באגזילה בעברית – קריאה לעזרה

לאחרונה אנו עדים לביקוש הולך וגובר לעזרה לתוכנת Bugzilla. למי שלא מכיר, מדובר בתוכנה ותיקה המאפשרת ניהול ומעקב אחר באגים בממשק מבוסס דפדפן. התקנות של באגזילה פופולריות מאד בהרבה פרוייקטים חופשיים – החל מ־Mozilla (היא פותחה במקור עבור מוזילה), פרויקט הליבה של Linux,‏ Gnome,‏ KDE,‏ OpenOffice,‏ Apache ו־Eclipse, הפצות לינוקס כמו Red Hat ו־Gentoo, עד חברות מסחריות דוגמת פייסבוק, נוקיה ואחרות, ועוד הרבה התקנות נוספות שקצרה היריעה מלציין את כולן. בארץ ידוע על מספר חברות שעושות במערכת שימוש פנימי, אבל לא קיימת קבוצת משתמשים ישראלית מסביב למערכת.

Bugzilla logo by Dave Shea
Bugzilla logo by Dave Shea

כחלק מהעבודה על פרוייקט OpenOffice.org.il, חברת TK מערכות פתוחות הוציאה תרגום עברי למערכת. שיקולים של הפסקת תמיכה בפרוייקט מנעו מהם להמשיך ולתחזק את התרגום העברי של באגזילה, מה שגרם לכך שקיים תרגום ישן, ובמספר מקרים בהם אנשים התעניינו בהתקנת תרגום עברי של התוכנה הם נענו בשלילה מאחר והתרגום הקיים מיועד לגרסה די ישנה שתכונות חדשות אינן קיימות בה.

בפרוייקט מוזילה ישראל אנחנו מעוניינים מאד לקחת לידנו את המשך התחזוקה של המערכת בגרסתה העברית, אבל עקב מחסור בכוח אדם טרם אותרו האנשים המתאימים לקחת לידיהם את מלאכת התרגום ולא התגבש צוות שיתחזק ויעדכן את התרגום הקיים. זמינותה של גרסה עדכנית בעברית תאפשר לפרויקטים ישראלים לעשות שימוש נוח יותר במערכת, ואולי אפילו תעזור לשכנע את "עמותת המקור" להרים שרת באגזילה ציבורי לטובת פרוייקטים קטנים שאינם מעוניינים לתחזק מערכת מעקב פרטית משלהם. אם מישהו חושב שהוא המתאים למשימה, נא להגיב כאן בתגובות או דרך אתר מוזילה ישראל, אם אתם מכירים מישהו שיכול לסייע בנושא – נא להפנות אותו אלינו.

מגמות עתידיות בתאימות אתרים לדפדפנים

מאמר שעלה באתר כלכליסט מצביע על מגמה של שיפור מתמשך בתאימות אתרים. כל החברות אליהן פנה הכתב בישרו לו שהאתרים שלהם יותאמו לתקנים תוך פחות משנה, כך שאם הוא יעלה מאמר מעקב בעוד שנה מהיום, הוא עשוי להיות אופטימי יותר ולבשר לנו על תאימות מלאה של כל האתרים ברשת לתקנים. האם באמת נצליח להגיע להישג הזה בתוך שנה מעכשיו? מצטער לקלקל את האווירה הפסטורלית, אבל לצערי זה לא יקרה אלא אם נגביר את הלחץ על מנהלי האתרים.

קחו לדוגמה את חברת בזק. מדובר בחברה גדולה ומבוססת, שהגיוני למדי שאתרים חדשים שהיא מרימה יותאמו לתקנים עוד מרגע ההשקה. לאחרונה אותה חברת בזק התחילו לפרסם שירות חדש "וחדשני" – אחסון קבצים ברשת, עם ממשק גישה אליהם מבוסס דפדפן. לא מדובר בשום דבר חדשני, כי כבר זמן רב שאנשים עושים שימוש בחשבונות ג'ימייל כדי לאחסן קבצים, ושירותים בסגנון Dropbox מאפשרים סנכרון בצורה פשוטה ונוחה של קבצים מול הענן של מחשב אחד או יותר.

