ראיון על פיירפוקס ותאימות אתרים

מחר בערב אשתתף בתוכנית רדיו ברשת ב' ואדבר על הצורך בתאימות אתרי הממשל ואחרים לתקני הרשת המקובלים וגם על הגירסה החדשה של פיירפוקס.

אני מתכנן להזכיר את פעילות "ממשל זמין" בנושא התאימות וגם את המידע שהם משחררים בנושא, ואת חשיבות התאימות לכלל הדפדפנים כאמצעי המאפשר גישה לאתר לכל שכבות האוכלוסיה ללא הפלייה בין אזרחים במדינה על רקע מפרט המחשב ומערכת ההפעלה בה הם בחרו להשתמש.

כמו־כן, אני אציין את הפעילות שלנו בנושא התאימות, ואת הפעולות שאנו עושים כדי להפעיל לחץ על בעלי האתרים להמיר אותם לקוד תקני.

לגבי פיירפוקס 3.5 אני אציין שיצאה גירסה חדשה, ובמספר מילים על היכולות החדשות בדפדפן.

כאן אני צריך את עזרתכם – האם יש מסרים נוספים שלדעתכם רצוי שיועברו בשידור?

חדשות תאימות אתרים

זמן רב שלא כתבתי פה בנושא הזה, למרות שיש התפתחויות בנושא התאימות של האתרים הגדולים לדפדפנים השונים ותקנים.

1. רשת אתרי "הארץ" (לרבות קפטן אינטרנט ו־TheMarker) חזר לעבוד לאחרונה בצורה תקנית. הסיפור עם אתרי "הארץ" מעניין, והתחיל יחד עם שחרור Mozilla Firefox 1.5. למען הדיוק ההיסטורי הוא עד לגירסה זו של פיירפוקס רק משתמשי ספארי היו חשופים לבאג, אבל לאור כמות השימוש הזעומה בדפדפן זה אז, הבעיה "נחשפה" רק עם שחרור פיירפוקס.

בגירסה זו של פיירפוקס בוצע תיקון שחשף באג במערכת התוכן של אתר הארץ, שהצהירה על קידוד עברית ויזואלית, בעוד בדפים עצמם הוגדר קידוד עברית לוגית. הבאג כאמור הופיע לראשונה בפיירפוקס 1.5, ובהמשך גם בדפדפנים אחרים, כאשר בכל אותו הזמן בדפדפן אינטרנט אקספלורר דפים מוצגים כראוי, מהסיבה שהדפדפן של מיקרוסופט לא מתייחס גם היום להעדפת הקידודים בצורה הנכונה.

אפי נדיב, אדם טוב עם חוש בפיתוח הרחבות לפיירפוקס, לקח את המושכות לידיו ופיתח הרחבה שמטפלת בנושא. ההרחבה זכתה להצלחה מסחררת, ובמשך תקופה ארוכה קישור אליה קיים מדפיו של אתר "קפטן אינטרנט", מדור המחשבים של עיתון הארץ.

באג בנושא דווח בבאגזילה, ולאחרונה גם בכרומיום ובוובקיט, ודובר עליו לא פעם בפורומים של מוזילה ישראל, בפורומים אחרים ובבלוגים רבים.

אפילו הארץ עצמם כתבו על זה פעם, אלא שלמרבה הצער גם הפתרון שלהם הופיע במהופך.

קפטן הצילו! האתר מופיע לי הפוך בפיירפוקס! מה לעשות?
מאמר באתר הארץ עם המלצה להורדת הרחבה לתיקון הבעיות שלהם (איזה מזל ששמרתי תצלומסך)

