מחטף הדומיינים בעברית של חברת Domain The Net – פרק ב'

לפני שבוע כתבתי כאן על שירות האטרקטיבי של חברת דומיין דה נט – למכור במחיר גבוה מאד דומיינים בעברית שהם למעשה לא רשמיים באינטרנט ונגישים רק כתוצאה משיתוף פעולה של הרשם עם שלושת הספקיות הגדולות בארץ.

אדר שלו מסבירה בטמקא על הבעיתיות של השירות –

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

(ותודה על הלינק!)

לפני ובזמן שפרסמתי את הפוסט כאן, ניהלתי התכתבות קצרה עם אנשי דומיין דה נט. אציין שגם ללקוחות פוטנציאלים הם לא עונים בזמן סביר, ולתשובה האחרונה מהם אני מחכה כבר שמונה ימים. להלן התשובות שלהם לשאלות ששאלתי –

ש: הבנתי שהכתובות שאני רוכש נגישות רק לגולשים בארץ. כיצד מנוע החיפוש של גוגל יזהו את האתר שלי?
ת: כרגע הכתובת נגישות רק למי שגולש בארץ אולם בעתיד יתרחב לכמה מדינות שיתמכו בשירות זה

מעניין. הם טוענים שהשירות עשוי להתרחב למדינות נוספות, אבל לא מציינים רשימת מדינות ותאריכים משוערים. מהחלק השני של השאלה הם התעלמו לחלוטין; אני מניח שזה מהסיבה שהם כנראה מעולם לא פנו בצורה רישמית לחברות כדוגמת גוגל בנסיון להשיג שותפים אסטרטגיים. אני מניח ומקווה שחברות כדוגמת גוגל מבינות את חומרת המעשה ולא ישתפו פעולה עם דומיין דה נט.

ל־Ynet הם נתנו תשובה קצת יותר רצינית –

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

מעולה. זה עדיין לא מסביר שום דבר, וחוץ מלבלבל את האנשים ולגרום להם להאמין שמדובר במוצר נחוץ. גם קהל ישראלי עושה שימוש באינטרנט, ואם האתר שלי לא יהיה זמין לכל המחשבים בעולם המחוברים לרשת, מערכות שעובדות עם openid, למשל, לא יצליחו לתפקד, וכך גם RSS aggregators, וכל ישום רשת אחר שיכול לרוץ גם ממחשבים מארחים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני ממש בספק אם תצליחו לשכנע את GoDaddy או DreamHost להגדיר את הסיומת המעוברתת של דומיין דה נט. מיותר לציין שמנועי חיפוש לא יצליחו למצוא את האתר, וכן, גם הדואר האלקטרוני לא ממש יעבוד.

ש: האם כתובות האתרים שלי יוכלו לשמש גם לדואר אלקטרוני?
ת: בעתיד הקרוב יהיה גם תיבות דואר העברית על שם הדומיין.

היופי עם "עתיד קרוב" זה שאין לו הגדרה מדוייקת של זמן. גם אני נוהג להשתמש במילה "בקרוב" כאשר מנדנדים לי בנושאים מסויימים ואני יודע שהדבר לא יפתר בימים הקרובים. 🙂

בואו ננתח את הבעיה בצורה פשוטה – נניח ואני משתמש בתוכנת דואר שמותקנת על המחשב שלי – ההודעה נשלחת לשרת ה־SMTP של הספק שלי, שממש במקרה הוא גם בין שלושת ספקיות הגישה שפועלות בארץ, והם דאגו להגדיר את שרת ה־SMTP שלהם שהכתובות יזוהו. לכאורה ההודעה הגיעה ליעדה, אבל מה יקרה אם אני משתמש בשירות דואר אלקטרוני שמתארח על שרתים בחו"ל? גם ג'ימייל, גם יאהו מייל וגם הוטמייל חסומים לחלוטין משליחה של דברי דואר לסיומת הלא מוכרת של דומיין דה נט. קבלה של דברי דואר אפשרית בתיאוריה, מאחר ואין בדיקת אימות מול שולח ההודעה בפרוטוקול SMTP והפרוטוקול עצמו חשוף לזיוף כתובת השולח.

