מהפכות

לפני 25 שנה, בשנת 1991, סטודנט צעיר מפינלנד פיתח, כתחביב במהלך לימודיו האקדמאים, ליבה למערכת הפעלה. אותו סטודנט הוא לינוס טורבלדס, והרכיב אותו הוא פיתח מוכר כיום בשם „לינוקס”. 25 שנים לאחר מכן, לינוקס היא מערכת הפעלה נפוצה עד מאד, ומשמשת אותנו במגוון רחב של התקנים; החל משרתים עתירי ביצועים, ועד לטלפונים ניידים, מצלמות אבטחה והתקנים מזעריים נוספים.

באותו הזמן בערך, לא מאד רחוק משם פיתח אדם נוסף פרוטוקול חדש להעברת נתונים ברשת האינטרנט, הוא פרוטוקול העברת נתוני היפרטקסט. האדם שלזכותו נזקף הפיתוח החדשני הוא סר טים ברנרס לי, שפיתח אותו במסגרת עבודתו בארגון האירופי למחקר גרעיני – CERN. כיום פרוטוקול HTTP, שפת HTML ודפדפנים, נפוצים מאד ברשת האינטרנט, עד כדי כך שאנשים לא מסוגלים לתאר לעצמם שרשת האינטרנט התקיימה פעם בלעדיהם.

 

שתי המהפכות הללו התקיימו כל אחת בנפרד, והשפיעו רבות על עולמנו כיום, כל אחד מהם בתחומו. שתי מהפכות אלו הושפעו מפיתוחים קודמים והפכו אותם למיותרים, ושתיהן לא היו יכולות להתקיים ללא מהפכה גדולה יותר שהתקיימה באותה תקופה ונמצאת עדיין בשיאה, היא מהפכת המידע.

בעבר, השליטה בידע הייתה בשליטתם של קומץ יודעי דבר, ואילו הכלל היו צורכי מידע במקרה הטוב. עם התפתחות עולם המחשוב וחיבורם של מחשבים מרוחקים לכדי רשת חובקת עולם, אפשר לכל אדם הצורך מידע להפוך משותף פסיבי לשותף אקטיבי, לקחת חלק בתהליך ולהשפיע על התוצר.

עד ימיו של ברנרס–לי רשת האינטרנט הייתה מורכבת ממוסדות אקדמאים גדולים, גופים ביטחוניים וחברות מסחריות שונות. האינטרנט היה מורכב ממאות ואלפי מחשבים, כאשר תעבורת הנתונים בין אותם מחשבים היא באמצעות דואר אלקטרוני, קבוצות דיון והעברת קבצים. האינטרנט לעצמה אינה מתפקדת כמערכת אחת הטרוגנית אלא כמכלול מערכות שונות בתפקודן ובמטרותיהן, שאינן והניווט בניהן התבצע בצורה מוגבלת. פיתוחו של פרוטוקול HTTP, שפת HTML ותוכנות הלקוח („דפדפנים”) גרם בפועל להנגשת רשת האינטרנט לקהל הרחב, למחשבים להציג תוכן מגוון בצורה נוחה ויכולת לקשר אל חומרים נוספים הנמצאים על מחשב אחר בצד השני של היבשת, והיווה גורם משמעותי לכניסתו של האינטרנט לבתיהם של מליארדי אנשים מסביב לעולם.

טורבלדס, פיתח מערכת הפעלה, תחילה כתחביב ובהמשך התרחבה המערכת לכדי מערכת הפעלה כללית ושימושית. היא פותחה כתואמת לעקרונות של UNIX ו־POSIX, ותוך זמן קצר תחביבו של אדם בודד קיבל עזרה ודחיפה מאחרים, הותאם למערכות מחשב נוספות ותוך שנים ספורות הפך להיות נפוץ באקדמיה ובהמשך בעולם כולו. שיתוף פעולה עם מיזם GNU של ריצ׳רד סטולמן התגלה כהצלחה כאשר המיזם של טורבלדס בחר לאמץ את רישיון התוכנה הציבורי של מיזם GNU וכן לעשות שימוש במבחר הכלים הגדול של GNU,  ובכך לאפשר לאנשים מכל העולם להשתלב בפיתוח ולהתאים את המערכת הצעירה לדרישות שלהם.

