פיירפוקס שומר עליכם יותר

לפני מספר ימים פרסם רן בר־זיק רשומה המציגה פרטים על סכנת אבטחה ופרטיות שהוא גילה, המאפשרת לאתרים להתחבר למיקרופון ולמצלמה (וגם באנגלית, וגם באתר „הארץ”) דרך הדפדפן ללא חיווי ברור על הפעולה אצל המשתמשים. כצעד מקדים, נדרש אישור ראשוני מהמשתמש לגישה לאמצעים אלו. אישור זה ניתן לאתרים כאשר הם מבקשים למשל לצלם תמונה עבור פרופיל המשתמש, ביצוע שיחות וידאו או קוליות וכדומה. מה שלדעתי לא נכתב בשום מקום בצורה מספיק בולטת הוא שהבאג הזה, קריטי ככל שהוא יהיה, פשוט לא קיים בפיירפוקס.

לאחרונה צפיתי בכתבה שפורסמה בנושא זה בתכנית ”חי בלילה” בערוץ השני. הכתבה לדעתי התמקדה מידי בבעיה עצמה, ופספסה פרט די חשוב – גוגל כרום אינו הדפדפן היחיד. למעשה, אני מחזיק בדעה כי דפדפן פיירפוקס מציע פתרונות מוצלחים יותר במישור האבטחה והפרטיות של הגולשים. במקביל, התפרסמה כתבה גם בתכנית ”הצינור” בערוץ 10 (החל מדקה 24:35), שמביאה פרטים נוספים ופחות נועדה לשדר פחד ואימה, אבל עדיין לא נאמר בה ואף לא נרמז שהבעיה שתוארה מתרחשת בדפדפן אחד ויחיד.

כדי לממש את הבעיה שהתגלתה, יש צורך לבצע שני שלבים, הראשון הוא אישור הגישה למצלמה, ובשלב השני האתר חוזר על פעולה זו, כאשר הפעם הוא כבר מצויד באישור המשתמש לגישה למצלמה ולכן לא נדרש לבקש שוב את אישור המשתמש.

כך נראית בקשת הגישה למצלמה בדפדפן Google Chrome:

בקשת גישה למצלמה בדפדפן גוגל כרוםלעומת זאת, כך נראית ההודעה המקבילה בדפדפן פיירפוקס:

בקשת גישה למצלמה בדפדפן מוזילה פיירפוקסלכאורה שני הדפדפנים מציגים הודעה די דומה המבקשת את אישור המשתמש לעשות שימוש במצלמה, עם הבדל קטן ומשמעותי מאד – פיירפוקס מאפשר למשתמש להחליט אם הוא מעוניין לתת לאתר גישה למצלמה באופן חד פעמי או קבוע, בעוד דפדפן גוגל כרום מאפשר שני מצבים בלבד, לאשר את הבקשה או לדחות אותה.

פיירפוקס לא זוכר כבררת מחדל את ההרשאהההבדל הפעוט בין שתי בקשות הגישה הוא פעוט אך משמעותי מאד, ומשקף בצורה יפה את הבדלי הגישה. בעוד בדפדפן של גוגל כבררת מחדל מתן גישה לאתר תאפשר לו להפעיל את המדיה בכל עת כל עוד המשתמש לא בחר באופן יזום להסיר את הגישה של אותו אתר, בפיירפוקס כבררת מחדל הגישה היא חד פעמית, ואם האתר יבקש גישה חוזרת לאמצעי זה, תופיע הודעה נוספת, כל עוד המשתמש לא הודיע מיוזמתו שברצונו לבטל את הגישה של האתר לאמצעי זה.

בשימוש שוטף בפייסבוק, למשל, המשתמש לא עושה כנראה שימוש במצלמה או במיקרופון, ולכן אין טעם לתת לאתר זה גישה מלאה לרכיבים אלו. ייתכן שהמשתמש ירצה באופן יזום לבצע שיחות דרך האתר או לצלם תמונת פרופיל דרך המצלמה המובנית במחשב, ואז יש טעם לאפשר גישה לרכיבים אלו, אבל כל עוד זו אינה פעולה שגרתית, לא יקרה שום דבר אם המשתמש יצטרך לאשר באופן פרטני את הגישה הזו. למעשה, אישור קבוע יכול להוות פתח לתחבולות נוספות; למשל אתר יזהה שהמשתמש לא פעיל במשך זמן ממושך, ויפעיל אמצעי האזנה מתוך ההנחה שהמשתמש לא ליד המחשב ולכן לא יבחין בחיווי פעולת הרכיב.חיוויים לשימוש במצלמה בגוגל כרום

כאשר אתר מבקש לעשות שימוש במצלמה, גוגל כרום מציג חיווי על השימוש במצלמה על הלשונית וכן גם בשורת הכתובת. החיווי על הלשונית גם מהבהב עם תחילת השימוש במצלמה, ככל הנראה כדי למשוך את תשומת ליבו של המשתמש, אבל כדי להפסיק את המצלמה, עליו למצוא את את סמל המצלמה בקצה שורת הכתובת וללחוץ עליו כדי לבטל את הגישה של האתר למצלמה, וכן לטעון מחדש את הדף כדי שפעולת המצלמה תופסק. אם מדובר באתר לגיטימי, סביר שהוא יציג כפתור בולט בדף לכיבוי המצלמה, אבל אם מדובר באתר עם כוונות קצת פחות טהורות, סביר שהוא לא ימקם שום אמצעי כזה. החיווי על הלשונית מאד מועיל, אבל סביר שניתן יהיה לזייף חיווי פיקטיבי שייראה מספיק דומה באמצעות סימני אימוג׳י.

