נגן הווידאו הנסיוני של יוטוב ופטנטים בתוכנה

לפני מספר ימים שוחררה גרסה 3.6 של דפדפן פיירפוקס. בעיתוי דומה גוגל השיקו גירסה נסיונית לנגן הווידאו של youtube, העושה שימוש ב־HTML5 Video במקום ב־Flash Player. בעוד רבים זיהו את הפוטנציאל הרב בשדרוג המיוחל של youtube – אחרים התאכזבו מאחר ו־Firefox לא נכלל ברשימת הדפדפנים הנתמכים בניסוי הווידאו של Youtube.

HTML 5 Video הוא אחד מהמפרטים של קבוצת העבודה של HTML5, אם לא החשוב בניהם. מפרט זה מדבר על היכולת להציג וידאו בדפדפן באופן טבעי וסטנדרטי, כך שלא יהיה צריך להסתמך על תוספים חיצוניים שמגבילים את יכולת הצפייה.

באתרים בארץ העושים שימוש בווידאו ניתן למצוא אתרים שעושים שימוש בנגן חיצוני אליו הם ניגשים באמצעות סט פקודות מוגדר. מאחר וישנם הבדלים בין נגני הווידאו השונים וגם בין תוספים חיצוניים לדפדפנים השונים (Windows Media Player plugin לא זהה מבחינת סט הפקודות ל־Windows Media Player ActiveX control, למשל) נוצר מצב בו הווידאו לא תמיד עובד, או שחלקים באתר לא מצליחים לתקשר עם הנגן, זאת בנוסף לסוגיית המקודדים אותם לעיתים יש צורך להתקין על תוכנת הנגן על־מנת לצפות בווידאו. באתרים הגדולים בעולם התקדמו הלאה ועברו לנגנים מבוססי Adobe Flash Player שמצליחים להבטיח צפייה בווידאו כל עוד התוסף מותקן, אבל סובלים מבעיות אחרות (זליגות זכרון, איטיות, סירבול, שחרורי גרסאות חדשות תוך התעלמות ממערכות הפעלה מסוימות ועוד).

בנקודה זו תקן HTML5 Video נכנס, ומאפשר לכל אתר לשלב וידאו בתוך תגיות HTML מיוחדות, כך שהווידאו יוצג כראוי בדפדפן ללא תלות ברכיבים חיצוניים העשויים להפריע. כיום מרבית הדפדפנים המודרניים תומכים במפרט למרות היותו בשלב טיוטה בלבד בגרסאותיהם האחרונות או בגרסאות בטא.

באו גוגל והוסיפו תמיכה ב־HTML5 Video לאתר Youtube, מתוך מחשבה שזה העתיד וזה ראוי, אבל כאן נחשפה בעיה קטנה – המפרט מגדיר כיצד לקשר וידאו בדף, אבל לא מגדיר את האופן בו הווידאו יקודד. בשלבים הראשונים של המפרט הייתה התייחסות לקידודי וידאו חופשיים, אבל היא הועלמה בשלב מתקדם כתוצאה מלחצים שהפעילו נציגיהן של חברות גדולות כנגד האיכות של המקודדים החופשיים ובראשם Ogg Theora.

הטענות כנגד Ogg Theora הועלו על־ידי חברת Apple שחוששת מפני פטנטים הקיימים ב־Ogg Theora, ולכן העדיפה לממש תמיכה ב־H.264 במקומו. H.264 הוא קידוד וידאו שנכלל בסט התקנים של MPEG4, ולהבדיל מ־Ogg Theora הוא אינו חופשי. משמעות הדבר היא שיצרנים ידרשו לשלם כסף על שימוש במקודד על־מנת לקדד את הווידאו לפורמט זה, ואנו המשתמשים נידרש לשלם עבור רישיון פענוח הסרט וצפייה בו.

