ארכיון תגיות: אינטרנט

מהפכות

לפני 25 שנה, בשנת 1991, סטודנט צעיר מפינלנד פיתח, כתחביב במהלך לימודיו האקדמאים, ליבה למערכת הפעלה. אותו סטודנט הוא לינוס טורבלדס, והרכיב אותו הוא פיתח מוכר כיום בשם „לינוקס”. 25 שנים לאחר מכן, לינוקס היא מערכת הפעלה נפוצה עד מאד, ומשמשת אותנו במגוון רחב של התקנים; החל משרתים עתירי ביצועים, ועד לטלפונים ניידים, מצלמות אבטחה והתקנים מזעריים נוספים.

באותו הזמן בערך, לא מאד רחוק משם פיתח אדם נוסף פרוטוקול חדש להעברת נתונים ברשת האינטרנט, הוא פרוטוקול העברת נתוני היפרטקסט. האדם שלזכותו נזקף הפיתוח החדשני הוא סר טים ברנרס לי, שפיתח אותו במסגרת עבודתו בארגון האירופי למחקר גרעיני – CERN. כיום פרוטוקול HTTP, שפת HTML ודפדפנים, נפוצים מאד ברשת האינטרנט, עד כדי כך שאנשים לא מסוגלים לתאר לעצמם שרשת האינטרנט התקיימה פעם בלעדיהם.

 

שתי המהפכות הללו התקיימו כל אחת בנפרד, והשפיעו רבות על עולמנו כיום, כל אחד מהם בתחומו. שתי מהפכות אלו הושפעו מפיתוחים קודמים והפכו אותם למיותרים, ושתיהן לא היו יכולות להתקיים ללא מהפכה גדולה יותר שהתקיימה באותה תקופה ונמצאת עדיין בשיאה, היא מהפכת המידע.

בעבר, השליטה בידע הייתה בשליטתם של קומץ יודעי דבר, ואילו הכלל היו צורכי מידע במקרה הטוב. עם התפתחות עולם המחשוב וחיבורם של מחשבים מרוחקים לכדי רשת חובקת עולם, אפשר לכל אדם הצורך מידע להפוך משותף פסיבי לשותף אקטיבי, לקחת חלק בתהליך ולהשפיע על התוצר.

עד ימיו של ברנרס–לי רשת האינטרנט הייתה מורכבת ממוסדות אקדמאים גדולים, גופים ביטחוניים וחברות מסחריות שונות. האינטרנט היה מורכב ממאות ואלפי מחשבים, כאשר תעבורת הנתונים בין אותם מחשבים היא באמצעות דואר אלקטרוני, קבוצות דיון והעברת קבצים. האינטרנט לעצמה אינה מתפקדת כמערכת אחת הטרוגנית אלא כמכלול מערכות שונות בתפקודן ובמטרותיהן, שאינן והניווט בניהן התבצע בצורה מוגבלת. פיתוחו של פרוטוקול HTTP, שפת HTML ותוכנות הלקוח („דפדפנים”) גרם בפועל להנגשת רשת האינטרנט לקהל הרחב, למחשבים להציג תוכן מגוון בצורה נוחה ויכולת לקשר אל חומרים נוספים הנמצאים על מחשב אחר בצד השני של היבשת, והיווה גורם משמעותי לכניסתו של האינטרנט לבתיהם של מליארדי אנשים מסביב לעולם.

טורבלדס, פיתח מערכת הפעלה, תחילה כתחביב ובהמשך התרחבה המערכת לכדי מערכת הפעלה כללית ושימושית. היא פותחה כתואמת לעקרונות של UNIX ו־POSIX, ותוך זמן קצר תחביבו של אדם בודד קיבל עזרה ודחיפה מאחרים, הותאם למערכות מחשב נוספות ותוך שנים ספורות הפך להיות נפוץ באקדמיה ובהמשך בעולם כולו. שיתוף פעולה עם מיזם GNU של ריצ׳רד סטולמן התגלה כהצלחה כאשר המיזם של טורבלדס בחר לאמץ את רישיון התוכנה הציבורי של מיזם GNU וכן לעשות שימוש במבחר הכלים הגדול של GNU,  ובכך לאפשר לאנשים מכל העולם להשתלב בפיתוח ולהתאים את המערכת הצעירה לדרישות שלהם.