ב־Ynet נאמרו דברי חוכמה נוספים מפי יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט –

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית.

או שאדון קרן ממש לא מבין בתחום, או שיש כאן ניסיון בהונאת לקוחות פוטנציאליים. בואו נעשה סדר בדברים –

IDN היא שיטה שמאפשרת רישום שמות מתחם במגוון שפות לרבות עברית. עברנו את השלב בו הדבר היה בעייתי ועלול לגרום לתקלות ובעיות בשרתי השמות, אבל קרן מערבב פה שני דברים שונים.

שמות מתחם בעברית – ניתן לרשום דומיינים בעברית תחת הסיומת com וסיומות נוספות. הכתובות הללו הנן חוקיות ונמצאות בשליטתה ובברכת ארגוני התקינה של הרשת.

שמות מתחם בעלי סיומות בעברית (קום/נט/ארג) – סיומות אלו אינן קיימות במרחב השמות המוכר, ונמצאים בשליטתה של חברת דומיין דה נט בלבד. להבדיל משמות המתחם בעברית, גוגל לא יכול לאנדקס כתובות אלו מאחר והן אינן נגישות אליו. אם נכניס את הגדרת שרת ה־DNS של Domain The Net לכל שרתי גוגל הם יצליח לגשת אליהם, אבל כאמור זה לא יקרה בקרוב.

קרן גם נגד אמריניקזציה של הרשת כנראה (הוא רק שכח שהרשת נולדה בתור מיזם אמריקאי) –

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

מעניין שהוא לא מפרט את תרומתו לגיבוש תקן אחיד, ואיך שהם עשויים לאבד את הלקוחות ביום מן הימים. לפחות הם דאגו מראש להסיר מעצמם כל אחריות בנושא באתר שלהם.

שימו לב – יואב קרן מפאר חברה מהמזרח הרחוק בשם i-dns.net שעושה תעלולים דומים. באתר החברה ההיא הם לא מופיעים בתור פרטנרים, אבל נסלח לו על זה, כי לא באנו לקלקל לו את העסקים. לעומת זאת, יש שם דוגמאות קטנות של כתובות, שבאות להמחיש לנו איך כתובות בשפה טבעית אמורות להיראות.

מאחר וספקית הגישה שלי כבר עושה עסקאות עם התגלמות הרוע בעולם (טוב, קצת נסחפתי. בסופו של דבר גם הם ישראלים ויהודים טובים), הנחתי שכמו שאני מצליח לגשת לאתרי הדוגמה של Domain The Net (סלקום.קום, הארץ.קום, כרומגן.קום ו־עכבר-העיר.קום), כך אני אצליח לגשת גם לאתרי דוגמה של i-dns – לקחתי כתובת בערבית כנקודת פתיחה الأسماء-العربية.ك (זה אמור להוביל לאתר של i-dns.net) ואין שום תשובה. סינית (饭店巴黎.公司)? גם לא. מסקנה – כמו שאנחנו לא מצליחים לגשת לכתובות של מדינות אחרות, כך הם לא יצליחו לגשת לכתובות אצלנו. אם גוגל ירצו יום אחד ליישם את זה, הם יצטרכו לקשר הרבה סיומות לרשמים שונים ומשונים.

[ל־ICANN] יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן

לא מדוייק. השיטה של IDN הוטמעה בדפדפן, אבל לא רשמי שמות שלא קיבלו שום הסמכה. אגב, הסיבה שכאשר מנסים להיכנס לכתובת בעברית מלאה היא מופיעה בג'יבריש בשורת הכתובת של הדפדפן נעוצה בעובדה שאף־אחד לא הסמיך אותם, ואין אף־אחד שערב לניהול תקין של הדומיינים שברשותם. בתיאוריה אפשר לרכוש דומיין עברי דרכם שכולל תווים נסתרים ולהונות כך משתמשים ליגיטימיים שיחשבו שהם מגיעים לאתר אחר.

צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית

מה שקרן מנסה להגיד זה ש־Domain The Net מנסים לקבוע את הסיומות ברשת דה פקטו. אני לא חושב שיש להם את היכולות, הכוח והממון לעשות זאת, אבל תמיד אפשר לדבר ולנסות להתחבב על הקהל עם דברים המרמזים על נסיונותיהם של חברה קטנה לצאת כנגד אימפריה אמריקאית. רק שהוא שוכח ש־ICANN עצמם עושים בדיקות שטח לפריסת מערכת סיומות בשפות נוספות, ובמקביל ישנם דיבורים על פתיחת הרישום לכל הסיומות האפשריות, כך שדומיין דה נט יוכלו לרכוש לעצמם את הסיומת קום בצורה חוקית ביום מן הימים.

בנתיים, ישנה רק סיומת אחת עם תווים בעברית, ורק אתר בדיקות של ICANN שרץ תחתיה. כל מה שמספרים לכם דומיין דה נט הוא שקרים ומטרתו לגרום לכם להאמין שיש להם מוצר מצליח ביד. ICANN שולט בסיומות, ולכן איגוד האינטרנט שלנו יכול רק להשתתף בניסוי ואין לו שום סמכות להמציא סיומות חדשות. אגב, איגוד האינטרנט הישראלי עדיין לא מאפשר לרשום דומיינים בתבנית של דוגמה.co.il.

בתגובות של ynet הייתה חלוקה ברורה לשני מחנות – המצדדים ביוזמה של Domain The Net והמתנגדים. זה די ברור לאיזה מהמחנות אני משתייך, אבל אציין כמה עובדות לפני שנמשיך.

  • מרבית המשתמשים הלא מנוסים כלל לא יודעים להבדיל בין מילות חיפוש לבין כתובת האתר. פיירפוקס, למשל, יפנה את המשתמש לשירות I'm feeling lucky של גוגל כאשר הוא יזהה שהוקלד מלל בשורת הכתובת שאינו כתובת. לאתר של "בנק הפועלים" נצליח להגיע אם נקליד בשורת הכתובת "בנק הפועלים", "בנק פועלים" או אפילו סתם "פועלים", באמצעות פנייה לשירות שנמצא ברשת. הרבה יותר קל ללמד את הסבא להקליד "בנק הפועלים" במקום "בנק-הפועלים נקודה קום"; למה דווקא מקף? למה "קום"? ואיך בכלל קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?
  • נניח ואני רוצה להסביר למישהו שיכנס לאתר שלי. במקום להגיד לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום", עכשיו אני צריך להסביר לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום באנגלית". זה מפשט במשהו את המהות של הרשת? בכלל לא! להיפך – עכשיו כל חברה שמכבדת את עצמה תצטרך לקנות ולתחזק שני דומיינים נפרדים (לפחות) בשביל שמתחזה כלשהו לא ירוץ ויקנה את הכתובת של החברה.
  • למה "קום" ולא גם "קו.איל"? מה זה בכלל "קום", ולמה אין סיומת "שב"?

ולסיום – מעריב נרג יצאו בכתבה מקושקשת להפליא שמדלגת מנושא לנושא, אבל מדברת גם על הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום.

כותב אסף מרגלית

עבור דוברי העברית שזו שפתם היחידה – ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו את הידע בלועזית, זאת אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך. יתרה מזאת, ייתכן שהמיזם החדש יסייע גם לעצור את הגל הלועזי ששטף את המדינה.

יש לי הרגשה שמישהו פה נפל קרבן לדברי האנטי-אמריקניזציה של חברנו יואב קרן. "אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך" – הא? מאיפה הם אמורים לנחש את הכתובות? אפילו גוגל.קום לא זמין עבורם.