הרשאות גישה למצלמה בגוגל כרוםהתופעה שרן בר־זיק מצא היא שאם פותח חלון נוסף קטן מספיק, לא יוצג החיווי למשתמש, ומכאן שהאתר יוכל להקליט וידאו ואודיו ללא ידיעת המשתמש. באופן דומה, אפשר להשתמש גם בטכניקת פתיחת חלונות ברקע, הידועה גם בשם pop under ובה נעשה שימוש (לצערנו!) בעיקר למטרות פרסומיות – בצורה זו הגישה למצלמה תתבצע מחלון אחר שאינו חשוף למשתמש, ולכן המשתמש לא יבחין בשום חיווי גם אם הוא אכן מוצג באותו חלון. זו בהחלט בעיה חמורה, אבל כפי שכבר כתבתי, אם האתר מפעיל את המצלמה לאחר זמן מסוים של חוסר פעילות ולא באופן מידי כתגובה לפעולת משתמש, ייתכן שהמשתמש יהיה עם יישום אחר פעיל או בלשונית אחרת בדפדפן ולא יבחין כלל בפעילות החשודה.

בפיירפוקס, לעומת זאת, חשבו על מקרים אלו, ולכן החיווי על פעילות זו מרחף מעל החלון, כך שהוא יהיה חשוף גם אם הווידאו יופעל בלשונית אחרת או בחלון אחר, וגם אם המשתמש נמצא כעת ביישום אחר. לחיצה על החלון המרחף החיווי תעביר את המיקוד אל הלשונית הרלוונטית ותציג את הרשאות האתר, משם בלחיצה אחת המשתמש יוכל לבחור לחסום את האתר שהעז לגשת לרכיבים אלו. כאשר הפעילות מתבצעת בלשונית הפעילה יוצג חיווי בשורת המיקום, והוא יהבהב לסירוגין כדי לרמוז למשתמש על פעילות זו, ואם הפעילות מתבצעת בלשונית אחרת, סמל האתר באותה הלשונית יתחלף לסירוגין עם חיווי המצלמה כדי לרמוז למשתמש היכן מתבצעות פעילות זו.הרשאות שימוש במצלמה בדפדפן פיירפוקס

מקרה זה מדגים לדעתי את הבדלי הגישות של יצרני הדפדפנים. גוגל מייצרים דפדפן שעובד טוב, אבל פחות מקדישים תשומת לב לפרטים הקטנים כמו נוחות עבודה או פרטיות המשתמש. מוזילה, כארגון בו השקיפות והקוד הפתוח הנם בין עקרונות היסוד של הארגון כולו מקדישים הרבה יותר חשיבה על פרטים אלו, ויעשו הכל כדי לשמור את פרטיות משתמש הקצה. אז במקום להילחץ מכך שהדפדפן שלכם לא מכבד את הפרטיות שלכם, למה שלא תעברו לדפדפן מוצלח יותר?

 

מהפכות

לפני 25 שנה, בשנת 1991, סטודנט צעיר מפינלנד פיתח, כתחביב במהלך לימודיו האקדמאים, ליבה למערכת הפעלה. אותו סטודנט הוא לינוס טורבלדס, והרכיב אותו הוא פיתח מוכר כיום בשם „לינוקס”. 25 שנים לאחר מכן, לינוקס היא מערכת הפעלה נפוצה עד מאד, ומשמשת אותנו במגוון רחב של התקנים; החל משרתים עתירי ביצועים, ועד לטלפונים ניידים, מצלמות אבטחה והתקנים מזעריים נוספים.

באותו הזמן בערך, לא מאד רחוק משם פיתח אדם נוסף פרוטוקול חדש להעברת נתונים ברשת האינטרנט, הוא פרוטוקול העברת נתוני היפרטקסט. האדם שלזכותו נזקף הפיתוח החדשני הוא סר טים ברנרס לי, שפיתח אותו במסגרת עבודתו בארגון האירופי למחקר גרעיני – CERN. כיום פרוטוקול HTTP, שפת HTML ודפדפנים, נפוצים מאד ברשת האינטרנט, עד כדי כך שאנשים לא מסוגלים לתאר לעצמם שרשת האינטרנט התקיימה פעם בלעדיהם.

 

שתי המהפכות הללו התקיימו כל אחת בנפרד, והשפיעו רבות על עולמנו כיום, כל אחד מהם בתחומו. שתי מהפכות אלו הושפעו מפיתוחים קודמים והפכו אותם למיותרים, ושתיהן לא היו יכולות להתקיים ללא מהפכה גדולה יותר שהתקיימה באותה תקופה ונמצאת עדיין בשיאה, היא מהפכת המידע.

בעבר, השליטה בידע הייתה בשליטתם של קומץ יודעי דבר, ואילו הכלל היו צורכי מידע במקרה הטוב. עם התפתחות עולם המחשוב וחיבורם של מחשבים מרוחקים לכדי רשת חובקת עולם, אפשר לכל אדם הצורך מידע להפוך משותף פסיבי לשותף אקטיבי, לקחת חלק בתהליך ולהשפיע על התוצר.

