ארכיון תגיות: זיוף

מחטף הדומיינים בעברית של חברת Domain The Net – פרק ב'

לפני שבוע כתבתי כאן על שירות האטרקטיבי של חברת דומיין דה נט – למכור במחיר גבוה מאד דומיינים בעברית שהם למעשה לא רשמיים באינטרנט ונגישים רק כתוצאה משיתוף פעולה של הרשם עם שלושת הספקיות הגדולות בארץ.

אדר שלו מסבירה בטמקא על הבעיתיות של השירות –

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

(ותודה על הלינק!)

לפני ובזמן שפרסמתי את הפוסט כאן, ניהלתי התכתבות קצרה עם אנשי דומיין דה נט. אציין שגם ללקוחות פוטנציאלים הם לא עונים בזמן סביר, ולתשובה האחרונה מהם אני מחכה כבר שמונה ימים. להלן התשובות שלהם לשאלות ששאלתי –

ש: הבנתי שהכתובות שאני רוכש נגישות רק לגולשים בארץ. כיצד מנוע החיפוש של גוגל יזהו את האתר שלי?
ת: כרגע הכתובת נגישות רק למי שגולש בארץ אולם בעתיד יתרחב לכמה מדינות שיתמכו בשירות זה

מעניין. הם טוענים שהשירות עשוי להתרחב למדינות נוספות, אבל לא מציינים רשימת מדינות ותאריכים משוערים. מהחלק השני של השאלה הם התעלמו לחלוטין; אני מניח שזה מהסיבה שהם כנראה מעולם לא פנו בצורה רישמית לחברות כדוגמת גוגל בנסיון להשיג שותפים אסטרטגיים. אני מניח ומקווה שחברות כדוגמת גוגל מבינות את חומרת המעשה ולא ישתפו פעולה עם דומיין דה נט.

ל־Ynet הם נתנו תשובה קצת יותר רצינית –

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

מעולה. זה עדיין לא מסביר שום דבר, וחוץ מלבלבל את האנשים ולגרום להם להאמין שמדובר במוצר נחוץ. גם קהל ישראלי עושה שימוש באינטרנט, ואם האתר שלי לא יהיה זמין לכל המחשבים בעולם המחוברים לרשת, מערכות שעובדות עם openid, למשל, לא יצליחו לתפקד, וכך גם RSS aggregators, וכל ישום רשת אחר שיכול לרוץ גם ממחשבים מארחים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני ממש בספק אם תצליחו לשכנע את GoDaddy או DreamHost להגדיר את הסיומת המעוברתת של דומיין דה נט. מיותר לציין שמנועי חיפוש לא יצליחו למצוא את האתר, וכן, גם הדואר האלקטרוני לא ממש יעבוד.

ש: האם כתובות האתרים שלי יוכלו לשמש גם לדואר אלקטרוני?
ת: בעתיד הקרוב יהיה גם תיבות דואר העברית על שם הדומיין.

היופי עם "עתיד קרוב" זה שאין לו הגדרה מדוייקת של זמן. גם אני נוהג להשתמש במילה "בקרוב" כאשר מנדנדים לי בנושאים מסויימים ואני יודע שהדבר לא יפתר בימים הקרובים. 🙂

בואו ננתח את הבעיה בצורה פשוטה – נניח ואני משתמש בתוכנת דואר שמותקנת על המחשב שלי – ההודעה נשלחת לשרת ה־SMTP של הספק שלי, שממש במקרה הוא גם בין שלושת ספקיות הגישה שפועלות בארץ, והם דאגו להגדיר את שרת ה־SMTP שלהם שהכתובות יזוהו. לכאורה ההודעה הגיעה ליעדה, אבל מה יקרה אם אני משתמש בשירות דואר אלקטרוני שמתארח על שרתים בחו"ל? גם ג'ימייל, גם יאהו מייל וגם הוטמייל חסומים לחלוטין משליחה של דברי דואר לסיומת הלא מוכרת של דומיין דה נט. קבלה של דברי דואר אפשרית בתיאוריה, מאחר ואין בדיקת אימות מול שולח ההודעה בפרוטוקול SMTP והפרוטוקול עצמו חשוף לזיוף כתובת השולח.

ב־Ynet נאמרו דברי חוכמה נוספים מפי יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט –

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית.

