השוואת מחירי שמות מתחם ישראלים

בכל פעם שאני נדרש לחדש רישום שמות המתחם שברשותי, אני מגיע למצב בו אני מוצא את עצמי מתלבט שוב ושוב באיזה רשם לבחור, ונאלץ לעבור מחדש על רשימת הרשמים של איגוד האינטרנט כדי לבחור בזה הזול ביותר שגם מציע שירות סביר.

ברשת ישנם מספר אנשים שהרכיבו רשימות השוואת מחירים, אבל במבט חטוף נראה כי אלו לא טורחים לעדכן אותן על בסיס קבוע, מה שגורם לכך שחלק מהרשמים אינם מופיעים ברשימות אלו ואחרים שמציגים מחירים לא עדכניים. כדי להתגבר על בעיה זו, הרכבתי רשימה משלי, שניתן לעדכן אותה בקלות באמצעות עריכת הדף והצעת עדכונים ב־GitHub.

במהלך הרכבת הרשימה נתקלתי במספר דברים מעניינים. למשל רשם שמות מתחם שמציג בדף הראשי של האתר שלו הצעה מפתה לרישום שמות מתחם במחיר מפתה של 49₪ בתוספת מע"מ.מחיר מפתה לחידוש שמות מתחם בגלקום… אלא שלחיצה על כפתור ההזמנה מראה שהמבצע לא בתוקף כבר די הרבה זמן.מבצע מטורף בגלקום שכלל אינו בתוקףאדם אקראי שיצפה באתר שלהם עשוי לחשוב שמדובר ברשם אטרקטיבי, אלא שקריאת האותיות הקטנות מראה אחרת. היה חשוב לי לזהות את אותם המקרים ולהעדיף להציג למשתמשים את המחירים כפי שהם בפועל, שהרי בהחלט מדובר פה בהטעיה, וגם אם מדובר על טעות בתוכן דף המידע בלבד, הרי שהדבר רומז אולי על הכושר הטכני והניהולי של אותה חברה והלקוח יעדיף אולי לבחור ברשם חלופי (אגב, למרות שהם כותבים שהמחירים שלהם "ללא תחרות" הם לא הזולים ביותר ברשימה).

טבלת השוואת מחירי הרישום שהכנתי נמצאת כאן. אשמח לקבל הצעות לשינויים ושיפורים.

 

 

אתר נקודה ישראל

בעבר כבר כתבתי פה על ההכנות לקראת יצירת סיומת שם מתחם עברית עבור אתרים בישראל. מאז האנשים שמנסים לקדם זאת לא נחו, אבל לדעתי יש פה אפס עבודה בכיוון הנכון והראוי. למה? פשוט כי מדובר בגופים בעלי אינטרסים מסחריים, או גופים שמנוהלים על־ידי אנשים שאינם פתוחים מספיק לשינויים.

חברת דומיין דה נט מספקת שמות מתחם בעברית כבר במשך שנים למאות (אלפי?) לקוחות שלא הבינו שמדובר בפעולה על גבול ההונאה, שהרי שמות המתחם שלהם לא יהיו נגישים לא למנועי חיפוש, לא לשירותים ומערכות שלא מקושרים לשרת DNS שעבר "טיפול" כדי שיוכל לזהות את הסיומות הללו, ולמעשה אף־אחד לא ערב ללקוחות שמחר או מחרתיים הם לא יאבדו את הגישה לשמות המתחם שהם רכשו במיטב כספם, ואלו גם יקרים יותר משמות מתחם חוקיים; נכון לזמן כתיבת שורות אלו מחירו של שם מתחם חדש דרכם הוא 210₪, כאשר בפחות מ־100₪ ניתן לרכוש שם מתחם רגיל.

חברת דומיין דה נט מספקת שמות מתחם בעברית תחת הסיומת ".קום", שהיא מקבילה לסיומת "‎.com" הקיימת. במקור הסיומת "‎.com" נועדה להיות בשימוש עבור אתרים מסחריים, אבל במרוצת השנים הפכה להיות נפוצה להרבה שימושים שחורגים מהמטרה המקורית, והפכה לסיומת הגנרית, בררת המחדל, של אתרים רבים ברשת, כולל האתר ממנו אתם קוראים כעת את רשומה זו.

