למה לא סילברלייט

מאד רציתי להכניס תגובה לפוסט של רן יניב הרטשטיין איל שחר באתר נענע10, אלא שכפי שכתבתי כאן בעבר, השרתים של נענע דוחים נסיונות התחברות ממני, וכל מיני שרתי פרוקסי חופשיים שניסיתי חסמו לי את שליחת הטופס. אני מאד מקווה שהשרתים המתקדמים של נענע לא יתפתו לחסום לי גם את הטראקבק.

רן יניב הרטשטיין איל שחר העלה את בבלוג המערכת של נענע10 מחשבות על מעבר של הוידאו באתר לסילברלייט. לכאורה טכנולוגיה חדישה ומתקדמת, אבל האם היא בשלה מספיק למשתמש הקצה?

בראשית ברא (סר) טים ברנרס לי את הדפדפן והאינטרנט. והאינטרנט היה תוהו ובוהו ומסך טקסט שחור על פני כל מסך. ויאמר (סר) טים ברנרס לי ויהי דף, ויהי דף אינטרנט ראשון ברשת. וירא טים ברנרס לי את הדף כי טוב, ויבדל טים ברנרס לי בין הדף ובין ה־Gopher. ויקרא את הדף Web ולדפדפן קרא WorldWideWeb. ויהי ערב, ויהי בוקר יום אחד.

בעבר הרחוק, האינטרנט היה זירת מאבקי כוח בין יצרני התוכנה השונים. זה המציא שפת תכנות חדשה לרשת בשם JavaScript (שאין שום קשר בינה לשפת התכנות Java), וזה פיתח שפה מקבילה בשם JScript ששונה מהמקור רק במימוש ובמספר לא מבוטל של באגים ומימושים חלקיים בלבד.

שפת ה־JavaScript נכנסה לעולם בו היו באותן שנים הרחבות רבות לדפדפנים שהתיימרו להציע לדפדפן יכולות משופרות על ה־HTML הבסיסי. חברת Sun, למשל, פיתחה את Java Virtual Machine שאיפשרה להריץ יישומים שלמים גם דרך הדפדפן, חברת Microsoft פיתחה את ActiveX שנועד להיות מתחרה ל־Java (למעט העובדה שהוא דורש מערכת הפעלה ודפדפן של מייקרוסופט), חברת Macromedia על שלל פתרונותיה, ועשרות חברות נוספות, קטנות כגדולות, הציעו את הפתרונות שלהם לשידרוג יכולות הדפדפן.

שנות התשעים התאפיינו בחוסר סדר בכל התחומים. כדי לראות וידאו, למשל, הזדקקתם ללא פחות משלושה נגנים לפחות (Apple QuickTime, Real Player, Windows Media Player) רק בשביל הזכות לראות וידאו, ומספר דומה של תוכנות שונות בשביל להצליח לחלץ קבצים דחוסים.

בחיתוליה הייתה שפת ה־JavaScript רחוקה מלהיות מושלמת, ומאחר ולא היו תקנים מתקדמים ומקובלים על כולם נוצר מצב בו כל דפדפן דרש מימוש שונה של כל התסריטים באתר בשביל לאפשר אינטראקטיביות בסיסית עם המשתמש. שינוי המגמה הגיע עם נטסקייפ 6 (הראשון שהתבסס על הקוד של מוזילה) שלראשונה יישר קו עם אינטרנט אקספלורר בנוגע לתקנים (ואף העלים תמיכה בדברים שהיו קיימים בגירסאות קודמות של נטסקייפ, דוגמת <layer>). אחרי שנים  של חוסר סדר באינטרנט, לראשונה התחיל השקט, והתאפשר לפתח קוד אחיד שירוץ בצורה טובה על כל הדפדפנים.

בשנות האלפיים התחילו להעלם באופן הדרגתי רובם של התוספים מהדפדפן לטובת פתרונות פתוחים, וחברות רבות נעלמו מהזירה. אם גירסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר היו צריכות להגיע עם שלל עצום של תוספים כדי לאפשר גלישה באינטרנט, הגירסאות האחרונות של אינטרנט אקספלורר מורכבות מדפדפן בלבד, והוא עושה את העבודה שלו לא רע.

