תלאות השדרוג לאובונטו 9.10

הותיקים מבין קוראי בוודאי זוכרים את כל אותן הפעמים בהן כתבתי כאן על השדרוגים שאני מבצע במערכת ההפעלה המועדפת עלי בשנים האחרונות – Ubuntu Linux. מידי חצי שנה יוצאת גירסה חדשה, ואני תמיד מתקין אותן בימים הראשונים לאחר שחרור הגירסה, מאחר ויצר הסקרנות וההרפתקנות שלי גדול על הסבלנות וההמתנה, אנחנו עכשיו יומיים אחרי צאת הגירסה, ואני כבר משתמש בה.

לפני שנתחיל, ברצוני לברך את חברת מיקרוסופט על הוצאת הגירסה החדשה של ווינדוס לפני שבוע. (הפיסקה התארכה יותר מידי, וקיבלה פוסט נפרד משלה. אתם מוזמנים להמשיך לקרוא אותו כאן)

מאחר ואני נוטה לבצע הרבה התקנות ושינויים במערכת על המחשב שלי, אני משתדל לעשות מידי פעם התקנות נקיות של מערכת ההפעלה, כדי לנקות אותה מהשינויים והמעקפים שבצעתי בה. את המערכת בה אני משתמש בה כעת התקנתי שבוע לפני אוגוסט פינגווין האחרון כדי שהמערכת תהיה נקייה לקראת המצגת שהעברתי, ולאור השינויים שביצעתי בה כדי שהיא תתפקד טוב עם כרטיס המסך, עדיף היה מבחינתי לבצע התקנה חדשה ולא לשדרג את ההתקנה הקיימת. צבי כתב על החוויה שלו בשדרוג מאובונטו גירסה 9.04. אתם מוזמנים לקרוא על חווית השדרוג של ההדיוט.

את המשימה התקנתי ביום חמישי בשעות הערב בהורדת קובץ ה־ISO מהשרת. מאחר והעדפתי להוריד משרת המראה של איגוד האינטרנט, הייתי בטוח שהורדה משרת זה תבטיח לי מהירות הורדה גבוהה התבדו, כאשר לאחר זמן קצר השרת נעלם מהרשת. רציתי להודיע על כך לקפלן בזמן אמת, אבל להפתעתי גיליתי כי הוא לא היה מחובר באותה עת, וגם הטלפון הסלולרי שלו איכשהו נעלם מהמכשיר שלי. בצער רב וביגון ויתרתי על ההורדה, לטובת עיסוקים אחרים.

ביום שישי בשעות הצהריים התפנתי משינה ואותם עיסוקים אחרים, והתחלתי את ההורדה. כעבור מספר שעות היה ברשותי קובץ ISO מוכן לצריבה, וגם זמן לביצוע ההתקנה. את ההתקנה בחרתי הפעם לבצע ללא צריבה של הקובץ, אלא העברה שלו להתקן זכרון חיצוני; ההתקן שנבחר היה התקן Disk On Key של 4GB הנמכר תחת המותג Sandisk Cruzer. בחרתי לבצע את ההתקנה באמצעות תוכנת unetbootin המאפשרת לבחור קובץ ISO ולהעביר אותו להתקן חיצוני ובמידה ואין ברשותנו את הקובץ היא גם תדאג להוריד אותו מהרשת. מאחר והיה ברשותי את הקובץ בחרתי להעתיק אותו להתקן, ותוך מספר דקות היה ברשותי התקן זכרון עם הדיסק של אובונטו, בתוספת קטנה של מנהל אתחול בהתקן שיאפשר הפעלה של הקרנל של תוכנת ההתקנה.

