ארכיון תגיות: FlashBlock

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

חסימת טעינת תוספים חיצוניים בפיירפוקס

כשחברת Apple התחילה להכניס מכשירי ניידים מתקדמים מבוססי iOS לפני שנים ספורות היא לקחה החלטה עקרונית ומנעה שימוש ביישומים מבוססי Adobe Flash מפעולה במכשירים שלה. כשנשאלה לפשר הדבר נטען כי שימוש ביישומי פלאש משפיע על הביצועים של המכשיר הזעיר.

חברת Apple לא לבד. אני בטוח שכל מי שגלש ברשת בעשור האחרון כבר מודע לצרה של שימוש בפלאש באתרים, במיוחד במדינות בהן אתרי האינטרנט הנפוצים עתירים בשימוש ביישומי פלאש, כמו ישראל. המצב כל־כך נורא, שבמחשבים רבים עצם הכניסה לאתר עתיר שימוש בפלאש כמו Ynet גורמת באופן מיידי להתחממות המחשב וגורמת למחשב להפעיל את המאווררים שבו בעוצמה המירבית על־מנת לקרר את המחשב ובכך גם מגבירה את הרעש הסביבתי, וכמובן גם שאותם יישומי פלאש שמיועדים לרוב להצגת הפרסומות בדף גם משפיעים על מהירות העבודה, ובכך מפריעים לשימוש במחשב גם כאשר הם נמצאים בלשונית רקע.

באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת הגלישה ברשת כבר הייתה פעולה נפוצה, אבל מעטים אתרי האינטרנט בהם הופיעו תכונות אינטראקטיביות. אפשר לזקוף זאת לעובדה כי השימוש בשפת התסריטים ברשת המשמשת אותנו כיום, JavaScript, הייתה אז רק בחיתוליה, ולא זאת בלבד אלא שגם התאימות בין הדפדפנים השונים כמעט ולא הייתה קיימת בכל הקשור לטכנולוגיות דוגמת DOM ו־JavaScript. את החלל הזה מילאה שפת תכנות בשם Java של חברת Sun (כיום בבעלות Oracle), שאפשרה הרצה של יישומונים (Applets) ושילובם בתוך דף האינטרנט. לאור זמני הטעינה הארוכים של Java והעומס שהרצה של יישומים בסביבה זו על המחשבים של אותה התקופה, המפתחים התחילו לחפש פתרונות שונים, שיאפשרו להם לשלב תוכן אינטראקטיבי בתוך חלון הדפדפן.

שורה של תוספים חיצוניים ניסו את מזלם לנגוס מהשימוש ב־Java, ובמקביל יצרני דפדפנים שזיהו את הסכנות והחסרונות של שימוש בג'אווה הוסיפו לדפדפנים אפשרות לחסום טעינה של יישומוני ג'אווה. בין יצרני התוספים החיצוניים הללו התבלטה חברה קטנה בשם Macromedia שברשותה מספר טכנולוגיות שפיתחה בעצמה או רכשה שאפשרו תצוגת תוכן עשיר בדפדפן, Flash ו־Shockwave. בעוד ש־Shockwave הייתה טכנולוגיה עשירה ומתקדמת, Flash הייתה בייסודה תוכנה ליצירת אנימציות ויכולות תכנות בסיסיות בלבד שאפשרו בעיקר חזרה על קטע הנפשה בלולאה או קפיצה למקטע אחר כאשר המשתמש לוחץ על אלמנט כלשהו במסך. עם הזמן יכולותיו של Flash השתפרו פלאים, בעוד Shockwave שהיוותה טכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת נדחקה הצידה וכיום מועט השימוש בה.

