ארכיון תגיות: w3c

למה לא סילברלייט

מאד רציתי להכניס תגובה לפוסט של רן יניב הרטשטיין איל שחר באתר נענע10, אלא שכפי שכתבתי כאן בעבר, השרתים של נענע דוחים נסיונות התחברות ממני, וכל מיני שרתי פרוקסי חופשיים שניסיתי חסמו לי את שליחת הטופס. אני מאד מקווה שהשרתים המתקדמים של נענע לא יתפתו לחסום לי גם את הטראקבק.

רן יניב הרטשטיין איל שחר העלה את בבלוג המערכת של נענע10 מחשבות על מעבר של הוידאו באתר לסילברלייט. לכאורה טכנולוגיה חדישה ומתקדמת, אבל האם היא בשלה מספיק למשתמש הקצה?

בראשית ברא (סר) טים ברנרס לי את הדפדפן והאינטרנט. והאינטרנט היה תוהו ובוהו ומסך טקסט שחור על פני כל מסך. ויאמר (סר) טים ברנרס לי ויהי דף, ויהי דף אינטרנט ראשון ברשת. וירא טים ברנרס לי את הדף כי טוב, ויבדל טים ברנרס לי בין הדף ובין ה־Gopher. ויקרא את הדף Web ולדפדפן קרא WorldWideWeb. ויהי ערב, ויהי בוקר יום אחד.

בעבר הרחוק, האינטרנט היה זירת מאבקי כוח בין יצרני התוכנה השונים. זה המציא שפת תכנות חדשה לרשת בשם JavaScript (שאין שום קשר בינה לשפת התכנות Java), וזה פיתח שפה מקבילה בשם JScript ששונה מהמקור רק במימוש ובמספר לא מבוטל של באגים ומימושים חלקיים בלבד.

שפת ה־JavaScript נכנסה לעולם בו היו באותן שנים הרחבות רבות לדפדפנים שהתיימרו להציע לדפדפן יכולות משופרות על ה־HTML הבסיסי. חברת Sun, למשל, פיתחה את Java Virtual Machine שאיפשרה להריץ יישומים שלמים גם דרך הדפדפן, חברת Microsoft פיתחה את ActiveX שנועד להיות מתחרה ל־Java (למעט העובדה שהוא דורש מערכת הפעלה ודפדפן של מייקרוסופט), חברת Macromedia על שלל פתרונותיה, ועשרות חברות נוספות, קטנות כגדולות, הציעו את הפתרונות שלהם לשידרוג יכולות הדפדפן.

שנות התשעים התאפיינו בחוסר סדר בכל התחומים. כדי לראות וידאו, למשל, הזדקקתם ללא פחות משלושה נגנים לפחות (Apple QuickTime, Real Player, Windows Media Player) רק בשביל הזכות לראות וידאו, ומספר דומה של תוכנות שונות בשביל להצליח לחלץ קבצים דחוסים.

בחיתוליה הייתה שפת ה־JavaScript רחוקה מלהיות מושלמת, ומאחר ולא היו תקנים מתקדמים ומקובלים על כולם נוצר מצב בו כל דפדפן דרש מימוש שונה של כל התסריטים באתר בשביל לאפשר אינטראקטיביות בסיסית עם המשתמש. שינוי המגמה הגיע עם נטסקייפ 6 (הראשון שהתבסס על הקוד של מוזילה) שלראשונה יישר קו עם אינטרנט אקספלורר בנוגע לתקנים (ואף העלים תמיכה בדברים שהיו קיימים בגירסאות קודמות של נטסקייפ, דוגמת <layer>). אחרי שנים  של חוסר סדר באינטרנט, לראשונה התחיל השקט, והתאפשר לפתח קוד אחיד שירוץ בצורה טובה על כל הדפדפנים.

בשנות האלפיים התחילו להעלם באופן הדרגתי רובם של התוספים מהדפדפן לטובת פתרונות פתוחים, וחברות רבות נעלמו מהזירה. אם גירסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר היו צריכות להגיע עם שלל עצום של תוספים כדי לאפשר גלישה באינטרנט, הגירסאות האחרונות של אינטרנט אקספלורר מורכבות מדפדפן בלבד, והוא עושה את העבודה שלו לא רע.