עד ימיו של ברנרס–לי רשת האינטרנט הייתה מורכבת ממוסדות אקדמאים גדולים, גופים ביטחוניים וחברות מסחריות שונות. האינטרנט היה מורכב ממאות ואלפי מחשבים, כאשר תעבורת הנתונים בין אותם מחשבים היא באמצעות דואר אלקטרוני, קבוצות דיון והעברת קבצים. האינטרנט לעצמה אינה מתפקדת כמערכת אחת הטרוגנית אלא כמכלול מערכות שונות בתפקודן ובמטרותיהן, שאינן והניווט בניהן התבצע בצורה מוגבלת. פיתוחו של פרוטוקול HTTP, שפת HTML ותוכנות הלקוח („דפדפנים”) גרם בפועל להנגשת רשת האינטרנט לקהל הרחב, למחשבים להציג תוכן מגוון בצורה נוחה ויכולת לקשר אל חומרים נוספים הנמצאים על מחשב אחר בצד השני של היבשת, והיווה גורם משמעותי לכניסתו של האינטרנט לבתיהם של מליארדי אנשים מסביב לעולם.

טורבלדס, פיתח מערכת הפעלה, תחילה כתחביב ובהמשך התרחבה המערכת לכדי מערכת הפעלה כללית ושימושית. היא פותחה כתואמת לעקרונות של UNIX ו־POSIX, ותוך זמן קצר תחביבו של אדם בודד קיבל עזרה ודחיפה מאחרים, הותאם למערכות מחשב נוספות ותוך שנים ספורות הפך להיות נפוץ באקדמיה ובהמשך בעולם כולו. שיתוף פעולה עם מיזם GNU של ריצ׳רד סטולמן התגלה כהצלחה כאשר המיזם של טורבלדס בחר לאמץ את רישיון התוכנה הציבורי של מיזם GNU וכן לעשות שימוש במבחר הכלים הגדול של GNU,  ובכך לאפשר לאנשים מכל העולם להשתלב בפיתוח ולהתאים את המערכת הצעירה לדרישות שלהם.

ברנרס–לי פיתח פרוטוקול ושפה, פתוחים וגמישים. אם עד אז מסמכים נשמרו בצורה טקסטואלית בשרת קבצים, הרי שמעתה ניתן גם לקשר את המסמכים, לעבור בניהם, ואף לדלג בין מסמכים המאוחסנים במחשבים שונים לפי ההקשר – קישורים. תוך זמן קצר המיזם של ברנרס–לי, שנועד לארגון מקומי של מסמכים במכון הפך להצלחה גדולה והפך תוך שנים ספורות לפרוטוקול בולט ונפוץ באינטרנט, עד כדי כך שאנשים רבים מתבלבלים וחושבים שהאינטרנט הוא HTTP, ושסר טים ברנרס–לי בעצם המציא את האינטרנט.

שתי המהפכות הללו חבות את הצלחתן למהפכה הגדולה יותר, היא מהפכת המידע. מהפכת המידע לא הייתה מתרחשת לולא התנאים היו מאפשרים תקשורת מהירה וחובקת עולם וללא מכשולים. מאז אותם שני אירועים שתיארתי ברשומה זו קרו עוד מספר אירועים דומים, בחלקם אף יצא לי לקחת חלק, כגון אין ספור יישומי קוד פתוח ותוכנה חופשית והקמה של אתרי תוכן שיתופי ומאגרי מידע המכילים את רוב הידע האנושי המוכר לנו (ויקיפדיה ומיזמים דומים). האנושות עברה מהפכה גדולה בשנים האחרונות, ולא בטוח שהיא מיצתה את עצמה עדיין.

ה־✓ הכחול של WhatsApp והפרטיות של כולנו

אחד מהשימושים הראשונים של המרשתת היה כמובן הדואר האלקטרוני. מדובר בשירות חשוב ומשמעותי שאפשר לאנשים המרוחקים אחד מהשני לתקשר בצורה פשוטה ולהחליף בניהם תוצרי מידע שונים באופן יעיל ונוח. למרות זאת, שירות הדואר האלקטרוני מאז ומעולם היה בלתי אמין, ולעתים קרובות אף אטי; הן מבחינת פרק הזמן העובר עד להגעת המסר ליעד, שיכול היה לנוע בין זמן קצר כהרף עין עד להמתנה מייגעת של שעות וימים עד שכל תחנות הממסר בדרך מסיימות לטפל בהודעה. על כך יש להוסיף את הקושי הניכר בגישה לעמדה המחוברת לרשת, בין אם היה מדובר במערכות בהן היה צריך להזמין מקום מראש, ובין אם עלויות הגישה הגבוהות גרמו לכך שאנשים נהגו להתחבר לרשת למשך פרקי זמן קצרים ובתדירות נמוכה יחסית.

בשנות התשעים התחוללה מהפכה משמעותית בדברי ימי המרשתת. בין היתר בתחילת העשור פותח אחד הפרוטוקולים החשובים ביותר ברשת האינטרנט המשמש אותנו גם כיום, הוא כמובן הפרוטוקול להעברת היפר מלל שמהווה את לב ליבו של כל דפדפן, הפך לנפוץ כל־כך שלדעת רבים הוא הוא הבסיס לרשת האינטרנט וגרם לכך שמרבים הפרוטוקולים האחרים ירדו מגדולתם. שינוי משמעותי נוסף שהתרחש במהלך אותו עשור הוא ההוזלה המשמעותית בעלות הגישה לרשת האינטרנט, מה שגרם לכך שעד לסוף העשור בתים רבים כבר היו בעלי גישה לרשת.