ברנרס–לי פיתח פרוטוקול ושפה, פתוחים וגמישים. אם עד אז מסמכים נשמרו בצורה טקסטואלית בשרת קבצים, הרי שמעתה ניתן גם לקשר את המסמכים, לעבור בניהם, ואף לדלג בין מסמכים המאוחסנים במחשבים שונים לפי ההקשר – קישורים. תוך זמן קצר המיזם של ברנרס–לי, שנועד לארגון מקומי של מסמכים במכון הפך להצלחה גדולה והפך תוך שנים ספורות לפרוטוקול בולט ונפוץ באינטרנט, עד כדי כך שאנשים רבים מתבלבלים וחושבים שהאינטרנט הוא HTTP, ושסר טים ברנרס–לי בעצם המציא את האינטרנט.

שתי המהפכות הללו חבות את הצלחתן למהפכה הגדולה יותר, היא מהפכת המידע. מהפכת המידע לא הייתה מתרחשת לולא התנאים היו מאפשרים תקשורת מהירה וחובקת עולם וללא מכשולים. מאז אותם שני אירועים שתיארתי ברשומה זו קרו עוד מספר אירועים דומים, בחלקם אף יצא לי לקחת חלק, כגון אין ספור יישומי קוד פתוח ותוכנה חופשית והקמה של אתרי תוכן שיתופי ומאגרי מידע המכילים את רוב הידע האנושי המוכר לנו (ויקיפדיה ומיזמים דומים). האנושות עברה מהפכה גדולה בשנים האחרונות, ולא בטוח שהיא מיצתה את עצמה עדיין.

השוואת מחירי שמות מתחם ישראלים

בכל פעם שאני נדרש לחדש רישום שמות המתחם שברשותי, אני מגיע למצב בו אני מוצא את עצמי מתלבט שוב ושוב באיזה רשם לבחור, ונאלץ לעבור מחדש על רשימת הרשמים של איגוד האינטרנט כדי לבחור בזה הזול ביותר שגם מציע שירות סביר.

ברשת ישנם מספר אנשים שהרכיבו רשימות השוואת מחירים, אבל במבט חטוף נראה כי אלו לא טורחים לעדכן אותן על בסיס קבוע, מה שגורם לכך שחלק מהרשמים אינם מופיעים ברשימות אלו ואחרים שמציגים מחירים לא עדכניים. כדי להתגבר על בעיה זו, הרכבתי רשימה משלי, שניתן לעדכן אותה בקלות באמצעות עריכת הדף והצעת עדכונים ב־GitHub.

במהלך הרכבת הרשימה נתקלתי במספר דברים מעניינים. למשל רשם שמות מתחם שמציג בדף הראשי של האתר שלו הצעה מפתה לרישום שמות מתחם במחיר מפתה של 49₪ בתוספת מע"מ.מחיר מפתה לחידוש שמות מתחם בגלקום… אלא שלחיצה על כפתור ההזמנה מראה שהמבצע לא בתוקף כבר די הרבה זמן.מבצע מטורף בגלקום שכלל אינו בתוקףאדם אקראי שיצפה באתר שלהם עשוי לחשוב שמדובר ברשם אטרקטיבי, אלא שקריאת האותיות הקטנות מראה אחרת. היה חשוב לי לזהות את אותם המקרים ולהעדיף להציג למשתמשים את המחירים כפי שהם בפועל, שהרי בהחלט מדובר פה בהטעיה, וגם אם מדובר על טעות בתוכן דף המידע בלבד, הרי שהדבר רומז אולי על הכושר הטכני והניהולי של אותה חברה והלקוח יעדיף אולי לבחור ברשם חלופי (אגב, למרות שהם כותבים שהמחירים שלהם "ללא תחרות" הם לא הזולים ביותר ברשימה).

טבלת השוואת מחירי הרישום שהכנתי נמצאת כאן. אשמח לקבל הצעות לשינויים ושיפורים.

 

 

תוסף כרום לדפדפני אקספלורר הוא לא בהכרח האידיאל

חברת גוגל חשפה לאחרונה תוכניות לתוסף קטן למשתמשי אינטרנט אקספלורר שעלול לשנות בעתיד את צורת הגלישה שלנו ברשת – תוסף שמשתמש במנוע של דפדפן Google Chrome מתוך הממשק של אינטרנט אקספלורר באמצעות הוספת הנחייה פשוטה לדף. מבט חטוף בהנחיות שלהם לשימוש בתוסף חשף משהו מזעזע – גוגל משתמשים בהוראה X-UA-Compatible שהומצאה במרתפיה החשוכים של חברה מתחרה לפני שנתיים.

