גוגל גל – לאן ממשיכים מכאן?

Google Wave היה פרויקט שאפתני מאד כשהוצג לראשונה, והמשיך להיות כזה כשמספר אנשים מצומצם קיבלו הזמנות להשתמש בשירות. Google Wave היה שירות מהפכני, שהתיימר לשדרג את הדואר האלקטרוני לעידן הרשתות החברתיות, ולייצר מערכת שתאחד את הטוב מעולם הדואר האלקטרוני עם המהירות והיעילות של מערכות המסרים המידיים.

Google Wave היה שאפתני מאד, ובעוד שרבים ניבאו לו גדולות, הוא נכשל במבחן כמות המשתמשים עם ממשק מסורבל, ומהירות עבודה נמוכה יחסית. בשלב מסוים גם גוגל הודו בכשלונו של השירות, והודיעו כי בעתיד הקרוב הוא יסגר.

וויב הציע קונספט חדשני, והיווה סוג של תקשורת מסרים מידיים מתקדמת, שבניגוד למערכות קיימות רץ ישירות מתוך הדפדפן, ומציע יכולות דומות יותר לאלו של מערכת דואר אלקטרוני. בצורה כזו, לא רק שהצליחו להתגבר על המכשולים והמגבלות הטכניות של שירותי הדואר האלקטרוני (חוסר יכולת לוודא את אמיתות מקור ההודעה, חוסר יכולת לקבל אישור קריאה), אלא גם הצליחו להציג חידושים בתחום כגון יכולת לעריכה קבוצתית של הודעות ולבצע משחקים מקוונים מול חברים, וכל זה באותו הממשק מבלי שהמשתמש נתדש להוריד ולהתקין תוספים ויישומים נוספים.

וויב נכשל בכל הקשור למשתמשים מאחר והמערכת שהוצגה הייתה מסובכת מידי למשתמש הממוצע. בעוד כל תוכנת דואר אלקטרוני וכל תוכנת מסרים מידיים יכולות להוסיף פרצוף מחייך להודעה באמצעות הוספה של שניים או שלושה תווים בגוף הטקסט, וויב הצריך הוספה של משתמש מיוחד לשיחה, שמבצע באופן אוטומטי עריכה של כל ההודעות כדי למקם את הסימן הגרפי במקום המתאים. המשתמש הממוצע לא יזכור לעשות זאת בכל שיחה, אם בכלל יכיר את אותו "בוט", וכך גם עם מגוון רחב יותר של יכולות נחוצות, כגון בודק איות ותרגום של תוכן ההודעות לשפה אחרת. ולא הזכרתי את מנגנון ההתקדמות קדימה ואחורה בדיון, שאמנם מאפשר לצפות במהדורות קודמות של המלל, אבל דורש מהמשתמש לבצע פעולות שהוא לא היה נדרש אליהן בעבודה על ממשק הדואר האלקטרוני הישן והטוב.

וויב נכשל גם עם ממשק איטי. בעוד הדפדפנים השתפרו מאד בשנה האחרונה, המערכת מגיבה לאט כיום, ובוודאי שהיא הגיבה לאט גם לפני שנה. הגלילה המיוחדת שאפיינה את הממשק אמנם משפרת במעט את תגובתיות האתר, אבל הוא עדיין לא מתפקד במהירות שהמשתמש מצפה ממנו.

בשלב מסויים מרבית המשתמשים בשירות איבדו בו עניין ומתחילתו ועד סופו ככל הנראה הדיונים הפעילים ביותר היו אלו בסגנון של "אוקיי, יש לי חשבון ב־Google Wave. עכשיו מה עושים עם זה?". זה היה עניין של זמן עד שהשירות ידעך ויעלם, או שגוגל תבוא עם איזה פיצ'ר מהפכני שיחזיר אליו את המשתמשים. גוגל מצידה ניסתה להשאיר אותו בתודעה עם הוספת האפשרות לקבל עדכונים על פעילות ב־Wave ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני, אבל כנראה שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי, שכן זה לא הצליח להגדיל באופן משמעותי את הפעילות במערכת.

גוגל הודיעו על סגירת השירות, ובצדק. מבחינתם חבל לבזבז כוח עיבוד על שירות לא נחוץ, ועם כל הכבוד למשתמשים הנאמנים שעדיין מנסים למצוא שימושים מעשיים לשירות, גוגל לא חייבת להם דבר, ובמיוחד כשמדובר במוצר בגרסת בטא. סגירת השירות לא בהכרח תבשר את ההיעלמות שלו מהרשת. המערכת של גוגל מתבססת על פרוטוקולים מוכרים ופתוחים כגון XMPP (Jabber)‎, ומרבית הקוד ניתנת להורדה והטמעה בשרתים עצמאיים, כך שלמעשה גוגל לא חיסלה לחלוטין את המערכת, אלא רק את השירות.

