, ו־Google Blog Search, וצריכים לחשוב על דרך כלשהי לבקש מכותבים מזדמנים את רשותם להכללת הפוסט אצלנו.

מבחינת תוכנה, אפשר להשתמש ב־PlanetPlanet (פלאנט לינוקס משתמש בזה) שהבנתי שהיא מוגבלת למדי, וורדפרס עם תוסף ייעודי (פלאנט וורדפרס) או אפילו דרופל (בלוגרים).

מישהו רוצה לעזור בהקמה של פלאנט חדש?