למה פיירפוקס קורס בלינוקס?

CHAOS6 כתב באתר whatsup מאמר המציין עובדות ידועות בשטח – פיירפוקס בלינוקס הוא לא אותו פיירפוקס של חלונות ומק; פיירפוקס בלינוקס הוא דפדפן בעייתי יותר.

בגדול אני מסכים איתו. מוזילה אכן מתעדפים את לינוקס פחות מאשר ווינדוס ומק. שמעתי פעם שמועה האומרת שאם לא היו אנשים במוזילה שמחבבים מק, ככל הנראה מק היה נדחק גם הוא לרמת תיעדוף זהה לזו של לינוקס, אבל נכון להיום לא כך הדבר.

נוסיף לכך כי בדיקה שנעשתה לאחרונה מראה כי Firefox ב־Linux איטי יותר מאשר Firefox תחת WINE ב־Linux. ובמילים אחרות, הרצה של סביבה המדמה את ווינדוס תחת לינוקס נותנת לדפדפן ביצועים טובים יותר מאשר הרצה טבעית שלו. אינני יודע אם הנתונים הללו נכונים, אבל אני ממש לא אתפלא אם זה המצב.

המצב עם לינוקס שונה מזה של המערכות האחרות – בעוד באלו הדפדפן מגיע ממוזילה בלבד, הפצות לינוקס מסויימות אורזות את הדפדפן מחדש, ובכך גם מונעים ממוזילה לדעת כמה משתמשי לינוקס באמת משתמשים בדפדפן, וגם מונעת ממוזילה לדעת על בעיות המשתמש.

באובונטו, למשל, המצב הוא כדלקמן. בהפצות אחרות המצב לא שונה במיוחד.

  • אובונטו אורזים את הדפדפן מחדש, ומחליפים את כלי דיווח הקריסות של מוזילה בזה שלהם. מה שזה אומר הוא שהמשתמשים כלל לא יכולים לדווח למוזילה על קריסות, ובמקום זאת מדווחים לקנוניקל. במוזילה לא מקדישים תשומת לב לכל דיווח אבל יכולים לזהות מגמות; אתם חושבים שמישהו בכלל עושה את זה בקנוניקל?
  • אובונטו משנים את התפריטים של הדפדפן ומוסיפים אפשרות לדיווח באגים לתפריט העזרה. נכון, ניחשתם נכון, הדיווחים נפתחים בקנוניקל, ואם אף־אחד לא נוקט יוזמה (תודה, ירון!) הם גם ישארו שם לנצח בלי שאף־אחד בכלל יתעניין במצבם ואם הם ידועים לאנשים פעילים במוזילה.
  • אובונטו ודביאן אורזים מחדש את הדפדפן, ובמקביל גם הרחבות. דבר זה יוצר מצבים מוזרים בהם המשתמש מוצא את עצמו ללא יכולת הסרה או ניטרול הרחבות מאחר והן לא הותקנו דרך המנגנון המובנה של הדפדפן.
  • כאשר הפצות אורזות מחדש את התוכנות הן גם יוצרות בעיות חדשות. באובונטו, למשל, קרתה עם שיחרור Firefox 3.0 לפני כחצי שנה בעיה שגרמה להופעת תרגום לא עדכני שכלל לא מעט באגים ובעיות. גם בעיות שאנשים שמו לב לקיומן לא נפתרו כראוי כי משתמשי אובונטו דיווחו ותיקנו בעיות בתוך ההפצה מבלי להתייעץ או להחזיר קוד למוזילה.
  • חברת Adobe, יצרנית Flash Player מעולם לא הביעה יחסי חיבה למשתמשי לינוקס. כאשר בכל העולם הייתה גירסה 9, משתמשי לינוקס עדיין השתמשו בגירסה 7 מאחר ואדובי לא טרחו להוציא גירסה חדשה, ומשתמשי לינוקס סבלו כתוצאה מכך בחוסר יכולת גישה לאתרים מסויימים. כיום ישנן גירסאות חדשות של פלאש, אבל מדובר בתוכנה מאד לא יציבה על לינוקס, שהיא בין הגורמים הבולטים לקריסת הדפדפן בלינוקס, או סתם מקרים בהם הפלאש לא מופיע כראוי אם בכלל.
  • הפצות מסויימות בונות את פיירפוקס ללינוקס ב־64bit, בעוד התמיכה של מוזילה במערכות כאלה מוגבלת. כתוצאה מכך משתמשי 64 ביט מוצאים את עצמם לפעמים עם דפדפן שלא מצליח לקלוט תוספים שנבנו ל־32 ביט בלבד, ומאלץ שימוש בפתרונות מגבילים ומסורבלים כדי להצליח להריץ תוספים על הדפדפן.