אינטרנט אקספלורר 8 תומך בתקנים יותר מגירסאות קודמות של הדפדפן, אך בכך גם נוצרה צרה חדשה – אתרים שתאמו לגירסאות קודמות של אינטרנט אקספלורר נשברות בגירסה החדשה, ונוצר הצורך להכניס תיקונים רבים לאתרים. על מנת להתגבר על "מכשול" זה, חברת מיקרוסופט הפילה פצצה בינואר 2008 – משתמשי אינטרנט אקספלורר 8 יוכלו להשתמש במנוע התצוגה של אינטרנט אקספלורר 7, ובכך למעשה איפשרו למפתחי אתרים עצלים להורות למשתמשי אינטרנט אקספלורר 8 להשתמש במנוע הישן במקום לתקן ולשפץ את החלקים השבורים באתר.

לקול מחאתם של רבים, מיקרוסופט שינו את המפרט של ההנחיה, ובמקום לשלוח לדפדפן הנחיה להשתמש במנוע של גירסה 8, הם מאפשרים לאתרים לשלוח הנחיה כי יש להשתמש במנוע של הגירסה הקודמת. למרות שגם ההנחיה הזו לא הייתה מקובלת על המבינים בתחום, מיקרוסופט סירבו להתגמש, והדפדפן שוחרר עם "מצב שבירת תקנים". מפתחי אתרים עצלנים שהיו מוכנים להודות בזה בפומבי אימצו את התגית החדשה שמיקרוסופט יצרה במיוחד עבורם, ובכך אמנם חסכו זמן בהתאמה לתקנים אבל במקביל השאירו את משתמשי הדפדפנים האחרים נעולים מחוץ לאתר ללא יכולת להשתמש בכל היכולות והאפשרויות הטמונות באתר.

בימים האחרונים גוגל שיחררו גירסה ראשונית לתוסף לדפדפני אינטרנט אקספלורר שעושה שימוש באותה תגית בשביל לאפשר לאנשים לצפות באתרים דרך מנוע תצוגה מתקדם יותר מזה של מיקרוסופט, ובכך לאפשר לבעלי האתרים להציג למשתמשי אינטרנט אקספלורר אפשרות לצפות בתכנים בצורה טובה יותר. במילים אחרות, גוגל יצרו משהו בסגנון ietab שמאפשר לבעלי אתרים לבחור את המנוע דרכו יוצג האתר.

הכל טוב ויפה, ולכאורה המטרה של גוגל חיובית ומשותפת לגופים רבים בתעשיה – להיפטר ממשתמשי אינטרנט אקספלורר 6 ולהציג להם את האתר דרך מנוע חזק בהרבה. במחשבה נוספת, יש פה שימוש כוחני של גוגל במונופול התוכן ויישומי הרשת שהם יצרו כדי לגרום לאותם משתמשים להשתמש בדפדפן של גוגל גם כאשר הם מרוצים מאד מהדפדפן המיושן והמקרטע בו הם משתמשים כעת.

גוגל יצרו תוסף חדש לדפדפן, ולמרות שהוא מתיימר לשפר את יכולות המשתמשים, הוא משאיר אותם תקועים עם הדפדפן בו הם משתמשים כעת ונותן לאנשי IT שלא ממהרים לשדרג את כל מחשבי הארגון מרווח נשימה נוסף, בטוענה שאתרים מתקדמים ניתנים להצגה. מה שנשכח במשוואה זה הדפדפן שנשאר על מחשב המשתמש, שהוא מיושן ופרוץ למפגעי אבטחה, ומשתמש שמבין פחות את חשיבות עדכון התוכנות במחשב מאחר והוא יכול לגשת לתוכן עשיר באמצעות התוסף שהותקן בדפדפן שלו.

נראה שגוגל לומדים את הצעדים של מיקרוסופט ומיישמים אותם בעצמם – מי שביקר בתקופה האחרונה באתרים של מיקרוסופט בוודאי נחשף לדרישה להתקין את Microsoft Silverlight על הדפדפן כדי "להנות מתוכן עשיר ואיכותי", ולמעשה מקבל את אותו האתר בדיוק עם קצת יותר אינטראקטיביות ואנימציות שניתנות בקלות למימוש גם ללא התוסף. גוגל ישיקו בקרוב את Google Wave וידרשו ממשתמשי אקספלורר להתקין את Google Chrome Frame כדי לגשת לתוכן שנגיש ביתר קלות בדפדפנים מתקדמים.

