ארכיון תגיות: פיירפוקס

המראה החדש של פיירפוקס

בעוד מספר ימים יצא עדכון לגרסה חדשה של פיירפוקס. עדכון זה יכלול שינוי משמעותי במראה הדפדפן שמוזילה עמלים עליו מזה זמן רב ויצא לי לעקוב אחריו מקרוב בחודשים האחרונים. ברשומה זו אסקןר את השינויים הבולטים.

ברצוני להקדים ולהגיב לחששות של אלו שמתלוננים כי פיירפוקס הולך והופך לאחיו התאום של דפדפן גוגל כרום. זה לא המצב, ומהר מאד נעלם הדמיון העיצובי בין שני הדפדפנים. למעשה, ניתן לטעון באותה מידה שגוגל כרום ופיירפוקס דומים בעיצוב שלהם לאופרה וספארי, שכוללים עיצוב דומה מאד לזה של אינטרנט אקספלורר, ושכולם בעצם דומים לדפדפנים שנעלמו זה מכבר מהעולם דוגמת מוזיאק.

דפדפן האינטרנט הראשון הראשון נקרא WorldWideWeb והוא פותח למעשה יחד עם פרוטוקול HTTP ושפת העיצוב HTML. ככזה, הוא היה הדפדפן שנתן את הטון וכל הדפדפנים שבאו אחריו היו חייבים לחקות את אופן עבודתו. בשנים שלאחר מכן הופיעו דפדפנים נוספים שכל אחד מהם אימץ את התכונות והמראה של קודמיו ובמקביל השמיט דברים שנראו למפתחיו מיותרים. מספר שנים לאחר מכן שוק הדפדפנים די התייצב עם דפדפנים כגון "נטסקייפ", "אינטרנט אקספלורר" ונוספים, שגרמו להכחדתם של הדפדפנים החלוציים ולמעשה יצרו מעין מראה אחיד בין הדפדפנים השונים במראה ובתפקודם. באותה תקופה כבר הופיעו כפתורי ניווט קדימה ואחורה בהיסטוריה, המושג "דף בית" שמוביל לדף שנבחר על־ידי המשתמש כנקודת מוצא לגלישה ברשת, סימניות/מועדפים וכדומה. להמשיך לקרוא

דפדפנים תומכי פרטיות

בדיון באתר whatsup הועלתה סוגיית פרטיות המשתמשים בעת הגלישה והסכנות שהם מייצרים. כמוזילאי שמחתי לראות שמוזילה עדיין מזוהה בידי הציבור כגוף שמכבד את פרטיות המשתמשים. משתמש אורח פרסם שם קישור למאמר המציג את הסכנות בשימוש בפיירפוקס ואף מציע לקוראים דרכים "להגן על עצמם". מאחר שאני חושב שתגובתי שם עשויה לעניין קהל רחב יותר, אני מפרסם אותה כאן עם שינויים קלים.

להמשיך לקרוא

מכשיר טלפון Geeksphone Keon עם FirefoxOS

השבוע קיבלתי לידי מכשיר Geeksphone Keon. מדובר במכשיר במהדורה מוקדמת למפתחים, המריץ את מערכת ההפעלה החדשה מבית מוזילה, FirefoxOS.

FxOS Readyמבחינת חומרה, מדובר בטלפון חכם בסיסי, המתהדר בכפתור חומרה קדמי אחד בלבד (בדומה לאייפון), ובצידו השמאלי כפתורים לשליטה על עוצמת הקול וכיבוי המסך. המכשיר מגיע עם חיבור Micro USB בצידו הימני, ובדגם שברשותי כולל מצלמה 3 מגה פיקסל ללא נורת פלאש. ניתן לרכוש את המכשיר הזה בעלות של 91 אירו מאתר היצרן, ואת המכשיר המתקדם יותר בעלות של 149 אירו בלבד.

מה שחשוב במכשיר זה אינה החומרה, אלא דווקא מערכת ההפעלה. מדובר באחד המכשירים הראשונים בעולם שמריץ את FirefoxOS של Mozilla, מערכת הפעלה לטלפונים חכמים המבוססת על טכנולוגיות רשת.

