משדרגים את האתר

לאחרונה הגעתי למסקנה כי הגיע הזמן לשדרג את מראה הבלוג אחרי תקופה ארוכה שלא נגעתי במבנה המערכת. וזה לא שערכת העיצוב הקודמת הייתה מושלמת, כי היא לא, אבל חיפוש במאגר התבניות של WordPress העלה חרס, וכל התבניות שם נראות מרשימות ומסוגננות בעוד אני רציתי משהו פשוט וצנוע.

בהחלטה של רגע לקחתי את תבנית Sandbox והתחלתי לשחק איתה. Sandbox, למי שלא מכיר, היא תבנית וורדפרס סמנטית נטולת עיצוב. מדובר בתבנית שנבנתה כך שתהיה גמישה במיוחד מבחינת העיצוב. באמצעות מחלקות ומזהים התבנית מחצינה בקוד ה־HTML כל מידע אפשרי, כך שניתן להתאים את גליונות העיצוב כמעט לכל גחמותיו של המעצב, וניתן אפילו לבנות עיצוב שמשתנה לפי השעה ביממה.

מבחינת התאימות של התבנית לעברית גם פה נעשתה עבודה לא רעה. בניגוד לפעמים קודמות שהתעסקתי עם התבנית, מתברר שבגרסאותיה האחרונות גם הנושא הזה נפתר, והתבנית מגיעה עם תמיכה מובנית במספר שפות ובניהן גם עברית. כן ידידי, אפס התאמות לעברית, אבל זה לא חוכמה, כי את הזמן תצטרכו להקדיש כנראה לבניית העיצוב כולו.

לשם עיצוב האתר עומדות לרשותכם מספר אפשרויות. הפשוטה היא כמובן לחפש מישהו אחר שכבר עיצב משהו שמוצא חן בעינכם (וזה לא קשה, יש לא מעט כאלה ברשת), או לבנות משהו משלכם שירגיש לטעמכם.

הלכתי על האפשרות השנייה, והרכבתי לעצמי תבנית פשוטה ונקייה, שכוללת מינימום צבעים על המסך ומשאירה מקסימום מקום לתוכן. את מבחן הקהל זה לא עבר, וקיבלתי תגובות שזה רחוק מאד מלהיות מושלם. חצי בצחוק וחצי ברצינות צבעתי את הרקע בשביל לראות עד כמה זה משנה את הדעה, ומתברר שהייתה לזה השפעה חיובית. המשכתי לשחק עם העיצוב עד שבסופו של יום התקבלה התוצאה שלפניכם.

בהרכבת העיצוב הכנסתי לא מעט קוד לא תקני כך שאין טעם לרוץ ולבדוק אותי. מדובר בקוד CSS3 כולל שימוש בהוראות עיצוב "פרטיות" כדי לתמוך בכל הדפדפנים. מאחר ולא הקדשתי אפילו חצי דקה במהלך העבודה לתאימות ב־Internet Explorer 6, לא קיימים בעיצוב כל מיני טריקים של עיצוב סלקטיבי כך שהעיצוב יענה לגחמותיו של הדפדפן הנ"ל. למרות שפיתחתי את העיצוב לעבודה מול Gecko, הוא מצליח להיראות סביר גם על Webkit, ואפילו חושף באג משעשע במנוע הנ"ל. Opera מצליח להציג רק חלק מהעיצוב, אבל הגלילה של הדף הפכה להיות איטית בצורה מדאיגה.

גם Internet Explorer 8 לא מצליח להציג את הדף בשלמותו, אבל לפחות הוא מצליח להציג את הפריטים בו בסדר הנכון. על Internet Explorer 9 preview העיצוב יושב די טוב, רק שהדפדפן לא מצליח להתמודד עם הצלליות ועם דירוגי הצבעים. אם יהיה ביקוש אני אצרף תצלומי מסך.