ברנרס–לי פיתח פרוטוקול ושפה, פתוחים וגמישים. אם עד אז מסמכים נשמרו בצורה טקסטואלית בשרת קבצים, הרי שמעתה ניתן גם לקשר את המסמכים, לעבור בניהם, ואף לדלג בין מסמכים המאוחסנים במחשבים שונים לפי ההקשר – קישורים. תוך זמן קצר המיזם של ברנרס–לי, שנועד לארגון מקומי של מסמכים במכון הפך להצלחה גדולה והפך תוך שנים ספורות לפרוטוקול בולט ונפוץ באינטרנט, עד כדי כך שאנשים רבים מתבלבלים וחושבים שהאינטרנט הוא HTTP, ושסר טים ברנרס–לי בעצם המציא את האינטרנט.

שתי המהפכות הללו חבות את הצלחתן למהפכה הגדולה יותר, היא מהפכת המידע. מהפכת המידע לא הייתה מתרחשת לולא התנאים היו מאפשרים תקשורת מהירה וחובקת עולם וללא מכשולים. מאז אותם שני אירועים שתיארתי ברשומה זו קרו עוד מספר אירועים דומים, בחלקם אף יצא לי לקחת חלק, כגון אין ספור יישומי קוד פתוח ותוכנה חופשית והקמה של אתרי תוכן שיתופי ומאגרי מידע המכילים את רוב הידע האנושי המוכר לנו (ויקיפדיה ומיזמים דומים). האנושות עברה מהפכה גדולה בשנים האחרונות, ולא בטוח שהיא מיצתה את עצמה עדיין.

פיראטיות תוכנה אינה המקור לכל תחלואות המחשב

http://www.microsoft.com/israel/keepitreal/risks.aspx
http://www.microsoft.com/israel/keepitreal/risks.aspx

לאחרונה העלה תאגיד Microsoft אתר שמטרתו להסביר למשתמשים על הסכנות בשימוש בעותקים לא חוקיים של Windows, ולטענתם זהו המקור לכל תחלואי המחשב. כלומר, אם רק תרכשו עותק של ווינדוס (רצוי גם של מיקרוסופט אופיס, וכל מוצר אחר של תאגיד מיקרוסופט) מובטח שהמחשב שלכם יהיה נקי מווירוסים ולכם מקום בגן עדן.

שיהיה ברור – מטרתי כאן אינה להגן על האנשים שבוחרים להשתמש בעותקים פירטים של תוכנות. להיפך; אם בחרתם להשתמש בתוכנה כלשהי, ראוי שתשתמשו בה בהתאם לתנאי השימוש. אם אלו דורשים מכם לשלם אחרי 30 ימי שימוש ומנדנדת לכם שהגיע הזמן לשלם, מן הראוי לשלם עליה או לבחור בחלופה. כמעט לכל תוכנה ישנה חלופה חופשית, ואני אשמח לנסות לעזור בתגובות לרשומה זו.

המחשב שלך עלול להדבק בתוכנות זדוניות, שבאמצעותן ניתן יהיה לפרוץ למצלמת הרשת שלך, לגנוב את הסיסמאות והנתונים החשובים ביותר ולהשבית את המערכת שלך לחלוטין.
תוכל להגן על המידע שלך על ידי תוכנה מקורית של Windows המקנה אבטחה מלאה למחשב שלך.
ממחקר שנערך ע"י מחלקת האבטחה של Microsoft בשנת 2013 עולים 6 סיכונים עיקריים בשימוש בתוכנות לא חוקיות שחשוב שתכיר:

שמעתם? מצלמת הרשת שלכם תהיה מאובטחת אם רק תשתמשו בעותק חוקי של ווינדוס. גם הססמאות והנתונים החשובים שלכם יהיו מוגנים אם רק תשתמשו בעותק מקורי של ווינדוס. לפי מומחי השיווק של מיקרוסופט כבר לא צריך תוכנות הגנה נוספות.