הבעיות של פלאש אינן נובעות אך־ורק מקוד קלוקל בסביבת הריצה עצמה, אלא גם מצד המפתח. הקלות של פיתוח יישומים ואנימציות בפלאש איפשרה לאנשים רבים להיכנס לתחום פיתוח האתרים, אבל רבים מאותם אנשים אינם מודעים למגבלות הסביבה וכיצד ליעל את הפלט, מה שגורם לא פעם לשימוש בתמונות ברזולוציה גבוהה כאשר שטח התצוגה עצמו קטן ממנו משמעותית מה שגורם לכך שאין שום ייתרון בשימוש בתמונה כבדה על תמונה דומה ברזולוציה נמוכה יותר שתגרום לכך שגודל התוצר הסופי יהיה נמוך יותר משמעותית, יטען מהר יותר, ידרוש מהמחשב להקדיש פחות זמן מעבד לתצוגת היישום וכתוצאה מכך גם תדרוש ממחשבי המשתמשים פחות זכרון ותעמיס פחות על המחשב.

מסך החסימה המופיע במקום תוכן פלאש באמצעות ההרחבה FlashBlock

מסך החסימה המופיע במקום תוכן פלאש באמצעות ההרחבה FlashBlock

כפתרון לבעיות אלו, עם הזמן המשתמשים המתקדמים השכילו להבין את חסרונות השימוש בפלאש והתחילו לחפש פתרונות עבורו. החל מהימנעות עקרונית להתקנה של התוספים הללו על הדפדפן ועד לשימוש בהרחבות מיוחדות כדי למנוע את ההפעלה שלהן על הדפדפן. בדפדפן Mozilla Firefox ההרחבה המוכרת ביותר לחסימת הפעלה של יישומי פלאש היא FlashBlock. הרחבה זו מונעת את ההפעלה האוטומטית של תוכן פלאש עד שהמשתמש לוחץ עליו ואז נטען התוכן המוסתר. השימוש בהרחבה זו ובהרחבות דומות שיפר את חווית הגלישה של המשתמשים, ואיפשר להם לחזור לגלישה מהירה ברשת גם על מחשבים שאינם מצויידים במעבדים המהירים ביותר ובזכרון בכמות כפולה מהממוצע בשוק. השליטה על הגלישה חוזרת אל המשתמשים.

בשנים האחרונות חווה שוק המכשירים הזעירים מהפכה. כניסתה של חברת Apple לתחום זה, כמו גם ההופעה של מכשירים מבוססי Android ונסיונותיה של חברת Microsoft להישאר רלוונטית עם מערכות Windows CE/Windows Mobile/Windows Phone כל אלו סייעו להפיכתו של שוק המכשירים הזעירים לשוק המתפתח באופן מהיר. על החלטתה העקרונית של Apple לדחוק הצידה את פלאש כתבתי למעלה, ובאותו הזמן במכשירים מבוססי Android אמנם לא נמנעה הכניסה של Adobe Flash Player, אבל התמיכה בו הייתה מוגבלת. בחלק מהדפדפנים בסביבת Android ישנה תמיכה בפלאש, באחרים לא, בעוד במכשירים מבוססי iOS פלאש אמנם נחסם באופן גורף, אבל ישנם כל מיני מעקפים המאפשרים בכל זאת לצפות בתוכן מבוסס פלאש.

הפעלת תוספים חיצוניים באופן סלקטיבי עם Firefox 14 על מכשירי Android

הפעלת תוספים חיצוניים באופן סלקטיבי עם Firefox 14 על מכשירי Android

כאשר Mozilla זיהו את הבעיות של Flash הם החליטו שאין זה צעד נבון למנוע שימוש בתוספים חיצוניים דוגמת Flash או אחרים, ושהרחבות דוגמת FlashBlock אמנם מונעות את הטעינה של יישומי הפלאש אבל לא חוסמות את הטעינה של התוספים החיצוניים עצמם. לפני מספר שנים כבר הופרדה הטעינה של תוספים חיצוניים לתהליכים נפרדים כדי למנוע קריסת הדפדפן כאשר התוספים עצמם קורסים, ומה שהיה חסר זו האפשרות לאפשר למשתמש להחליט מתי וכיצד לטעון את התוספים החיצוניים שלו.

לפני מספר שבועות יצאה גרסה חדשה של Firefox ל־Android. אם ניסיתם את Firefox על Android בעבר והתאכזבתם, אני ממליץ מאד לנסות אותו שוב – הדפדפן זכה לשיפורים רבים ונחשב כיום למהיר מדפדפנים אחרים הקיימים בסביבה זו, והשינוי שרלוונטי לרשומה זו הוא האפשרות להגדיר שתוספים חיצוניים יוצגו רק כאשר המשתמש יאשר זאת. ניתן להגדיר את האפשרות הזו ממסך ההגדרות של הדפדפן Settings → Plugins → Tap to play.

