סרגלי כלים זה כל־כך 1999

מאז הפיכת האינטרנט לנחלת הכלל, רצו משתמשים רבים להפוך את מכונת הגלישה שלהם לאישית יותר. מעבר להוצאת כפתור ההדפסה מסרגל הכלים של הדפדפן (מי בכלל צריך אותו?!) פה פחות או יותר הסתיימו התכונות הפנימיות של הדפדפן, ושינויים נוספים דרשו הוספת רכיבים חיצוניים.

אינטרנט אקספלורר היה חלוץ השיפצורים של עולם הדפדפנים. למרות שהוא לא היה הראשון, בחסות ההטמעה הטובה שלו בממשקי התיכנות הפנימיים של מערכת ההפעלה "חלונות" הוא איפשר לכל יצרן תוכנה להשתיל את הרכיבים שלו בדפדפן. הרכיבים המושתלים בדפדפן התחלקו למספר קטגוריות – כאלה שמשתילים כפתור בדפדפן שמפעיל את היישום עצמו, יישומים הרצים בסרגל־צד לצד הדף, וסרגלים שמופיעים בראש הדפדפן לצד סרגל הניווט, סרגל הסימניות/מועדפים, ובהמשך גם סרגל הלשוניות.

תוספות אלו נועדו לשפר את חווית הגלישה של המשתמש, אך היו להם גם מניעים נסתרים – לפרסם את התוכנה או היישום במחשב המשתמש. אדם שיש לו מסנג'ר פתוח לאורך כל זמן העבודה שלו במחשב לא זקוק לקיצור דרך להפעלת התוכנה שתקוע לו בשורת הלחצנים של הדפדפן, אבל אדם שלא משתמש בשירותי החיפוש של אתר Yahoo! עלול להתחיל להשתמש בשירותיהם אם סרגל יאהו! ישב לו כדרך קבע בדפדפן. מאז ומתמיד אפשר היה להסתיר את הסרגלים (דרך תפריט View למשל) ואף להסירם לחלוטין, אלא שמפתחי הסרגל יוצאים מנקודת ההנחה שהמשתמש לא ירוץ לעשות זאת.

והאינטרנט געש. בין לילה תוך מספר שנים צצו להם סרגלים לכל אתר ברשת (או בשפת אנשי המאה הקודמת – "פורטל"). ליאהו היה סרגל, לאלטה־ויסטה היה סרגל ובארץ גם לוואלה! ולנענע היה.

וואלה! בר

ומה נתנו לנו אותם סרגלים? לא הרבה מסתבר. קצת חיפוש, לפעמים גם כמה לחצנים לגישה לדפים ושירותים באתר, וזהו, פחות או יותר. לא שום דבר שאי־אפשר לחיות בלעדיו.

בעלי האתרים רצו להפיץ את המוצר לכמה שיותר משתמשים, כיוון שסרגל הייתה הדרך הפשוטה ביותר להישאר כל הזמן בסביבת המשתמש, ולגרום לו להיכנס לאתר לעיתים תכופות מאחר ויש קישורים קבועים לאתר אצל המשתמש בדפדפן. כאשר הם הבינו כי לא יוכלו לשכנע את כל המשתמשים להתקין את הסרגל שלהם, הם התחילו להציע את הסרגלים כמוצרים נלווים למוצרים אחרים. בצורה כזו דחפו לנו את הסרגלים יחד עם יישומים אחרים כאשר ברוב המיקרים שילמו האתרים לכותבי אותם יישומים על ההכללה או לפי כמות ההתקנות.