התוסף של גוגל שוקל חצי מגה בהתקנה הראשונית, ובהמשך מוריד 10 מגה נוספים לצורך פעולה תקינה, כך לפחות נאמר ב־Techcrunch. כלומר, 10.5 מגה בשביל תוסף שהוא למעשה דפדפן, הן מבחינת יכולות, והן מבחינת גודל. דפדפן מודרני שוקל פחות מ־10 מגה, ולא מכריח את המשתמש להמשיך בהרגל המגונה של שימוש בדפדפנים עתיקים. דפדפן מודרני יאפשר למשתמשים להמשיך להנות מגלישה רציפה, ולא לסבול מבעיות כתוצאה מהחלפת מנוע (משתמשי ietab בוודאי חשו בתופעה בעבר – דפים שהם פותחים במנוע של אינטרנט אקספלורר לא מתפקדים בצורה זהה לדפים רגילים; נתוני הטפסים, למשל, לא מועברים לדפדפן הראשי).

מה לדעתכם עדיף, לחנך את המשתמשים לחשיבות עדכון הדפדפן, או להכריח אותם להתקין תוספים נוספים על הדפדפנים שלהם? למשוך את הרשת לכיוון של אתרים תקניים, או לאפשר לכל אחד לפעול לרוחו ולכל מפתח אתרים לקבוע איזה מנוע יופעל כדי לגשת לתכנים באתריו?

תזכורת: סקר משתמשי פיירפוקס

לפני שבוע העלנו סקר שמטרתו לעזור לנו לאפיין את המשתמש הממוצע בארץ בצורה טובה יותר. במידה ועדיין לא השתתפתם בסקר – אתם מוזמנים לעשות זאת עוד היום. הסקר יסגר בעוד שבוע מהיום, ולכן כדאי למהר ולהצביע. (אפשר גם פעמיים ושלוש, אם אתם באמת מתעקשים…)

סקר משתמשים - פיירפוקס במדינה שלך.

מידע נוסף באתר מוזילה ישראל

קשה לי להאמין שהרבה הצליחו לפספס את ההודעה המקורית, אבל אם יש כאלה פה, אשמח אם הם יודיעו זאת בתגובות, כדי שבפעם הבאה אנסה לפמפם את זה יותר. 😉

דב חנין ניצח באינטרנט

לפני שאתחיל, גילוי נאות קצר – לא הצבעתי לדב חנין בבחירות לראשות עיריית ת"א, ולו מהסיבה הפשוטה שאינני מתגורר בתל־אביב ולכן אינני בעל זכות הצבעה בתל אביב. למרות זאת, תומכי דב חנין עשו עבודה מצויינת בקידום שלו ברשת, ויצרו מצב בו מועמד לראשות עיריית תל אביב מוכר בארץ יותר מאשר המועמדים המקומיים לראשות ערים אחרות. אם חנין היה מציג את עצמו כמועמד בערים נוספות בארץ, יש סיכוי שהוא היה זוכה גם שם, גם ללא שום פעילות מקומית באותה עיר, וללא שום השקעה בקמפיין כלל ארצי.

דב חנין לא ניצח בבחירות המקומיות לראשות עיריית תל אביב. דב חנין הגיע מסיעה בכנסת שתושבי תל אביב לא כל־כך אוהבים, ולו מהסיבה שמדובר בעיר יהודית ובמועמד יהודי שנכנס לכנסת מטעם סיעה המזוהה בציבור כערבית. עד לפני תקופה לא ארוכה חנין היה אנונימי לחלוטין במדינת תל אביב, ומשם הוא הגיע למצב בו הוא מתחרה ראש בראש על ראשות העירייה מול ראש העיר המכהן, רון חולדאי.

דב חנין ניצח בזכות הפעילים שלו. אפשר לקרוא לזה דמוקרטיה 2.0 – בזכות המדיה האינטרנטית הגיע כמועמד לסיכוי ריאלי, ובדרך שנחשבת על־ידי רבים כפחות מטרידה משיחות מוקלטות למכשירי הסלולר של כלל התושבים בעלי זכות הבחירה. דב חנין לא נבחר, בגלל קומץ מבוגרים שעדיין לא שמעו על הפלא הזה שנקרא אינטרנט, ולכן חנין לא יכול היה להשתלט להם על המחשב.

דב חנין ניצח באינטרנט. בזכות פעילים נמרצים הוא הצליח לכסות את קהל היעד שלו בצורה אפקטיבית, ולהעביר אליהם את המסר בצורה היעילה ביותר. אפשר להשוות את זה לתליית מודעות לטובת מועמד כלשהו על כלל בתי הכנסת בעיר כלשהי לצורך כיסוי הקהל הדתי, אלא שמדיה זו מוגבלת להעברת מסרים באופן חד כיווני בלבד, ומוגבלת במסרים אותם היא יכולה להעביר. מדיות אחרות אפקטיביות אפילו פחות – כמה מכם באמת ישבו להאזין לנאומים המוקלטים שנשלחו אליהם למכשיר הטלפון באמצעות מערכת שיחות אלקטרונית? מי השקיע בהודעות ה־SMS שנשלחו בשם המועמדים בעיר שלהם יותר מהזמן המינימלי שלוקח להגיע לאפשרות מחיקת ההודעה במכשיר? על חוגי בית וכנסי הסברה אפשר להגיד שהאפקטיביות שלהם גבוהה יותר והם מאפשרים גם לקהל להתבטא ולהביע את עמדתו, אבל כמה מאיתנו באמת ילכו לכינוס כזה רק בשביל לתת למועמד כזה או אחר הזדמנות לשכנע אותנו לתת לו את הקולות שלנו?