1 זהירות, עוקבים אחריך!
זה שהמחשב שלך עובד, לא אומר שהכל בטוח. לא כל התוכנות הזדוניות יגרמו למחשב הביתי או למחשב של העסק לקרוס, אבל גם חדירה לפרטיות היא נזק גדול בפני עצמו.
על חלק גדול מהתוכנות הלא חוקיות מותקנים וירוסים שהם סוסים טרויאנים. וירוסים אלו מאפשרים לעברייני סייבר מכל העולם לפרוץ אליך, להפעיל מרחוק את מצלמת הרשת ולצפות בך ברגעים האינטימיים ביותר, מבלי שתהיה מודע לכך.

תוכנות לא חוקיות מתקינות סוסים טרויאנים ווירוסים. אלו לא מגיעים חס וחלילה באמצעות גלישה בעותק המקורי של אינטרנט אקספלורר שרכשתם במיטב כספכם או דרך תיבת הדואר שלכם באאוטלוק.קום. תוכנות לא חוקיות הן אסון.

בפועל, אין שום קשר בין שימוש בעותק חוקי של מערכת ההפעלה להגנה על המחשב. משתמשים רבים מוצאים את עצמם מתקינים תוכנות ממקורות מפוקפקים כתוצאה מהמלצות ברשת או אפילו סתם הודעה בדואר אלקטרוני שהבטיחה להם לראות תמונות נדירות של סלב ליגה ג'. דווקא כאן ישנו חיסרון ענק לארכיטקטורה של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט שמאפשרת להפעיל ישירות כל קובץ שמורד למחשב.

2 מכל 3 מחשבים עם תוכנה מזויפת נדבקו בתוכנה זדונית.*
2 מכל 3 מחשבים עם תוכנה מזויפת נדבקו בתוכנה זדונית.*

לפי המחקר של חברת מיקרוסופט 66% מהמחשבים עם תוכנות "מזויפות" נדבקו בתוכנה זדונית. האמת, מההכרות שלי עם מערכת ההפעלה הלא מאובטחת של חברת מיקרוסופט, סביר להניח כי הנתון הזה לא מושפע כלל מאחוז השימוש בתוכנות "מזויפות", ואותם 66% של הדבקה בתוכנות זדוניות קיימים גם בקרב אלו שמשתמשים בעותקים חוקיים של ווינדוס.

2 כל המידע שלך יכול להימחק ברגע
תוכנה לא חוקית יכולה למחוק קבצי עבודה חשובים, מצגות מושקעות, מסמכים אישיים או תמונות משפחתיות שלא גיבית.

האמת שמידע יכול להימחק ברגע גם עם עותק חוקי של ווינדוס. לא שמעתי על שום תוכנה זדונית שמטרתה למחוק תוכנות זדוניות. רוב האנשים שאיבדו מסמכים אישיים או תמונות חשובות איבדו אותן מתוך טיפשות שהם לא הקפידו לשמור אותן במקום בטוח, ולא שום דבר אחר.

ב- 3 מתוך 4 מחשבים בעלי תוכנה לא חוקית עדכון ה-Windows הושבת, בדיקות המקוריות נעקפו והגישה לעדכוני אבטחה חיוניים נדחתה.*
ב- 3 מתוך 4 מחשבים בעלי תוכנה לא חוקית עדכון ה-Windows הושבת, בדיקות המקוריות נעקפו והגישה לעדכוני אבטחה חיוניים נדחתה.*

75% מהמשתמשים בעותקים לא חוקיים של ווינדוס בחרו לבטל את מנגנון העדכונים האוטומטיים. למה הם עשו זאת? בטח מחשש כי העותק של ווינדוס שברשותם יזוהה כלא חוקי וייחסם, אבל סביר יותר להניח שהם חסמו אותו כי הפריע להם שהעדכונים האוטומטיים מחייבים הפעלה מחדש של המחשב בכל עת ולא מתבצעים ברקע בצורה שקטה. סביר להניח כי רבים מהמשתמשים החוקיים של ווינדוס בוחרים גם הם לנטרל את העדכונים הללו מסיבה דומה.

3 אפשר בקלות לגנוב לך את הכסף
תוכנות לא חוקיות הן גן עדן להאקרים ועברייני רשת. ע"י פעולה פשוטה, ניתן לגנוב בקלות את פרטי חשבון הבנק הפרטי שלך או של בית העסק ואת הסיסמא, ולהגיע לחסכונות שלך באין מפריע.

