ארץ 2.0

נראה כי נאס״א עושים לאחרונה כל שביכולתם כדי להישאר בתודעה. התמונות המאלפות מכוכב הלכת הננסי „פלוטו” לא הספיקו לדעוך, והרי מאז יום חמישי האחרון מככבת במדיה ידיעה על גילוי כוכב לכת עליו עשויים להתקיים חיים, מה שהכניס חובבי חלל רבים לאקסטזה.

כוכב הלכת החדש שהתגלה נקרא בשלב זה בשם Kepler 452b; קפלר על שם המגלה שלו, טלסקופ החלל קפלר (ולא האסטרונום המוכשר יוהנס קפלר שכבר לא עמנו קרוב ל־400 שנה), והוא כוכב הלכת השני שהתגלה במערכת בשם Kepler 452, שמשמה ניתן להסיק שגם היא עצמה התגלתה על־ידי אותו טלסקופ והאסטרונומים המוצלחים שמתפעלים אותו.

בגדול, קיים דמיון קל בין קפלר 452 ב׳ לכדור הארץ שלנו. שניהם סובבים סביב כוכבים דומים (אם כי הכוכב שסביבו חג 452 ב׳ גדול ב־10% מהשמש שלנו ובהיר ממנה ב־20%), זמן ההקפה שלו ארוך בכ־20 יום מזמן ההקפה של ארץ סביב השמש, גילו המוערך בכמיליארד שנים יותר מכדוה״א, המסה שלו מוערכת פי 5 מארץ, וכוח הכבידה השורר עליו צפוי להיות פי 2 מאצלנו. כן, אם יום אחד נתהלך על פני כוכב לכת זה, המשקל העצמי שלנו יהיה כפול מהמשקל הנוכחי שלנו; כדאי לא להתמהמה ולהתחיל את הדיאטה כבר עכשיו.

מכוכב הלכת 452 ב׳ (שם זמני בהחלט) ניתן לראות את הכוכב סביבו הוא חג בגודל דומה לשמש שלנו, אבל האנרגיה המגיעה אליו עשויה להיות גבוהה ב־10% מזו שלנו, ומכאן גם כדאי לזכור להימרח בקרם נגד שיזוף ולא לשכוח כובע, כי אם הרכב האטמוספרי שלו דומה לזה שלנו, הסכנה מהשמש שלו יותר גדולה מאשר זו הקיימת ביום טיפוסי על שפת הים ליד הבית.

אבל רגע, אנחנו עדיין לא שם. המרחק שלנו מכוכב הלכת החדש שהתגלה הוא 1,400 שנות אור, ולנו אין יכולת אפילו לנוע במהירות האור. אם נכוון לכיוון כוכב הלכת החדש את הגשושית „אופקים חדשים” (New Horizons בלעז) שנמצאת כרגע בסמיכות לננס פלוטו במהירות העצומה שלה הנאמדת ב־58,536 קמ״ש, יעברו לא פחות מ־25.8 מליון שנים עד אשר היא תגיע אל המערכת קפלר 452. למסע מסוג זה נצטרך לאגור כמות מכובדת של מזון, וגם את מיטב בננו ובני בננו.

למעשה, מיטב המוחות שעסוקים כרגע במחשבות על רילוקיישן בכוכב לכת מרוחק עוד בטרם היציאה שלהם לפנסיה מתעלמים מהרבה פרטים מהותיים. כל הידע שלנו על כוכב הלכת החדש מסתכם בתצפית על הכוכב קפלר 452 הנמצא בשמיים בקבוצת „הברבור”, ובמספר ריצודים אקראיים שמניתוח התדירות שלהם – ריצוד פעם ב־385 יום בקירוב, מניחים האסטרונומים את קיומו של כוכב הלכת החדש שחולף על פני כוכב האם שלו, ומתוך המידע שהתגלה מתצפיות ושימוש במודלים מממוחשבים מתקדמים הם הניחו את מה שהניחו, וגורמים לכולנו לשקוע בדמיונות. אני לא מזלזל באסטרונומים ובממצאים האחרונים, אבל מקריאת עיתונים עשויים אנו, פשוטי העם, להניח שבאמצעות שימוש בטלסקופ הם כבר הצליחו לראות עדרי בקר מלחכים עשב ירוק ורענן במרחביו האינסופיים של קפלר 452 ב׳.

