הסיומת של המדינה ולמה צריך להשקיע מחשבה נוספת בשמות המתחם בעברית

מסתבר שאיגוד האינטרנט עושה דברים מעניינים בשקט, הרחק מאור הזרקורים והעכברים האופטיים. והפעם, החלטה מעניינת לקיים סקר משתמשים לגבי סיומות הרשת העתידיות. אממה, האיגוד עדיין לא למד ליחצן את עצמו למרות הכסף שהוא משקיע ביחסי ציבור, והיה יכול בקלות להגיע אל אנשים בעלי עניין ודעה אם הוא היה מפעיל איזה בלוג או ניוזלטר שיעדכן את הציבור לגבי מיזמים שהוא מעוניין לקדם או לקבל משוב מהציבור.

אל תבינו אותי לא נכון, אני מתעניין מאד ומעריך את פעילות האיגוד. אני עוקב אחרי חשבונות האיגוד בטוויטר ובפייסבוק, מנהל קשרים על בסיס קבוע עם מספר דמויות מפתח באיגוד. אני חושב שאיגוד האינטרנט חשוב להתפתחות האינטרנט המקומי, אבל כדי שהאינטרנט יתפתח גם האיגוד עצמו צריך להיפתח ולהתפתח.

האתר של איגוד האינטרנט הישראלי בנוי למיטב ידעתי על מערכת דרופל, שהיא מערכת תוכן מכובדת ומוצלחת, אבל יעילה פחות כשרוצים להקים משהו במתכונת של בלוג. ראבק, בלוג זה משהו שלוקח חמש דקות להרים ועוד חצי שעה לכוונן, והרי לכם מערכת מושלמת להפצת תכנים, ולהתקין עליה מערכת לבניה של ניוזלטר על בסיס המאמרים זה עניין של למצוא תוסף מתאים למערכת.

ונחזור לנושא שאיתו התחלתי. איגוד האינטרנט פרסם מידע עדכני לגבי שמות המתחם העבריים. כשאני אומר "פרסם", אני מתכוון לכך שהוא פרסם את המידע באתר שלו עצמו, ואם אנחנו לא מגדירים את הדף הראשי בתור דף הבית של הדפדפן שלנו כנראה אנחנו גם לא נזכה לבקר בו על בסיס יומיומי ולכן גם נפספס את האזכור.

מוקדם יותר הערב נכנסתי במקרה לאתר האיגוד במטרה לברר נושא כלשהו. כותרת מעניינת צדה את מבטי במהלך הצפייה בדף הראשי של האתר –

איגוד האינטרנט הישראלי מזמין את הציבור להציע מקבילה עברית לסיומת של ישראל ברשת האינטרנט זאת לקראת משאל ציבורי גדול לבחינת הסיומת המועדפת על הציבור  איגוד האינטרנט הישראלי ו-YNET מזמינים את הציבור להשתתף בתהליך הגדרת הסיומת העברית לשמות מתחם ישראליים. בשלב זה יוכל הציבור להציע מקבילות עבריות לסיומת של ישראל, סיומת .IL המוכרת, וכן למקבילות לשמות ברמה השנייה, כגון co.il ו-.org.il  למידע נוסף על משאל הסיומות

נושא זה מעניין אותי, וגם כתבתי עליו פה בעבר. אחוז התרגשות לחצתי על הקישור כדי להבין על מה פשר המהומה ואם סוף־סוף איגוד האינטרנט הישראלי יתחיל להציע סיומות המורכבות מתווים עבריים.

משאל הציבור בישראל – בירור הסיומת המועדפת לקוד מדינה בעברית  טרם בחירת הסיומת העברית שתוגש לאישור הממשלה ול- ICANN מתקיים בימים אלה משאל לבירור הסיומת המועדפת על הציבור. המשאל, המתקיים בשיתוף YNET, נערך בשני שלבים:      בשלב הראשון מוזמן הציבור להעלות הצעות משלו לסיומת עברית מקבילה ל-IL ולסיומות ברמה השניה (לדוגמא CO.IL ו- ORG.IL).     בשלב השני ייערך משאל בו יתבקש הציבור להצביע לסיומות המועדפות עליו מבין מספר סיומות נבחרות.  לאחר עיבוד תוצאות המשאל תתבצע פנייה לקבלת תמיכה הממשלה לסיומת. תמיכה זו נדרשת ע"י ICANN כתנאי להקצאת הסיומת במערכת ה-DNS הגלובלית.  שאלות נפוצות בנושא המשאל יומן ארועים:  18.12.2011 - תחילת השלב הראשון של המשאלמעולה, איגוד האינטרנט מעוניין שנשמיע את הדעה שלנו, רק איפה בדיוק מצביעים? הקישור הבולט ביותר מוביל לדף השאלות והתשובות בנושאים הקשורים בשמות מתחם עבריים. אני אחסוך לכם את הקריאה שלו; כתוב בו הרבה מלל, ונראה כאילו מישהו שיכפל את התוכן שלו והחליף רק תאריכים ומילות קישור במקומות אסטרטגיים בדף. לא יודע למה האיגוד חושב שהשאלות שהוא מציג שם נפוצות, כי התשובות לשאלות שעלו בראשי כלל לא מופיעות שם וגם אין מקום שאפשר בו לשאול שאלות נוספות. אה, כן, וגם הקישורים לתשובות שלהם בדף השאלות הנפוצות אינם פעילים. וואלה יופי.