כדי להתגבר על חוסר היותם של סיומות ".קום" לא תקינות, בחרת דומיין דה נט בחרו לנסות לקדם מול ICANN יצירה של סיומת מתחם זו שאם תאושר תהיה בבעלות חברת דומיין דה נט, ורשמי משנה שזו אולי תבחר להסמיך. לכאורה מדובר כאן במגמה חיובית, אבל לפני שנגיע לזה רצוי שנחזור טיפה אחורה…

השימוש בסיומת "‎.com" התחיל בשנת 1985, אבל רק ב־1986 התחילו חברות גדולות להבין את הצורך ברכישת נדל"ן וירטואלי בדמות כתובת שתייצג אותם ברשת. לשם השוואה, אתרי אינטרנט במובן שאנחנו מכירים כיום לא היו קיימים לפני שנות התשעים, ורק לקראת אמצע שנות התשעים התחיל הקהל הרחב להתחבר לרשת. כיום, השימוש בסיומת זו מעבר לשימוש המקורי שלה, הוא חטא קדמון, ואולי היה צריך להפנים את הצורך בהרחבת הסיומות האפשריות הרבה לפני הזמן שהתחילו לשקול זאת ברצינות.

השימוש בסיומת "‏.קום" הוא בעיקר הנצחה של חטא קדמון זה. לא רק שהוא מאבד כל משמעות הגיונית בעברית (אלא אם מישהו מעוניין להפעיל את הסיומת ".שב"…), הוא גם לא מקדם אותנו לשום מקום. כיום, אנשים מעדיפים להקליד טקסט בעברית פשוטה ולא לשלב בכתובת כל מיני מילות מפתח חסרות משמעות.

איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה לקידום השימוש באינטרנט, שבין היתר שולט בשמות המתחם תחת הסיומת של ישראל, "‎.il". סיומת זו היא בין הראשונות שהופעלו, בדגש על סיומות של מדינות, וקיימת עוד משנת 1985, אם כי איגוד האינטרנט הוקם וקיבל את השליטה על סיומת זו רק כעשור מאוחר יותר. סיומות מדינה מטרתן העיקרית הייתה ליצור הבדלה בין אתרים עולמיים, אבל לאור כך שבימיה הראשונים של רשת האינטרנט רבים העדיפו שימוש בסיומות העולמיות com/net/org, נוצר מצב בו במקומות מסוימים בעולם לא היו מודעים כלל לקיומן של סיומות מקומיות דוגמת "‎.us".

כתובות האינטרנט בצורה המוכרת לנו כיום התחילו באמצע שנות השמונים, בתקופה בה לא היו מנועי חיפוש כמו אלו הקיימים כיום, וגם משיקולי ביצועים ואחרים העדיפו לקצר ולהסתפק בזיהוי סיומות מתחם באורכים קצרים ככל האפשר. כיום חיבור נקודת הקצה לרשת מהיר פי כמה וכמה מהחיבורים שהיו שגורים אז, וגם אמצעי האחסון והזיכרון אינם דלים כפי אלו שהיו קיימים באמצע שנות השמונים, ועדיין טרם נערכה הרפורמה שתאפשר שמות מתחם עם שמות חופשיים יותר, ואולי אפילו לעודד שימוש בשמות מתחם ארוכים באמצעות הוזלה שלהם, בדומה לתכניות "מספרי זהב" בטלפוניה שמאפשרת לאנשים לבחור מספר טלפון "קליט" בעלות גבוהה יותר ממספר רגיל.

במסגרת תכנית הקצאת סיומות מדינה בשפות לאומיות של ICANN, החליט איגוד האינטרנט על בחירה בסיומת ".יל", ובכך הוא מנציח את הסיומות המסורבלות, הבלתי ברורות, הבלתי קריאות, שלא מרמזות דבר על משמעותן מעבר להיותן גיבוב תווים בשפה המקומית. איגוד האינטרנט קיים משאל בסיומו בחר בסיומת זו, מבלי לפרסם את נתוני ההצבעה, ועוד בפלטפורמה בה הייתה חשיפה רחבה אבל לקהל שאינו טכני ברובו, והוצגה דעת האיגוד בלבד מבלי לתת במה ראויה לאנשים שדעתם שונה במקצת מזו של הנהלת האיגוד.

