גוגל פלוס (+הזמנות לשירות)

כל הכבוד לגוגל, נראה שהם סוף־סוף הצליחו למצוא את המתכון ליצירת רשת חברתית. על הדרך הם איבדו חלק מאהדת המשתמשים המתקדמים בכך שהם התרחקו מהחופש ש־Google Wave התיימר להביא בכך שהמערכת רצה על השרתים של גוגל, והדיונים העיקריים שם בנתיים מסתכמים בתלונות של המשתמשים בשירות על מחסור בהזמנות.

בקצרה, זה לא פייסבוק, ומצד שני אחרי שימוש קצר במערכת ישנה תחושת מיאוס כי אין שום חידוש במערכת. גוגל פלוס הוא בעיקר שילוב של שירותי גוגל קיימים.

ניכר כי גוגל השקיעה די הרבה מחשבה איך לבנות רשת חברתית שמשתמשים יאהבו אותה, וסביר להניח שכאשר המאמצים המוקדמים יפסיקו להיות 99% מהמשתמשים היא גם תהפוך להיות אהודה יותר. בנתיים, אפשר לסקר אותם ולא לחסוך ביקורת נוקבת. ☺

סטטוסים – המערכת של גוגל כוללת במרכזה כלי לפרסום הודעות, ואם נשקיע כמה דקות של מחשבה גם נזכר מאיפה הוא מוכר לנו – זה Google Buzz עם קצת פחות באז. המערכת נראת ומתפקדת ממש כמו אחותה הגדולה.

גוגל השכילו והבינו שנקודה בעיתית מאד בפייסבוק ובטוויטר היא הפרטיות, ואיפשרו שליטה קלה ונוחה לגבי האנשים שיקבלו כל עדכון שלנו בפיד. כלומר ניתן לבחור בקלות אם כל הודעה תתפרסם בפומבי, לאחד מחוגי החברים שלנו, או אפילו באופן פרטני לאנשים מסויימים. במילים אחרות, זו תהיה הרשת המתאימה ביותר לרכל מאחורי הגב על הבוס שלנו בזמן הפסקת הצהריים. (רק תוודאו שאין איזו ציפור שיר בחברה!)

לשם ההשוואה, בפייסבוק יש כלי פרטיות הרבה יותר מתוחכמים, אבל הם גם הרבה יותר מסורבלים כשמנסים לעשות משהו שימושי. למעשה יש רשת חברתית אחת שנראית ומתפקדת דומה מאד למימוש של גוגל, ונראה כי אנשי גוגל אף ניסו להידמות אליה. זוהי המערכת בקוד פתוח Diaspora*‎, וזה בסדר שאתם לא מכירים אותה; היא נמצאת בשימוש של מספר מועט של משתמשים.

בהשוואה לפלוס, טוויטר היא רשת מוגבלת, אבל עדיין יש משהו חשוב בטוויטר שלא נראה שהוא קיים בפלוס – יישומים. בטוויטר היישומים מתמקדים בפרסום הודעות משירותים חיצוניים כגון עדכוני מיקום של 4Square ויישומי RSS שמפרסמים בשמנו הודעות בפיד. בפייסבוק היישומים משוכללים יותר ומרחיבים את היכולות של המערכת הבסיסית, ופה גוגל הצליחו לחדש לנו במשהו – אין שום דרך להתממשק עם שירותים חיצוניים מול גוגל פלוס, ולכן כנראה היא הרשת הזו לא תצליח להתחבר לשרשרת העדכונים שלי. כלומר גוגל פלוס יחליטו בעצמם מול אלו שירותים תוכלו להתממשק (ואלו הם שירותים קיימים של גוגל!), ולא שום דבר אחר. כלומר אם אתם מעלים תמונות ל־Flickr, הם לעולם לא יופיעו ב־Google Plus, אבל אם תעלו אותן ל־Picasa התמונה תשתנה לגמרי.

