Mozilla in August Penguin 2009

Last Friday we held the annual August Penguin event in Israel. August Penguin is a one-day conference about Linux and Open-Source that is taking place in Israel for the 8th time this year. The event is planned and organized by the community and the Open Source organization Hamakor ("The Source" in Hebrew).

This year, for the First time, we got a stand and gave away some Mozilla freebies (thanks to Mozilla Marketing!). Our stand became a big success and attendees were around us for most of the time. We exchanged ideas about the future of Firefox, explained the Mozilla mission and the Mozilla project, and so on.

We have translated some ways for the visitors to get involved in Mozilla, and invited them to visit our community website, where they can find more information about the project and ways to contribute. We hope to get some of them to actually join us in the near future.

In the main conference room I gave a presentation about HTML5 and the open web. The presentation was on a basic level, summarizing what changed recently on the web, and how we expect the web to be in a few years from now. Some of the attendees told me right after the presentation that they did not thought the web can be so dynamic. Before my talk some even thought that the future of the web should be controlled by Flash/Flex and .NET.

At the end of the conference, the organizers announced the winners of this year Hamakor awards. I am happy to say that I won an award for leading our team of Mozilla Hebrew localization. Thank you everyone for choosing us!

סיכום אוגוסט פינגווין 2009

ביום שישי האחרון נערך כנס אוגוסט פינגווין השנתי בפעם השמינית. מסורת כנסים שנתית בה נערך האירוע השנתי מידי שנה למרות שאין ולו אדם אחד שעוסק בארגון הכנס במשרה מלאה (או אפילו חלקית) בהחלט ראוי לתשבוחות, וכן גם כל האנשים שעסקו במלאכה על־מנת להרים את הכנס לטובת כלל המשתתפים.

היום שלי התחיל קצת לפני השעה שש בבוקר, עם רצף של תקלות ומכשולים, שמנעו ממני להגיע בזמן שתכננתי להגיע לרחובות. הבעיה העיקרית ביותר שלי כאדם שתחום המחיה העיקרי שלו הוא מחוץ לרחובות הייתה להגיע לשם, ומה רבה הייתה אכזבתי כאשר גיליתי שכבל הטעינה של ה־GPS לא בנמצא, הכבל החלופי לא מצליח להטעין את המכשיר, והמכשיר עצמו מסרב בתוקף לעבור למצוב ניווט אחרי שהגדרתי בו את המסלול (הוא רץ על Windows Mobile. לכו תבינו…).

לאחר הסתמכות על גרמי שמים והשלטים בצידי הדרך, וגם לאסוף את צחי בדרך, התברברות קלה בהגעה למכון ויצמן, הגענו למחוז חפצנו, בסמוך למועד סוף ההתכנסות ותחילת הרצאת הפתיחה. ניצלנו את הזמן והשקט היחסי מאנשים שנכנסו באותו זמן לאולם על־מנת לדאוג לשולחן והצגת מרכולתנו.

העמדה שלנו בכנס הייתה למעשה המשך טבעי למסורת חלוקת הסיכות בכנס משנים קודמות, ובמקביל גם ניסוי כלים ראשון שלנו בארץ. חלק מהציוד שהפצנו בדוכן שלנו יובא במיוחד מחו"ל לצורך הכנס, ודאגנו להשלמות (הפליירים שצחי עמל על הפקתם, הפוסט שמוחזר מאירועים קודמים, הבלונים שנרכשו בערב שקדם לאירוע וכדומה). הדוכן שלנו הפך להיות לנקודת משיכה מרכזית לאנשים מחוץ לאולם ההרצאות, וסביבו התקיימו בכל עת (גם במהלך ההרצאות!) דיונים ושיחות על קוד פתוח, סטנדרטים ברשת, מוזילה ופיירפוקס). בהפעלת הדוכן לקחו חלק גם עמיעד ודרור, שניהם פעילים באתר שלנו, כך שלמעשה היו ארבעה נציגים של מוזילה ישראל באיוש הדוכן.

למרות המיעוט היחסי של דוכנים באירוע, נראה היה שרק דוכן אחד ניסה להחזיר לנו מלחמה; היה זה הדוכן לצידנו, אבל זה היה קרב עם תוצאות ידועות מראש, הם נערכו לספק מידע, ואנחנו נערכנו להסתערות ההמון. אני מקווה מאד שבשנה הבאה נראה דוכנים נוספים באירוע. יש לא מעט קהילות קטנות וקבוצות עבודה בקרב קהילת התוכנה החופשית בארץ, ויהיה מעניין לראות זה לצד זה דוכנים של מוזילה, אובונטו, פדורה, וורדפרס, דרופל וכו' – כאשר בניגוד לדוכנים של חברות או עסקים זעירים דוכנים אלו יציגו את מעשה הקבוצה ותרומתם לקהילת הקוד הפתוח.