סיומת אתרים בעברית, .יל
תוצאות המשאל של איגוד האינטרנט שבדק את הסיומת המועדפת על הטוקבקיסטים של ynet

בדומה למקרה עם הסיומת com, שהפכה לסיומת גנרית חסרת הקשר לשימוש המקורי שלה 25 שנה מאוחר יותר, כך גם סיומות מדינה איבדו במקצת ממשמעותן. בזכות הרפורמות האחרונות בסיומות, בחרו מדינות רבות להנציח את שמן כסיומת לאתרים המקומיים באותן מדינות, ובכך לא להצדיק מגבלות טכניות שהיו רלוונטיות, אולי, לפני 15 שנים, ועובדה שמדינות רבות בחרו בשמן המלא ולא בגיבוב אותיות חסר משמעות שמזכיר רק במעט את המדינה אותה הוא אמור לייצג.

רשימת סיומות שמות המתחם שאושרו על־ידי ICANN, המידע נאסף מויקיפדיה.
סיומת בשפה לאומית מדינה תעתיק
الجزائر. אלג'יריה al-jaza'ir
.বাংলা בנגלדש bangla
.中国 סין zhōngguó
.中國 סין zhōngguó
مصر. מצרים masr
.გე גיאורגיה ge
.香港 הונג קונג hoeng1 gong2
.भारत הודו bhārat
بھارت. הודו bhārat
.భారత్ הודו bhārat
.ભારત הודו bhārat
.ਭਾਰਤ הודו bhārat
.இந்தியா הודו inthiyaa
.ভারত הודו bhārat
ایران. אירן īrān
الاردن. ירדן al'urdun
.қаз קזחסטן qaz
مليسيا. מלזיה Malaysia
.мон מונגוליה mon
المغرب. מרוקו al-maghrib
عمان. עומאן Oman
پاکستان. פקיסטן Pakistan
فلسطين. האוטונומיה הפלסטינית filastīn
قطر. קטאר Qatar
.рф רוסיה RF
السعودية. ערב הסעודית as-saʢūdiyyah
.срб סרביה srb
.新加坡 סינגפור Xīnjiāpō/Sin-ka-po
.சிங்கப்பூர் סינגפור cinkappūr
.한국 דרום קוריאה hangūk̚
.ලංකා סרי לנקה lanka
.இலங்கை סרי לנקה ilangai
سودان. סודן Sudan
سوريا. סוריה sūryā
.台湾 טאיוואן táiwān/tâi-oân
.台灣 טאיוואן táiwān/tâi-oân
.ไทย תאילנד thai
تونس. תוניסיה tūnis
.укр אוקראינה ukr
امارات. איחוד האמירויות imārāt
اليمن. תימן alyemen

כפי שניתן לראות מהטבלה שלהלן, רובן המוחלט של המדינות שאושרה עבורן סיומת חלופית בחרו בשם המלא של המדינה. לעתים השם הנבחר הוא שם המדינה בשפה המקומית ולא כפי שהיא נקראת בשפתנו, ורק לעתים נדירות מדינות בחרו בסיומת מקוצרת; למשל המונגולים בחרו ".מון", והסרבים בחרו ".סרב", שזה אמנם לא שמה המלא של המדינה, אבל הרבה יותר משמעותי מאשר ".יל" ואפילו ".ישל". למה הישראלים חייבים להיות תמיד חכמולוגים ולסרב להצעה לבחור בשם המדינה המקובל בתור סיומת?

 

 

מה היה לנו כאן? שני גופים; אחד מסחרי ושני עמותה, שתי סיומות בעברית. שתי הסיומות הן בגדר "אילוץ" ומוותרות על האפשרות לתת עתיד טוב יותר לסיומות המקומיות. סיומת מקומית שהיא מילה משמעותית בשפה המקומית היא הפתרון הטוב ביותר ליצירה של כתובות בעלות משמעות וכאלו שניתנות לאיות, שיבטיחו כי למשתמשים יהיה קל להעביר אותן בצורה קולית מבלי צורך לאיית אותן, ובכך לאפשר הצגה פשוטה שלהן וגם לתת להן משמעות עבור אנשים שמורגלים פחות לכתובות אלקטרוניות. פתרון באופק? אולי, אבל אם לא ניקח את עצמנו בידיים ונשקול בכובד ראש את האפשרויות העומדות לפנינו כנראה נצטרך לחכות 25 שנים נוספות עד שיהיה בידנו פתרון הולם לסוגיה זו.

