שינוי כיוון

לאחרונה השתעשעתי במחשבה על שינוי כיוון ופנייה ללימודים אקדמאים על חשבון הפינוקים של ההייטק. אני כמובן מתכוון להישאר בתחום המחשבים, אבל תעודה אקדמאית ככל הנראה תפתח לי דלתות נוספות ותאפשר לי לחזק את הצד המקצועי שלי שהזנחתי בשנים האחרונות כתוצאה משירות קבע במערכת הבטחון ועבודה בהייטק.

ככל הנראה ברגע שאני אתחיל לעשות את צעדי בכיוון זה אני אאלץ להקטין את מוערבותי בפרוייקטים חופשיים שאני שותף בהם כיום, ואני מקווה מאד שימצא מי שיוכל לקחת ממני חלק מהדברים שאני שותף בהם כיום על־מנת שנוכל להבטיח ששום דבר לא יתפספס.

אני גם יודע שבהשוואה לעבודה בהייטק הלימודים יהיו קשים – חסל סדר הגעה לעבודה בשעה 09:00-10:00 והפסקת צהריים ארוכה בשעה 12:00. במהלך לימודים חשבון הבנק עשוי להיות במגמת ירידה וגם לא מקבלים שם מתנות ותלושים בחגים ובימי הולדת. במבט לאחור, לעבוד בתחום ואז לחזור לספסל הלימודים בגיל מאוחר אולי לא המהלך האידיאלי – כיוון הלימודים עשוי להיות קל יותר לאנשים צעירים ממני שיודעים פחות על הנוחיות בעבודה בהייטק ולכן כנראה גם מפונקים פחות.

וכאן אני צריך את עזרתכם – אני צריך המלצות לכיוון העתידי שעלי לקחת. יהיה עלי לקחת מכינה ואולי גם לעשות שוב את המבחן הפסיכומטרי, ולבחור את מוסד הלימודים בו אתחיל ללמוד. אני אשמח לקבל הצעות והמלצות מכם, וגם תגובות חיוביות ושליליות לגבי ביצוע צעד זה.

12 תגובות בנושא “שינוי כיוון”

  1. מניסיוני (אומנם לא שלי, אבל של אנשים החולקים איתי את ספספל הלימודים) – הבעיות העיקריות בלהתחיל בגיל מאוחר עם לימודים אקדמיים הם שלרוב התרגלת לאורח חיים נוח ובמובנים מסויימים עמוס פחות מאשר האורח חיים האופייני לסטודנטים.

    מצד שני משהו נוסף שעלול להפריע דווקא אחרי העבודה בהייטק הוא שאתה יודע איך דברים עובדים במציאות – מה שלא תמיד מסתדר עם איך שדברים עובדים בעולם האקדמי – מה שיכול להיות קצת מבלבל/מציק.

    אחרון חביב – זה ידוע שלא נהיה יותר פשוט ללמוד עם הגיל (והידע שצוברים).

    לגבי כיוון שעלייך לקחת – קשה להמליץ על משהו, או בכלל לדון בכך בלי להכיר אותך ואת השאיפות (או תחומי העניין) שלך. מצד שני אני תמיד יכול לטעון שהחוג למדעי המחשב והנדסה באוני' העברית הוא אחלה (מצד שני אני לא בדיוק אובייקטיבי בנושא).

  2. שוין, נשמע מוכר.
    ב-2004, אחרי הצבא + 6 שנים בצ'קפוינט גם אני חשבתי על שינוי כיוון דומה, וקפצתי למים של הלימודים.
    אתה לא תאמין איזה הלם קיבלתי. הלימודים עברו בשלום מבחינת ציונים וכדומה, אבל המסגרת ביאסה אותי כליל.
    באוניברסיטה (בן גוריון במקרה שלי, אבל כנראה בכל מוסד אקדמאי כזה או אחר) סטודנט שנה א' הוא אוויר – לא מתייחסים אליו לחלוטין.
    הרמה של הלימודים הפתיעה אותי לרעה מבחינת התנאים – לא היה חומר לימודים מוגדר, לא היה את מי לשאול שאלות או להעיר הערות, והתשובות שכן קיבלתי היו "עזוב אותי, אתה כולה סטודנט שנה א'". הופתעתי גם מהרמה של קורס בסיסי בתכנות – המרצה פשוט התבלבלה במונחים (כן, אם אתה מבלבל סטודנט שרק כרגע נכנס לעולם המחשבים בין class ל-instance, אז לא פלא שהוא לא יבין את זה בהמשך הדרך…). בקיצור, אני יכול המשיך עוד ועוד, הנקודה היא שהרגשתי זלזול, חוסר השקעה וחוסר רצינות.