חברת Adobe, מוצר הדגל שלה הוא Acrobat Reader (ועם כל הכבוד לתוכנת Photoshop, אני לא בטוח שהיא מותקנת על אחוז כה גדול מהמחשבים) שהופץ חינם ואיפשר העברה של מסמכים מבלי שיאבדו את עיצובם ואת תוכנם מעולם לא הייתה דומיננטית בתחום הרשת. אמנם ניתן לראות אתרים רבים המציעים קבצי PDF להורדה וצפייה דרך הדפדפן, אבל הם אינם מהווים רוב. שינוי המגמה הגיע כאשר חברת אדובי מיזגה לתוכה את חברת Macromedia, שמוצר הדגל שלה, Flash Player הפך לאהוב במיוחד בקרב בעלי אתרים ובעיקר מפרסמים.

כיום, אפשר להגיד שלחברת אדובי יש ייצוג מכובד על כמעט כל מחשב שמחובר לרשת, ומייקרוסופט מפגרת מאחור עם דומיננטיות במערכות ווינדוס  בלבד. מייקרוסופט לא אוהבת להפסיד, ולכן כפי שהיא נאלצה לבסוף להתקפל ולהשאיר ל־Sun Java את הבכורה בתחום שהיא עד עכשיו מתחרה בו (אז ActiveX, היום דוט-נט), כך היא רוצה לדחוק הצידה את Adobe Flash Player ולהכניס במקומו מוצר שלה – Silverlight.

למה לא פלאש? למרות כל מה שיגידו פלאש היה מאז ומתמיד קנייני. כדי לייצר פלאש אפשר אמנם להשתמש בכל מיני כלים שבחלקם נכתבו גם בקוד פתוח, אבל מקרומדיה (והיום גם אדובי) חוסמות בגופן את היצירה של כלי פיתוח מלא לפלאש, ומשאירות את תחום תוכנות הפיתוח בבעלות מלאה שלהם.

ברכיב שהוטמע בצד הלקוח תמיד היו למשתמשים תלונות. לנו, כישראלים, למשל, עד היום אין תמיכה מלאה בעברית בפלאש, והמצב גרוע עוד יותר כאשר משווים את התמיכה בעברית בין שלושת מערכות ההפעלה המובילות. במשך שנים הנגן בלינוקס היה כמה צעדים אחרי הנגנים במק ובווינדוס, גירסת 64 ביט שאין טעם אפילו לדבר עליה, ואפילו לא ציינתי שהנגן שלהם מאז ומתמיד עבד לאט וקירטע, ומהווה עד היום את אחת הסיבות העיקריות למחשב חזק בעבור משתמשים שכל שימושם במחשב הוא גלישה ברשת ודואר אלקטרוני.

למה לא סילברלייט? כי סילברלייט מגיע מחברה שמנסה לדחוף לנו טכנולוגיות גם אם אנחנו לא באמת צריכים אותן. ההדגמה של מייקרוסופט לסילברלייט היא גירסה "מתקדמת" של האתר שלהם שנגישה רק עבור אנשים שיתקינו את התוסף של סילברלייט על הדפדפן שלהם. ובכן, מעבר לקצת אנימציות שמשולבות בגירסה המתקדמת שלהם (לא משהו שלא ניתן לבצע ב־JavaScript עם mootools למשל) לא נראה שום דבר מדהים שמצדיק את השימוש ב־Silverlight.

כי סילברלייט יכולה לרוץ על מערכות ווינדוס בלבד, ולמייקרוסופט אין שום אינטרס לתמוך ולטפח משתמשי לינוקס ומק, וגם אם יוצע תוסף מקביל למשתמשי מערכות אלו על־ידי צד שלישי, מהר מאד הוא יהיה לא רלוונטי כי מייקרוסופט תשדרג את המוצר שלה ולא תשחרר מראש מפרט מלא של כל השינויים הצפויים.

כי סילברלייט הוא לא יותר מנסיון של מייקרוסופט לקבע את המשתמשים לטכנולוגיות שלה, גם אם זה יבוא על חשבון הרשת החופשית והפתוחה, ובמחיר של פיתוחים נוספים בכל אתר שמעוניין לתמוך בתוסף שלהם.