מסתבר שהאיגוד כבר לא בוטח בפלטפורמה שלו, ולכן בחר לשתף פעולה עם אתר תוכן גדול. כלומר יכול להיות שמי שעוקב קבוע אחר הידיעות המתפרסמות בטמקא זכה לצפות בתוכן המשאל שלהם, אבל אנשים שלא גולשים שם באופן קבוע כנראה יפספסו את המסר שלא זכה לפרסום נרחב בשום מקום אחר.

ב־ynet התפרסם מאמר תחת הכותרת "גולשי ynet ישפיעו: מה תהיה הסיומת של ישראל בעברית?" שלדעתי היא קצת חצופה, כי ממש לא הייתי רוצה לתת לגולשי ynet לקבוע כיצד נצטרך כולנו להקליד כתובות אינטרנט ב־2014, ואם אתם מפקפקים בדברי מספיקה הצצה חטופה לתוכן התגובות למאמר שם בשביל להבין שאין שם עם מי לדבר, וגם אם יש, הרי שהם יבלעו בין שלל התשובות התוקפות את ממשלת ישראל והעומד בראשה, את מחבר המאמר ואת כל אזרחי מדינת ישראל ותושבי המזרח התיכון. איגוד האינטרנט בחר להשתמש בתשתית של ידיעות אחרונות לביצוע סקר, במקום לבחור בפתרון מבית (שהרי אפילו דרופל תתאים לביצוע המשימה) או אפילו רחמנה לצילן איזה טופס שמוסיף רשומות לגליון אלקטרוני ב־Google Docs.

המאמר עצמו לא מוסיף הרבה, אבל בסופו יש איזה סקר. יש המתעקשים שמדובר במשאל, אם כי אני לא בטוח אם אני בכלל מבין מה ההבדל בין השניים ומבחינתי עדיף היה אם האיגוד היה שואל את דעתנו במקום לנסות ולפנות להמון כאשר הוא לא מציע בכלל חלופות ראויות. להלן התשובות שהוספתי לסקר/משאל שלהם.

כן, אתם לא טועים. מילאתי את כל השדות עם אותה התשובה, ואני מבין שכנראה הם יפסלו את ההצעה הזו שלי על הסף. הייתי שמח מאד אם איגוד האינטרנט היה מקשיב לדעות שלנו לפני שהוא רץ עם תוצאות המשאל לממשלה ול־ICANN במטרה לאשרן.

לפני 20 שנה אנשים חכמים ומשכילים זיהו את הפוטנציאל של רשת האינטרנט ופעלו לקדם אותה ולהנגיש אותה לציבור הרחב. כדי לזהות שרתים שונים ברשת השתמשו במנגנון השמות של ה־DNS ובמדיניות של סיומות לפי מטרת האתר ובהמשך התווספו סיומות למדינות עם תתי מתחם שמהווים את תחום העיסוק של האתר. עם גדילת הרשת גדלו גם הצרכים של המשתמשים, ולכן כיום במקרים רבים סיומת שם המתחם אינה מייצגת את תחום העיסוק שלו. למשל כתובת האתר שלי היא tomercohen.com, כאשר למרות הסיומת אינני מפעיל עסק בעצמי כך שסיומת האתר מטעה (אם כי אני משתעשע במחשבה שיום אחד ארצה אולי להשתמש באתר למטרות עסקיות ואז כל מה שאצטרך לעשות יהיה להעלים מכאן את תוכנו הנוכחי של האתר).

כשרשת האינטרנט הייתה בחיתוליה, אני כלל לא בטוח אם חלוצי האינטרנט חזו שתוך מספר עשורים כולנו נהיה מחוברים לרשת 24 שעות ביממה על מגוון נרחב של מכשירים, ואם נפגוש מישהו ברחוב נרצה לדעת היכן נמצא הפרופיל האישי שלו ברשת לפני שננסה לברר את מספר הטלפון הקווי שלו.

בארץ נהוגות כיום כתובות אינטרנט באנגלית (למשל example.co.il) וכתובות אינטרנט בעברית (למשל דוגמה.co.il) כפי שניתן לנחש, שילוב של תווים בעברית ובאנגלית בכתובת האתר אינו עושה חסד לתצוגת הכתובת, ומסרבל מאד את הקלדתה. מה גם שבקרב מגזרים מסויימים באוכלוסיה הקלדה של תווים באנגלית אינה משימה פשוטה, והם יעדיפו להשתמש בתווים בעברית בלבד.