דרופבוקס הוא לא הדבר המתקדם ביותר, אבל הוא מאפשר להעלות קבצים מתוכנה ייעודית או מהדפדפן. הגישה לקבצים והניווט בין התיקיות גם היא משימה פשוטה, בזכות ממשק שעושה שימוש ב־Ajax בשביל לעדכן את התצוגה מבלי לטעון את הדף מחדש.

נט-דיסק של בזק, לעומת זאת, לא תומך בדברים האלה. למעשה הוא אפילו לא יעבוד אם אין לכם אינטרנט אקספלורר על המחשב, כי הוא עושה שימוש בקוד שרץ על אינטרנט אקספלורר בלבד, והם אפילו לא מסתירים את זה; כבר במעמד הרישום הם דורשים דפדפן אינטרנט אקספלורר 7 ומעלה, ומערכת הפעלה Windows XP לפחות.

וזה לא שיש מחסום טכני לתמיכה בכלל הדפדפנים. אפשר להסתפק בממשק פשוט יותר לדפדפנים "חלשים". דפדפנים מודרניים יכולים לתת לא מעט תכונות שהיו זמינות עד לא מזמן באמצעות שימוש בתוספים חיצוניים. אפשר כיום להעלות מספר קבצים לשרת במקביל ברקע, מבלי לחסום את תגובתיות הדפדפן, ואפילו לגרור ולהשליך קבצים ישירות ממנהל הקבצים. איזה דפדפן פה הוא בתפקיד החלש, כל הדפדפנים המתקדמים, או זה שהם תומכים בו באופן בלעדי?

מילאתי טופס באתר השירות בשביל לשאול את אנשי בזק על השירות ולקבל מידע מהם על התאימות, לא כי אני צריך את זה (טוב לי בדרופבוקס), אלא כדי לא להכפיש אותם סתם ללא סיבה. תוך זמן קצר קיבלתי טלפון מבזק (ועוד ביום שישי), שהתברר שהיא הגיעה למוקד 199, והם העבירו אותי למוקד 166. לאחר המתנה של מעל ל־10 דקות ענה לי נציג טכני, שבישר לי באופן ברור שאין תכנון לתאימות, שהם לא תומכים בדפדפנים אחרים, ואם אני אתעקש, יש איזו הרחבה אחת שתאפשר להיכנס לאתר דרך פיירפוקס, אבל הם לא תומכים בצורת החיבור הזו.

בקצב כזה, אתם יכולים לשכוח מתאימות השירותים של בזק לתקנים המקובלים. זה לא יקרה ב־2011, אבל אולי ב־2016 תראו איזו התפתחות מצידם. והבעיה שלנו היא לא רק עם אתרי "בזק", אלא בכל אותן חברות ענק שמעסיקות פקידים שלא מבינים דבר במחשבים, ובאתרים קטנטנים שמשלמים ביוקר על ההקמה והתחזוקה של האתר שלהם במערכות שהפיתוח שלהן פסק לפני כעשור.

מה אנחנו יכולים לעשות בנושא? להתלונן, ולהסביר לכל אותם מנהלי אתרים שהם פוגעים בנו ובזכויותנו. להסביר להם שהם יכולים לשדרג את האתר שלהם כך שיתמוך בכל הדפדפנים באופן פשוט, ושפיתוח אתרים לפי התקן מוזיל ומקצר את זמן הפיתוח. אתם מוזמנים לבוא לפורום שלנו במוזילה ישראל ולספר לנו על ההתכתבויות שלכם עם אותם אתרים, ולהביא גם את תשובותיהם והבטחותיהם.

גוגל גל – לאן ממשיכים מכאן?

Google Wave היה פרויקט שאפתני מאד כשהוצג לראשונה, והמשיך להיות כזה כשמספר אנשים מצומצם קיבלו הזמנות להשתמש בשירות. Google Wave היה שירות מהפכני, שהתיימר לשדרג את הדואר האלקטרוני לעידן הרשתות החברתיות, ולייצר מערכת שתאחד את הטוב מעולם הדואר האלקטרוני עם המהירות והיעילות של מערכות המסרים המידיים.