חברת Adobe, מוצר הדגל שלה הוא Acrobat Reader (ועם כל הכבוד לתוכנת Photoshop, אני לא בטוח שהיא מותקנת על אחוז כה גדול מהמחשבים) שהופץ חינם ואיפשר העברה של מסמכים מבלי שיאבדו את עיצובם ואת תוכנם מעולם לא הייתה דומיננטית בתחום הרשת. אמנם ניתן לראות אתרים רבים המציעים קבצי PDF להורדה וצפייה דרך הדפדפן, אבל הם אינם מהווים רוב. שינוי המגמה הגיע כאשר חברת אדובי מיזגה לתוכה את חברת Macromedia, שמוצר הדגל שלה, Flash Player הפך לאהוב במיוחד בקרב בעלי אתרים ובעיקר מפרסמים.

כיום, אפשר להגיד שלחברת אדובי יש ייצוג מכובד על כמעט כל מחשב שמחובר לרשת, ומייקרוסופט מפגרת מאחור עם דומיננטיות במערכות ווינדוס  בלבד. מייקרוסופט לא אוהבת להפסיד, ולכן כפי שהיא נאלצה לבסוף להתקפל ולהשאיר ל־Sun Java את הבכורה בתחום שהיא עד עכשיו מתחרה בו (אז ActiveX, היום דוט-נט), כך היא רוצה לדחוק הצידה את Adobe Flash Player ולהכניס במקומו מוצר שלה – Silverlight.

למה לא פלאש? למרות כל מה שיגידו פלאש היה מאז ומתמיד קנייני. כדי לייצר פלאש אפשר אמנם להשתמש בכל מיני כלים שבחלקם נכתבו גם בקוד פתוח, אבל מקרומדיה (והיום גם אדובי) חוסמות בגופן את היצירה של כלי פיתוח מלא לפלאש, ומשאירות את תחום תוכנות הפיתוח בבעלות מלאה שלהם.

ברכיב שהוטמע בצד הלקוח תמיד היו למשתמשים תלונות. לנו, כישראלים, למשל, עד היום אין תמיכה מלאה בעברית בפלאש, והמצב גרוע עוד יותר כאשר משווים את התמיכה בעברית בין שלושת מערכות ההפעלה המובילות. במשך שנים הנגן בלינוקס היה כמה צעדים אחרי הנגנים במק ובווינדוס, גירסת 64 ביט שאין טעם אפילו לדבר עליה, ואפילו לא ציינתי שהנגן שלהם מאז ומתמיד עבד לאט וקירטע, ומהווה עד היום את אחת הסיבות העיקריות למחשב חזק בעבור משתמשים שכל שימושם במחשב הוא גלישה ברשת ודואר אלקטרוני.

למה לא סילברלייט? כי סילברלייט מגיע מחברה שמנסה לדחוף לנו טכנולוגיות גם אם אנחנו לא באמת צריכים אותן. ההדגמה של מייקרוסופט לסילברלייט היא גירסה "מתקדמת" של האתר שלהם שנגישה רק עבור אנשים שיתקינו את התוסף של סילברלייט על הדפדפן שלהם. ובכן, מעבר לקצת אנימציות שמשולבות בגירסה המתקדמת שלהם (לא משהו שלא ניתן לבצע ב־JavaScript עם mootools למשל) לא נראה שום דבר מדהים שמצדיק את השימוש ב־Silverlight.

כי סילברלייט יכולה לרוץ על מערכות ווינדוס בלבד, ולמייקרוסופט אין שום אינטרס לתמוך ולטפח משתמשי לינוקס ומק, וגם אם יוצע תוסף מקביל למשתמשי מערכות אלו על־ידי צד שלישי, מהר מאד הוא יהיה לא רלוונטי כי מייקרוסופט תשדרג את המוצר שלה ולא תשחרר מראש מפרט מלא של כל השינויים הצפויים.

כי סילברלייט הוא לא יותר מנסיון של מייקרוסופט לקבע את המשתמשים לטכנולוגיות שלה, גם אם זה יבוא על חשבון הרשת החופשית והפתוחה, ובמחיר של פיתוחים נוספים בכל אתר שמעוניין לתמוך בתוסף שלהם.