כפי שאיגוד האינטרנט הישראלי התחייב ב־2010, יום אחד יהיה פתרון לסוגיה וניתן יהיה להקליד כתובות בעברית מלאה אחרי שתיבחר סיומת מוצלחת יותר . יכול להיות שכתובתו של האתר שציינתי מעלה תהיה דוגמה.קו.יל, או דוגמה.מסחר.ישראל, או כל פתרון אחר שיבחר.

לדעתי צריך לבחור בפתרון אחר ולוותר באותה ההזדמנות על השימוש בתת המתחם בו אנו משתמשים ביום. לדעתי כתובות בתת המתחם העברי החדש צריכות להיות תחת שם מתחם מאוחד ולא תחת מבחר מצומצם של תתי מתחם שלעיתים קרובות אין שום קשר בינהן לתוכן האתר הנו מקרי בהחלט. נכון, זה עשוי לצמצם במידת מה את מרחב הכתובות האפשרי, אבל אם נעשה את זה נכון ונעודד שימוש בשמות בעלי משמעות במקום בשמות מקוצרים, למעשה כולנו נרוויח מכך.

ניקח לדוגמה את "המוסד לביטוח לאומי". אתר חשוב שהרבה אנשים מעוניינים לגשת אליו. כיום כתובת האתר היא btl.gov.il. כתובת קצרה ופשוטה, אבל לאדם הממוצע אין לאוסף תווים זה משמעות מיוחדת, ומבחינתו מדובר ב־"בטל.גוב.יל". כיום ניתן לרשום את הכתובת בתור "בטל.gov.il" (כמעט; אני חושב שלא ניתן בשלב זה לרשום שמות מתחם בעברית תחת gov.il). אבל רוב הסיכויים שאנשי ביטוח לאומי יבחרו ב־"ביטוחלאומי" או "ביטוח-לאומי". בהנחה שנבחר בתור סיומת המדינה את "ישראל" כתחליף לצירוף האותיות "il" שמשמש אותנו כיום, סיומת המתחם לאתרי ממשלה תהיה "ממשל.ישראל" או "ממשלה.ישראל", והכתובת של ביטוח לאומי תהיה "ביטוח-לאומי.ממשלה.ישראל". לכאורה כתובת יפה, אבל מסורבלת. אני מציע לקצר אותה ולהשאיר אותה בתור "ביטוח-לאומי.ישראל".

כולנו יודעים שביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי, ולעולם לא יקום גוף פרטי שיטען שהוא "ביטוח לאומי" כפי שיש חברות ביטוח אחרות כגון "ביטוח ישיר". כיום במתחמים דומים לזה שמוביל לזה של ביטוח לאומי מצאתי אתר של יצרנית להבים (btl.co.il) ואיזה גוף פרטי שמתעסק בסיעוד ונראה כמו חוות קישורים ופרסומות (btl.org.il). אם נוותר על סיווג האתר בכתובתו נוכל ליצור כתובות אתרים בעלות משמעות וקלות לזכרון – "ביטוח-לאומי.ישראל".

נכון, במקרים מסויימים אולי נרצה לשמר את הרמה השלישית בשמות המתחם. למשל אתר של בית ספר מסויים יכול להיות בתצורה של "בית-ספר.ישראל" אבל גם "בית-ספר.חינוך.ישראל". במקרים כאלה נוכל להשקיע ביצירת תת מתחם ייעודי לסיווג, אבל אם נשאיר את זה לבחירת הארגונים עצמם, יהיה הרבה יותר קל לנהל זאת. למשל רשת החינוך "אורט" מחזיקה את האתרים של בתי הספר ברשת תחת ort.org.il ולא תחת k12.il כיום, ובצורה כזו הם יוכלו לבחור אם כתובת האתרים תהיה "בית-ספר.ישראל" או "בית-ספר.אורט.ישראל" או אפילו "בית-ספר.אורט.חינוך.ישראל" – אפשר לתת לגופים להחליט בעצמם איך לנהל את הכתובת.

נכון, במקרים כאלו נגדיל בצורה משמעותית את הסיכויים לרישום מוקדם של שמות מתחם ותפיסתם של שמות אטרקטיביים לפני הגופים המתאימים להם, למשל אדם בשם "משה שטראוס" עשוי לקנות את שם המתחם "שטראוס.ישראל" במטרה לעשות בו שימוש לכאורה לגיטימי ולחסום את חברת המזון משימוש בו, אבל אותן בעיות קיימות גם כיום, ועם הנהגת חוקים ברורים יותר בנוגע לשימוש בשמות מתחם נוכל למנוע שימוש לרעה במנגנון החדש.