לעומת זאת, הפצות יכולות גם לתקן מחדלים של מוזילה. למשל, כלי התקנת התוספים של אובונטו טוב יותר מ־Plugin Finder של מוזילה, שלא מתפקד כראוי מזה זמן רב.

לי אישית הדבר מפריע מאז שהתחילו לתעדף באגים של מערכות הפעלה אחרות על חשבון אלו של לינוקס, ואני מניח שאני לא היחידי. בניגוד לאנשים שכותבים דברים בגנות פיירפוקס ב־whatsup ו־linmagazine. אני גם לא מהסס ומסביר לכולם עד כמה הדבר חשוב לי, ואני יודע שאני לא היחידי.

רוצים שדפדפן פיירפוקס יהיה יעיל יותר גם למשתמשי מערכת ההפעלה לינוקס? תדאגו שישמעו אתכם. תדאגו לדווח על כל בעיה שנתקלתם בה ולוודא שהגורמים המתאימים בודקים ומטפלים בבעיות. וודאו כי יש מספיק דיבורים על התמיכה הלקוייה של הדפדפן בהפצה שאתם משתמשים בה, ושמשתמשי לינוקס אחרים מכירים ומסכימים עם הטענות שלכם. אם יהיה מספיק לחץ ציבורי, אתם יכולים להיות בטוחים שהדפדפן יחזור להיות דפדפן מספר אחד גם בלינוקס.

הרחבות פיירפוקס טובות שאפשר להסתדר גם בלעדיהן

אדר שלו כתבה ב־ynet מאמר לגבי תוכנות חובה שצריך להתקין על המחשב. מיותר לציין כי הכתבה מתייחסת למערכת ההפעלה ווינדוס, וכמובן הדפדפן האהוב על כולנו הוזכר במאמר.

לפני שאני אגע בנושא שאני מעוניין לדבר עליו, אני רוצה לציין עובדה מסויימת שעלתה מקריאת 130 התגובות (והתגובות לתגובות) שמופיעות כעת לגבי הכתבה – ישנם איזכורים של מק בתגובות, לעומת קרוב לאפס תגובות לגבי לינוקס. מה זה אומר לגבי לינוקס? לדעתי זה מראה כי הקהל התבגר ופחות ממהר לדחוף תגובות מיותרות לכתבות. משתמשי מק, לעומת זאת, עדיין מחפשים את עצמם ורצים לתגובות של ווינט להוכיח שהמחשב ומערכת ההפעלה שלהם "שווה יותר". נראה שהמקיסטים מגיעים מהפורומים של מק; נו טוב, שיבושם להם. 🙂

חזרה לנושא המרכזי בזכותו הגעתם לקרוא פוסט זה. והפעם – הרחבות פיירפוקס. כך כתבה אדר –

משתמשי Firefox – ולפי סטטיסטיקות שהתפרסמו בתקופה האחרונה, יש יותר ויותר כאלו – נוהגים להשתמש גם בהרחבות (extensions). כדאי לפני הפירמוט להיכנס בתוך הדפדפן ל-Tools ו-Add-ons, ולרשום בצד איזה הרחבות מופעלות אצליכם. אחרי הפירמוט יהיה לכם קל יותר לאתר אותן באתר ההרחבות הרשמי של מוזילה (ישנו גם תוסף בשם Febe שמגבה תוספים אחרים).

אם האנטי-וירוס עדיין לא מותקן, שווה לנסות הרחבה בשם NoScript, שחוסמת תסריטי דפדפן ומונעת חדירה של תוכנות מזיקות.

חברים, יש לי השגות לגבי הנאמר שם. האם הרחבות כגון FEBE באמת נחוצות? האם NoScript הוא פתרון ההגנה האולטימטיבי?

FEBE – ההרחבה הזו, או בשמה המלא Firefox Environment Backup Extension היא הרחבה לגיבוי נתוני המשתמש מהדפדפן. היא עושה זאת בממשק יפה ועתיר אפשרויות, וזו גם המגבלה הגדולה שלה – צריך לעשות את הגיבוי ידנית. פתרון אחר לגיבוי נתוני המשתמש הוא להעתיק את תיקיית הפרופיל עצמה. ברגע שמגבים את התיקייה הזו – כל נתוני הפרופיל יגובו, ואם באמת נרצה נוכל גם לגבות רק חלקים מהפרופיל. יתרון נוסף של העתקת קבצי הפרופיל ישירות הוא שפעולה זו יכולה לאפשר לנו לתזמן העתקה אוטומטית של הגיבוי, ולא להסתמך על המשתמש שיזכור לגבות מידי פעם את הנתונים.

