חברי הכנסת מעוניינים לנייד כתובות דואר אלקטרוני בדומה למספרי טלפון

לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שמטרתה להחיל חוק דומה לתוכנית ניוד המספרים על כתובות דואר אלקטרוני שמאוחסנות אצל "ספקי גישה רשומים". כפי שניתן להבין מהתגובות לידיעה בנושא ב־ynet, לדעתם של רוב מוחץ מהמגיבים מדובר בהצעה מגוחכת ומיותרת, שנולדה כנראה במוחם של מספר חברי כנסת שמנסים להתחבב על ציבור הבוחרים כדי שאלו יהיו נאמנים להם בעתיד.

הבעיה

רובנו כבר נתקלנו בתופעה לפחות פעם אחת – יחד עם פתיחת חשבון גלישה באחת מספקיות הגישה קיבלנו גם כתובת דואר אלקטרוני, ועשינו בה שימוש ומסרנו אותה לגורמים איתם אנו בקשר. כעבור תקופה של מספר חודשים או שנים אנו מחליטים להחליף את ספק הגישה שלנו, משיקולי עלות, איכות או ערך מוסף, ואז אנו נתקלים בבעיה – את ספק הגישה נוכל להחליף בקלות, אבל מה נעשה לגבי כתובת הדואר האלקטרוני שלנו? איך נעדכן את כל האנשים המחזיקים בכתובת הזו כי החלפנו אותה באחרת?

הפתרון המוצע

על־פי נייר הצעת החוק שהכינה חברת הכנסת רונית תירוש, יש צורך להחיל חוק דומה לזה של חוק ניוד המספרים על ספקיות הגישה. החלפת ספק גישה? תוכל לבקש "לנייד" אותה אל ספק גישה אחר, כך שלמרות שאתה מחובר עכשיו דרך ספק ב', כתובת הדואר האלקטרוני שלך מרמזת כי אתה נמצא אצל ספק א'. על פי החוק המוצע, נוכל להחזיק את כתובת הדואר האלקטרוני שלנו לנצח, כל עוד אנחנו מחזיקים חשבון גישה פעיל באחת מהספקיות. לכאורה הפתרון אמור לדעת כותבי ההצעה להגביר את התחרותיות בשוק, אבל תחרותיות זו אינה רלוונטית מאחר וכמות נכבדת מאותם לקוחות מחזיקים כיום חשבונות פעילים בשרתי דואר עצמאיים דוגמת הוטמייל (בבעלות חברת מיקרוסופט) וג'ימייל (גוגל).

פתרון יפה על הנייר, אבל אינו בר מימוש

כיום ניתן למצוא יכולות ניוד במספר תחומים, בניהם שוק הטלפוניה הפנים ארצים, שירותי הדואר, ואפילו עם כרטיסי אשראי.

  • שוק הטלפוניה: בתחום זה הוסדר לפני זמן לא רב כי ניתן להחליף את ספק השיחות בסלולר או בשיחות פנים ארציות לכל ספק אחר, ולהעביר את מספר הטלפון שלנו אליו. למרות הקושי היחסי והשיוך המסורתי של הקידומות (050, 052, 054 וכו') אל המפעילים, הפתרון בר ביצוע מאחר והוא התבצע במרכזיה.
  • דואר ישראל: כאשר עוברים דירה מציעה חברת דואר ישראל (לשעבר "רשות הדואר") אפשרות להפנות מכתבים המיועדים אלינו אל כתובת חלופית. מאחר ופרטי הכתובות יושבים במסד הנתונים במשרדי חברת הדואר, ההפניה היא לא יותר מאשר ניתוב מחדש של המכתבים.
  • כרטיסי אשראית: כאשר קיימות הוראות לתשלום בכרטיס שפג תוקפו במקרים מסויימים החיוב מועבר לכרטיס אחר. האחריות לכך באה על חברת האשראי והבנק, מאחר ואלו אינם מעוניינים לספוג את החיובים כתוצאה מכך שהלקוח לא טרח לעדכן את כל הספקים בשינוי.