FirefoxOS, או בשמה הקודם Boot To Gecko (B2G)‎ היא מערכת הפעלה השמה את טכנולוגיות הרשת במרכז, ולמעשה הדפדפן מקבל בה מקום של כבוד קרוב יותר לליבת המערכת. בניגוד לאייפון, שהיישומים בו נכתבים ב־Objective C, ואנדרואיד, בו היישומים רצים במכונה וירטואלית של ג'אווה, ב־FirefoxOS היישומים הם בעצם יישומי רשת; כלומר, כל יישום הוא ברובו קוד ב־HTML,‏ CSS ו־JavaScript, ומאפשרים לנצל כמעט כל טכנולוגיה הזמינה בדפדפן, ולמעשה אף יותר מכך בזכות רשימה של ממשקי מפתחים חדשים שנועדו לאפשר ליישומים גישה לרכיבים נוספים הקיימים במכשירים אלו כגון מצב הסוללה, חיישני תאוצה וכדומה, שאינם זמינים ברובם כלל בדפדפן שמופעל על מחשב רגיל.

בעבר כתבתי סקירה כללית על מערכת FirefoxOS כאן, כיום ניתן להריץ את המערכת על דפדפן פיירפוקס רגיל באמצעות התקנת ההרחבה Firefox OS Simulator (במקור r2d2b2g).

FxOS bootעצם היותם של היישומים מופעלים דרך הדפדפן מבטלת למעשה את הצורך במאגר מרכזי להורדת יישומים. מאגר כזה קיים גם קיים, אבל היישומים שמופיעים בו הם לא יותר מאשר קישור למקום בו נשמרו קבצי היישום. היישומים עצמם הם לא יותר מאשר דף אינטרנט רגיל, וישנה אפילו אפשרות בדפדפן לשמור אתרים כיישומים בתפריט, ואז אלו יופעלו ללא כפתורי הניווט של הדפדפן בדומה ליישום רגיל. וכן, על אף ולמרות שנדמה כי מכשיר מסוג זה דורש חיבור קבוע לרשת, אין שום צורך בכך בתנאי שהיישומים מוגדרים לפעול ללא חובת חיבור לרשת, כלומר אינם מבצעים בקשות מידע מהרשת לכל אורך זמן עבודתם, ויודעים לנצל את היכולות של HTML5 Offline Storage.

לאנצ'ר בררת המחדל פשוט, ודומה לזה המוכר למרבית המשתמשים ממערכות הפעלה לטלפונים אחרות. במסך הראשי מוצג מסך הבית, בתחתית המסך מופיעה שורה של כפתורים להפעלה מהירה של יישומים שכיחים, רק שבניגוד למערכות ההפעלה האחרות כאן אין הפרדה בין מסך הבית ליישומים, ותפריטי היישומים מופיעים לאחר החלקה שמאלה של מסך הבית, כלומר לימינו, בעוד שבצידו השמאלי של מסך הבית מופיע יישום מבית everything.me הישראלית שמיועד לאפשר לאנשים גישה מהירה ליישומי רשת שונים ללא התקנתם במכשיר ובאמצעות מנגנון חיפוש מתוחכם.FxOS Default Home Screen

FxOS Wikipediaהמכשיר מגיע עם רשימה קצרה מאד של יישומים כבררת מחדל, ובאמצעות גישה ל־Firefox Marketplace ניתן להוריד יישומים מהמגוון הקיים, שצפוי לגדול עוד בעתיד. על המכשיר שלי התקנתי את היישומים של טוויטר ופייסבוק, שנראים ומתפקדים באופן דומה מאד לגרסאות שאתרים אלו מציגים לדפדפנים ניידים (צפוי, גרסת יישום הרשת מתבססת כנראה על אתרי האינטרנט של אלו), וגם את ויקיפדיה שמציגים יישום דומה מאד לגרסה הקיימת למכשירי אנדרואיד (אני מניח שהיישום שלהם למכשירי אנדרואיד מופעל באמצעות PhoneGap, שכאן כלל אינו נחוץ, ולכן שני היישומים חולקים בסיס קוד משותף).