גוגל קצת נסוגו לאחור, כי בנסיונות קודמים שלהם היו אפשרויות כאלה. ב־Buzz אין שום בעיה להתממשק מול RSS ושירותים דומים, וב־Wave אפשר היה לבנות יישומים שלמים שירוצו בתוך המערכת.

דבר נוסף שהרשת הזו מנסה לעשות הוא לחסל את רשתות המסרים המידיים. גוגל הצליחו להרים רשת מסרים מידיים די גדולה על בסיס XMPP כאשר הם שילבו את Google Talk בתוך יישום הדואר האלקטרוני שלהם, ועכשיו גוגל מתמקדים במשהו גדול עוד יותר. זוכרים ששמענו שמיקרוסופט משתלטים על סקייפ לפני מספר שבועות? אז נראה שגוגל שמרו על הקלפים קרוב לחזה, והמשיכו לפתח בנתיים את Google Talk, שבתוך Google Plus זוכה לממשק פשוט יותר לשיחות קבוצתיות בקול ובתמונה, ואני מניח שלא רחוק היום שהשירות גם יתחבר ל־Google Voice ויציע גם שיחות לרשתות הטלפוניה הרגילות, וכל זה מתוך הממשק של פלוס.

ב־Skype שיחות וידאו מרובות משתתפים נכנסו לפני חודשים ספורים בלבד, והנה גוגל מביאה פה יישום דומה שמתיימר גם הוא לדלג בקלילות מעל חומות אש ומכשולים דומים, ומאפשר לאנשים לבצע שיחות בניהם. גם פה מדובר במוצר נחות יותר, כי בסקייפ כבר מזמן אפשר לעשות יותר, כמו שיתוף מסך או להתקין יישומים שיוסיפו למשל לוח ציור משותף לשיחה, אבל Google Plus Hangouts לעומת זאת משתמש יותר בפתרונות חופשיים יותר, ואני מקווה שלא רחוק היום שנוכל לדבר מהמערכת של גוגל עם אנשים שמשתמשים ב־Pidgin, לדוגמה. מה שנותר תמוה בעיני הוא שדווקא ב־Google Wave היו רכיבים שיכלו לשמש את גוגל בשביל לקדם את המוצר החדש שלהם.

 

לסיכום, גוגל פלוס נחמד, אבל כל עוד הוא יכריח את המשתמשים לעדכן את הסטטוסים שלהם במספר מקומות במקביל קשה להאמין שהוא יתרומם. גוגל אמנם מנסים לשמור על התדמית של שומרי העם ומאפשרים למשתמשים לייצא את ההודעות שלהם לקובץ מקומי בכל עת (תזכורת: פייסבוק מאפשרים משהו דומה, טוויטר בכלל לא), אבל בשאר הזמן גוגל בונים פה בעצם חומות סביב התוכן שהמשתמשים מייצרים באתר שלהם, לא מוכנים לקבל תוכן מבחוץ וכמובן שלא מאפשרים להוציא תוכן מבפנים.

 

 

ואיך אפשר בלי חלוקת הזמנות לכל דורש כדי לקדם את כמות הכניסות לאתר? בזמן הקרוב אני מתכנן לשגר הזמנות לשירות בדרך הרשמית או בכל מיני מעקפים שמתגלים מידי פעם ומאפשרים להירשם לשירות גם בלי ההזמנות. עדיפות תינתן לקוראים הקבועים, לאנשים שמשתמשים בדפדפן פיירפוקס באופן שוטף, במערכת מבוססת לינוקס או סתם מעדיפים תוכנה חופשית, ולאלו שיצליחו למשוך את תשומת ליבי. ☺

גוגל גל – לאן ממשיכים מכאן?