NoScript – ההרחבה זו תפקידה לחסום הרצה של תסריטים ותוספים בדף כדי להגביר את ההגנה על המשתמש. האם זה אומר שבלי ההרחבה פיירפוקס הוא דפדפן מסוכן? האם אפשר בכלל לגלוש ברשת כאשר תסריטים בדף מנוטרלים?

עד לפני מספר שנים כולנו חונכנו כי דף עשיר בתסריטים חייב להיות נגיש גם ללא תסריטים, כדי שמנועי החיפוש יוכלו לאנדקס אותו בקלות. עד לפני מספר שנים כל דף ברשת היה צריך להיתמך על־ידי מגוון רחב של טכנולוגיות סותרות, ובניית יישום עשיר חייב תמיכה גם בטכנולוגיות הותיקות כדי להבטיח כי הוא יעבוד כראוי לכולם.

בשנים האחרונות, אודות ליכולות חדשות שהתווספו ל־HTML, שימוש בתסריטים הפך לנחוץ, וביטול שלהם עשוי לגרום לדפים להיראות טוב פחות או כלל לא לתפקד. מאתרי תוכן עברנו לאפליקציות בהן נגישות למנועי חיפוש חיצוניים הפכה לשולית (ולעיתים מנועי החיפוש זוכים לסט דפים נפרדים בשביל לאפשר גם להם גישה לדפים). האם תהיו מוכנים לאבד את כל החידושים מהעשור האחרון כדי שהאתר יהיה לכאורה מאובטח יותר?

ואגב אבטחה, לכל אלו שטוענים כי NoScript מוסיף במשהו לאבטחה של הדף – תראו לי בבקשה מקרה שזה סייע במשהו – משתמשים מנוסים יודעים להיזהר מהסכנות, ומשתמשים מנוסים פחות לא יכולים להסתדר עם הסרבול של ההרחבה הזו. ואם ההרחבה כן מסייעת במשהו – הקוד לטיפול בבעיית האבטחה צריך להיות בדפדפן עצמו ולא כהרחבה.

אז מה זה קוד פתוח בדיוק?

כשמנסים לתאר את המשמעות של קוד פתוח לאנשים שאינם מבינים במחשבים, עשויים להיתקל במספר בעיות. המונח "קוד פתוח" אינו ברור ומובן לאנשים שלא מתעסקים במחשבים, ואפילו המילה "קוד" עלולה להרתיע אותם. דרך פשוטה יותר לתיאור משמעות הקוד הפתוח היא להציג את היכולת לשתף אותו עם אחרים, וביחד ליצור מוצר שירצה את כל המשתתפים במלאכה.

כשמדברים על קוד פתוח, ניתן להרחיב את היריעה גם לתוכן פתוח, ולהציג את התוכן בתור דף בוויקיפדיה שלכולם יש יכולת לערוך ולשנות אותו, עד שנוצרת הסכמה כלשהי על תוכן הדף, ואז לציין שוויקיפדיה כולה היא מערכת של תוכן פתוח, שרצה על מערכת שנכתבה בקוד פתוח.

כשרוצים להסביר את מהות הקוד הפתוח, ניתן לדמיין תוכנה בתור ציור – כל אחד יתרום ככל יכולתו לתמונה הכוללת, וביחד נצליח לייצר תמונה שתהיה מקובלת על כולנו.

בזמן שישנתם

בזמן שחלקכם ישן את שנת הישרים, ואחרים מסתובבים ברחובות ובבילויים (וחוגגים חגים של נוצרים?), אירוע מכונן התרחש בקרביו של כל מחשב – השעון הפנימי של מערכות מבוססות יוניקס חצה את השעה "1234567890", וגיקים בכל העולם חוגגים חג שמתרחש לציון 39 שנים וחודש וחצי בקירוב, לנקודת תחילת מחזור השעון של יוניקס.

כתבכם היה שם בשביל לסקר את האירוע (כי לכם היו דברים חשובים יותר לעשות, כמובן) –
$ php -r 'echo (time() ."\n");'
1234567890

ובחזרה לאולפן. אליך, יונית!

עדכונים:
גם גוגל חגגו את 1234567890 Day עם לוגו מיוחד שהופיע במועד.
Google date +%s

קומיקס ישן מ־XKCD מקבל משמעות חדשה –

epoch fail!

האירוע נכנס לרשימת האירועים הבולטים של טוויטר עם המילים #12345567890 וגם unix.