לפני עשור, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, היו מופצים בארץ חוברות שלמות שמהוות "דפי זהב" של קישורים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם. במשך הזמן האינטרנט עבר להתנהל בעיקר בזירת האינטרנט עם אתרים שמהווים אינדקסים אינסופיים של אתרים שמוינו בצורה ידנית, וכיום הכל זמין לנו מיד תודות למנועי חיפוש רבי עוצמה. אנשים שנמנים בקטגוריית "ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו" כנראה לא היו שם כשהכל רק התחיל; בואו נחזור להתחלה רק בשביל שהם לא יפספסו דבר.

אגב "חזרה להתחלה" – איך זה שגוף שמנסה לקדם תקנים ואת העתיד כמו חברת Domain The Net כתוב בעברית ויזואלית ונשבר בדפדפנים מבוססי וובקיט דוגמת אפל ספארי וגוגל כרום? ממש כאילו לא חלפו כמה שנים טובות מאז…

היום שבו לקחו לנו את הרשת

אחת הסיבות שמוזילה החליטו להיכנס חזק לתחום המכשירים הניידים הוא שמדובר בתחום בו החופש של המשתמש קטן, והספקים מגבילים את השימוש שלהם ברשת. למעשה, חיבור לאינטרנט דרך מכשירי הסולולר בארץ עולה סכום לא קטן, ותמורת תשלום זה אנו מקבלים דפדפן איטי ומוגבל, וכל מיני מגבלות שמטיל עלינו נותן השירות (כמו למשל הזכות להשתמש בגוגל במכשירים של פלאפון). ישנם מכשירים בשוק שמצויידים בדפדפן שאפילו שורת כתובת אין לו, וישנם לא מעט מכשירים שלא ניתן להתקין עליהם דפדפנים אלטרנטיבים דוגמת Opera Mini ודומיו.

בשבועות האחרונים אנחנו רואים בארץ מגמה חדשה – להגביל את האינטרנט גם בחיבור הבייתי שלנו ולגרום לחיבור שלנו להיות נחות יותר. לא, אני לא מדבר כאן על הגבלת תעבורה חודשית לגולשים כבדים (קרי – משתפי קבצים ואנשים שמורידים דיסקים של לינוקס), וגם לא על הצעת חוק סינון האתרים (892) – שני הנושאים מעניינים וחשובים, אבל לא נתעקב עליהם בהזדמנות זאת.

אנשים יקרים, אל תתנו להם לקחת לנו את הרשת! חייבים להשאיר את הרשת חופשית ופתוחה!

שתי דוגמאות מהשבועות האחרונים –

כתובות אינטרנט שלא קיימות מובילות למנועי חיפוש – באופן מסורתי ידוע כי שורת המיקום בדפדפן משמשת גם כשורת חיפוש במקרים שברור שהכתובת שהוקלדה איננה רלוונטית. השליטה על מנוע החיפוש בו יתבצע החיפוש נקבעת בדפדפן, ומופעלת כאשר מוכנסת כתובת לא תקנית או כזו שאינה קיימת. לאחרונה מנוע חיפוש מסויים (רמז – לא גוגל) התחיל להציע כסף לגופים שיפנו אליו חיפושים, ופתאום כל הספקים מפנים ל־live.com כאשר מקלידים כתובות שאינן נגישות.

יצירת סיומות אינטרנט פרטיות – פתאום כל הספקים התחילו לזהות סיומות אינטרנט לא מוכרות באמצעות שיתופי פעולה עם גופים שמנסים להשתלט על מתחמי כתובות ולעשות סלט ברשת.

המצב הזה לא ייחודי לישראל, אבל איכשהו מאד מתאים לישראלים לנסות להשיג עוד שליטה ועוד כסף על חשבון הלקוחות. לשם השוואה – מחירי העיתונים עולים משנה לשנה, אבל כך גם כמות הפרסומות שמופיעות בהם. לא רחוק היום שנשלם כסף על צפייה בפרסומות שבעיתון.