שימו לב איזה יופי. אם לא תשלמו על ווינדוס יבואו אנשים רעים ויגנבו לכם את פרטי האשראי. כי לחברות האשראי אין מחלקות שלמות שמטרתן להילחם באיומים אלו, ופשוט לא ניתן להתקין תוכנות מעקב על עותקים חוקיים של מערכת ההפעלה. הא, לא?

 2 מכל 3 מחשבים עם תוכנות לא חוקיות מכילים תוכנה זדונית שמאפשרת להאקרים גישה ישירה לסיסמאות ולפרטי כרטיס האשראי.*

2 מכל 3 מחשבים עם תוכנות לא חוקיות מכילים תוכנה זדונית שמאפשרת להאקרים גישה ישירה לסיסמאות ולפרטי כרטיס האשראי.*

אם מיקרוסופט יכולים להגיד בצורה כזו בטוחה כי 66% מהעותקים של ווינדוס כוללים תוכנה זדונית, מה הסיכוי שמיקרוסופט בעצם מעודדים את אותם עבריינים להפיץ תוכנות זדוניות? בפועל מעטים המקרים שתוכנה זדונית מגיעה עם מערכת ההפעלה, פשוט כי זה מסובך מידי ומהר מאד יזהו את אותן נוזקות. רוב התוכנות הזדוניות מותקנות על מערכת ההפעלה אחרי שהיא כבר הותקנה, ולרוב אינן מוצמדות לעותקים פרוצים של יישומים שונים. כמו־כן, שימו לב שהם חוזרים כאן על הנתונים של תירוץ מספר אחד ופשוט שינו קצת את התמונה ואת הטקסט.

4 המחשב שלך חשוף לתקיפות וקריסות
ברוב התוכנות הלא חוקיות, יכולות האבטחה המובנות הושבתו. לכן גם אם המחשב שלך בסיכון, לא תקבל חיווי או התראה ויהיה קשה יותר לטפל בבעיה ולמנוע נזק רציני.

כאן כבר מדובר בעיקר בטקטיקת הפחדה. אנשים משתמשים בתוכנות לא חוקיות, ולכן משביתים את יכולות האבטחה של המערכת. בפועל, מדובר כאן בטיפשות, שהרי גם תוכנה חוקית וגם תוכנה לא חוקית פגיעות בדיוק לאותם מחדלי אבטחה, ולכן רצוי להקפיד לשמור על הרמה המקסימלית של אבטחה. כן, גם אם בחרתם להשתמש בתוכנות לא חוקיות, וגם אם "אין לכם שום דבר חשוב במחשב".

ב- 77% מהמחשבים עם התוכנות הלא חוקיות הושבת עדכון ה- Windows, נעקפו בדיקות ונדחתה הגישה לעדכוני אבטחה חיוניים.*
ב- 77% מהמחשבים עם התוכנות הלא חוקיות הושבת עדכון ה- Windows, נעקפו בדיקות ונדחתה הגישה לעדכוני אבטחה חיוניים.*

מיקרוסופט חוזרים כאן על המידע שהופיע בתירוץ מספר 2, רק שאחוזי הנפגעים עלו מ־66% ל־77%. (לפי התמונה אפילו 80%!). מעניין אם הם ניסו לשאול את אותם משתמשים למה הם מנטרלים את עדכוני האבטחה לפני שהם מתחילים להאשים אותם בעבריינות. ושוב, גם חלק מהמשתמשים החוקיים בוחרים לנטרל עדכונים, ומהם מיקרוסופט מנסים להתעלם באלגנטיות.

5 אחריות היצרן על המחשב עלולה להתבטל
חשוב לדעת כי משווקים המתקינים תוכנות לא חוקיות במחשב, נוטים להחליף את הכונן הקשיח בכונן לא מקורי עם תוכנות המסכנות את המחשב החדש שקנית לבית או לעסק, מה שעלול לגרום לביטול אחריות היצרן. לכן יש לרכוש אך ורק ממשווק מורשה.