הפעלה מחדש של המחשב העלתה את מנהל האתחול של unetbootin. הוא הציג 3 אפשרויות, מתוכן אחת תפעיל את הדיסק שזה עתה "צרבתי", ושתי אפשרויות נוספות – Help ו־OEM Install. אפשרות העזרה הובילה אותי להודעת שגיאה של האתחול, ואפשרות ה־OEM Install העלתה קרנל כלשהו ונתקעה באמצע. נו טוב, כנראה unetbookin לא כזה טוב בסופו של דבר.

המשכתי להפעלה של אובונטו. ההפעלה אכן עלתה באופן מהיר מאד, מה שכבר גרם לי לחשוב שהתוכנה עשתה סוג של קסם שאיפשר הפעלה מהירה מאד של המערכת. בחרתי להתקין את המערכת, והגדרתי לה להתקין את עצמה על מחיצת המערכת הישנה ביותר שברשותי, שבה היה מותקנת עד כה גירסה ישנה של אובונטו, ועיגנתי את מחיצת הבית שלי במקומה הראוי.

ההתקנה עברה חלק. חדי העין בוודאי שמו לב שבגירסאות האחרונות שופר מסך בחירת אזור הזמן, ועכשיו הוא מוצלח בהרבה ומאפשר לבחור את אזור הזמן שלנו מבלי ליפול על עזה או דמשק. במהלך ההתקנה הופיעו גם מספר מסכים שהציגו תוכנות שנכללות במערכת. בעיני הצגת מידע בזמן פריסת והעתקת הקבצים זה שימוש חכם במסך.

הפעלה מחדש למחשב. הוא עובד כמו שצריך, ולשם שינוי גם כרטיס המסך נתמך טוב. שינוי ערכת הנושא לברירת המחדל של אובונטו התברר כשיקול מוצדק, כי הערכה הסטנדרטית עכשיו נעימה הרבה יותר. החלטתי לנסות לחיות בלי פידג'ין, אבל קצת התקשתי עם התוכנה החדשה.

כעבור מספר דקות, בעודי מתקין תוכנות קפץ מסך המבשר לי כי קיים דרייבר לכרטיס האלחוט שעלי להתקין. הופיעו לי שני דרייברים אפשריים – Broadcom b43 Wireless driver וגם Broadcom SLA Wireless driver. בעוד הראשון משתמש בדרייברים של ווינדוס, השני הוא קנייני לחלוטין אבל מיועד ללינוקס. הגעתי למסקנה ש־SLA עדיף, והתקנתי אותו.

כנראה בחרתי בתשובה שגוייה – כעבור מספר דקות המחשב קפא, כאשר נוריות ה־Caps lock ו־Scroll lock מהבהבות. איזה כיף, חטפתי Kernel Panic. הפעלה מחודשת למחשב – הודעה יפה מברכת אותי לשלום – Kernel panic: not syncing vfs unable to mount root fs on unknown-block(0,0). לא נעים. הפעלה של המחשב ב־Recovery mode – נאדה.

מאחר ולא היה לי כוח וחשק להתעסק עם זה, ובחוץ השתוללה סופת ברקים, כיביתי את המחשב ושלפתי ממנו את כבל החשמל. נשוב לטפל בו בהזמנות.

וזה הרגע בו מברכים את לינוקס על המנהל לשמור על קרנלים ישנים, ואת תוכנות ההתקנה של לינוקס שמוסיפות למנהל האתחול רשומות של מערכות אחרות המותקנות על המחשב. בבוקר המחרת הפעלתי את המחשב, והעלתי את אובונטו 8.04 שעדיין יושבת על המחשב. אנחת רווחה, כל הקבצים עדיין במקומם והמחשב מתפקד. ביצעתי את הפעולות השגרה שלי על המחשב, בניהן גם להעלות את הפוסט על הגירסה החדשה של פיירפוקס, וכאשר סיימתי חזרתי לטפל באובונטו שהפקרתי אתמול.