במהלך שנות התשעים, בד בבד עם התמורות שציינתי מעלה, נוצרה דרישה הולכת וגדלה ליכולות תקשורת נוחות באמצעות רשת האינטרנט. בעוד פרוטוקול ה־HTTP אפשר לצרוך תכנים ואף להגיש תכנים משלנו לאזרחי הרשת אחרים, נעדרה ממנו היכולת להציע תקשורת אנושית נוחה בין שניים או יותר צדדים. מערכת הדואר האלקטרוני נדחקה הצידה עקב היותה אטית, מערכות שיחות דוגמת ה־IRC נדחקו הצידה גם הן ככל הנראה עקב מגבלותיהן ביצירת זהות אחידה למשתמשים ואולי גם עקב כך שהיו קיימות רשתות שיחה נפרדות שנעדרה כל יכולת להעביר הודעות בניהן ועל המשתמשים נגזר להתחבר למספר מערכות שונות ולחדרי שיחה שונים כדי להיות בקשר עם אלו החשובים להם.

בתוך הריק הזה נכנסו מערכות המסרים המידיים. בין רשתות המסרים המידיים הראשונים הופיעה תוכנת ICQ, שהפכה מספר ישראלים למיליונרים עם מכירתה ל־AOL. תוכנות אלו הציעו יכולת העברת מסרים מהירה ונוחה בין שני משתמשים, לקבל מידע ברור על זמינותו של אותו הגורם לשיחה כעת, ונעדרה ממנה כל הרשמיות של כתיבת הודעה מנוסחת היטב שאפיינה את הודעות הדואר האלקטרוני. כתוצאה מכך, כולנו הפכנו פתאום לשותפי שיחה פוטנציאליים, והפקרנו את מערכות הדואר האלקטרוני לדיוורים אוטומטיים ועבור הודעות פחות אישיות מאלו שמועברות במערכות המסרים המידיים.

ההצלחה של ICQ לא הייתה ארוכה, ומהר מאד נוצרה לו תחרות מכיוונן של חברות אחרות. בניהן MSN Messenger של חברת Microsoft,‏ Yahoo Messenger של Yahoo!‎,‏ ו־AOL Instant Messenger של חברת AOL. התחרות הייתה קשה, ולמשך תקופה מסוימת הדרך לשמור על קשר עם אנשים הייתה לגרום לכולם להשתמש בתוכנה מסוימת או להתגמש ולהריץ מספר תוכנות שונות במחשבנו (או להשתמש בתוכנות מיוחדות שיכלו להתחבר במקביל למספר רשתות מסרים מידיים במקביל). המשותף לכל תוכנות אלו ורבות אחרות היה יכולתן לתת לנו דרך פשוטה לתקשר איש עם רעהו בדומה ליכולת שלנו לחייג אליו במכשיר הטלפון, או לשלוח אליו מסרון SMS למכשיר הסלולר האישי שלו. ועדיין, למסרונים היו יתרונות רבים על דרכי תקשורות בין אישית אחרות – היה קל לשלב בהן הודעות קצרות וסמלי הבעה, לשלוח תמונות וסרטונים ובחלק מהמקרים אף לשחק דרכן במשחקים מקוונים וגימיקים שונים שמרבית מטרתן היה לשמר את המשתמשים בהן.

עם השנים חלק מרשתות המסרים המידיים החליפו ידיים ועברו לבעלות אחרת, אחרות איבדו משתמשים מחוסר עניין או החליפו את משתמשיהם בדור חדש של משתמשים שלא מכירים כלל את ההיסטוריה ואת אלו שהשתמשו בהן עוד בטרם הם ידעו להחזיק עכבר ביד יציבה, ואף כאלו שנוהלו בצורה גרועה מבחינה שיווקית שגרמה לכך שהמשתמשים הצביעו ברגליים ונטשו אותן לטובת אחרות. במקביל, רשתות מסרים מידיים צצו מידי מספר שנים. למשל רשת Google Talk שזכתה להצלחה גדולה בכך ששולבה כחלק אינטגרלי במערכת הדואר האלקטרוני של חברת Google, ויצרה מצב בו כל משתמש Gmail נדרש להחזיק לשונית דפדפן פתוחה על ג'ימייל הן כדי לקבל גישה מהירה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו והן כדי לקבל הודעות מידיות מחברים שהתווספו אוטומטית לרשימת אנשי הקשר של אותו המשתמש ידנית או לפי דפוסי השימוש שלו במערכת. מערכת מסרים מידיים נוספת שראויה לאזכור היא זו של Facebook, המורכבת מחבריו של המשתמש ברשת החברתית ומאפשרת להם לקבל מסרים אישיים מחברים מבלי להציף את הקיר הציבורי באוסף מסרים חסרי כל עניין לציבור הרחב.

יחד עם זאת, בעשור האחרון גדל משמעותית היקף השימוש במכשירי סלולר. בעוד בעשור הקודם מכשירים אלו היוו בעיקר אמצעי ליצירת קשר באמצעות רשתות הסלולר, בזכות יכולות המזעור מכשיר טלפון חכם כיום הוא קודם כל נקודת הגישה העיקרית של האדם לרשת האינטרנט ורק לאחר מכן שעון מעורר, מצלמה, אמצעי לשיחות טלפוניות וכדומה. מרבית המכשירים החכמים מגיעים עם תוכנה כלשהי המיועדת למסרים מידיים; למשל FaceTime של Apple המאפשר תקשורת בין משתמשים במכשירי Apple,‏ Hangouts של Google המשולבת במכשירי Android ובמידת מה נועדה להחליף את Google Talk, וכדומה. רשתות המסרים המידיים הקיימות לא השכילו להיכנס לתחום הזה בזמן, ולמרות שרובן מציעות יישומים עבור סמארטפונים, הציבור באופן גורף כמעט בחר להתעלם מהן, עם מספר מועט של יוצאים מן הכלל כגון פייסבוק שהם התקשו לוותר עליה והיא עדיין פופולרית בסלולר.