בשנות התשעים האינטרנט היה עוד בחיתוליו, ושני פורמטים שלטו בתמונות שהוצגו בדפי האינטרנט – פורמט JPEG המיועד לתמונות, ופורמט GIF שהיה מתאים יותר לציורים ותמונות פשוטות יותר ואנימציות. חברה בשם Unisys השתלטה על פטנט לאלגוריתם הדחיסה LZW שהיה בשימוש בפורמט תמונות זה, ובאמצע שנות התשעים התחילה לדרוש תמלוגים על שימוש באלגוריתם הדחיסה הרשום כפטנט והם הבעלים החוקיים שלו. האבסורד הוא שבשלב כלשהו, בתחילת שנות האלפיים הם התחילו לדרוש תמלוגים גם מבעלי אתרים שמאחסנים קבצי GIF כחלק מעיצוב האתר. סופה של הסאגה בנוגע ל־GIF נגמרה באמצע שנות האלפיים עם פקיעת הפטנט של יוניסיס, ופורמט חדש בשם PNG שהוגדר כיורשו של GIF והיה נקי מפטנטים.

במקרה של H.264, יצרניות דפדפנים מסוימות רכשו רישיון בתשלום עבור השימוש בפורמט. חברת Google רכשה רישיון עבור Google Chrome, אבל סוגיית החוקיות שלו מונעת שילוב שלו במימוש החופשי של הדפדפן Chromium, ולכן ימנע ממשתמשי Chromium לצפות בתוכן. Mozilla שומרים על העקרונות שלהם קצת יותר, ולא מוכנים לשלב קוד קנייני במוצרים מאחר וזה ידרוש שינוי בתנאי הרישוי של Gecko.

מה יהיה הלאה? תודות לגוגל "Do not evil" מיזם חשוב הולך לטמיון. כל עוד יוטוב לא יציע פתרון הולם וחופשי הוא יכתיב את התקדמות פיתוח התקן. בטווח המיידי אולי משתמשי כרום יהנו מגישה נוחה יותר ליוטוב, ואולי יצליחו לנגוס יותר בנתח השוק של אקספלורר בין צופי יוטוב, מוזילה עשויים להתגמש ולמצוא פתרון כלשהו שלא ידרוש שינוי רישון (להתממשק מול gstreamer או ffmpeg למשל), אבל מי שמפסיד פה הם אנחנו המשתמשים.

מה אפשר לעשות? לוודא שקולנו ישמע. אנחנו מעדיפים פורמטים חופשיים מפטנטים על כאלה שיגבילו את חופש הבחירה והשימוש שלנו.

גוגל העלו לא מזמן סקר לגבי כיוונים עתידיים של youtube. כצפוי, נושאים הקשורים ל־HTML5 ו־ogg מככבים בראש תוצאות הסקר. כפי שדיווחו אנשי fsf לאחרונה, גוגל החליטו להגביל את קולם של המצדדים ב־Ogg Theora וחסמו את אפשרות הצבעת הגולשים בנושאים הקשורים ל־ogg. במידה ועדיין לא הצבעתם בסקר, עדיין אפשר להצביע לחלק  מהפריטים הקושרים לנושא והעיקר שקולנו ישמע.

FOSDEM 2010

לפני שנתיים מינוס ארבעה ימים הודעתי פה על כנס FOSDEM שתכננתי להגיע אליו, ואכן הייתי בו חודש לאחר מכן יותר. שנתיים מאוחר יותר, שוב כנס FOSDEM, והנה שוב אני מתכנן להגיע אליו. איך שהזמן רץ.

למי שלא היה פה לפני שנתיים או שהיה ושכח, מדובר בכנס הגדול ביותר באירופה בנושאי קוד פתוח ותוכנה חופשית. הכנסים שלהם מורכבים בעיקר מהרצאות (ועוד הרצאות), ובין ההרצאות יש דוכנים שמציגים לנו את הפרויקטים השונים ודוכני סנדוויצ'ים ושתייה קלה בתשלום.

