ארכיון תגיות: firefox

המראה החדש של פיירפוקס

בעוד מספר ימים יצא עדכון לגרסה חדשה של פיירפוקס. עדכון זה יכלול שינוי משמעותי במראה הדפדפן שמוזילה עמלים עליו מזה זמן רב ויצא לי לעקוב אחריו מקרוב בחודשים האחרונים. ברשומה זו אסקןר את השינויים הבולטים.

ברצוני להקדים ולהגיב לחששות של אלו שמתלוננים כי פיירפוקס הולך והופך לאחיו התאום של דפדפן גוגל כרום. זה לא המצב, ומהר מאד נעלם הדמיון העיצובי בין שני הדפדפנים. למעשה, ניתן לטעון באותה מידה שגוגל כרום ופיירפוקס דומים בעיצוב שלהם לאופרה וספארי, שכוללים עיצוב דומה מאד לזה של אינטרנט אקספלורר, ושכולם בעצם דומים לדפדפנים שנעלמו זה מכבר מהעולם דוגמת מוזיאק.

דפדפן האינטרנט הראשון הראשון נקרא WorldWideWeb והוא פותח למעשה יחד עם פרוטוקול HTTP ושפת העיצוב HTML. ככזה, הוא היה הדפדפן שנתן את הטון וכל הדפדפנים שבאו אחריו היו חייבים לחקות את אופן עבודתו. בשנים שלאחר מכן הופיעו דפדפנים נוספים שכל אחד מהם אימץ את התכונות והמראה של קודמיו ובמקביל השמיט דברים שנראו למפתחיו מיותרים. מספר שנים לאחר מכן שוק הדפדפנים די התייצב עם דפדפנים כגון "נטסקייפ", "אינטרנט אקספלורר" ונוספים, שגרמו להכחדתם של הדפדפנים החלוציים ולמעשה יצרו מעין מראה אחיד בין הדפדפנים השונים במראה ובתפקודם. באותה תקופה כבר הופיעו כפתורי ניווט קדימה ואחורה בהיסטוריה, המושג "דף בית" שמוביל לדף שנבחר על־ידי המשתמש כנקודת מוצא לגלישה ברשת, סימניות/מועדפים וכדומה. להמשיך לקרוא

מכשיר טלפון Geeksphone Keon עם FirefoxOS

השבוע קיבלתי לידי מכשיר Geeksphone Keon. מדובר במכשיר במהדורה מוקדמת למפתחים, המריץ את מערכת ההפעלה החדשה מבית מוזילה, FirefoxOS.

FxOS Readyמבחינת חומרה, מדובר בטלפון חכם בסיסי, המתהדר בכפתור חומרה קדמי אחד בלבד (בדומה לאייפון), ובצידו השמאלי כפתורים לשליטה על עוצמת הקול וכיבוי המסך. המכשיר מגיע עם חיבור Micro USB בצידו הימני, ובדגם שברשותי כולל מצלמה 3 מגה פיקסל ללא נורת פלאש. ניתן לרכוש את המכשיר הזה בעלות של 91 אירו מאתר היצרן, ואת המכשיר המתקדם יותר בעלות של 149 אירו בלבד.

מה שחשוב במכשיר זה אינה החומרה, אלא דווקא מערכת ההפעלה. מדובר באחד המכשירים הראשונים בעולם שמריץ את FirefoxOS של Mozilla, מערכת הפעלה לטלפונים חכמים המבוססת על טכנולוגיות רשת.