לגבי WhatsApp התמונה קצת שונה, וכלל לא ברור מאיפה היא צצה ואיך הצליחה לצבור פופולריות גדולה תוך זמן כה קצר. עיקרון הווירליות שאפיין אותה אפיין גם רשתות מסרים מידיים ותיקות, אבל איכשהו היא הצליחה לגבור בערמומיותה על מתחרים גדולים וכבדים ממנה. מדובר במערכת מסרים הזמינה במכשירי סמארטפון ובסמארטפונים בלבד, היא מעולם לא הציעה יכולת לתקשר עם משתמשים באמצעות יישום למחשב האישי או דרך הרשת ונראה שהיא אף אינה מעוניינת בכך, ואפילו לא טרחו להציע יישום עבור מחשבי לוח, טאבלטים, שהם הרי לא הרבה יותר ממכשירי סמארטפון המתאפיינים במסכים רחבים יותר. גם מבחינת המודל העסקי הם עוף מוזר; בעוד שמרבית מתחרותיה מציעות את היישום שלהן בחינם או תולות את השימוש בו במוצר אחר, בוואטסאפ בחרו במודל תשלום שנתי, והם אף מתגאים בזה שהם מעוניינים לגבות כסף ולא להציג פרסומות למשתמש – זה יכול לפעול לטובתה ועשוי גם לפעול כנגדה ולגרום לנסיגה עצומה בהיקף השימוש בה ברגע שהם יתחילו לגבות כסף בצורה סדירה. (כאן המקום לציין כי טרם יצא לי לשלם תמורת השימוש ביישום, וכלל אינני בטוח אם אבחר לשלם ברגע שאדרש לכך, על אף היותו קטן וסמלי)

אחד הדברים שאפיינו את וואטסאפ ומהר מאד זכו לחיקוי בקרב יישומי מסרים מידיים אחרים הוא היכולת לקבל חיווי על מסירת המסר. ברגע ששלחנו מסר מופיע לצידו סימן  המסמל כי ההודעה נשלחה, והוא מוחלף בסימן ✔✔ ברגע שהמסר מגיע אל מכשיר היעד, ומהווה מבחינתנו סימן לכך שהמסר התקבל במכשיר הנמען וכי הוא זמין ומחובר לרשת. בשבוע האחרון התווסף סימן חדש ✔✔ בצבע כחול המחליף את סימן המסירה ומהווה מבחינתנו הוכחה לכך כי הנמען לא רק קיבל את המסר, אלא אף צפה בו, ואם אנו מצפים לקבל תשובה כלשהי ממנו, הוא אמור לשלוח אותה אלינו תוך רגעים מספר, ואם הוא בחר שלא לעשות כן הדבר עשוי להתפרש מבחינתנו כגסות רוח וחוצפה על כך שהוא מעז להתעלם מאיתנו.

תוכנת וואטסאפ מתהדרת אמנם בחוסר הרצון של קברניטיה לשלב פרסומות במוצר מה שעשוי לגרום להם להעדיף את טובת המפרסם על זו של המשתמש, אבל שמירה על פרטיות מעולם לא הייתה הצד החזק שלהם. בתוכנה משולבת יכולת לקבל מידע בסיסי על זמינותו של המשתמש ועל מועד הפעילות האחרון שלו בה, ובכך התאפשר למשתמשים לדעת אם חוסר המענה למסרים שלהם נובע עקב אי זמינותו של המקבל להגיב למסרים, או שהוא בוחר להתעלם מאיתנו. את אפשרות זו ניתן לבטל אמנם בהגדרות היישום, אבל עם ביטולה היא "מענישה" את המשתמש – אחרים לא יוכלו לראות את מועד הפעילות האחרון שלו במערכת, אבל במקביל היא תחסום בפניו את האפשרות לראות את מועדי הפעילות של המשתמשים האחרים, לדעתי דבר זה נועד כדי להקטין את כמות האנשים החרדים לפרטיותם שיבטלו את תכונה זו במחיר של אובדן יכולת שימושית זו.

בעבר, עם המעבר מדואר אלקטרוני למערכות מסרים מידיים, הופיע לראשונה חיווי המרמז על זמינותו של המשתמש לשיחה. למשל ב־ICQ הופיע פרח אדום  כאשר המשתמש לא מקוון, ופרח ירוק כאשר הוא מחובר לרשת. זוהי הייתה פגיעה בפרטיות שלנו, אבל לא רק שהייתה לנו היכולת להסתיר את היותנו מחוברים לרשת באמצעות "מצב בלתי נראה", גם היו לנו אפשרויות נוספות להתחמק ממתן תשובה מידית שהרי המחשב אינו יכול לבלוש אחרינו. עם וואטסאפ המצב שונה; המכשיר נמצא לצידו בכל שעות היממה למעט כנראה השעות בהן אנו ישנים, ואם כל אדם יכול לדעת בכל רגע נתון אם אנחנו זמינים לשיחה הרי יש כאן פגיעה אנושה בפרטיות שלנו. כולי תקווה שאנשי וואטסאפ ישמעו את קול הזעקה ויפעלו לצמצם את הנזק, ועד שזה יקרה מבחינתי מערכת זו איבדה עוד מספר נקודות ומקטינה את ההתלבטויות שלי לגבי רצוני לעזור את המערכת לטובת מערכת חלופית שתתן מענה טוב יותר לפרטיות שלנו ותאפשר לנו לשלוט טוב יותר ביכולות ההגנה על הפרטיות שלנו.