2. אתר אורנג' מעולם לא היה ידידותי למשתמשי פיירפוקס, אבל היה בו חלק שכבר תקופה ארוכה מתפקד לסירוגין – שליחת SMS בחינם מהאתר. למשך תקופה מסויימת הוא לא עובד, ואף נכתבו תסריטים שמתיימרים לתקן אותו. אחרי פרק זמן האתר משתנה, התסריטים נשברים, ושום דבר לא עובד. בחודשים האחרונים הוא עבד בצורה מעניינת מאד – אפשר היה לשלוח הודעות מהאתר אלא שהוא היה מקזז את השליחה מההודעות שבתשלום ולא מההודעות שבחינם, רק תחת פיירפוקס. בכל פעם שזה קרה לי הייתי מתקשר לאורנג' והם היו במקום מבטלים את החיוב מבלי להודות בקיום הבאג ומבלי להתחייב להתאים את האתר לפיירפוקס. כאמור, עכשיו – תקין.

מערכת שליחת ההודעות באתר אורנג עובדת בפיירפוקס - מזל טוב!
מערכת שליחת ההודעות החדשה באתר אורנג'

3. על הכוונת – אתר בנק הפועלים היה מהבנקים הראשונים שתמכו בגישה לחשבונות באמצעות מוזילה ופיירפוקס. נראה שבעיה שהייתה אצלם במשך תקופה ארוכה נעלמה, והתפריטים לא מתהפכים יותר בפיירפוקס. לא מזמן נכנסתי לאתר והזדעזעתי לגלות שהבעיה עדיין שם. בהתכתבות שהייתה לי עם צוות האתר הם טענו כי הבעיה מתרחשת בלינוקס בלבד ושהאתר שלהם תומך בשלב זה בפיירפוקס תחת ווינדוס ומקינטוש בלבד. ניסיתי לשחזר את הבאג בווינדוס ואכן נראה ששם זה עובד חלק. מישהו מצליח לשחזר את הבאג בווינדוס כדי שנוכל להוכיח שהם טועים?

הערות הצעות ותלונות על אתרים אחרים? ניתן לכתוב כאן בתגובות.

פגישה עם אורי עידן מ־w3c

לפני קרוב לשבועיים פורסם כי אורי עידן קיבל לידיו את ניהול הסניף הישראלי של w3c. בשבוע האחרון נפגשתי עימו וייצגתי את מוזילה ישראל, להביע את תמיכתנו בגוף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם ביחד.

אורי סיפר כי לסניף המקומי שני תפקידים עיקריים –
א. להוות קשר בין הקהילה בארץ לבין ארגון W3C, ובכך לפעול לקידום רעיונות של פעילים בארץ
ב. לקדם את מטרות הארגון בארץ בכל הקשור באימוץ תקנים על־ידי האתרים בארץ.

בכל הקשור לאימוץ תקני W3C, ישראל נמצאת הרבה אחרי מדינות אירופה, וזו גם אחת מהסיבות המרכזיות לכך שאינטרנט אקספלורר שולט על אחוזים ניכרים מהשוק המקומי.

הנושא המרכזי שאנחנו יכולים לעבוד יחדיו הוא בתחום קידום המודעות לתקנים, מה שאנחנו במוזילה עושים מזה שנים. בכל הקשור לתאימות אתרים לתקנים קיימים כיום בארץ מספר גופים פעילים (יותר או פחות) שמנסים להילחם על זכותנו להיכנס לאתרים השונים בכל דפדפן ובכל מערכת הפעלה.

בארץ ישנם מספר קבוצות עניין נוספות שמנסות לקדם את המודעות לתקנים, ולצערנו לא קיים הרבה שיתוף פעולה שלנו עימן.

