ראיון על פיירפוקס ותאימות אתרים

מחר בערב אשתתף בתוכנית רדיו ברשת ב' ואדבר על הצורך בתאימות אתרי הממשל ואחרים לתקני הרשת המקובלים וגם על הגירסה החדשה של פיירפוקס.

אני מתכנן להזכיר את פעילות "ממשל זמין" בנושא התאימות וגם את המידע שהם משחררים בנושא, ואת חשיבות התאימות לכלל הדפדפנים כאמצעי המאפשר גישה לאתר לכל שכבות האוכלוסיה ללא הפלייה בין אזרחים במדינה על רקע מפרט המחשב ומערכת ההפעלה בה הם בחרו להשתמש.

כמו־כן, אני אציין את הפעילות שלנו בנושא התאימות, ואת הפעולות שאנו עושים כדי להפעיל לחץ על בעלי האתרים להמיר אותם לקוד תקני.

לגבי פיירפוקס 3.5 אני אציין שיצאה גירסה חדשה, ובמספר מילים על היכולות החדשות בדפדפן.

כאן אני צריך את עזרתכם – האם יש מסרים נוספים שלדעתכם רצוי שיועברו בשידור?

20 תגובות בנושא “ראיון על פיירפוקס ותאימות אתרים”

  1. שכתיבה על פי תקנים, אומרת שגם אנשים בעלי ליקויי ראיה וכו' יצליחו בהכרח לעבוד עם האתר.

    העבודה בתקנים גם מכריחה את היצרניות של דפדפנים וכו' ליישר קו במקום ליצור אנדרלמוסיה של תקן לכל גרסת דפדפן שאל אותה חברה (ראה ערך מיקרוסופט), ויכולת להתקדם טכנולוגית, ואפשר כמובן להמשיך, השאלה היא כמה זמן יש לך, ומה ישאלו אותך 🙂

  2. לדבר לא רק על התקנים לשמם, אלא למה הם שימושיים. האם הם חוסכים כסף בטווח קצר או ארוך? איך הם עוזרים בנושא נגישות? למה הם חשובים לתמיכה טובה יותר בעברית?

    אפשר להביא דוגמה יפה: בדיקת זמני המראות ונחיתות בנתב"ג כל כך דפוקה מבחינת תקנים, שהיא בקושי עובדת במיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 8, כלומר התירוץ "לרוב האנשים יש מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר" כבר לא תופס. (אם כי נראה שהם שיפרו את זה חלקית לאחרונה.)

    לדבר על האסון שנקרא סילוורלייט, שמיקרוסופט מנסה נואשות לדחוף לכל פרויקט ממשלתי בארץ ובחו"ל (שמעתי על "הצלחות" של מיקרוסופט בארה"ב ובמדינות ערב).

    בלי קשר – אם יש לך קשר עם אנשי ממשל זמין, תגיד להם שיפסיקו לכתוב "FireFox", זה די דוחה 🙂

  3. אני לא יודע כמה זמן יש לך לדבר אבל בהנחה שהוא מוגבל אני ממליץ לך להתפקס על מסר אחד (או מספר מסרים מצומצם, בהתאם לזמן שיש לך).

    הרצון להעביר הרבה מסרים הוא מובן אבל זכור שהמאזינים לא באים עם רמת עניין דומה לשלך לנושא. הם מאזינים בחצי ריכוז, בחצי אוזן, לעוד אייטם שהרדיו "הפיל" עליהם, לא להרצאה בקורס שהם נרשמו אליו וצפויים גם להיבחן עליו. אם הרעיון שלך לא פשוט וברור מספיק להבנה בחצי אוזן הוא פשוט חולף להם מעל הראש.

    אולי תעשה ניסיון מול שעון ותראה כמה זמן לוקח לך להגיד (ממש בקול, בקצב דיבור של שיחה נינוחה ברדיו, כולל הפסקות וכולל שאלות והפרעות מהמנחה) את מה שאתה רוצה בצורה שתצליח לעבור מסך כבד של חוסר עניין. הקשב לראיונות דומים וקבל מושג על כמות הזמן וכמות ההפרעות מהמנחה.

