ארכיון תגיות: איגוד האינטרנט

אתר נקודה ישראל

בעבר כבר כתבתי פה על ההכנות לקראת יצירת סיומת שם מתחם עברית עבור אתרים בישראל. מאז האנשים שמנסים לקדם זאת לא נחו, אבל לדעתי יש פה אפס עבודה בכיוון הנכון והראוי. למה? פשוט כי מדובר בגופים בעלי אינטרסים מסחריים, או גופים שמנוהלים על־ידי אנשים שאינם פתוחים מספיק לשינויים.

חברת דומיין דה נט מספקת שמות מתחם בעברית כבר במשך שנים למאות (אלפי?) לקוחות שלא הבינו שמדובר בפעולה על גבול ההונאה, שהרי שמות המתחם שלהם לא יהיו נגישים לא למנועי חיפוש, לא לשירותים ומערכות שלא מקושרים לשרת DNS שעבר "טיפול" כדי שיוכל לזהות את הסיומות הללו, ולמעשה אף־אחד לא ערב ללקוחות שמחר או מחרתיים הם לא יאבדו את הגישה לשמות המתחם שהם רכשו במיטב כספם, ואלו גם יקרים יותר משמות מתחם חוקיים; נכון לזמן כתיבת שורות אלו מחירו של שם מתחם חדש דרכם הוא 210₪, כאשר בפחות מ־100₪ ניתן לרכוש שם מתחם רגיל.

חברת דומיין דה נט מספקת שמות מתחם בעברית תחת הסיומת ".קום", שהיא מקבילה לסיומת "‎.com" הקיימת. במקור הסיומת "‎.com" נועדה להיות בשימוש עבור אתרים מסחריים, אבל במרוצת השנים הפכה להיות נפוצה להרבה שימושים שחורגים מהמטרה המקורית, והפכה לסיומת הגנרית, בררת המחדל, של אתרים רבים ברשת, כולל האתר ממנו אתם קוראים כעת את רשומה זו.

כדי להתגבר על חוסר היותם של סיומות ".קום" לא תקינות, בחרת דומיין דה נט בחרו לנסות לקדם מול ICANN יצירה של סיומת מתחם זו שאם תאושר תהיה בבעלות חברת דומיין דה נט, ורשמי משנה שזו אולי תבחר להסמיך. לכאורה מדובר כאן במגמה חיובית, אבל לפני שנגיע לזה רצוי שנחזור טיפה אחורה…

השימוש בסיומת "‎.com" התחיל בשנת 1985, אבל רק ב־1986 התחילו חברות גדולות להבין את הצורך ברכישת נדל"ן וירטואלי בדמות כתובת שתייצג אותם ברשת. לשם השוואה, אתרי אינטרנט במובן שאנחנו מכירים כיום לא היו קיימים לפני שנות התשעים, ורק לקראת אמצע שנות התשעים התחיל הקהל הרחב להתחבר לרשת. כיום, השימוש בסיומת זו מעבר לשימוש המקורי שלה, הוא חטא קדמון, ואולי היה צריך להפנים את הצורך בהרחבת הסיומות האפשריות הרבה לפני הזמן שהתחילו לשקול זאת ברצינות.

השימוש בסיומת "‏.קום" הוא בעיקר הנצחה של חטא קדמון זה. לא רק שהוא מאבד כל משמעות הגיונית בעברית (אלא אם מישהו מעוניין להפעיל את הסיומת ".שב"…), הוא גם לא מקדם אותנו לשום מקום. כיום, אנשים מעדיפים להקליד טקסט בעברית פשוטה ולא לשלב בכתובת כל מיני מילות מפתח חסרות משמעות.

איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה לקידום השימוש באינטרנט, שבין היתר שולט בשמות המתחם תחת הסיומת של ישראל, "‎.il". סיומת זו היא בין הראשונות שהופעלו, בדגש על סיומות של מדינות, וקיימת עוד משנת 1985, אם כי איגוד האינטרנט הוקם וקיבל את השליטה על סיומת זו רק כעשור מאוחר יותר. סיומות מדינה מטרתן העיקרית הייתה ליצור הבדלה בין אתרים עולמיים, אבל לאור כך שבימיה הראשונים של רשת האינטרנט רבים העדיפו שימוש בסיומות העולמיות com/net/org, נוצר מצב בו במקומות מסוימים בעולם לא היו מודעים כלל לקיומן של סיומות מקומיות דוגמת "‎.us".

כתובות האינטרנט בצורה המוכרת לנו כיום התחילו באמצע שנות השמונים, בתקופה בה לא היו מנועי חיפוש כמו אלו הקיימים כיום, וגם משיקולי ביצועים ואחרים העדיפו לקצר ולהסתפק בזיהוי סיומות מתחם באורכים קצרים ככל האפשר. כיום חיבור נקודת הקצה לרשת מהיר פי כמה וכמה מהחיבורים שהיו שגורים אז, וגם אמצעי האחסון והזיכרון אינם דלים כפי אלו שהיו קיימים באמצע שנות השמונים, ועדיין טרם נערכה הרפורמה שתאפשר שמות מתחם עם שמות חופשיים יותר, ואולי אפילו לעודד שימוש בשמות מתחם ארוכים באמצעות הוזלה שלהם, בדומה לתכניות "מספרי זהב" בטלפוניה שמאפשרת לאנשים לבחור מספר טלפון "קליט" בעלות גבוהה יותר ממספר רגיל.