לעומת זאת, בתחום האינטרנט הפתרון קצת יותר מסובך…

האינטרנט כולל שרת שמות שתפקידו לנתב בין כתובות שהקלדנו לכתובת הפיזית של השרת. אפשר לייצג את הכתובות של השרתים ברשת בתור מזהה חד ערכי, בדומה למספרי טלפון, ואת שמות השרתים ניתן לכוון למיקומים פיזים שונים, בדומה לחוק ניוד המספרים.

כתובות דואר אלקטרוני, לעומת זאת, הן לא יותר מאשר הפנייה של מסר אל תיבה שנמצאת בשרת כלשהו. אם נמשיך עם הדוגמה של שוק הטלפוניה, ניתן לדמיין כי כל שרת הוא מנוי טלפון, והמשתמשים הם אנשים הנמצאים באותו מבנה וכולם משתפים בניהם את אותו מספר הטלפון.

נניח וקיים אדם בשם user המחזיק חשבון בחברת ‎012 Smile עם כתובת הדואר האלקטרוני user@012.net.il. יום אחד מחליט אותו אדם לעבור לחברה אחרת, נניח Netvision. הוא מבצע את כל ההגדרות וסוגיית הדואר האלקטרוני נותרת פתוחה – הוא לא יכול טכנית להפנות את כל הדואר האלקטרוני אל הספק האחר ללא התערבות ועדכון של כלל שרתי ה־SMTP בעולם, או שספקית הגישה הישנה תשמור ותאחסן את התיבה שלו למשך זמן לא מוגבל ללא שום תמורה כספית.

דואר אלקטרוני שישלח אל כתובתו הישנה תמיד יופנה אל שרת הדואר של ‎012 Smile, ואין שום דרך להגדיר זאת אחרת. ייתכן והתיבה תשאר פעילה על השרתים של 012 או שדואר אלקטרוני שיתקבל יופנה אל כתובת חלופית ב־Netvision, אבל לא ניתן להפנות דואר של משתמש אחד ובודד לשרת דואר בכתובת אחרת ללא שיקולי עלות מצד ספקי הגישה על נפח אחסון התיבה בשרת ו/או על רוחב הפס שידרש עבור קבלה ושליחה מחדש של דברי הדואר אל היעד החלופי.

פתרונות אפשריים וקיימים שלא דורשים שום חקיקה

עם כל הרצון הטוב של חברי הכנסת הנכבדים, הדבר פשוט לא נחוץ כיום וישנם פתרונות טובים ויעילים לסוגיה זו גם כיום.

הפתרון הפשוט ביותר הוא להשאיר את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו אצל הספק המקורי, ולמרות שאנו עוברים לספק גישה אחר אנו ממשיכים לשלם לו סכום כספי קטן תמורת איחסון התיבה ו/או הפנייה של דברי דואר המתקבלים בה ליעד אחר. בהנחה ועלות התשלום כיום לספק היא כ־50 שקלים בחודש, חשבון תיבה בלבד לא אמור לעלות בין 5 ל־10 שקלים בחודש בלבד. כמו־כן, קיימות ברשת חברות המתמחות באספקת שירותי דואר אלקטרוני שיכולות לספק את השירות תמורת עלות חודשית נמוכה.

חבר הכנסת גלעד ארדן, המכהן כיום כשר לאיכות הסביבה, התייחס לפני כשנתיים להצעת חוק זהה שהגיש יחד עם רונית תירוש, והשווה את שירותי הדואר החינמיים כנחותים יותר מאלו הנגישים באמצעות תוכנת Outlook. הוא שכח או שאינו מודע לעובדה כי ניתן באמצעות תוכנת Outlook להתחבר לשירותי דואר אלקטרוני "חינמיים" דוגמת ג'ימייל (פרוטוקולים POP3 ו־IMAP), והוטמייל (POP3).

להיות עצמאיים – כתובת מתחם לכל פועל

מה יקרה אם יום אחד חלילה וחס אחת מספקיות הגישה הקיימות תפשוט את הרגל או תרכש על־ידי אחת ממתחרותיה ותבחר להפסיק לעשות שימוש בשם המתחם הישן? כפועל יוצא מכך כל כתובות הדואר האלקטרוני הרשומות על אותו ספק יאבדו את תקפותן מיד כאשר ימחק שם המתחם או ינותק השרת מהרשת (מה שיבוא קודם). מה קורה אם אנו לא מרוצים מאיכות השירות של ספקית התיבות שלנו וברצוננו לעבור לחברה אחרת מבלי לאבד את הכתובת?