FirefoxOS, או בשמה הקודם Boot To Gecko (B2G)‎ היא מערכת הפעלה השמה את טכנולוגיות הרשת במרכז, ולמעשה הדפדפן מקבל בה מקום של כבוד קרוב יותר לליבת המערכת. בניגוד לאייפון, שהיישומים בו נכתבים ב־Objective C, ואנדרואיד, בו היישומים רצים במכונה וירטואלית של ג'אווה, ב־FirefoxOS היישומים הם בעצם יישומי רשת; כלומר, כל יישום הוא ברובו קוד ב־HTML,‏ CSS ו־JavaScript, ומאפשרים לנצל כמעט כל טכנולוגיה הזמינה בדפדפן, ולמעשה אף יותר מכך בזכות רשימה של ממשקי מפתחים חדשים שנועדו לאפשר ליישומים גישה לרכיבים נוספים הקיימים במכשירים אלו כגון מצב הסוללה, חיישני תאוצה וכדומה, שאינם זמינים ברובם כלל בדפדפן שמופעל על מחשב רגיל.

בעבר כתבתי סקירה כללית על מערכת FirefoxOS כאן, כיום ניתן להריץ את המערכת על דפדפן פיירפוקס רגיל באמצעות התקנת ההרחבה Firefox OS Simulator (במקור r2d2b2g).

FxOS bootעצם היותם של היישומים מופעלים דרך הדפדפן מבטלת למעשה את הצורך במאגר מרכזי להורדת יישומים. מאגר כזה קיים גם קיים, אבל היישומים שמופיעים בו הם לא יותר מאשר קישור למקום בו נשמרו קבצי היישום. היישומים עצמם הם לא יותר מאשר דף אינטרנט רגיל, וישנה אפילו אפשרות בדפדפן לשמור אתרים כיישומים בתפריט, ואז אלו יופעלו ללא כפתורי הניווט של הדפדפן בדומה ליישום רגיל. וכן, על אף ולמרות שנדמה כי מכשיר מסוג זה דורש חיבור קבוע לרשת, אין שום צורך בכך בתנאי שהיישומים מוגדרים לפעול ללא חובת חיבור לרשת, כלומר אינם מבצעים בקשות מידע מהרשת לכל אורך זמן עבודתם, ויודעים לנצל את היכולות של HTML5 Offline Storage.

לאנצ'ר בררת המחדל פשוט, ודומה לזה המוכר למרבית המשתמשים ממערכות הפעלה לטלפונים אחרות. במסך הראשי מוצג מסך הבית, בתחתית המסך מופיעה שורה של כפתורים להפעלה מהירה של יישומים שכיחים, רק שבניגוד למערכות ההפעלה האחרות כאן אין הפרדה בין מסך הבית ליישומים, ותפריטי היישומים מופיעים לאחר החלקה שמאלה של מסך הבית, כלומר לימינו, בעוד שבצידו השמאלי של מסך הבית מופיע יישום מבית everything.me הישראלית שמיועד לאפשר לאנשים גישה מהירה ליישומי רשת שונים ללא התקנתם במכשיר ובאמצעות מנגנון חיפוש מתוחכם.FxOS Default Home Screen

FxOS Wikipediaהמכשיר מגיע עם רשימה קצרה מאד של יישומים כבררת מחדל, ובאמצעות גישה ל־Firefox Marketplace ניתן להוריד יישומים מהמגוון הקיים, שצפוי לגדול עוד בעתיד. על המכשיר שלי התקנתי את היישומים של טוויטר ופייסבוק, שנראים ומתפקדים באופן דומה מאד לגרסאות שאתרים אלו מציגים לדפדפנים ניידים (צפוי, גרסת יישום הרשת מתבססת כנראה על אתרי האינטרנט של אלו), וגם את ויקיפדיה שמציגים יישום דומה מאד לגרסה הקיימת למכשירי אנדרואיד (אני מניח שהיישום שלהם למכשירי אנדרואיד מופעל באמצעות PhoneGap, שכאן כלל אינו נחוץ, ולכן שני היישומים חולקים בסיס קוד משותף).