בזכות mount ו־chroot טיפול בתקלות לינוקס הוא משימה קלה ופשוטה. התחברתי למחיצה של אובונטו החדש, כיוונתי אותו לשורש וירטואלי עם chroot, והרי לפני מערכת מתפקדת של אובונטו, שאפשר לנסות ולאתר בה את מקור התקלה. מהר מאד התברר שההתקנה של הדרייבר כנראה לא הסתיימה בהצלחה, ו־aptitude ביקשה שאריץ dpkg-reconfigure -a. הרצה של הפקודה הנ"ל אמנם לא הציגה פלט, אבל שיחררה את הנעילה מ־apt, ושחרור העיגון איפשר להפעיל את המערכת החדשה.

בעודי כותב את שורות אלו אני מתקין חבילות ומסדר אלמנטים אחרים במערכת. באמפתי מאסתי כי הוא לא הצליח להתחבר ל־Google Talk, וגם ככה התוכנה נראית קצת חיוורת בהשוואה לפידג'ין. את חבילת הפונטים msttcorefonts טרם התקנתי, והגופנים נראים מעולה כל עוד לא נכנסים ל־ynet.

אשמח לדעת כיצד עבר השדרוג אצלכם.

ברכות לחברת מיקרוסופט על שחרור גירסה יציבה של ווינדוס 7

ברצוני לברך את חברת מיקרוסופט על הוצאת הגירסה החדשה של ווינדוס לפני שבוע. הגירסה החדשה של ווינדוס אכן עובדת טוב יותר מהגירסה הקודמת, והיא פחות מעמיסה על המחשב כאשר היא רצה בסביבה וירטואלית. האם היא תחליף את הגירסה הפופולרית ביותר של ווינדוס כיום, זו ששוחררה חודש וחצי אחרי קריסת מגדלי התאומים, ו־5 שנים לפני צאת הגירסה המתקדמת יותר של Windows, שלמרות המשאבים הרבים שהושקעו בה לא זכתה להצלחה רבה.

אגב מיקרוסופט, בשבוע שעבר נערכה מסיבת שחרור של ווינדוס. אותנו כמובן הם לא הזמינו לחגיגה, כי הם מעדיפים לחגוג עם הבכירים מבין כתבי המחשבים ואנשים אחרים שלא יתנו משוב שלילי על צורת עבודתם. מיקרוסופט דואגים לפנק את אותם האנשים בעותקים מלאים של מוצריהם ומתנות אחרות ורק כדי שהם יכתבו עליהם דברים טובים ועל לינוקס דברים שליליים, וזו הסיבה העיקרית לכמות העצומה של כתבות בעד מיקרוסופט באמצעי התקשורת, בעוד שחרור הגירסה החדשה של אובונטו הוזכר בעיתונות בידיעה קטנה, ובמקרים מסויימים נראה כי כותב המאמר החליט מראש שתוכנו יהיה שלילי עוד לפני שהוא בכלל בדק את המערכת.

אנשים נוטים להשוות את מערכת ההפעלה הקיימת שלהם לכל מערכת הפעלה אחרת שהם רואים, ובמידה ומדובר במערכת הפעלה שונה (ולא שדרוג קטן של אותה המערכת), הם נוטים לזהות אותה כמערכת נחותה על זו שהם משתמשים בה, ולו מהסיבה שהם טרם התרגלו לצורת העבודה והשימוש בה. כאשר אני נדרש להשתמש במחשב מקינטוש, אני מודיע מראש שאינני מכיר את המערכת, ולא מנסה לתרץ את חוסר ההבנה שלי כנחיתות של המערכת, ולכן לא אצא בהצהרות של "מק זו מערכת הפעלה גרועה", למרות שאני לא מת עליה. ווינדוס ולינוקס אני מכיר טוב יותר, ולכן אני מרשה לעצמי לעשות את ההשוואות.