כאשר השליטה היא בצד שלנו, אנחנו אלה שמחליטים אם לסנן או לחסום, ואם ברצוננו להשתמש בשירותים נוספים באמצעות התקנת תוכנה – אפשר להגדיר על המחשב שרתי dns שיטפלו בסיומות חדשות, ואפשר להתקין תוכנות שיתנו לנו גישה קלה למנועי החיפוש – הכל בשליטה מלאה שלנו.

להבדיל, כאשר הספק מטיל עלינו גזרות נוספות, אנו נותרים חסרי עונים ללא יכולת התגוננות. כאשר פניתי לספק הגישה שלי לפני מספר שבועות בבקשה לברר איך קרה שהמחשבים שלי בבית החליטו יום אחד לעשות חיפוש בווינדוס התברר לי כי התומכים כלל אינם מיודעים לבעיה, ומאשימים את הווינדוס והאינטרנט אקספלורר כאשמים למחדל. כאשר מסבירים להם כי שני אלו אינם מותקנים אצלי, מגיעים למצב בו לתומך אין פתרון או המלצה, והוא בעצם משאיר את הבעיה ללא טיפול הולם. ומה שמרגיז יותר זה שהם לא עדכנו אותנו על שינויים בצורת הגלישה שלנו.

ואני אומר – למה נפסיק כאן? בואו נמשיך להרוס לעצמנו את הרשת.

חסימת אתר מתחרה – רוצה שכולם יגיעו לאתר שלך ולא לאתר של המתחרים? שלם לספקיות הגישה לרשת סכום כספי כלשהו – והם יגרמו לאיטיות חריגה בגישה לאתר המתחרה. בעבור סכום כפול (פלוס שכר לעו"ד במידה ויתבעו) ספקיות האינטרנט גם יעשו הפנייה לאתר שלך.

סטטיסטיקות – הם יכולים לדעת לאן אתה גולש ומתי. למה שלא ימכרו את כל הנתונים הללו לחברות שמנסות להרכיב מפה של הרייטינג באתרים? אני כבר רואה את זה – מדד נטויז'ן, סמייל טרנדז, בזק רייטינג.

מלשינון.נט – גלשת למקום "אסור"? בן/בת הזוג או ההורים יקבלו באופן מיידי הודעה ב־sms.

אתרים חצי מחיר – גולש בבזק? אתה מקבל את וואלה בחצי מחיר. על כל גישה לאתר אחר תשלם תעריף גבוה במיוחד. אבל זה לא יפריע לאף־אחד, כי כולנו יודעים שיש הכל בוואלה.

גלישה מודרכת – הספק יחליט איזה אתרים מתאימים לגלישה שלך וידאג שהם יעלו אצלך בדפדפן בזמנים מוגדרים מראש, ככה שאתה לא צריך יותר "לגלוש", פשוט צריך לבהות במסך.

אתם מוזמנים להוסיף עוד בתגובות.

שיר שיעשה לכם את היום – אהבת גבר תוכניתן

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקישרתי כאן לשיר כלשהו. ובכן, חבורת ץ סופית עשתה שיר פרואדי וגיקי על המנגינה של אהבת פועלי בניין של אריק אינשטיין ("יש לך פה עניין עם פועלי בניין"). אני אישית לא שומע את תוכנית המערכונים שלהם, אבל אולי כדאי שאנסה את זה בהזדמנות. שישחררו את התוכנית שלהם בתבנית של פודקאסט.

