מחטף הדומיינים בעברית של חברת Domain The Net – פרק ב'

לפני שבוע כתבתי כאן על שירות האטרקטיבי של חברת דומיין דה נט – למכור במחיר גבוה מאד דומיינים בעברית שהם למעשה לא רשמיים באינטרנט ונגישים רק כתוצאה משיתוף פעולה של הרשם עם שלושת הספקיות הגדולות בארץ.

אדר שלו מסבירה בטמקא על הבעיתיות של השירות –

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

(ותודה על הלינק!)

לפני ובזמן שפרסמתי את הפוסט כאן, ניהלתי התכתבות קצרה עם אנשי דומיין דה נט. אציין שגם ללקוחות פוטנציאלים הם לא עונים בזמן סביר, ולתשובה האחרונה מהם אני מחכה כבר שמונה ימים. להלן התשובות שלהם לשאלות ששאלתי –

ש: הבנתי שהכתובות שאני רוכש נגישות רק לגולשים בארץ. כיצד מנוע החיפוש של גוגל יזהו את האתר שלי?
ת: כרגע הכתובת נגישות רק למי שגולש בארץ אולם בעתיד יתרחב לכמה מדינות שיתמכו בשירות זה

מעניין. הם טוענים שהשירות עשוי להתרחב למדינות נוספות, אבל לא מציינים רשימת מדינות ותאריכים משוערים. מהחלק השני של השאלה הם התעלמו לחלוטין; אני מניח שזה מהסיבה שהם כנראה מעולם לא פנו בצורה רישמית לחברות כדוגמת גוגל בנסיון להשיג שותפים אסטרטגיים. אני מניח ומקווה שחברות כדוגמת גוגל מבינות את חומרת המעשה ולא ישתפו פעולה עם דומיין דה נט.

ל־Ynet הם נתנו תשובה קצת יותר רצינית –

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

מעולה. זה עדיין לא מסביר שום דבר, וחוץ מלבלבל את האנשים ולגרום להם להאמין שמדובר במוצר נחוץ. גם קהל ישראלי עושה שימוש באינטרנט, ואם האתר שלי לא יהיה זמין לכל המחשבים בעולם המחוברים לרשת, מערכות שעובדות עם openid, למשל, לא יצליחו לתפקד, וכך גם RSS aggregators, וכל ישום רשת אחר שיכול לרוץ גם ממחשבים מארחים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני ממש בספק אם תצליחו לשכנע את GoDaddy או DreamHost להגדיר את הסיומת המעוברתת של דומיין דה נט. מיותר לציין שמנועי חיפוש לא יצליחו למצוא את האתר, וכן, גם הדואר האלקטרוני לא ממש יעבוד.

ש: האם כתובות האתרים שלי יוכלו לשמש גם לדואר אלקטרוני?
ת: בעתיד הקרוב יהיה גם תיבות דואר העברית על שם הדומיין.

היופי עם "עתיד קרוב" זה שאין לו הגדרה מדוייקת של זמן. גם אני נוהג להשתמש במילה "בקרוב" כאשר מנדנדים לי בנושאים מסויימים ואני יודע שהדבר לא יפתר בימים הקרובים. 🙂

בואו ננתח את הבעיה בצורה פשוטה – נניח ואני משתמש בתוכנת דואר שמותקנת על המחשב שלי – ההודעה נשלחת לשרת ה־SMTP של הספק שלי, שממש במקרה הוא גם בין שלושת ספקיות הגישה שפועלות בארץ, והם דאגו להגדיר את שרת ה־SMTP שלהם שהכתובות יזוהו. לכאורה ההודעה הגיעה ליעדה, אבל מה יקרה אם אני משתמש בשירות דואר אלקטרוני שמתארח על שרתים בחו"ל? גם ג'ימייל, גם יאהו מייל וגם הוטמייל חסומים לחלוטין משליחה של דברי דואר לסיומת הלא מוכרת של דומיין דה נט. קבלה של דברי דואר אפשרית בתיאוריה, מאחר ואין בדיקת אימות מול שולח ההודעה בפרוטוקול SMTP והפרוטוקול עצמו חשוף לזיוף כתובת השולח.

