מנוע חיפוש מונחה מקלדת

אחרי שבערך כולם דיברו על הנפלאות של Ubiquity, היה סביר שזה יגיע – מתקפת אתרים מונחי מקלדת. הם כאן כבר זמן מה, אבל מחכים בשקט לשעתם היפה – היום שבו ההמון יבין שהעכבר מהווה משלים למקלדת ולא נועד להתחרות בה.

קחו למשל את goosh – שילוב קליל של שירותי רשת (חיפוש בגוגל, ג'ימייל וכו') עם ממשק דמוי shell יוניקסי. אנשים שיודעים לעבוד עם שורת הפקודה ירגישו בבית מיד אחרי שיקלידו "ls", בשביל אחרים – ניתן לבקש עזרה באמצעות הפקודה "help".

קישור: http://www.goosh.org

(דרך הטוויטר של פורבס)

כן, חסכתי לכם פה פוסט ארוך מתחנף ומשבח על ההרחבה הזו. אני יודע שהיא תוכל להיות שימושית עבורי, אבל לא מצאתי עד כה זמן לשחק איתה על המחשב שלי בצורה רצינית. נכחתי בהרצאה עליה לפני חודש ב־Mozilla Summit, והתלהבתי ממנה כבר אז. הרחבה כלבבי. 🙂

פקדי אודיו בתוכנה מתורגמת

אחד הדברים הבעיתיים ביותר בתרגום ממשקי תוכנה לעברית הוא הקושי ביצירת ממשק עברי מלא המותאם לשפות מימין לשמאל, שכן אלמנטים כמו רצף תפריטים שמתחיל מצידו השמאלי של המסך וכולל פריטי תפריט בעברית מראה על תרגום חובבני שלא הותאם לכיוון הזרימה של טקסטים בעברית.

פיירפוקס 3 בעברית

בפיירפוקס וב־Mozilla Suite ממשק עברי מלא קיים מהרגע הראשון בו שוחרר תרגום לתוכנות. בעבר הרחוק זה היה במסגרת ערכת נושא מותאמת לעברית שהמשתמשים קיבלו בגירסה המתורגמת, וכיום הדפדפן מגיע ישירות מדף ההורדות כאשר הוא כולל ממשק שיראה טוב גם בשפות שנכתבות מימין לשמאל. למרות זאת לא כל ערכות הנושא של פיירפוקס מותאמות לעבודה מימין לשמאל, אך זה בעיקר תודות למפתחי ערכות הנושא שלא הקדישו מספיק תשומת לב לנושא ולתיעוד שקיים ברשת, ואין באפשרותנו לרוץ אחרי כולם מפאת חוסר זמן ומחסור בכוח אדם (רוצים לעזור? אתם מוזמנים).

בהמרת ממשקי תוכנה לכתיבה מימין לשמאל ישנם לא מעט אתגרים, ולעיתים יש צורך להתפשר על חלקים מסויימים שיוצגו משמאל לימין. הדוגמה הראשונה שעולה לי בראש היא שורת המיקום המשמשת את פיירפוקס 3. בגירסה האנגלית היא כוללת שדה טקסט בו המשתמש מזין את הכתובת, ובגירסה העברית (לאחר מכן הועתק הקוד גם עבור הפיתוח לערבית ולפרסית) שורת הכתובת מוצגת בצורה דומה, למרות שהפקדים מסביב מחליפים צד. אמנם יש בכך דבר מה שעשוי להיראות מוזר במבט ראשון, אבל זה הפתרון היעיל ביותר לדעתנו, מאחר והכתובת נכתבת תמיד משמאל לימין, והגיוני יותר שפקד ה־RSS יראה בצידו הריק של שדה הקלט.

במקרים מסויימים הדבר קשה יותר. למשל, כפתור השמעה בנגן המוזיקה המועדף עליכם מזוהה תמיד בתור משולש הפונה ימינה (ומסמל את כיוון זרימת הסרט בקלטות), וכך גם הסמלים האחרים כגון מעבר בין הרצועות. כתוצאה מכך, כפתור הקפיצה לרצועה הקודמת תמיד יפנה שמאלה, בניגוד לדפדפן בו חץ הפונה שמאלה יסמל מעבר לדף הקודם בממשק לועזי, והפוך מכך כאשר אנו נמצאים תחת ממשק עברי.

