23 בפברואר, 2010, 21:27 UTC
לאחרונה אישרה ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שמטרתה להחיל חוק דומה לתוכנית ניוד המספרים על כתובות דואר אלקטרוני שמאוחסנות אצל "ספקי גישה רשומים". כפי שניתן להבין מהתגובות לידיעה בנושא ב־ynet, לדעתם של רוב מוחץ מהמגיבים מדובר בהצעה מגוחכת ומיותרת, שנולדה כנראה במוחם של מספר חברי כנסת שמנסים להתחבב על ציבור הבוחרים כדי שאלו יהיו נאמנים להם בעתיד.
הבעיה
רובנו כבר נתקלנו בתופעה לפחות פעם אחת – יחד עם פתיחת חשבון גלישה באחת מספקיות הגישה קיבלנו גם כתובת דואר אלקטרוני, ועשינו בה שימוש ומסרנו אותה לגורמים איתם אנו בקשר. כעבור תקופה של מספר חודשים או שנים אנו מחליטים להחליף את ספק הגישה שלנו, משיקולי עלות, איכות או ערך מוסף, ואז אנו נתקלים בבעיה – את ספק הגישה נוכל להחליף בקלות, אבל מה נעשה לגבי כתובת הדואר האלקטרוני שלנו? איך נעדכן את כל האנשים המחזיקים בכתובת הזו כי החלפנו אותה באחרת?
הפתרון המוצע
על־פי נייר הצעת החוק שהכינה חברת הכנסת רונית תירוש, יש צורך להחיל חוק דומה לזה של חוק ניוד המספרים על ספקיות הגישה. החלפת ספק גישה? תוכל לבקש "לנייד" אותה אל ספק גישה אחר, כך שלמרות שאתה מחובר עכשיו דרך ספק ב', כתובת הדואר האלקטרוני שלך מרמזת כי אתה נמצא אצל ספק א'. על פי החוק המוצע, נוכל להחזיק את כתובת הדואר האלקטרוני שלנו לנצח, כל עוד אנחנו מחזיקים חשבון גישה פעיל באחת מהספקיות. לכאורה הפתרון אמור לדעת כותבי ההצעה להגביר את התחרותיות בשוק, אבל תחרותיות זו אינה רלוונטית מאחר וכמות נכבדת מאותם לקוחות מחזיקים כיום חשבונות פעילים בשרתי דואר עצמאיים דוגמת הוטמייל (בבעלות חברת מיקרוסופט) וג'ימייל (גוגל).
פתרון יפה על הנייר, אבל אינו בר מימוש
כיום ניתן למצוא יכולות ניוד במספר תחומים, בניהם שוק הטלפוניה הפנים ארצים, שירותי הדואר, ואפילו עם כרטיסי אשראי.
- שוק הטלפוניה: בתחום זה הוסדר לפני זמן לא רב כי ניתן להחליף את ספק השיחות בסלולר או בשיחות פנים ארציות לכל ספק אחר, ולהעביר את מספר הטלפון שלנו אליו. למרות הקושי היחסי והשיוך המסורתי של הקידומות (050, 052, 054 וכו') אל המפעילים, הפתרון בר ביצוע מאחר והוא התבצע במרכזיה.
- דואר ישראל: כאשר עוברים דירה מציעה חברת דואר ישראל (לשעבר "רשות הדואר") אפשרות להפנות מכתבים המיועדים אלינו אל כתובת חלופית. מאחר ופרטי הכתובות יושבים במסד הנתונים במשרדי חברת הדואר, ההפניה היא לא יותר מאשר ניתוב מחדש של המכתבים.
- כרטיסי אשראית: כאשר קיימות הוראות לתשלום בכרטיס שפג תוקפו במקרים מסויימים החיוב מועבר לכרטיס אחר. האחריות לכך באה על חברת האשראי והבנק, מאחר ואלו אינם מעוניינים לספוג את החיובים כתוצאה מכך שהלקוח לא טרח לעדכן את כל הספקים בשינוי.
לעומת זאת, בתחום האינטרנט הפתרון קצת יותר מסובך…
האינטרנט כולל שרת שמות שתפקידו לנתב בין כתובות שהקלדנו לכתובת הפיזית של השרת. אפשר לייצג את הכתובות של השרתים ברשת בתור מזהה חד ערכי, בדומה למספרי טלפון, ואת שמות השרתים ניתן לכוון למיקומים פיזים שונים, בדומה לחוק ניוד המספרים.
כתובות דואר אלקטרוני, לעומת זאת, הן לא יותר מאשר הפנייה של מסר אל תיבה שנמצאת בשרת כלשהו. אם נמשיך עם הדוגמה של שוק הטלפוניה, ניתן לדמיין כי כל שרת הוא מנוי טלפון, והמשתמשים הם אנשים הנמצאים באותו מבנה וכולם משתפים בניהם את אותו מספר הטלפון.