    אחרי שנה החלטתי שמספיק לי, עזבתי, העברתי את הנקודות שצברתי לאוניברסיטה הפתוחה, ושם אני מאז, עושה קורס או שניים בסימסטר, עד הנצח בערך.
    לחזור לעבודה כשכיר גם לא נראה לי הגיוני, אז מאז אני פרילנסר עצמאי, עם עליות ומורדות, אבל מסתדר לא רע (מאז שקניתי מכונת קפה כמו שצריך למשרד שלי בבית…).

    המלצותי:
    – תמיד יש דרך חזרה. אל תפחד להתחיל ללמוד, ואם תגלה שלא מתאים לך – אז תעזוב, או תשנה כוון.
    – אל תחכה עם זה עוד – אכן, עם השנים זה נהיה יותר קשה ופחות נעים.
    – לא יודע מה מצבך המשפחתי, אבל עדיף להיות סטודנט רווק…
    – תעודה זה חשוב, אבל לרוב בשביל עבודה שבכלל לא תרצה לקחת.
    – אל תצפה "לחזק את הצד המקצועי" שלך מלימודים אקדמאיים, בטח שלא בתואר הראשון.

    והמון בהצלחה,
    שושו

  3. כמה רשמים:
    א. מדעי המחשב, לפחות ה- 60% הראשונים, רוב הקורסים לא ממש יעשו אותך מתכנת יותר טוב, אלא בעיקר יוסיפו רקע מתמטי או נושאים אחרים שהרלוונטיות שלהם לעבודת פיתוח תוכנה טיפוסית (קרי, לא כתיבת אלגוריתמים) היא שולית. זו דעתי האישית, ויכול להיות שיש שיחלקו עליה. מצד שני, עדיין נהוג לצפות ממפתח שמחפש עבודה, שיהיה לו תואר במדעי המחשב – כנראה כי אין תואר אחר רלוונטי לפיתוח תוכנה. (אולי הנדסת חשמל? נשמע לי יותר מעניין).

    ב. אני לומד באוניברסיטה הפתוחה, ומרוצה מאוד. אופן הלימוד והדרישות של האו"פ הרבה יותר הגיוניות מאוניברסיטאות אחרות, ורוב הקורסים ברמה גבוהה. יתרון נוסף הוא כמובן הגמישות (אתה מחליט מה הקצב שלך) והשילוב הנוח עם העבודה (שיעורים בערב, וגם אליהם אתה לא חייב להגיע). מצד שני, אתה לא מרגיש סטודנט, קשה יותר ליצור קשר עם סטודנטים/יות אחרים, ובסיכוי סביר גם מורח את התואר על פני הרבה שנים (ארבע שנים דורשות מאמץ רציני).

    ג. שילובים: יש כמה יתרונות נחמדים ללעשות תואר דו-חוגי, אני למשל עושה ביולוגיה + מחשבים. זה מוסיף קצת עניין ומרחיב את הדעת לעוד כיוון. מצד שני, לא מתעמק מספיק באף אחד מהם.

  4. גם אני מתלבט מאד בנושא. יש לי תואר ראשון בכלכלה ואני עובד כמפתח אינטרנט כבר כמה שנים. הגעתי לשלב שבו אני מרגיש את החוסר בידע התיאורטי יותר (למשל בתחום תכנון מסדי נתונים עבור מערכות שונות) ואני יודע שאם ארצה להמשיך הלאה כמנהל פיתוח אז החוסר הזה יפריע לי.

    חשבתי להתחיל לימודים באוניברסיטה הפתוחה – תואר ראשון במחשבים במקביל לעבודה (הפסקת עבודה עם 3 ילדים ומשכנתה היא לא אופציה).

  5. השאלה היא מה אתה מתכנן בעתיד.
    אם אתה מתכנן ללמוד מתישהו יהיה קל יותר להתחיל עכשיו. מניסיוני, כשיש משפחה הרבה יותר קשה להצליח בלימודים.

    תתפלא, ניתן בהחלט להתחיל את הלימודים ב־9, הכל שאלה של סידור המערכת ורוב הסטודנטים דואגים להתחיל מאוחר.

    אשמח לתת טיפים נוספים אם תרצה.

  6. אני מחזק את אורן, או"פ יתן לך את האפשרות הכי טובה מבחינת האופן לימוד, ומאפשר לך להמשיך לעבוד תוך כדי ולבחור כמה עומס לשים על עצמך בכל סמסטר.

  7. אני גם בפתוחה… זו מסגרת יותר סלחנית לאנשי הייטק
    חובת הלימודים קיימת (ואף גדולה יותר) אבל נוכחות בשיעורים אופצונלית לחלוטין.