ומהנייד חזרה למחשב – העדכון האחרון של Firefox בגרסתו ל־Windows/Mac/Linux כולל את התכונה הזו ממש, עם שינויים קלים שיהפכו אותה למתאימה יותר למחשב הנייח. בשלב זה היא אינה מופעלת כברירת מחדל וגם אין ממשק גרפי עבורה, אבל ניתן לבחון ולהשתמש בה כבר עתה, כדי להנות מחווית גלישה יעילה יותר. כדי לעשות זאת יש להיכנס לדף about:config ולשנות את ערכה של ההעדפה plugins.click_to_play ל־true. לאחר שיבוצע השינוי, שימוש בהרחבה FlashBlock אינו נחוץ יותר (כן, אפשר לנטרל אותו או להסירו לחלוטין), וניתן יהיה להשתמש בתכונה המובנת בדפדפן כדי לקבוע בדיוק כיצד ומתי יטענו יישומי פלאש בדפדפן. נסו להיכנס לאתר "כבד" דוגמת ynet או כלכליסט ותבחינו כי הדף נטען מעתה הרבה יותר מהר!

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 14

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 15

מסך חסימת תוספים חיצוניים ב־Firefox 15

בגרסה הבאה של פיירפוקס שנכנסת ברגעים אלו לשלב ה־Beta מתבצעת עבודה נוספת על התכונה, והיא תאפשר למשתמש להפעיל מסגרת תוסף חיצוני אחת בדף מבלי לטעון גם את שאר מסגרות התוספים בדף, ואפשרות לקבוע אם תוספים חיצוניים יטענו ברמת שם המתחם, כך שנוכל לקבוע למשל לא לטעון תוספים חיצוניים באתר Walla ולא למנוע את טעינתם באתר nana10 למשל.

חשוב לזכור: עצם העובדה שאנחנו חוסמים את השימוש בתוספים חיצוניים אין בה כדי לראות כי אנו, המשתמשים, מעוניינים בצורה כלשהי למנוע מיצרני התוכן שילוב פרסומות בדף או על אופיין של אותן הפרסומות, אבל יש בה כדי להביע את דעתנו כנגד שימוש בפתרונות שמכבידים על אופן הגלישה שלנו. אם אותם יצרני תוכן יממשו את הפרסומות כתמונות סטטיות, אנימציות פשוטות או אפילו שימוש ביכולות המתקדמות של טכנולוגיות הרשת הקיימות (כגון HTML/JavaScript/CSS/DOM) והחדשות (כגון HTML5/Canvas/WebGL וכו'), לא רק שאנחנו לא נחסום אותן אוטומטית כפי שאנו יכולים לעשות כיום עם תוספים חיצוניים דוגמת פלאש, אלא שהן גם תוצגנה על המחשב שלנו תוך התחשבות רבה יותר בביצועי המעבד והדפדפן, ויוכלו להתאים את עצמן לגודל המסך כאשר מדובר במכשירים חכמים זעירים.

הפעלת תוספים חיצוניים ברמת האתר (Firefox 14)

הפעלת תוספים חיצוניים ברמת האתר

תעלומת הבאנרים הנעלמים

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב־‎TheMarker חושף את הלחץ של אתרי התוכן ברשת מפני אבדן הכנסות בגין חסימת פרסומות בדפדפנים, ואת הטכנולוגיות שאותם אתרים מפתחים יחד עם חברות נוספות כדי לעקוף את חסימת הפרסומות ואולי גם לחסום את חוסם הפרסומות מגישה לתוכן.

דפדפנים מתקדמים כוללים כלים מובנים במטרתם לחסום חלונות קופצים למשל, ולמרביתם קיימות גם הרחבות שמטרתן לספק חסימה פרסומות באופן מסיבי יותר. ישנן הרחבות שחוסמות באופן גורף תוכן בדף שנחשד שהוא מהווה פרסומת, וישנן רשימות שמטרתן למטב את החסימות כך שהתכנה תדע טוב יותר לזהות ולחסום פרסומות באתרים ישראלים.