במסגרת תכנית הקצאת סיומות מדינה בשפות לאומיות של ICANN, החליט איגוד האינטרנט על בחירה בסיומת ".יל", ובכך הוא מנציח את הסיומות המסורבלות, הבלתי ברורות, הבלתי קריאות, שלא מרמזות דבר על משמעותן מעבר להיותן גיבוב תווים בשפה המקומית. איגוד האינטרנט קיים משאל בסיומו בחר בסיומת זו, מבלי לפרסם את נתוני ההצבעה, ועוד בפלטפורמה בה הייתה חשיפה רחבה אבל לקהל שאינו טכני ברובו, והוצגה דעת האיגוד בלבד מבלי לתת במה ראויה לאנשים שדעתם שונה במקצת מזו של הנהלת האיגוד.

סיומת אתרים בעברית, .יל

תוצאות המשאל של איגוד האינטרנט שבדק את הסיומת המועדפת על הטוקבקיסטים של ynet

בדומה למקרה עם הסיומת com, שהפכה לסיומת גנרית חסרת הקשר לשימוש המקורי שלה 25 שנה מאוחר יותר, כך גם סיומות מדינה איבדו במקצת ממשמעותן. בזכות הרפורמות האחרונות בסיומות, בחרו מדינות רבות להנציח את שמן כסיומת לאתרים המקומיים באותן מדינות, ובכך לא להצדיק מגבלות טכניות שהיו רלוונטיות, אולי, לפני 15 שנים, ועובדה שמדינות רבות בחרו בשמן המלא ולא בגיבוב אותיות חסר משמעות שמזכיר רק במעט את המדינה אותה הוא אמור לייצג.

רשימת סיומות שמות המתחם שאושרו על־ידי ICANN, המידע נאסף מויקיפדיה.
סיומת בשפה לאומית מדינה תעתיק
الجزائر. אלג'יריה al-jaza'ir
.বাংলা בנגלדש bangla
.中国 סין zhōngguó
.中國 סין zhōngguó
مصر. מצרים masr
.გე גיאורגיה ge
.香港 הונג קונג hoeng1 gong2
.भारत הודו bhārat
بھارت. הודו bhārat
.భారత్ הודו bhārat
.ભારત הודו bhārat
.ਭਾਰਤ הודו bhārat
.இந்தியா הודו inthiyaa
.ভারত הודו bhārat
ایران. אירן īrān
الاردن. ירדן al'urdun
.қаз קזחסטן qaz
مليسيا. מלזיה Malaysia
.мон מונגוליה mon
المغرب. מרוקו al-maghrib
عمان. עומאן Oman
پاکستان. פקיסטן Pakistan
فلسطين. האוטונומיה הפלסטינית filastīn
قطر. קטאר Qatar
.рф רוסיה RF
السعودية. ערב הסעודית as-saʢūdiyyah
.срб סרביה srb
.新加坡 סינגפור Xīnjiāpō/Sin-ka-po
.சிங்கப்பூர் סינגפור cinkappūr
.한국 דרום קוריאה hangūk̚
.ලංකා סרי לנקה lanka
.இலங்கை סרי לנקה ilangai
سودان. סודן Sudan
سوريا. סוריה sūryā
.台湾 טאיוואן táiwān/tâi-oân
.台灣 טאיוואן táiwān/tâi-oân
.ไทย תאילנד thai
تونس. תוניסיה tūnis
.укр אוקראינה ukr
امارات. איחוד האמירויות imārāt
اليمن. תימן alyemen

כפי שניתן לראות מהטבלה שלהלן, רובן המוחלט של המדינות שאושרה עבורן סיומת חלופית בחרו בשם המלא של המדינה. לעתים השם הנבחר הוא שם המדינה בשפה המקומית ולא כפי שהיא נקראת בשפתנו, ורק לעתים נדירות מדינות בחרו בסיומת מקוצרת; למשל המונגולים בחרו ".מון", והסרבים בחרו ".סרב", שזה אמנם לא שמה המלא של המדינה, אבל הרבה יותר משמעותי מאשר ".יל" ואפילו ".ישל". למה הישראלים חייבים להיות תמיד חכמולוגים ולסרב להצעה לבחור בשם המדינה המקובל בתור סיומת?

 

 

מה היה לנו כאן? שני גופים; אחד מסחרי ושני עמותה, שתי סיומות בעברית. שתי הסיומות הן בגדר "אילוץ" ומוותרות על האפשרות לתת עתיד טוב יותר לסיומות המקומיות. סיומת מקומית שהיא מילה משמעותית בשפה המקומית היא הפתרון הטוב ביותר ליצירה של כתובות בעלות משמעות וכאלו שניתנות לאיות, שיבטיחו כי למשתמשים יהיה קל להעביר אותן בצורה קולית מבלי צורך לאיית אותן, ובכך לאפשר הצגה פשוטה שלהן וגם לתת להן משמעות עבור אנשים שמורגלים פחות לכתובות אלקטרוניות. פתרון באופק? אולי, אבל אם לא ניקח את עצמנו בידיים ונשקול בכובד ראש את האפשרויות העומדות לפנינו כנראה נצטרך לחכות 25 שנים נוספות עד שיהיה בידנו פתרון הולם לסוגיה זו.