מחטף הדומיינים בעברית של חברת Domain The Net – פרק ב'

לפני שבוע כתבתי כאן על שירות האטרקטיבי של חברת דומיין דה נט – למכור במחיר גבוה מאד דומיינים בעברית שהם למעשה לא רשמיים באינטרנט ונגישים רק כתוצאה משיתוף פעולה של הרשם עם שלושת הספקיות הגדולות בארץ.

אדר שלו מסבירה בטמקא על הבעיתיות של השירות –

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

(ותודה על הלינק!)

לפני ובזמן שפרסמתי את הפוסט כאן, ניהלתי התכתבות קצרה עם אנשי דומיין דה נט. אציין שגם ללקוחות פוטנציאלים הם לא עונים בזמן סביר, ולתשובה האחרונה מהם אני מחכה כבר שמונה ימים. להלן התשובות שלהם לשאלות ששאלתי –

ש: הבנתי שהכתובות שאני רוכש נגישות רק לגולשים בארץ. כיצד מנוע החיפוש של גוגל יזהו את האתר שלי?
ת: כרגע הכתובת נגישות רק למי שגולש בארץ אולם בעתיד יתרחב לכמה מדינות שיתמכו בשירות זה

מעניין. הם טוענים שהשירות עשוי להתרחב למדינות נוספות, אבל לא מציינים רשימת מדינות ותאריכים משוערים. מהחלק השני של השאלה הם התעלמו לחלוטין; אני מניח שזה מהסיבה שהם כנראה מעולם לא פנו בצורה רישמית לחברות כדוגמת גוגל בנסיון להשיג שותפים אסטרטגיים. אני מניח ומקווה שחברות כדוגמת גוגל מבינות את חומרת המעשה ולא ישתפו פעולה עם דומיין דה נט.

ל־Ynet הם נתנו תשובה קצת יותר רצינית –

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

מעולה. זה עדיין לא מסביר שום דבר, וחוץ מלבלבל את האנשים ולגרום להם להאמין שמדובר במוצר נחוץ. גם קהל ישראלי עושה שימוש באינטרנט, ואם האתר שלי לא יהיה זמין לכל המחשבים בעולם המחוברים לרשת, מערכות שעובדות עם openid, למשל, לא יצליחו לתפקד, וכך גם RSS aggregators, וכל ישום רשת אחר שיכול לרוץ גם ממחשבים מארחים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני ממש בספק אם תצליחו לשכנע את GoDaddy או DreamHost להגדיר את הסיומת המעוברתת של דומיין דה נט. מיותר לציין שמנועי חיפוש לא יצליחו למצוא את האתר, וכן, גם הדואר האלקטרוני לא ממש יעבוד.

ש: האם כתובות האתרים שלי יוכלו לשמש גם לדואר אלקטרוני?
ת: בעתיד הקרוב יהיה גם תיבות דואר העברית על שם הדומיין.

היופי עם "עתיד קרוב" זה שאין לו הגדרה מדוייקת של זמן. גם אני נוהג להשתמש במילה "בקרוב" כאשר מנדנדים לי בנושאים מסויימים ואני יודע שהדבר לא יפתר בימים הקרובים. 🙂

בואו ננתח את הבעיה בצורה פשוטה – נניח ואני משתמש בתוכנת דואר שמותקנת על המחשב שלי – ההודעה נשלחת לשרת ה־SMTP של הספק שלי, שממש במקרה הוא גם בין שלושת ספקיות הגישה שפועלות בארץ, והם דאגו להגדיר את שרת ה־SMTP שלהם שהכתובות יזוהו. לכאורה ההודעה הגיעה ליעדה, אבל מה יקרה אם אני משתמש בשירות דואר אלקטרוני שמתארח על שרתים בחו"ל? גם ג'ימייל, גם יאהו מייל וגם הוטמייל חסומים לחלוטין משליחה של דברי דואר לסיומת הלא מוכרת של דומיין דה נט. קבלה של דברי דואר אפשרית בתיאוריה, מאחר ואין בדיקת אימות מול שולח ההודעה בפרוטוקול SMTP והפרוטוקול עצמו חשוף לזיוף כתובת השולח.