  • משתמשי מקינטוש בישראל נמצאים בפלטפורמה בה קשה מאד להיכנס לאתרים בלתי תקניים (יש בכלל wine למק?). רובם ככולם משתמשים בדפדפנים ספארי או פיירפוקס או דפדפנים אחרים המתבססים על המנוע של אחד מהשניים. הקימו בעבר עצומה לתקינות אתרים, אבל לא נראה שנעשה עד היום משהו רציני בכיוון.
  • משתמשי לינוקס ופעילי קוד פתוח, שהפלטפורמה שלהם לא מאפשרת להשתמש בדפדפן אינטרנט אקספלורר, והדפדפנים שברשותם (פיירפוקס, קונקרור, אופרה וכו') לא מאפשרים להם להיכנס כלל לאתרים מסויימים או לצפות בכל התכנים שבאתר. בשל גודל הקהילה ומידת הביזור שלה באתרים השונים קשה לשים את האצבע על קבוצה בקהילה שמתעסקת בנושא, אבל ניתן לראות פעילות בתחום.
  • משתמשי אופרה מחזיקים קהילה קטנה בעברית, וייתכן שהם פונים באופן עצמאי לבעלי אתרים בדרישה לתיקון. לצערי נראה כי מידת ההשפעה שלהם קטנה מזו של קבוצות משתמשים אחרות.
  • איגוד האינטרנט הישראלי שמנסים לקדם את עניין נגישות האתרים, בעיקר לצרכים של אנשים מוגבלים.
  • אנשים עצמאיים שמנסים לקדם את עניין המודעות לתקנים, כמו גם חברות מסחריות שמודעות לנושא.

בארץ יחס האתרים הלא תקניים יחסית לכלל האתרים גבוהה יותר מאשר בחו"ל, ופעולה זו פוגעת בנוחות הגלישה, כמו גם באימוץ דפדפנים. את האתרים הבולטים (לפי כמות הדיווחים שאנו מקבלים במוזילה ישראל) בתחום האי־תקניות אפשר לחלק למספר קטגוריות:

  • תוכן: haaretz, ynet, walla, keshet-tv
  • סלולר: orange, cellcom
  • בנקאות: bank hapoalim, bank leumi

במוזילה ישראל אנו מקבלים תלונות מהמשתמשים, ושולחים הודעות דוא"ל למנהלי האתרים בבקשה שיתאימו אותם לתקנים. לזכותנו לא מעט "נצחונות", אם כי עדיין רחוקה הדרך מתאימות מלאה של כלל האתרים. בין היתר אנו מרכזים את תלונות המשתמשים בפורום מיוחד ומנהלים מעקב אחר תאימות האתר, מתחזקים רשימה של האתרים הלא תקניים, עוקבים אחר דיווחים ב־bugzilla, ומקבלים דיווחים דרך רכיב הדיווחים של פיירפוקס.

בסיום שיחתנו, הוסכם כי על כל בעלי העניין בנושא להתאחד, וביחד להרים כוח משימה למיגור תופעת האתרים הבלתי תקניים בארץ, ובמקביל לקדם את התקנים של W3C. הבנתי מאורי עידן כי בימים אלה הוא נפגש עם נציגים נוספים שנושא זה חשוב להם, ולדעתי יהיה חשוב מאד אם נוכל לרכז אנשים מקבוצות שונות לדיון משותף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם.

עוד רחוקה הדרך לאימוץ מוחלט של התקנים על־ידי כל הנוגעים בדבר, כך שגישה לאתרים לא תהיה עניין תלוי דפדפן ותלוי פלטפורמה, אבל בהחלט מעודד לראות שיש עוד אנשים שהדבר חשוב להם.

יש IMAP על Gmail

IMAP הוא פרוטוקול לגישה לדואר אלקטרוני, שמשלב את היתרונות של שימוש בתוכנה שולחנית, עם היתרונות של חשבונות דואר־רשת בכל הקשור לגישה לתיבה מכל מקום.

בניגוד לחשבונות מסוג POP, חשבונות IMAP לא מכריחים את המשתמש להוריד את הדוא"ל למחשב שלו, ובכך מאפשרים לו להנות מיכולת גישה לדואר האלקטרוני מכל מקום ובכל עת, ובשילוב של גישה מבוססת דפדפן לחשבון (webmail), המשתמש יכול לגשת לדואר שלו גם ללא הגדרת התיבה בתוכנת דואר אלקטרוני.