Google Wave היה פרויקט שאפתני מאד כשהוצג לראשונה, והמשיך להיות כזה כשמספר אנשים מצומצם קיבלו הזמנות להשתמש בשירות. Google Wave היה שירות מהפכני, שהתיימר לשדרג את הדואר האלקטרוני לעידן הרשתות החברתיות, ולייצר מערכת שתאחד את הטוב מעולם הדואר האלקטרוני עם המהירות והיעילות של מערכות המסרים המידיים.

Google Wave היה שאפתני מאד, ובעוד שרבים ניבאו לו גדולות, הוא נכשל במבחן כמות המשתמשים עם ממשק מסורבל, ומהירות עבודה נמוכה יחסית. בשלב מסוים גם גוגל הודו בכשלונו של השירות, והודיעו כי בעתיד הקרוב הוא יסגר.

וויב הציע קונספט חדשני, והיווה סוג של תקשורת מסרים מידיים מתקדמת, שבניגוד למערכות קיימות רץ ישירות מתוך הדפדפן, ומציע יכולות דומות יותר לאלו של מערכת דואר אלקטרוני. בצורה כזו, לא רק שהצליחו להתגבר על המכשולים והמגבלות הטכניות של שירותי הדואר האלקטרוני (חוסר יכולת לוודא את אמיתות מקור ההודעה, חוסר יכולת לקבל אישור קריאה), אלא גם הצליחו להציג חידושים בתחום כגון יכולת לעריכה קבוצתית של הודעות ולבצע משחקים מקוונים מול חברים, וכל זה באותו הממשק מבלי שהמשתמש נתדש להוריד ולהתקין תוספים ויישומים נוספים.

וויב נכשל בכל הקשור למשתמשים מאחר והמערכת שהוצגה הייתה מסובכת מידי למשתמש הממוצע. בעוד כל תוכנת דואר אלקטרוני וכל תוכנת מסרים מידיים יכולות להוסיף פרצוף מחייך להודעה באמצעות הוספה של שניים או שלושה תווים בגוף הטקסט, וויב הצריך הוספה של משתמש מיוחד לשיחה, שמבצע באופן אוטומטי עריכה של כל ההודעות כדי למקם את הסימן הגרפי במקום המתאים. המשתמש הממוצע לא יזכור לעשות זאת בכל שיחה, אם בכלל יכיר את אותו "בוט", וכך גם עם מגוון רחב יותר של יכולות נחוצות, כגון בודק איות ותרגום של תוכן ההודעות לשפה אחרת. ולא הזכרתי את מנגנון ההתקדמות קדימה ואחורה בדיון, שאמנם מאפשר לצפות במהדורות קודמות של המלל, אבל דורש מהמשתמש לבצע פעולות שהוא לא היה נדרש אליהן בעבודה על ממשק הדואר האלקטרוני הישן והטוב.

וויב נכשל גם עם ממשק איטי. בעוד הדפדפנים השתפרו מאד בשנה האחרונה, המערכת מגיבה לאט כיום, ובוודאי שהיא הגיבה לאט גם לפני שנה. הגלילה המיוחדת שאפיינה את הממשק אמנם משפרת במעט את תגובתיות האתר, אבל הוא עדיין לא מתפקד במהירות שהמשתמש מצפה ממנו.

בשלב מסויים מרבית המשתמשים בשירות איבדו בו עניין ומתחילתו ועד סופו ככל הנראה הדיונים הפעילים ביותר היו אלו בסגנון של "אוקיי, יש לי חשבון ב־Google Wave. עכשיו מה עושים עם זה?". זה היה עניין של זמן עד שהשירות ידעך ויעלם, או שגוגל תבוא עם איזה פיצ'ר מהפכני שיחזיר אליו את המשתמשים. גוגל מצידה ניסתה להשאיר אותו בתודעה עם הוספת האפשרות לקבל עדכונים על פעילות ב־Wave ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני, אבל כנראה שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי, שכן זה לא הצליח להגדיל באופן משמעותי את הפעילות במערכת.