אם מישהו אכן יצליח למצוא שימוש הולם למערכת, סביר להניח שהיא תמשיך להתקיים בתוך רשתות פנים ארגוניות בהן העובדים ידרשו לעשות שימוש בפתרון זה לצרכי עבודה, ואם המערכת תבשיל לשימוש המוני  בעתיד, סביר להניח שתוך זמן קצר יקום שירות חלופי, בחינם או בתשלום, שיציע את מה שגוגל מציעה כיום. כמו־כן, יישומי רשת רבים שנמצאים בפיתוח כיום כבר לקחו את וויב כדוגמה, ויכלולו תכונות דומות, ופיתוחים חדישים בתחום הדפדפנים כגון WebSockets, Cross-site XHR ו־Local Storage, שהיו רק בחיתוליהם בעת פיתוח Google Wave נמצאים במצב טוב יותר כיום, כך שהמימושים הבאים יוכלו לעשות בהם שימוש בצורה טובה יותר.

הזמנה ל־Google Wave
נשארו לי הזמנות ל־Google Wave. מישהו בכל זאת רוצה להצטרף לשירות? 🙂

נגן הווידאו הנסיוני של יוטוב ופטנטים בתוכנה

לפני מספר ימים שוחררה גרסה 3.6 של דפדפן פיירפוקס. בעיתוי דומה גוגל השיקו גירסה נסיונית לנגן הווידאו של youtube, העושה שימוש ב־HTML5 Video במקום ב־Flash Player. בעוד רבים זיהו את הפוטנציאל הרב בשדרוג המיוחל של youtube – אחרים התאכזבו מאחר ו־Firefox לא נכלל ברשימת הדפדפנים הנתמכים בניסוי הווידאו של Youtube.

HTML 5 Video הוא אחד מהמפרטים של קבוצת העבודה של HTML5, אם לא החשוב בניהם. מפרט זה מדבר על היכולת להציג וידאו בדפדפן באופן טבעי וסטנדרטי, כך שלא יהיה צריך להסתמך על תוספים חיצוניים שמגבילים את יכולת הצפייה.

באתרים בארץ העושים שימוש בווידאו ניתן למצוא אתרים שעושים שימוש בנגן חיצוני אליו הם ניגשים באמצעות סט פקודות מוגדר. מאחר וישנם הבדלים בין נגני הווידאו השונים וגם בין תוספים חיצוניים לדפדפנים השונים (Windows Media Player plugin לא זהה מבחינת סט הפקודות ל־Windows Media Player ActiveX control, למשל) נוצר מצב בו הווידאו לא תמיד עובד, או שחלקים באתר לא מצליחים לתקשר עם הנגן, זאת בנוסף לסוגיית המקודדים אותם לעיתים יש צורך להתקין על תוכנת הנגן על־מנת לצפות בווידאו. באתרים הגדולים בעולם התקדמו הלאה ועברו לנגנים מבוססי Adobe Flash Player שמצליחים להבטיח צפייה בווידאו כל עוד התוסף מותקן, אבל סובלים מבעיות אחרות (זליגות זכרון, איטיות, סירבול, שחרורי גרסאות חדשות תוך התעלמות ממערכות הפעלה מסוימות ועוד).

בנקודה זו תקן HTML5 Video נכנס, ומאפשר לכל אתר לשלב וידאו בתוך תגיות HTML מיוחדות, כך שהווידאו יוצג כראוי בדפדפן ללא תלות ברכיבים חיצוניים העשויים להפריע. כיום מרבית הדפדפנים המודרניים תומכים במפרט למרות היותו בשלב טיוטה בלבד בגרסאותיהם האחרונות או בגרסאות בטא.

באו גוגל והוסיפו תמיכה ב־HTML5 Video לאתר Youtube, מתוך מחשבה שזה העתיד וזה ראוי, אבל כאן נחשפה בעיה קטנה – המפרט מגדיר כיצד לקשר וידאו בדף, אבל לא מגדיר את האופן בו הווידאו יקודד. בשלבים הראשונים של המפרט הייתה התייחסות לקידודי וידאו חופשיים, אבל היא הועלמה בשלב מתקדם כתוצאה מלחצים שהפעילו נציגיהן של חברות גדולות כנגד האיכות של המקודדים החופשיים ובראשם Ogg Theora.