    אם בכל זאת יישאר זמן אני בטוח שתמצא במה למלא אותו אבל זה משני למסר העיקרי.

    אגב, באיזו שעה? באיזו תוכנית?

  4. לדעתי חשוב להבהר שאתרים שנכתבים לפי התקן יהיו זמינים גם לאנשים עם מוגבלויות.

    הנקודה הזאת תעזור להבהיר את חשיבות הנושא גם לאנשים שאין להם זיקה טכנולוגית.

  5. כמה דברים:

    1. כמו שציינו, שכתיבה לפי התקן, מבטיחה בסופו של דבר להוזיל את עלות הפיתוח (תאימות מול IE, Firefox, Safari וכו').

    2. נושא התקנים הוא גם דרישת קדם לרוב נושאי הנגישות (לדוגמה – דפדפנים לעיוורים).

    3. העובדה שבכל ענף יש תקן, ויש לעבוד לפיו. מה היה קורה אם בארץ היו בונים כבישים כך שרק מכוניות אמריקאיות היו יכולת לסוע בו? אף אחד לא היה מכן לזה. למה בדפדפנים זה כן לגיטימי?

    ובהצלחה (:

  6. כדאי לציין שהטענה של מרבית אתרי האתרים עד כה היתה שהם כותבים אותם כך שיתאימו לדפדפן ששלט בשוק, שהוא אינטרנט אקספלורר.
    כיום המצב הוא שלא רק שאינטרנט אקספלורר הולך ונחלש, מיקרוסופט בעצמם הבינו בגרסה 8 שהם צריכים לעבוד לפי התקן, וזה הכיוון שלהם כיום. כך שסביר להניח שגם מנגנון התאימות לאחור שלהם ילך ויעלם עם הזמן. ולכן אתרים בכלל, ואתרים הדורשים השקעה רבה, כמו אתרי ממשל, צריכים לחשוב לטווח הארוך, ולא לטווח הקצר, כפי שעשו עד היום.

    כמו כן, להסביר שאחוזי המעבר בארץ לפיירפוקס ודפדפנים תקניים אחרים הוא נמוך, לאו דווקא בגלל חוסר מודעות/רצון/הבנה, אלא בגלל שהאתרים הגדולים, במיוחד כאלה הדורשים אינטראקציה, לא תומכים בהם. והפתרון לכך הוא לגלוש אליהם באמצעות אינטרנט אקספלורר, או באמצעות תוסף כמו IE tab. ולכן, הסטטיסטיקה שמפרסמים היא מוטעית. ולראיה יש לראות את האחוזים של המעבר לפיירפוקס ודומיו באירופה וארה"ב.

    הטענה האחרונה היא שבארץ המתכנתים לא יודעים לכתוב לפי התקן. לא יודעים, כי לא מלמדים, כי כולם למדו בשביל "התקן של מיקרוסופט", ככל שיציעו יותר עבודות רק לבוני אתרים לפי התקן, כך יותר אנשים ילמדו זאת. היצע וביקוש.

    המון בהצלחה.

  7. כרגיל, אני לא מאלה הרואים בתקן "אלוהים" שצריך להתפלל אליו. אני גם לא מבין איך הגענו למצב שבו לוחמי החופש הגדולים ביותר נשמעים כמו מ"צ בקריה: "היי, הנעליים שלך לא תקניות" (כאילו שאם אני מתכנת בסניקרס צבעוניות ולא שחורות צה"ל יפסיד במלחמה הבאה).