או שאדון קרן ממש לא מבין בתחום, או שיש כאן ניסיון בהונאת לקוחות פוטנציאליים. בואו נעשה סדר בדברים –

IDN היא שיטה שמאפשרת רישום שמות מתחם במגוון שפות לרבות עברית. עברנו את השלב בו הדבר היה בעייתי ועלול לגרום לתקלות ובעיות בשרתי השמות, אבל קרן מערבב פה שני דברים שונים.

שמות מתחם בעברית – ניתן לרשום דומיינים בעברית תחת הסיומת com וסיומות נוספות. הכתובות הללו הנן חוקיות ונמצאות בשליטתה ובברכת ארגוני התקינה של הרשת.

שמות מתחם בעלי סיומות בעברית (קום/נט/ארג) – סיומות אלו אינן קיימות במרחב השמות המוכר, ונמצאים בשליטתה של חברת דומיין דה נט בלבד. להבדיל משמות המתחם בעברית, גוגל לא יכול לאנדקס כתובות אלו מאחר והן אינן נגישות אליו. אם נכניס את הגדרת שרת ה־DNS של Domain The Net לכל שרתי גוגל הם יצליח לגשת אליהם, אבל כאמור זה לא יקרה בקרוב.

קרן גם נגד אמריניקזציה של הרשת כנראה (הוא רק שכח שהרשת נולדה בתור מיזם אמריקאי) –

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

מעניין שהוא לא מפרט את תרומתו לגיבוש תקן אחיד, ואיך שהם עשויים לאבד את הלקוחות ביום מן הימים. לפחות הם דאגו מראש להסיר מעצמם כל אחריות בנושא באתר שלהם.

שימו לב – יואב קרן מפאר חברה מהמזרח הרחוק בשם i-dns.net שעושה תעלולים דומים. באתר החברה ההיא הם לא מופיעים בתור פרטנרים, אבל נסלח לו על זה, כי לא באנו לקלקל לו את העסקים. לעומת זאת, יש שם דוגמאות קטנות של כתובות, שבאות להמחיש לנו איך כתובות בשפה טבעית אמורות להיראות.

מאחר וספקית הגישה שלי כבר עושה עסקאות עם התגלמות הרוע בעולם (טוב, קצת נסחפתי. בסופו של דבר גם הם ישראלים ויהודים טובים), הנחתי שכמו שאני מצליח לגשת לאתרי הדוגמה של Domain The Net (סלקום.קום, הארץ.קום, כרומגן.קום ו־עכבר-העיר.קום), כך אני אצליח לגשת גם לאתרי דוגמה של i-dns – לקחתי כתובת בערבית כנקודת פתיחה الأسماء-العربية.ك (זה אמור להוביל לאתר של i-dns.net) ואין שום תשובה. סינית (饭店巴黎.公司)? גם לא. מסקנה – כמו שאנחנו לא מצליחים לגשת לכתובות של מדינות אחרות, כך הם לא יצליחו לגשת לכתובות אצלנו. אם גוגל ירצו יום אחד ליישם את זה, הם יצטרכו לקשר הרבה סיומות לרשמים שונים ומשונים.

[ל־ICANN] יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן

לא מדוייק. השיטה של IDN הוטמעה בדפדפן, אבל לא רשמי שמות שלא קיבלו שום הסמכה. אגב, הסיבה שכאשר מנסים להיכנס לכתובת בעברית מלאה היא מופיעה בג'יבריש בשורת הכתובת של הדפדפן נעוצה בעובדה שאף־אחד לא הסמיך אותם, ואין אף־אחד שערב לניהול תקין של הדומיינים שברשותם. בתיאוריה אפשר לרכוש דומיין עברי דרכם שכולל תווים נסתרים ולהונות כך משתמשים ליגיטימיים שיחשבו שהם מגיעים לאתר אחר.

צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית

מה שקרן מנסה להגיד זה ש־Domain The Net מנסים לקבוע את הסיומות ברשת דה פקטו. אני לא חושב שיש להם את היכולות, הכוח והממון לעשות זאת, אבל תמיד אפשר לדבר ולנסות להתחבב על הקהל עם דברים המרמזים על נסיונותיהם של חברה קטנה לצאת כנגד אימפריה אמריקאית. רק שהוא שוכח ש־ICANN עצמם עושים בדיקות שטח לפריסת מערכת סיומות בשפות נוספות, ובמקביל ישנם דיבורים על פתיחת הרישום לכל הסיומות האפשריות, כך שדומיין דה נט יוכלו לרכוש לעצמם את הסיומת קום בצורה חוקית ביום מן הימים.