ב־Ynet נאמרו דברי חוכמה נוספים מפי יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט –

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית.

או שאדון קרן ממש לא מבין בתחום, או שיש כאן ניסיון בהונאת לקוחות פוטנציאליים. בואו נעשה סדר בדברים –

IDN היא שיטה שמאפשרת רישום שמות מתחם במגוון שפות לרבות עברית. עברנו את השלב בו הדבר היה בעייתי ועלול לגרום לתקלות ובעיות בשרתי השמות, אבל קרן מערבב פה שני דברים שונים.

שמות מתחם בעברית – ניתן לרשום דומיינים בעברית תחת הסיומת com וסיומות נוספות. הכתובות הללו הנן חוקיות ונמצאות בשליטתה ובברכת ארגוני התקינה של הרשת.

שמות מתחם בעלי סיומות בעברית (קום/נט/ארג) – סיומות אלו אינן קיימות במרחב השמות המוכר, ונמצאים בשליטתה של חברת דומיין דה נט בלבד. להבדיל משמות המתחם בעברית, גוגל לא יכול לאנדקס כתובות אלו מאחר והן אינן נגישות אליו. אם נכניס את הגדרת שרת ה־DNS של Domain The Net לכל שרתי גוגל הם יצליח לגשת אליהם, אבל כאמור זה לא יקרה בקרוב.

קרן גם נגד אמריניקזציה של הרשת כנראה (הוא רק שכח שהרשת נולדה בתור מיזם אמריקאי) –

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

מעניין שהוא לא מפרט את תרומתו לגיבוש תקן אחיד, ואיך שהם עשויים לאבד את הלקוחות ביום מן הימים. לפחות הם דאגו מראש להסיר מעצמם כל אחריות בנושא באתר שלהם.

שימו לב – יואב קרן מפאר חברה מהמזרח הרחוק בשם i-dns.net שעושה תעלולים דומים. באתר החברה ההיא הם לא מופיעים בתור פרטנרים, אבל נסלח לו על זה, כי לא באנו לקלקל לו את העסקים. לעומת זאת, יש שם דוגמאות קטנות של כתובות, שבאות להמחיש לנו איך כתובות בשפה טבעית אמורות להיראות.

מאחר וספקית הגישה שלי כבר עושה עסקאות עם התגלמות הרוע בעולם (טוב, קצת נסחפתי. בסופו של דבר גם הם ישראלים ויהודים טובים), הנחתי שכמו שאני מצליח לגשת לאתרי הדוגמה של Domain The Net (סלקום.קום, הארץ.קום, כרומגן.קום ו־עכבר-העיר.קום), כך אני אצליח לגשת גם לאתרי דוגמה של i-dns – לקחתי כתובת בערבית כנקודת פתיחה الأسماء-العربية.ك (זה אמור להוביל לאתר של i-dns.net) ואין שום תשובה. סינית (饭店巴黎.公司)? גם לא. מסקנה – כמו שאנחנו לא מצליחים לגשת לכתובות של מדינות אחרות, כך הם לא יצליחו לגשת לכתובות אצלנו. אם גוגל ירצו יום אחד ליישם את זה, הם יצטרכו לקשר הרבה סיומות לרשמים שונים ומשונים.

[ל־ICANN] יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן

לא מדוייק. השיטה של IDN הוטמעה בדפדפן, אבל לא רשמי שמות שלא קיבלו שום הסמכה. אגב, הסיבה שכאשר מנסים להיכנס לכתובת בעברית מלאה היא מופיעה בג'יבריש בשורת הכתובת של הדפדפן נעוצה בעובדה שאף־אחד לא הסמיך אותם, ואין אף־אחד שערב לניהול תקין של הדומיינים שברשותם. בתיאוריה אפשר לרכוש דומיין עברי דרכם שכולל תווים נסתרים ולהונות כך משתמשים ליגיטימיים שיחשבו שהם מגיעים לאתר אחר.

צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית

מה שקרן מנסה להגיד זה ש־Domain The Net מנסים לקבוע את הסיומות ברשת דה פקטו. אני לא חושב שיש להם את היכולות, הכוח והממון לעשות זאת, אבל תמיד אפשר לדבר ולנסות להתחבב על הקהל עם דברים המרמזים על נסיונותיהם של חברה קטנה לצאת כנגד אימפריה אמריקאית. רק שהוא שוכח ש־ICANN עצמם עושים בדיקות שטח לפריסת מערכת סיומות בשפות נוספות, ובמקביל ישנם דיבורים על פתיחת הרישום לכל הסיומות האפשריות, כך שדומיין דה נט יוכלו לרכוש לעצמם את הסיומת קום בצורה חוקית ביום מן הימים.

בנתיים, ישנה רק סיומת אחת עם תווים בעברית, ורק אתר בדיקות של ICANN שרץ תחתיה. כל מה שמספרים לכם דומיין דה נט הוא שקרים ומטרתו לגרום לכם להאמין שיש להם מוצר מצליח ביד. ICANN שולט בסיומות, ולכן איגוד האינטרנט שלנו יכול רק להשתתף בניסוי ואין לו שום סמכות להמציא סיומות חדשות. אגב, איגוד האינטרנט הישראלי עדיין לא מאפשר לרשום דומיינים בתבנית של דוגמה.co.il.

בתגובות של ynet הייתה חלוקה ברורה לשני מחנות – המצדדים ביוזמה של Domain The Net והמתנגדים. זה די ברור לאיזה מהמחנות אני משתייך, אבל אציין כמה עובדות לפני שנמשיך.

  • מרבית המשתמשים הלא מנוסים כלל לא יודעים להבדיל בין מילות חיפוש לבין כתובת האתר. פיירפוקס, למשל, יפנה את המשתמש לשירות I'm feeling lucky של גוגל כאשר הוא יזהה שהוקלד מלל בשורת הכתובת שאינו כתובת. לאתר של "בנק הפועלים" נצליח להגיע אם נקליד בשורת הכתובת "בנק הפועלים", "בנק פועלים" או אפילו סתם "פועלים", באמצעות פנייה לשירות שנמצא ברשת. הרבה יותר קל ללמד את הסבא להקליד "בנק הפועלים" במקום "בנק-הפועלים נקודה קום"; למה דווקא מקף? למה "קום"? ואיך בכלל קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?
  • נניח ואני רוצה להסביר למישהו שיכנס לאתר שלי. במקום להגיד לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום", עכשיו אני צריך להסביר לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום באנגלית". זה מפשט במשהו את המהות של הרשת? בכלל לא! להיפך – עכשיו כל חברה שמכבדת את עצמה תצטרך לקנות ולתחזק שני דומיינים נפרדים (לפחות) בשביל שמתחזה כלשהו לא ירוץ ויקנה את הכתובת של החברה.
  • למה "קום" ולא גם "קו.איל"? מה זה בכלל "קום", ולמה אין סיומת "שב"?

ולסיום – מעריב נרג יצאו בכתבה מקושקשת להפליא שמדלגת מנושא לנושא, אבל מדברת גם על הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום.

כותב אסף מרגלית

עבור דוברי העברית שזו שפתם היחידה – ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו את הידע בלועזית, זאת אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך. יתרה מזאת, ייתכן שהמיזם החדש יסייע גם לעצור את הגל הלועזי ששטף את המדינה.

יש לי הרגשה שמישהו פה נפל קרבן לדברי האנטי-אמריקניזציה של חברנו יואב קרן. "אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך" – הא? מאיפה הם אמורים לנחש את הכתובות? אפילו גוגל.קום לא זמין עבורם.

לפני עשור, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, היו מופצים בארץ חוברות שלמות שמהוות "דפי זהב" של קישורים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם. במשך הזמן האינטרנט עבר להתנהל בעיקר בזירת האינטרנט עם אתרים שמהווים אינדקסים אינסופיים של אתרים שמוינו בצורה ידנית, וכיום הכל זמין לנו מיד תודות למנועי חיפוש רבי עוצמה. אנשים שנמנים בקטגוריית "ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו" כנראה לא היו שם כשהכל רק התחיל; בואו נחזור להתחלה רק בשביל שהם לא יפספסו דבר.