אז מה כן? בשנים האחרונות התגבשו תקנים אחיד ברשת, בו שותפות חברות רבות בתעשייה, כולל גם Microsoft ו־Adobe, ותקנים אלו הם היחידים שיבטיחו לנו תמיד גישה חופשית לרשת, ואת החופש של כל אדם להתממשק לרשת בצורה המתאימה לו.

גם פלאש וגם סילברלייט הן תוכנות סגורות הנשלטות בידי חברות תוכנה מובילות שמעוניינות להכתיב את האופי של הרשת. לשתי הפלטפורמות חסרונות רבים על השיטה התקנית, ואלו באים לידי ביטוי בגישה מוגבלת של מנועי חיפוש וטלפונים ניידים לתכנים, חוסר גישה לאתרים כאלה עבור אנשים בעלי מוגבלות ראייה, ובאופן כללי פגיעה בחווית הגלישה של המשתמש.

הפתרון שצריך לבוא לידי שימוש הוא הפתרון התקני, האומר שימוש ברכיבים פתוחים ומתועדים שיאפשרו לכל אדם החפץ בכך גישה מלאה לקוד ויכולת התאמה שלו לצרכיו שלו. הרשת כפי שאנו מכירים אותה כיום מתבססת על שפת HTML וככה היא צריכה להישאר.

בשביל תוכן יש לנו HTML, בשביל העיצוב יש לנו CSS, אינטראקטיביות עם JavaScript וגישה ל־DOM Tree, גרפיקה עם PNG ו־JPEG, גרפיקה וקטורית עם SVG, ולאחרונה גם כוכבים חדשים בזירה – וידאו אפשר יהיה לשלב בדפדפן באמצעות המפרט של HTML5, שכבר מתחיל להיתמך בדפדפנים המובילים (חוץ ממייקרוסופט שכרגיל מזדנבים מאחור עם דפדפן חצי אפוי), אפשר יהיה לשלב וידאו בקלות בדפים, כאשר התוכן עצמו יסופק בקבצי Ogg שהם היחידיים שנבנו מהיסוד כקידוד פתוח וללא מגבלות שרירותיות עליהם.

שמרו על החופש הזה. לטובת כולנו!

37 תגובות בנושא “למה לא סילברלייט”

  1. תומר,
    אתה מכיר את רן ויודע שהוא פריק של תקנים כמוך 🙂
    הפוסט הוא פרי עטי ולא עטו.
    לצערי, מבין הפתרונות המוצעים כיום – התחרות היא עדיין בין שני הקנייניים שהזכרת.

  2. איכשהו הסתדר לי בראש שרן כתב את זה. תיקנתי, ואפילו הרווחת קישור. 🙂

    האם זה שאתה כתבת את הפוסט ולא הוא מרמז במשהו על גישה אחרת לנושא התקנים ברשת? האם לדעתך תקנים ברשת זה משהו שאפשר לוותר עליו גם במחיר של הגבלת גישה לאתר?

    למיטב זכרוני אין למכשירים iphone ואנדרואיד גישה לתכנים שכתובים בסילברלייט. האם אתה לוקח על עצמך שהמשתמשים הללו יהיו מנועים מגישה לתכנים שאתם מייצרים באתר נענע? האם ערוץ עשר אשם במשהו וצריך לאבד את נגישות הגולשים לתכנים שהוא מייצר ומעמיד לראשות "נענע"?

  3. גם פלאש וגם סילברלייט הן טכנולוגיות שתלויות בחברה אחת.
    במקרה של פלאש, התקן הוא פתוח (לא חופשי) ולכן ניתן ליצור לו מימושים אחרים ויש כבר נסיונות לזה.
    לעומת סילברלייט שזו טכנולוגיה קניינית של מיקרוסופט בלבד ואם הם לא ירצו לא תיהיה תמיכה.
    אני לא חושב שכדאי לסמוך על מילה של חברה שאין לה אינטרס לתמוך.
    התקנים באינטרנט נבנים על ידי החברות המובילות בעולם (גם מיקרוסופט בינהם) ומעניין שמיקרוסופט לא הביאה את סילברלייט לדיון בנושא התקנים למה?
    אם הם טוענים שזה יתמך בכל הדפדפנים אז למה לא להביא את זה לדיון בנושא תקינה?
    למה להשתתף בקבוצות העבודה בנושאים כמו SVG ו HTML5 ולקדם את התקנים?
    בקיצור יש לי תחושה רעה לגבי ה"תקן" הזה שללא ספק אינו תקני