הסיומת של המדינה ולמה צריך להשקיע מחשבה נוספת בשמות המתחם בעברית

מסתבר שאיגוד האינטרנט עושה דברים מעניינים בשקט, הרחק מאור הזרקורים והעכברים האופטיים. והפעם, החלטה מעניינת לקיים סקר משתמשים לגבי סיומות הרשת העתידיות. אממה, האיגוד עדיין לא למד ליחצן את עצמו למרות הכסף שהוא משקיע ביחסי ציבור, והיה יכול בקלות להגיע אל אנשים בעלי עניין ודעה אם הוא היה מפעיל איזה בלוג או ניוזלטר שיעדכן את הציבור לגבי מיזמים שהוא מעוניין לקדם או לקבל משוב מהציבור.

אל תבינו אותי לא נכון, אני מתעניין מאד ומעריך את פעילות האיגוד. אני עוקב אחרי חשבונות האיגוד בטוויטר ובפייסבוק, מנהל קשרים על בסיס קבוע עם מספר דמויות מפתח באיגוד. אני חושב שאיגוד האינטרנט חשוב להתפתחות האינטרנט המקומי, אבל כדי שהאינטרנט יתפתח גם האיגוד עצמו צריך להיפתח ולהתפתח.

האתר של איגוד האינטרנט הישראלי בנוי למיטב ידעתי על מערכת דרופל, שהיא מערכת תוכן מכובדת ומוצלחת, אבל יעילה פחות כשרוצים להקים משהו במתכונת של בלוג. ראבק, בלוג זה משהו שלוקח חמש דקות להרים ועוד חצי שעה לכוונן, והרי לכם מערכת מושלמת להפצת תכנים, ולהתקין עליה מערכת לבניה של ניוזלטר על בסיס המאמרים זה עניין של למצוא תוסף מתאים למערכת.

ונחזור לנושא שאיתו התחלתי. איגוד האינטרנט פרסם מידע עדכני לגבי שמות המתחם העבריים. כשאני אומר "פרסם", אני מתכוון לכך שהוא פרסם את המידע באתר שלו עצמו, ואם אנחנו לא מגדירים את הדף הראשי בתור דף הבית של הדפדפן שלנו כנראה אנחנו גם לא נזכה לבקר בו על בסיס יומיומי ולכן גם נפספס את האזכור.

מוקדם יותר הערב נכנסתי במקרה לאתר האיגוד במטרה לברר נושא כלשהו. כותרת מעניינת צדה את מבטי במהלך הצפייה בדף הראשי של האתר –

איגוד האינטרנט הישראלי מזמין את הציבור להציע מקבילה עברית לסיומת של ישראל ברשת האינטרנט זאת לקראת משאל ציבורי גדול לבחינת הסיומת המועדפת על הציבור  איגוד האינטרנט הישראלי ו-YNET מזמינים את הציבור להשתתף בתהליך הגדרת הסיומת העברית לשמות מתחם ישראליים. בשלב זה יוכל הציבור להציע מקבילות עבריות לסיומת של ישראל, סיומת .IL המוכרת, וכן למקבילות לשמות ברמה השנייה, כגון co.il ו-.org.il  למידע נוסף על משאל הסיומות

נושא זה מעניין אותי, וגם כתבתי עליו פה בעבר. אחוז התרגשות לחצתי על הקישור כדי להבין על מה פשר המהומה ואם סוף־סוף איגוד האינטרנט הישראלי יתחיל להציע סיומות המורכבות מתווים עבריים.

משאל הציבור בישראל – בירור הסיומת המועדפת לקוד מדינה בעברית  טרם בחירת הסיומת העברית שתוגש לאישור הממשלה ול- ICANN מתקיים בימים אלה משאל לבירור הסיומת המועדפת על הציבור. המשאל, המתקיים בשיתוף YNET, נערך בשני שלבים:      בשלב הראשון מוזמן הציבור להעלות הצעות משלו לסיומת עברית מקבילה ל-IL ולסיומות ברמה השניה (לדוגמא CO.IL ו- ORG.IL).     בשלב השני ייערך משאל בו יתבקש הציבור להצביע לסיומות המועדפות עליו מבין מספר סיומות נבחרות.  לאחר עיבוד תוצאות המשאל תתבצע פנייה לקבלת תמיכה הממשלה לסיומת. תמיכה זו נדרשת ע"י ICANN כתנאי להקצאת הסיומת במערכת ה-DNS הגלובלית.  שאלות נפוצות בנושא המשאל יומן ארועים:  18.12.2011 - תחילת השלב הראשון של המשאלמעולה, איגוד האינטרנט מעוניין שנשמיע את הדעה שלנו, רק איפה בדיוק מצביעים? הקישור הבולט ביותר מוביל לדף השאלות והתשובות בנושאים הקשורים בשמות מתחם עבריים. אני אחסוך לכם את הקריאה שלו; כתוב בו הרבה מלל, ונראה כאילו מישהו שיכפל את התוכן שלו והחליף רק תאריכים ומילות קישור במקומות אסטרטגיים בדף. לא יודע למה האיגוד חושב שהשאלות שהוא מציג שם נפוצות, כי התשובות לשאלות שעלו בראשי כלל לא מופיעות שם וגם אין מקום שאפשר בו לשאול שאלות נוספות. אה, כן, וגם הקישורים לתשובות שלהם בדף השאלות הנפוצות אינם פעילים. וואלה יופי.