אגב "חזרה להתחלה" – איך זה שגוף שמנסה לקדם תקנים ואת העתיד כמו חברת Domain The Net כתוב בעברית ויזואלית ונשבר בדפדפנים מבוססי וובקיט דוגמת אפל ספארי וגוגל כרום? ממש כאילו לא חלפו כמה שנים טובות מאז…

מחטף הדומיינים בעברית של חברת דומיין-דה-נט

בשבוע שעבר חברת דומיין דה נט יצאה עם תגלית חדשה ומרעישה – יש כזה דבר דומיינים בעברית. האמנם?

דומיין דה-נט, ספקית פתרונות ניהול שמות דומיין, השיקה [שירות] רישום של כתובות אתרים בעברית בסיומות קום, נט, וארג, בשיתוף שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות – נטוויז'ן 013, בזק בינלאומי וסמייל 012. שמות הדומיין בעברית יאפשרו לעסקים לפרסם את אתר האינטרנט שלהם בעברית, בלי עיוותים ובאופן שיהיה זכיר ואינטואיטיבי עבור הגולשים. הדומיינים בעברית יהוו שיפור באופן השימוש באינטרנט בישראל: שמות האתרים יהיו זכירים יותר, כתובים ללא עיוותים ויאפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שהשפה האנגלית מהווה בפניהם מכשול.

לכאורה, צעד מבורך, שכן אנשים רבים בארץ לא דוברי אנגלית מלידה, ולעיתים קשה עליהם הקלדת כתובות אתרים בשפה הזרה להם. אלא שלא הכל תמים, ובשירות החדיש של חברת דומיין דה נט ישנם מספר פרטים קטנים שהם "שכחו" לספר לקונים הפוטנציאלים –

א. מחיר הדומיין – חברת דומיין דה נט מתכוונים לגבות מחיר של 210 שקלים לשנה בעבור כל דומיין, ולדרוש התחייבות לשנתיים לפחות (כלומר, תשלום של 420 ש"ח עבור הכתובת בלבד). לשם השוואה, כתובת שמסתיימת ב־com/net/org עולה כיום בסביבות ה־10$, וכתובת תחת התחום של ישראל (co.il/org.il) עולה כ־20$ בלבד.
ב. גישה לדומיין – כאמור בהודעה לעיתונות שהם פרסמו, שלושת הספקיות הגדולות שיתפו פעולה איתם. מה אומר שיתוף הפעולה הזה? – שרק אנשים הגולשים דרך אחת משלושת הספקיות הללו יוכלו לגשת לדומיין החדש שלנו, ולא אף אחד אחר, שמתחבר לרשת דרך מקום העבודה שלו, המוסד הלימודי שלו, או דרך ספקית אינטרנט אחרת, קטנה יותר או מקומית. מיותר לדבר שגולשים מחו"ל נחסמים אוטומטית לגישה, מאחר ואין להם שום "שיתוף פעולה" עם חברת דומיין דה נט. במילים אחרות, חברת "דומיין דה נט" משלמת סכום כסף נכבד לספקיות כדי שהן תוכלנה להציע שירות שלא ברור מי צריך אותו.
ג. שימושי הדומיין – עם הדומיין שתקנו לא יוכל לשמש למטרות שהן מעבר לגישה ישירה לדומיין – מנועי חיפוש כגון Google יתקשו לסרוק אותו, פשוט כי הם לא יצליחו לקבל פרטים על הכתובת משרתי ה־DNS שלהם. דואר אלקטרוני אפשרי בתיאוריה עבור משתמשים מהארץ, אלא ששירותי דואר רבים (hotmail למשל) נמצאים בחו"ל וגם אלו לא יצליחו לאתר את השרת עליו מצביעה הכתובת.

יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט: "שמות הדומיין בעברית יהוו כלי שיווקי לחברות ולעסקים. השימוש בשם האמיתי של הארגון, בשם המותג, כפי שהוא כתוב בעברית ומוכר על ידי הלקוחות יביא לכך ששמו של אתר האינטרנט שלהם ייזכר על ידי הגולשים, וכמות הכניסות לאתר שלהם תגדל. באותה עת, שמות הדומיין בעברית מסירים את מחסום השפה האחרון באינטרנט".