בסופו של דבר הגיעו משתמשים רבים למצב בו ביצוע התקנה רגילה לתוכנות ומשחקים הייתה כדרך קבע דוחפת איזה סרגל למחשב, ורק דרך מסך ההתקנה המותאמת אישית יכולנו למנוע את ההתקנה של אותם הסרגלים. משתמשים שלא השכילו להיות בררניים בנוגע לסרגלים שהם מתקינים סיימו מהר מאד עם דפדפן אינטרנט אקספלורר עמוס במספר שורות של סרגלים, שלפחות בחלקם היו מיותרים ונשארו על הדפדפן ותפסו מקום יקר במסך (ועל מסכי 14 אינצ' של אותה תקופה כל נקודה הייתה חיונית).

בנוסף לאתרים הגדולים, ולקהילות קטנות יותר, צצו לא מעט יזמים קטנים שהבינו שאפשר לעשות כסף באמצעות שיווק שירותים בסרגל כלים. כל מה שצריך הוא ספונסרים לשירותים, ולשלם כסף לאחרים כדי שיכללו את הסרגל שלך במוצרים שלהם. אלו היו הניצנים הראשונים של התוכנות הזדוניות של ימנו.

כאשר המשתמשים התחילו להיות יותר מפוכחים והבינו שהם לא יגיעו לשום מקום עם דפדפן המצוייד בחמישה סרגלי כלים שונים, התחילו יצרני הסרגלים לשלב תכונות נוספות בסרגלים. פתאום כל סרגל משחק אותה "השוטר הטוב" ומציע לנו חוסם פרסומות מובנה, תוכנות למילוי טפסים וכדומה, כדי לשפר את התכונות הפנימיות של הדפדפן שקיימות בצורה חלקית או לא קיימות בכלל (להזכירכם – באינטרנט אקספלורר עסקינן).

נענע-בר. גם חוסם פופואפים. וואו.

כיום, חזרנו למצב בו אין דפדפן אחד ששולט על כל השוק, וגם משתמשי קצה שאינם בעלי שליטה ברזי עולם המחשוב אינם בהכרח משתמשים בדפדפן שמגיע עם מערכת ההפעלה, אם כי אינטרנט אקספלורר עדיין דומננטי בשוק. בשנים האחרונות המגמה בעולם הדפדפנים היא בפיתוח תוספות לדפדפן שאינן בהכרח מתחלקות באופן ברור למספר סוגים כפי שציינתי קודם; בפיירפוקס הרחבה יכולה למעשה להשתלב בכל פינה בדפדפן. באינטרנט אקספלורר אפשר להתקין תוספות גם כן, אם כי שם באופן מסורתי הן אינן יכולות להשתלב בכל פעולה בדפדפן.

Google Hebrew Toolbar for Firefox

סרגלי כלים קיימים גם לפיירפוקס, וסרגלי כלים עדיין נתמכים באינטרנט אקספלורר (גם בגירסה האחרונה למיטב ידעתי), אם כי בעלי אתרים כבר אינם שמים אותם בחזית האתר וממליצים על ההורדה וההתקנה שלהם לכל המשתמשים. לעומת זאת, יותר ויותר אתרים משלבים תכונות בתוך הדפדפן עצמו כתוספות עצמאיות או כאלה שמסופקות עם הדפדפן.

שורת החיפוש למשל היא שריד היסטורי מתקופה עתיקה בה היו סרגלי כלים לכל אתר. כדי שנוכל לעשות חיפוש באתר, בעלי האתרים היו מביאים לנו אותו בצורת סרגל כלים. היום הוא התכווץ ונמצא לרוב לצד שורת הכתובת, וכולל גישה מהירה לחיפוש באתרים אחד או יותר. באינטרנט אקספלורר 7 זה live.com, ובפיירפוקס 2 זה גוגל, יאהו! ומספר אתרים נוספים.

תגידו מה שאתם רוצים, אני לא חושב שצריך סרגל כלים שלם בשביל לאפשר לי לחפש בגוגל, כאשר שורת החיפוש הקטנה נותן לי בדיוק את אותו החיפוש ולא מעמיסה לי על שטח התצוגה של הדפדפן ובעשרות תכונות מיותרות.