ב־Ynet נאמרו דברי חוכמה נוספים מפי יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט –

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית.

או שאדון קרן ממש לא מבין בתחום, או שיש כאן ניסיון בהונאת לקוחות פוטנציאליים. בואו נעשה סדר בדברים –

IDN היא שיטה שמאפשרת רישום שמות מתחם במגוון שפות לרבות עברית. עברנו את השלב בו הדבר היה בעייתי ועלול לגרום לתקלות ובעיות בשרתי השמות, אבל קרן מערבב פה שני דברים שונים.

שמות מתחם בעברית – ניתן לרשום דומיינים בעברית תחת הסיומת com וסיומות נוספות. הכתובות הללו הנן חוקיות ונמצאות בשליטתה ובברכת ארגוני התקינה של הרשת.

שמות מתחם בעלי סיומות בעברית (קום/נט/ארג) – סיומות אלו אינן קיימות במרחב השמות המוכר, ונמצאים בשליטתה של חברת דומיין דה נט בלבד. להבדיל משמות המתחם בעברית, גוגל לא יכול לאנדקס כתובות אלו מאחר והן אינן נגישות אליו. אם נכניס את הגדרת שרת ה־DNS של Domain The Net לכל שרתי גוגל הם יצליח לגשת אליהם, אבל כאמור זה לא יקרה בקרוב.

קרן גם נגד אמריניקזציה של הרשת כנראה (הוא רק שכח שהרשת נולדה בתור מיזם אמריקאי) –

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

מעניין שהוא לא מפרט את תרומתו לגיבוש תקן אחיד, ואיך שהם עשויים לאבד את הלקוחות ביום מן הימים. לפחות הם דאגו מראש להסיר מעצמם כל אחריות בנושא באתר שלהם.

שימו לב – יואב קרן מפאר חברה מהמזרח הרחוק בשם i-dns.net שעושה תעלולים דומים. באתר החברה ההיא הם לא מופיעים בתור פרטנרים, אבל נסלח לו על זה, כי לא באנו לקלקל לו את העסקים. לעומת זאת, יש שם דוגמאות קטנות של כתובות, שבאות להמחיש לנו איך כתובות בשפה טבעית אמורות להיראות.

מאחר וספקית הגישה שלי כבר עושה עסקאות עם התגלמות הרוע בעולם (טוב, קצת נסחפתי. בסופו של דבר גם הם ישראלים ויהודים טובים), הנחתי שכמו שאני מצליח לגשת לאתרי הדוגמה של Domain The Net (סלקום.קום, הארץ.קום, כרומגן.קום ו־עכבר-העיר.קום), כך אני אצליח לגשת גם לאתרי דוגמה של i-dns – לקחתי כתובת בערבית כנקודת פתיחה الأسماء-العربية.ك (זה אמור להוביל לאתר של i-dns.net) ואין שום תשובה. סינית (饭店巴黎.公司)? גם לא. מסקנה – כמו שאנחנו לא מצליחים לגשת לכתובות של מדינות אחרות, כך הם לא יצליחו לגשת לכתובות אצלנו. אם גוגל ירצו יום אחד ליישם את זה, הם יצטרכו לקשר הרבה סיומות לרשמים שונים ומשונים.

[ל־ICANN] יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן

לא מדוייק. השיטה של IDN הוטמעה בדפדפן, אבל לא רשמי שמות שלא קיבלו שום הסמכה. אגב, הסיבה שכאשר מנסים להיכנס לכתובת בעברית מלאה היא מופיעה בג'יבריש בשורת הכתובת של הדפדפן נעוצה בעובדה שאף־אחד לא הסמיך אותם, ואין אף־אחד שערב לניהול תקין של הדומיינים שברשותם. בתיאוריה אפשר לרכוש דומיין עברי דרכם שכולל תווים נסתרים ולהונות כך משתמשים ליגיטימיים שיחשבו שהם מגיעים לאתר אחר.

צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית

מה שקרן מנסה להגיד זה ש־Domain The Net מנסים לקבוע את הסיומות ברשת דה פקטו. אני לא חושב שיש להם את היכולות, הכוח והממון לעשות זאת, אבל תמיד אפשר לדבר ולנסות להתחבב על הקהל עם דברים המרמזים על נסיונותיהם של חברה קטנה לצאת כנגד אימפריה אמריקאית. רק שהוא שוכח ש־ICANN עצמם עושים בדיקות שטח לפריסת מערכת סיומות בשפות נוספות, ובמקביל ישנם דיבורים על פתיחת הרישום לכל הסיומות האפשריות, כך שדומיין דה נט יוכלו לרכוש לעצמם את הסיומת קום בצורה חוקית ביום מן הימים.

בנתיים, ישנה רק סיומת אחת עם תווים בעברית, ורק אתר בדיקות של ICANN שרץ תחתיה. כל מה שמספרים לכם דומיין דה נט הוא שקרים ומטרתו לגרום לכם להאמין שיש להם מוצר מצליח ביד. ICANN שולט בסיומות, ולכן איגוד האינטרנט שלנו יכול רק להשתתף בניסוי ואין לו שום סמכות להמציא סיומות חדשות. אגב, איגוד האינטרנט הישראלי עדיין לא מאפשר לרשום דומיינים בתבנית של דוגמה.co.il.

בתגובות של ynet הייתה חלוקה ברורה לשני מחנות – המצדדים ביוזמה של Domain The Net והמתנגדים. זה די ברור לאיזה מהמחנות אני משתייך, אבל אציין כמה עובדות לפני שנמשיך.

  • מרבית המשתמשים הלא מנוסים כלל לא יודעים להבדיל בין מילות חיפוש לבין כתובת האתר. פיירפוקס, למשל, יפנה את המשתמש לשירות I'm feeling lucky של גוגל כאשר הוא יזהה שהוקלד מלל בשורת הכתובת שאינו כתובת. לאתר של "בנק הפועלים" נצליח להגיע אם נקליד בשורת הכתובת "בנק הפועלים", "בנק פועלים" או אפילו סתם "פועלים", באמצעות פנייה לשירות שנמצא ברשת. הרבה יותר קל ללמד את הסבא להקליד "בנק הפועלים" במקום "בנק-הפועלים נקודה קום"; למה דווקא מקף? למה "קום"? ואיך בכלל קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?
  • נניח ואני רוצה להסביר למישהו שיכנס לאתר שלי. במקום להגיד לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום", עכשיו אני צריך להסביר לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום באנגלית". זה מפשט במשהו את המהות של הרשת? בכלל לא! להיפך – עכשיו כל חברה שמכבדת את עצמה תצטרך לקנות ולתחזק שני דומיינים נפרדים (לפחות) בשביל שמתחזה כלשהו לא ירוץ ויקנה את הכתובת של החברה.
  • למה "קום" ולא גם "קו.איל"? מה זה בכלל "קום", ולמה אין סיומת "שב"?

ולסיום – מעריב נרג יצאו בכתבה מקושקשת להפליא שמדלגת מנושא לנושא, אבל מדברת גם על הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום.

כותב אסף מרגלית

עבור דוברי העברית שזו שפתם היחידה – ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו את הידע בלועזית, זאת אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך. יתרה מזאת, ייתכן שהמיזם החדש יסייע גם לעצור את הגל הלועזי ששטף את המדינה.

יש לי הרגשה שמישהו פה נפל קרבן לדברי האנטי-אמריקניזציה של חברנו יואב קרן. "אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך" – הא? מאיפה הם אמורים לנחש את הכתובות? אפילו גוגל.קום לא זמין עבורם.