מסתבר שהאיגוד כבר לא בוטח בפלטפורמה שלו, ולכן בחר לשתף פעולה עם אתר תוכן גדול. כלומר יכול להיות שמי שעוקב קבוע אחר הידיעות המתפרסמות בטמקא זכה לצפות בתוכן המשאל שלהם, אבל אנשים שלא גולשים שם באופן קבוע כנראה יפספסו את המסר שלא זכה לפרסום נרחב בשום מקום אחר.

ב־ynet התפרסם מאמר תחת הכותרת "גולשי ynet ישפיעו: מה תהיה הסיומת של ישראל בעברית?" שלדעתי היא קצת חצופה, כי ממש לא הייתי רוצה לתת לגולשי ynet לקבוע כיצד נצטרך כולנו להקליד כתובות אינטרנט ב־2014, ואם אתם מפקפקים בדברי מספיקה הצצה חטופה לתוכן התגובות למאמר שם בשביל להבין שאין שם עם מי לדבר, וגם אם יש, הרי שהם יבלעו בין שלל התשובות התוקפות את ממשלת ישראל והעומד בראשה, את מחבר המאמר ואת כל אזרחי מדינת ישראל ותושבי המזרח התיכון. איגוד האינטרנט בחר להשתמש בתשתית של ידיעות אחרונות לביצוע סקר, במקום לבחור בפתרון מבית (שהרי אפילו דרופל תתאים לביצוע המשימה) או אפילו רחמנה לצילן איזה טופס שמוסיף רשומות לגליון אלקטרוני ב־Google Docs.

המאמר עצמו לא מוסיף הרבה, אבל בסופו יש איזה סקר. יש המתעקשים שמדובר במשאל, אם כי אני לא בטוח אם אני בכלל מבין מה ההבדל בין השניים ומבחינתי עדיף היה אם האיגוד היה שואל את דעתנו במקום לנסות ולפנות להמון כאשר הוא לא מציע בכלל חלופות ראויות. להלן התשובות שהוספתי לסקר/משאל שלהם.

כן, אתם לא טועים. מילאתי את כל השדות עם אותה התשובה, ואני מבין שכנראה הם יפסלו את ההצעה הזו שלי על הסף. הייתי שמח מאד אם איגוד האינטרנט היה מקשיב לדעות שלנו לפני שהוא רץ עם תוצאות המשאל לממשלה ול־ICANN במטרה לאשרן.

לפני 20 שנה אנשים חכמים ומשכילים זיהו את הפוטנציאל של רשת האינטרנט ופעלו לקדם אותה ולהנגיש אותה לציבור הרחב. כדי לזהות שרתים שונים ברשת השתמשו במנגנון השמות של ה־DNS ובמדיניות של סיומות לפי מטרת האתר ובהמשך התווספו סיומות למדינות עם תתי מתחם שמהווים את תחום העיסוק של האתר. עם גדילת הרשת גדלו גם הצרכים של המשתמשים, ולכן כיום במקרים רבים סיומת שם המתחם אינה מייצגת את תחום העיסוק שלו. למשל כתובת האתר שלי היא tomercohen.com, כאשר למרות הסיומת אינני מפעיל עסק בעצמי כך שסיומת האתר מטעה (אם כי אני משתעשע במחשבה שיום אחד ארצה אולי להשתמש באתר למטרות עסקיות ואז כל מה שאצטרך לעשות יהיה להעלים מכאן את תוכנו הנוכחי של האתר).

כשרשת האינטרנט הייתה בחיתוליה, אני כלל לא בטוח אם חלוצי האינטרנט חזו שתוך מספר עשורים כולנו נהיה מחוברים לרשת 24 שעות ביממה על מגוון נרחב של מכשירים, ואם נפגוש מישהו ברחוב נרצה לדעת היכן נמצא הפרופיל האישי שלו ברשת לפני שננסה לברר את מספר הטלפון הקווי שלו.

בארץ נהוגות כיום כתובות אינטרנט באנגלית (למשל example.co.il) וכתובות אינטרנט בעברית (למשל דוגמה.co.il) כפי שניתן לנחש, שילוב של תווים בעברית ובאנגלית בכתובת האתר אינו עושה חסד לתצוגת הכתובת, ומסרבל מאד את הקלדתה. מה גם שבקרב מגזרים מסויימים באוכלוסיה הקלדה של תווים באנגלית אינה משימה פשוטה, והם יעדיפו להשתמש בתווים בעברית בלבד.

כפי שאיגוד האינטרנט הישראלי התחייב ב־2010, יום אחד יהיה פתרון לסוגיה וניתן יהיה להקליד כתובות בעברית מלאה אחרי שתיבחר סיומת מוצלחת יותר . יכול להיות שכתובתו של האתר שציינתי מעלה תהיה דוגמה.קו.יל, או דוגמה.מסחר.ישראל, או כל פתרון אחר שיבחר.