כאשר איגוד האינטרנט הציגו את האפשרות לרשום שמות מתחם בעברית בשנת 2010, הם התחייבו כי בעתיד ניתן יהיה לגשת לאותן הכתובות גם בסיומת העברית. לדעתי זו הייתה טעות והיה עדיף שאיגוד האינטרנט לא יתחייבו לזה, שהרי במקרים רבים נרצה להחזיק כתובות בתווים עבריים וכתובות בתווים לטיניים שאינן תואמות. למשל בדוגמה שהצגתי קודם, ביטוח לאומי עשויים לבחור בכתובת "ביטוח-לאומי.ישראל" ובמקביל להמשיך להשתמש בכתובת btl.gov.il, ואין שום סיבה לחייב אותם להשתמש בכתובות זהות (שהרי "btl.ישראל" היא כתובת שלא אומרת הרבה לרובנו!), אבל כדאי יהיה להשאיר את הכתובות המקוצרות כדי לא לשבור קישורים קיימים ובשביל הגיקים שבנינו שירצו להישאר עם כתובות מקוצרות.

 

אין לי מושג איך מעלים את הנושא הזה מול האיגוד בצורה מסודרת, ואני בטוח שישנם רבים ששותפים לדעתי זו ויש להם הרבה להגיד בנושא זה, הרי אם יבחר משהו שלא כולנו נסכים איתו, יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההחלטה בעתיד וכולנו נפסיד מזה. בשלב זה אתם מוזמנים להשאיר פה תגובות על מאמר זה, ואני מקווה שנציג רשמי כלשהו מטעם האיגוד יגיע לכאן במהרה ויעזור לנו לנהל את השיחה מולם. (ואתם גם מוזמנים להביע את דעתכם במשאל. אשמח מאד אם תצביעו כמוני!☺)

31 תגובות בנושא “הסיומת של המדינה ולמה צריך להשקיע מחשבה נוספת בשמות המתחם בעברית”

  1. דבר אחד אני לא מבין בהצעה שלך – איך יתמודדו הארגון והממשלה במצב בו הם צריכים להשתמש בכתובת שכבר תפוסה ע"י אזרח רגיל, והיא הכתובת הדרושה למשרד הממשלתי/בית ספר/אוניברסיטה/עירייה.

    כלומר, אין בעיה להגיד שמראש 'ביטוח-לאומי.ישראל' יהיה רשום למדינה, אבל אם למשל משרד התשתיות משנה את שמו למשרד האנרגיה (סיפור אמיתי), ואז מסתבר ש'אנרגיה.ישראל' תפוס כבר ע"י פלוני, מה יעשו?

    אני חושב שחיוני לשמר מרחב שמות נפרד ל- gov, idf, muni, ac, k12.

    1. מה יקרה אם חברה פרטית בשם "אנרגיה בע"מ" תרצה להקים אתר אינטרנט כאשר הכתובת תפוסה על־ידי חוות קישורים שמישהו הרים? למה המדינה צריכה לקבל שמות מתחם נפרדים כדי למנוע תפיסת כתובות בעוד שאנו האזרחים נאלצים להילחם על כל כתובת פנויה?

      1. יש חשיבות לדומיין האב. על הכתובת 'אוצר.ממשלה.ישראל' אני סומך, ואילו על 'אוצר.ישראל' אני לא סומך. אין לי דרך פשוטה לומר אם זה אתר פישינג או לא.

        אכן גם בשיטה שאתה מציע, הממשלה יכולה פשוט למהר ולרכוש את 'ממשלה/צבא/חינוך/עירייה.ישראל' ולשים תחתיהם את הסאבדומיינים באופן חופשי, מבלי שזה הוגדר אצל האיגוד. אבל נראה לי שזה חשוב ושזו תהיה טעות שגופים רשמיים פתאום יתפזרו להם תחת '.ישראל', מה שקצת משתמע מההצעה ששלחת לאיגוד.

        אם המשמעות הפרקטית של ההצעה שלך היא להוציא את ההיררכיה המיותרת של הסיומות "co, net, org" עבור גופים אזרחיים, ושהממשלה באופן חופשי תקבץ את אתריה תחת תת-דומיינים ב".ישראל", אז אני בעד.

          1. זו בדיוק הכוונה שלי, אבל לא להכריח אף־אחד לסיומות מיוחדות.

            למשל אם משרד ראש הממשלה ירצה לשמור על הייחוד, מצידי שהם ישתמשו בכתובת ראש-הממשלה.ישראל אם הם יראו לנכון לעשות זאת, כי ראש-הממשלה.ממשל.ישראל יוצר כפילות מיותרת.

            אגב, כדאי שהממשלה תרכוש גם את ממשל.ישראל וגם את ממשלה.ישראל ותעשה בשתי הסיומות הללו שימוש זהה.

        1. לגופים פרטיים יש את אותה הסכנה בדיוג כמו אתרי ממשלה. אל תשכח שכיום רבים נוטים לסמוך על מנוע החיפוש שיוביל אותם לאתר הנכון ולא על שורת הכתובת. כדי למנוע דיוג עדיף שנשתמש בפתרונות טכניים ולא נסתמך רק על זכרונו הטוב של משתמש הקצה.

  2. וד"א הביקורת שלך על דרופל מוגזמת וברמת ה- HOLY WAR.
    לדרופל כמו שאתה מכיר יש הרבה יתרונות על וורדפרס בניהול תוכן (וכמובן גם חסרונות), אבל היא בחירה לגיטימית לחלוטין – זו בהחלט אחת מ- 2 מערכת ניהול התוכן הטובות ביותר הקיימות כרגע אם לא הטובה ביותר.

