ח"כ ליה שמטוב רוצה לשלוט על האינטרנט שלכם

בזמן שמשטרים רבים בעולם זוכים להתעוררות תודות לאינטרנט והאופי שלה שמעודד שיחה על בסיס תחומי עניין משותפים, ומשטרים אפלים (מישהו הזכיר את אירן, צפון קוריאה וסין) מודאגים מאד מיציבות השלטון שלהם בעולם בו האינטרנט לוקח חלק ניכר מחיינו, במדינה דמוקרטית קטנה במזרח התיכון יש מי שרוצים לשלוט על התכנים של הרשת, כי מי ששולט בתוכן הוא גם שולט באזרחים.

חברת הכנסת ליה שמטוב היקרה, הכירי נא – המסר הזה מגיע אליך בטכנולוגית תקשורת מחשבים ברשת הנקראת אינטרנט. אינטרנט הוא כלי שמשרת את הדמוקרטיה יותר מכל כלי תקשורת אחר, ונותן לאזרחים להביע את דעתם בכל נושא.

כאשר את אומרת שאת מודאגת מהתכנים שמופצים ברשת, בטוענה שמדובר בתכנים מיניים ואלימות, את אולי זוכה לקצת יחס מהתקשורת שיכניס אותך לתודעה ואולי בעתיד גם ישדרג אותך במפלגה אליה את משויכת, אבל במקביל את מעוררת את זעמה של אומת האינטרנט עליך, ולמקרה שלא שמת לב לזה עד עכשיו, רשת האינטרנט אינה כפופה ישירות לחוקים ולהגבלות של מדינה מסויימת, ובוודאי שלא המדינה הקטנה במזרח התיכון שאת יושבת בפרלמנט שלה.

ישנן מדינות בהן קיים סינון תכנים ברשת האינטרנט. סין היא דוגמה טובה לכך. השלטון בסין הוא זה ששולט בתכנים שאזרחי הרפובליקה רשאים לגשת אליהם, ואם בטעות סטודנט סיני תמים ירצה להרחיב אופקים וללמוד על טיבט הוא עלול לגלות שבאורח מסתורי דפים רבים אינם נגישים עבורו, ואם חלילה מישהו יפרסם מסר שמשמיץ את השלטון, הוא עשוי מהר מאד להיעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות.

מה זה בכלל "חסימת תכנים מיניים ואלימים"? אני בטוח שחבריך מהמפלגות החרדיות שתומכים בהצעת החוק שהעלת יטענו שתכנים מיניים הם גם תמונות של נשים שמסתובבות בחולצות קצרות, וידרשו לחסום כל אתר מוזיקה ברשת מאחר שאיפשהו בסביבות 50% מהשירים מבוצעים בידי נשים, והשקפת העולם הצרה שלהם דורשת מהם להימנע מצריכת תוכן שנוצר בידי נשים.

נחזור לדוגמה של סין שהעלתי קודם. אחת מתופעות הלוואי של אינטרנט מסונן היא שמהירות הגישה לאתרים שנמצאים מחוץ לחומת האש הגדולה של סין נטענים בצורה איטית יחסית, ולעיתים קרובות עולים בצורה פגומה עקב פיסות מידע שהולכות לאיבוד במהלך הסינון. ברשת הישראלית קווי הגישה לרשת העולמית אמנם לא רחבים מספיק לדעת רבים מהגולשים, אבל לפחות אין לנו התערבות ממשלתית בסינון הגישה לרשת שיאט אותנו עוד יותר וישבש תכנים שמגיעים אלינו.

שלילת הגישה של הציבור הרחב לתכנים מסויימים לעולם לא תהיה הרמטית ברשת האינטרנט, לפחות כל עוד ישנה קבוצת אנשים שיש להם עניין מסויים בעקיפתה. אנשים לא אוהבים שמחטטים בעניינים הפרטיים שלהם, ואם הם רוצים להגיע למקום כלשהו הם יגיעו אליו גם אם יחסמו אותם באמצעות נתיבי תקשורת חלופיים ומוצפנים, אותם יהיה קשה יותר למשטר לזהות ולחסום, ובכך למעשה כל ההגנה של הממשל על הציבור מעצמו הופכת למיותרת כי הפתרון למעקף יפורסם ברשת. בסין אולי מרבית הציבור לא יכול לקרוא על כיכר טייאנמן או על עצמאות טיבט, אבל אם מישהו יתעקש הוא ימצא איך להגיע בכל זאת לתכנים המבוקשים באמצעות שימוש בשרתי פרוקסי הרחק מזרועות השלטון או מערכות מבוזרות בסגנון TOR.

אדם לא נחשף ככה סתם ברשת לתכנים מיניים או אלימים, במיוחד אם הוא לא ביקש להגיע אליהם במפורש. בכל מקרה פדופילים אפשר למצוא גם בפייסבוק, ותמונות של בחורות ערומים אפשר לקבל גם בדואר אלקטרוני מחברים. מה שחשוב זה לחנך את הציבור לגלישה בטוחה יותר ולצריכת תוכן נבונה, ולא להתיימר לחסום אתרים ברשת לפי נושאים, במיוחד כאשר בכל יום צצים עשרות אתרים חדשים ואתרים אחרים נסגרים, וניהול מעקב אחר כל האתרים ברשת זו עבודה במשרה מלאה להרבה יותר מעשרה אנשים.