לפני עשור, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, היו מופצים בארץ חוברות שלמות שמהוות "דפי זהב" של קישורים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם. במשך הזמן האינטרנט עבר להתנהל בעיקר בזירת האינטרנט עם אתרים שמהווים אינדקסים אינסופיים של אתרים שמוינו בצורה ידנית, וכיום הכל זמין לנו מיד תודות למנועי חיפוש רבי עוצמה. אנשים שנמנים בקטגוריית "ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו" כנראה לא היו שם כשהכל רק התחיל; בואו נחזור להתחלה רק בשביל שהם לא יפספסו דבר.

אגב "חזרה להתחלה" – איך זה שגוף שמנסה לקדם תקנים ואת העתיד כמו חברת Domain The Net כתוב בעברית ויזואלית ונשבר בדפדפנים מבוססי וובקיט דוגמת אפל ספארי וגוגל כרום? ממש כאילו לא חלפו כמה שנים טובות מאז…

22 תגובות בנושא “מחטף הדומיינים בעברית של חברת Domain The Net – פרק ב'”

  1. תומר, דבר ראשון אני מקווה שיש לך עו"ד טוב, כי אחת הסיבות שלדעתי לוקח להם לענות לך זה המעבר של עו"ד על הדברים.
    "בעתיד הקרוב", "כביכול", "למראית עין" וכו' הן משפטים בלתי מחייבים שעו"דים אוהבים להשתמש בהם.

    ועכשיו לעיניננו, אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת, אם כי אני חושב שאתה מפספס נקודה אחת שקרן די צודק בה (וגם מרגלית): יש לך ציבור שלם של אנשים אשר נמאס להם לשמוע בטלפון "g כמו גיא, o כמו אופל, עוד o כמו אופל, g כמו גיא, l כמו לימון, e אימון" וכו'… אותם אנשים חושבים שאם אני אגיד "ג כמו גם, ו כמו ווק, ג כמו גם, ל כמו לימון" הוא טוב יותר. אני לא מבין למה הם חושבים את זה, אבל בסדר.

    אני חושב שהרעיון של שמות מתחם (קצת עברית לא תזיק לכם דוברי הלועזית 😛 ) בעברית זה רעיון טוב, אבל רק כאשר תהיה תקינה אחידה בעולם וניהול אחיד בכל שרתי המתחם השונים ללא הבדל ספק או מדינה, רק אז יש להתשמש בפתרונות כאלו.
    הייתי שמח אם Domain The net (שד"א קיבלתי מהם גם את הדוא"ל כפול כמות השמות מתחם שבשרשותי) היו מקדמים תקינה שכזו בכל העולם ובמקום להיות נגד, שהם יהיו בעד גופי תקינה, הרי סופו של דבר גם הם יכולים רק להרוויח מזה.

  2. תראה, ICANN הוא גוף ניהולי, ועושה הרבה מעבר למכירת שמות מתחם למטרות רווח. מאד לא הייתי רוצה שנגיע למצב בו חברה כמו דומיין דה נט יהיה גוף עליון, כי אז נגיע למצב בו הלקוחות הפוטנציאליים לא ידעו בפני מה הם עומדים ומה עושים במצבים בו החברה קורסת.

    דומיין דה נט הם רשמים מוסמכים לכתובות co.il/org.il מטעם איגוד האינטרנט, וגם com/net/org מטעם הגופים הבינלאומיים. אני חושב ששם מקומם והם לא צריכים לנסות להשתלט על תחומי כתובות נוספים שעדיין לא הוכרו בצורה רישמית.

    1. תנסה ליצור קשר טלפוני עם דומיין דה נט….. סיוט
      אם אתה לקוח שלהם ונגיד משהו השתבש ברישום או בהארכה דרך האתר אין עם מי לדבר
      הם נותנים חרא שירות, וכשאתה כבר תופס אותם אחרי שיצאה לך הנשמה הם ממש מגעילים.

  3. תודה תומר, מאוד חשוב להמשיך את מערך ההסברה ולהסביר לעם שמה שהם יוצרים זאת רשת אינטרנט ישראלית מנותקת מהעולם. מנותקת מגוגל, מנותקת מ־yahoo ו־live.com.