לצפות בשידורי הטלוויזיה בלוויין עם YesGo

YesGo promotion videoלאחרונה הושק שירות חדש בחברת שידורי הלוויין yes, אפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה דרך המכשיר הסלולרי באמצעות תוכנה ייעודית. בפרסומות שלהם בערוצי הטלוויזיה נאמר שאפשר לצפות בתכניות בתור לרופא השיניים; לי אישית לא היה תור לרופא השיניים אז כדי לבחון את היישום בתנאי שטח בחרתי לצפות בסרט "איירון מן" בזמן שהמתנתי בתור אצל הספר.YesGo Welcome screen

אתחיל מהסוף. היישום עובד כראוי ברשתות אלחוטיות, ואיכות התמונה בו סבירה. עד כמה סבירה? מספיק כדי שאוכל למקם טאבלט שבעה אינצ׳ בסמוך למסך טלוויזיה גדול פי כמה ועדיין להבחין שהתמונה במכשיר ברורה יותר מבטלוויזיה. השידור שמתקבל הוא באיכות HD, בעוד שהשידור בטלוויזיה נקלט בממיר בעל כושר הפרדה רגילה. לרוב התמונה לא מקרטעת ומתפקסלת, אבל כשכן נראו הפרעות בקליטה גם הופיעה קפיאה של התמונה מלווה בקפיצה חזרה לשידור החי לאחר מכן, כלומר הקטע בשידור שלא נקלט כראוי עקב בעיות רשת כאלו ואחרות פשוט אבד בדרך ללא מספיק ניסיונות שידור חוזר או אגירה מקומית של הסרט למניעת תופעות מסוג זה.YesGo Live TV stream

מבחר הערוצים הזמין בשירות רחב, אבל בהחלט לא יכול להחליף את מסך הטלוויזיה בעתיד הקרוב. נעדרו מהיישום ערוצים חשובים כמו ערוצים עשר ושתיים, כך שניתן אמנם לצפות בסרטים ובסדרות מהערוצי הפרמיום של יס, אבל נמנע מהצופים לצפות בשידורי הערוצים המובילים שגם ככה ניתן לקלוט בחינם מהאוויר. להערכתי מדובר כאן בחסימה על סמן זכויות שידור, ועדיין זה מגוחך לחסום גישה לערוצים אלו מבלי לספק כל חלופה. לגבי ערוצי הווידאו לפי דרישה, גם אלו זמינים במערכת אם כי לדעתי המבחר מצומצם בהשוואה למגוון הקיים ב־VOD הרגיל, וחבל.

YesGo VOD library

התקנת היישום פשוטה וקלה, ודורשת להתחבר עם חשבון המשתמש באתר או ליצור מספר תתי חשבון לבני המשפחה האחרים. כאן מתחילות הצרות עם היישום – חברת הלוויין בחרה להגביל את השימוש בו מתוך כנראה מתוך מחשבה למנוע תחרות בעצמה, ויצרה מצב אבסורדי שאומר שהשימוש בשירות יהיה מוגבל ומסורבל עד מאד.

YesGo TV schedule

לא ניתן להתקין את היישום על כל מכשיר – בימנו, מגוון המכשירים הקיים בשוק רחב ומגוון. חברת הלוויין כנראה צמצמה את הזמינות של השירות לדגמי המכשירים הנפוצים ולכן לא כל משתמש יזכה להשתמש בו. קניתם מכשיר סיני לא ממותג? אין לכם מזל והיישום לא יופיע עבורכם בחנות היישומים. הפעלתם root על המכשיר שלכם כי אתם משתמשים מתקדמים ומעוניינים בשליטה מיטבית על המכשיר שלכעם והיישומים שרצים במכשיר? אכלתם אותה, היישום יסרב לעבוד.

שימו לב שלפי הודעת השגיאה השירות מוגבל לחמישה מכשירים כאשר בפועל מדובר על שניים בלבד.
שימו לב שלפי הודעת השגיאה השירות מוגבל לחמישה מכשירים כאשר בפועל מדובר על שניים בלבד.

מגבלה נוספת שהציבו מפתחי היישום היא בכמות המכשירים שניתן לקשר לשירות. הם בחרו להגביל את השימוש בה לשני מכשירים בלבד ללא התייחסות לכמות הממירים בבית הלקוח או לכמות המכשירים הממוצעת לאדם שמשתמש ביישום. כלומר הגבלת השימוש גורמת לכך שאם בחרתם להתקין את היישום גם על המכשיר הסלולרי ובנוסף גם על טאבלט, הגעתם למכסת ההתקנות ולא תוכלו להוסיף מנויים נוספים לשירות גם אם מאד תרצו. מה שחברת יס עושים פה הוא להעביר את המריבה על השלט למריבה על האפליקציה, והם לא מתחשבים כאן בכמות הממירים הקיימים בבית הלקוח כדי לקבוע מכסת שימוש מקבילה לכמות הממירים בבית הלקוח לרבות פתרונות יצירתיים כמו למשל לחייב את הלקוח לכבות ממירים שלא בשימוש בביתו כדי למנוע תופעות של "צפיית יתר" בידי גורמים אחרים או העברת זכויות הצפייה בתכנים לגורמים שאינם הלקוח ובני ביתו.

