היום לפני חמש שנים

היום לפני 20 שנה נפרצה חומת ברלין שהפרידה בין ברלין המזרחית לברלין המערבית לאחר שנים רבות בה העיר הייתה חצויה בין מזרח ומערב. הדבר שחרר את הברלינאים ובהמשך את תושבי גרמניה המזרחית כולה מעולו של המשטר שנכפה עליהם מאז שלהי מלחמת העולם השנייה, נתן חופש לאזרחים, פתח את גרמניה המזרחית למערב ואיחד את שתי הגרמניות למדינה אחת. עוד בעת שהתרחש אירוע שבירת החומה ידעו רבים כי מדובר באירוע חשוב שעומד להירשם בספרי ההיסטוריה, ואכן, במבט לאחור האירוע אכן היווה פתח ראשון במסך הברזל שבסופו התמוטטה ברית המועצות ואזרחי מדינות הברית זכו לחופש המגיע להם כבני אדם.

למרות חשיבות האירועים הללו, לא עליהם רציתי הפעם לדבר, אלא על אירוע אחר, שהתרחש לפני חמש שנים בלבד, וכבר היום ניתן לראות את התוצאות לשינוי שהתרחש אז.

היו אלה שלהי שנת 2004, דפדפן אינטרנט אקספלורר 6 שלט באופן מוחלט בשוק הדפדפנים בעולם, ובעלי אתרים היו מתבססים רק על דפדפן אחד לבדיקת תקינות אתריהם תוך התעלמות מוחלטת מהתקנים המוגדרים. למעט קומץ משתמשים ששמרו אמונים ל־Netscape, הן מטעמי נוחות או אידאולוגיה, והן מאחר שהדפדפן מבית Microsoft לא תואם למערכת ההפעלה בה הם משתמשים. מיקרוסופט מעולם לא שחררה גרסה של אקספלורר ללינוקס, ולמקינטוש אמנם הייתה גרסה של אינטרנט אקספלורר, אבל כל קשר בינה לבין מקבילתה ב־Windows הנו מקרי בהחלט. היום לפני חמש שנים שוחררה גרסה 1.0 של פיירפוקס.

בשנת 2004 פרויקט Mozilla היה כבר בן 6 שנים. הפרויקט הספיק להתבסס ולהוציא דפדפן על בסיס הקוד של Netscape, ונטסקייפ עצמם כבר הספיקו לשחרר מספר גרסאות על בסיס הקוד של Mozilla Suite. דבר אחד עיקרי וחשוב היה חסר למוזילה – מאסה מספיק גדולה בשביל לחולל שינוי מהותי בשוק הדפדפנים.

Mozilla Suite הייתה חבילת תוכנות מתקדמת אשר בנוסף לדפדפן כללה גם תוכנת דואר אלקטרוני וקבוצות דיון ותוכנה לבניית אתרים. בעוד המערכת של מוזילה הייתה מתקדמת ומתאימה למשתמש המתקדם היה חסרה בה רוח צעירה שתצליח לאפשר למוזילה לתפוס נתח שוק. פרויקט צדדי של מספר אנשים היה לפתח דפדפן חדש על בסיס הקוד של Mozilla שאמנם לא יכלול את כל התוכנות שהופיעו באותם ימים ב־Mozilla Suite, אבל יציע ממשק משתמש רענן ויהיה מיועד למשתמש הקצה בראש ובראשונה. הפרויקט נקרא Mozilla/Browser ולאחר מספר גלגולים הופיע בשם אותו אנו מכירים כיום – Mozilla Firefox.

פיירפוקס בגרסה 1.0 הציע ממשק מתקדם ועדכני, לצד מהירות עבודה שאינה ברת השוואה למנוע המזדקן של Internet Explorer. לימים כאשר הייתי מדגים את יכולות הדפדפן לאנשים, הם היו מרגישים כאילו בזה הרגע שודרג רוחב פס הגישה שלהם לרשת ולראשונה הם יכולים לקבל תוכן במרחק של לחיצה.

כיום פיירפוקס מחזיק נתח שוק של מעל 20% מכלל משתמשי האינטרנט בעולם, וגם בארץ כמות המשתמשים נמדדת בכמה מאות אלפי משתמשים פעילים. ההצלחה הזו לא הגיע מיד ברגע השחרור אלא לאחר שנים של עבודה של קהילה ענפה מסביב לדפדפן שדאגה לפתח את הדפדפן עצמו ועשרות אלפי תוספות סביבו, אלפי אנשים המסייעים בבדיקת הגרסאות הבאות של הדפדפן בכל עת ושולחים משוב על כל פרט שלא נראה לרוחם, אנשים רבים הדואגים לספר על הדפדפן לכל מכריהם ולהמליץ להם להשתמש בו, ועוד קהילה עצומה של אנשים התורמים לפרויקט איש איש בדרכו שלו ולפי כמות הזמן הפנוי העומד לרשותם.

בעוד הופעת הדפדפן החדש היוותה לדעת רבים אופטימיות והמשכיות, לא כולם חלקו דעה זו. משתמשים רבים ראו בפיירפוקס כמתחרה ל־Mozilla Suite, ורבים אף מצאו את הדפדפן החדש אנמי וחלש בהשוואה ליכולות שהיו קיימות ב־Mozilla Suite באותה עת. למרות זאת, המשתמשים היו אלו שהכתיבו את הטון, ובשלב מסוים הועבר הפוקוס במוזילה מפיתוח Mozilla Suite אל Firefox, ובשלב מסוים אף הופסק הפיתוח של Mozilla Suite כפרויקט רשמי, והוא הפך לפרויקט קהילתי תחת חסות של מוזילה, שהיו וממשיכים לספק משאבים לפרויקט חבילת התוכנות המוכרת כיום בשם SeaMonkey, ומפותחת על אותה שכבת תשתית המשמשת את פיירפוקס. באופן דומה, נטסקייפ שהתבסס בגירסאות 6 ו־7 על Mozilla, התחיל להתבסס על פיירפוקס בגירסאות מאוחרות יותר.

הופעתו של פיירפוקס גרמה לתחילתה של מהפכה בתחום הדפדפנים. מיקרוסופט, שהדפדפן האחרון שיצא מבית התוכנה שלהם היה בן 4 במועד הופעתו של פיירפוקס התעוררו והבינו שכדאי להמשיך לפתח את הדפדפן לפני שיהיה מאוחר מידי, והוציאו את גרסה 7 שכללה לראשונה תמיכה בלשוניות, Opera הפשיטו את ממשק הדפדפן שלהם כדי שיגרום למשתמשים לעבוד אתו בקלות, ודפדפנים חדשים כגון Safari של חברת Apple ו־Chrome של Google הופיעו. ההתעוררות המחודשת בתחום הדפדפנים והופעתם של דפדפנים חדשים יצרו סינרגיה בתחום וכפי שניתן לראות כיום יצרני הדפדפנים עובדים בשקט על־מנת להוסיף לדפדפן תכונות חדשות ובמקביל מוסיפים לדפדפנים שלהם תכונות מקבילות לאלו הקיימות אצל האחרים. מי שמרוויח בסופו של דבר הוא משתמש הקצה, שזוכה לדפדפנים מתקדמים בעלות מינימלית.