  4. אני נגד.
    אם אתה שואל אותי, מה שיהיה זה שכאשר יכנסו לדומיינים העבריים מהארץ זה יעשה redirect לדומיין התקין והטוב שמתקשר עם התפוצות, ככה שגם העילגים יוכלו לכתוב בעברית ולהגיע לאתר האינטרנט אבל במקום להיות ב
    סלקום.קום\תנאישירות.asp
    הם יהיו ב
    cellcom.co.il/terms.asp

    כלומר, לדומיין הבסיסי הם ייכנסו בעברית וימשיכו לגלוש בדומיין האנגלית.

    חוץ מזה.
    פיירפוקס 3 ודומיו, אם ביקרתי באתר של סלקום ואכתוב סלקום, ככה בעברית, בשורת הכתובת, אני מסודר ואני לא צריך שום דומיין פיראטי בשביל זה.

  5. באמת כל הכבוד על ההסברה, לא הייתי מבין את הבעיה ברישום כתובות אלו ללא הסברך.

    מה שאני לא מבין, בשביל מה צריך את זה? למה אי אפשר להשתמש פשוט בגוגל? נראה לי שכבר עברו כמה שנים מאז שהקשתי כתובת כל שהיא בשורת הכתובת.

  6. א. זו יוזמה מסחרית שאתה נגדה, אז אני לא מבין למה אתה ממשיך להזין אותה ולקדם אותה בגוגל.

    ב. ICANN נתנו להם אישור להשתמש בסיומת קום? זה שזה בעברית פוטר אותם מקבלת אישור? ולמה ISOC שותקים ועוד לא הוציאו צו מניעה? מה הם עושים בכל הכסף שאני משלם להם כל שנתיים?!

    ג. זה מהלך עסקי נגד מגמת הגלובליזציה ואחידות השפה. זה מוצר לא נחוץ שלא יכול להצליח, כמו שלא הצליח משנת 2000 עד היום. זה משום שמנועי החיפוש מחפשים גם בעברית. אז אני שואל שוב את השאלה שלמעלה – בשביל מה לכתוב ולעזור להם?

    שנה טובה תומר. 😉

  7. S&M‏ – ICANN אחראיים על שמות מתחם תחת סיומות com/net/org ודומות להם, וכן, בחלק מהסיומות הללו ניתן להשתמש במלל עברי בשם הדומיין בתבנית של http://www.עברית.com. להבדיל, דומיין דה נט משווקים סיומות בסיומות קום/נט/ארג (הם מתעקשים שאין סיומת "אורג"…:)) שלא קשורות לא ל־ICANN ולא לאיגוד האינטרנט הישראלי.

    מאחר ומדובר בסיומות לא רישיות הן אינן מופיעות ב־root nameservers, ולכן נדרשת התערבות ידנית בכל שרת DNS בכדי שיכיר בסיומות אלה כחוקיות ויידע לאן להפנות בקשות מידע אליהם.

    אני לא מקדם לא את "דומיין דה נט" ולא שום גוף מסחרי שמתפקד נגדם (להפך – קטונתי מלהיות מקדם אתרים), אבל חשוב לי שכמה שיותר אנשים יכירו ויהיו מודעים למחדל ולא יתפתו להירשם לשירות הנ"ל דרכם ויהיו מודעים למחדל.

    ושתהיה לך שנה נפלאה.

    (יאא!!! שמעון נכנס אלי לבלוג!!11)

  8. תומר חביבי, מה חשבת שתתחבא כאן בחור שלך, ואני לא אגלה את זה?! החוכמה היא לא שנכנסתי, אלא איך יוציאו אותי אחרי שנכנסתי. 😉

    מהתשובה שלך אני מבין שלא הבהרתי מספיק את הטענה שלי. ICANN היא הגוף היחיד בעולם שיכול להקצות שמות מתחם. ISOC מבחינה זו היא קבלן משנה שקיבל בזכיון בלעדי את הסמכות למכור שמות מתחם תחת הסיומת IL.