Google Wave היה שאפתני מאד, ובעוד שרבים ניבאו לו גדולות, הוא נכשל במבחן כמות המשתמשים עם ממשק מסורבל, ומהירות עבודה נמוכה יחסית. בשלב מסוים גם גוגל הודו בכשלונו של השירות, והודיעו כי בעתיד הקרוב הוא יסגר.

וויב הציע קונספט חדשני, והיווה סוג של תקשורת מסרים מידיים מתקדמת, שבניגוד למערכות קיימות רץ ישירות מתוך הדפדפן, ומציע יכולות דומות יותר לאלו של מערכת דואר אלקטרוני. בצורה כזו, לא רק שהצליחו להתגבר על המכשולים והמגבלות הטכניות של שירותי הדואר האלקטרוני (חוסר יכולת לוודא את אמיתות מקור ההודעה, חוסר יכולת לקבל אישור קריאה), אלא גם הצליחו להציג חידושים בתחום כגון יכולת לעריכה קבוצתית של הודעות ולבצע משחקים מקוונים מול חברים, וכל זה באותו הממשק מבלי שהמשתמש נתדש להוריד ולהתקין תוספים ויישומים נוספים.

וויב נכשל בכל הקשור למשתמשים מאחר והמערכת שהוצגה הייתה מסובכת מידי למשתמש הממוצע. בעוד כל תוכנת דואר אלקטרוני וכל תוכנת מסרים מידיים יכולות להוסיף פרצוף מחייך להודעה באמצעות הוספה של שניים או שלושה תווים בגוף הטקסט, וויב הצריך הוספה של משתמש מיוחד לשיחה, שמבצע באופן אוטומטי עריכה של כל ההודעות כדי למקם את הסימן הגרפי במקום המתאים. המשתמש הממוצע לא יזכור לעשות זאת בכל שיחה, אם בכלל יכיר את אותו "בוט", וכך גם עם מגוון רחב יותר של יכולות נחוצות, כגון בודק איות ותרגום של תוכן ההודעות לשפה אחרת. ולא הזכרתי את מנגנון ההתקדמות קדימה ואחורה בדיון, שאמנם מאפשר לצפות במהדורות קודמות של המלל, אבל דורש מהמשתמש לבצע פעולות שהוא לא היה נדרש אליהן בעבודה על ממשק הדואר האלקטרוני הישן והטוב.

וויב נכשל גם עם ממשק איטי. בעוד הדפדפנים השתפרו מאד בשנה האחרונה, המערכת מגיבה לאט כיום, ובוודאי שהיא הגיבה לאט גם לפני שנה. הגלילה המיוחדת שאפיינה את הממשק אמנם משפרת במעט את תגובתיות האתר, אבל הוא עדיין לא מתפקד במהירות שהמשתמש מצפה ממנו.

בשלב מסויים מרבית המשתמשים בשירות איבדו בו עניין ומתחילתו ועד סופו ככל הנראה הדיונים הפעילים ביותר היו אלו בסגנון של "אוקיי, יש לי חשבון ב־Google Wave. עכשיו מה עושים עם זה?". זה היה עניין של זמן עד שהשירות ידעך ויעלם, או שגוגל תבוא עם איזה פיצ'ר מהפכני שיחזיר אליו את המשתמשים. גוגל מצידה ניסתה להשאיר אותו בתודעה עם הוספת האפשרות לקבל עדכונים על פעילות ב־Wave ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני, אבל כנראה שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי, שכן זה לא הצליח להגדיל באופן משמעותי את הפעילות במערכת.

גוגל הודיעו על סגירת השירות, ובצדק. מבחינתם חבל לבזבז כוח עיבוד על שירות לא נחוץ, ועם כל הכבוד למשתמשים הנאמנים שעדיין מנסים למצוא שימושים מעשיים לשירות, גוגל לא חייבת להם דבר, ובמיוחד כשמדובר במוצר בגרסת בטא. סגירת השירות לא בהכרח תבשר את ההיעלמות שלו מהרשת. המערכת של גוגל מתבססת על פרוטוקולים מוכרים ופתוחים כגון XMPP (Jabber)‎, ומרבית הקוד ניתנת להורדה והטמעה בשרתים עצמאיים, כך שלמעשה גוגל לא חיסלה לחלוטין את המערכת, אלא רק את השירות.