ביום שלישי מתקיים כנס של מיקרוסופט תחת הכותרת Let's Talk Business Tech. נרשמתי לאותו האירוע בזמן, ואף קיבלתי אישור רישום במייל. חברת מיקרוסופט מוכיחה שוב שהיא אינה חברה רצינית, ושבוע בלבד לפני קיום האירוע הם שלחו הודעה בדואר האלקטרוני המברכת אותנו על הרישום, ומודיעה לנו כי הם ביטלו את הרישום שלנו לאירוע כתוצאה מדרישות שירותי הכבאות וההצלה. חברת מיקרוסופט הגדולה לא הצליחה לארגן אפילו אירוע קטן בארץ. וזה לא שהיה overbooking לא מתוכנן, כי הם ידעו מראש כמה אנשים נרשמו באתר, והמערכת שלהם גם סגרה את הרישום בשלב כלשהו.

נציגה נחמדה מטעם מיקרוסופט יצרה איתי קשר מספר ימים לאחר קבלת הביטול בשביל להודיע לי רישמית שהם דוחים אותנו, ואף לציין כי הם מתכננים "אירוע מיוחד לטובת מי שהפסידו את האירוע הנוכחי במהלך חודש ינואר". אני חושב שביטול ההשתתפות בזמן כה קצר לפני האירוע גובל בחוצפה, במיוחד כאשר לחברה גדולה ורווחית כמו מיקרוסופט אין בעיה לדאוג שלא יהיו להם בעיות ברישום לאירועים, ואת האירוע הם ממירים לנו באירוע אחר, בשטח יזכה במילה "בלוגרים" בשמו על־מנת להזכיר לנו שאנחנו פחות חשובים מבחינתם, והם מסתכלים עלינו בתור אנשי העם שהם אינם רוצים בטובתם. בלינוקס זה לא היה קורה.

מאחר והיגיון ומיקרוסופט אלו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו (אם טרם הפנתם את מבטכם לתמונה המצורפת לפוסט הזה, עכשיו זה הזמן!),למרות שהם הודיעו פעמיים על ביטול ההשתתפות, זה לא מונע מהמערכות המשוכללות שלהם להמשיך ולשלוח תזכורות על האירוע במייל לאנשים שהם ניפנפו מספר שעות קודם לכן.

טוויטר טיפ: הצפנת החיבור ל־Twitter

נניח ואתם מעוניינים לסקר אירוע כלשהו דרך טוויטר, אבל לא חשקה נפשכם לחשוף את שם המשתמש והסיסמה שלכם באוויר לכל העולם. מה תעשו?

ישנם אנשים שמעדיפים לשלוח הודעות דרך טלפון סלולרי כדי להתחמק מחשיפת המידע דרך חיבורי אינטרנט אלחוטי המשותפים לכל באי האירוע, ואחרים משתמשים בכל מיני פתרונות מוזרים בדמות שימוש בשירותי צד שלישי כדי להתגבר על המגבלה. הדרך בה אני נוקט ומתברר שהיא אינה ידועה למרבית המשתמשים היא שימוש ב־SSL מול טוויטר.

מזה תקופה ארוכה שיש אישור אבטחה חוקי לטוויטר. לא ברור לי למה הם לא מפרסמים אותו, ולא משתמשים בו אפילו במסך ההתחברות למערכת כברירת מחדל. למרות זאת, ביומיים האחרונים יש לי את ההרגשה כי החיבור ב־SSL הוא פחות יציב ותמונת הלוויתן המעופף מופיעה אצלי בתדירות גבוהה יותר מאשר בחיבור רגיל. אני משתמש בהצפנה של טוויטר באופן קבוע, גם כאשר אני בחיבור נייח לרשת; עדיף לנקוט באמצעי זהירות מאשר להצטער על כך מאוחר יותר.

בפעם הבאה שאתם רוצים להתחבר לטוויטר מבלי שהשכנים יוכלו לראות את הסיסמה שלכם או להשתלט על החשבון שלכם, היכנסו לטוויטר מכאן – https://twitter.com.