    כאשר דומיין-דה-נט מוכרים שם מתחם "קום", אפשר לראות אותם כמי שמוכרים שם מתחם "OUE". והם לא קיבלו זכיון או רשות לעשות את זה. זה שהם הקימו רשת פנימית, שרק בתוכה הכתובת הזו תקפה, לא מעלה ולא מוריד. המעשה לא חוקי, נקודה. ואם הוא חוקי, זה אומר שכל אחד יכול להקצות איזה שמות מתחם שבא לו. לא רלבנטי מי מהספקים יכיר בה, מצידי שרק 30 איש יוכלו לגלוש אליה. אחרי כמה שנים אני כבר ארחיב את הרשת שלי. אם מותר, אז מותר לכל גודל.

    תתרומם מעל הקרקע, עזוב את ההגדרה הטריטוריאלית של ישראל, שהיא פרמטר תלוי קרקע. זה לא רלבנטי שזה ישראל. דבר איתי על שם מתחם DDN למשל (סתם המצאתי בסלנג domain-de-net, ואם תרצה אז DTN). האם אני יכול להכריז שסיכמתי עם AOL ועם AT&T שכל לקוח שלהם שיקיש KODAK.DTN יגיע אלי? בוודאי שלא. זה משום שבכך שברתי את המונופול המוכר של ICANN על הקצאת שמות מתחם, ומה שהם לא מכירים בו, לא קיים.

    לכן התלונה שלי היא ל-ISOC, כבעלת הזכיון הבלעדי על שמות מתחם בישראל – הם יודעים שדומיין-דה-נט עוברים על "החוק" (לא יודע אם זה חוק) מוכרים משהו שאסור להם למכור כי אין לו תוקף, ומעלימים עין. אני הייתי מצפה לפחות להלשנה ל-ICANN כדי שהאמריקאים יפעלו, אבל אם באמת היה להם עמוד שדרה הם היו מגישים בקשה לצו מניעה בעצמם.

    כי אם לא, מחר בבוקר אני אחליט על שם מתחם כלשהו שבא לי, למשל "יל", אסגור הסכמים עם ספקי האינטרנט, ואכרות את הענף של ISOC מהעץ. מי יצטרך אותם בכלל?

    אבל הם עוצמים עיניים, ועוד נותנים ל-DTN למכור דומיינים "חוקיים" לצד החלטורה שהם הקימו עם ה"קום" הזה.

  9. S&M אתה מציג את הדברים בתור שחור ולבן.
    הבעיה עם דומיין דה נט (שמבנתיים רק מקבלים פרסומת בחינם) הוא העובדה שהם נכנסו לשוק פרוץ לגמרי. אני לא חושב שרימון לוי או דורון שיקמוני בתור מתנדברים בISOC יכולים להרשות לעצמם להיכנס לסיבוך משפטי שאף אחד לא ראה בעולם תקדים לו.
    אני מציע שICANN יכיר ב IDN ויהיה הבעלים שלו, דבר שיגרום לשליטה בנושא, ואם דומיין דה נט לא יעבדו לפי ה"חוק" הזה שהבעלות על IDN שייכת ל ICANN, יהיה הרבה יותר פשוט לטפל בה.

  10. S&M – עכשיו סיבכת אותי. איך אני אמור לתת תשובה מפורטת ומנומקת מבלי לבזבז חצי יום עבודה?

    ICANN אכן מונופול, ויפה אמרת כשהגדרת את ISOC בתור קבלני משנה, אבל אף אחד לא אמר שאסור לי כאדם פרטי (או כחברה למטרות רווח) למכור דומיינים עם סיומת פרטית שתהיה נגישה דרך ISP מסויים בלבד, סאבדומיין במתחם משלי (לדעתי נטויז'ן עדיין מחזיקים את il.com – מי ימנע מהם למכור "דומיין ישראלי" תחת הסיומת הזו בחצי מהמחיר?) או אפילו מקום גבוה בתוצאות של מנועי חיפוש עלומי שם.