דוכן מוזילה בכנס אוגוסט פינגווין 2009
דוכן מוזילה בכנס אוגוסט פינגווין 2009 בתמונה: צחי אשר, תומר כהן צילום: רם-און אגמון

במהלך האירוע יצא לי לפגוש הרבה פנים מוכרות וגם לא מעט פנים חדשות. יצא לי לדבר במגוון נושאים עם עשרות אנשים, ועם מספר אנשים לדבר ולשכוח זאת מיד לאחר מכן. המדבקות עם השמות אכן עזרו לזהות את האנשים, אם כי לדעתי לא היה מזיק אם כולם היו מקפידים לרשום מספיק מידע מזהה על המדבקה כדי שנוכל לקשר בין האדם העומד מולנו לבין היישות המקוונת שלו. ייצוג הנשים בכנס אכן עומד בסימן גדילה, וזה נחמד ומעודד לראות בחורות חדשות שנחשפות לתחום ומרות את המאזן הגברי בתחום והופכות את לינוקס ותוכנה חופשית לנחלת הכלל.

באולם עצמו לצערי כמעט ולא יצא לי להיות, וההרצאה היחידה ששמעתי מתחילתה ועד סופה הייתה זו שאני העברתי. אי לכך ובהתאם לזאת לא אוכל לשפוט ולהשוות את ההרצאה שלי לאלו האחרות שהתנהלו לפניה. ההרצאה שלי נערכה לקראת סוף האירוע, ואני מקווה כי האנשים שעזבו לפני ובמהלך ההצגה שלי לא עזבו כי אני או הנושא משעממים אלא כי היו להם התחייבויות אחרות, כגון להספיק להגיע לתחנת הרכבת בזמן. ויתרתי על מידע טכני מתקדם במצגת לטובת מידע כללי וגירוי הצופים ללמוד לעומק בנושא. מפאת הזמן שהוגדר מראש למצגת הייתי צריך לדבר מהר ואפילו לא היה זמן להדגמות שהכנתי מבעוד מועד (אלו היו פתוחות בלשוניות נפרדות בדפדפן ואם קפלן לא היה מנופף שלטים סביר להניח שהייתי ממשיך לדבר ולדבר עד שקיעת החמה או עזיבת אחרון המשתתפים את האולם. עוד על ההרצאה שלי אני מקווה לכתוב בפוסט נפרד שיעלה כאן בימים הקרובים.

מיד לאחר ההרצאה שלי התקיים טקס חלוקת פרסי המקור ודברי סיכום. מאחר והייתי מועמד לפרס נשארתי באולם. על בחירת הפרס כתבתי כאן לפני זמן מה, ובמהלך הטקס נודע לי כי זכיתי בפרס שמואל יניב לקוד פתוח ותוכנה חופשית, למרות שעד עתה לא הצלחתי לפענח את תוצאות הסקר ולהבין בשפה פשוטה כיצד מחשבים את התוצאות. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהאמין בדרכי והצביע עבורי, ותודה ענקית לכל האנשים שבלעדיהם לא הייתי מגיע למעמד זה. ולשאר המתמודדים על הפרס – תמשיכו להשקיע, עצם ההשתתפות זו הכרה בפעלכם הרב, והזכייה היא רק הדובדבן שבקצפת. לגבי הזכייה ברצוני להגיד תודה רבה למר שמואל יניב על הפרס, ואני מבטיח להשתמש בפרס למטרות טובות ולהבטיח את המשך קיום פרוייקט הלוקליזציה העברית של מוזילה בעתיד. קצת מצער שלא יצא לי לפגוש את נותן הפרס וללחוץ את ידו, ואני מקווה שזה יתאפשר בעתיד.

לאחר תום הטקס ועזיבת האנשים נותרנו מספר אנשים באולם שבראשם עדיין הדהדו שאלות מההרצאה שלי. המשכנו לדבר עוד באולם תוך שהמארגנים דוחקים אותנו החוצה. בחוץ המתין מחזה מוזר – קבוצת אנשים עמדו והחליפו מפתחות ציבוריים כאשר כובעי פיירפוקס על ראשיהם. לבסוף הם החזירו אותם לדוכן למרות תחינותי שישמרו אותם לעצמם כמזכרת. לדעתי המינגלינג של אחרי האירוע קצת התפספס מאחר והיה צורך להתעסק בהתקפלות, וכהצעה לעתיד אני ממליץ לדאוג שתהיה אפשרות להמשיך ולדבר למשך זמן מה.

לאחר שהעמסנו את הציוד הנותר למכונית, וגם מצאנו את גליה שהחליטה להטריד טלפונית את כל האנשים ששמם "תומר כהן" במדינה בזמן שאנחנו מחכים להופעתה, התקפלנו ונסענו צפונה לתל אביב, שם השארתי את צחי וגליה, והלאה לכיוון ביתי בצפון הרחוק. למרות שהגעתי בשעת אחר צהריים סבירה התברר שהיום הזה הוציא ממני את מירב כוחי, וכנראה גם סבלתי מהתייבשות קלה. כרגע אני קצת יותר מ־24 שעות לאחר מכן ועדיין אני חש חלש ועייף; נקווה שעד בוקר יום ראשון אני אצליח לחזור לשגרה ולהגיע למקום עבודתי רענן לעוד שבוע של עבודה מאומצת.