זה לא כל כך נעים לראות גן סגור

משהו קורה בוואלה!. תפיסת הגן הסגור שלהם כנראה ומתפוגגת, ובכתבות שלהם מופיעים קישורים*, ** לאתרים חיצוניים. למרות השעה המוקדמת, בדקתי שוב ושוב, הקישורים בכתבה בהחלט מובילים ליעד חיצוני***, ואפילו בלי הקונצים המגוחכים של Ynet.

בוקר טוב, וואלה!, וברוכים הבאים לשנת 2007. אל תשכחו שיש לשדרג שירותים אצלכם באתר.


* אל תסקלו אותי באבנים, אני לא קורא בוואלה! (אין להם בכלל RSS). פשוט ראיתי את הכתבה ברשימת הקישורים הנכנסים.
** הכוכביות נגנבו מהבלוג של שרון ללא קבלת אישור ממנה.
*** אלא אם כן וואלה! קנו את האינטרנט.

קוד פתוח, חווה סגורה

קוד פתוח וחופשי, מעבר להיותו "נושא שמעניין גיקים" הוא אידאולוגיה ודרך חיים. בניגוד לגישה הקפיטליסטית המושתת על רכישת תוכנה במחירים העולים במקרים רבים על עלות רכישת החומרה, עקרונות הקוד הפתוח מושתתים על פיתוח תוכנה בצורה שקופה למשתמש ובמחיר שהאדם הממוצע יכול לממן.

תוכנות קוד פתוח הפכו לנפוצות מאד בשנים האחרונות, כאשר למרבית התוכנות החשובות קיימות אלטרנטיביות חופשיות. הדבר מאפשר לכל אדם החושק בכך לראות איך התוכנה פועלת מבפנים, לפעול ולשפרה לפי צרכיו ורצונותיו, או לחסוך בעלויות רישוי עצומות ולהנות מכוח מחשוב סביר.

קוד פתוח איננו מוגבל לאנשי מחשבים מקצועיים, בניגוד למצב שהיה בעבר. קיימים דפדפנים מובילים שנכתבים תחת עקרונות הקוד הפתוח, קיימות חלופות למוצרי Microsoft Office שמפותחים במימון של משרדי הממשלה, וקיימים בארץ עשרות, אם לא מאות, פרויקטים של קוד פתוח פעילים. למעשה, איפה שלא נסתובב אנחנו נראה שימוש בתוכנות קוד פתוח, לרבות מערכות CMS (כולל המערכת שדרכה אני כותב את שורות אלו), תוכנות שרת, ושפות תכנות.

בארץ פועלים מתנדבי קוד פתוח רבים, ומבצעים פעולות רבות ומגוונות בתחום זה. קיימת אפילו עמותה שזו מטרתה המוצהרת. הבעיה העיקרית כיום היא עלות המשאבים הנלווים. עלות התחזוקה של אתרי אינטרנט גבוה למדי עבור אנשים שמתעסקים בקוד הפתוח כתחביב, ועלולה להרתיע אנשים מלהשתמש בו במידה ולא יהיה לו ייצוג הולם ברשת. חוסר תמיכה הולם במשתמשים הרבים בתוכנות אלו עלול לגרום לפגיעה במעמדם ולגרום לקריסת פרויקטים שעסקו בהטמעת מערכות אלו במערכת החינוך, לביטול יכולת הבחירה של בעלי עסקים בין מוצרים בעלות רישוי גבוהה לבין מוצרים זהים בעלות נמוכה או בחינם, לאפשר למשתמשי התוכנות השונות יכולת בחירה בין מוצרים ולהיות מעורבים בתהליכי הפיתוח, וכתופעת לוואי אף להרחיב את מיקרי הפיראטיות בתחום התוכנה.