    קח בחשבון שתואר בפתוחה יקח יותר זמן להשלים

  8. זה יהיה לך אולי קצת קשה, אבל בטווח הארוך זה כדאי.
    במיוחד אחרי שעברת דבר מה בהייטק.
    להתפנות לאפיקים חדשים זה מבורך
    בהצלחה!

  9. לדעתי תתחיל מפסיכומטרי ואז תוסיף מכינה לפי הצורך.
    תואר ראשון במדעי המחשב מקנה לך רקע תאורתי בסיסי די רחב על התחום, אם זה מה שמעניין אותך לדעתי תלך לכיוון הזה.
    אני לומד מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, הדעות שלי על החוג חלוקות, אני משער שכמו בכל אוניברסיטה יש קורסים ומרצים טובים ויש קורסים נחותים ומרצים מזלזלים וגרועים. אם אתה חושב ללכת לשם, אתה מוזמן לשאול ואני אפרט.

  10. רק מדעי המחשב, או הנדסת תוכנה. יש כל מני תארים במערכות מידע וכאלה, לא לומדים שם לתכנת.

    נכון שבקורסי התכנות הבסיסיים לא תלמד משהו חדש (אולי שפה חדשה – כמה נסיון יש לך בשפות חוץ מ-PHP?) אבל לדעתי הקורסים התיאורתיים, וגם הקורסים המתמטיים באלגברה וחדו"א, מאוד עוזרים להפוך אותך למתכנת טוב יותר. אחרי קורס חישוביות, קל לך יותר להבין איזה שיטה טובה יותר לביצוע משימה, או להבין שהשיטה שמצאת היא בלתי מתקבלת מבחינת ביצועים וצריך למצוא משהו אחר. ואחרי קורסים באלגברה וחדו"א, גם אם לא תשתמש בהם ישירות בגרפיקה ממוחשבת או משהו, לדעתי הם עוזרים מאוד לחדד את השכל ולפתח דרך מחשבה לוגית, דומה יותר לדרך ה"מחשבה" של המחשב, וכך להבין יותר טוב איך המחשב מבין את האלגוריתם.

    חוץ מזה, למיטב זכרוני, אתה לא כל כך זקן. אם חשבוני נכון, אתה בערך בן 26 עכשיו, לא? אז תצא מהלימודים בגיל 30, עם כמה שנות נסיון מעשי, ותואר אקדמי. לא צריכה להיות לך בעיה למצוא עבודה.

    לגבי מוסד הלימודים, אני למדתי במכללה האקדמית ת"א-יפו, והייתי די מרוצה, הן מרמת הלימודים והן ממגוון קורסי הבחירה. היו שם כמה קורסים יותר מעשיים, שהכינו אותי טוב יותר לחיים האמיתיים, אם כי אתה כבר מכיר את החיים האמיתיים אז אולי זה פחות רלוונטי עבורך. הבחירה בין האו"פ למסגרת סגורה תלויה הרבה במקורות המימון שלך – אם אתה צריך לפרנס את עצמך, ואין לך חסכונות שאתה יכול לחיות עליהם, נראה לי שהבחירה היא בין או"פ לתיזוז מטורף בין לימודים לעבודה סטודנטיאלית בחצי משרה.

    HTH

  11. כתבת שאתה רוצה "לחזק את הצד המקצועי שלי שהזנחתי בשנים האחרונות כתוצאה מ… עבודה בהייטק"
    בתור אחד שעובד בהייטק ולמד באוניברסיטה, אין דבר שיותר מחזק את הצד המקצועי מאשר עבודה בהייטק. באוני' תחזק אולי את הצד החברתי, הצד העיוני, אבל בטח שלא המקצועי.

    אם בכל זאת תחליט על לימודים כדי לקבל מהם משהו ולא רק תעודה, אז רק אוני' גדולה (ת"א, י-ם, טכניון…). לא מכללה ולא פתוחה. זו כמובן דעה אישית שלי, בלי להעליב אף בוגר של הנ"ל.

    בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

  12. בניגוד למה שאחרים כתבו, לדעתי אוניברסיטה כן מחזקת את הצד המקצועי.
    אוניברסיטה זו העבודה הכי כיפית. זה לשבת ולחקור את הדברים שהכי מעניינים אותך.
    אולי בתואר ראשון זה לא כך, אבל לאנשים עם יותר ניסיון בתחום אולי יהיה יותר זמן להתעסק בדברים נוספים ולא לחפש כל דקה פנויה בשביל לישון.

    בקיצור, אוניברסיטה זה יותר לחץ אבל יותר כיף מכל עבודה שעשיתי.

    Disclaimer: למדתי לתכנת בקורס מבוא למדעי המחשב, בבן-גוריון.

השאר תגובה