    מרגע שהחליטו ללכת על דרופל, להפריד את הבלוג למערכת נפרדת כי וורדפרס הרבה יותר טוב בבלוגינג, זו החלטה לא חכמה לדעתי, ועדיף להשתמש בדרופל. ראיתי בלוגים בדרופל שנראים בסדר גמור, ואני בטוח שגם יחסית קל לעשות דרכם פוסטים.

    אני חולק עליך גם לגבי הניוזלטר – מלבד העניין הטכני המורכב (מגבלות HTML במייל) שאולי פלאגין יכול לפתור, קשה להתחמק מהצורך להתאים את העיצוב ובעיקר את התוכן למדיה השונה. ואכן אולי זה מאמץ שהאיגוד צריך לעשות. אבל אני לא חושב שזה קליי קלות וזה בוודאי דורש עוד אדם בלפחות רבע משרה.

    1. א. מאז שכתבתי את הפוסט ניסיתי לחקור קצת כדי לוודא שמדובר בדרופל, אבל אני כלל לא בטוח שמדובר בכלל בדרופל לאור כמות הטעויות שמופיעות בקוד שלהם (למשל head נסגר פעמיים בעמוד של שגיאת 404). מטרת האזכור של דרופל לא הייתה חלילה להגיד דברים רעים על דרופל, אלא לציין שעם מערכת תוכן כלשהי היה להם הרבה יותר קל לנהל את האתר.
      ב. דרופל היא מערכת תוכן לא רעה, אבל היא קשה יותר לתפעול מאשר מערכת שמיועדת מלכתחילה לבלוגינג (שמת לב שאפילו לא הזכרתי בפוסט את שמה של המערכת המועדפת עלי?). כדי להקים אתר חדש בדרופל כדאי שיהיה בסביבתך מומחה דרופל, בעוד שמערכת וורדפרס לא דורשת כישורים מיוחדים וגם אדם מן השורה לא יתקשה להגדיר עליה בלוג. לגבי ניוזלטר, אני לא חושב שצריך לעשות הבדל בין התכנים שמופיעים בבלוג לבין אלו שנשלחים למנויים, וגם על סוגיית העיצוב של הניוזלטר עצמו אפשר להתגבר די בקלות אם שולחים אותו מעוצב כ־HTML.

  3. אני הייתי הולך על כוון הפוך משלך. למה לא לנצל את הזהות המיוחדת של עברית וישראל? הרי ברור שאם שם הדומיין הוא בעברית, אז האתר הוא ישראלי. ככה הסיומת gov.il תהיה פשוט ״.ממשל״ (בלי .ישראל), edu.il תהיה ״.חינוך״ וכו׳.

    1. אני מכיר את הרעיון הזה והייתי שמח אם היינו הולכים בכיוון הזה, אבל הוא יוצר בעיות טכניות שאין באפשרותנו לטפל בהן כיום. רשומות DNS בנויות בצורה של "מילים" מופרדות בנקודות, ואין שום דרך לקבוע כי התווים של ישראל יוקצו לאחריות גורם מסויים.

      לעומת זאת, כאשר ICANN יפתחו את כל מרחב השמות לרישום בעלות מופקעת, מדינת ישראל תוכל לרכוש את הבעלות על ".ממשל" בעלות של פחות ממליון שקלים ולנהל בעצמם את המתחם הזה וכך גם כל גוף אחר שיראה לנכון לעשות זאת.

      1. כשכתבתי על הזהות בין ישראל לעברית, התכוונתי ברמת המשתמש. ברור לי שעדיין צריך סיומות ספציפיות ברמה הטכנית. הישום עצמו צריך להיות כך שישראל קונה/מקבלת 20-30 סיומות שנגמרות במילה (אחת) עברית. קשה לי להאמין שמישהו אחר ירצה את הסיומות האלה, כך שאם העניין הוא היצע וביקוש, במחיר של מילון ₪ אפשר לסגור את כל ה 20.

  4. נתחיל עם גילוי נאות: אני חבר ועד איגוד האינטרנט הישראלי (בהתנדבות) אך דברי כאן הם דעותיי הפרטיות ואינן בהכרח מייצגות את האיגוד.