קפלר 452 ב׳ חג סביב כוכב הדומה בגודלו ובהרכבו לשמש שלנו ומקיף אותו כל 385 ימים ארציים בקירוב. לא ידוע זמן הסיבוב שלו סביב צירו, ומכאן לא נוכל לקבוע את אורך היממה עליו, וגם לא את זווית הנטייה של צירו ביחס למישור עליו הוא חג, ולכן גם לא את מספר עונות השנה עליו ואת אורכן. ידוע לנו שהוא גדול יותר, מקיף כוכב גדול יותר, ומצוי במרחב טבעתי המוגדר על ידי המדע כמרחב תומך חיים, כזה הנמצא במרחק אידאלי מהכוכב אותו הוא מקיף המאפשר טמפרטורות דומות לאלו המצויות על כדוה״א המאפשרות להרכב כימי המוכר לנו בתור „מים” להיות במצב צבירה נוזלי על פני הקרקע. במערכת השמש שלנו, אגב, המרחב האפשרי לקיומם של מים במצב צבירה נוזלי מבחינת מרחק מהשמש נע בין כוכב הלכת נֹגה לכוכב הלכת מאדים, וידוע לנו על הצטברות מים במצב צבירה נוזלי על כוכב לכת אחד בלבד הנמצא בניהם. כוכב הלכת קפלר 452 ב׳ נמצא במרחק דומה מכוכב שהוא חג סביבו, קפלר 452 אחרי שמבצעים את החישוב מחדש תוך הסתמכות על הפרמטרים הידועים במשוואה, ולכן לכאורה לפי הגדרה זו הוא כוכב לכת תומך חיים.

לפי חישובי האסטרונומים קיימת סבירות בין 49% ל־62% להיותו כוכב לכת ארצי, כלומר כוכב לכת המורכב מקרקע סלעית בדומה לכוכבי הלכת חמה, נגה, מאדים וכדוה״א במערכת השמש שלנו. הוא עשוי להיות כוכב לכת גזי, כלומר נטול קרקע מוצקה, בדומה לכוכבי הלכת צדק (יופיטר), שבתאי (סטורן), אורון (אורנוס) ורהב (נפטון), ויהיה כמובן מאד מבאס אם נגלה שהגענו לכוכב לכת שלא נוכל להתהלך עליו לאחר המסע המפרך אליו.

 

נניח שעל כוכב הלכת קפלר 452 ב׳ מתקיימים כל התנאים לקיום חיים, ונניח גם שקיימים בו חיים תבוניים והחיים עליו אינם מסתכמים בבקטריות וחיידקים (לא שאני מזלזל בבקטריות, אלו יכולות להיות בקטריות מאד אינטליגנטיות!). כוכב הלכת נמצא במרחק של 1,400 שנות אור מאיתנו. לשם השוואה, החללית „אופקים חדשים” שנמצאת כרגע בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו נמצאת במרחק של 8 שעות אור, החלליות וויג׳ר 1 ו־2 נמצאות במרחק של 18 שעות אור ו־14 שעות אור בהתאמה, והמרחק של כדוה״א מהשמש הוא 8 דקות אור ”בלבד” במונחים אסטרונומיים כוכב הלכת החדש נמצא לא רחוק מאיתנו, אבל אם חוצן חביב ינופף לנו לשלום מפני הכוכב, ולנו יהיה מכשור שיאפשר לראות אותו, יעברו 1,400 שנים עד שנבחין בו, ויעברו 1,400 שנים נוספות עד שהוא יוכל להבחין בניפוף הידיים שלנו (בהנחה שגם הוא מצויד במכשור המתקדם), וגם זה במכשור מתקדם יותר מזה הקיים ברשות האנושות כיום – אנחנו איננו מסוגלים לראות את כוכב הלכת עצמו, אלא רק את ההשפעה שלו על אור הנפלט מכוכב סמוך, שלא לדבר על תצפית בפני הקרקע או בחוצן החביב המנופף לנו לשלום.

ישנו קיצור דרך קטן בתהליך – אם על פני אותו כוכב לכת או כל כוכב לכת אחר מתקיימים חיים תבוניים וברשותם ידע מדעי דומה לשלנו, הם עשויים לצפות בנו מפני הכוכב שלהם – בשלהי המאה ה־19 ובמאה ה־20 הונחה התשתית לשידורים אלחוטיים בגלים אלקטרומגנטיים; תחילה שידורי טלגרף ורדיו ובהמשך גם טלוויזיה ונתונים, באמצעות תחנות קרקע ובהמשך באמצעות לוויינים. כל החלליות והגשושיות ששיגרנו לחלל תיקשרו או מתקשרות עם תחנות הבסיס שלהם על פני כדוה״א בצורה אלחוטית, ושידורים אלו ניתנים לקליטה באמצעות ציוד מתאים גם בכוכבים מרוחקים, בדומה למיזם SETI המנסה לזהות שידורים שמקורם מחוץ לכדוה״א.