אם מישהו אכן יצליח למצוא שימוש הולם למערכת, סביר להניח שהיא תמשיך להתקיים בתוך רשתות פנים ארגוניות בהן העובדים ידרשו לעשות שימוש בפתרון זה לצרכי עבודה, ואם המערכת תבשיל לשימוש המוני  בעתיד, סביר להניח שתוך זמן קצר יקום שירות חלופי, בחינם או בתשלום, שיציע את מה שגוגל מציעה כיום. כמו־כן, יישומי רשת רבים שנמצאים בפיתוח כיום כבר לקחו את וויב כדוגמה, ויכלולו תכונות דומות, ופיתוחים חדישים בתחום הדפדפנים כגון WebSockets, Cross-site XHR ו־Local Storage, שהיו רק בחיתוליהם בעת פיתוח Google Wave נמצאים במצב טוב יותר כיום, כך שהמימושים הבאים יוכלו לעשות בהם שימוש בצורה טובה יותר.

הזמנה ל־Google Wave
נשארו לי הזמנות ל־Google Wave. מישהו בכל זאת רוצה להצטרף לשירות? 🙂

חדשות תאימות אתרים: אתר נתב"ג מתעדכן, שופרסל נשאר לא רלוונטי, ושכלולים

אפשר לטוס לחו"ל – לוח הטיסות בנתב"ג כבר לא חוסם דפדפנים

התלונה השכיחה ביותר שקיבלנו בשנים האחרונות בנוגע לתאימות אתרים לתקנים הייתה זו על אתר נתב"ג, או באופן מדויק יותר – לוח הטיסות בנתב"ג. מדובר אמנם בחלק מאד קטן מהאתר, אבל מרכזי מספיק מאחר ורבים מאיתנו נדרשו להיעזר בתוכן שבדף עבור עצמם, או כדי לברר מידע על טיסות של בני משפחה וחברים. למעשה, אני די בטוח שמרבית האנשים שמגיעים לאתר כלל לא מתעניינים בשאר התוכן שיש לו להציע.

השימוש בטבלת הטיסות שבאתר הוא כה נפוץ, עד כי בכל הסקרים שביצענו הוא בלט בכמות הדיווחים, וגם שימש דוגמה לאתר לא שמיש בכל דוגמה ודיון. היו עבורו פתרונות זמניים, ורבים גם הקפידו לשלוח מכתבים למפעילי האתר כל מספר חודשים בשביל להזכיר להם שאנחנו מחכים לפתרון, וכנראה שהגיעה הגאולה – אפשר לצפות בפרטי הטיסות בכל הדפדפנים!

ככל הנראה הם עשו שיפורים מקיפים בדפים שמציגים את הנתונים, כך שבנוסף להסרת הודעת החסימה, מעתה גם יש אפשרות של לוח טיסות נגיש, שמתאים במיוחד לדפדפנים בהם אין תמיכה ב־JavaScript, ונראה גם שהמערכת עברה שורה של ליטושים.

המערכת החדשה אינה נקייה מבעיות. נראה כי קיימת בעיה כלשהי באפשרות החיפוש באתר, כך שלחיצה על Enter לאחר הכנסת הפרטים אינה מפעילה את החיפוש, ויש צורך ללחוץ על כפתור החיפוש באופן ידני. כמו־כן, יהיה נחמד אם הם ינצלו את המומנטום ויתקנו את בעיות התצוגה הקלות שמופיעות בתפריט העליון של האתר.

אתר שופרסל ישיר – אתם לא צריכים אתר, תמונה סטטית תספיק

אתר שופרסל ישיר (לשעבר "נטסל") הוא אחד מאתרים בודדים המאפשרים לבצע קניות בסופרמרקט בצורה מקוונת, ומתאים במיוחד לימי קיץ לוהטים או לימי חורף קרים ורטובים, וגם לסתם אנשים שמתעצלים להגיע לסופר ומעדיפים שהקניות יגיעו אליהם עד הדלת.