הדפדפן במכשיר הוא כמובן Firefox, וניתן לזהות אותו מיד באמצעות סמל הדפדפן המופיע בתפריט התחתון. ממשק המשתמש של הדפדפן הנו דומה מאד לזה הקיים כיום בגרסת האנדרואיד, אלא שכאן הוא אינו מבוסס על ממשק משתמש ב־Java, ולכן משתלב טוב יותר במכשיר. הדפדפן כמובן מצליח להציג כל אתר שמותאם למכשירים ניידים, ותומך בכל הטכנולוגיות העדכניות (במכשיר שברשותי הדפדפן טיפה פחות עדכני מפיירפוקס שקיים באנדרואיד ובמחשב, אבל השהייה של חודשיים לא אמורה לגרום לכך שאתרים מודרניים לא יתפקדו במכשירים אלו).

הדפדפן של FirefoxOS מציג את האתר של Mozillaהמכשיר אינו מגיע עם ממשק משתמש בעברית אבל קיימת בו מקלדת שתומכת בעברית. אני מתכנן בתקופה הקרובה לעבוד קצת על שיפור המקלדת העברית, ואולי אצליח גם להפוך אותה לתואמת לטיוטה העדכנית של תקן si1452. במוזילה ישראל אנחנו מעוניינים מאד להשלים את העבודה על ממשק המשתמש העברי של המערכת, ולהשיק אותו בגרסאות עתידיות של המערכת, וכמובן נשמח לקבל כל עזרה מאלו המעוניינים להצטרף אלינו ולעבוד על מערכת זו והמיזמים האחרים של מוזילה.

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

חסימת טעינת תוספים חיצוניים בפיירפוקס

כשחברת Apple התחילה להכניס מכשירי ניידים מתקדמים מבוססי iOS לפני שנים ספורות היא לקחה החלטה עקרונית ומנעה שימוש ביישומים מבוססי Adobe Flash מפעולה במכשירים שלה. כשנשאלה לפשר הדבר נטען כי שימוש ביישומי פלאש משפיע על הביצועים של המכשיר הזעיר.

חברת Apple לא לבד. אני בטוח שכל מי שגלש ברשת בעשור האחרון כבר מודע לצרה של שימוש בפלאש באתרים, במיוחד במדינות בהן אתרי האינטרנט הנפוצים עתירים בשימוש ביישומי פלאש, כמו ישראל. המצב כל־כך נורא, שבמחשבים רבים עצם הכניסה לאתר עתיר שימוש בפלאש כמו Ynet גורמת באופן מיידי להתחממות המחשב וגורמת למחשב להפעיל את המאווררים שבו בעוצמה המירבית על־מנת לקרר את המחשב ובכך גם מגבירה את הרעש הסביבתי, וכמובן גם שאותם יישומי פלאש שמיועדים לרוב להצגת הפרסומות בדף גם משפיעים על מהירות העבודה, ובכך מפריעים לשימוש במחשב גם כאשר הם נמצאים בלשונית רקע.

באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת הגלישה ברשת כבר הייתה פעולה נפוצה, אבל מעטים אתרי האינטרנט בהם הופיעו תכונות אינטראקטיביות. אפשר לזקוף זאת לעובדה כי השימוש בשפת התסריטים ברשת המשמשת אותנו כיום, JavaScript, הייתה אז רק בחיתוליה, ולא זאת בלבד אלא שגם התאימות בין הדפדפנים השונים כמעט ולא הייתה קיימת בכל הקשור לטכנולוגיות דוגמת DOM ו־JavaScript. את החלל הזה מילאה שפת תכנות בשם Java של חברת Sun (כיום בבעלות Oracle), שאפשרה הרצה של יישומונים (Applets) ושילובם בתוך דף האינטרנט. לאור זמני הטעינה הארוכים של Java והעומס שהרצה של יישומים בסביבה זו על המחשבים של אותה התקופה, המפתחים התחילו לחפש פתרונות שונים, שיאפשרו להם לשלב תוכן אינטראקטיבי בתוך חלון הדפדפן.

