Google Wave – מה עושים עם זה?

בתחילת חודש אוגוסט קיבלתי הזמנה לארגז החול של גוגל וויב. אחרי תקופה קצרה, במהלכה סרקתי את מרבית היכולות של המערכת וגם את התוספות הנפוצות שלה, הבנתי שמדובר בעיקר במערכת עם פוטנציאל, אבל כנראה המערכת הזו לא תחליף את הדואר האלקטרוני ו/או את תוכנות המסרים המידיים.

למערכת יש יכולות, ובניגוד למערכת אחרות היא מותאמת בצורה טובה יותר לעידן הנוכחי, אבל הסירבול שלה והמגבלות שלה מקשות על השימוש השוטף בה. קחו דוגמה פשוטה – בעוד בכל תוכנת מסרים מידיים תמצאו אפשרות להפיכת מחוות טקסט לסמיילים גרפיים, בגוגל וויב זה בלתי אפשרי, והפתרון הוא להזמין לשיחה בוט, שיערוך את ההודעות שלנו ויחליף את הסימנים בצלמיות גרפיות. אותו בוט הוא למעשה תוכנה שיושבת ברשת ומאזינה לשיחות שלנו, ואף־אחד לא יכול להתחייב כי אין אדם מאחורי הבוט שעושה שימוש כלשהו בכמויות המידע שזורם אליו.

גם השיחות שלנו ב־Google Talk וב־MSN Messenger עוברות דרך שרתים מרכזיים, ו־Google אפילו הגדילו לעשות והם מתעדים אוטומטית את כל השיחות שלנו ב־Gmail, אבל שם רק אנשים שיושבים בחברה המנהלת יהיו בעלי גישה למידע, בהנחה והמערכת לא נפרצה. נניח שמישהו מתחזק בוט לתיקון אוטומטי של שגיאות כתיב; מי ערב לנו שהוא לא ישתול קישורים זדוניים בתוך השיחות שלנו עם המשפחה וחברים קרובים? להמשיך לקרוא Google Wave – מה עושים עם זה?

השוואת דפדפנים מעניינת באתר דה מרקר

אתמול ציינו את יום השנה החמישי לשחרור פיירפוקס 1.0, וכצפוי גופי התקשורת בארץ ובעולם ניצלו את ההזדמנות לפרסם מאמרים בעד וכנגד פיירפוקס. עד כמה שידוע לי, דה מרקר הוא העיתון המודפס היחידי שציין את האירוע על הכתב, ועוד בתוספת של לוגו גדול ובולט שכיסה רבע דף, וזאת למרות שהפרסום התפספס להם ביום והם פרסמו את הידיעה רק היום (אין לי את העיתון המודפס; מישהו יכול לארגן לי סריקה?).

למאמר בדה מרקר צורפה טבלה קטנה המשווה תכונות בין הדפדפנים העיקריים. בעוד המאמר עצמו לא מחדש הרבה ורק מציד את גוגל כאיום על המשך פעילותה של מוזילה, הטבלה מאירה את הגוף המסקר באור מגוחך.

השוואת דפדפנים באתר דה מרקר
השוואת דפדפנים באתר דה מרקר

קוד פתוח – לפי הטבלה, כל הדפדפנים הם קוד פתוח למעט זה של מיקרוסופט. במציאות, ספארי ממש לא קוד פתוח, למרות שהוא מתבסס על מנוע בקוד פתוח הזמין בכתובת webkit.org. לגבי כרום לא בטוח אם הוא אכן זכאי להיכלל בקטגוריה זו; בסיס הקוד של כרום הוא כרומיום ועליו גוגל מוסיפים רכיבים לא חופשיים משלהם לפני שהם מפיצים אותו בתור "גוגל כרום". לגבי אינטרנט אקספלורר אין לי טענות, וזה אכן הדפדפן היחידי שאין לנו שום דרך לדעת איך הוא עובד מתחת למכסה המנוע.

זיהוי תוכנות זדוניות, אבטחה מפני אתרים מתחזים – קצת מוזר ש־TheMarker מציגים את אינטרנט אקספלורר בתור הדפדפן המוגן ביותר, אתם לא חושבים? בכל מקרה, כנראה הם מקשיבים לאותם קומניקטים מבית מיקרוסופט, מאחר ופיירפוקס כולל מזה זמן רב הגנות כאלה, ואינטרנט אקספלורר, גם אם יש לו הגנות כאלה, הן קיימות בו רק בגירסה 8 ששוחררה במהלך השנה האחרונה. בפועל, פיירפוקס משתמש ב־WebService של Google על־מנת לסמן אתרים כמסוכנים, ולכן רמת ההגנה של פיירפוקס וכרום אמורה להיות דומה אם לא זהה.