הטענות כנגד Ogg Theora הועלו על־ידי חברת Apple שחוששת מפני פטנטים הקיימים ב־Ogg Theora, ולכן העדיפה לממש תמיכה ב־H.264 במקומו. H.264 הוא קידוד וידאו שנכלל בסט התקנים של MPEG4, ולהבדיל מ־Ogg Theora הוא אינו חופשי. משמעות הדבר היא שיצרנים ידרשו לשלם כסף על שימוש במקודד על־מנת לקדד את הווידאו לפורמט זה, ואנו המשתמשים נידרש לשלם עבור רישיון פענוח הסרט וצפייה בו.

בשנות התשעים האינטרנט היה עוד בחיתוליו, ושני פורמטים שלטו בתמונות שהוצגו בדפי האינטרנט – פורמט JPEG המיועד לתמונות, ופורמט GIF שהיה מתאים יותר לציורים ותמונות פשוטות יותר ואנימציות. חברה בשם Unisys השתלטה על פטנט לאלגוריתם הדחיסה LZW שהיה בשימוש בפורמט תמונות זה, ובאמצע שנות התשעים התחילה לדרוש תמלוגים על שימוש באלגוריתם הדחיסה הרשום כפטנט והם הבעלים החוקיים שלו. האבסורד הוא שבשלב כלשהו, בתחילת שנות האלפיים הם התחילו לדרוש תמלוגים גם מבעלי אתרים שמאחסנים קבצי GIF כחלק מעיצוב האתר. סופה של הסאגה בנוגע ל־GIF נגמרה באמצע שנות האלפיים עם פקיעת הפטנט של יוניסיס, ופורמט חדש בשם PNG שהוגדר כיורשו של GIF והיה נקי מפטנטים.

במקרה של H.264, יצרניות דפדפנים מסוימות רכשו רישיון בתשלום עבור השימוש בפורמט. חברת Google רכשה רישיון עבור Google Chrome, אבל סוגיית החוקיות שלו מונעת שילוב שלו במימוש החופשי של הדפדפן Chromium, ולכן ימנע ממשתמשי Chromium לצפות בתוכן. Mozilla שומרים על העקרונות שלהם קצת יותר, ולא מוכנים לשלב קוד קנייני במוצרים מאחר וזה ידרוש שינוי בתנאי הרישוי של Gecko.

מה יהיה הלאה? תודות לגוגל "Do not evil" מיזם חשוב הולך לטמיון. כל עוד יוטוב לא יציע פתרון הולם וחופשי הוא יכתיב את התקדמות פיתוח התקן. בטווח המיידי אולי משתמשי כרום יהנו מגישה נוחה יותר ליוטוב, ואולי יצליחו לנגוס יותר בנתח השוק של אקספלורר בין צופי יוטוב, מוזילה עשויים להתגמש ולמצוא פתרון כלשהו שלא ידרוש שינוי רישון (להתממשק מול gstreamer או ffmpeg למשל), אבל מי שמפסיד פה הם אנחנו המשתמשים.

מה אפשר לעשות? לוודא שקולנו ישמע. אנחנו מעדיפים פורמטים חופשיים מפטנטים על כאלה שיגבילו את חופש הבחירה והשימוש שלנו.

גוגל העלו לא מזמן סקר לגבי כיוונים עתידיים של youtube. כצפוי, נושאים הקשורים ל־HTML5 ו־ogg מככבים בראש תוצאות הסקר. כפי שדיווחו אנשי fsf לאחרונה, גוגל החליטו להגביל את קולם של המצדדים ב־Ogg Theora וחסמו את אפשרות הצבעת הגולשים בנושאים הקשורים ל־ogg. במידה ועדיין לא הצבעתם בסקר, עדיין אפשר להצביע לחלק  מהפריטים הקושרים לנושא והעיקר שקולנו ישמע.

Google Wave – מה עושים עם זה?

בתחילת חודש אוגוסט קיבלתי הזמנה לארגז החול של גוגל וויב. אחרי תקופה קצרה, במהלכה סרקתי את מרבית היכולות של המערכת וגם את התוספות הנפוצות שלה, הבנתי שמדובר בעיקר במערכת עם פוטנציאל, אבל כנראה המערכת הזו לא תחליף את הדואר האלקטרוני ו/או את תוכנות המסרים המידיים.