בשנים האחרונות אקטקום היוותה את חוד החנית מבחינת אימוץ מוצרי קוד־פתוח ותמיכה בהם באמצעות מתן שירותי אירוח מוזלים בחוות השרתים שלה. התועלת בכך מבחינת המשתמשים הייתה יכולת הורדה מהירה של מערכות הפעלה חוקיות ותוכנות שונות מאתרי מראה מהירים בארץ ויכולת תפעול של אתרי חדשות ותמיכה בשפה העברית, ובכך היוו כר צמיחה מצוין לפעילות הקוד הפתוח בארץ, שגדלה משמעותית בשנים האחרונות.

ספקית האינטרנט אקטקום נקנתה לאחרונה על־ידי ספקית אינטרנט גדולה יותר, וכתוצאה ממדיניות החברה, חוות השרתים של אקטקום תחדל מלהתקיים. משמעות הדבר היא שצפויה העלמות של מספר אתרי מראה חשובים, ואף סגירה של אתרים מרכזיים בארץ. כדי להחזיק את הקוד הפתוח בשיא תפארתו נדרשים שרתים עתירי נפח ויכולת תעבורה גובהה, כאשר אופי העבודה של מרבית הפרויקטים מונע יכולת כספים לממן את התעבורה והאחסון הנדרשים מהם, מה שמוביל למצב בו הקוד הפתוח זקוק לתמיכה על־מנת להתקיים בצורה הנרחבת הקיימת כיום.

מה האינטרנט יודע עליכם?

אחת הבעיות עם יישום חוק 892 היא הצורך בהקמת מאגר מידע שיחזיק את הפרטים האישיים של כלל הגולשים, בצירוף מידע ביומטרי והרגלי הגלישה שלהם (כדי שמפעילי המערכת יוכלו לדעת, לדוגמה, מתי פעם אחרונה בוצעה הזדהות מוצלחת של המשתמש). בהחזקת מאגר המידע אין שום פסול, אבל כאשר קיים בו מידע רגיש, ויש מי שיוכל לעשות במידע זה שימוש המצב מתחיל להיות בעייתי.

היום התפרסמה בידיעות אחרונות (אין קישור לידיעה ב־Ynet, אבל קוראי עיתונים יוכלו למצוא אותה בעמוד 12) כתבה על מאגר מידע כזה שפתוח לעיני כל. ברגע שיש ברשותכם חיית מחמד כלשהי, אתם כנראה תופיעו ברשימה. כל כלבי ארצנו מחוייבים על־פי חוק להיות מצויידים בשבב זיהוי תת־עורי, ומתנהל רישום מידע אודותיהם באתר אינטרנט שהוקם לצורך כך. ברגע שקיים ברשותנו פרט זיהוי אחד (מספר תעודת הזהות של הבעלים, למשל) – יכול כל אדם שחפץ בכך לקבל את הפרטים האישיים של הכלב, וגם של הבעלים. אורנה בנאי מפרסמת בתקופה האחרונה ברדיו כי הכלבה שלה (סיגלית, הזכורה מהעונה הראשונה של "רק בישראל") מעוקרת, ובזכות אתר האינטרנט תוכלו לדעת מידע נוסף על הכלב ובעליו, לרבות החיסונים שעבר הכלב, וכתובת המגורים של בעליו.

מאגר המידע של השירות הוטרינרי פתוח לציבור על־פי חוק (החוק להסדרת הפיקוח על כלבים תשס"ג-2002), אבל להשאיר מאגר כזה פרוץ זה פשע. בדיוק כמו שהמידע הרפואי שלנו לא פתוח לעיני כל (ובכך מונע מאנשים שבסביבתנו לדעת אם אנו, חלילה, חולים במחלה מדבקת), כך גם פרטינו וכתובתנו לא חייבים להיות זמינים לציבור הרחב ללא שום אמצעי זיהוי ומידור.

892 לך תזדהה

קרדיט לתמונה: אפי פוקס, קודח
אם הצעת חוק 892 תיכנס לספר החוקים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב דומה – אנשים יוכלו להיכנס למאגר ולקבל מידע אודותינו, כולל מתי לאחרונה נכנסנו לאתר שנחשד כמסוכן. מספיק שניכנס לאתר שעוסק בחקר השפעת הסמים על התרבות באמריקה, בשביל שנופיע במאגר כעבריינים פוטנציאליים.