מגבלה שלישית היא מגבלת כמות הצופים במקביל. ניתן אמנם להגדיר יותר ממכשיר אחד במערכת, אבל לא יותר ממשתמש אחד ברגע נתון. כלומר עצם כך שאתם מפעילים את היישום ברגע זה גם תחסום את השימוש ביישום בכל אחד מהמכשירים האחרים, ובכך הופכת למעשה את השימוש ביישום למוגבל ומכריחה את המשתמשים להמשיך להשתמש בממירים הקיימים וביישום בעתות מצוקה בלבד.

לאחרונה הופעלה האפשרות לצפות בתכנים גם דרך המחשב, שמתאפיין לרוב במסך גדול יותר ממכשירי סלולר ומחשבי לוח, כוח עיבוד רב יותר וכדומה. המגבלות על השימוש במערכת שקיימות על היישומים תקפים גם על גרסת המחשב, במספר הבדלים מהותיים – הגישה לתוכן מתאפשרת דרך אתר ייעודי שעושה שימוש ב־Silverlight. כלומר מסובך מאד יהיה לגרום לו לעבוד על לינוקס או מק, וההתקנה שלו לא תהיה טריוויאלית עבור המשתמשים הנותרים (כי הרי בכמה אתרים כיום יש שימוש בסילברלייט?). כנראה טרם שמעו על דפדפנים מודרניים ו־HTML5 Video בחברת הלוויין.

כיום חברת Yes מסתמכת על קליטת שידורים דרך הלוויין ובמידת מה גם בקווי תקשורת קרקעיים (חיבור קווי לרשת האינטרנט נדרש להפעלת שירות ה־VOD, בממירים ישנים נעשה שימוש בקו טלפון לרכישת שירותים וערוצים). בעתיד תיווצר תחרות לדואופול יס/הוט וככל הנראה הוא יעשה שימוש בתשתית של רשת האינטרנט ויוכל להציע שירותים מתקדמים ולדעתי חברות יס והוט נערכות ליום זה. לא אתפלא אם בעתיד חברת יס תגדיל יותר את השימוש ברשת האינטרנט לגישה לשירותים כחלופה לשירות הלווייני ואולי אף תוותר עליו בהמשך. למרות זאת, נראה כי השירות הנוכחי עדיין אינו מושלם ולא יוכל בזמן הקרוב להוות חלופה לממירים הקיימים או למקלטי הטלוויזיה בבתי הלקוחות.

 

יתרונות:

  • מאפשר לצפות בתכנים גם מחוץ לבית.
  • קליטת שידורים ברמת הפרדה גבוהה.
  • צפייה בתכנים מה־VOD.

חסרונות:

  • ממשק המשתמש מותאם אמנם למסכי מגע, אבל לעתים מאד מעיק. למשל בתצוגת לוח השידורים נדרשת גלילה לצדדים כדי לראות את פרטי התכנית הבאה.
  • ממשק משתמש מסורבל מאד בצפייה לאורך בטלפונים.
  • השידור לעתים מקוטע, ולא מתבצעת מספיק אגירה, כך שלעתים מתרחשת תופעה של דילוג קדימה לאחר מספר שניות קיפאון.
  • אין אפשרות לביצוע דילוג בזמן או השהיית השידור כפי שקיימת בממירים המתקדמים שלהם.
  • לא ניתן לצפות בכל הערוצים לרבות ערוצי תוכן חשובים כמו ערוצים 2 ו־10 שניתן לצפות בהם דרך הרשת ממקורות אחרים.
  • מגבלת כמות מכשירים, מגבלת כמות צופים, מגבלת מכשירים ומערכות הפעלה.

עמותת המקור במשבר — עזרתכם נדרשת!

ביום חמישי האחרון התקיימה האספה השנתית של עמותת המקור, במטרה לסכם את הפעילות בשנה האחרונה ולבחור את נציגיה בוועד הנהלת העמותה ובוועדת הביקורת כפי שמחייב החוק.

האספה נקבעה להתכנס בשעה 18:00, ונראה שלמרבית המשתתפים הזמן היה רק המלצה. מודה, אני איחרתי במספר דקות והתנצלתי על כך מול הנוכחים מיד כשנכנסתי, אבל עבור אחרים שהגיעו לאחר 19:00 זה לא נראה חריג להגיע באיחור. ובכן, אם היה קיים קושי כלשהו להגיע בזמן וזה היה ידוע לכם מראש למה לא ביקשתם להתחיל את המפגש בשעה מאוחרת יותר? למה לגרום לאחרים להזדרז להגיע בזמן ולהתייבש בהמתנה שתגיעו אם לכם יש תכניות אחרות?

האספה התחילה בשעה 19:00 עם חבר ועד העמותה, אדיר אברהם שנשא דברים על פעילויות העמותה בשנה האחרונה.אני מציג פה את הפעילויות כפי שאני זוכר אותן כעת כי לא טרחתי לסכם אותן בזמן אמת, ואני מצטער אם אני משמיט פרטים חשובים.

  • כנס קוד פתוח במגזר הביטחוני שהיה מאד מוצלח לדעת המשתתפים ובתפוסה מלאה ונראה שיש תכניות להרחיב את היקפו לקראת הכנס הבא.
  • כנס אוגוסט פינגווין שהתקיים עם 25 הרצאות בתחומים שונים וקיבל גם הוא משובים חיוביים, אבל כמות המשתתפים בו (מעל 300) קצת אכזבה את המארגנים.
  • עזרה בקיומם של כנסי וורדקאמפ ירושלים ודרופל.
  • תרומה אנונימית בסך 3,000 שקלים לטובת יצירת תיעוד בעברית לתוכנת עיבוד התמונה The GIMP, שתוצרה זמין כיום בוויקיספר.
  • רכישה של שרת נוסף לטובת פרויקטים בקוד פתוח (השרת נרכש והותקן בחווה, עדיין לא הושלמה ההכנסה שלו לשירות)
  • שיתוף פעולה על הטכניון לטובת מקום לעבודה על מיזמים ומפגשי קוד פתוח (זכה לאפס היענות מצד הקהל).