שורה של תוספים חיצוניים ניסו את מזלם לנגוס מהשימוש ב־Java, ובמקביל יצרני דפדפנים שזיהו את הסכנות והחסרונות של שימוש בג'אווה הוסיפו לדפדפנים אפשרות לחסום טעינה של יישומוני ג'אווה. בין יצרני התוספים החיצוניים הללו התבלטה חברה קטנה בשם Macromedia שברשותה מספר טכנולוגיות שפיתחה בעצמה או רכשה שאפשרו תצוגת תוכן עשיר בדפדפן, Flash ו־Shockwave. בעוד ש־Shockwave הייתה טכנולוגיה עשירה ומתקדמת, Flash הייתה בייסודה תוכנה ליצירת אנימציות ויכולות תכנות בסיסיות בלבד שאפשרו בעיקר חזרה על קטע הנפשה בלולאה או קפיצה למקטע אחר כאשר המשתמש לוחץ על אלמנט כלשהו במסך. עם הזמן יכולותיו של Flash השתפרו פלאים, בעוד Shockwave שהיוותה טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת נדחקה הצידה וכיום מועט השימוש בה.

הבעיות של פלאש אינן נובעות אך־ורק מקוד קלוקל בסביבת הריצה עצמה, אלא גם מצד המפתח. הקלות של פיתוח יישומים ואנימציות בפלאש איפשרה לאנשים רבים להיכנס לתחום פיתוח האתרים, אבל רבים מאותם אנשים אינם מודעים למגבלות הסביבה וכיצד ליעל את הפלט, מה שגורם לא פעם לשימוש בתמונות ברזולוציה גבוהה כאשר שטח התצוגה עצמו קטן ממנו משמעותית מה שגורם לכך שאין שום ייתרון בשימוש בתמונה כבדה על תמונה דומה ברזולוציה נמוכה יותר שתגרום לכך שגודל התוצר הסופי יהיה נמוך יותר משמעותית, יטען מהר יותר, ידרוש מהמחשב להקדיש פחות זמן מעבד לתצוגת היישום וכתוצאה מכך גם תדרוש ממחשבי המשתמשים פחות זכרון ותעמיס פחות על המחשב.

מסך החסימה המופיע במקום תוכן פלאש באמצעות ההרחבה FlashBlock

מסך החסימה המופיע במקום תוכן פלאש באמצעות ההרחבה FlashBlock

כפתרון לבעיות אלו, עם הזמן המשתמשים המתקדמים השכילו להבין את חסרונות השימוש בפלאש והתחילו לחפש פתרונות עבורו. החל מהימנעות עקרונית להתקנה של התוספים הללו על הדפדפן ועד לשימוש בהרחבות מיוחדות כדי למנוע את ההפעלה שלהן על הדפדפן. בדפדפן Mozilla Firefox ההרחבה המוכרת ביותר לחסימת הפעלה של יישומי פלאש היא FlashBlock. הרחבה זו מונעת את ההפעלה האוטומטית של תוכן פלאש עד שהמשתמש לוחץ עליו ואז נטען התוכן המוסתר. השימוש בהרחבה זו ובהרחבות דומות שיפר את חווית הגלישה של המשתמשים, ואיפשר להם לחזור לגלישה מהירה ברשת גם על מחשבים שאינם מצויידים במעבדים המהירים ביותר ובזכרון בכמות כפולה מהממוצע בשוק. השליטה על הגלישה חוזרת אל המשתמשים.

בשנים האחרונות חווה שוק המכשירים הזעירים מהפכה. כניסתה של חברת Apple לתחום זה, כמו גם ההופעה של מכשירים מבוססי Android ונסיונותיה של חברת Microsoft להישאר רלוונטית עם מערכות Windows CE/Windows Mobile/Windows Phone כל אלו סייעו להפיכתו של שוק המכשירים הזעירים לשוק המתפתח באופן מהיר. על החלטתה העקרונית של Apple לדחוק הצידה את פלאש כתבתי למעלה, ובאותו הזמן במכשירים מבוססי Android אמנם לא נמנעה הכניסה של Adobe Flash Player, אבל התמיכה בו הייתה מוגבלת. בחלק מהדפדפנים בסביבת Android ישנה תמיכה בפלאש, באחרים לא, בעוד במכשירים מבוססי iOS פלאש אמנם נחסם באופן גורף, אבל ישנם כל מיני מעקפים המאפשרים בכל זאת לצפות בתוכן מבוסס פלאש.