  4. אני תוהה מה יקרה ברגע שמייקרוסופט יחליטו לשחרר גירסה חדשה של סילברלייט. הרי הם לא משחררים את המפרט מראש, ותעבור תקופה ארוכה עד שהמימוש החופשי יגיע לכך (בהנחה ובאמת הוא יוכל לעמוד בהגדרה של "מימוש חופשי"). בסוף אנחנו נסיים עם עוד עצם דוגמת Flash Player – המוצר בשליטה של חברה מסחרית, ולה אין שום אינטרס לדאוג לטובת משתמש הקצה כי בכל מקרה הוא לא זה שיכניס כסף לכיסיה.

  5. סוף סוף אני מגלה שאני לא היחיד שכבר חודשים לא יכול לגלוש בנענע. עשית לי את הערב 🙂
    מכיוון שכך, כמובן שלא ממש משנה לי באיזו טכנולוגיה נענע10 יחליטו לשדר את הוידאו שלהם.

  6. כמה פרוייקטים רציניים יצא לך לראות בטכנולוגיות חופשיות בלבד? חוסר כלי פיתוח, קוד גנרי מידי, התקדמות איטית בפיתוח סטנדרטים חופשיים, התחזקות כלי הפיתוח של הטכנולוגיות הפרטיות והרמה העולה של פרוייקטים עושה את זה בלתי אפשרי או יקר מידי לעבוד בטכנולוגיות פתוחות בלבד.

    ספציפית בנוגע לווידאו, יש בעיה לא פתורה בשילוב ווידאו סטנדרטי ב-HTML5. איזה נגן יעלה כשתג VIDEO ישולב בקוד? איזה פורמט ירוץ עליו? (OGG לא יהיה הפורמט אחרי התנגדות של החברות המסחריות שקובעות את הסטנדרט החדש..).

  7. אני מאמין שאתה צודק ב100%, אבל לצער כולנו שימוש בתג של HTML 5 הוא לא ריאלי בטווח של 3-4 שנים קרובות, כי רק firefox 3.1 שיצא בעוד כמה חודשים יתמוך בו, ומבחינת נענע בפרט, לעשות את הוידאו בר צפייה לפחות מ10% מהגולשים זה לא ריאלי.
    מה גם שיש צדק באי הבחירה בסילברלייט, טכנולוגיה מיותרת שתתריח המון משתמשים להתקין סתם עוד פלאגין ובכלל זאת למשתמשי לינוקס ששם זה בכלל לא עובד כמו שצריך. מספיק נאבקתי לפיתרון הולם לפלאש ללינוקס, למה עליי לעשות את זה עם סילברלייט עם כבר פלאש עובד טוב?
    באופן אישי, אני אפילו הייתי מעדיף שהמצב ישאר כמו שהוא עכשיו. זה הכי בריא לי. לינק לוידאו ושקט נפשי.

  8. אגב , הכל טוב ויפה ,
    אבל רק לידיעה כללית , סילברלייט אפשר לפתח גם בלי הכלים התומחים של מייקרוסופט .
    ממש כמו HTML סילברלייט מושתת על שפה גראפית שנקראת XAML (http://en.wikipedia.org/wiki/Extensible_Application_Markup_Language) , אפשר לכתוב את כל האפליקציה בכתבן
    כולל האנימציות והטיפול באירועים.

  9. נהנתי לקרוא, תודה.

    הערה קטונה.

    נכון, ש silverlight שוחרר רק לשימוש בחלונות, אך שוחחתי עם מפתח במיקרוסופט העולמית ומסתבר שבמחלקות הפיתוח שלהם מסתובב גם אור ירח פורטבילי, שניתן להריץ אותו גם על מאק וגם לינוקס רחמנא ליצלן. (בלי קשר למה שמפותח על בסיס מונו).