האפשרות המתקדמת ביותר היא לרכוש שם מתחם אישי לעסק או לארגון, וגם אנשים פרטיים רשאים כיום להחזיק כתובת מתחם אישית. עלותן השנתית של כתובות מתחם נעה בין מספר שקלים ל־80 שקלים לכתובת עם הסיומת co.il. ברגע שברשותנו "שם", אנו יכולים לקשר אותו לכל שירות דואר אלקטרוני התומך באפשרות להשתמש בשירותיו על שמות מתחם פרטיים, ובמקרים רבים גם רשם הכתובת יאפשר לנו לאחסן אצלו את הדואר האלקטרוני שלנו אצלו, ומדובר באחת מהתכונות הבסיסיות של כל ספק שירותי אירוח במידה ונבחר לנצל את הכתובת שלנו גם להקמת אתר אישי.

האם אנחנו צריכים עוד חוק שיקשה ויכביד על ספקיות הגישה וכתוצאה מכך ידרוש מהן להעלות את תעריפי הגלישה אצלן על מנת לכסות על ההפסד שיגרם אם וכאשר יאושר החוק? אני חושב שלא, ותסלח לי חברת הכנסת הנכבדה רונית תירוש על שהיא חושבת אחרת. חבל, ישנם דברים רבים בתחום הצרכנות והטכנולוגיה שהיה טוב לו המחוקק היה שם עליהם את הדעת לפני שהוא מנסה להמציא מחדש את דרך עבודתם של יישומי מחשב קיימים.

17 תגובות בנושא “חברי הכנסת מעוניינים לנייד כתובות דואר אלקטרוני בדומה למספרי טלפון

  1. אורן

    הצדק עמך כמובן.
    הייתי מציע לחברי הכנסת שמנסים לחוקק את האינטרנט, להגיש RFC במקום הצעות חוק.

    למעשה באמת יש בעייתיות בשיטה הקיימת, ואפשר לחשוב על כל מיני רעיונות יצירתיים לסכמת אימיילים אחרת, שלא תלויה בשם של השרת של החברה שלה אתה משלם כסף.

  2. רן בר-זיק

    אני לא מסכים.

    האחוזים של אלו שמשתמשים בתיבת הדוא"ל של הספקית הם עדיין גבוהים הרבה יותר ממה שאתה חושב. נכון, אני ובטח גם רבים מקוראי הבלוג שכחו מתי הפעם האחרונה שהם נכנסו לתיבה שלהם אצל הספקית. אבל יש רבים מאד שמשתמשים בדואר האלקטרוני של הספקית שלהם. ב-012 סמייל לפני כשנתיים המספר היה כמה מאות אלפים (כן, כן). כמה בדיוק? אני לא רוצה לומר. אבל זה היה מספר שכשראיתי אותו נפלתי מהכסא.

    כל הפתרונות שהצעת אינם רלוונטיים עבור המשתמשים האלו שהם בדרך כלל משתמשי אינטרנט מאד מאותגרים מבחינה טכנולוגית. האפשרות שלהם לנייד את הכתובת היא חשובה מאד עבורם.

    ובנוגע לספקיות ולעלות שלהן? אני לא מאמין שהעלות גבוהה עד כדי כך שתשפיע על מחירי הגלישה.

  3. תומר

    רן – אתה מכיר פתרון אחר? איך זה שמכל העולם דווקא במדינת ישראל הקטנה חושבים אנשים כי תיבות הדואר האלקטרוני משמשות ככתובת אישית בדומה למספר הטלפון?

    לחייב את הספקיות להפסדים בגין החזקת התיבות לא נראה לי חכם, ואם אני הייתי הספקית הייתי מודיע עוד באותו היום על הנחה ללקוחות שלי שאינם צריכים תיבת דואר אלקטרוני, ובכך למעשה לנתק את הקשר בין תיבת דואר אלקטרוני על שרת הדואר של הספקית ומנוי גלישה. רוצה תיבה? תשלם עוד מספר שקלים מידי חודש.