ללא פריצת דרך משמעותית, יהיה לנו מאד קשה לתקשר עם חברים בכוכבי לכת רחוקים, שלא לדבר על לבקר בהם. כידוע, מהירות ההתפשטות של גלים אלקטרומגנטים בריק היא מהירות האור, אותו C המוכר לנו מהמשוואה המפורסמת של איינשטיין E=MC², ולפי תורת היחסות גם לא ניתן לנוע במהירות גבוהה יותר ממהירות האור. בפועל, אנחנו יודעים אמנם לשדר גלים אלקטרומגנטיים, אבל כלל לא בטוח שהספק השידור שלנו מספיק חזק כדי שהאות ייקלט ביעד המרוחק, שלא לדבר על כך שאנחנו אפילו לא מתקרבים לתנועה במהירות המקסימלית לפי תורת היחסות, שגם לפיה יעבור זמן מה עד אשר השידור שלנו ייקלט ביעד המרוחק.

ביקום של „מסע בין כוכבים”, למשל, פתרו את בעיה זו באמצעות מנוע המייצר קפלים במרקם הזמן־חלל, ולהניע את החללית באמצעות Warp Drive אל היעד מבלי לסתור את תורת היחסות מצד אחד, ומצד שני לנוע במהירות גבוהה ממנה. לפי התאוריה שמאחורי הסדרה הפופולרית, מהירות Warp1 זהה למהירות האור, ומכניסה את החללית למעין בועה בה מתקיימים החוקים הפיזיקליים המוכרים לנו, והבועה עצמה נעה בחלל במהירויות גבוהות יותר. מכאן שאם אכן ננוע בחללית במהירות Warp1 נגיע ליעדנו רק בעוד 1,400 שנה – וזה כמובן לא בא בחשבון. מהירויות Warp גדלות בצורה אקספוננציאלית, כאשר v=w^3c לפי הסדרה המקורית ו־v=w^{10 \over 3}c לפי סדרות מאוחרות יותר. כלומר לחללית אנטרפרייז NCC-1701-D  במהירות מקסימלית ייקח מספר חודשים להגיע ליעד הנכסף. די הרבה זמן לחללית שנעה במהירות גבוהה בהרבה ממהירות האור, אם אתם שואלים אותי.

האם נגזר עלינו להיות בודדים ביקום? אני מאד מקווה שנמצא יום אחד גזעים תבוניים ידידותיים במרחבי היקום העצומים, ומקווה שנוכל לתקשר איתם בקלות גם ללא השהייה של זמן קבלת תשובה הנאמד בשנים, וכן יכולת לנוע מנקודה לנקודה בחלל בזמן שכיום לוקח לנוע בין יבשות שונות על כדוה״א. נכון, זה נשמע חזון רחוק, אבל צריך לזכור כי עד לפני כ־400 שנה יבשת אמריקה רק התגלתה, וזמן השייט אליה היה נאמד בחודשים, וכיום ניתן להגיע אליה בטיסה של מספר שעות, ולהעביר מסרים אליה וחזרה בשניות. לפי סדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים, יכולת התנועה במהירות האור ומעליה תתגלה בשנת 2063, וממש בסמוך למועד השימוש הראשון בטכנולוגיה מהפכנית זו גם ייווצר הקשר הראשון המתועד בין האנושות לחוצנים (Star Trek: First Contact), ומאותו רגע והילך האנושות כולה כבר לא תהיה מקובעת לכוכב לכת אחד ולסביבה שלו.

גילוי נאות: למען הסרת כל ספק, הידע שלי בתחום מסתכם מקריאת דיווחים אודות הממצאים האחרונים ברשת, צפייה בסדרות מד״ב בטלוויזיה, ופרשנויות שלי. אין לייחס לאמור לעיל כל דבר מעבר לכך. טל״ח. 🙂

איך נולד כוכב?

מזה זמן רב אנחנו משתעשעים ברעיון להקים פלאנט עברי לפיירפוקס, שירכז בתוכו תכנים מבלוגים אחרים שנוגעים בעיקר בפיירפוקס. אינני יודע כמה אנשים ירצו להשתתף במיזם באופן קבוע (אם יש כאלה, אתם מוזמנים להשאיר לי הודעה), ולכן אנחנו צריכים איזה מכניזם שידע לקבל קישורים ב־RSS מאתרים דוגמת דלישס, ו־Google Blog Search, וצריכים לחשוב על דרך כלשהי לבקש מכותבים מזדמנים את רשותם להכללת הפוסט אצלנו.

מבחינת תוכנה, אפשר להשתמש ב־PlanetPlanet (פלאנט לינוקס משתמש בזה) שהבנתי שהיא מוגבלת למדי, וורדפרס עם תוסף ייעודי (פלאנט וורדפרס) או אפילו דרופל (בלוגרים).

מישהו רוצה לעזור בהקמה של פלאנט חדש?