אז מה כן? בשנים האחרונות התגבשו תקנים אחיד ברשת, בו שותפות חברות רבות בתעשייה, כולל גם Microsoft ו־Adobe, ותקנים אלו הם היחידים שיבטיחו לנו תמיד גישה חופשית לרשת, ואת החופש של כל אדם להתממשק לרשת בצורה המתאימה לו.

גם פלאש וגם סילברלייט הן תוכנות סגורות הנשלטות בידי חברות תוכנה מובילות שמעוניינות להכתיב את האופי של הרשת. לשתי הפלטפורמות חסרונות רבים על השיטה התקנית, ואלו באים לידי ביטוי בגישה מוגבלת של מנועי חיפוש וטלפונים ניידים לתכנים, חוסר גישה לאתרים כאלה עבור אנשים בעלי מוגבלות ראייה, ובאופן כללי פגיעה בחווית הגלישה של המשתמש.

הפתרון שצריך לבוא לידי שימוש הוא הפתרון התקני, האומר שימוש ברכיבים פתוחים ומתועדים שיאפשרו לכל אדם החפץ בכך גישה מלאה לקוד ויכולת התאמה שלו לצרכיו שלו. הרשת כפי שאנו מכירים אותה כיום מתבססת על שפת HTML וככה היא צריכה להישאר.

בשביל תוכן יש לנו HTML, בשביל העיצוב יש לנו CSS, אינטראקטיביות עם JavaScript וגישה ל־DOM Tree, גרפיקה עם PNG ו־JPEG, גרפיקה וקטורית עם SVG, ולאחרונה גם כוכבים חדשים בזירה – וידאו אפשר יהיה לשלב בדפדפן באמצעות המפרט של HTML5, שכבר מתחיל להיתמך בדפדפנים המובילים (חוץ ממייקרוסופט שכרגיל מזדנבים מאחור עם דפדפן חצי אפוי), אפשר יהיה לשלב וידאו בקלות בדפים, כאשר התוכן עצמו יסופק בקבצי Ogg שהם היחידיים שנבנו מהיסוד כקידוד פתוח וללא מגבלות שרירותיות עליהם.

שמרו על החופש הזה. לטובת כולנו!

אירועים ביום ראשון 25/05/2008

להלן לוח הזמנים שלי ליום ראשון הקרוב –

  • יום ראשון הקרוב הוא יום המגבת. ביום זה אמור כל אדם (שפוי, יש לומר) להסתובב עם… מגבת. טוב, הבנתם את הרעיון. השנה כנראה שלא אסתובב עם מגבת. בכל זאת, צריך להיות קצת רציניים לפעמים.
  • פתיחה מחודשת של הסניף הישראלי של W3C, עליו כתבתי פה לא מזמן. אני מתכנן להגיע לשם, ואם יהיה משהו מעניין אני מבטיח לכתוב.
  • אני אפגש עם אנשי פורטל וואלה! לדיון קצר על האתר שלהם ואפשרויות שונות לשילוב שלו עם תכונות של פיירפוקס. במידה ויש לכם רעיונות והצעות – בבקשה להעביר אלי בהקדם.

פגישה עם אורי עידן מ־w3c

לפני קרוב לשבועיים פורסם כי אורי עידן קיבל לידיו את ניהול הסניף הישראלי של w3c. בשבוע האחרון נפגשתי עימו וייצגתי את מוזילה ישראל, להביע את תמיכתנו בגוף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם ביחד.

אורי סיפר כי לסניף המקומי שני תפקידים עיקריים –
א. להוות קשר בין הקהילה בארץ לבין ארגון W3C, ובכך לפעול לקידום רעיונות של פעילים בארץ
ב. לקדם את מטרות הארגון בארץ בכל הקשור באימוץ תקנים על־ידי האתרים בארץ.

בכל הקשור לאימוץ תקני W3C, ישראל נמצאת הרבה אחרי מדינות אירופה, וזו גם אחת מהסיבות המרכזיות לכך שאינטרנט אקספלורר שולט על אחוזים ניכרים מהשוק המקומי.