  10. תומר, למרות שאני מסכים עם מה שאתה אומר (טוב יש דברים שהם לא מדוייקים, כמו ההיסטוריה של Javascript, אבל נעזוב את זה כרגע), אתה מפספס נקודה מאוד חשובה: המשתמש.
    משהו כמו 98% מהמשתמשים באינטרנט בעולם, לא אכפת להם אם זה פלאש סילברלייט, או HTML3000. אכפת להם להנות ולקבל את מה שהם צריכים. זו הסיבה שעדיין אנשים עובדים לך עם IE5 ו IE6. הם לא רואים סיבה לשנות את מה שיש להם כיום, כי זה פשוט עושה את העבודה.

    אם אתה רוצה לשנות משהו, תשנה בצורה כזו שרוב האתרים בארץ ובעולם לא יתאימו לשום דבר פרט לטכנולוגיה שלך. איך עושים את זה ? תשאל את מיקרוסוטפ, הם מומחים בדברים האלו.

    הבעיה של סילברלייט, פלאש ו HTML5 הוא שאתה תלוי בחברות מסחריות שרק בטוב ליבם יממש את הדברים שיתאימו לך. אף אחד לא מונע מחר מאדובי לשנות את פלאש בצורה לא תואמת לאחור בשביל שהוא "ישתפר בצורה מלאה", או אף אחד לא מונע ממיקרוסופט (שעשתה דברים כאלו בעבר) לתת לך רישיון דרקוני (בנוסף לשיויים רציניים פר גרסה) בצורה כזו שהינדוס לאחור של הכלים שלהם יגרור תביעה משפטית ותספק להם הרבה כסף בנוסף לכך שתהיה צריך להעלים את מה שעשית.

    אתה חייב לשנות את התפיסה העולמית בכל מה שקשור לתוכן. אנשים כיום בארה"ב למשל, כל מה שאתה צריך להגיד זה ה9-11 בשביל שתוכל לעשות להם מה שאתה רק רוצה. אין לך ביקורת לשום דבר. אם מיקרוסופט ימכרו מחר את סילברלייט (והם לא) בתור המגן האולטימטיבי על הילדים שלך או עליך מפני טרוריסטים, אז הם יצליחו. עזוב שאין לזה אחיזה למציאות, זה השיווק שלהם.

  11. סליחה שאני מגיע רק עכשיו אבל סילברלייט קיים כבר היום למק בגירסה 1.0 ובטא של 2.0, אלא אם התקנתי וירוס זדוני על המק כאן בעבודה….

    כל עוד אין הטמעה של הטמל 5 (ויותר חשוב מזה אימוץ רחב של דפדפנים תומכים), אין הרבה ברירות. בינתיים זה מה שיש ובדיוק בגלל זה מיקרוסופט ואדובי דוחפות חזק משום שנסיון העבר מראה שלא תמיד הפתרון המוצלח מנצח (VHS, וינדוס….)

  12. אגב, איל, הבנתי למה במקור התבלבלתי בינך לבין רי"ה. פשוט הוא האדם שמופיע ב־RSS בתור הכותב.

    נענע10: למה סילברלייט?

    וככה זה מופיע בקוד של הדף –

    <pubDate>Tue, 07 Oct 2008 10:02:00 +0200</pubDate><author>ran@ranh.co.il (רן יניב הרטשטיין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=475198&blogcode=9996391</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=475198&blog=9996391</comments></item><item><title>למה סילברלייט?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp

  13. פוסט מעניין בנושא חשוב. שתי הערות:
    1. כמפתח ג'אוהסקריפט לשעבר, אני לא יכול להסכים ב- 100% שאת הממשק אינטראקטיבי אפשר לפתור ע"י ג'אוהסקריפט בלבד. המצב מאוד השתפר בשנים האחרונות עם כניסת האג'אקס ושיפור מנועי הג'אוהסקריפט, אבל עדיין הטכנולוגיה מאוד מוגבלת, ולא ניתן ליצור ממשקים נעימים ו*זריזים* כמו שניתן ליצור בפלאש, באקטיב-איקס או בסילברלייט.

    2. בעיה גדולה היא שסילברלייט נמכר לציבור כמוצר קרוס-פלטפורם, בגלל היוזמה של מיגל דה-איקאזה (אור ירח). זה רע מאוד, כי האדם הפשוט לא טורח לבדוק את הפרטים. לכאורה יש מימוש לינוקסאי, אבל הוא עושה רושם מאוד מאוד לא בשל, ואולי לעולם לא יהיה כזה. אבל זה מספיק לאנשי הפרסום של מיקרוסופט כדי לטעון שזה קרוס פלטפורם!