הפעלת תוספים חיצוניים באופן סלקטיבי עם Firefox 14 על מכשירי Android

הפעלת תוספים חיצוניים באופן סלקטיבי עם Firefox 14 על מכשירי Android

כאשר Mozilla זיהו את הבעיות של Flash הם החליטו שאין זה צעד נבון למנוע שימוש בתוספים חיצוניים דוגמת Flash או אחרים, ושהרחבות דוגמת FlashBlock אמנם מונעות את הטעינה של יישומי הפלאש אבל לא חוסמות את הטעינה של התוספים החיצוניים עצמם. לפני מספר שנים כבר הופרדה הטעינה של תוספים חיצוניים לתהליכים נפרדים כדי למנוע קריסת הדפדפן כאשר התוספים עצמם קורסים, ומה שהיה חסר זו האפשרות לאפשר למשתמש להחליט מתי וכיצד לטעון את התוספים החיצוניים שלו.

לפני מספר שבועות יצאה גרסה חדשה של Firefox ל־Android. אם ניסיתם את Firefox על Android בעבר והתאכזבתם, אני ממליץ מאד לנסות אותו שוב – הדפדפן זכה לשיפורים רבים ונחשב כיום למהיר מדפדפנים אחרים הקיימים בסביבה זו, והשינוי שרלוונטי לרשומה זו הוא האפשרות להגדיר שתוספים חיצוניים יוצגו רק כאשר המשתמש יאשר זאת. ניתן להגדיר את האפשרות הזו ממסך ההגדרות של הדפדפן Settings → Plugins → Tap to play.

ומהנייד חזרה למחשב – העדכון האחרון של Firefox בגרסתו ל־Windows/Mac/Linux כולל את התכונה הזו ממש, עם שינויים קלים שיהפכו אותה למתאימה יותר למחשב הנייח. בשלב זה היא אינה מופעלת כברירת מחדל וגם אין ממשק גרפי עבורה, אבל ניתן לבחון ולהשתמש בה כבר עתה, כדי להנות מחווית גלישה יעילה יותר. כדי לעשות זאת יש להיכנס לדף about:config ולשנות את ערכה של ההעדפה plugins.click_to_play ל־true. לאחר שיבוצע השינוי, שימוש בהרחבה FlashBlock אינו נחוץ יותר (כן, אפשר לנטרל אותו או להסירו לחלוטין), וניתן יהיה להשתמש בתכונה המובנת בדפדפן כדי לקבוע בדיוק כיצד ומתי יטענו יישומי פלאש בדפדפן. נסו להיכנס לאתר "כבד" דוגמת ynet או כלכליסט ותבחינו כי הדף נטען מעתה הרבה יותר מהר!

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 15

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 15

בגרסה הבאה של פיירפוקס שנכנסת ברגעים אלו לשלב ה־Beta מתבצעת עבודה נוספת על התכונה, והיא תאפשר למשתמש להפעיל מסגרת תוסף חיצוני אחת בדף מבלי לטעון גם את שאר מסגרות התוספים בדף, ואפשרות לקבוע אם תוספים חיצוניים יטענו ברמת שם המתחם, כך שנוכל לקבוע למשל לא לטעון תוספים חיצוניים באתר Walla ולא למנוע את טעינתם באתר nana10 למשל.