לחצו כאן להשמעה: אהבת גבר תוכניתן

להלן מילות השיר (לא לקרוא לפני שמאזינים לשיר בקישור שלמעלה!) –

יום יום למסנג'ר את מתחברת
אנו לך שולחים נדנוד מיד
את כל הזמן את החלון סוגרת
והכל בפרינטסקרין מתועד

אם תשלחי רק אימייל
ישר נלחץ ריפליי
ונעשה גם פורוורד לחבר'ה ואולי
וגם נצרף תוכנת שליטה סודית
שלך תדליק ת'וובקאם כשנחליט

זה יהיה די קל
כי את נכתבת בשפת פסקל
ויום אחד נפרוץ לך למסד

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
אפס אחד אחד אפס אחד

את יותר יפה מפונקציה רקורסיבית
את גורמת לשרת ליפול
ואם תרצי ניצור לך דמות בוורקרפט
אלפית קשתית עם עור סגול

כשאת לפה נכנסת בטי-שירט השחורה
פתאום לאלגוריתם נוספת עוד שורה
ואם תאמרי אז נתכנת רובוט
שיעזור לך לעשות צמות

זה יהיה פשוט
אני הכנתי כבר שרטוט
וגם קנינו כבר שלדת טיטניום

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
שני סימני קריאה ואז אחד

אם תמשיכי כך לקרוא לנו אדיוטים
נתלונן עליך אל המנכ"ל
וגם נכתוב על זה בבלוג שלנו
בפוסט נורא ארוך ומעורפל

אך אם רק תעשי לנו פוק אחד קטן
נוכל כולם לרדת מהגג של הבניין
ואז יבוא התוכניתן שלך
הוא יגמגם הרבה עד שיברח

הכל היה לשווא
אני הולך לבכות עכשיו
לבכות בשירותים, ליד הקולר

יש לך פה עניין עם גבר תוכניתן
שני סימני קריאה ואז אחד

תודה ללירון נוימן ששיתף את השיר בפייסבוק. בלעדיו אין שום סיכוי שהייתי בעצמי מגיע לזה. 🙂

גיקים (וגיקיות!) הארדקור אולי יעדיפו שיר קצת יותר "כבד" –

מחטף הדומיינים בעברית של חברת דומיין-דה-נט

בשבוע שעבר חברת דומיין דה נט יצאה עם תגלית חדשה ומרעישה – יש כזה דבר דומיינים בעברית. האמנם?

דומיין דה-נט, ספקית פתרונות ניהול שמות דומיין, השיקה [שירות] רישום של כתובות אתרים בעברית בסיומות קום, נט, וארג, בשיתוף שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות – נטוויז'ן 013, בזק בינלאומי וסמייל 012. שמות הדומיין בעברית יאפשרו לעסקים לפרסם את אתר האינטרנט שלהם בעברית, בלי עיוותים ובאופן שיהיה זכיר ואינטואיטיבי עבור הגולשים. הדומיינים בעברית יהוו שיפור באופן השימוש באינטרנט בישראל: שמות האתרים יהיו זכירים יותר, כתובים ללא עיוותים ויאפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שהשפה האנגלית מהווה בפניהם מכשול.

לכאורה, צעד מבורך, שכן אנשים רבים בארץ לא דוברי אנגלית מלידה, ולעיתים קשה עליהם הקלדת כתובות אתרים בשפה הזרה להם. אלא שלא הכל תמים, ובשירות החדיש של חברת דומיין דה נט ישנם מספר פרטים קטנים שהם "שכחו" לספר לקונים הפוטנציאלים –