לאחר הצגת הפעילויות השונות וגם חזרה עליה לטובת המאחרים המשיך אדיר והציג בפנינו קצת מהווי הפעילות בוועד העמותה. לטענתו, שזכתה גם לגיבוי מצד חבר וועדת הביקורת, הוא ביצע כ־95% מכלל הפעילות בעמותה כאשר שני חברי הוועד האחרים מופיעים ונעלמים לסירוגין, ומטלות שמועברות אליהן עלולות להתפספס והזמינות שלהם באמצעי הקשר הקיימים שואפת לאפס בתקופות מסוימות. כתוצאה מכך משימות שלמות חומקות מבין אצבעותינו או תקועות עד שמישהו לוקח יוזמה ומטפל בנושא בעצמו (למשל משימת איסוף הקלטות הווידאו והעלאתן לאתר העמותה שהייתה תקועה במשך זמן רב בטיפולו של אחד מחברי הוועד והושלמה רק לאחר שחברת עמותה יקרה נקטה יוזמה ולקחה על עצמה את האחריות על משימה זו).

כתוצאה מבעייתיות פעילות חברי הוועד הגיעה העמותה למבוי סתום. חסרים מסמכים הדרושים לצורך קיום האספה לפי התכנית שנקבעה מראש ולפי דרישות רשם העמותות, ולמעשה, אין כרגע בידינו אפילו רישום מסודר ומעודכן של חברי העמותה מה שבאופן פרקטי מונע את ביצוע ההצבעה על בחירת חברי הוועד הנכנס.

כתוצאה מכשלים אלו, בצער רב הובאה בפנינו ההחלטה על קיומה של אסיפה נוספת בעוד חודש מהיום עם ההצעה לפרק את העמותה שעולה על הפרק. כדי למנוע את ההחלטה הזו צריכים עד אז להמציא רוב של חברים שיחליטו למנוע צעד זה ויציעו את עצמם לכהן בוועד הנכנס. עבור הוועד הנכנס כנראה תהיה עבודה רבה וממושכת לשמר את קיום העמותה במתכונתה הנוכחית, אבל אם טובת הקהילה חשובה לנו עלינו להשקיע לטובת שימור העמותה.

 

עמותת המקור קיימת קצת יותר מעשור, ומטרותיה המוצהרות הן קידום של קוד פתוח ותוכנה חופשית בארץ. בימיה הראשונים של העמותה מונחי חופש תוכנה, וקוד פתוח לא היו שגורים בפיהם של אנשי טכנולוגיה והציבור הכללי, ובשנים האחרונות נראית גדילה משמעותית בשימוש במושגים אלו ובכוח שלנו לדרוש תאימות לתוכנות קוד פתוח ואף לקדם מיזמים ציבוריים שמטרתם לשפר את נגישות הציבור למידע.

במהלך השנים עמותת המקור פעלה רבות לטובת שיפור ההיכרות של הקהל הרחב עם מושגים מעולם התוכנה החופשית והקוד הפתוח. פעילים בעמותה השתתפו בישיבות בוועדות ממשלתיות ועוזרים לנו לשנות את החוקים הקיימים במדינה כך שיכירו בקיומן של תוכנות חלופיות למערכות הפעלה ותוכנות שנמצאות בשליטתם של תאגיד בודד. קיומם של כנסים דוגמת הכנס לקוד פתוח במגזר הביטחוני מאפשרים לראשונה שיתוף פעולה בין זרועות ביטחוניות שונות ומוציאים בכל שנה עשרות צעירים למגזר הפרטי שמגיעים אליו עם היכרות רבה עם תפישה זו ועוזרים לנו לקדם את הרעיון הלאה. קיום כנס אוגוסט פינגווין מאפשר לנו להיפגש כקהילה במפגש פנים מול פנים ולהחליף דעות ורעיונות. המשאבים שהעמותה מעמידה בדמות שרתים ומערכות מאפשר לנו כפעילי תוכנה חופשית בארץ להמשיך לפעול עם הגב הקיים של עמותה המחברת בין הפעילים השונים.

כפי שכתבתי קודם, לדעתי זה לא הזמן לחסל את העמותה. רעיונותיה חשובים לנו ואנחנו עדיין מאמינים בהם. מחסור במתנדבים זו בעיה לא חדשה בעמותה ולדעתי נובעת בעיקר מחוסר הרצון של הפעילים השונים להכניס יד בריאה למיטה חולה. כדי שהעמותה תתנהל כמו שצריך אנחנו צריכים בראש ובראשונה אנשים רציניים שיכהנו בתפקידים הקיימים וכמה שיותר פעילים שונים שיפעלו בעמותה במסגרות השונות. אף־אחד מעולם לא קבע שהעמותה צריכה להיות מופעלת עם כמות של שישה פעילים בלבד שמקיימים בניהם רוטציה בתפקידים השונים, ואם אנחנו כקהילה פעילה של כמה עשרות או מאות פעילים עדיין רואים את עצמנו כחלק מהעמותה, עלינו להתחיל לחשוב איך אנחנו רוצים שתיראה העמותה בעתיד.