לדעתי צריך לבחור בפתרון אחר ולוותר באותה ההזדמנות על השימוש בתת המתחם בו אנו משתמשים ביום. לדעתי כתובות בתת המתחם העברי החדש צריכות להיות תחת שם מתחם מאוחד ולא תחת מבחר מצומצם של תתי מתחם שלעיתים קרובות אין שום קשר בינהן לתוכן האתר הנו מקרי בהחלט. נכון, זה עשוי לצמצם במידת מה את מרחב הכתובות האפשרי, אבל אם נעשה את זה נכון ונעודד שימוש בשמות בעלי משמעות במקום בשמות מקוצרים, למעשה כולנו נרוויח מכך.

ניקח לדוגמה את "המוסד לביטוח לאומי". אתר חשוב שהרבה אנשים מעוניינים לגשת אליו. כיום כתובת האתר היא btl.gov.il. כתובת קצרה ופשוטה, אבל לאדם הממוצע אין לאוסף תווים זה משמעות מיוחדת, ומבחינתו מדובר ב־"בטל.גוב.יל". כיום ניתן לרשום את הכתובת בתור "בטל.gov.il" (כמעט; אני חושב שלא ניתן בשלב זה לרשום שמות מתחם בעברית תחת gov.il). אבל רוב הסיכויים שאנשי ביטוח לאומי יבחרו ב־"ביטוחלאומי" או "ביטוח-לאומי". בהנחה שנבחר בתור סיומת המדינה את "ישראל" כתחליף לצירוף האותיות "il" שמשמש אותנו כיום, סיומת המתחם לאתרי ממשלה תהיה "ממשל.ישראל" או "ממשלה.ישראל", והכתובת של ביטוח לאומי תהיה "ביטוח-לאומי.ממשלה.ישראל". לכאורה כתובת יפה, אבל מסורבלת. אני מציע לקצר אותה ולהשאיר אותה בתור "ביטוח-לאומי.ישראל".

כולנו יודעים שביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי, ולעולם לא יקום גוף פרטי שיטען שהוא "ביטוח לאומי" כפי שיש חברות ביטוח אחרות כגון "ביטוח ישיר". כיום במתחמים דומים לזה שמוביל לזה של ביטוח לאומי מצאתי אתר של יצרנית להבים (btl.co.il) ואיזה גוף פרטי שמתעסק בסיעוד ונראה כמו חוות קישורים ופרסומות (btl.org.il). אם נוותר על סיווג האתר בכתובתו נוכל ליצור כתובות אתרים בעלות משמעות וקלות לזכרון – "ביטוח-לאומי.ישראל".

נכון, במקרים מסויימים אולי נרצה לשמר את הרמה השלישית בשמות המתחם. למשל אתר של בית ספר מסויים יכול להיות בתצורה של "בית-ספר.ישראל" אבל גם "בית-ספר.חינוך.ישראל". במקרים כאלה נוכל להשקיע ביצירת תת מתחם ייעודי לסיווג, אבל אם נשאיר את זה לבחירת הארגונים עצמם, יהיה הרבה יותר קל לנהל זאת. למשל רשת החינוך "אורט" מחזיקה את האתרים של בתי הספר ברשת תחת ort.org.il ולא תחת k12.il כיום, ובצורה כזו הם יוכלו לבחור אם כתובת האתרים תהיה "בית-ספר.ישראל" או "בית-ספר.אורט.ישראל" או אפילו "בית-ספר.אורט.חינוך.ישראל" – אפשר לתת לגופים להחליט בעצמם איך לנהל את הכתובת.

נכון, במקרים כאלו נגדיל בצורה משמעותית את הסיכויים לרישום מוקדם של שמות מתחם ותפיסתם של שמות אטרקטיביים לפני הגופים המתאימים להם, למשל אדם בשם "משה שטראוס" עשוי לקנות את שם המתחם "שטראוס.ישראל" במטרה לעשות בו שימוש לכאורה לגיטימי ולחסום את חברת המזון משימוש בו, אבל אותן בעיות קיימות גם כיום, ועם הנהגת חוקים ברורים יותר בנוגע לשימוש בשמות מתחם נוכל למנוע שימוש לרעה במנגנון החדש.

כאשר איגוד האינטרנט הציגו את האפשרות לרשום שמות מתחם בעברית בשנת 2010, הם התחייבו כי בעתיד ניתן יהיה לגשת לאותן הכתובות גם בסיומת העברית. לדעתי זו הייתה טעות והיה עדיף שאיגוד האינטרנט לא יתחייבו לזה, שהרי במקרים רבים נרצה להחזיק כתובות בתווים עבריים וכתובות בתווים לטיניים שאינן תואמות. למשל בדוגמה שהצגתי קודם, ביטוח לאומי עשויים לבחור בכתובת "ביטוח-לאומי.ישראל" ובמקביל להמשיך להשתמש בכתובת btl.gov.il, ואין שום סיבה לחייב אותם להשתמש בכתובות זהות (שהרי "btl.ישראל" היא כתובת שלא אומרת הרבה לרובנו!), אבל כדאי יהיה להשאיר את הכתובות המקוצרות כדי לא לשבור קישורים קיימים ובשביל הגיקים שבנינו שירצו להישאר עם כתובות מקוצרות.