חשוב לזכור: עצם העובדה שאנחנו חוסמים את השימוש בתוספים חיצוניים אין בה כדי לראות כי אנו, המשתמשים, מעוניינים בצורה כלשהי למנוע מיצרני התוכן שילוב פרסומות בדף או על אופיין של אותן הפרסומות, אבל יש בה כדי להביע את דעתנו כנגד שימוש בפתרונות שמכבידים על אופן הגלישה שלנו. אם אותם יצרני תוכן יממשו את הפרסומות כתמונות סטטיות, אנימציות פשוטות או אפילו שימוש ביכולות המתקדמות של טכנולוגיות הרשת הקיימות (כגון HTML/JavaScript/CSS/DOM) והחדשות (כגון HTML5/Canvas/WebGL וכו'), לא רק שאנחנו לא נחסום אותן אוטומטית כפי שאנו יכולים לעשות כיום עם תוספים חיצוניים דוגמת פלאש, אלא שהן גם תוצגנה על המחשב שלנו תוך התחשבות רבה יותר בביצועי המעבד והדפדפן, ויוכלו להתאים את עצמן לגודל המסך כאשר מדובר במכשירים חכמים זעירים.

הפעלת תוספים חיצוניים ברמת האתר (Firefox 14)

הפעלת תוספים חיצוניים ברמת האתר

תכונות חדשות בפיירפוקס 13

לאחרונה, גרסאות חדשות של יישומים מבית מוזילה עוברות מתחת למכ"ם ומשתמשים כמעט לא מבחינים בשינויים שהתווספו בגרסאות אלו. בגרסה החדשה של פיירפוקס שיצאה בשבוע שעבר התווספו שני שינויים שקשה יהיה למשתמש הממוצע לפספס אותם, לטוב ולרע. ברשומה זו אנסה להציג אותם וגם אתן תשובות לשאלות נפוצות שנתקלתי בהן במהלך הימים האחרונים.

שני השינויים הבולטים ביותר שנוספו בגרסה החדשה של פיירפוקס הם עיצוב מחודש לדף הבית ברירת המחדל, והוספה של דף לשונית חדשה.

דף בית ברירת המחדל של הדפדפן, המוכר בשם about:home הוא דף בית מינימליסטי שמוצג בהפעלת הדפדפן. בעבר הוא היה נטען מהרשת, אך בגרסאות האחרונות הוא הוחלף בדף מקומי. טעינה של דף בית מקומי מאפשרת טעינה זריזה יותר של הדף, ומאפשרת גם לשלב בו מידע אישי שקיים בדפדפן כמו היסטורית הגלישה שלנו מבלי להסתכן בפרסום שלה ברשת, והרחבות שמותקנות על הדפדפן יכולות להוסיף פריטים לדף ביתר קלות.

דף הבית בפיירפוקס 13

דף הבית בפיירפוקס 13

בגרסה החדשה התווספו לדף קיצורי דרך שמאפשרים גישה מהירה לאפשרויות נפוצות בדפדפן. בגרסאות הקרובות גם מסכי ההגדרות יקבלו מתיחת פנים ואז קיצורי הדרך הללו לא יקפיצו חלונות חיצוניים ויוצגו ישירות בלשונית זו. כמו־כן, בגרסאות הקרובות יוכנסו שיפורים רבים למנגנון יישומי הרשת שהוצג בדפדפן זה מכבר, כולל גם מאגר יישומי רשת שנמצא כרגע בשלבי פיתוח מתקדמים, ואלו יוצגו ישירות בדף הבית.

ניתן להחליף את דף הבית בכל דף אחר בו תחפצו דרך תפריט כלים←אפשרויות←כללי, רק קחו בחשבון שכפתור שחזור הלשוניות שמופיע בדף זה לא יוצג בדפים אחרים. כמו־כן, ניתן להגדיר מספר לשוניות שיהוו את דף הבית שלכם, באמצעות הכנסה של הסימן "|" בין כתובות האתרים. כתובת דף הבית המובנה היא about:home, וניתן להציגה לצד לשוניות אחרות אם אתם רואים לנכון לעשות זאת.