Windows Media Player - Hebrew/RTL interface layout example

בתמונה להלן מוצג Windows Media Player באחת מהגירסאות האחרונות עם ממשק עברי. כפי שניתן לראות, כפתורי הניגון נראים טבעיים לחלוטין למרות הממשק העברי והכפתורים מתפקדים כצפוי. בראש החלון מוצגים שני כפתורי דפדפן בצידו השמאלי של החלון; האם תוכלו לנחש מה השימוש של כל אחד מהם? יאמר לזכות מייקרוסופט שהם עשו במקרה הזה עבודה טובה, ולא יצרו ממשק שנראה בן כלאיים. אם זה היה תלוי בי הייתי הופך גם את השורה העליונה כך שפקדי הניווט יהיו בצידו הימני של החלון, אבל ייתכן מאד שזו בעיה מקומית שנובעת כתוצאה משידרוגי מערכת ההפעלה עם חבילות שירות שאינן מיועדות לשימוש תחת ממשק עברי.

בלינוקס המצב לא מזהיר, ואיש הישר בעיניו יעשה. לא ידוע לי על דיונים וויכוחים בנושא זה בעבר, ויכול להיות שעצם העובדה שהממשקים מתהפכים היא לא יותר מבאג. להלן המצב ב־Totem. כפי שניתן לראות, כפתור הניגון ("") הפוך!

Totem player (Linux) in RTL locale

ולמה אני בכלל מספר לכם את כל זה? בפיירפוקס 3.1 הוכנס נגן אודיו מובנה, ובפנינו דילמה לא קלה – להפוך גם את ממשק הנגן (כמו ב־Totem למשל), או להשאירו בצורתו הטבעית גם בסביבה שהיא מימין לשמאל. ואם כבר הופכים – האם ההפיכה צריכה להתבצע לפי כיוון הדפדפן או לפי כיוון הדף הנצפה? אני מניח שדעתי בנושא ברורה; מה דעתכם? איך אתם הייתם מציעים לפתור את הדילמה?

הבירוקרטיה של ביטוח לאומי לא עובדת בסופי שבוע

יש לי כבר רומן ארוך עם ביטוח לאומי, וכבר מזמן הבנתי שכתבותיו של דב גילהר בחדשות 10 הן רק קצה הקרחון, ומשרדי הביטוח הלאומי ממוקמים ביקום מקביל עם חוקים פיזיקליים שונים משלנו.

במקרה שלי, ביטוח לאומי מתעקש שאני אינני מועסק כרגע ואני נדרש לשלם להם מס על עצם קיומי, למרות שהם מקבלים תשלומים סדירים מאת המעסיק שלי. למרות זאת, בניירת שקיבלתי מהם בעקבות שירות מילואים שביצעתי לאחרונה מופיע במפורש שמו של המעסיק שלי, כך שהם דווקא כן יודעים היכן אני עובד. מבירור טלפוני שעשיתי איתם נאמר לי שמדובר בשתי מערכות נפרדות שלא מקושרות בניהן. איך זה שהן לא מקושרות? הרי שתי המערכות הללו נמצאות באותו משרד ואמורות להיות מקושרות גם למשרדי ממשלה אחרים! אני מרחם על הסירבול שהפקידים שם סובלים ממנו, מאחר ויש להם לפחות שני מחשבים על השולחן… 🙂

ועכשיו מתברר שהאתר של המשרד לביטוח לאומי צריך לנוח כמה שעות בכל יום אחרת הוא לא יוכל לשרת אותנו נאמנה. כשחושבים על זה, הוא אף־פעם לא משרת אותנו, ואם חושבים על זה קצת יותר לעומק, עכשיו בכלל לא 3:30 לפנות בוקר והמערכות שלהם לא זמינות. כנראה וחוות השרתים יצאה לחופשה בצימר בגליל…

הבירוקרטיה של המוסד לביטוח לאומי לא עובדת

הכי טוב SPAM

iDigital שולחים spam

הכי טוב שחברה מוכרת שולחת אליך הודעות דואר פרסומיות בדואר אלקטרוני למרות שבכלל לא ביקשת מהם לעשות זאת,
‫מצויין שהם שולחים הודעות עם טקסט בצבע שחור על רקע שחור (רק כי הם לא טרחו לבדוק אותה על שרתי דואר רשת שמסננים HTML; ב־Thunderbird זה מוצג נכון),
מעולה שהקישור להסרה מוציא בכלל שגיאת 404.