הנושא המרכזי שאנחנו יכולים לעבוד יחדיו הוא בתחום קידום המודעות לתקנים, מה שאנחנו במוזילה עושים מזה שנים. בכל הקשור לתאימות אתרים לתקנים קיימים כיום בארץ מספר גופים פעילים (יותר או פחות) שמנסים להילחם על זכותנו להיכנס לאתרים השונים בכל דפדפן ובכל מערכת הפעלה.

בארץ ישנם מספר קבוצות עניין נוספות שמנסות לקדם את המודעות לתקנים, ולצערנו לא קיים הרבה שיתוף פעולה שלנו עימן.

  • משתמשי מקינטוש בישראל נמצאים בפלטפורמה בה קשה מאד להיכנס לאתרים בלתי תקניים (יש בכלל wine למק?). רובם ככולם משתמשים בדפדפנים ספארי או פיירפוקס או דפדפנים אחרים המתבססים על המנוע של אחד מהשניים. הקימו בעבר עצומה לתקינות אתרים, אבל לא נראה שנעשה עד היום משהו רציני בכיוון.

  • משתמשי לינוקס ופעילי קוד פתוח, שהפלטפורמה שלהם לא מאפשרת להשתמש בדפדפן אינטרנט אקספלורר, והדפדפנים שברשותם (פיירפוקס, קונקרור, אופרה וכו') לא מאפשרים להם להיכנס כלל לאתרים מסויימים או לצפות בכל התכנים שבאתר. בשל גודל הקהילה ומידת הביזור שלה באתרים השונים קשה לשים את האצבע על קבוצה בקהילה שמתעסקת בנושא, אבל ניתן לראות פעילות בתחום.
  • משתמשי אופרה מחזיקים קהילה קטנה בעברית, וייתכן שהם פונים באופן עצמאי לבעלי אתרים בדרישה לתיקון. לצערי נראה כי מידת ההשפעה שלהם קטנה מזו של קבוצות משתמשים אחרות.
  • איגוד האינטרנט הישראלי שמנסים לקדם את עניין נגישות האתרים, בעיקר לצרכים של אנשים מוגבלים.
  • אנשים עצמאיים שמנסים לקדם את עניין המודעות לתקנים, כמו גם חברות מסחריות שמודעות לנושא.

בארץ יחס האתרים הלא תקניים יחסית לכלל האתרים גבוהה יותר מאשר בחו"ל, ופעולה זו פוגעת בנוחות הגלישה, כמו גם באימוץ דפדפנים. את האתרים הבולטים (לפי כמות הדיווחים שאנו מקבלים במוזילה ישראל) בתחום האי־תקניות אפשר לחלק למספר קטגוריות:

  • תוכן: haaretz, ynet, walla, keshet-tv
  • סלולר: orange, cellcom
  • בנקאות: bank hapoalim, bank leumi

במוזילה ישראל אנו מקבלים תלונות מהמשתמשים, ושולחים הודעות דוא"ל למנהלי האתרים בבקשה שיתאימו אותם לתקנים. לזכותנו לא מעט "נצחונות", אם כי עדיין רחוקה הדרך מתאימות מלאה של כלל האתרים. בין היתר אנו מרכזים את תלונות המשתמשים בפורום מיוחד ומנהלים מעקב אחר תאימות האתר, מתחזקים רשימה של האתרים הלא תקניים, עוקבים אחר דיווחים ב־bugzilla, ומקבלים דיווחים דרך רכיב הדיווחים של פיירפוקס.

בסיום שיחתנו, הוסכם כי על כל בעלי העניין בנושא להתאחד, וביחד להרים כוח משימה למיגור תופעת האתרים הבלתי תקניים בארץ, ובמקביל לקדם את התקנים של W3C. הבנתי מאורי עידן כי בימים אלה הוא נפגש עם נציגים נוספים שנושא זה חשוב להם, ולדעתי יהיה חשוב מאד אם נוכל לרכז אנשים מקבוצות שונות לדיון משותף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם.

עוד רחוקה הדרך לאימוץ מוחלט של התקנים על־ידי כל הנוגעים בדבר, כך שגישה לאתרים לא תהיה עניין תלוי דפדפן ותלוי פלטפורמה, אבל בהחלט מעודד לראות שיש עוד אנשים שהדבר חשוב להם.