הדפדפן במכשיר הוא כמובן Firefox, וניתן לזהות אותו מיד באמצעות סמל הדפדפן המופיע בתפריט התחתון. ממשק המשתמש של הדפדפן הנו דומה מאד לזה הקיים כיום בגרסת האנדרואיד, אלא שכאן הוא אינו מבוסס על ממשק משתמש ב־Java, ולכן משתלב טוב יותר במכשיר. הדפדפן כמובן מצליח להציג כל אתר שמותאם למכשירים ניידים, ותומך בכל הטכנולוגיות העדכניות (במכשיר שברשותי הדפדפן טיפה פחות עדכני מפיירפוקס שקיים באנדרואיד ובמחשב, אבל השהייה של חודשיים לא אמורה לגרום לכך שאתרים מודרניים לא יתפקדו במכשירים אלו).

הדפדפן של FirefoxOS מציג את האתר של Mozillaהמכשיר אינו מגיע עם ממשק משתמש בעברית אבל קיימת בו מקלדת שתומכת בעברית. אני מתכנן בתקופה הקרובה לעבוד קצת על שיפור המקלדת העברית, ואולי אצליח גם להפוך אותה לתואמת לטיוטה העדכנית של תקן si1452. במוזילה ישראל אנחנו מעוניינים מאד להשלים את העבודה על ממשק המשתמש העברי של המערכת, ולהשיק אותו בגרסאות עתידיות של המערכת, וכמובן נשמח לקבל כל עזרה מאלו המעוניינים להצטרף אלינו ולעבוד על מערכת זו והמיזמים האחרים של מוזילה.

צילומי מסך בקלות עם פיירפוקס

בעקבות שאלה שעלתה בפייסבוק נזכרתי ברשומה שכבר זמן רב רציתי לכתוב על כלי שורת הפקודה של פיירפוקס שהתווסף באחת מהגרסאות האחרונות של פיירפוקס. כלי שורת הפקודה מיועד בעקרון למפתחים, אך גם משתמשים מתקדמים ימצאו בו שימוש, וניתן כמובן להרחבה באמצעות יצירה של פקודות נוספות. ניתן לגשת לשורת הפקודה בכל עת דרך תפריט כלי הפיתוח ← סרגל כלים מפתחים, או ישירות באמצעות לחיצה על Shift-F2. הפקודה help תאפשר לכם לצפות ברשימת הפקודות, וניתן לבקש את דף העזרה עבור כל פקודה בדרך דומה (למשל help pagemod). תכונה זו נמצאת בפיתוח מתמיד, וצפו לשינויים בדרך הפעולה והשימוש בה בגרסאות הבאות של פיירפוקס.

אחת הפקודות שמוגדרות מראש, ולדעתי גם אחת מהשימושיות בניהן, היא האפשרות לצלם את תוכן הדף. לא צריכים עוד הרחבה מיוחדת לשם כך, ואפילו לא לבצע הדפסה של הדף ל־PDF שלעתים קרובות מאבד קצת מהעיצוב, אפשר פשוט לקרוא לפקודה screenshot ולקבל באופן מיידי את תוכן הדף כקובץ תמונה. אפשרות הצילום כוללת כמובן אפשרות לצלם את התוכן הנראה של הדף, כמו גם את כל הדף במלואו (כולל גלילה) ואפילו אפשרות לצלם חלק מהתוכן שבדף, רק שבמקום לבחור מסגרת כמו ביישומים אחרים לצילום מסך בוחרים את רכיב השורש ב־DOM.

screenshot <filename> [delay] [fullpage] [node]

  • filename – שם הקובץ אליו תישמר תמונה מסוג png. אם לא הוגדר מיקום אבסולוטי התמונה תישמר בתיקיית ההורדות.
  • delay – השהייה לפני צילום התמונה
  • fullpage – האם לצלם את החלק הנראה של תוכן הדף או את הדף במלואו כולל גלילה?
  • node – רכיב השורש לצילום

הרכיב הראשון הנו חובה, ומהווה את שם הקובץ שישמר. שאר הפרמטרים אינם חובה, אבל אם יצוינו נוכל לבצע גם פעולות נוספות כמו הגדרת השהייה לפני צילום וכו'.