ושאף־אחד ממשרדי הממשלה לא ידבר איתי על אבטחת מאגרי מידע. בשבוע האחרון יצא לי להסתובב לא מעט באתרי ממשלה, ומצאתי לא פעם שימוש בתעודות אבטחה לא תקניות או כאלה שתוקפן פג זה מכבר. אם ככה המדינה שומרת על הפרטים האישיים שלנו, יש לנו סיבה לדאגה.

לרענן שקד אין אינטרנטים

רענן שקד לא מסמפט אנשים אינטרנטיים. רענן שקד גם לא אוהב אנשים שכותבים טוקבאקים. מישהו יכול בבקשה להסביר למיודענו כי מי שמחובר לאינטרנט הוא לא בהכרח אדם בודד? להמשיך לקרוא לרענן שקד אין אינטרנטים

כפיית חסימת התכנים ברשת לא ממש אפקטיבית

צנזורה באינטרנט - אתם באמת חושבים שזה יגן על הילדים שלכם?בהמשך לפוסט הקודם על הצעת החוק המגוחכת לצנזור הרשת, אני תוהה עד כמה הדבר יכול להיות אפקטיבי, כאשר כבר היום קיימים פתרונות שעוקפים את הגנות הממשל במשטרים חשוכים יותר משלנו.

כדי לעקוף הגנות אלו, כל מה שצריכים הוא שרת פרוקסי הממוקם מחוץ לאזור החסום, כאשר מעבר דרכו יאפשר לנו להגיע גם לאתרים שאיננו אמורים להגיע אליהם. מנהלי רשת חכמים דואגים מראש לחסום פורטים מסויימים ובכך להקשות על הגישה לרשת החיצונית, אבל גם לזה קיים פתרון, בדמות שימוש בפורט 80 או 443 (HTTPS) ולהגדיר עליו את שרת ה־Proxy. מאחר ושימוש בשרתי פרוקסי עשוי להאט את הגלישה ברשת, ניתן להשתמש בכלים דוגמת FoxyProxy (הרחבה עבור פיירפוקס) המאפשרת להגדיר שימוש בפרוקסי באמצעות תבניות ביטויים רגולריים. חיפוש בגוגל יכול לעלות רשימה נכבדה של שרתי פרוקסי חופשיים.

במקרים מסויימים דוחפים לנו הגנות ברמת שרת ה־DNS. כלומר מסירים מהשרת רשומות שמתייחסות לכתובות מסויימות. במקרים כאלה ניתן לגשת לכתובת החסומה באמצעות יצירת הרשומה בקובץ hosts, או באמצעות שימוש בשרתי DNS אחרים (לדוגמה, שרתי ה־DNS של OpenDNS).

רשת The Onion Router, או TOR בקיצור, היא רשת של שרתי פרוקסי העובדים בשיטת P2P. להבדיל משרת פרוקסי רגיל, ברשת TOR קיימים בכל עת מאות שרתי פרוקסי פעילים, ואנחנו נצא לרשת משרת אקראי. שימוש ברשת טוב להגנה על פרטיותנו, שכן לא ניתן לקשר אותנו למיקומנו הפיזי או לכתובת ה־IP דרכה אנו מחוברים, לגישה לתכנים שאיננו יכולים לגשת אליהם ישירות, כמו גם לתכנים חוקיים פחות. התקנת התוכנה קצת יותר מסובכת מהתקנת winzip, אבל קיימות חבילות מוכנות להתקנת התוכנה (ורכיבים נחוצים אחרים). תוכנה בשם TorPark משלבת בין PortableFirefox לבין רשת TOR, באמצעות תוכנה פשוטה המאפשרת גלישה אנונימית ברשת (ללא התקנה ורצה ישירות גם מ־Disk On Key).