מה דעתכם? אתם מוזמנים להציע ולהעיר, אני כרגע בשוונג. 🙂

קבלת תוצאות משורת הכתובת של פיירפוקס (חלק ב')

בעקבות פוסט של חנן כהן, נזכרתי בחוב קטן שטרם פרעתי – לכתוב מאמר קצר על השיפורים בשורת הכתובת שנכנסו בגרסאות האחרונות של פיירפוקס ויהווה המשך של הפוסט הקודם בנושא.

שורת הכתובת של הדפדפן שופרה מאד בגרסה 3.0, והציגה תכונה חדשנית בזמנה שהועתקה מהר מאד אל הדפדפנים האחרים – כאשר מקלידים טקסט בשורת הכתובת הוא לא משמש רק להשלמת כתובות כמקובל, אלא גם לאיתור של האתר המבוקש מתוך הסימניות וההסטוריה, וסדר הופעת הפריטים נקבע לפי דירוג כל פריט.

התוכנה הוצגה בגרסה 3.0 ושופרה בגרסאות 3.5 ו־3.6 בהתאם לתלונות המשתמשים. כמו־כן התווספה אפשרות לשלוט בצורה טובה יותר על הפריטים שיוצגו בשורת הכתובת על־מנת לענות על דרישות משתמשים. איך עושים את זה? הישארו עמנו!

כברירת מחדל אותה ניתן לשנות בהגדרות הדפדפן, הקלדת טקסט בשורת הכתובת תבצע חיפוש ברשימת האתרים שהמשתמש שמר בסימניות שלו ואתרים שנשמרו בהיסטוריה. לעיתים קרובות אנו מוסיפים לסימניות אתרים בהם נרצה לבקר שוב בעתיד, וחלקנו עושים זאת באמצעות לחיצה על הכוכב שבשורת הכתובת ללא הזנה של נתונים נוספים. כדי לבצע חיפוש בשורת הכתובת של סימניות בלבד נכניס את התו "*" בשורת הכתובת, ורק אלו יוצגו.

באותה צורה, נניח והכנסנו לסימניות אליהן נרצה לחזור בהמשך מילת מפתח כלשהי. ניתן אמנם לכתוב את אותה מילת מפתח בשורת הכתובת, אבל אז עלולים להופיע פריטים נוספים שמציינים את המילה המבוקשת בכותרת הדף או בכתובתו. כדי לסנן את תוצאות החיפוש למילות המפתח בלבד ניתן להשתמש בתו "+".

התו "^" מאפשר להגביל את סינון התוצאות להסטוריה בלבד כך שהסימניות לא יפריעו לחיפוש. למעשה זו הדרך הפשוטה ביותר לדמות משהו שדומה לתוצאות שהיו לפני ההכנסה של ה־awesomebar לדפדפן בגרסה 3.0.

התו "#" יצמצם את התוצאות לשורת הכתובת בלבד, כך שחיפוש של "# html" למשל יביא תוצאות שמתייחסות ל־HTML ללא התחשבות בדפים שנשמרו בשרת עם סיומת html.

(פוסט זה מבוסס בחלקו על Firefox 3.5 Restricts, Matches, Keywords)

גונבים פסים מזדכים בכרטיס (רכבת ישראל משקיעה בקמפיין תקשורתי בעוד התחזוקה של הקווים לקוייה)

רכבת יוצאת מחיפה בשעה 08:28. באיזו שעה היא תגיע ליעדה?