 

אין לי מושג איך מעלים את הנושא הזה מול האיגוד בצורה מסודרת, ואני בטוח שישנם רבים ששותפים לדעתי זו ויש להם הרבה להגיד בנושא זה, הרי אם יבחר משהו שלא כולנו נסכים איתו, יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההחלטה בעתיד וכולנו נפסיד מזה. בשלב זה אתם מוזמנים להשאיר פה תגובות על מאמר זה, ואני מקווה שנציג רשמי כלשהו מטעם האיגוד יגיע לכאן במהרה ויעזור לנו לנהל את השיחה מולם. (ואתם גם מוזמנים להביע את דעתכם במשאל. אשמח מאד אם תצביעו כמוני!☺)

רפורמת הדומיינים בעברית

אחרי חודשים רבים של תכנונים ביום ראשון ה־26/12/2010 זה קורה. החל מיום ראשון בשעה 14:00 בצהריים ניתן לרכוש ולהשתמש בשמות מתחם שכוללים תווים בעברית תחת הסיומת של ישראל. בשלב זה רק co.il ו־org.il כוללים יכולת שימוש בתווים בעברית, אבל אני מניח שלא רחוק היום שעוד מספר סיומות רמה שנייה יצטרפו (net.il, gov.il, idf.il, muni.il, ac.il ו־k12.il), ובעתיד ייתכן ותצורף סיומת רמה עליונה נוספת עבור ישראל בתווים עבריים.

לא, אני לא חושב שמדובר במהפכה. למעשה אפילו רחוק מזה – אני, למשל, טרם רכשתי לעצמי שם מתחם בעברית וגם אין לי תכנונים לעשות זאת בזמן הקרוב. בעוד ששם מתחם המורכב מתווים עבריים נחשב לידידותי יותר לגולש העברי, הוא הופך להיות בלתי נגיש לאדם שאינו בקיא בשפה העברית, כך שאותו האדם לא יוכל לדעת לאן מובילה כתובת האתר לפני שהוא יגיע אליו.

להערכתי שמות המתחם העבריים ישמשו בשלב הראשון שני סוגים של גופים – אלו שפונים לקהל שאינו בהכרח בקיא באיות והקלדה של כתובות באנגלית, ואלו שמיועדים למטרת אופטימיזצית מנועי חיפוש (SEO). להערכתי לפחות בהתחלה נראה הרבה יותר אתרי SEO שעושים שימוש בשמות מתחם בעברית, ורק מעטים יהיו האתרים הליגיטמיים עם כתובות אלו. אני אשמח מאד אם יתברר שאני טועה בהערכה זו.

כמה זה יעלה לנו?
למרות שאין הבדל משמעותי בין צורת הרישום של שמות מתחם בעברית לבין שמות מתחם רגילים, ועל אף העובדה שרבים מבין אלו שירכשו שמות מתחם בעברית ישתמשו בהם בתור כתובת משנית במקביל לכתובת הרגילה, מחירם של שמות מתחם בעברית עולים יותר מהכתובות הרגילות.

שם הרשם מחיר שם מתחם ישראלי רגיל מחיר שם מתחם ישראלי המורכב מתווים בעברית הערות
פליגון 80 ש"ח לשנה כולל מע"מ 115 ש"ח לשנה כולל מע"מ
אינטרספייס 79 ש"ח לשנה כולל מע"מ 119 ש"ח לשנה כולל מע"מ מחצית מהסכום (60 ש"ח) לא יוחזר אם כתובת המתחם לא תאושר
דומיין דה נט 82.99 ש"ח לשנה כולל מע"מ 299 ש"ח לשנה כולל מע"מ
  • דמי רישום בסך 50 ש"ח לא יוחזרו גם אם שם המתחם לא ירשם בפועל.
  • זהירות! דומיין דה נט ממשיכים עם תרמית שמות מתחם בעברית מלאה.
LiveDNS 80 ש"ח כולל מע"מ נראה כי אין שום אפשרות לרכוש דרכם שמות מתחם בעברית.
Galcomm 79.15 ש"ח כולל מע"מ 350 ש"ח לשנה כולל מע"מ מקדמה בסך 10 ש"ח לרישום כל כתובת.

חשוב לציין – המחירים המצויינים להעיל מתייחסים לשלב הרישום המוקדם של שמות מתחם בעברית. ככל הנראה המחירים יצנחו משמעותית לאחר שיתאפשר רישום בצורה הרגילה. מחירים אלו מיועדים לאנשים שמוכנים להשקיע סכום גבוה על כל כתובת שתרשם.

איגוד האינטרנט מפלה דוברי שפות אחרות

איגוד האינטרנט הישראלי הוא גוף ששם לעצמו למטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי, ומבצע רבות בתחום למרות זאת, בכל הקשור לשמות מתחם, איגוד האינטרנט ראה לנכון לאפשר רישום של שמות מתחם הכוללים תווים באנגלית או בעברית בלבד, כאשר קבוצות באוכלוסיה שיהיו מעונינות לשלב תווים בשפות אחרות בכתובות האתרים שלהם ישארו מקופחים. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת דוברי הערבית; למרות היותה של השפה הערבית שפה רשמית במדינת ישראל, המחסום שהוצב על־ידי אנשי האיגוד גורם לכך שיתאפשר רישום של שמות מתחם המורכבים מתווים בעברית או באנגלית, אבל לא שתיהן יחדיו, ולא שפות אחרות שעשויות להתגלות כשימושיות עבור דוברי אותן שפות.