גוגל הודיעו על סגירת השירות, ובצדק. מבחינתם חבל לבזבז כוח עיבוד על שירות לא נחוץ, ועם כל הכבוד למשתמשים הנאמנים שעדיין מנסים למצוא שימושים מעשיים לשירות, גוגל לא חייבת להם דבר, ובמיוחד כשמדובר במוצר בגרסת בטא. סגירת השירות לא בהכרח תבשר את ההיעלמות שלו מהרשת. המערכת של גוגל מתבססת על פרוטוקולים מוכרים ופתוחים כגון XMPP (Jabber)‎, ומרבית הקוד ניתנת להורדה והטמעה בשרתים עצמאיים, כך שלמעשה גוגל לא חיסלה לחלוטין את המערכת, אלא רק את השירות.

אם מישהו אכן יצליח למצוא שימוש הולם למערכת, סביר להניח שהיא תמשיך להתקיים בתוך רשתות פנים ארגוניות בהן העובדים ידרשו לעשות שימוש בפתרון זה לצרכי עבודה, ואם המערכת תבשיל לשימוש המוני  בעתיד, סביר להניח שתוך זמן קצר יקום שירות חלופי, בחינם או בתשלום, שיציע את מה שגוגל מציעה כיום. כמו־כן, יישומי רשת רבים שנמצאים בפיתוח כיום כבר לקחו את וויב כדוגמה, ויכלולו תכונות דומות, ופיתוחים חדישים בתחום הדפדפנים כגון WebSockets, Cross-site XHR ו־Local Storage, שהיו רק בחיתוליהם בעת פיתוח Google Wave נמצאים במצב טוב יותר כיום, כך שהמימושים הבאים יוכלו לעשות בהם שימוש בצורה טובה יותר.

הזמנה ל־Google Wave
נשארו לי הזמנות ל־Google Wave. מישהו בכל זאת רוצה להצטרף לשירות? 🙂

Google Wave – מה עושים עם זה?

בתחילת חודש אוגוסט קיבלתי הזמנה לארגז החול של גוגל וויב. אחרי תקופה קצרה, במהלכה סרקתי את מרבית היכולות של המערכת וגם את התוספות הנפוצות שלה, הבנתי שמדובר בעיקר במערכת עם פוטנציאל, אבל כנראה המערכת הזו לא תחליף את הדואר האלקטרוני ו/או את תוכנות המסרים המידיים.

למערכת יש יכולות, ובניגוד למערכת אחרות היא מותאמת בצורה טובה יותר לעידן הנוכחי, אבל הסירבול שלה והמגבלות שלה מקשות על השימוש השוטף בה. קחו דוגמה פשוטה – בעוד בכל תוכנת מסרים מידיים תמצאו אפשרות להפיכת מחוות טקסט לסמיילים גרפיים, בגוגל וויב זה בלתי אפשרי, והפתרון הוא להזמין לשיחה בוט, שיערוך את ההודעות שלנו ויחליף את הסימנים בצלמיות גרפיות. אותו בוט הוא למעשה תוכנה שיושבת ברשת ומאזינה לשיחות שלנו, ואף־אחד לא יכול להתחייב כי אין אדם מאחורי הבוט שעושה שימוש כלשהו בכמויות המידע שזורם אליו.

גם השיחות שלנו ב־Google Talk וב־MSN Messenger עוברות דרך שרתים מרכזיים, ו־Google אפילו הגדילו לעשות והם מתעדים אוטומטית את כל השיחות שלנו ב־Gmail, אבל שם רק אנשים שיושבים בחברה המנהלת יהיו בעלי גישה למידע, בהנחה והמערכת לא נפרצה. נניח שמישהו מתחזק בוט לתיקון אוטומטי של שגיאות כתיב; מי ערב לנו שהוא לא ישתול קישורים זדוניים בתוך השיחות שלנו עם המשפחה וחברים קרובים? להמשיך לקרוא Google Wave – מה עושים עם זה?