    מה שצריך הוא מודעות לדפדפנים הנוספים ולא פחות חשוב מזה, למערכות הפעלה נוספות. רוב האתרים הגדולים בארץ עשו את ההתאמות הדרושות לפיירפוקס, אבל לא תומכים בווידאו / אודיו על פיירפוקס תחת מק או לינוקס (כמו דף השידורים של רשות השידור http://iba.org.il/media)

  8. אני גם חושב שצריך להיות מפוקס לנושא אחד ולהתכונן לדבר עליו בשפה הפשוטה ביותר האפשרית. אתה צריך לזכור שמי שמאזין לרדיו עושה את זה תוך כדי נהיגה או בישול או כל דבר אחר, ומה שבטוח שהוא לא מקדיש את מלוא תשומת הלב לרדיו.
    חוץ מזה גם המראיין בטח לא ממש יודע על מה אתה מדבר ואולי כדאי שקודם כל תוודא איתו שאתה מדבר מספיק "נמוך" בשביל שהוא יוכל להשתתף בשיחה.

    אל תדבר על תקנים, אף אחד לא יודע לא מכיר ולא אכפת לו, דבר על נגישות ולמה המוסדות הממשלתיים חייבים לספק את מירב הנגישות לכל הדפדפנים ולמה זה כדאי לאתרים מסחריים. עדיף שיהיו לך דוגמאות פרקטיות לאתרים "רעים" ואיך הם מפריעים לשולה ממטולה שרוצה לגלוש אליהם מהאייפון החדש שלה.
    אתה יכול להמשיך גם לדבר על סוגי מידע באתרים הממשלתיים שמצריכים שימוש בוורד ואחיו.

    מעבר לזה דבר על איך בדיוק עובדים על פיירפוקס, על כך שגם שולה ממטולה יכולה לפתוח באגים, או לכתוב הרחבה בשביל לענות לצורך מסוים שלה. על שיתופי פעולה בין אנשים מארצות שונות לפתירת בעיות משותפות….

    ועוד הפעם, לדעתי הכי חשוב שתהיה כמה שפחות טכני.

    נ.ב.
    והגיע הזמן שתחליף את הפאביקון שלך – הוא מעצבן 😉

  9. עלה והצלח.

    אני חושב שכדאי לציין לגבי תוכנה חופשית שבאופן כללי היא דרך אפקטיבית לצמצם פערים בחברה.

    קיים מתאם בין פערים כלכלים לבין פערים דיגטלים. צימצום הפערים הדיגטלים יתרום לצימצום הפערים הכלכלים. מאחר שתוכנה חופשית היא מעודדת שוויונות, מחקר ופעילות קהילתית, היא אחד הכלים המשמעותיים העומדים בפני המדינה לעזור לצמצם את הפערים בחברה.

    קיימים מחקרים בנושא, ותוכל למצוא חומר נוסף בויקי של עמותת "המקור".
    http://wiki.hamakor.org.il

  10. מעצבן אותי שהדעות והציפיות מהרדיו הישראלי הן כאלו. אנשים אומרים לך להנמיך רמה כדי "לשדר לכולם". כואב לי שרמת התוכניות של רשות השידור הקנדית ברמה גבוהה ומדברת לאנשים אינטיליגנטיים, מספיק שאני ארצה להוריד את התוכניות כפודקאסטים. בארץ אין לי מושג אם יש תכנים טובים או לא, אבל פודקאסטים בטוח אין…

    אני כן הייתי פורט על נושא התקנים, אבל לא בשביל נכים ועוורים ופסחים, שם לאקספלורר יש היום יותר תאימות מלכל דפדפן אחר. צריך לדבר על המחיר של התאמה לחוד לכל דפדפן (ולרמוז שזו לא בעיה של "ממשל זמין" אלא של הסטנדרטים של העבודה שהוא (לא) מציב לקבלנים). הנהנים הם לא אחוזון המוגבלים והנכים, אלא משתמשי המק, לינוקס, שואש ואופרה וספארי וכרום וכל המיני-דפדפנים בטלפונים. עם כמות הסמארטפונים שבשוק, מדהים אותי שלאוראנג' לקח כל כך הרבה שנים לדבוק בתקנים. אני רוצה ששירותי ממשל זמין יהיו זמינים גם בניידים וגם באופרה וכל דבר שזז פשוט כי הם מיועדים לשימוש כלל האזרחים, גם אלו שקנו נטבוק מוזל עם לינוקס, וגם מי ששילם מס-מיקרוסופט.