  • 08:35 הרכבת נעצרת כקילומטר אחרי התחנה. אם היו פותחים את הדלתות היינו יכולים לחזור רגלית לתחנה לפני מועד היציאה של הרכבת הבאה. הפקח מודיע על תקלה טכנית, וגם "נשוב ונעדכן בהמשך" כאילו הייתה זו סדרת מתח בהמשכים.
  • 08:45 מיד יחובר קטר חלופי שיגרור את הרכבת חזרה לתחנת חיפה חוף הכרמל. צוות הרכבת מתרוצץ מקצה אחד של הרכבת לשני, מי מתוך הרכבת ומי מבחוצה לה.
  • 08:55 הרכבת הבאה חולפת על פנינו. מסיבה כלשהי היא נעצרת במקביל לרכבת התקועה. ניתן לברך לשלום את הנוסעים שנמצאים במסילה הסמוכה.
  • 08:57 הרכבת השנייה עומדת בסמוך אלינו. האם יאפשרו לנו לדלג בין הרכבות ולהגיע למחוז חפצינו באיחור קל? מרבית נוסעי הרכבת מתגודדים ליד הדלתות, אך לשווא, אנחנו לכודים בתוך הרכבת. כעבור מספר דקות הרכבת השנייה חולפת על פניינו. הם אמנם יצאו מחיפה 25 דקות אחרינו, אבל לא ירשם איחור לרעתם.
  • 09:00 "הקטר החלופי מחובר ברגעים אלו לרכבת ויגרור אותנו חזרה לתחנת חיפה חוף הכרמל. נשוב ונעדכן בהמשך"
  • 09:10 "מיד ניגרר לתחנת חוף הכרמל. נוסעים לתל אביב מוזמנים לעלות לרכבת מספר 107 שמגיעה לתל אביב… ותצא בשעה 09:22" – אנשי הרכבת בטוחים שהנוסעים בה יודעים את המספרים של כל הקווים. זה מופיע אמנם בלוחות הזמנים, אבל מרבית הנוסעים לא יודעים שמדובר בקודים של רכבות ישירות. במקום להשתמש במונחי המפתח "רכבת ישירה" וגם "לא תעצור בתחנות הביניים", בוחר הפקח ברכבת לספר לנוסעים המבולבלים כי הוא לא בקיא בחומר ובאמת אין לו סבלנות אליהם. בהמשך מסביר הפקח לנוסעים כי רכבת נוספת תעצור בתחנות בנימינה ועתלית, והוא מצליח לבלבל עוד יותר את הנוסעים שנשארים קשובים למערכת הכריזה שעכשיו לא יודעים עם עליהם לעלות על הרכבת או לא, ולאיזה רציף עליהם לגשת בשביל למצוא רכבת שתקח אותם בהצלחה ליעדם.
  • 09:15 הרכבת מגיעה בהצלחה לתחנת חוף הכרמל. דלתות הרכבת נפתחות ונוסעי הרכבת מתפזרים על הרציף עם נוסעים שכנראה פחות איכפת היה להם באיזו שעה לנסוע ברכבת. ניתן להבחין באופק בפנס קדמי של רכבת שאמורה להיכנס לתחנה מכיוון צפון. באופן עקרוני מדובר ברכבת דו מפלסית, אלא שהאור לא מתקדם ונראה שמדובר בסתם רכבת שחונה על מסילה צדדית.
  • 09:23 הרכבת שלקחתי הייתה אמורה להגיע לתחנת תל אביב מרכז בשעה 09:23. באותו הזמן אנחנו עדיין בתחנת המוצא. באופן עקרוני מגיע לנו פיצוי על האיחור. רכבת ישראל מתחשבת ומתגמלת (בהוראת הממשלה כמובן) את הנוסעים על איחורים, אבל לא על אובדן שעות עבודה וצרות דומות.
  • 09:25 רכבת ישירה לתל אביב ובאר שבע נכנסת לרציף מספר 2. אך אבוי, מישהו ברכבת לא נערך למאסה הגדולה והבלתי צפוייה בכמות הנוסעים, ולא דאג להוסיף לרכבת מערך נוסף, כך שבנוסף על איחוד שתי רכבות לאחת, מדובר על רכבת חלופית בעלת נפח נוסעים קטן יותר, ולכן היא גם תהיה לצפופה יותר. כמובן שאפשר לשכוח ממקומות ישיבה. "זכיתי" לחלוק את מדרגות העלייה לרכבת עם אדם נוסף, יש אנשים שאפילו את זה לא מצליחים ונאלצים לבלות את הנסיעה בעמידה.
  • 10:16 הרכבת החלופית הגיעה ליעדה בשעה המדוייקת. כמובן שהם לא היו נחמדים ופיצו אותנו רק בגובה כרטיס בודד, למרות איחור של 52 דקות, ולמרות חוסר הנוחות שנגרם לנוסעים כתוצאה מנסיעה ברכבת מחלקת שירותים ולא בקרונות עצמם.