  14. כשMS מדברים על קרוס פלטפורם בדף ההורדה של סילברלייט הם לא מתכוונים שזה רץ גם על לינוקס ומק, הם מתכוונים שזה רץ על כל פלטפורמה -שלהם-, הכוונה למשפחת Windows כמובן.

  15. פינגבאק: שווה קריאה
  16. Silverlight 2 Beta 2 כבר רץ על OS X, אבל למה להיטפל לקטנות.
    זה אמנם קצת מקלקל את הרושם שננסה ליצור לגבי הרשעים מדרמונד שלהם "אין שום אינטרס לתמוך ולטפח משתמשי לינוקס ומק".

  17. סיגי: וזה מה שהופך אותם לצדיקים? לתחזק קוד של סילברלייט עבור לינוקס ומק לא יהיה להם קשה במיוחד, בהתחשב בעובדה שהם מפוצצים בכסף. השאלה היא אם אנחנו רוצים את סילברלייט, והתשובה שלי לזה היא שעדיף לנו לחיות בלי טובות של מייקרוסופט שבסופו של דבר רק פוגעות בנו לטווח הארוך.

  18. "כאשר התוכן עצמו יסופק בקבצי Ogg Vorbis שהם היחידיים שנבנו מהיסוד כקידוד פתוח וללא מגבלות שרירותיות עליהם."

    פלא שזה עדיין לא תוקן עם כל-כך הרבה תגובות…
    OGG Vorbis = Sound Only.
    כוונת הכותב היתה ל OGG Theora.

    (הסיומת OGG זה רק המיכל שמכיל את ה"קודאק" [איך אומרים את בעברית?]. כאשר, בפנים יש לך את Vorbis או Theora או כל דבר שאפשר לנסות לזרוק שם)

    נ.ב.
    JavaScript is EVIL.

  19. רוב המימושים של JavaScript לא היו צריכים להיות שם מההתחלה. הרבה מהם גם לא כתובים טובים ומחסלים משאבי מערכת יקרים. כמובן שאנשים שוכחים ליצור גירסאות ללא JavaScript [מישהו אמר מוגבלים?].
    אני מודה יש מקומות שזה מעולה, נניח צא'ט מבוסס דפדפן [למרות שאני לא מבין למה צריך את זה] אבל בשביל למחוק דוא"ל ב Hotmail או Microsoft Exchange, זה טירוף [דוגמא ראשונה שעלתה לי לראש].

    [לכל מאן דבי, ה JavaScript is Evil שם בגלל שבמקור חשבתי שנחסמה לי תגובה בגלל זה. ]

  20. bug – זה נכון שיש כמה מימושים נפרדים של ג'אווה סקריפט ושהם לא תמיד תואמים זה לזה (למעשה, לעיתים גם גירסאות שונות של ג'אווה סקריפט לא תואמות לקוד בגירסאות אחרות!), אבל דווקא JavaScript לא ידועה בתור "מחסל משאבים" בניגוד לדברים כגון פלאש וג'אווה.

    יש אמת בדבריך שצריך לדאוג תמיד לגירסה רזה של האתרים, בעיקר בשביל שמנועי חיפוש יוכלו לגשת אליהם, אבל כאשר זה נוגע לתוכנות רשת – אני לא בכלל בטוח אם זה נחוץ.

    בוא נמשיך בדוגמה שהעלת – Outlook Web Access. מיקרוסופט הוציאו גירסה "רזה" של המערכת שעושה שימוש רק ב־HTML (ונגישה לכל הדפדפנים), וגירסה עשירה של המערכת שכתובה עם הרבה תסריטים (ולצערנו נגישה עדיין רק למשתמשי אינטרנט אקספלורר). מספיקות כמה דקות של שימוש בגירסה הישנה והמוגבלת בשביל להבין שזה פשוט לא זה, בעוד הגירסה עם התסריטים מצליחה לחקות בצורה טובה את התוכנה השולחנית ולהציע כמעט את כל האפשרויות הזמינות בתוכנה השולחנית.

  21. הבעיה מתחילה כשהגירסא הרזה בעצמה משתמשת ב JavaScript.
    ואל תגיד לי זה לא זה. אני מעדיף את הגירסא ה"רזה" על פני הגירסא הרגילה. אני מוצא אותה יותר נוחה.