דף הלשונית החדשה (about:newtab)  מהווה תכונה מורכבת יותר. לכאורה מדובר בתכונה מבוקשת שהייתה זמינה עד לאחרונה כהרחבות בלבד (Speed Dial, Fast Dial) ופתאום יום בהיר אחד התחלף הדף הלבן שאפיין פתיחת לשוניות חדשות בדף שכולל תמונות ממוזערות של האתרים אליהם נוהג המשתמש לגשת באופן התדיר ביותר, על־פי היסטורית הגלישה שלו ומידע נוסף.

דף לשונית חדשה

דף הלשונית החדשה מציג נתונים על־פי המידע האישי שנאגר בדפדפן תוך כדי שימוש בתוכנה, ואינו זולג לרשת בשום אופן. מעדיפים דף לבן "כמו פעם"? לחיצה אחת על הכפתור עם הציור של הריבועים שמופיע בפינה השמאלית העליונה (או הימנית, אם אתם אינכם משתמשים בגרסת יל"ש), ואתם חוזרים לתצוגת דף לבן.

ניתן לבצע התאמה אישית בדף הלשונית החדשה, כמו לשנות את לשנות את סדר הופעת האתרים בדף באמצעות גרירה שלהם בין המשבצות, להסיר אתר שלא נרצה שיופיע יותר ברשימה באמצעות לחיצה על האיקס, או לנעוץ את האתרים המועדפים עלינו באמצעות לחיצה על הנעץ כדי שאתרים לא ייעלמו לנו מעצמם אם אתרים אחרים יהיו בעתיד פופולריים יותר אצלנו. ניתן גם להוסיף ידנית אתרים אחרים לתצוגת המשבצות באמצעות גרירה של הצלמית שמופיעה לצד כתובת האתר המבוקש למשבצת כלשהי בדף כרצוננו.

משתמשים מסוימים יעדיפו, אולי, לוותר לחלוטין על תצוגת המשבצות בדף הלשונית החדשה מטעמים וצרכים השמורים עימם. למרות שבשלב זה אין ממשק משתמש המאפשר לבצע התאמה אישית נוספת לדף הלשונית החדשה, סביר להניח שתוך זמן קצר ניתן יהיה לבצע שינויים בדף באמצעות תוספות ייעודיות. בינתיים ניתן לשנות את ההעדפה browser.newtab.url בדף about:config. ברירת המחדל היא about:newtab שתציג את דף הלשונית החדשה הרגיל, ואפשר להגדיר שם דברים אחרים כמו למשל about:home כדי לקבל את דף הבית ברירת המחדל, about:blank כדי לקבל דף לבן ריק כפי שהיה בגרסאות קודמות, או כתובת אינטרנט כלשהי אם נעדיף להציג תוכן מהרשת בכל פעם שנפתח לשונית חדשה. אפשר גם לעשות את הפעולה ההפוכה, ואם נגדיר את about:newtab בתור דף הבית שלנו, או בתור אחת מהלשוניות שיוצגו בהפעלת הדפדפן, נקבל גישה ישירה לדף האתרים הנצפים ביותר.

האם מנוע החיפוש בינג תומך בעברית?

לאור ההחלטה של Mozilla לשלב את מנוע החיפוש Bing בגרסה האנגלית של Firefox, הועלתה השאלה אם לשלב את מנוע החיפוש הנ"ל גם בגרסה העברית. לכאורה, אנו לא מפסידים פה דבר, וגוגל ישארו מנוע חיפוש ברירת המחדל בעתיד הנראה לעין, אבל למשתמש תהיה אפשרות להחליף את מנוע החיפוש הנבחר ולקבל "אבחון נוסף" למילת החיפוש שהוא הזין ועשוי לקבל תוצאות חיפוש שונות לאותה מחרוזת חיפוש, כך שייתכן מצב שדווקא בינג יתן תוצאות טובות יותר לחיפוש מגוגל.