האם הארגונים מודעים לכך שהרשם ממנו הם רכשו את הכתובת במיטב כספם בעצם גרם לאתר שלהם להיות נגיש רק עבור משתמשים דוברי עברית מישראל? האם הם ירכשו את הכתובת הזו רק בשביל שאנשים שיקלידו בעברית את כתובת האתר יצליחו לגשת אליו? מי הסמיך את אותה החברה למכור לנו דומיינים פיקטיביים ולספר לנו רק חצאי אמת, ומי בכלל אישר לספק הגישה שלי לשתף פעולה ולאפשר לחברות לעשות שימוש בדומיינים פיקטיביים? להמשיך לקרוא מחטף הדומיינים בעברית של חברת דומיין-דה-נט

על תחרות הוגנת ושמות מתחם בעלי אות אחת

עידו קינן העלה בבלוג שלו פוסט תחת הכותרת "הפאשלה של הדומיינים הקצרים". בפוסט זה הוא מסביר את הבעיתיות עם שמות מתחם קצרים (ע"פ איגוד האינטרנט הישראלי), ואיך שני דומיינים הצליחו "להחליק" ולהחליף בעלים מבלי להיחסם.

אני חושב שיש קצת יותר משני דומיינים בעלי אות אחת. ליתר דיוק יש בדיוק 26 דומיינים בעלי אות אחת.

a.co.il "פורטל" כניסה לרשת בסגנון start.co.il
b.co.il מצביע ל־a.co.il
c.co.il מצביע ל־a.co.il
d.co.il דפי זהב
e.co.il איזה סוג של אגרטור חדשות מגלובס ודה מרקר.
f.co.il מצביע ל־a.co.il
g.co.il מנוע חיפוש שעושה שימוש ב־Google Custom Search
h.co.il דף מידע על חסכון בדלק (מקושר ל־gas4car.co.il)
i.co.il מצביע ל־a.co.il
j.co.il פורטל לחינוך ובידור יהודי
k.co.il אתר מוכר בתחומו במתמקד בנושא קידום האתרים
l.co.il אתר שמציג רק לוגו. מישהו רוצה לרכוש אותו?
m.co.il "האמ אמא של ה־SMS"
n.co.il "כמה מילים על קידום אתרים באינטרנט"
o.co.il "פלאש גוגל ארץ" (מקושר ל־g.co.il)
p.co.il פורטל קישורים, "שימושון"
q.co.il מנוע חיפוש מבוסס Google Custom Search
r.co.il מצביע ל־a.co.il
s.co.il לא פעיל
t.co.il "תגובות"
u.co.il שגיאה 403 (זה אומר שיש שם שרת פעיל שמקושר לדומיין)
v.co.il מופנה ל־Domain Parking
w.co.il שגיאה 403 (זה אומר שיש שם שרת פעיל שמקושר לדומיין)
x.co.il "קידום אתרים באינטרנט"
y.co.il לא נמצא שרת
z.co.il מצביע ל־a.co.il

להגיד שהייתה "טעות" עם שני דומיינים בעלי אות אחת זה אומר שהדובר מנסה להטעות. כל הדומיינים בעלי אות אחת תפוסים, מהסיבה שכולם היו רשומים לפני 1999 או שנרשמו במחטף לפני שינוי הכללים.

עם כל הכבוד לאיגוד ולעומדים בראשו, שעושים רוב הזמן עבודה מצויינת, הסיבה היחידה שהאיגוד בחר לחסום דומיינים בעלי אות אחת הוא בשביל למנוע את השימוש בהם. שמות מתחם קצרים הנם אטרקטיביים יותר משמות בעלי 5 אותיות, קלים לזכירה ולכן בעלי פוטנציאל מסחרי רב יותר, והאיגוד ניסה למנוע את המסחר הפרוע בשמות מתחם. עצם זה שהדומיינים האלו מצליחים לעבוד רק מוכיח שלא היה כאן שום מקרה של יצירת בעיות בשרתי ה־DNS, בדיוק כמו ששמות מתחם בעברית לא מייצרים בעיות כאלה, מהסיבה שבמערכת הדומיינים הם לא נרשמים בשפה העברית אלא בקידוד מסויים של באותיות לטיניות.

האם הדומיינים המקוצרים והעבריים הם המחיקון של שנות האלפיים?