    למעשה, אפשר לטעון שחיוב השימוש במיקרוסופט הוא אחת הסיבות לפיראטיות במדינה ועיכוב החדירה של לינוקס לשוק תחנות העבודה כי אפילו נטבוקים שמותקנים מהמפעל עם לינוקס לא יכולים למכור פה.

  11. קצת לחזק את הדברים של מרק, וגם בראיה של מצב האתרים כפי שמשתקפים בסקריפטים שאני כותב ומתבקש לעדכן נראה לי שהמצב באתרים המסחריים ואתרי המדיה בסך הכל הולך ומשתפר.
    מי שעדיין נמצא רחוק מאחור הם האתרים הממשלתים, ובראשם מערכת החינוך. זה מתחיל באתרים לבתי ספר יסודיים מבוססי EduSystems, ממשיך באתרים לתיכונים וחטיבות הביינים מבוססי "סקולי", ועד לכל האוניברסיטאות/מכללות שמכרו את נשמתם למערכת Highlearn.
    גם משרד החינוך עצמו קיבל "נ" לאחרונה, כאשר העלה את ספר הלימוד המלא באזרחות לרשת במערכת kotar של מט"ח שעובדת על אקספלורר בלבד.
    בתור אנקדוטה, אפשר לציין גם את אתר משרד הפנים שמציג "חלונית" בגובה 100 פיקסלים למי שמגיע לאתר דרך פיירפוקס.

    ובתשובה לשאלה שבטח יעלה העיתונאי המלומד: "למה שהמדינה תשקיע מאות אלפי שקלים כדי שקומץ משוגעים יוכלו לגשת לאתרים האלה בדפדפן אחר?" התשובה שמתאימה לדעתי היא שאם אתרי מערכת החינוך יהיו מותאים לעבודה במחשבי לינוקס, ניתן יהיה לצייד עוד 20% מהכיתות ו/או הילדים ללא מחשב בבית במחשב. במיוחד שמערכת לינוקס יכולה להתאים גם למחשבים ישנים שניתן לאסוף ולתרום לבתי ספר – שוב בתנאי שניתן יהיה להתקין עליהם לינוקס ואחר-כך לגשת לאתר בית הספר ללא בעיה. אפשר לציין את הפרויקט של ויטאלי עם עיריית קרית גת לצייד מחשבים ישנים בגני הילדים בתוכנת GCompris מבוססת לינוקס.

  12. אני רוצה לחזק את הפוסט האחרון של יהודה: אני רואה חשיבות מיוחדת לגישה של משרד החינוך ומערכת החינוך, שבעיניי פועלים ממש כמו סוכני מכירות של מיקרוסופט.

    אבל אני רוצה לתקן — אם כבר מזכירים התקנות לינוקס במערכת החינוך, אז עדיף להתמקד בפרוייקטים שבהם אכן הוקמו כיתות כאלו עם מערכות מחשב מלאות — הפרוייקטים של יעל ויה ושות' בצפון, של שי שריד, של קפלן בתיכון בר"ג, של נדב קבלרצ'יק בפתח־תקוה. פרוייקטים שבהם הוקמו כיתות תוך חסכון רב, והם יכולים לעשות הכל מלבד השימוש באתרים של משרד החינוך או מט"ח.

    מה שעשוי לעלות ועשוי להפתיע אותך — עדיין יש הרבה אנשים, חלקם אפילו אנשי IT, שחושבים שבדפדפנים שאינם אקספלורר יש בעיה עם עברית. אם זה יעלה, אולי שווה להכניס קטנה לאתר של "הארץ".

השאר תגובה