האתר באוויר כבר שנים רבות, אבל מעולם לא ראו לנכון מפתחיו כי ראוי להתאים אותו לכל הדפדפנים. ברגע שהם חשו שיש עליה מסוימת בכמות השאלות לגבי פיירפוקס, הם הגדילו לעשות ופרסמו הודעת חסימה גדולה וברורה באתר, המבשרת לכל כי האתר דורש שימוש באינטרנט אקספלורר, ומשתמשי פיירפוקס נדרשים להתקין ietab על הדפדפן. למשתמשי Linux ו־Mac OSX לא הוצע שום פתרון, וגם לא הוצע כזה למשתמשי פיירפוקס, כרום, ספארי ואופרה שבחרו באופן מודע שברצונם להשתמש בדפדפן זה ולא לפזול לכיוון אינטרנט אקספלורר בכל פעם שאתר לא עובד להם כמצופה.

אתר שופרסל ישיר לא תומך
אתר שופרסל ישיר חוסם דפדפנים ומציע להשתמש ב־ietab כפתרון לנושא

בימים האחרונים נפתחה קבוצת מחאה בפייסבוק תחת השם "אל תקנו באתר של שופרסל" על ידי איתי נתנאל, אדם שמאס ביחס שהוא מקבל מאנשי שופרסל, לאחר שביצע מספר רכישות שבועיות בסכומים הנעים בין 200 ל־400 שקלים. הדף מופיע כעת לצידו של הדף הרשמי של הרשת באתר הרשת החברתית, ומהווה דוגמה יפה לדרך בה גם האדם הפשוט יכול להביע התנגדות מעבר לשליחת מכתבים והתחננות לבעלי האתר שיקדישו קצת זמן לטובת תיקון התקלות באתר כדי שהוא יהיה נגיש ושמיש לכולם.

לדברי איתי נתנאל, הדף נוצר "כדי להעלות את המודעות לכך שיש דרך טובה יותר לקנות בסופר באינטרנט, לסמן בעיות שיש להם באתר, ולוודא שהם יודעים שאנחנו יודעים שהאתר שלהם גרוע, על אף ההבטחות שלהם לאורך השנים, כולל זו האחרונה מלפני חודש". הוא גם ציין כי נוכחותו של הדף אינה נצחית, ואין לו שום התנגדות להסירו "ביום בו אגלוש לאתר שלהם, כבדרך אגב, מהמק שלי עם הכרום שמותקן עליו, והוא לא יציע לי "תגית IE בדפדפן פייפוקס" אלא יציג לי את המוצרים – אוכל להסיר את העמוד ולשמוח שהמטרה הקולקטיבית הושגה – אני יכול לגלוש לאתר, והם מציעים אותו לכלל הגולשים ללא הבדל דת, גזע ומע"ה".

מאחר ועבר חודש מאז ההבטחה הקודמת של שופרסל, נראה כי כדאי לרענן את ההבטחות שלהם. שלחתי אליהם הודעה נוספת, נראה ונעדכן.

השכלולים של אינטרנט אקספלורר 7

הודעה שנשלחה בפורום של מוזילה ישראל חושפת אתר עם הודעת חוסר תאימות משעשעת –

התראה - אינכם משתמשים ב־Microsoft Internet Explorer. יתכן שלא תוכלו לנצל את כל השיכלולים שבאתר אם הנכם משתמשים ב־Firefox ומותקן אלכם לחצן IE Tab נא להשתמש בו. להנאה מושלמת מומלץ לגלוש עם Microsoft Internet Explorer גירסה 7 ומעלה.
התראה - אינכם משתמשים ב־Microsoft Internet Explorer

ההודעה הנ"ל מופיעה ברשת אתרים של חברה הקוראת לעצמה "אתרימנט", ולא נראה שיש באותם אתרים משהו שמצדיק את הטענה שהאתרים עמוסים בשכלולים. חברה שבכל האתרים שלה מקפידה לשלב הודעה כזו בשנת 2010 יכולה לעורר גיחוך בקרב אנשים שמבינים משהו מתאימות אתרים ובניית אתרים שמישים, וזה רק משדר חוסר מקצועיות מצידם.