אז למה אנשים חוסמים פרסומות באינטרנט? נצא מנקודת ההנחה שאנשים לא חוסמים פרסומות במטרה למנוע רווחים לאתר היעד, ונישאר עם מספר סיבות אפשריות, בניהם –

  • פרסומות לעתים מסיחות את הדעת מהתוכן, ולעתים קרובות גם מקשות על קריאת הדף באמצעות טעינה חוזרת של הפרסומות במהלך קריאת התוכן בדף.
  • פרסומות לעתים מכבידות על ביצועי הדפדפן והמחשב, וגורמות לתגובתיות נמוכה שלו כל עוד הדפדפן פתוח על אתר עמוס בפרסומות אלו.
  • למגזרים מסוימים באוכלוסיה ישנה העדפה שונה לגבי אופי הפרסומות, והם עלולים להיחשף שלא מרצונם לפרסומות שנוגדות את העקרונות התרבותיים שלהם.

מגמת חסימת הפרסומות בשנים האחרונות אינה ייחודית לישראל, אבל נראה כי במדינות מסוימות כמו ישראל הצורך בחסימת פרסומות רב יותר ממקומות אחרים, בעיקר עקב קהל קוראים מצומצם והרצון של מנהלי אתרי התוכן להגיע לרווח מקסימלי בכל מחיר. ובאותו הזמן ממש, ניכר כי אתרים מעבר לים הרבה יותר קלים מבחינת משקל הדף והזמן שלוקח לדפדפן לטעון ולהציג את אותם האתרים.

הבעיה היא כזו:

  • מנהלי אתרי תוכן מעוניינים להחזיר את הוצאות האתר ואולי גם להגיע לרווח.
  • גולשים מעוניינים לצרוך את התוכן במינימום השקעה כספית מצידם.

ברגע שאנחנו מוציאים מהמשוואה את האפשרות שהגולשים ישלמו תשלום עבור תוכן נצרך (בתצורה של מנוי לפרק זמן או תשלום מזערי עבור כל יחידת מידע – micro-payments), אנו נשארים עם חלופה פחות יעילה ואמינה, והיא שילוב פרסומות באתר.

באמצעי המדיה האחרים קיימת חלוקה די ברורה בין ערוצי תוכן המממנים את עצמם באמצעות פרסומות (למשל ערוץ 10, ערוץ 2, תחנות הרדיו האזורי) לבין ערוצים בתשלום (ערוצי הפרמיום בכבלים ובלוויין, ערוצי הטלוויזיה והרדיו של רשות השידור, וכו'), וקיימת גם קבוצה זעירה של ערוצי תוכן שממומנים על־ידי גורם מממן חיצוני.

באינטרנט, כל אתר תוכן אחראי לעצמו, אבל בהיעדר כמות מכובדת של תוכן פרמיום, כמות הלקוחות שיסכימו לשלם עבור אותו תוכן יחסית קטנה, ולכן חלופת הפרסומות דומיננטית יותר. ועדיין, משתמשים יעדיפו להימנע ככל האפשר מפרסומות שיפריעו להם לגשת לתוכן, ואתרים שכופים על המשתמשים את הצפייה בפרסומות מעל מידה מסוימת עשויים לחזות בתופעה של בריחת משתמשים, או במקרים מסוימים בניסיונות לבנות פתרונות יצירתיים שיאפשרו למשתמש להמשיך לצרוך תוכן מהאתר מבלי להיחשף לפרסומות.

ניתן להבין, אם כך, כי חסימת הפרסומות אינה נובעת בהכרח מרצונו של משתמש הקצה לגרום לאבדן ההכנסות לספק התוכן, אלא גם (ואולי בעיקר!) באשמתו של ספק התוכן שמעמיס את האתר בפרסומות יתר על המידה, ושל המפרסם עצמו שאינו בונה פרסומות שאינן משתלבות טוב ברקע הדף מתוך רצון למשוך את תשומת ליבו של המשתמש ככל האפשר.