  4. רן בר-זיק

    תומר,
    שוק התקשורת במדינת ישראל בעייתי מאד, אולי בגלל גודל השוק ואולי בגלל מיעוט השחקנים והבעלויות הצולבות שמסבכות פה הכל. האובר-רגולציה שהתחילו בה בתקופת השר אטיאס נדרשה בין היתר בגלל התנהגות חזירית של ספקיות התקשורת.

    ללא ספק גם הפתרון שהצעת ראוי (למרות שיש בו כמה בעיות). אבל הנימוקים שהבאת במאמר לחוסר הרלוונטיות של תיבת הדוא"ל של הספקית לא מתאימים עבור חלק גדול מלקוחות ספקיות האינטרנט כיוון שרובם לא מבינים בטכנולוגיה. אני יכול להבין שבאופן אישי החוק נראה מטומטם, גם לי הוא נראה מטומטם בהתחלה. אבל יש לו חשיבות בהקלת הניוד בין החברות עבור לקוחות שכרגע נשארים עם ספקית האינטרנט בגלל שכתובת הדוא"ל היא פקטור בשבילם.
    הקלת הניוד אמורה להביא לירידת מחירים עבור כולם.

    אגב, בבלוג שלו על חופש החיפוש, אורי ברייטמן מעלה חלק מהבעיות של הסתמכות יתרה על ג'ימייל: http://freedomofsearch.blogspot.com/2010/02/blog-post_23.html

  5. עמיר

    אפשר לסכם את החוק בלחייב את הספקיות בזמן ניתוק חשבון, להפנות דואר לכל כתובת אחרת שהמשתמש מעוניין וכך להוריד את העלויות ולקבל כמעט את כל היתרונות.

  6. פינטו

    היי תומר,
    לפי דעתי נתחיל בזה שמאז שהתחברתי לאינטרנט והצטרפתי לספקית כזו או אחרת לעולם לא השתמשתי בתיבת הדואר שלהם שלדעתי היא מאוד נחותה ומגבילה !
    בזמנו זה היה בסביבות 10 מגה (דוגמת נטוויז'ן וחבורתיה) למרות שהיום אני ב 014 והם נותנים תיבה של 1GB.
    עדיין אני לא רואה את זה שימושי כל כך למרות החיבור ל OUTLOOK שהיום כמעט בכל תיבת דואר חינמית כדוגמת: GMAIL ו HOTMAIL (פרט לוואלה שעדיין לא הסכילו להפעיל אפשרות זו) יש אפשרות לעבוד עם POP3 וב GMAIL ניתן להשתמש גם ב IMAP אין צורך להיות קשורים לספקית כזו או אחרת היות שהתיבה שלך נשארת תמיד אותו הדבר.
    אני אישית משתמש ב GMAIL ולאתר שלי שנמצא בשרת שלי פתחתי תיבת דואר (שאני בוחר את ההגבלה וההגדרות) ואפילו אני משתמש ב GOOGLE APPS שנותן לך את כל האפשרויות לעבוד עם שרת דואר מקצועי ומכובד !
    לפי דעתי החקיקה הזו היא סתם בזבוז זמן.

    מה גם שלדעתי בעלי עסקים שמשתמשים בדואר של ספקית האינטרנט שהם נמצאים אצלה זה כל כך מסרבל את הלקוחות, מפני שלמשל אם השם של העסק ארוך תוסיף לזה את הסיומת הארוכה של נטוויז'ן למשל או אורנג' מה הסויכויים שלקוח פוטנציאלי באמת ירשום את הכתובת איפה שהוא או יזכור אותה…
    ביחס לסיומת קליטה כמו GMAIL.COM או סיומת הדומיין שלך….

    שוב לדעתי כל העניין הזה הוא פשוט בזבוז זמן, שחברי הכנסת יתרכזו בדברים החשובים באמת ולא בדברים כאלו.

    ולבעלי עסקים אני בכלל ממליץ להיות עם סיומות קצרות וקולעות…

    בברכה,
    פינטו
    http://www.meir-pinto.com/wp

  7. תומר

    אני לא מאמין שזה יוביל להורדת מחירים אלא להפך. הספקיות יצטרכו לכסות מאיפשהו על ההפסדים שיגרמו אם המוני בית ישראל יבחרו להגר מספקית אינטרנט כושלת כלשהי שבעבר הייתה גדולה ומובילה ולכן רבים עושים שימוש בתיבות הדואר אצלה.