ותודה לחברות הסלולר

מוקדם יותר הערב התקשרו אלי מחברת הסקרים TNS והציעו לי להשתתף בסקר קצר (ליתר דיוק, לא הציעו, הסוקרת התחננה. כל־כך לא מקצועי מבחינתם). הסקר התמקד בחברות הסלולר, ומידת ההשפעה של הפרסומים שלהן עלינו הלקוחות.

קחו לדוגמה את המסלול החדש של חברת פרטנר-אורנג', המתפרסם תחת השם אורנג' פרי. לכאורה מבצע אטרקטיבי ללקוח (שיחות חינם!!11), אבל כשקוראים את האותיות הקטנות ניתן לראות בבירור איך חברת הסלולר "דופקת" אותנו – שלמו לנו כסף, והרבה כסף, ואנחנו ניתן לכם בתמורה לדבר חופשי, אבל רק עם לקוחות אורנג'.

חברות הסלולר גם למדו תרגיל חדש, במקום לתת לנו מחיר קבוע, הן דורשות מאיתנו לקנות בנק דקות מראש, מתוך מחשבה שאם לא ננצל אותו במלואו – הם ירוויחו, ואם נחרוג ממנו נשלם "קנס" וגם מזה הם ירוויחו. וכשבא משרד התקשורת וניסה לגרום להם להוזיל מחירים הן הזדעקו ואפילו את כל הלוביסטים שלהם כנגדו.

ולגבי אינטרנט – כבר תקופה ארוכה שאני מחפש ספק שיחות שיאפשר לי להתחבר לרשת בצורה סלולרית. כולם נותנים גישה לאינטרנט במחיר הוגן, אבל כשקוראים את האותיות הקטנות, מגלים שמדובר בגישה "לפורטל של חברת הסלולר" בנפח של גיגות בחודש, ו־5 מגה לאינטרנט הרגיל. בעוד המונח "פורטל" נעלם מהלקסיקון בסוף שנות התשעים, חברות הסלולר עדיין עושות בו שימוש ולמעשה ממשיכות עם המודל שאתר אינטרנט צריך להיות כלבו, ולעשות הכל כדי שהגולשים ישארו בתוכו ולא יעברו לאתר אחר, אפילו אם זה אומר לתמחר להם בצורה שונה את הגישה לרשת האתרים שמפעילה הספקית בהשוואה לאינטרנט הרגיל. ומה כבר ביקשנו, לבדוק דואר אלקטרוני ולעדכן סטטוסים בטוויטר?!

לי נמאס. יותר לא אתן להן לעשוק אותי. אני בפרנציפ לא מוכן לשלם להם כסף רב תמורת שירות בסיסי. גם התשלום הנוכחי שלי בגובה של עשרות שקלים בחודש גבוה מידי לטעמי ואיני מוכן לבזבז אותו כדי שהבכירים באותן חברות יוכלו לשפץ את הווילות שלהם בסביון ובקיסריה. אם חברות הסלולר רוצות את הכסף שלי, שיתנו לי תמורה הולמת לעלות, כי כיום אנחנו משלמים יותר מהמחיר ששילמנו לפני עשר שנים, תמורת שירות ברמה הרבה יותר ירודה.

כשאני מחוץ לגבולות המדינה, אני אמנם טס עם הסלולר שלי, אבל אפילו דקה שלמה לא יוצאת מהמכשיר שלי. בזכות תוכנות ושירותים מקוונים כגון Spikko ו־Skype אני מבצע את השיחות שלי מחו"ל בעלות הוגנת של שיחה מקומית, ומבלי לשלם תעריפים מוגזמים. גם כשאני בארץ, אני מעדיף לבצע שיחות דרך תשתית אינטרנט, העיקר לא לתת לחברות הסלולר לדחוף את הידיים שלהן לכיסים שלי, כי אין שם הרבה כסף וגם כי אני מעדיף להוציא אותו על שירותים שאני יכול לקבל בהם תמורה לעלות שלהם.