עד כאן תקפו מיקרוסופט את משתמש הקצה שלא יודע לשמור על אבטחת המחשב שלו. כאן כבר מתחילים ללכלך על משווקי המחשבים. ראו איזה יופי – לפי מיקרוסופט כל המחשבים מגיעים עם תוכנה חוקית מהיצרן, וכדי להתקין תוכנות לא חוקיות המשווק מחליף את הדיסק הקשיח עם "כונן לא מקורי". לא שמעו בחברת מיקרוסופט מעולם על האפשרות של ביצוע פירמוט לדיסק הקשיח, לפי מיקרוסופט כנראה המשווק מחזיק במחסניו עשרות אלפי דיסקים קשיחים מקוריים עם תוכנות של מיקרוסופט שהוא בחר לא להציע ללקוחותיו.

ב28% מהמחשבים עם תוכנות לא חוקיות הוחלפו הכוננים המקוריים.*

מעניין מה המשמעות של "כונן לא מקורי" לפי הז'רגון של חברת מיקרוסופט. תיכף יתחילו לספר לנו שכונן לא חוקי עלול לגרום לבלאי מואץ של הקרנל. בבל"ת.

6 אתה עלול להפיץ וירוסים
האקרים מתקינים וירוסים בתוכנות פיראטיות במטרה להתפשט ולגרום נזק לכמה שיותר מחשבים. היעד שלהם למעשה הוא כל אנשי הקשר והלקוחות שלך. כשוירוס חודר למחשב שלך הוא מאתר אוטומטית את פנקס הכתובות הפרטי שלך או של בית העסק ושולח דואר זבל לכל הכתובות עם הצעות מזויפות וקישורים לתרמיות.

כנראה לחברת מיקרוסופט היקרה נגמרו התירוצים, אז הם מביאים כאן את תירוץ מספר אחד בניסוח קצת שונה. אם אתם משתמשים בתוכנה לא חוקית אתם מעמידים את המחשב שלכם לרשותם של עברייני מחשבים שמשתמשים בכם כדי להפיץ וירוסים. זה שאתם יכולים לחסוך כך סכום כסף רב כלל לא נלקח בחשבון, וגם לא מוזכר שרובן המכריע של התוכנות הלא חוקיות שמסתובבות ברשת דווקא נבדקו ונמצאו כנקיות מנוזקות.

 ב-91% מהמחשבים עם תוכנה פיראטית היו גם וירוסים, שאת רובם תוכנת האנטי-וירוס לא יכלה להסיר.*
ב-91% מהמחשבים עם תוכנה פיראטית היו גם וירוסים, שאת רובם תוכנת האנטי-וירוס לא יכלה להסיר.*

*מקור: מחקר אבטחת מחשבים של Microsoft ,2013.

זה שיש וירוסים במחשבים המשתמשים במערכת ההפעלה של מיקרוסופט כלל אינו קשור כאמור לחוקיות התוכנה, אלא לארכיטקטורה הבסיסית של מערכת ההפעלה. מערכת הפעלה טובה תקשה יותר על פעילותן של תוכנות זדוניות במחשב, ולא תדרוש מהמשתמשים התעסקות אינסופית באבטחת ותחזוקת המחשב. אם 91% מהמחשבים עם תוכנות פיראטיות מכילים וירוסים, אני לא אתפלא אם הנתון המקביל בקרב משתמשים פרטיים חוקיים הנו אף גבוה יותר. כמו כן, כדאי להדגיש כי מקומות עסק מקפידים יותר לרכוש רישיונות לתוכנות, ולאלו יש גם את המשאבים הנדרשים כדי להעסיק אדם שתפקידו יהיה לנהל את המחשבים בארגון, ולכן הגיוני שבבתי עסק כמות הווירוסים במחשבים תרד, וזה כנראה עוד נתון שחברת מיקרוסופט בחרה להתעלם ממנו בסקר שלה.