    תומר, מספר נקודות:
    1 – "דמויות מפתח" נשמע כמו "גורמים בלשכת השר…" 🙂
    2 – האיגוד אכן משתמש במערכות דרופל אבל נדמה לי שדווקא אתר הבית איננו כזה.
    3 – כאחד המצוי בלב האינטרנט הישראלי אני מתפלא שלא שמעת על המשאל אלא נתקלת בו במקרה. הדבר פורסם בכל ערוצי התקשורת של האיגוד (פייסבוק, טוויטר, אתר, ידיעון) וגם באתר Ynet שהוא ללא ספק אחד מהאתרים הנפוצים בישראל.
    4 – כידוע לך, בין משתמשי האינטרנט בישראל נמצאים די הרבה אנשים ולא רק "משוגעים" לדבר כמוך ולכן פניה בערוצים המוניים להתייעצות עם הציבור היא הדבר הנכון לעשות ואנו נמשיך לעשות זאת בערוצים נוספים גם בעתיד.
    5 – התייחסת לתגובות בכתבה ב- Ynet שאכן רובן לא לעניין אך מדובר בסך הכל בכמאה תגובות. על המשאל ענו הרבה יותר אנשים (בסדר גודל).
    6 – "סקר" הוא מדידה של מדגם בקשר לשאלה מסוימת והכללה לאוכלוסיה כולה. "משאל" הוא פניה לכלל האוכלוסיה.

    ולעצם העניין, כפי שגם אתה כתבת, ההחלטה על שמירת שמות המתחם ברמה השניה (SLD) נפלה כבר מזמן. לפני כשנה, כאשר האיגוד פתח את הרישום לשמות מתחם בעברית, הובטח שאם וכאשר יפתח האיגוד את הרישום בעברית ברמה העליונה כל שמות המתחם שכבר נרשמו בעברית יקבלו את סיומת המדינה. כלומר, אם תפסת בזמנו את תומרכהן.co.il אז כאשר יפתח הרישום תחת הסיומת בעברית (נגיד .ישראל עבור il ו- .מסחר עבור co) יפעל מידית גם שם המתחם תומרכהן.מסחר.ישראל (ואתה תוכל לעשות מיליונים).

    את האמת אתה כבר יודע, אנשים כמעט ולא מקלידים שמות מתחם. המון אנשים מחפשים בגוגל (כי חושבים שגוגל זה האינטרנט) ומשתמשים באתרי קישורים גם כאתרי הבית. גם כשאני רוצה להגיע לבלוג הזה יותר פשוט עבורי לחפש במנוע חיפוש את השם שלך מאשר לזכור מהו שם המתחם. היום כשאתה רואה אתר עם סיומת gov.il אתה יודע בוודאות שמדובר באתר רשמי של אחת הרשויות (ללא קשר לשטויות של משרד החוץ בארה"ב אתמול). אגב, gov.il איננה הממשלה, גם אתר הרשות השופטת יושב על סיומת זו (זוכר את מונטסקייה).

    אותי תמיד ניתן למצוא כאן: elad [at] isoc.org.il

    1. גם האתר של עיריית תל אביב יפו יושב תחת gov.il. זה לא העניין.

      מה שמטריד אותי יותר הוא שקונבנציית השמות אינה תואמת לצרכי הקהל. למשל אתר פרטי אין זה ראוי שהוא יקבל את הסיומת "מסחר.ישראל" כאשר הוא מראש אינו מוגדר כאתר מסחרי. בסיומות הישנות זה היה דבר די מקובל כי לא כולם זכרו מה המשמעות של "co" או "com", אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לשכפל את גיבוב האותיות הזה למשהו בסגנון "מס.יש".

      אם יוצאים מהסיומת הישראלית יש לנו די הרבה אפשרויות. אפשר לקחת סיומת name שלכאורה מיועדת לשימוש זה אבל קצת יקרה ומוגבלת, אפשר לקחת סיומת info שלכאורה זולה אבל במקרים רבים מקושרת עם אתרי ספאם, וכו'. אם רוצים לשמור על הזהות הישראלית שלנו אין לנו הרבה אפשרויות כיצד לעשות זאת.

      לגבי תגובות, גם אם נניח שכמות התגובות לסקר שקיבלתם גבוהה משמעותית מכמות התגובות שמופיעות ב־ynet, לנו הקהל אין שום דרך לצפות בתוצאות ולנהל עליהן דיונים כבר עתה. על הרשומה הזו, לשם השוואה, אנחנו יכולים כבר עתה לדון ולהתווכח ולנסות להסביר את השיקולים שגרמו לנו לבחור תוצאה זו או אחרת, בעוד באתר כגון ynet התגובות המתלהמות יגררו כל נושא לפוליטיקה, ואפשר היה לצפות זאת מראש.

      לגבי חוסר היידוע, אני מקבל עדכוני דואר אלקטרוני מ־isoc.org,‏ eff וגופים "מעניינים" נוספים. למה איגוד האינטרנט הישראלי צריך להיות יוצא הדופן וזה שדי קשה לקבל מידע ממנו בקלות? אני מנוי ל־RSS של ynet ועובדה שלא ראיתי את האיזכור הזה, וגם עוקב אחרי חשבונות האיגוד בטוויטר ופייסבוק ועובדה שלא ראיתי בזמן את העדכון הזה. אם היה בלוג מסודר לאיגוד אפשר היה להפריד בין שטף העדכונים שמתפרסמים במקומות אלו לבין ההודעות החשובות מטעם האיגוד, ואפשר היה לעקוב בצורה טובה יותר אחרי עדכונים אלו.