    אני לא חושב שצריכים להיות תלויים יותר מידי בשירותים של ג'ימייל, אבל מאותה סיבה גם אסור להסתמך יותר מידי על שרתים של הספקית כי היא יכולה בכל עת להחליט על החלפת שמה (למשל "אינטרנט זהב" ל־"סמייל" ואז ל־"סמייל 012") וכתוצאה מכך גם החלפת כתובות הדוא"ל של המשתמשים. אם כך הפתרון האולטימטיבי הוא להשתמש בכתובת מתחם עצמאית עליה למשתמש ולו בלבד יש את השליטה.

  8. רן בר-זיק

    אני לא בטוח שהעלות של השארת תיבת דואר לאלו שמעוניינים בכך היא גדולה כל כך. למען האמת, עד כמה שאני זוכר היא כמעט אפסית גם במאסות גדולות (ויש לי מה לזכור, עבדתי בתפקיד בכיר יחסית בעבר ב-012 סמייל ועסקתי לא מעט בכל נושא הדואר האלקטרוני שלהם).

    אם המוני בית ישראל יתחילו להגר מספקית כלשהי, היא תאלץ להוריד את המחיר, לא?

    כאשר 012 וסמייל התמזגו, הסיומות של כתובות הדואר לא השתנו כלל עבור הלקוחות הקיימים.

    אני מאד מסכים איתך בנוגע לפתרון האולטימטיבי ובכלל בנוגע לכל המאמר. רק בדבר אחד אני לא מסכים איתך, לדעתי החוק לא מיותר עבור קבוצה גדולה של משתמשים.

  9. תומר

    כל עוד יש פה כפייה על הספקיות לספק שירות בחינם, משהו פה מסריח. לגבי מיזוגים ושינויי שם – האם לנצח הספקיות יחזיקו את השמות הישנים שלהם? האם בעלי כתובת ב־ zahav.net.il (או ב־inter.net.il!) לא ידרשו לעדכן את הכתובות שלהם במועד כלשהו בעתיד?

    אפשר לחשוב בכיוון של הקמת רשות דואר אלקטרוני ממשלתית, אם כי לא הייתי רוצה שכספי המיסים שלי יתבזבזו על שירות webmail לטובת אנשים בעלי כתובת אחרת, וגם קצת יטריד אותי שהממשל יכול לצפות בדברי דואר של פשוטי העם.

  10. רן בר-זיק

    מה הבעיה עם כפייה? ספקיות התקשורת רגילות לרגולציה יותר רצינית. כך למשל נכפה עליהן לספק נתוני לקוחות ל-144 – וזו פגיעה יותר מהותית. נכפה עליהן ליצור אתר מודיעין לטלפוניה שעונה על דרישות מסוימות. ועדיין, המחירים לא עולים.

    וכאשר התבצע המיזוג, לא דובר כלל על זריקת הכתובות הישנות – זה אפילו לא היה ב-scope ארוך טווח של התוכניות. יש לי חבר שהיתה לו כתובת דוא"ל בחברה שבזק בינלאומי רכשה לפני שנים וכמה וכמה שנים לאחר מכן שמר על כתובת הדוא"ל הישנה שלו.

    יש הרבה פתרונות לבעיית ניוד כתובת הדוא"ך, רשות דוא"ל ממשלתית היא פתרון רע כיוון שהיא עולה הרבה כסף ונותנת כוח מיותר לגוף ממשלתי. אני לא חושב שהחוק הוא פתרון רע.

  11. el.il

    "כרטיסי אשראית"
    הת' מיותרת לדעתי.

    ואני מסכים איתך. חוק מיותר, דבילי והדיוטי. גם חוק ניידות המספרים בטלפונים הניידים היה קצת דפוק, כי רק כמה שנים לפניו הוסיפו ספרה לכל הקידומות כדי שנוכל לדעת מי לקוח של איזו חברה. זה יצר בלבול עצום. פתאום יצא חוק ניידות המספרים. עכשיו איך נדע מי לקוח של איזו חברה ולאיזו שיחה נשלם יותר?
    אמרו שיהיה צפצוף או אות אחר שמודיע אם הלקוח ברשת אחרת – אבל אין שום דבר כזה.