בניגוד לפעם הקודמת בה הייתי בכנס הזה, הפעם כנראה לא תהיה קבוצה מאורגנת של ישראלים באירוע, אם כי כמו שאני מכיר אותנו הישראלים, איפה שלא תסתובבו בעולם תמיד יצוץ ישראלי נחמד שמתברר שנתקלתם בו או באיזה מכר משותף בעבר.

למרות שהאירוע מתקיים בשבוע הראשון של פברואר, טרם הסדרתי את נושא הטיסות שלי לבלגיה, וגם סוגיית מקום הלינה עדיין לא נקבעה. אני מקווה לסיים את כל הסידורים הללו במהלך הימים הקרובים, אחרת אני עלול למצוא את עצמי ישן על ספסל בגינה ציבורית בבריסל (זה באירופה, וקר באירופה), או הולך ברגל מישראל לבלגיה.

אשמח לדעת אם מישהו נוסף מישראל טס לשם ו/או מעוניין; כדי שנוכל להיפגש בכנס. הכניסה לכנס חופשית, אבל צריך להתארגן מראש על טיסות ומלון.

הבהלה לאפליקציות באייפון

לפני שבועות ספורים התחילה המכירה של מכשירי אייפון בארץ הקודש. לא שזה אומר שלא היו פה מכשירי אייפון קודם לכן, אבל עד עתה הם הגיעו לארץ בייבוא אישי, ובמקרים רבים גם נפרצו והותקנו בהם מעקפים על־מנת לאפשר פעולה תקינה של המכשיר מול חברות הסלולר בארץ והוספת תמיכה בסיסית בעברית למכשיר. למרות שבמהלך הימים שעברו מאז תחילת המכירה דווח על כמות מכירות נמוכה משמעותית מהמתוכנן, וזה נובע בעיקר מהסיבה שהמכשיר היה פופולרי בקרב קהל היעד שלו עוד בתקופה בה הוא לא נמכר בארץ, והמחירים הגבוהים שלו לא מעודדים קהלים אחרים באוכלוסיה לשדרג את המכשיר הנוכחי שלהם למכשיר המעוצב מבית Apple.

בין התכונה החשובות של מכשירי ה־IPhone נמצאת היכולת להתקין עליו יישומים (על־פי הפרסומת שמשודרת בטלוויזיה מדובר ב־"אפס"; היה קשה עבורם לתרגם את המונח לעברית). מדובר בתוכנה לא חדשה בקרב מכשירי הסלולר המתקדמים, וגם במכשירים המכשירים המיושנים יחסית ניתן למצוא תמיכה ביישומי Java. השיפור המשמעותי ביותר כאן הוא נוחות השימוש באותם יישומים, הנובעת בעקבות שילוב של מסך גדול ורזולוציה גבוהה עם היכולת לתפעל את המכשיר בנגיעה, מה שהופך את אותם היישומים לפשוטים ונוחים יותר לשימוש.

את משתמשי ה־IPhone ניתן בקלות לסווג לקהל יעד שנמצא בין המאמצים המוקדמים של טכנולוגיות, אנשים בעלי סטטוס אקונומי ממוצע-גבוה ומעלה, ואנשים שאיכות חשובה להם יותר ממחיר או תכונות. האייפון כמכשיר הוא לא מהמתקדמים ביותר, וגם מבחינת יכולות יש מתקדמים ממנו. כל מכשירי נוקיה עם מערכת הפעלה s60, למשל, מאפשרים להפעיל יותר מיישום אחד בו זמנית, בעוד באייפון, למרות שיצאו לו כבר שלוש גרסאות – זה עדיין בלתי אפשרי. ולא שמדובר בתכונה כל־כך ייחודית, הרי במכשירים המריצים Windows Mobile הייתה תמיכה בריבוי משימות מאז ומעולם!