מיקרוסופט מסכמים את הרשימה במשפט אחד:

כעת, כשאתה מכיר את הסיכונים, הקפד לרכוש תוכנה מקורית!
תהיה מקורי

הם צודקים. אל תשתמשו בעותקים לא חוקיים של תוכנות. אתם פוגעים בהכנסה של חברות גדולות וגורמים לפיטורי עובדים. למרות זאת, אם מאסתם בשיטת התמחור הבעייתית של תאגידי ענק כגון מיקרוסופט ולמסעות ההפחדה שלהם כנגד אנשים פרטיים שפשוט אין בכיסם את העלות הגבוהה הנדרשת לרכישת רישיונות שימוש עבור כל תוכנה ותוכנה במחשבם, שדרוג המחשב ומערכת ההפעלה מידי שנתיים (ולשלם כסף רב נוסף בכל שדרוג) ואולי גם אין ברשותם את המיומנות הנדרשת לביצוע כל פעולות התחזוקה השוטפת במחשבם.

משתמשים רבים משתמשים במערכת ההפעלה Microsoft Windows XP שיצאה בתחילת העשור הקודם ועדיין נחשבת לנפוצה מאד. רבים מאותם משתמשים רכשו את המערכת במיטב כספם ונתקלו בימים האחרונים בדרישה חד משמעית מצד חברת מיקרוסופט לשדרג את מחשבם לגרסה החדשה והלא מוצלחת של ווינדוס, Windows 8. משתמשים אלו נהנו עד כה ממערכת הפעלה שהתאימה לצורכיהם, אבל חברת מיקרוסופט מעוניינת להגדיל את רווחיה ולקבל מהם תשלומים נוספים, ובאופן כללי בחרה להפסיק להציע שדרוגים למשתמשים אלו.

יש חלופה. עוברים ללינוקס. לינוקס היא מערכת הפעלה חופשית ומתקדמת, ששמה את המשתמשים במרכז ולא מחייבת אותם להוציא תשלום קבוע בעד השימוש או להגביל את יכולותיהם של המשתמשים בה. ישנו מגוון רחב של הפצות לינוקס המהוות את ליבת המערכת ואוסף תוכנות נלוות לה. ההתקנה של לינוקס אינה מסובכת, ומאפשרת להמשיך לגלוש בצורה מאובטחת ולהתנתק מידיהם הארוכות של תאגידים המנהלים מעקב אחר משתמשים ומחפשים רק להגדיל את מקורות ההכנסה שלהם.

איך מסבירים על לינוקס לקהל של סטודנטים?

כפי שאתם בוודאי יודעים, אני מבלה את זמני בתקופה האחרונה על ספסל הלימודים. בין לבין יוצא לי באופן תדיר לשים לב להבדל הניכר בין מה שמלמדים באקדמיה, לבין מה שקיים ונדרש בחוץ. בעוד אצלנו מקפידים בחלק מהקורסים לגרום לסטודנטים להבין כי ההובלה הטכנולוגית נתונה כיום בידי ‎.net וטכנולוגיות דומות, בפועל מה שייתן לאדם בתחומי המחשוב את קרש הקפיצה לו הוא זקוק הוא שליטה בטכנולוגיות נפוצות וגמישות יותר ויכולת לזהות מגמות שוק ולסגל לעצמו יכולת ללמוד להשתמש בהן כדי להוציא את המרב.

התמזל מזלי ואצטרך להעביר הרצאה קצרה מיד לאחר חג הפסח לקהל של סטודנטים שלומדים עמי על לינוקס. מדובר בקהל שההכרות שלו עם לינוקס ותוכנה חופשית הנו מועט, אם בכלל, והתכנית שלי היא לנצל את המעמד כדי לחשוף אותם לצורת מחשבה שונה מזו שהם רגילים אליה, וכמובן גם להבין שמערכות הפעלה ותוכנות בקוד פתוח נבנו על־ידי אנשים כמונו, עבורנו, ובזכות שילוב הרעיונות שלהם בקוד, לרווחת הכלל.

לאחר חיפוש קצר ברשת, שהראה שלא קיימת מצגת מוכנה שעונה על הצרכים שלי (ובלאו הכי העדפתי להכין משהו משלי מאשר להתבסס על מצגות מיושנות), ושאלתי חברים מה לדעתם צריך להיכלל במצגת מסוג זה. לאחר מכן התיישבתי לנסח את המצגת על בסיס ידע אישי ומקורות כמו ויקיפדיה וגוגל, והתוצאה לפניכם.