בנתיים, ישנה רק סיומת אחת עם תווים בעברית, ורק אתר בדיקות של ICANN שרץ תחתיה. כל מה שמספרים לכם דומיין דה נט הוא שקרים ומטרתו לגרום לכם להאמין שיש להם מוצר מצליח ביד. ICANN שולט בסיומות, ולכן איגוד האינטרנט שלנו יכול רק להשתתף בניסוי ואין לו שום סמכות להמציא סיומות חדשות. אגב, איגוד האינטרנט הישראלי עדיין לא מאפשר לרשום דומיינים בתבנית של דוגמה.co.il.

בתגובות של ynet הייתה חלוקה ברורה לשני מחנות – המצדדים ביוזמה של Domain The Net והמתנגדים. זה די ברור לאיזה מהמחנות אני משתייך, אבל אציין כמה עובדות לפני שנמשיך.

  • מרבית המשתמשים הלא מנוסים כלל לא יודעים להבדיל בין מילות חיפוש לבין כתובת האתר. פיירפוקס, למשל, יפנה את המשתמש לשירות I'm feeling lucky של גוגל כאשר הוא יזהה שהוקלד מלל בשורת הכתובת שאינו כתובת. לאתר של "בנק הפועלים" נצליח להגיע אם נקליד בשורת הכתובת "בנק הפועלים", "בנק פועלים" או אפילו סתם "פועלים", באמצעות פנייה לשירות שנמצא ברשת. הרבה יותר קל ללמד את הסבא להקליד "בנק הפועלים" במקום "בנק-הפועלים נקודה קום"; למה דווקא מקף? למה "קום"? ואיך בכלל קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?
  • נניח ואני רוצה להסביר למישהו שיכנס לאתר שלי. במקום להגיד לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום", עכשיו אני צריך להסביר לו "כנס לכתובת תומר כהן נקודה קום באנגלית". זה מפשט במשהו את המהות של הרשת? בכלל לא! להיפך – עכשיו כל חברה שמכבדת את עצמה תצטרך לקנות ולתחזק שני דומיינים נפרדים (לפחות) בשביל שמתחזה כלשהו לא ירוץ ויקנה את הכתובת של החברה.
  • למה "קום" ולא גם "קו.איל"? מה זה בכלל "קום", ולמה אין סיומת "שב"?

ולסיום – מעריב נרג יצאו בכתבה מקושקשת להפליא שמדלגת מנושא לנושא, אבל מדברת גם על הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום.

כותב אסף מרגלית

עבור דוברי העברית שזו שפתם היחידה – ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו את הידע בלועזית, זאת אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך. יתרה מזאת, ייתכן שהמיזם החדש יסייע גם לעצור את הגל הלועזי ששטף את המדינה.

יש לי הרגשה שמישהו פה נפל קרבן לדברי האנטי-אמריקניזציה של חברנו יואב קרן. "אפשרות פנטסטית להתחבר לעולם האינטרנט מבלי להסתבך" – הא? מאיפה הם אמורים לנחש את הכתובות? אפילו גוגל.קום לא זמין עבורם.

לפני עשור, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, היו מופצים בארץ חוברות שלמות שמהוות "דפי זהב" של קישורים לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם. במשך הזמן האינטרנט עבר להתנהל בעיקר בזירת האינטרנט עם אתרים שמהווים אינדקסים אינסופיים של אתרים שמוינו בצורה ידנית, וכיום הכל זמין לנו מיד תודות למנועי חיפוש רבי עוצמה. אנשים שנמנים בקטגוריית "ילדים, בני נוער ומבוגרים שלא רכשו" כנראה לא היו שם כשהכל רק התחיל; בואו נחזור להתחלה רק בשביל שהם לא יפספסו דבר.

אגב "חזרה להתחלה" – איך זה שגוף שמנסה לקדם תקנים ואת העתיד כמו חברת Domain The Net כתוב בעברית ויזואלית ונשבר בדפדפנים מבוססי וובקיט דוגמת אפל ספארי וגוגל כרום? ממש כאילו לא חלפו כמה שנים טובות מאז…