ניתן לחלק את הפרסומות מסיחות הדעת למספר קטגוריות. בניהן –

  • חלונות קופצים – חלונות שנפתחים מעצמם במהלך הגלישה השוטפת, ומסתירים את כל מסך הדפדפן או חלק ממנו. חלונות אלו לעתים נפתחים ברקע מאחורי החלון הפעיל ומוקפצים לקדמה מעצמם כאשר המשתמש לעתים כבר אינו באתר.
  • פרסומות הכוללות כמות מוגזמת של אנימציה וריצודים – פרסומות מסוג זה מושכות את תשומת ליבו של הגולש בדף, ומושכות את העין במטרה לחשוף את המשתמש למוצר המתפרסם.
  • פרסומות מטרידות – סוג לא פופולרי במיוחד של פרסומות שמייצרות יחס שלילי במיוחד של המשתמש אליהן. פרסומות אלו נחשבות "חצופות" כאשר הן עשויות לשלב תוכן קולי שמופעל אוטומטית ללא אישור המשתמש.
  • פרסומות כבדות – לעתים קרובות ניתן לחזות בפרסומות שכוללות תוכן כבד במיוחד, כגון סרטוני תדמית או סיפורי הצלחה. פרסומות מסוג זה לרוב יטענו באופן אטי במיוחד, ידרשו כמות מוגזמת של זמן מעבד, וכמובן גם יכבידו על חבילת הגלישה של המשתמש במידה והוא משלם לספק הגישה לרשת לפי נפח שימוש (בחיבורים דרך רשתות סלולר).

כפי שציינתי לא פעם בעבר, אישית, אני מתנגד לתופעת חסימת הפרסומות. אני מעדיף אתרים עם פרסומות ולא לשלם עבור כל כתבה, מאמר וידיעה שאני מעוניין לקרוא. לכן, מעולם לא המלצתי לאנשים לעשות שימוש בהרחבות בסגנון AdBlock, למרות היותן הרחבות יעילות שמסייעות "למכור" את הדפדפן לאנשים נוספים.

העניין הוא שאין לי משאבים מחשב אינסופיים ולכן גם לי יש גבולות. מאתרים בסגנון Mako אני אעדיף להתרחק גם במחיר של תכנים איכותיים שייתכן שקיימים בהם, פשוט כי חווית השימוש בהם הפכה לבלתי נסבלת, כי היחס בין התוכן לפרסומות גבוה מידי, ודווקא לא לטובת התוכן.

בעבר השתמשתי ב־FlashBlock אבל כיום אני לא צריך יותר את ההרחבה הזו, בזכות תכונה שנכנסה לדפדפן לא מזמן שעושה את העבודה טוב יותר. במילים אחרות, אם אתם מפרסמים יצירתיים שמשתוללים עם מצגות אינטראקטיביות בתור פרסומות, הן לא יטענו אצלי אוטומטית. אני לא חוסם פלאש מתוך מחשבה שפלאש עשוי לשמש לפרסום, אלא כי פלאש הוא אחד גורם מספר אחד לאטיות במחשב שלי. מספיק להיכנס ל־ynet למשך כמה דקות כדי שהטמפרטורה של המחשב תעלה באופן דרסטי.

למה אנחנו המשתמשים צריכים לסבול? עד מתי המפרסמים ימשיכו להתעלל בנו בניסיונות לגרוף תשואה נוספת? עם כל הכבוד למפרסמים ולאתרי תוכן, הגיע הזמן לעשות קצת סדר במשוואה, ולהתחשב בגולשים קצת יותר. הגיע הזמן שאתרי התוכן ילמדו כבר שאפשר לשלב פרסומות באתר מבלי לטעון מחדש את האתר בכל מספר דקות ולפגוע ברצף הקריאה שלנו, ופרסומות בצידי הדף שרודפות אחרינו עם תסריט לא יעיל במקום להשתמש ב־position:fixed? בבקשה תשלבו פרסומות סטטיות בצידי הדף כדי שנוכל לצרוך את התוכן ולא רק את הפרסומות.

מפרסמים יקרים, זה שאנשים חוסמים פרסומות זה רק באשמתכם.