האייפון, כמכשיר, מיועד לאנשים שצריכים להיות מקוונים כל הזמן, ואני לא אתפלא אם יש בין בעלי האייפון בעולם אנשים שמתעדים את החלומות שלהם ברשת דרך מכשירים אלו. אני בספק אם יש בארץ ולו אדם אחד שברשותו מכשיר אייפון תקין, והוא לא מנצל את המכשיר כדי להישאר מקוון בכל עת באמצעות רשת הסלולר ו/או רשתות אלחוט מקומיות. העובדה הזו קורצת במיוחד לבעלי האתרים ברשת, ונראה כי אנו עדים כעת לתחילת תקופת הפריחה של האתרים המקוונים שיותאמו לגישה ממכשירי סלולר.

✩  ✩  ✩

בשבועיים האחרונים אנו עדים להשקות של יישומי אייפון ישראלים מידי יום. בעוד חלק מהיישומים מוסיפים למכשיר יכולות מעניינות, רובן הן לא יותר מאשר אמצעי לשינוע תכנים מאתר כלשהו ברשת אל המכשיר שברשות המשתמש. אתרי תוכן דוגמת "ידיעות אחרונות" ו־"ערוץ 2" מוציאים הן תועפות כדי לבנות יישום שכל מה שהוא עושה זה לשאוב תכנים מהאתר שלהם ברשת, ולהציג אותו למשתמש. היישום הזה כבר מובנה במכשיר, וקוראים לו "דפדפן". הדפדפן המובנה של המכשיר הוא חזק מספיק בשביל להציג את האתרים שלכם, אם רק תעשו להם את ההתאמות והתיקונים הדרושים.

מתכנתים זריזים למדו את רזי המכשיר עושים כעת כסף על פיתוח תוכנות שהן לא יותר מאשר מה שתוכנת RSS Reader בסיסית יכולה לעשות, ואתרים גדולים מתפארים שאפשר לגשת לאתר שלהם דרך מכשירי סלולר, כאשר אפילו מהמחשב השולחני הגישה לא חלקה. קחו את ויקיפדיה כדוגמה – מדובר באתר תוכן גדול ומקיף, שכולל כמויות עצומות של תכנים, ומשתמש אייפון ממוצע עשוי לבלות שם שעות – האם צריך יישום ייעודי כדי לגשת לאתר הזה? לא, מאחר ובדפי האתר ישנן הנחיות לדפדפן כיצד עליו לעצב את הדפים, כך שמשתמש שייגש אליו ממכשיר אייפון (או מכל מכשיר אחר המצויד במסך זעיר) יוכל לגשת לתוכן ללא צורך באיתור והתקנת יישום מיוחד שיאפשר לו לגשת לאתר, וללא טריקים ומעקפים.

כאשר היישום שלכם לא דורש תכונות מיוחדות מעבר לתוכן שזמין למשתמשים דרך דפדפן רגיל, חבל להשקיע בכתיבת יישומים ייעודיים, כאשר האתר שלכם יכול לספק את הסחורה. כך תוכלו לוודא שחווית המשתמש לא נפגמת, ובמקביל תוכלו לתמוך בהיצע רב יותר של מכשירים מבלי למנוע גישה לאתר מבעלי מכשירים שאינם תואמים את דרישות הסף שלכם, וממכשירים שלא השקעתם בהם עד כה את הכסף וזמני הפיתוח הדרושים.

אם תשאירו את האתרים ברשת, ולא תבנו מעטפת עבור כל אתר, גם אנשים שאין ברשותם מכשיר אייפון יוכלו לגשת לאתר, תודות לדפדפנים המתקדמים הזמינים עבור מכשירים אלו, ובפעם הבאה שחברה חדשה נכנסת למערכה, עם מערכת הפעלה סלולרית חדשה, תוכלו לספק תמיכה במכשירים אלו תוך זמן קצר, ולא לעבור את מסכת הייסורים שצריך לעבור בכל פעם שבוחרים להוציא יישום למכשיר חדש ולא מוכר. ככה אתם תהיו אלו ששולטים ביישום שלכם, ולא חברות הסלולר או יצרניות המכשיר שיוכלו בכל עת להחליט שהיישום שלכם לא עומד בתנאים שלהם והם יחסמו גישה אליו מרגע זה ואילך.