אחד מהשיקולים המכריעים לטובת הוספה של מנוע החיפוש הנ"ל לגרסה העברית של הדפדפן היא יכולתו של האתר להציג תוצאות חיפוש אפקטיביות בעברית וממשק משתמש בשפה זו. האם בינג תומך בעברית? כן ולא.

לא: בינג לא תומך בעברית. נקודה. ברגע שנכנסים לראשונה לאתר מישראל הוא מציג ממשק באנגלית, כאשר למעלה מופיע International בתור הגדרת המיקום. כאשר מנסים לשנות את המיקום מוצגת רשימה של 39 אזורים בעולם, וישראל לא בניהן. כלומר, עם כל הכסף שחברת Microsoft גובים מהלקוחות שלהם, למרות היותם דפדפן מוביל כיום, ועל אף היותו של Bing דף הבית המוגדר בדפדפן ברירת המחדל של מיקרוסופט, הם לא ראו לנכון להוסיף לאתר אפשרות לתצוגה בעברית, וישראל גם לא מופיעה ברשימת מדינות העולם (לשם השוואה, המדינה השכנה לנו ממזרח מופיעה ברשימה).

דף הבית של בינג

דף הבית של בינג

ישראל לא מופיעה ברשימת האזורים ש־bing פעיל בהם

ישראל לא מופיעה ברשימת האזורים ש־bing פעיל בהם

כן: יש ממשק עברי לבינג, והוא אפילו יופיע אצלכם אם יוגדר שאתם מוכנים לקבל תוכן בעברית באמצעות כותר HTTP בשם accept-language (דפדפנים בעברית מוגדרים כברירת מחדל כאשר עברית היא במקום הראשון בסדר העדיפות).

בינג בדפדפן שתומך בעברית - ניתן להחליף שפה בקישור למעלה

בינג בעברית!

בינג בעברית! אפילו העיצוב עבר התאמה לעברית!

כדי לעבור לממשק העברי, יש צורך ללחוץ על כפתור השפה למעלה, שיהפוך את תצוגת האתר לעברית. נראה שהם תרגמו את האתר לעברית, ואפילו השקיעו זמן בהוספת תמיכה ב־RTL לתבנית, אבל לא ברור למה זה לא עולה כברירת מחדל. כנראה זה גם לא מוגדר בתור "בטא", כי בשום מקום ברחבי האתר לא היה כתוב שמדובר בשירות נסיוני.

אבל, העבודה על הממשק העברי של האתר כנראה מעולם לא הושלמה, ולכן כוללת כל מיני בעיות ותקלות. לאור העובדה שישראל לא מופיעה ברשימת האזורים, מתברר שהאתר כולל בעיות שמישות קשות. אם משתמש יעבור לממשק העברי ואז ינסה לשנות את העדפות האתר, הוא ימצא את עצמו במבוי סתום – שמירה של ההעדפות החדשות תגרום לשינוי שפת הממשק.

מסך ההעדפות של בינג בעברית מחליף את שפת הממשק כי אין עברית ברשימה

מאחר שאין עברית ברשימת השפות, הרשימה הנגללת של אפשרות בחירת שפת התצוגה נעמדת על התוצאה הראשונה, היא "אוקראינית". נסיון שינוי של העדפה אחרת בדף, למשל "חיפוש בטוח" גורמת לשינוי שפת הממשק, בלי שום דרך להתגבר על התקלה הזו.

נסיון לשינוי העדפה בבינג משנה את השפה

האם דובר עברית מן השורה יצליח להתמודד עם הודעה ברוסית/אוקראינית כאשר הוא לכאורה ניסה רק לשנות את העדפות החיפוש בטוח של מנוע החיפוש בינג? חוששני שלו.

עכשיו אנחנו בדילמה. האם לשלב מנוע חיפוש שמתפקד בקושי בעברית, או שנחכה עד שמיקרוסופט ישראל יסיימו את הפסקת הקפה ויתפנו לעבוד על מנוע החיפוש שלהם? נראה לי שנאלץ לוותר על ההוספה של בינג בשלב זה…