העליתי את המצגת ל־github כדי לשמר אותה ולאפשר לאחרים לעשות בה שימוש חוזר לפי הצורך ובקלות. כמובן אשמח לקבל משוב ממקסימום אנשים לפני שאעביר אותה וגם לאחר מכן כדי שנוכל לדאוג שתהיה ברשותנו מצגת שמסבירה בצורה פשוטה וברורה על לינוקס לקהלים דומים.

קוד המקור זמין ב־github. אשמח לקבל הצעות לשינויים ושיפורים הן פה בתגובות והן ישירות ב־github.

השתדרגתי לאנדרואיד

במהלך הנסיעה הקצרה לחו"ל לפני שבועיים, ביצעתי משימה נוספת עליה לא טרחתי לכתוב בפוסט המסכם – רכשתי מכשיר טלפון חדש שיחליף את המכשירים המיושנים שהשתתפו בנוכחותי במהלך השנים האחרונות, תוך כדי ניצול העלויות הנמוכות הכרוחות ברכישת מכשיר בחו"ל.

המכשיר שעלה בגורל הוא Samsung Galaxy S II, שנחשב לאחד מהמכשירים המתקדמים שישנם בשטח, מריץ מערכת הפעלה אנדרואיד, ומופעל עם ליבת לינוקס, כי מה שטוב לשרתים רבי עוצמה, מחשבים אישיים וגם לציוד היקפי טוב גם למכשירים ניידים. הטלפון החדש מחליף בצורה מלאה את הטלפון הנייד הקודם שלי, וגם את הסייען הדיגיטלי האישי ששימש למגוון מטרות שהוא לא בהכרח היה מיועד אליהן במקור.

צילום עצמי

אז מה יש לנו? טלפון עם מעבד מהיר, מסך צבעוני, מסך מגע, bluetooth,‏ wifi,‏ gps, מצלמה קדמית ואחורית, ועוד ועוד. בזמן הקצר שהמכשיר היה ברשותי הספקתי להוציא את העיניים לכמה חובבי תפוחים מושבעים שנאלצו להודות שהמכשיר הזה הוא פשוט טוב יותר מהמכשיר הנוכחי שלהם.

לאחר התאקלמות קצרה בארץ הקודש, זכה המכשיר לאיפוס ומחיקת התוכנה, לטובת הפצת אנדרואיד טובה יותר. כרגע המכשיר מריץ Cyanogenmod, שנותנת גישה נוחה יותר לקרביים שלו במחיר של אובדן התוכנות שסמסונג ראו לנכון לשלב במכשיר, וגם מקלט ה־FM ששבק חיים לפחות עד העדכון הבא.

כחלק אינטגרלי מתהליך השדרוג זכה המכשיר למקלדת עברית שלא דורשת התקנת תוכנות נוספות, וגם ממשק עברי שהחלטתי לוותר עליו לעת עתה. בשדרוג הבא אני מניח שהמכשיר גם יריץ ICS.

Android Busybox shell

המכשיר כרגע "ערום". הזמנתי מ־Dealextreme בגדים למכשיר, ואני מקווה כי אלו יגיעו במהרה. המכשיר גם נטול תכנית נתונים סלולרית, ולכן גם אני נאלץ להימנע משימוש באינטרנט סלולרי בשלב זה. אני מקווה שמדובר בהחלטה נבונה, ושמחירי המסלולים יצנחו למחירים שפויים בחודשים הקרובים תודות לרפורמה המבורכת בתחום.

עד כה על המכשיר התקנתי מספר תוכנות, בניהן את התוכנות הבאות: (אם יש לכם המלצות לתוכנות שימושיות נוספות אשמח לשמוע על כך)