    נכון שניידות המספרים זה דבר מעולה, אבל זה רק מראה שאין מחשבה קדימה – אם היו חושבים קדימה לא היו עושים את הרפורמה של מספר טלפון נייד בן 10 ספרות ובלבול רב היה נחסך מהציבור. אבל בארץ לא חושבים קדימה אף פעם.

  12. עמרי

    למרות שבמבט ראשון זה נשמע בילתי אפשרי ואף מטופש, אני לא בטוח שזה המצב.
    כמו שנאמר, להרבה מאוד אנשים יש חשבון דואר פעיל אצל ספר האינטרנט.

    כאשר אתה מחייג ללקוח בסלקום שנייד את מספרו לאורנג' למשל – אתה מגיע לסלקום שמנתבים את השיחה שלך מאחורי הקלעים אל אורנג'.
    במילים אחרות, לקוח מנוייד יוצר עומס כלשהו (די זניח).
    אפשר לעבוד לפי אותה שיטה גם עם כתובות דואר, בהבדל אחד קטן:
    על הלקוח תוטל האחריות לעדכן את הספק הישן בכתובת הדוא"ל החדשה שלו והספק פשוט יקדם אוטומטית הודעות לכתובת הישנה את האימייל החדש של הלקוח.
    הלקוח יתחיל לעבוד עם הכתובת החדשה, אבל הוא ימשיך לקבל הודעות שיופנו את הכתובת הישנה (לתקופה ארוכה מאוד, אולי אפילו לנצח).
    ככה הלקוח יוכל לשנות את כתובת האימיל שלו לכתובת החדשה בהדרגה בכל השרותים שרשומה הכתובת הישנה.
    מבחינה טכנית, זה לא בעיה לקדם אוטומטית אימייל, ורוחב הפס הנדרש עבור כתובת אימייל אחת היא בדרך כלל די זניחה.

  13. אורן

    עמרי: ההצעה שלך אפשרית, אבל קצת מטורפת.
    מדובר בתחזוקה של רשימה שתגיע לגודל של *מאות אלפי רשומות*, שכל מייל נכנס שלא מתאים צריך לעבור על הרשימה הזו.
    כמובן, אפשר לממש עם hash,
    אבל עדיין מדובר בדבר לא טריוויאלי לגמרי.

    הבעיה שאני צופה היא, שהמערכת הזו תהיה פחות חשובה לחברה, והיא עלולה להישבר מדי פעם בלי שלאף אחד יהיה איכפת. אני סמוך ובטוח שהממשלה לא תקצה פקחים שיוודאו כל הזמן את התקינות של המערכת.

  14. עמרי

    תומר, תרשה לי לחלוק על הקביעה שלך שזה לא טריויאלי.
    MYSQL יתן ביצועים מעולים אם תשמור את הרשימה בטבלא עם אינדקס על האימייל הראשון, גם עבור טבלא עם מאות מליוני רשומות (וזה מנסיון).
    כמה מאות אלפי רשומות זה באמת לא משהו מהותי, במיוחד שבדרך כלל אותו שרת דואר נתן שרות של ממש לאותן כתובות אימייל.

  15. עמרי

    בוא נגיד שבמאות מליונים תרצה כבר לחלק את הטבלא לכמה טבלאות, אבל לא רואה שום סיבה לעשות את זה עבור טבלא של פחות ממאה מליון רשומות.

  16. אמיר

    אני בכלל לא בטוח שאתם צודקים.
    זמן רב היתה לי תיבת דואר במוסד שבו עבדתי. היא היתה קטנה להפליא (אני מתבייש לכתוב את הגודל). אבל היתה אפשרות להפנות את הדואר לתיבה אחרת.
    פתחתי חשבון בג'מייל והפנתי לשם את כל הדואר.
    כל מי שעבדתי איתו הכיר את כתובתי המוסדית, אבל למעשה לא נשמר שם כלום ! הכל עבר לג'מייל.

    מי שפעם יציץ בפרמטרים של הדוא"ל שלו, יראה איך הדואר עובר המון שרתים, עוד שרת אחד – לא יעלה ולא יוריד.

כתיבת תגובה