אגב, שימו לב למוצר שהם מנסים למכור לנו שם:

חבילת +Nike (ללא נעליים) במחיר מיוחד 1,129 ש"ח (במקום 1,148 ש"ח)

iPod Nano 4GB מחיר רגיל: 949 ש"ח
חיישן ומחבר להשלמת ערכת +Nike מחיר רגיל: 199 ש"ח
כן חברים, 19 שקל הנחה! לרוץ לפני שיגמר!

פלאש לינוקס

לפני שלושה שבועות, כאשר התעסקתי בהכנות האחרונות לקראת הטיסה לחו"ל עלתה לי המחשבה לקחת איתי דיסק Live של אובונטו לכל צרה שלא תבוא. בסופו של דבר ויתרתי על הרעיון, והדבר התברר כטעות ברגע שהדיסק שלי שבק חיים והייתי צריך למצוא תורם נדיב (מה הסיכוי שמישהו סוחב איתו דיסקים ריקים לטיולים בחו"ל? מתברר שיש גם אנשים כאלה).

האם אנחנו צריכים לקחת עימנו את ההתקנה של מערכת ההפעלה למקרי חירום? אם היה מדובר בווינדוס או במערכת הפעלה בה נדרשת התקנה של המערכת לצורך עבודה תקינה זה היה מצב מסובך; בלינוקס, בזכות העובדה שיש לנו LiveCD אפשר לעבוד על המערכת גם ללא דיסק קשיח ועדיין להצליח לתפקד.

זכור לי מקרה בו הייתי צריך להשתתף בכנס כלשהו בארץ, ולקחתי עימי לנסיעה מחשב נייד של IBM שהריץ Windows. במחשבי ThinkPad של IBM (כיום Lenovo) קיימת מחיצה נסתרת בדיסק הקשיח שמאפשרת במידת הצורך לאפס את מערכת ההפעלה; זה אמנם יציל אותנו במצבים בהם מערכת ההפעלה מפסיקה לתפקד (כפי שכתבתי – המחשב מריץ Windows), אבל האם זה יסייע לנו במשהו ברגע שתהיה קריסה כללית של הכונן הקשיח? מיותר לציין שבמקרה שלי זה אכן קרה למרות שיום קודם לכן ביצעתי את האיפוס למערכת ההפעלה, ולמערכת השחזור האוטומטי לקח כמה שעות טובות לסיים את תהליך השחזור והתקנת כל הרכיבים הנלווים (שהסתיים זמן רב לאחר סיום האירוע, כאשר אני אוכל צהריים בסניף של ארומה והלפטופ מקבל הזנת חשמל מהקיר).

האם עבודה מדיסק Live עדיפה על התקנה של מערכת ההפעלה? לחלוטין לא. כדי לעבוד מהתקליטור עלינו לוותר על מספר דברים – נדרש נפח זכרון רב כדי לפרוס את רכיבי מערכת ההפעלה לתוך כונן וירטואלי (ramfs), אנו מוגבלים למערכת הפעלה קבועה ולא יכולים לשמור נתונים חדשים בדיסק (כי הוא כאמור יתאפס בהפעלה הבאה), והגרוע מכל – זמני התגובה של המערכת יהיה נמוכים מאד, שכן מדובר במערכת שתדרש לטעון נתונים מהדיסק בזמנים אקראיים מה שיגרום גם לזמני עלייה איטיים במיוחד של המערכת ורעש מכיוון הכונן ברגע שהנ"ל יבקש לטעון חבילות נוספות.