    הערה: מתברר שדומיין דה נט רכשו את il.com מנטויז'ן. אין לי מושג מה הם מתכננים לעשות עם הכתובת הזו.

  11. אני אתן דוגמה נוספת – נניח וספק כלשהו מחליט לחלק למנויים שלו כתובות IP ברשת 192.168. חוץ מלהקים קול זעקה שהכתובות הללו לא נגישות מבחוץ, מה אנחנו כלקוחות פוטנציאליים יכולים לעשות בנושא? שום דבר, אבל יכולים לעשות רעש ולמנוע מאחרים להשתמש בשירותים שלהם שאנחנו רואים כלא ליגיטמיים.

    ik_5 – אומרים אמנם שפרסומת שלילית גם היא פרסומת, אבל כל עוד אין כאן שום קישור אליהם אנחנו לא מפרסמים אותם. אם מישהו יגיע לכאן בטעות כי ירצה לקבל חוות דעת נוספת על השירותים שלהם, הוא ישמע גם עמדתנו בנושא.

  12. לגבי כתובות IP, זה בערך מה שה-ISP עושים גם היום, גם אם בטכנולוגיה אחרת. התוצאה זהה, לא כל אחד מקבל כתובת ייחודית.

    ההבדל בין כתובת IP לדומיין הוא בפומביות ובבעלות, זכות הקניין. הבעיות הטכניות פתירות. הבעיה היא משפטית – מי הוא בעל הזכיון לחלק כתובות? משתמש הקצה לא מתעניין בטכניקה. הוא יקנה אצל מי שימכור הכי בזול, בתנאי שזה עובד. אם כל אחד יכול, למה שנקנה מ-ISOC או ICANN? אפשר לעקוף אותם ולגשת ישר ל-ISP, לחתום הסכמים, ולהקים מערכת מקבילה של כתובות, שתשיק עם שאר המערכות דרך מספר שרתים מרכזיים.

  13. S&M – לא בהכרח. כל עוד אתה מחובר כתובת ה־IP היא שלך ורק שלך. אני לא מכיר שום ספק שמכניס קבוצות משתמשים שלו לתוך רשתות סגורות עם NAT. זה שבארץ כברירת מחדל אנשים נדרשים להתחבר לאינטרנט ב־VPN זה רק בגלל בירוקרטיה וטימטום של משרד התקשורת שלנו שרוצה הפרדה בין "ספק תשתית" ל־"ספק גישה".

    למרות זאת, חוץ מכמה משתמשים זועמים שיעברו לחברה אחרת, אף־אחד לא יתבע את אותו נותן השירות על שימוש ברשתות NAT, במיוחד אם למשתמשים עקשניים במיוחד תינתן אפשרות גישה נורמלית לרשת, בתוספת תשלום או לא.

    לשם השוואה – מדינות כמו סין מסננות חצי מהרשת, ולא מסתירות את זה. ICANN, IETF, ISOC וכל שאר הגופים שמנהלים את הרשת לא "תבעו" אותם, ואף־אחד לא חשב להציב להם מגבלות או לנתק אותם מהרשת. למה? פשוט כי באינטרנט הכל מותר והכל חוקי. אולי לא כשר, אבל גם ככה אף־אחד לא שם על כשרות.

  14. בסופו של דבר, i-dns וחבריהם בסך הכל מתפקדים כשורש שמות אלטרנטיבי, והם לא הראשונים ולא האחרונים (ראה opennic וכו'). בכל מקרה, זה חוקי אבל מפר תקנים מקובלים, שזה הדבר הכי קרוב באינטרנט להפרת חוק.