סיומת מתחם עברית? אולי בעתיד

בדף הרישום המוקדם של חברת "דומיין דה נט" נכתב כי מדובר בשמות מתחם שכוללים תווים בעברית וסיומת באנגלית והם אף מכנים את צורת הרישום הזו בתור "דומיין חצי חצי" ומציינים שהם מפעילים שירות נפרד המאפשר רישום של שמות מתחם בעברית מלאה. אני חושב שכתבתי מספיק על השירות "המופלא" הזה שדומיין דה נט מפעילה בעבר, ואם אינכם יודעים על מה מדובר אפשר פשוט להריץ חיפוש קצר, אבל בדבר אחד הם צודקים – הקלדת סיומת שם המתחם תדרוש שינוי שפת ההקלדה.

כאשר איגוד האינטרנט חשף את התכנית לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, נכתב גם על הקצאת סיומת בעברית למדינת ישראל, ככל הנראה תחת הסיומת ".ישראל". אלא שבשלב זה לא ידוע על מועד ההפעלה של סיומת חדשה, אם בכלל זה יצא לפועל.

עוד בשנת 2008 שלח האיגוד מסמך אל אנשי ICANN בדבר הקצאת סיומת מתחם ".ישראל" (xn--4dbrk0ce), ובו נאמר כי זמן ההקמה של התשתית הנדרשת לכך מבחינת האיגוד הוא שישה חודשים. אישור נוסף שאמור היה להגיע לאנשי ICANN מאת הממשלה המקומית מעולם לא הגיע, ולמעשה נראה כאילו הממשלה מנסה להלאים ולנכס לעצמה את רישום הדומיינים כמקור הכנסה נוסף, במקום להשאיר את הנושא בגוף ללא מטרת רווח שינהל את מרחב שמות המתחם של ישראל.

במקביל, במדינה קרה בצפון אירופה ישנם אנשים הפועלים למען סיומת מתחם משלהם המורכבת מתווים עבריים. המדינה היא שבדיה, והסיומת היא ".שוועדן" (שבדיה ביידיש). בשבדיה ישנם כ־20,000 יהודים מתוך כתשעה מליון אזרחים, וכ־3,000 דוברי יידיש. שפת היידיש הוכרה בשבדיה בתור "שפת מיעוטים היסטורית", ומתברר ששם הממשלה דואגת לסיומת מתחם למיעוטים יותר מאשר מדינת ישראל עצמה!

עוד על רישום שמות מתחם בעברית ניתן לקרוא בבלוג של אלעד זלומונס, שבהזדמנות זאת נברך אותו כולנו על היבחרותו לוועד איגוד האינטרנט.

מחטף הדומיינים בעברית של חברת דומיין-דה-נט

בשבוע שעבר חברת דומיין דה נט יצאה עם תגלית חדשה ומרעישה – יש כזה דבר דומיינים בעברית. האמנם?

דומיין דה-נט, ספקית פתרונות ניהול שמות דומיין, השיקה [שירות] רישום של כתובות אתרים בעברית בסיומות קום, נט, וארג, בשיתוף שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות – נטוויז'ן 013, בזק בינלאומי וסמייל 012. שמות הדומיין בעברית יאפשרו לעסקים לפרסם את אתר האינטרנט שלהם בעברית, בלי עיוותים ובאופן שיהיה זכיר ואינטואיטיבי עבור הגולשים. הדומיינים בעברית יהוו שיפור באופן השימוש באינטרנט בישראל: שמות האתרים יהיו זכירים יותר, כתובים ללא עיוותים ויאפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שהשפה האנגלית מהווה בפניהם מכשול.

לכאורה, צעד מבורך, שכן אנשים רבים בארץ לא דוברי אנגלית מלידה, ולעיתים קשה עליהם הקלדת כתובות אתרים בשפה הזרה להם. אלא שלא הכל תמים, ובשירות החדיש של חברת דומיין דה נט ישנם מספר פרטים קטנים שהם "שכחו" לספר לקונים הפוטנציאלים –

א. מחיר הדומיין – חברת דומיין דה נט מתכוונים לגבות מחיר של 210 שקלים לשנה בעבור כל דומיין, ולדרוש התחייבות לשנתיים לפחות (כלומר, תשלום של 420 ש"ח עבור הכתובת בלבד). לשם השוואה, כתובת שמסתיימת ב־com/net/org עולה כיום בסביבות ה־10$, וכתובת תחת התחום של ישראל (co.il/org.il) עולה כ־20$ בלבד.
ב. גישה לדומיין – כאמור בהודעה לעיתונות שהם פרסמו, שלושת הספקיות הגדולות שיתפו פעולה איתם. מה אומר שיתוף הפעולה הזה? – שרק אנשים הגולשים דרך אחת משלושת הספקיות הללו יוכלו לגשת לדומיין החדש שלנו, ולא אף אחד אחר, שמתחבר לרשת דרך מקום העבודה שלו, המוסד הלימודי שלו, או דרך ספקית אינטרנט אחרת, קטנה יותר או מקומית. מיותר לדבר שגולשים מחו"ל נחסמים אוטומטית לגישה, מאחר ואין להם שום "שיתוף פעולה" עם חברת דומיין דה נט. במילים אחרות, חברת "דומיין דה נט" משלמת סכום כסף נכבד לספקיות כדי שהן תוכלנה להציע שירות שלא ברור מי צריך אותו.
ג. שימושי הדומיין – עם הדומיין שתקנו לא יוכל לשמש למטרות שהן מעבר לגישה ישירה לדומיין – מנועי חיפוש כגון Google יתקשו לסרוק אותו, פשוט כי הם לא יצליחו לקבל פרטים על הכתובת משרתי ה־DNS שלהם. דואר אלקטרוני אפשרי בתיאוריה עבור משתמשים מהארץ, אלא ששירותי דואר רבים (hotmail למשל) נמצאים בחו"ל וגם אלו לא יצליחו לאתר את השרת עליו מצביעה הכתובת.

יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט: "שמות הדומיין בעברית יהוו כלי שיווקי לחברות ולעסקים. השימוש בשם האמיתי של הארגון, בשם המותג, כפי שהוא כתוב בעברית ומוכר על ידי הלקוחות יביא לכך ששמו של אתר האינטרנט שלהם ייזכר על ידי הגולשים, וכמות הכניסות לאתר שלהם תגדל. באותה עת, שמות הדומיין בעברית מסירים את מחסום השפה האחרון באינטרנט".

האם הארגונים מודעים לכך שהרשם ממנו הם רכשו את הכתובת במיטב כספם בעצם גרם לאתר שלהם להיות נגיש רק עבור משתמשים דוברי עברית מישראל? האם הם ירכשו את הכתובת הזו רק בשביל שאנשים שיקלידו בעברית את כתובת האתר יצליחו לגשת אליו? מי הסמיך את אותה החברה למכור לנו דומיינים פיקטיביים ולספר לנו רק חצאי אמת, ומי בכלל אישר לספק הגישה שלי לשתף פעולה ולאפשר לחברות לעשות שימוש בדומיינים פיקטיביים? להמשיך לקרוא

על תחרות הוגנת ושמות מתחם בעלי אות אחת

עידו קינן העלה בבלוג שלו פוסט תחת הכותרת "הפאשלה של הדומיינים הקצרים". בפוסט זה הוא מסביר את הבעיתיות עם שמות מתחם קצרים (ע"פ איגוד האינטרנט הישראלי), ואיך שני דומיינים הצליחו "להחליק" ולהחליף בעלים מבלי להיחסם.

אני חושב שיש קצת יותר משני דומיינים בעלי אות אחת. ליתר דיוק יש בדיוק 26 דומיינים בעלי אות אחת.

a.co.il "פורטל" כניסה לרשת בסגנון start.co.il
b.co.il מצביע ל־a.co.il
c.co.il מצביע ל־a.co.il
d.co.il דפי זהב
e.co.il איזה סוג של אגרטור חדשות מגלובס ודה מרקר.
f.co.il מצביע ל־a.co.il
g.co.il מנוע חיפוש שעושה שימוש ב־Google Custom Search
h.co.il דף מידע על חסכון בדלק (מקושר ל־gas4car.co.il)
i.co.il מצביע ל־a.co.il
j.co.il פורטל לחינוך ובידור יהודי
k.co.il אתר מוכר בתחומו במתמקד בנושא קידום האתרים
l.co.il אתר שמציג רק לוגו. מישהו רוצה לרכוש אותו?
m.co.il "האמ אמא של ה־SMS"
n.co.il "כמה מילים על קידום אתרים באינטרנט"
o.co.il "פלאש גוגל ארץ" (מקושר ל־g.co.il)
p.co.il פורטל קישורים, "שימושון"
q.co.il מנוע חיפוש מבוסס Google Custom Search
r.co.il מצביע ל־a.co.il
s.co.il לא פעיל
t.co.il "תגובות"
u.co.il שגיאה 403 (זה אומר שיש שם שרת פעיל שמקושר לדומיין)
v.co.il מופנה ל־Domain Parking
w.co.il שגיאה 403 (זה אומר שיש שם שרת פעיל שמקושר לדומיין)
x.co.il "קידום אתרים באינטרנט"
y.co.il לא נמצא שרת
z.co.il מצביע ל־a.co.il

להגיד שהייתה "טעות" עם שני דומיינים בעלי אות אחת זה אומר שהדובר מנסה להטעות. כל הדומיינים בעלי אות אחת תפוסים, מהסיבה שכולם היו רשומים לפני 1999 או שנרשמו במחטף לפני שינוי הכללים.

עם כל הכבוד לאיגוד ולעומדים בראשו, שעושים רוב הזמן עבודה מצויינת, הסיבה היחידה שהאיגוד בחר לחסום דומיינים בעלי אות אחת הוא בשביל למנוע את השימוש בהם. שמות מתחם קצרים הנם אטרקטיביים יותר משמות בעלי 5 אותיות, קלים לזכירה ולכן בעלי פוטנציאל מסחרי רב יותר, והאיגוד ניסה למנוע את המסחר הפרוע בשמות מתחם. עצם זה שהדומיינים האלו מצליחים לעבוד רק מוכיח שלא היה כאן שום מקרה של יצירת בעיות בשרתי ה־DNS, בדיוק כמו ששמות מתחם בעברית לא מייצרים בעיות כאלה, מהסיבה שבמערכת הדומיינים הם לא נרשמים בשפה העברית אלא בקידוד מסויים של באותיות לטיניות.

האם הדומיינים המקוצרים והעבריים הם המחיקון של שנות האלפיים?