למערכת יש יכולות, ובניגוד למערכת אחרות היא מותאמת בצורה טובה יותר לעידן הנוכחי, אבל הסירבול שלה והמגבלות שלה מקשות על השימוש השוטף בה. קחו דוגמה פשוטה – בעוד בכל תוכנת מסרים מידיים תמצאו אפשרות להפיכת מחוות טקסט לסמיילים גרפיים, בגוגל וויב זה בלתי אפשרי, והפתרון הוא להזמין לשיחה בוט, שיערוך את ההודעות שלנו ויחליף את הסימנים בצלמיות גרפיות. אותו בוט הוא למעשה תוכנה שיושבת ברשת ומאזינה לשיחות שלנו, ואף־אחד לא יכול להתחייב כי אין אדם מאחורי הבוט שעושה שימוש כלשהו בכמויות המידע שזורם אליו.

גם השיחות שלנו ב־Google Talk וב־MSN Messenger עוברות דרך שרתים מרכזיים, ו־Google אפילו הגדילו לעשות והם מתעדים אוטומטית את כל השיחות שלנו ב־Gmail, אבל שם רק אנשים שיושבים בחברה המנהלת יהיו בעלי גישה למידע, בהנחה והמערכת לא נפרצה. נניח שמישהו מתחזק בוט לתיקון אוטומטי של שגיאות כתיב; מי ערב לנו שהוא לא ישתול קישורים זדוניים בתוך השיחות שלנו עם המשפחה וחברים קרובים? להמשיך לקרוא Google Wave – מה עושים עם זה?

תוסף כרום לדפדפני אקספלורר הוא לא בהכרח האידיאל

חברת גוגל חשפה לאחרונה תוכניות לתוסף קטן למשתמשי אינטרנט אקספלורר שעלול לשנות בעתיד את צורת הגלישה שלנו ברשת – תוסף שמשתמש במנוע של דפדפן Google Chrome מתוך הממשק של אינטרנט אקספלורר באמצעות הוספת הנחייה פשוטה לדף. מבט חטוף בהנחיות שלהם לשימוש בתוסף חשף משהו מזעזע – גוגל משתמשים בהוראה X-UA-Compatible שהומצאה במרתפיה החשוכים של חברה מתחרה לפני שנתיים.

אינטרנט אקספלורר 8 תומך בתקנים יותר מגירסאות קודמות של הדפדפן, אך בכך גם נוצרה צרה חדשה – אתרים שתאמו לגירסאות קודמות של אינטרנט אקספלורר נשברות בגירסה החדשה, ונוצר הצורך להכניס תיקונים רבים לאתרים. על מנת להתגבר על "מכשול" זה, חברת מיקרוסופט הפילה פצצה בינואר 2008 – משתמשי אינטרנט אקספלורר 8 יוכלו להשתמש במנוע התצוגה של אינטרנט אקספלורר 7, ובכך למעשה איפשרו למפתחי אתרים עצלים להורות למשתמשי אינטרנט אקספלורר 8 להשתמש במנוע הישן במקום לתקן ולשפץ את החלקים השבורים באתר.

לקול מחאתם של רבים, מיקרוסופט שינו את המפרט של ההנחיה, ובמקום לשלוח לדפדפן הנחיה להשתמש במנוע של גירסה 8, הם מאפשרים לאתרים לשלוח הנחיה כי יש להשתמש במנוע של הגירסה הקודמת. למרות שגם ההנחיה הזו לא הייתה מקובלת על המבינים בתחום, מיקרוסופט סירבו להתגמש, והדפדפן שוחרר עם "מצב שבירת תקנים". מפתחי אתרים עצלנים שהיו מוכנים להודות בזה בפומבי אימצו את התגית החדשה שמיקרוסופט יצרה במיוחד עבורם, ובכך אמנם חסכו זמן בהתאמה לתקנים אבל במקביל השאירו את משתמשי הדפדפנים האחרים נעולים מחוץ לאתר ללא יכולת להשתמש בכל היכולות והאפשרויות הטמונות באתר.

בימים האחרונים גוגל שיחררו גירסה ראשונית לתוסף לדפדפני אינטרנט אקספלורר שעושה שימוש באותה תגית בשביל לאפשר לאנשים לצפות באתרים דרך מנוע תצוגה מתקדם יותר מזה של מיקרוסופט, ובכך לאפשר לבעלי האתרים להציג למשתמשי אינטרנט אקספלורר אפשרות לצפות בתכנים בצורה טובה יותר. במילים אחרות, גוגל יצרו משהו בסגנון ietab שמאפשר לבעלי אתרים לבחור את המנוע דרכו יוצג האתר.