חיפוש ישיר בסרגלי חיפוש של אתרים – אין לי מושג מה הם מנסים להגיד בזה, ואני מעריך שהכתב פשוט הסתנוור משמה של החברה המפתחת את דפדפן כרום והחליט לתת לה יחס מועדף בקטגוריית סרגלי החיפוש. לכרום אין שום יתרון על הדפדפנים האחרים, ולמעשה בתחום החיפוש הוא מוגבל יותר מהדפדפנים האחרים מאחר ואין לו יכולת התממשקות מול תוספי חיפוש. בפועל, פיירפוקס תומך הוספת מנועי חיפוש לסרגל מאז גירסאותיו הראשונות, והחל מפיירפוקס 2.0 הוא תומך גם במנועים בתבנית OpenSearch שנתמכת גם באינטרנט אקספלורר 7 ומעלה ולמיטב ידעתי גם בספארי.

מסך פתיחה מותאם אישית – שוב, על מה בדיוק הם מדברים? בכל דפדפן מאז ימי נטסקייפ ומוזאיק אפשר היה לקבוע דף בית. מבין ארבעת הדפדפנים, כולם תומכים בהגדרת דף בית שיטען בהפעלת הדפדפן, ובדפדפנים מסויימים ניתן גם לקבוע סט של לשוניות שיטענו אוטומטית בכל פתיחה של הדפדפן. מה שהכותב התכוון הוא כנראה לדף בסגנון Speed Dial שמשתמשים מסויימים עשויים למצוא אותו כשימושי; וזה לא קיים בפיירפוקס אלא כהרחבה, וישנן תוכניות לשלב תכונה דומה באחת מהגירסאות הבאות שתציג את הדפים אליהם מגיע המשתמש באופן תדיר כקישורים בדף הבית.

עדכנתי את הטבלה. עשיתם חסד עם תכונות שאיני בטוח אם הן קיימות בכל הדפדפנים והשארתי את המשבצת ריקה. אנשי דה מרקר – אתם מוזמנים לקחת אותה חזרה, היא הרבה יותר נכונה מזו שאתם הצגתם אצלכם! 🙂

מקומות נוספים שדיברו על יום השנה של פיירפוקס:

וכמובן, אתר האירוע, והידיעה על כך בחדשות מוזילה.

היום לפני חמש שנים

היום לפני 20 שנה נפרצה חומת ברלין שהפרידה בין ברלין המזרחית לברלין המערבית לאחר שנים רבות בה העיר הייתה חצויה בין מזרח ומערב. הדבר שחרר את הברלינאים ובהמשך את תושבי גרמניה המזרחית כולה מעולו של המשטר שנכפה עליהם מאז שלהי מלחמת העולם השנייה, נתן חופש לאזרחים, פתח את גרמניה המזרחית למערב ואיחד את שתי הגרמניות למדינה אחת. עוד בעת שהתרחש אירוע שבירת החומה ידעו רבים כי מדובר באירוע חשוב שעומד להירשם בספרי ההיסטוריה, ואכן, במבט לאחור האירוע אכן היווה פתח ראשון במסך הברזל שבסופו התמוטטה ברית המועצות ואזרחי מדינות הברית זכו לחופש המגיע להם כבני אדם.

למרות חשיבות האירועים הללו, לא עליהם רציתי הפעם לדבר, אלא על אירוע אחר, שהתרחש לפני חמש שנים בלבד, וכבר היום ניתן לראות את התוצאות לשינוי שהתרחש אז.

היו אלה שלהי שנת 2004, דפדפן אינטרנט אקספלורר 6 שלט באופן מוחלט בשוק הדפדפנים בעולם, ובעלי אתרים היו מתבססים רק על דפדפן אחד לבדיקת תקינות אתריהם תוך התעלמות מוחלטת מהתקנים המוגדרים. למעט קומץ משתמשים ששמרו אמונים ל־Netscape, הן מטעמי נוחות או אידאולוגיה, והן מאחר שהדפדפן מבית Microsoft לא תואם למערכת ההפעלה בה הם משתמשים. מיקרוסופט מעולם לא שחררה גרסה של אקספלורר ללינוקס, ולמקינטוש אמנם הייתה גרסה של אינטרנט אקספלורר, אבל כל קשר בינה לבין מקבילתה ב־Windows הנו מקרי בהחלט. היום לפני חמש שנים שוחררה גרסה 1.0 של פיירפוקס.

בשנת 2004 פרויקט Mozilla היה כבר בן 6 שנים. הפרויקט הספיק להתבסס ולהוציא דפדפן על בסיס הקוד של Netscape, ונטסקייפ עצמם כבר הספיקו לשחרר מספר גרסאות על בסיס הקוד של Mozilla Suite. דבר אחד עיקרי וחשוב היה חסר למוזילה – מאסה מספיק גדולה בשביל לחולל שינוי מהותי בשוק הדפדפנים.