לדוגמה, כדי לצלם את תוכן החלק הנראה של הדף נשתמש בפקודה הבאה:
screenshot image.png


כדי לצלם את תוכן הדף במלואו ולא רק את החלק הנראה ניתן ערך true ל־fullscreen, אבל שימו לב שחובה לציין את הערך של delay לפניו, ולכן נוסיף שם 0.

screenshot image.png 0 true

(רציתי להוסיף תצלום מסך של הדף הפותח של ynet בו הגלילה הרבה יותר מורגשת, אבל אורך הגלילה בדף עצומה ולכן יהיה קשה להבחין בפרטים בתמונה הממוזערת)

בגרסאות מתקדמות יותר של פיירפוקס (נכון לזמן כתיבת שורות אלו – בטא ואורורה) מתווספות מספר אפשרויות נוספות כמו גם מעבר מפרמטרים רגילים להעברת פרמטרים בצורה דומה ל־getopts, כלומר לא צריך לציין את כל הפרמטרים הקודמים בצורה מייגעת אלא אפשר פשוט לציין את ערכו של הפרמטר המבוקש עם –.

screenshot [filename] [clipboard] [chrome] [delay] [fullpage] [selector]

  • filename – שם הקובץ אליו תישמר תמונה מסוג png. אם לא הוגדר מיקום אבסולוטי התמונה תישמר בתיקיית ההורדות.
  • clipboard – האם להעתיק את תוכן התמונה לזיכרון במקום לשמור את הקובץ?
  • chrome – האם לצלם את הדפדפן כולו או רק את תוכן הדף?
  • delay – השהייה לפני צילום התמונה
  • fullpage – האם לצלם את החלק הנראה של תוכן הדף או את הדף במלואו כולל גלילה?
  • selector – רכיב השורש לצילום

screenshot image.png --fullpage=true
screenshot --clipboard --chrome

ה־selector (בגרסאות קודמות מזוהה בשם node) מאפשר לצמצם את השטח המצולם לאזור מסוים בדף הנגיש באמצעות document.querySelector. במילים פשוטות מדובר על טכניקה לזיהוי רכיבים בדף בדומה לדרך הפעולה של CSS (ולא document.getElementById או שיטות דומות). במידה שאותו בורר מצביע על יותר מרכיב אחד בדף, רק הרכיב הראשון בדף יסומן.

screenshot --selector "#brandLogo" --clipboard

עשור לגרסת אבן הדרך הראשונה של פיירפוקס (0.1)

אתר כלכליסט מפרסם ידיעה באתר לכבוד יום הולדת 10 לדפדפן פיירפוקס, רק שהעיתוי קצת משונה; פיירפוקס לא קיים עשור, לפחות לא במובן המקובל. נהוג לחגוג ליישומים יום הולדת מרגע שחרור הגרסה הראשונה. גרסאות מוקדמות מ־1.0 או כל מספר אחר שהוגדר "יציב" אלו גרסאות פיתוח, וציון יום הולדת לתוכנה מרגע הופעת שורת הקוד הראשונה או גרסת אבן הדרך הראשונה, משול לשם ההשוואה לציון יום ההולדת לילד כתשעה חודשים לפני שהוא יצא לאוויר העולם.

הבעיה הקריטית הזו אינה היחידה שהופיעה בכתבה, אבל עצם הפרסום כבר חיובי מבחינתנו. פרסמתי תגובה באתר שלהם אבל אני חושד שהאדם שאחראי על אישור התגובות שם החליט לוותר על התגובה שלי או שהוא סתם מתמהמה, ולכן במיוחד לקוראי האתר אני מפרסם גם פה את תגובתי עם שינויים קלים לבד. ממליץ לקרוא קודם את הידיעה אצלם בשביל להבין על מה כל המאומה.