הכל טוב ויפה, ולכאורה המטרה של גוגל חיובית ומשותפת לגופים רבים בתעשיה – להיפטר ממשתמשי אינטרנט אקספלורר 6 ולהציג להם את האתר דרך מנוע חזק בהרבה. במחשבה נוספת, יש פה שימוש כוחני של גוגל במונופול התוכן ויישומי הרשת שהם יצרו כדי לגרום לאותם משתמשים להשתמש בדפדפן של גוגל גם כאשר הם מרוצים מאד מהדפדפן המיושן והמקרטע בו הם משתמשים כעת.

גוגל יצרו תוסף חדש לדפדפן, ולמרות שהוא מתיימר לשפר את יכולות המשתמשים, הוא משאיר אותם תקועים עם הדפדפן בו הם משתמשים כעת ונותן לאנשי IT שלא ממהרים לשדרג את כל מחשבי הארגון מרווח נשימה נוסף, בטוענה שאתרים מתקדמים ניתנים להצגה. מה שנשכח במשוואה זה הדפדפן שנשאר על מחשב המשתמש, שהוא מיושן ופרוץ למפגעי אבטחה, ומשתמש שמבין פחות את חשיבות עדכון התוכנות במחשב מאחר והוא יכול לגשת לתוכן עשיר באמצעות התוסף שהותקן בדפדפן שלו.

נראה שגוגל לומדים את הצעדים של מיקרוסופט ומיישמים אותם בעצמם – מי שביקר בתקופה האחרונה באתרים של מיקרוסופט בוודאי נחשף לדרישה להתקין את Microsoft Silverlight על הדפדפן כדי "להנות מתוכן עשיר ואיכותי", ולמעשה מקבל את אותו האתר בדיוק עם קצת יותר אינטראקטיביות ואנימציות שניתנות בקלות למימוש גם ללא התוסף. גוגל ישיקו בקרוב את Google Wave וידרשו ממשתמשי אקספלורר להתקין את Google Chrome Frame כדי לגשת לתוכן שנגיש ביתר קלות בדפדפנים מתקדמים.

התוסף של גוגל שוקל חצי מגה בהתקנה הראשונית, ובהמשך מוריד 10 מגה נוספים לצורך פעולה תקינה, כך לפחות נאמר ב־Techcrunch. כלומר, 10.5 מגה בשביל תוסף שהוא למעשה דפדפן, הן מבחינת יכולות, והן מבחינת גודל. דפדפן מודרני שוקל פחות מ־10 מגה, ולא מכריח את המשתמש להמשיך בהרגל המגונה של שימוש בדפדפנים עתיקים. דפדפן מודרני יאפשר למשתמשים להמשיך להנות מגלישה רציפה, ולא לסבול מבעיות כתוצאה מהחלפת מנוע (משתמשי ietab בוודאי חשו בתופעה בעבר – דפים שהם פותחים במנוע של אינטרנט אקספלורר לא מתפקדים בצורה זהה לדפים רגילים; נתוני הטפסים, למשל, לא מועברים לדפדפן הראשי).

מה לדעתכם עדיף, לחנך את המשתמשים לחשיבות עדכון הדפדפן, או להכריח אותם להתקין תוספים נוספים על הדפדפנים שלהם? למשוך את הרשת לכיוון של אתרים תקניים, או לאפשר לכל אחד לפעול לרוחו ולכל מפתח אתרים לקבוע איזה מנוע יופעל כדי לגשת לתכנים באתריו?

הפרסומות של גוגל כרום

גוגל העלו לאחרונה סדרה של פרסומות לגוגל כרום. לדעתי קצת מסובך "למכור" דפדפן באמצעות פרסומות, במיוחד כאשר לא מציגים את היתרונות של דפדפן מסויים על פני האחר, אבל הפרסומות שלהם הצליחו לשעשע אותי.

הוידאו של גוגל, ההערות הן האסוציאציה שלי מצפייה בקטע.

מכירים את המצב הזה שאתם מעוניינים "לבדוק משהו ברשת" אבל ברגע שאתם מתחילים לחפש אתם נשאבים פנימה ומגיעים לדברים לא ממש קשורים?

ניסיון להציג את היכולות של הדפדפן בסרטון וידאו. באותה מידה זה גם יכול להיות פרסומת לצבעי טמבור או לשם הזייה פסיכודלי. 🙂

(עד מתי ישתמשו בתירוץ של קניית טבעת בשביל להציג את יכולות הגלישה הפרטית בדפדפנים?)

להמשיך לקרוא הפרסומות של גוגל כרום