  5. האמת שאתר פרטי לא חייב לשבת גם על סיומת של ישראל (נגיד .ישראל). בהחלט ייתכן שמישהו יגייס כסף וירכוש את ה- gTLD .בלוג וימכור שם שמות מתחם בעברית ואז תוכל להחזיק ב- תומרכהן.בלוג

    לגבי עידכונים באתר האיגוד יש צדק מסויים בדבריך. כשנכנסתי לתפקיד שאלתי לגבי אפשרות לרסס. אנחנו עדיין ממתינים לשדרוג האתר … לדוגמה, דף יישוב המחלוקות לא כולל רסס כך שקשה להתעדכן ללא ביקור עונתי (אבל שווה מדי פעם):
    http://www.isoc.org.il/domain_heb/ildrp.html

    1. זה למה הצעתי להקים מערכת נפרדת. אתר רגיל לא תמיד מתאים לעדכונים ולכן כדאי לשקול התקנה של וורדפרס על תת מתחם נפרד שיוקדש לעדכונים מהאתר ויוכל גם לייצר ניוזלטר בנוסף ל-rss וגם להפיץ תכנים לטוויטר ופייסבוק.

    2. לגבי פתיחת gTLD עצמאיים, לצערי אני לא רואה הרבה גופים שישמחו לקפוץ על רישום שמות מתחם ברמה העליונה, במיוחד לא כאלה שירכשו שמות מתחם בעברית.

      דווקא הרעיון של הקצאת סיומת ברירת מחדל לשפות יכולה להיות מעניינת, אבל בטח יהיו די הרבה מדינות שיתנגדו להחלת הליך כזה כי אין להן סט תווים ייחודי להן וגם כי זה ייצר וקטור תקיפה חדש בכל הקשור לסכנות דיוג.

  6. לא קשה להגדיר domain suffix אוטומטי של ".ישראל" או ".מסחרי.ישראל", כך שמי שינסה לגלוש ל-"תומרכהן" יגיע בקלות למקום הנכון – עוד לפני שהדפדפן שלו פונה לגוגל.
    חסר לי פתרון לסוגיית הפרוטוקול – HTTP, HTTPS וכו' בעברית.

    1. א. סיומת מתחם ייחודית תדרוש מהמשתמשים להכניס הגרסה מיוחדת בדפדפנים שלהם, וגם אז יווצרו בעיות נוספות כגון קישורים שבורים עבור אלו שלא יכניסו את ההגדרה הזו לדפדפן שלהם וכמובן גם מהיבטים של SEO.
      ב. דפדפנים עדכניים נוטים כיום להסתיר כברירת מחדל את הגדרת הפרוטוקול שבשימוש, מה שבמידת מה גם פותר עבורנו את בעיות ה־RTL בשורת הכתובת.

  7. כל זה הופך להיוטת ויכוח פילוסופי לחלוטין כי שמתם בצד את העובדה שהעולם הפך גלובלי, כל עסק חושב קדימה וקדימה פרושו גם לקוחות דוברי שפות אחרות.
    אפילו הגרמנים והיפנים שכ"כ קנאים לשפתם עברו וממשיכים להגר לאתרים באנגלית.

    כן אני בטוח שאתרים ממשלתיים ובעיקר אתרי מידע ימשיכו להיות גם בעברית אבל שמות מתחם בעברית נראה באפיזודה חולפת. נראה עוד עשור האם אני צודק.

    מעניין לראות פה את הרעיונות 🙂

    1. זה שהעולם הולך לכיוון של שפה אוניברסלית זה דבר אחד, אבל אל לנו לוותר על השפות האחרות אותן אנו דוברים. כישראלים אנחנו די פתוחים למערב ותייר דובר אנגלית כנראה יוכל להסתדר בארץ במידה טובה יותר מחלק ממדינות אירופה, אבל בוא לא נשכח שעד גיל מאוחר יחסית הילדים אינם בעלי ידע מספק באנגלית בשביל להשתמש בה בצורה טבעית, וישנם מגזרים שלמים בארץ שדוחקים הצידה את לימודי האנגלית כשפה שנייה לטובת צרכים אחרים האופיניים להם כמגזר.

      1. תומר, זה אמנם משהו אחר אבל בנושא השפה אני מסכים איתך, במיוחד עבור ילדים.
        כדוגמה ראו את אפליקציית אקדמיית הצב שהיא יישום של שפת לוגו בעברית. אני רואה את הבת שלי כבר משחקת עם העקרונות הראשונים של תכנות וזאת עוד לפני שהיא שולטת באנגלית.
        אגב, האפליקציה הזו זכתה במקום הראשון בתחרות של איגוד האינטרנט:
        http://www.w3c.org.il/news/272

  8. עדכון 08/01/12: שוב פעם גולשי ynet ואיגוד האינטרנט יחליטו עבורנו איך תראה רשת האינטרנט שלנו תוך שנים ספורות. למרות שהבנתי שתוכן רשומה זו הגיע לראשי האיגוד, נראה כי הם ממשיכים בתכנית שלהם ומתעקשים לא לנסות להבין אותנו.