ולא היה מדובר ברכבות מיושנות ומתפרקות. קרונות "סימנס" החדשים והכחולים הם המקור לכל תקלות הרכבת. מישהו צריך לבדוק מי אשם בכל המחדלים והשחיטויות שמתנהלות שם ולתת עליו את הדין!

גונבים פסים

שתי תהיות קטנות לסיום –

  1. מאז תחילת השבוע נדפקה מערכת התצוגה של תחנות היעד ברכבות. לדעתי זה נגרם כתוצאה משינוי בשמות התחנות, אבל מוזר שרכבת ישראל עושה שינוי בנתונים בלי לבדוק את ההשפעה של זה על הרכבות. מה, אין להם שם QA?
  2. מישהו מצליח להבין את המסר מהפרסומת של רכבת ישראל שמופיעה בימים האחרונים באמצעי התקשורת? המסר שמועבר הוא "גונבים פסים גונבים חיים", ואני מתלבט אם הוא מיועד לנהגים שמנסים לעקוף מחסום רכבת מורד לפני הגעת הרכבת או מסר המבקש מגנבי מתכות לא לגנוב חלקי מסילה. אני טוען שהוא רלוונטי יותר לגנבי המתכות מאשר לנהגים. מה דעתכם?

שינוי כיוון

לאחרונה השתעשעתי במחשבה על שינוי כיוון ופנייה ללימודים אקדמאים על חשבון הפינוקים של ההייטק. אני כמובן מתכוון להישאר בתחום המחשבים, אבל תעודה אקדמאית ככל הנראה תפתח לי דלתות נוספות ותאפשר לי לחזק את הצד המקצועי שלי שהזנחתי בשנים האחרונות כתוצאה משירות קבע במערכת הבטחון ועבודה בהייטק.

ככל הנראה ברגע שאני אתחיל לעשות את צעדי בכיוון זה אני אאלץ להקטין את מוערבותי בפרוייקטים חופשיים שאני שותף בהם כיום, ואני מקווה מאד שימצא מי שיוכל לקחת ממני חלק מהדברים שאני שותף בהם כיום על־מנת שנוכל להבטיח ששום דבר לא יתפספס.

אני גם יודע שבהשוואה לעבודה בהייטק הלימודים יהיו קשים – חסל סדר הגעה לעבודה בשעה 09:00-10:00 והפסקת צהריים ארוכה בשעה 12:00. במהלך לימודים חשבון הבנק עשוי להיות במגמת ירידה וגם לא מקבלים שם מתנות ותלושים בחגים ובימי הולדת. במבט לאחור, לעבוד בתחום ואז לחזור לספסל הלימודים בגיל מאוחר אולי לא המהלך האידיאלי – כיוון הלימודים עשוי להיות קל יותר לאנשים צעירים ממני שיודעים פחות על הנוחיות בעבודה בהייטק ולכן כנראה גם מפונקים פחות.

וכאן אני צריך את עזרתכם – אני צריך המלצות לכיוון העתידי שעלי לקחת. יהיה עלי לקחת מכינה ואולי גם לעשות שוב את המבחן הפסיכומטרי, ולבחור את מוסד הלימודים בו אתחיל ללמוד. אני אשמח לקבל הצעות והמלצות מכם, וגם תגובות חיוביות ושליליות לגבי ביצוע צעד זה.