וכאן נכנסים זכרונות ההבזק לתמונה. בתקופה האחרונה קיימת מגמת ירידה בכל הקשור לכונני פלאש. אמנם מחירם עדיין בשמיים בהשוואה לכוננים קשיחים בנפחים דומים, אבל אנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש כונן בנפח של ג'יגה ומעלה, במידה ולא קיבלנו אחד במתנה בעת רכישת מכשיר אלקטרוני כלשהו או כמתנה מהבנק. בעתיד הורוד כולנו נשתמש בכוננים קשיחים מבוססי Flash, הידועים גם בתור Solid State Device (SSD), אבל עוד חזון למועד, ונצטרך עוד כמה משכורות בשביל לממן את התענוג.

זכרונות פלאש קיימים במספר וריאציות שונות – כהתקני Disk On Key, ככרטיסי זיכרון וכאלו המוטבעים בתוך חומרה ייעודית ("נגני MP3"). כרטיסי הזכרון הינם האפשרות המועדפת עלי שכן מדובר בזכרון רב-שימושי שניתן לשימוש גם במצלמות, טלפונים ונגנים, ומרבית המחשבים הניידים מהתקופה האחרונה מגיעים עם חריץ SD מובנה, ובמקרים אחרים ניתן לרכוש בעלות נמוכה מתאם USB שיאפשר שימוש בכרטיס בתור Mass Storage Device, בדומה ל־Disk On Key. במקרה של כרטיסי SD חשוב לזכור כי התקן הישן מוגבל לנפח של עד 2 ג'יגה, ולא כל התקן יוכל לקרוא כרטיסים בנפח גדול יותר ("SDHC").

הגירסה האחרונה של אובונטו ניתנת להתקנה על התקנים מבוססי פלאש, אבל ההתקנה דורשת קצת יותר משני ג'יגה לפעולה תקינה, ולמרות שניתן עבור את האזהרה ולהפעיל את ההתקנה גם על התקנים קטנים יותר, ההתקנה תתקע בשלב כלשהו. אם מנהל הבנק שלכם לא היה מספיק נדיב בשביל לצייד אתכם בהתקן בעל נפח גדול מספיק (גילוי נאות – הבנק שלי לא נתן לי שום Disk On Key במתנה, למרות שהחשבון שלי בפלוס רוב הזמן) – אתם בבעיה, ולא יעזור כמה תתחננו, לא תוכלו להשתמש באפשרות של אובנטו להתקנת המערכת על התקן נשלף.

My laptop harddrive is broken. God bless the LiveUSBs
ההרדיסק של הלפטופ שלי

ופה נכנסת אפשרות קטנה ומעניינת – להפעיל מהתקן פלאש את ה־Live CD, ובכך להנות מרכיב קומפקטי וזול (במיוחד אם קיבלתם אותו כמתנה מהבנק!), אבל משוכלל בהרבה מהדיסק המקורי. בחיפוש קצר בגוגל מצאתי liveusb-creator עבור משתמשי פדורה, ו־Ubuntu LiveUSB בעבור משתמשי אובונטו, ורשימה מפורטת יותר בוויקיפדיה, למרות שניתן בקלות יחסית לבנות מערכת שעולה מהתקן נשלף בקלות יחסית באמצעות כלים הקיימים במערכת ההפעלה.

בזכות שימוש בהתקן פלאש להפעלת המחשב הסורר נוכל להמשיך ולעבוד בצורה מתורבתת בזכות העובדה שניתן להגדיר מחיצה נפרדת הממוקמת מחוץ ל־LiveCD עצמו ובכך לאפשר למשתמש לשמור את ההגדרות שלו (Persistent Storage), ובמקביל המערכת עובדת במצב Live כך ששינוי הגדרות מערכת והתקנת חבילות נוספות יעלמו בהפעלה הבאה של המחשב.

בזכות שימוש בהתקן פלאש בשביל לאגור את קבצי ה־LiveCD אנו זוכים למערכת שעולה מהר יותר, ושקטה הרבה יותר (למעשה יותר שקטה גם מהפעלה של המחשב דרך הכונן הקשיח!). המחיר הוא שאנו משתמשים בחבילות יחסית מיושנות ובמקרים בהם שידרוג הקרנל נדרש לפעולה תקינה של המערכת (דרייברים לאלחוט מישהו?) אנחנו קצת בבעיה, אבל גם את זה ניתן לפתור במידה ונעדכן את הקבצים בהתקן הפלאש.