5 תגובות בנושא “ח"כ ליה שמטוב רוצה לשלוט על האינטרנט שלכם

  1. מרכוס

    יא אללא איזה טיעונים של ילד בן חמש! "משטרים אפלים (מישהו הזכיר את אירן, צפון קוריאה וסין) מודאגים מאוד…" מה זה הטיעון הזה? מה משהוא באירן יכול להתקשר לספק ולבקש ממנו לא לסנן לו את האינטרנט? הא?

    למה אני צריך לפחד לחשוף את הילדים שלי לאינטרנט?
    להפך! כל הכבוד על היוזמה המבורכת !!

  2. א

    ההבדל הגדול בין סין לבין ההצעה בארץ, הוא שבארץ מי שרוצה יכול לבטל את הסינון. אם (מה שלא נראה סביר), אכן חרדים ישתלטו על הסינון, ויסננו יותר מדי וכדו', הציבור יבטל את הסינון, והוא ממילא לא יהיה אפקטיבי.

    אני לא טוען בעד או נגד חוק הסינון, רק נגד ההשוואה.

    (הערה לשונית, תואנה, או טענה, אבל לא טוענה).

    1. תומר מאת

      הסינון עצמו אינו מה שמטריד אותנו, אלא שליטה על יכולות הסינון. למשל אם תוכן מיני יוסתר, בני נוער רבים בעלי נטיות שונות מהמקובל עשויים למצוא את עצמם לבד במערכה, מה שעשוי להוביל גם לגל התאבדויות. במישור הפוליטי, אותו גורם אחראי יהיה ככל הנראה מקושר לממשל בדרך זו או אחרת, ויכול להיות שיעדיף להצניע קצת את קולות המתנגדים לדרך הממשלה.

      לא מזמן ראינו איך משטרת ישראל ניסתה להשתלט על החיבור של האזרחים לרשת ולהעלים אתרים על דעת עצמה בהוראה ששלחה לספקיות הגישה שביצעו אותה מבלי להניד עפעף. בפעם ההיא אלו היו אתרי הימורים; בפעם הבאה זו תהיה פגיעה חמורה יותר בחופש הביטוי של אזרחי המדינה.

      1. א

        קודם כל, אני שמח שאנחנו מסכימים שהמצב שונה מהותית מהצנזורה בסין ודומותיה. עכשיו לדיון לעצם החוק (ששוב, עדיין לא חשבתי אם הוא חכם לדעתי).

        אני עדיין לא מבין את הטענות שהעלת. נגיד שהממשלה תשתלט על הסינון איכשהו, ותצנזר את כל מי שמתנגד לה. מהר מאד העניין יפורסם, ואנשים יפסיקו את הסינון. ביג דיל.

        נגיד שנוער זקוק לתוכן שמצונזר. אז ההורים שלו יפתחו עבורו את האינטרנט. או שילך לאינטרנט קפה.

        אני לא רואה נזק גדול לחופש הביטוי, איך שלא יהיה.

        1. תומר מאת

          לדברי השלטונות בסין לא מתבצע שם שום סינון, וגם כשהם רומזים שמתקיים שם סינון הם יציינו תמיד שזה "לטובת האזרחים" ולא כדי למנוע מהם ללמוד טוב יותר על עוולות השלטון. כמו־כן, לתוכנות סינון ישנו מנהג מעצבן להאט את מהירות הגלישה ולפגוע בגלישה תקינה עם חבילות מידע שילכו לאיבוד בתווך. עכשיו שכח מזה שהסינון יהיה יעיל, כי אין שום דרך לייצר סינון יעיל ובכל מקרה יהיו אנשים שידעו לעקוף אותו בקלות, כך שכל משמעות הסינון מיותרת כשאפשר לעקוף אותה, וחבל על כספי המסים שלנו שילכו לאיבוד בניסיונות לייצר משהו אמין.

          כמו־כן, סינון רשת עשוי לפגוע שלא במכוון בגישה לתכנים אחרים. למשל יום אחד אתה עשוי לגלות שהגישה למערכת הפנימית של מקום העבודה שלך נחסמה בלי סיבה ברורה. היום יש לנו מספיק צרות עם התעלולים שספקי הגישה עושים כדי שנצטרך לשלם יותר עבור חיבור נורמלי לרשת (בחיבור של 10 מגה לא באמת מקבלים הרבה יותר מהירות מחיבור של 5 מגה לדוגמה, אבל הספק פשוט מתעדף את הגישה שלנו יותר מלקוח שמשלם פחות), אנחנו ממש לא צריכים לתת להם פתח לאנוס עוד יותר את החיבורים שלנו לרשת.

כתיבת תגובה