    ולמי איכפת ממנועי חיפוש? אני רוצה שאני אוכל לגשת לתוכן. אני משתמש ב NoScript על בסיס גבוה בגלל הסלידה שלי מ JavaScript. כמו כן, לפעמים אני גולש עם w3m / links [למשל בשביל להוריד ידנית דרייברים (אף על פי שהם ב AUR) ללינוקס שלי].

  22. bug – אתה ממש אנטי ג'אווה סקריפט, הא? בכל מקרה, ישנם מקרים שפשוט לא תצליח לעבוד עם אתרים ללא ג'אווה סקריפט. לכבות את ג'אווה סקריפט מתאים לפרנואידים שמשתמשים באינטרנט אקספלורר, לא לאנשים שרוצים לגלוש ברשת.

  23. סילברלייט 2.0 שוחרר לפני מספר ימים.

    מדהים.

    בעל המאה הוא בעל הדעה – ככה היה, ככה יישאר.
    למרות שזה מעט מפתיע, לא התקשרו אליי מרדמונד או לתומר כהן לשאול מה דעותינו.

    זה לא משנה אם אתה רוצה את סילברלייט או לא. זה כאן. ובעוד כמה חודשים גם תרגיש את זה.

    יכולת הפיתוח מדהימה והיא type-safe וכוללת יכולת להשתמש בתשתית הספריות של דוטנט. זה דבר ענק.

    אם ASP.NET אפשרה למפתחי יישומים לחלונות לעבור יחסית בקלות לפיתוח וובי, סילברלייט עושה את זה כמעט שקוף גם ברמת צד הלקוח.

    סילברלייט נמצאת בחזית הטכנולוגיה של צד הלקוח. בעוד כמה חודשים תרגיש את זה, תראה את זה, תשמע את זה ותבקש יפה סליחה…

    ואני אהיה שם להגיד לך: "עזוב, שטויות, כולם טועים לפעמים…"

  24. אמיר, אני לא יודע עד כמה אתה מכיר אותי (בכל זאת פעם ראשונה שאתה קופץ לכאן), אבל מייקרוסופט זו חברה שנדיר לראות ממנה חידושים משמעותיים. נניח את asp.net בצד, כי הבנתי שאתה מתעסק בה וזה שקול לדעה שלי כנגדה כאחד שעובד ב־PHP, אבל סילברלייט כמערכת היא רחוקה מלהצעיד את הרשת קדימה, כל עוד היא איננה תקנית ודורשת חומרה ותוכנה מסויימים בשביל לעבוד.

    יש גופים ברשת שתפקידם הוא לקדם טכנולוגיות חדשות כתקן מומלץ (הם לא יכולים לחייב חברות מסחריות לממש אותם אבל בסופו של דבר חברות שלא ממשות אותם נתקעות מאחור). סילברלייט לא שונה מטכנולוגיות שהופיעו ונעלמו מהרשת בעשור האחרון, כגון ActiveX ו־Java, ובדיוק כפי שאתה תתנגד לבניית אתר ב־Flash בלבד, כך אסור שהרשת תהיה מבוססת טכנולוגיה קניינית של מייקרוסופט שתחייב יצרנים אחרים ואולי גם משתמשים לשלם לה תמלוגים עבור השימוש בטכנולוגיה.

    1. אדון אמיר שמפחד אפילו להזדהות בכתובת אימייל אמיתית, רק שתדע לך שהכיוון שהרשת הולכת אליו, הוא לא סילברלייט, ואפילו מיקרוסופט מודעת לכך ובגרסה הבאה של אינטרנט אקספלורר הם מיישרים קו מול כל הדפדפנים האחרים ומוסיפים תכונות של CSS3 ו־HTML5. מקרי? לא בטוח, אבל כל עוד סילברלייט תתמך בפחות פלטפורמות מהאלטרנטיבות, היא לא תצליח לתפוס. גם פלאש מתקדם לאבדון ואם אדובי לא יצליחו לחדש ולצאת מתדמית הענק המאוס, תוך שנים בודדות פלאש ילך בדרכם של תמונות gif מונפשות ויישומוני Java.

השאר תגובה