באפריל 2004 חוללה גוגל מהפכה בדואר האלקטרוני. במקום תיבות של מגות ספורות הציעה ענקית החיפוש תיבה בגודל אסטרונומי של 1 ג'יגה, ופתחה פתח לתיבות בעלות נפחים גדולים אצל המתחרים. התיבה של גוגל המשיכה לגדול בכוח האינרציה, ולאחרונה חצתה את רף ה־4 ג'יגה.

כיום ניתן לקבל חינם תיבות בנפחים גדולים במקומות רבים ברשת (כולל שירותי הדואר של וואלה! ונענע בארץ), בעוד ספקי הגישה לרשת מסתפקים בתיבות מוגבלות שהיו מתאימות לנפחי התעבורה של לפני עשור ויותר, ומסרבות בתוקף לשדרג את התיבות בחינם לכלל המשתמשים.

נושא נוסף שמתבקש זה יותר מעשור הינו נושא ה־IMAP. בעוד לרשת ניתן לגשת מכל מקום, לתיבות שמקושרות לתוכנות דואר אלקטרוני הקישור המקובל הוא POP, שמיועד להעתקת דואר למחשב המשתמש ללא יכולת גישה אליו ממקומות אחרים. אח חורג של IMAP הוא Microsoft Exchange, שמשתמש באימפלמנטציה דומה עבור גישה באמצעות Microsoft Outlook, למרות שניתן בשרתי Exchange להפעיל תמיכה ב־POP/IMAP בנוסף.

IMAP הוא פרוטוקול דואר אלקטרוני מתקדם שלא זכה עד כה לחשיפה המתאימה. הוא טוב יותר, אבל עשוי לגרום לעומס רב יותר על שטחי אחסון התיבות אצל ספקי התיבות. רק חברה גדולה וחתרנית כמו גוגל יכולה לעשות מהפכה נוספת בתחום הדואר האלקטרוני ולספק גישת IMAP בחינם, ובכך לגרום לשירותים נוספים להתחיל לתמוך בתקן. יצויין כי גוגל לא יהיו הראשונים, וקיימים כיום מספר שרתי IMAP חופשיים, כולל זה של AOL תחת המתחם aim.com, אלא שהם לא זכו מעולם לתפוצה רחבה.

כרגע השירות פעיל רק עבור חלק מהמשתמשים, אבל דפי העזרה כבר קיימים.

נראה שהחבר'ה בגוגל אכן מקשיבים לבקשות הגולשים.

מקור: לוכסן נקודה, david ascher

סולמית אן. שלום.

מזה שנים שיש בעיה בקישורים של Ynet. קישורים היו נפתחים בחלונות חדשים. אז מה ההבדל בין הקישורים של Ynet לקישורים רגילים שמוגדרים להיפתח בחלונות חדשים? מישהו ב־Ynet חשב שזה מצחיק אם הוא יגדיר לקישורים להקפיץ את אתר היעד בחלון חדש, ולהגדיר את הדף הנוכחי על אותו הקישור. בשימוש רגיל לא ממש מבחינים בזה, אבל כאשר משתמשים בדפדפן מתקדם, שיודע לעבוד עם לשוניות, נתקלים בבעיות.

ובכן חברים, לא עוד. הקישורים ב־Ynet התחילו להיות ידידותיים לדפדפן, ואין שום בעיה לפתוח אותם בלשוניות חדשות גם בלי טריקים ומעקפים. אתם לא חולמים.

נכון לעתה רק ידיעות חדשות שמועלות לאתר זוכות לטיפול, בעוד הידיעות האחרות ממשיכות להופיע בצורה הישנה. אין ברשותי מידע, אך ייתכן מאד ולנצח הידיעות הישנות ימשיכו להופיע בצורה הייחודית לאתר. בהנחה והבעיה לא תחזור בקרוב, אפשר להתחיל להסיר את התוספות. 🙂

לקריאה נוספת:

משהו רע קורה לקישורים של Ynet – דואר חשמלי, מרץ 2004.
Halemo ערך בשנת 2004 מחקר מעמיק על מקור הבעיה, סמוך לזמן הופעתה לראשונה.