  1. פרויקט מוזילה התחיל אמנם בשנת 1998, אבל לא מדובר בפרויקט שהוקם על־ידי יוצאי נטסקייפ, אלא על־ידי נטסקייפ עצמם. בשנת 1998 הוחלט להפיץ את הקוד של נטסקייפ ברישיון קוד פתוח, ולשם כך נוצר למעשה פרויקט מוזילה. מוזילה, אגב, היה שם קוד ששימש את נטסקייפ שנים קודם לכן, והם לא היו רחוקים להפיץ את הדפדפן שלהם בשם מוזילה ולא נטסקייפ. עוד על ימיה הראשונים של מוזילה בסרט התיעודי Code Rush (ניתן לצפות בסרט גם ב־youtube).
  2. נטסקייפ המשיכו לעבוד על הקוד של הדפדפן לאחר שהוא הופץ לציבור בפרויקט מוזילה, ויצאו מספר גרסאות של נטסקייפ המבוססות על הקוד של מוזילה.
  3. דפדפן פיירפוקס התחיל את דרכו בתור פרויקט צדדי בשם Mozilla/Browser שניסה לבנות מחדש דפדפן מודרני תוך כדי ויתור על רכיבים מיושנים והמראה של נטסקייפ ומוזילה. לאחר זמן מה הוחלט לאמץ את הרעיון ולקדם אותו בתור הדפדפן הראשי של פרויקט מוזילה, כאשר הדפדפן הקודם (Mozilla Suite) נדחק הצידה אבל ממשיך להיות מפותח גם כיום תחת השם SeaMonkey. הגלגולים האחרונים של נטסקייפ היו גרסאות שמבוססות על פיירפוקס עם מיתוג מחודש, ובשלב מסוים גם אלו גוועו. באותו הזמן בערך מוזילה התמסדו ויצאו לחופשי מהבעלות של חברת AOL, הוקמה קרן מוזילה ולאחר זמן מה גם חברה בשם מוזילה שמעסיקה כיום מאות אנשים שעמלים על פיירפוקס ומיזמים נוספים.
  4. מוזילה מהווים השראה לגופים אחרים, ובין היתר היו בין הגורמים שהצליחו לגרום למיקרוסופט לחזור לפיתוח הדפדפן שלהם והוצאה של גרסאות 7, 8, 9 ובקרוב 10 של אינטרנט אקספלורר מתוך כוונה להישאר רלוונטיים למרות ההצהרות שלהם שגרסאות חדשות של הדפדפן יוצמדו לשחרור גרסאות חדשות של מערכת ההפעלה. גם דפדפנים אחרים דוגמת ספארי של אפל וכרום של גוגל שאבו השראה רבה מההצלחה של מוזילה, וניתן לראות זאת בכמות של אנשי מוזילה בעברם שמועסקים כיום על־ידי אותן החברות. גם הפיתוחים האחרונים של W3C זוכים לדחיפה משמעותית ממוזילה בכך שאנשי מוזילה פועלים רבות בקידומם של תקני רשת חדישים דוגמת CSS3 ו־HTML5.
  5. מוזילה עומדים בחוד החנית של תנועת התוכנה החופשית בארץ ובעולם, ולכך שאפשר לייצר חדשנות בקוד פתוח ולגרור לכיוון הזה את שאר תעשיית התוכנה. כיום ארגון מוזילה הוא הגוף היחידי שמייצר דפדפן מבוסס קוד פתוח מא' ועד ת' ומאפשר לכל אדם שיהיה מעוניין בכך לקחת חלק פעיל בפיתוח הדפדפן ובמיזמים רבים נוספים אותם מוזילה מקדמים.

נשמע מעניין? הצטרפו אלינו במוזילה ועזרו לנו להשפיע על העתיד של הרשת! http://www.mozilla.org