גם אנשיו של המועמד המכהן, חולדאי, זיהו את הסכנה שמגיעה לכיוונם מתחום האינטרנט, אבל הם לא חזו זאת מבעוד מועד, ונראה כי לא נערכו לכך בהתאם מספיק זמן מראש. בהשוואה לעוצמתו של דב חנין במגרש האינטרנט, כוחו של חולדאי ברשת נראה חיוור, והקמפיין שלהם ברשת לא עזר הרבה לחולדאי, ופגע רבות במוניטין של חברת ריפרש ואדם שוב העומד בראשה, שהקמפיין המקוון של חולדאי ברשת היה תחת אחריותם.

דב חנין הוא ברק אובמה של ישראל – אנשי אובמה ידעו לנצל את הבמה שהאינטרנט מעמיד לרשותם באצמעות אתרי תמיכה והפקת סרטונים באתרים דוגמת יוטוב, ותומכי דב חנין רתמו את הרשת למען מאבקם כנגד רון חולדאי ולשיפור תדמיתו של המועמד שלהם. כל הכבוד לכל תומכי חנין שהצליחו לגרום לקמפיין של חולדאי להיראות מגוחך וחובבני למרות ההשקעה הכספית הגבוהה שנעשתה בו.

ועכשיו, כשיש לנו ראש עיר ראשון בישראל שנבחר באמצעות קולות הגולשים, אפשר להמשיך הלאה. נשמח לאתגר את ראש העיר ולראות עד כמה הוא קשוב לקהל הגולשים, ועד כמה הוא יידע לנצל את המדיום המשוכלל הזה. באמת הגיע הזמן שהנוכחות של העירייה באינטרנט תהיה קצת יותר חכמה מאשר אתר לתשלום חשבונות וצפייה בתוכן שלעירייה יש אינטרס מובהק להעביר אלינו.

  • אתר בסגנון digg להעברת הצעות ותלונות לעירייה – כמה אחוזים מהגולשים היו רוצים לראות את שדרות רוטשילד משופצות? כמה רוכבי אופניים היו רוצים שיסללו עבורם שבילים נוספים בעיר? האם שווה להשקיע בהחלפת צי משאיות פינוי האשפה כך שהן לא יעירו את התושבים בצפון תל אביב כל בוקר בשעה חמש, רק כי העירייה עושה שימוש במשאיות ישנות ורועשות?
  • אתרים שכונתיים – יש כבר אתר לעירייה; למה שלא יהיו אתרים ברמת שכונות שיוכלו להציג שירותים ברמה שכונתית לטובת התושבים? תושבי השכונה ישמחו לדעת על חוגים שמתקיימים במתנ"ס השכונתי, על היערכות העירייה לשיפור חזות השכונה, ועל כל אספקט אחר בשכונה. במידה והדבר יעשה בצורה חכמה, הם גם יהנו להיות באתר, ואפילו לדסקס על עיניינים שברומו של עולם בפורום השכונה.
  • בלוגים – בעלי תפקידים בעירייה מוזמנים לפתוח בלוגים כרצונם בחסות העירייה. יהיה מעניין לראות את התצלומים בבלוג של מחלקת הגינון ועל היערכותם לעונת החורף, את ההישגים של העיר בחינוך, וכמובן, בלוג ביקורת הספרים מטעם הספרייה העירונית.

עכשיו תל אביב, בקרוב בכל הארץ. ואל תשכחו, עוד שלושה חודשים בחירות לכנסת. מי תהיה המפלגה שתייצג את הגולשים בכנסת? האם יש סיכוי שיהיה לנו קשר ישיר מול הנציגים שלנו בממשלה? האם ההצבעה בבחירות שיבואו לאחר הבחירות לכנסת הקרובה יהיו גם מקוונות ובכך יחסכו כסף רב ויאפשרו לכל אזרח ואזרח בישראל לממש את זכות ההצבעה של מהכורסא בביתו החם?