    הבעיה עם העיקרית עם המוצגים להלן היא שהם הצליחו לשכנע את ספקי האינטרנט הישראליים לתמוך במחטף הזה, וחמור מזה – לנסות למכור ללקוחותיהם את הזבל הזה במסווה של שמות מתחם תקניים. לאחרונה קיבלתי הודעה מחברת 012, שאני נמנה בין לקוחותיה, הצעה לרכוש שם מתחם עם הסיומת "קום". לאחר שיחה ארוכה עם נציגת שרות לקוחות ושיחה עוד יותר ארוכה עם איש טכני ממחלקת רשתות בה שניהם התעקשו ששמות המתחם המסתיימים ב"קום" ניתנים לגישה מכל מקום בעולם ללא התקנה של תוכנה מיוחדת בכל מחשב (דבר שכל הנראה הוא הטעיית הציבור אם לא שקר גס), אף אחד מהם לא הצליח לתת לי דוגמה לשם מתחם שכזה שכבר קיים.

  15. עודד – לי מפריע שבשבוע האחרון חברת דומיין דה נט התחילו לפרסם את השירות הזה בעיתונות הארצית (לפחות כלכליסט ודה מרקר). חוץ מלוגואים של החברות השותפות לפשע, לא מצויין שם שהדומיינים הללו לא תקניים, לא מקובלים, ולא נגישים ממרבית העולם ובכלל זה מנועי האינדוקס.

    גם בפורומים מקצועיים בארץ לא תמיד מבינים את הבעיה עם שמות הדומין האלה, כי הם למדו לא מזמן שדומיינים בעברית (בתבנית של http://www.דוגמה.com) הם מאד יעילים מבחינת SEO, והם מתקשים לזהות את השוני.

  16. לדעתי יש כאן בעיה חוקית אחרת. שלושת חברות האינטרנט הגדולות שביחד שולטות על כמעט 100 אחוזים משוק הגלישה בעצם מפעילות כאן קרטל, המאפשר להן לגרוף רווחים עצומים (הרי העלות הטכנית של הרישום היא אפסית). המרווח הגדול בא על חשבון הצרכן. אפשר לרכוש דומיינים כאלה גם באמצעות נטויז'ן, הספקיות הגדולות מרויחות ממכירה זו. גם אם דומיין דה נט יזמה את העניין בלי הקרטל, אי אפשר להפעיל את זה. מצד שני הדומיינים האלה דומים למספרי הטלפון עם ה כוכבית. בעבר יזם אחד פנה לכל חברות הטלפון וסידר עימם שמספרי טלפון עם כוכבית אפשר יהיה לרכוש רק דרכו. לדעתי, אפשר להפנות את תשומת לב הרשות להגבלים עסקיים למחטף הדומיינים העבריים כדי שיבדקו האם אין כאן עבירה על חוק ההגבלים על ידי הספקיות הגדולות. מעשה זה מעשיר בעלי הון על חשבון הצרכן.

  17. אני נתקלתי בדבר מוזר אחר כשבמקרה בדקתי את הנושא. 99% מן המלים בעברית לפי מנוע חיפוש הדומיינים בדומיין דה נט היו תפוסות כבר כאילו מישהו קנה אותן. מדובר אפילו במלים שממש לא הגיוני שמישהו יקנה אותן. פניתי עם העניין הזה לשירות הלקוחות של דה נט ושם אמרו לי "למה, המילה תוכי פנויה"…

  18. מממ…
    זה טוב וזה לא טוב… אישית אני אכן בעד שבאינטרנט ישתמשו כולם באנגלית .. שפת אינטרנט אחת ואחידה.
    אבל יש כאלו שלצערינו לא ממש שולטים בשפה האנגלית (רחמי עליהם) ושהשימוש בשמות מתחפ בשפה העברית יקל עליהם.

    לגבי המחירים. 220 שקל = כ50$ אכן לא מהדומיינים הזולים במיוחד אבל תנסו לרכוש דומיים בסיומת JOBS ותגלו שעליכם להיפרד מקצת יותר מ150 דולר.

    אז קצת פרופורציות.

    עו"ד דורון תמיר מנכ"ל תמיר יועצים
    ייעוץ עסקי בניית אתרים פטנטים ופיתוח עסקי

השאר תגובה