נניח וקיים אדם בשם user המחזיק חשבון בחברת 012 Smile עם כתובת הדואר האלקטרוני user@012.net.il. יום אחד מחליט אותו אדם לעבור לחברה אחרת, נניח Netvision. הוא מבצע את כל ההגדרות וסוגיית הדואר האלקטרוני נותרת פתוחה – הוא לא יכול טכנית להפנות את כל הדואר האלקטרוני אל הספק האחר ללא התערבות ועדכון של כלל שרתי ה־SMTP בעולם, או שספקית הגישה הישנה תשמור ותאחסן את התיבה שלו למשך זמן לא מוגבל ללא שום תמורה כספית.
דואר אלקטרוני שישלח אל כתובתו הישנה תמיד יופנה אל שרת הדואר של 012 Smile, ואין שום דרך להגדיר זאת אחרת. ייתכן והתיבה תשאר פעילה על השרתים של 012 או שדואר אלקטרוני שיתקבל יופנה אל כתובת חלופית ב־Netvision, אבל לא ניתן להפנות דואר של משתמש אחד ובודד לשרת דואר בכתובת אחרת ללא שיקולי עלות מצד ספקי הגישה על נפח אחסון התיבה בשרת ו/או על רוחב הפס שידרש עבור קבלה ושליחה מחדש של דברי הדואר אל היעד החלופי.
פתרונות אפשריים וקיימים שלא דורשים שום חקיקה
עם כל הרצון הטוב של חברי הכנסת הנכבדים, הדבר פשוט לא נחוץ כיום וישנם פתרונות טובים ויעילים לסוגיה זו גם כיום.
הפתרון הפשוט ביותר הוא להשאיר את תיבת הדואר האלקטרוני שלנו אצל הספק המקורי, ולמרות שאנו עוברים לספק גישה אחר אנו ממשיכים לשלם לו סכום כספי קטן תמורת איחסון התיבה ו/או הפנייה של דברי דואר המתקבלים בה ליעד אחר. בהנחה ועלות התשלום כיום לספק היא כ־50 שקלים בחודש, חשבון תיבה בלבד לא אמור לעלות בין 5 ל־10 שקלים בחודש בלבד. כמו־כן, קיימות ברשת חברות המתמחות באספקת שירותי דואר אלקטרוני שיכולות לספק את השירות תמורת עלות חודשית נמוכה.
חבר הכנסת גלעד ארדן, המכהן כיום כשר לאיכות הסביבה, התייחס לפני כשנתיים להצעת חוק זהה שהגיש יחד עם רונית תירוש, והשווה את שירותי הדואר החינמיים כנחותים יותר מאלו הנגישים באמצעות תוכנת Outlook. הוא שכח או שאינו מודע לעובדה כי ניתן באמצעות תוכנת Outlook להתחבר לשירותי דואר אלקטרוני "חינמיים" דוגמת ג'ימייל (פרוטוקולים POP3 ו־IMAP), והוטמייל (POP3).
להיות עצמאיים – כתובת מתחם לכל פועל
מה יקרה אם יום אחד חלילה וחס אחת מספקיות הגישה הקיימות תפשוט את הרגל או תרכש על־ידי אחת ממתחרותיה ותבחר להפסיק לעשות שימוש בשם המתחם הישן? כפועל יוצא מכך כל כתובות הדואר האלקטרוני הרשומות על אותו ספק יאבדו את תקפותן מיד כאשר ימחק שם המתחם או ינותק השרת מהרשת (מה שיבוא קודם). מה קורה אם אנו לא מרוצים מאיכות השירות של ספקית התיבות שלנו וברצוננו לעבור לחברה אחרת מבלי לאבד את הכתובת?
האפשרות המתקדמת ביותר היא לרכוש שם מתחם אישי לעסק או לארגון, וגם אנשים פרטיים רשאים כיום להחזיק כתובת מתחם אישית. עלותן השנתית של כתובות מתחם נעה בין מספר שקלים ל־80 שקלים לכתובת עם הסיומת co.il. ברגע שברשותנו "שם", אנו יכולים לקשר אותו לכל שירות דואר אלקטרוני התומך באפשרות להשתמש בשירותיו על שמות מתחם פרטיים, ובמקרים רבים גם רשם הכתובת יאפשר לנו לאחסן אצלו את הדואר האלקטרוני שלנו אצלו, ומדובר באחת מהתכונות הבסיסיות של כל ספק שירותי אירוח במידה ונבחר לנצל את הכתובת שלנו גם להקמת אתר אישי.
האם אנחנו צריכים עוד חוק שיקשה ויכביד על ספקיות הגישה וכתוצאה מכך ידרוש מהן להעלות את תעריפי הגלישה אצלן על מנת לכסות על ההפסד שיגרם אם וכאשר יאושר החוק? אני חושב שלא, ותסלח לי חברת הכנסת הנכבדה רונית תירוש על שהיא חושבת אחרת. חבל, ישנם דברים רבים בתחום הצרכנות והטכנולוגיה שהיה טוב לו המחוקק היה שם עליהם את הדעת לפני שהוא מנסה להמציא מחדש את דרך עבודתם של יישומי מחשב קיימים.
תגיות: גלעד ארדן, דואר אלקטרוני, ניוד, רונית תירוש
נושאים: כללי | 16 תגובות »