פיירפוקס לאנדרואיד, במבחר צבעים וגדלים
  • Mozilla Firefox– ובכן, לרגע לא חשבתם שאני אפסח על הדפדפן הזה, נכון? בכל מקרה, כרגע המכשיר מצוייד בשלוש גרסאות שונות של פיירפוקס, בשאיפה שהן יעזרו לי להוציא את המיץ מהרשת טוב יותר.
  • CSipSimple – לקוח VoIP משוכלל שמאפשר לבצע שיחות מוזלות עם קו ישראלי בארץ ובחו"ל (שימו לב שיש ליצור חשבון בספק טלפוניה כלשהו).
  • ConnectBot – תוכנת טרמינל משוכללת המאפשרת לגשת לקרבי המכשיר וגם לשרתי SSH מרוחקים.
  • Hacker's Keyboard – אנדרואיד כולל אמנם מקלדת מלאה, אבל למי שמתכנן לעבוד על שרתים מרוחקים או אפילו סתם מעוניין ביכולות עריכה נוחות יותר בשורת הפקודה או בשדות טקסט, מקלדת מלאה יכולה להיות תוספת מבורכת. מקלדת זו כוללת מקשי חצים, Tab,‏ Escape, מקשי פונקציות ועוד. מקלדת זו אינה ברירת המחדל שלי, אבל אני מוצא את עצמי עובד איתה די הרבה.

ComposeKey למתקדמים

חודש שעבר כתבתי כאן על השימוש במקש ComposeKey על מערכות לינוקס, וכיצד הטכניקה הזו יכולה לאפשר למשתמשים להקליד בקלות תווים שלא נמצאים באופן רגיל על המקלדת ובפריסת המקשים הנבחרת. במהלך החודש האחרון נשאלתי לא פעם כאן ובמקומות אחרים, ואני מניח שהמידע הזה יהיה שימושי גם לאחרים.

עברית – כפי שציינתי גם בפוסט המקורי, כשעובדים עם locale עברי מאבדים חלק ניכר מהגדרות ברירת המחדל. הדרך לפתרון של בעיה זו היא שמישהו יקח יוזמה ויקח חסות על הקובץ, אבל לא ידוע לי על מישהו שהביע עניין בזה עד כה. בנתיים אפשר לעשות include לקובץ האנגלי או להעתיק את הקובץ האנגלי אל קובץ ההגדרות האישי.

קובץ הגדרות מקומי – בלינוקס ישנו מבחר של תוכנות רבות שמתרגמות את הקשות המקלדת לתווים, והתמיכה שלהן באפשרויות מתקדמות כמו ComposeKey לא תמיד זהה, מה שיכול לגרות ל־ComposeKey לא לתפקד, לא לקרוא את קובץ ההגדרות בתיקיית הבית, או לא לאפשר לקובץ ההגדרות בתיקיית הבית לטעון את קובץ ההגדרות הגלובלי. בעוד חלק מהתוכנות מאפשרות להגדיר את אמצעי הקלט (Input Method) ברמת התוכנה (למשל gedit,‏ pidgin, ותוכנות אחרות שמבוססות על GTK), תוכנות אחרות משתמשות בברירת המחדל ולא מאפשרות להחליף את התוכנה בשום דרך.

X Input Method היא מערכת הקלט הוותיקה של X, וכל עוד אין לנו צורך בתכונות מתקדמות שנדרשות עבור מספר שפות אסיאתיות (כי לנו יש את הצרות שלנו…), אין שום מניעה להשתמש בו. את התוכנה הפעילה שאחראית על הקלט ניתן להחליף באמצעות הפקודה im-switch; יש לבצע התחברות מחדש לסביבה הגרפית כדי שהשינוי יבוצע.

עוד תווים – בעוד שהשימוש המקורי של Compose נועד לאפשר גישה לתווים שלא קיימים על המקלדת כמו סימני ניקוד ומספר מוגבל של תווים נוספים, השפע של יוניקוד איפשר להשתמש בתכונה לתווים רבים נוספים. לאנשים שאפשרויות ברירת המחדל לא מספיקות להם, ואין להם רצון לנהל קובץ הגדרות פרטי משלהם, ישנם מספר אנשים שהפיצו קבצי הגדרות ברשת. בניהם dotXCompose שאני מוצא אותו מתעדכן באופן תדיר, והוא הרבה פחות שמרני מבחינת האפשרויות. באמצעות התקנה פשוטה אפשר להנות ממאגר הסימנים המורחב שלהם, שכולל גם סימנים גרפיים שימושיים (‪✉ = &mail, ✈ = &plane‬, למשל) וגם תווים שיכולים להיות שימושיים לכל אלו מבנינו שמקפידים להוסיף RLE, LRE, PDF, RLM ו־LRM בכל מקום שמתבקש.