א. מחיר הדומיין – חברת דומיין דה נט מתכוונים לגבות מחיר של 210 שקלים לשנה בעבור כל דומיין, ולדרוש התחייבות לשנתיים לפחות (כלומר, תשלום של 420 ש"ח עבור הכתובת בלבד). לשם השוואה, כתובת שמסתיימת ב־com/net/org עולה כיום בסביבות ה־10$, וכתובת תחת התחום של ישראל (co.il/org.il) עולה כ־20$ בלבד.
ב. גישה לדומיין – כאמור בהודעה לעיתונות שהם פרסמו, שלושת הספקיות הגדולות שיתפו פעולה איתם. מה אומר שיתוף הפעולה הזה? – שרק אנשים הגולשים דרך אחת משלושת הספקיות הללו יוכלו לגשת לדומיין החדש שלנו, ולא אף אחד אחר, שמתחבר לרשת דרך מקום העבודה שלו, המוסד הלימודי שלו, או דרך ספקית אינטרנט אחרת, קטנה יותר או מקומית. מיותר לדבר שגולשים מחו"ל נחסמים אוטומטית לגישה, מאחר ואין להם שום "שיתוף פעולה" עם חברת דומיין דה נט. במילים אחרות, חברת "דומיין דה נט" משלמת סכום כסף נכבד לספקיות כדי שהן תוכלנה להציע שירות שלא ברור מי צריך אותו.
ג. שימושי הדומיין – עם הדומיין שתקנו לא יוכל לשמש למטרות שהן מעבר לגישה ישירה לדומיין – מנועי חיפוש כגון Google יתקשו לסרוק אותו, פשוט כי הם לא יצליחו לקבל פרטים על הכתובת משרתי ה־DNS שלהם. דואר אלקטרוני אפשרי בתיאוריה עבור משתמשים מהארץ, אלא ששירותי דואר רבים (hotmail למשל) נמצאים בחו"ל וגם אלו לא יצליחו לאתר את השרת עליו מצביעה הכתובת.

יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט: "שמות הדומיין בעברית יהוו כלי שיווקי לחברות ולעסקים. השימוש בשם האמיתי של הארגון, בשם המותג, כפי שהוא כתוב בעברית ומוכר על ידי הלקוחות יביא לכך ששמו של אתר האינטרנט שלהם ייזכר על ידי הגולשים, וכמות הכניסות לאתר שלהם תגדל. באותה עת, שמות הדומיין בעברית מסירים את מחסום השפה האחרון באינטרנט".

האם הארגונים מודעים לכך שהרשם ממנו הם רכשו את הכתובת במיטב כספם בעצם גרם לאתר שלהם להיות נגיש רק עבור משתמשים דוברי עברית מישראל? האם הם ירכשו את הכתובת הזו רק בשביל שאנשים שיקלידו בעברית את כתובת האתר יצליחו לגשת אליו? מי הסמיך את אותה החברה למכור לנו דומיינים פיקטיביים ולספר לנו רק חצאי אמת, ומי בכלל אישר לספק הגישה שלי לשתף פעולה ולאפשר לחברות לעשות שימוש בדומיינים פיקטיביים? להמשיך לקרוא מחטף הדומיינים בעברית של חברת דומיין-דה-נט

כרום ללינוקס? כנראה לא בקרוב, אבל…

ככל הנראה לא ישוחררו גירסאות של כרום ללינוקס ולמק בעתיד הקרוב, לפחות לא אם בוחנים את קוד המקור שגוגל שחררו.

בנתיים האנשים של Crossover שאחראית בין השאר על התאמת תוכנות Windows ללינוקס באמצעות wine, מיהרו והוציאו גירסה משלהם של הדפדפן שאכן עובדת בלינוקס וככל הנראה גם במק, אם כי בצורה קצת צולעת (לפחות בגירסה האחרונה ששוחררה). כפי שניתן לראות, אפשר גם לקרוא עברית, ואפילו להקליד, אם כי בשורת הכתובת והכותרת של הלשונית ככל הנראה חסר לי איזה פונט.

לא נראה לי שמיש במיוחד, והוא גם מרגיש איטי יותר, אבל בהחלט יעזור למי שרוצה לבחון את האתר גם על הדפדפן הזה. מעניין אם הוא יצליח להתחרות ב־Gecko 1.9.1 מבחינת הביצועים והיכולות.

Screenshot-ynet חדשות תוכן ועדכונים - ידיעות אחרונות - Chromium

קישור: http://www.codeweavers.com/services/ports/chromium