Mozilla Suite הייתה חבילת תוכנות מתקדמת אשר בנוסף לדפדפן כללה גם תוכנת דואר אלקטרוני וקבוצות דיון ותוכנה לבניית אתרים. בעוד המערכת של מוזילה הייתה מתקדמת ומתאימה למשתמש המתקדם היה חסרה בה רוח צעירה שתצליח לאפשר למוזילה לתפוס נתח שוק. פרויקט צדדי של מספר אנשים היה לפתח דפדפן חדש על בסיס הקוד של Mozilla שאמנם לא יכלול את כל התוכנות שהופיעו באותם ימים ב־Mozilla Suite, אבל יציע ממשק משתמש רענן ויהיה מיועד למשתמש הקצה בראש ובראשונה. הפרויקט נקרא Mozilla/Browser ולאחר מספר גלגולים הופיע בשם אותו אנו מכירים כיום – Mozilla Firefox.

פיירפוקס בגרסה 1.0 הציע ממשק מתקדם ועדכני, לצד מהירות עבודה שאינה ברת השוואה למנוע המזדקן של Internet Explorer. לימים כאשר הייתי מדגים את יכולות הדפדפן לאנשים, הם היו מרגישים כאילו בזה הרגע שודרג רוחב פס הגישה שלהם לרשת ולראשונה הם יכולים לקבל תוכן במרחק של לחיצה.

כיום פיירפוקס מחזיק נתח שוק של מעל 20% מכלל משתמשי האינטרנט בעולם, וגם בארץ כמות המשתמשים נמדדת בכמה מאות אלפי משתמשים פעילים. ההצלחה הזו לא הגיע מיד ברגע השחרור אלא לאחר שנים של עבודה של קהילה ענפה מסביב לדפדפן שדאגה לפתח את הדפדפן עצמו ועשרות אלפי תוספות סביבו, אלפי אנשים המסייעים בבדיקת הגרסאות הבאות של הדפדפן בכל עת ושולחים משוב על כל פרט שלא נראה לרוחם, אנשים רבים הדואגים לספר על הדפדפן לכל מכריהם ולהמליץ להם להשתמש בו, ועוד קהילה עצומה של אנשים התורמים לפרויקט איש איש בדרכו שלו ולפי כמות הזמן הפנוי העומד לרשותם.

בעוד הופעת הדפדפן החדש היוותה לדעת רבים אופטימיות והמשכיות, לא כולם חלקו דעה זו. משתמשים רבים ראו בפיירפוקס כמתחרה ל־Mozilla Suite, ורבים אף מצאו את הדפדפן החדש אנמי וחלש בהשוואה ליכולות שהיו קיימות ב־Mozilla Suite באותה עת. למרות זאת, המשתמשים היו אלו שהכתיבו את הטון, ובשלב מסוים הועבר הפוקוס במוזילה מפיתוח Mozilla Suite אל Firefox, ובשלב מסוים אף הופסק הפיתוח של Mozilla Suite כפרויקט רשמי, והוא הפך לפרויקט קהילתי תחת חסות של מוזילה, שהיו וממשיכים לספק משאבים לפרויקט חבילת התוכנות המוכרת כיום בשם SeaMonkey, ומפותחת על אותה שכבת תשתית המשמשת את פיירפוקס. באופן דומה, נטסקייפ שהתבסס בגירסאות 6 ו־7 על Mozilla, התחיל להתבסס על פיירפוקס בגירסאות מאוחרות יותר.

הופעתו של פיירפוקס גרמה לתחילתה של מהפכה בתחום הדפדפנים. מיקרוסופט, שהדפדפן האחרון שיצא מבית התוכנה שלהם היה בן 4 במועד הופעתו של פיירפוקס התעוררו והבינו שכדאי להמשיך לפתח את הדפדפן לפני שיהיה מאוחר מידי, והוציאו את גרסה 7 שכללה לראשונה תמיכה בלשוניות, Opera הפשיטו את ממשק הדפדפן שלהם כדי שיגרום למשתמשים לעבוד אתו בקלות, ודפדפנים חדשים כגון Safari של חברת Apple ו־Chrome של Google הופיעו. ההתעוררות המחודשת בתחום הדפדפנים והופעתם של דפדפנים חדשים יצרו סינרגיה בתחום וכפי שניתן לראות כיום יצרני הדפדפנים עובדים בשקט על־מנת להוסיף לדפדפן תכונות חדשות ובמקביל מוסיפים לדפדפנים שלהם תכונות מקבילות לאלו הקיימות אצל האחרים. מי שמרוויח בסופו של דבר הוא משתמש הקצה, שזוכה לדפדפנים מתקדמים בעלות מינימלית.