    מה מייחד מדינות כמו רוסיה שאיפשרו רישום ברמה שנייה שאינו ניתן למימוש גם אצלנו? למה נגזר עלינו להמשיך לחיות עם כל מיני סיומות שבמקרים רבים יגרמו לכתובות להיראות כמו גיבוב אותיות אקראי או רישום שגוי אם למשל נרשום אתר פרטי תחת הקטגוריה של "מסחר.ישראל"?

  9. למי ששכח, עוד מקדמת דנא העברית בנויה על שורשים בעלי שלוש אותיות, מה שעושה אתה ממש מתאימה לשמות של תת מתחמים בעלי שלוש אותיות כגון "משל" במקום gov "חנך" או "חנכ" במקום edu וכן הלאה.
    לגבי התחליף ל- il נראה לי מתאים ביותר להשתמש ב "אל". אם תהיה התנגדות מצד דתיים ניתן להשתמש במקום זה ב-"יש" שהוא תחליף עברי יותר ראוי מתרגום של "יל" שאין לא שום משמעות או גיזרון [אָסוֹצְיַאצְיָה] בעברית.

    1. לא חושב שאכפת לדתיים אבל בכל מקרה הם בכלל לא נתנו את האופציה הזאת.

      למטיב ידעתי כן אפשר יהיה להשתמש באות אחת ולא נדרש שלוש!

      לכן או קו.ל
      או קו.אל

      לפחות נראה ונשמע כמו משהו. כל האחרים מסורבלים ולא יעיליםץ. בנוסף כמעט אף מדינה לא משתמשת בשם מלא.

  10. המשמעות של הסיומת כן חשובה למרות מה שאמר אלעד ביחס לחיפושים. ברגע שניתן יהיה לעבוד גם באמייל בעברית זה יהיה מסורבל ומאוד לא נראה טוב אם האמייל של סלקום יהיה

    לקוחות@סלקום.מסחר.ישראל

    1. עדיף שרמת .co.il בעברית יהיה ברמה שניה ושאר הסיומות יהיו ברמה שלישית.
    ז"א תומרכהן.אל או מה שלא יהיה אבל לא תומרכהן.מסחר.אל
    2. בכל מקרה גם אם כולם ברמה שלישית האופציות שנבחרו זוועתיות מבחינה לשונית ושיווקית.

    מי ירצה להיות סלקום.קו.יש
    או סלקום.חב.יל??
    זה פשוט נראה זוועה. בחו"ל משתמשים בדומיין בצורה שיווקית. בצורות שנבחרו זה ייראה על הפנים!

    לכן אם כבר ברמה שלישית אז שיהיה

    .קו.אל
    .קו.ל

    ככה לפחות יהיה תומר.קו.ל (תומר הוא קול….) ו סלקום.קו.ל או סלקום.קו.אל

    1. סיומות "קצרות" הן שריד מתקופה בה היו מגבלות רבות יותר על אורכה של כתובת מאשר היום. הקלדה של מספר תווים נוספים לא תזיק ולא תקשה על האחסון שלה בזכרון והעברתה ברשת, ותהפוך גיבובי אותיות למלל שניתן להבין את משמעותו.

      1. אם רוצים סיומת שישתמשו בה אז עדיף שלא יהיה ארוך מידי.
        כמעט אף אחד בעולם לא משתמש בשם מלא אלא בקיצורים. כל המדינות שקיבלו שמות מתחם בשפות שונות לא קבלו ולא ביקשו שם מלא.

        1. כל המדינות? אתה יכול בבקשה לגבות את האמירה הזו שלך בעובדות מוכחות?

          בבקשה: https://en.wikipedia.org/wiki/Internationalized_country_code_top-level_domain

          ואל תתייחס לסיומות בתווי CJK בבקשה, כי אלו אמנם קצרות, אבל מהוות מילים שלמות (וגם ההקלדה שלהן בפועל כנראה דורשת יותר מהקלדה של שני תווים).

          1. אוקיי… לא ברור לי למה אתה מתכווין. סין, רוסיה, ואחרים הולכים על 2 אותיות.
            הסיבה לכך פשוטה כי עפ"י האו"ם שם מדינה מזוהה ב-2 אותיות בכדי שלא ייוצר בלבול. יחד עם זאת יש מדינות ש-2 אותיות חסר משמעות או שמעדיפים אות אחת ונוצרת בעיה ולכן יש מדינות שנתקעו. אני לא אכנס לכל זה כי זה דיון ארוך.

            הפואנטה היא שמבחינה עסקית סיומת קצרה עדיפה. בנוסף עדיף שיהיה לה משמעות כלשהי.
            לכן קו.אל או קו.ל עדיפים.
            הכי מוזר יהיה אם ייבחר יש.אל…

            כל השאר הם פשוט סרבול מיותר.

  11. "אחד שאכפת לו", מסכים איתך במאה אחוז.
    שמות דומיין צריכים להיות פשוטים, קליטים וקצרים..

השאר תגובה