שימוש בקו טלפון נוסף באמצעות CSIPSIMPLE ו־sipme

Posted on by
5

SIP הוא פרוטוקול טלפוניה דרך הרשת, ובאמצעותו ניתן להפעיל קווי טלפון דיגיטליים במגוון רחב של מכשירים ללא צורך בתשתית פיזית קבועה (למשל בזק, הוט). קיימים מכשירים פיזיים שכוללים מימוש של פרוטוקול זה ופרוטוקולים נלווים, וניתן גם להגדיר קו SIP על גבי מחשבים ביתיים, טלפונים חכמים ועד קונסולות משחק והתקנים דומים.

csipsimple היא תוכנה חופשית למכשירי אנדרואיד שמאפשרת להוסיף קווי SIP למכשיר. גרסאות חדשות של אנדרואיד כוללות תמיכה מובנית ב־SIP, אבל משתמשים רבים מעדיפים להשתמש בכל זאת ביישום נפרד לניהול הקו הוירטואלי שלהם, זאת כדי לשלוט בו בצורה מיטבית וגם לכבות אותו כאשר אין בו צורך. מבין מספר תוכנות למכשירי אנדרואיד csipsimple היא התוכנה המשוכללת ביותר לטעמי אבל גם נוחה מספיק למשתמש מן השורה שיעדיף תוכנה עובדת ללא התעסקות מיותרת. (הורדה מ־Google Play)

sipme.me היא אחת מבין החברות היחידות נכון להיום שנותנות קו טלפון מבוסס SIP שמקושר לקו טלפון ישראלי. החברה מצויה בשלב ניסוי עם רשיון זמני של משרד התקשורת, אבל ניתן להשתמש בשירותים שלהם כבר היום. מבחינת תעריפי השירות, שיחה יוצאת עולה 10 אגורות לדקה כולל מע"מ, ושליחת מסרון תעלה 14 אגורות להודעה. מבחינת שיחות לחו"ל ישנן מדינות אליהן המחיר יעלה שקלים בודדים לדקה, ומדינות אחרות בהן המחיר יהיה דומה מאד לזה בארץ (להלן קישור לתעריפי השירות).

ברשומה זו אנסה להסביר בצורה פשוטה כיצד להגדיר את קו טלפון לשיחות על מכשיר ה־Android שלכם באמצעות csipsimple ו־sipme. בסוף הרשומה ישנם מספר טיפים שיאפשרו לנצל טוב יותר את השירותים. Continue reading →

גופנים חופשיים/חינמיים בעברית

Posted on by
13

עם ההוספה של תכונת ה־‎@font-face לדפדפנים, המאפשרת לכל מנהל אתרים ולכל מעצב לשלב גופנים כרצונו באתר, חלה התעניינות מחודשת בתחום הגופנים העבריים, ולראשונה ניתן לעצב אתרים בצורה טובה יותר מבעבר כאשר בעת עיצוב האתר לא מתעסקים רק בצבעים ובמיקום האלמנטים השונים בדף, אלא ניתן ממש לקבוע את הגופנים בהם יעשה שימוש הדפדפן. ברשומה זו אנסה לסקור את רשימת הגופנים החופשיים הקיימים כיום ברשת.

לפני שמתחילים, ברצוני לתת כמה טיפים לשימוש בגופנים ברשת. אני אמנם לא מומחה בטיפוגרפיה ואפילו לא מגדיר את עצמי כמעצב אתרים, אבל יצא לי לשחק די הרבה עם גופנים חופשיים בתקופה האחרונה.

  1. כשם שלא מקובל להשתמש בגופנים מעוצבים מידי במסמכים מודפסים, כך גם רצוי להימנע ככל האפשר מגופנים מסוגננים מידי. כשם ששאתם מגישים מסמך מודפס, בגופן בסגנון Arial או Times New Roman ולא גופן כתב יד בסגנון Guttman Yad או Comic Sans, כך רצוי להימנע ככל האפשר מגופנים שיקשו על הגולש בקריאת התוכן באתר שהוא בסופו של דבר החלק החשוב ביותר באתר.
  2. בהמשך לסעיף הקודם, רצוי להימנע מגופנים מעוצבים מידי בתוכן עצמו ולהשאיר אותם לכותרות. בצורה כזו לא רק שאתם מכבדים את העדפות המשתמש בדרך טובה יותר ומאפשרים לו לקרוא את התוכן באתר בגופנים שהוא הגדיר בדפדפן לתצוגת התוכן, אתם גם תאפשרו לדפדפן להציג את הדף באופן מהיר יותר ותחסכו לדפדפן קצת פעולות הכנה.
  3. גופני אותיות – להתרחק, להתרחק, להתרחק. אם נתקלתם פעם בטקסט עברי שכולל את התו J בסוף משפט, אני מניח שאתם מבינים את הבעיה. מדובר בתוכנה שטענה גופן אותיות (במקרה הזה Windings והציגה ציור מסויים שיושב במיקום של האות J. במקרה הזה מדובר בסימן "☺" שיושב במיקום סטנדרטי אחר, ועדיף להשתמש ביכולות של יוניקוד במקום להשתמש בגופנים שאולי יוצגו בצורה מוזרה אצל משתמשים שאין ברשותם את הגופן האמור (מידע נוסף).
  4. שימוש בגופנים מאט את זמן טעינת הדף, וגם גורם להשהיה בהצגת הטקסט עם טעינת הגופן. כדאי לדאוג לגופנים חלופיים דומים שיהיו מותקנים על מחשב הגולש, שקובץ הגופן יהיה קטן ככל האפשר, ושהשרת ידע לשלוח כותרי HTTP מתאימים כדי שהגופן ישמר במטמון המשתמש כדי לא שטעינת הדף תהיה מהירה ככל האפשר (מידע נוסף).
  • את הרשימה נפתח בגופנים החופשיים של מיזם קולמוס. מיזם קולמוס מטרתו הייתה להביא גופנים עבריים איכותיים וחופשיים לסביבת Linux שלא יחייבו את המשתמשים לייבא גופנים מ־Windows או להסתפק בגופנים בינוניים שהיו קיימים באותה תקופה. כיום הגופנים של קולמוס מותקנים אצל מרבית משתמשי לינוקס ומהווים את עיקר הגופנים העבריים שקיימים בסביבה זו. הגופנים מופצים תחת רשיון GPL2, וזמינים במספר חבילות; גופנים רגילים, גופנים מקושטים, וגופנים תנ"כיים שכוללים גם טעמי מקרא.
  • DejaVu הוא מיזם ליצירת משפחת גופנים חופשית במגוון רחב של שפות, ומבוסס על משפחת גופנים בשם Bitstream Vera ששוחררה עבור Gnome ברשיון חופשי בעבר ועברה שיפורים רבים במהלך הפיתוח (הגופן המקורי כלל למעשה רק תווים לטיניים). רשיון הגופנים הוא נחלת הכלל עם מספר השגות.
  • Core Fonts הוא מיזם שהתחיל את דרכו בהכרזה של חברת מיקרוסופט בשלהי שנות התשעים של המאה הקודמת להפיץ גופנים שהיו זמינים באותה תקופה עבור Windows בלבד, כדי להפוך אותם לגופנים סטנדרטיים אצל כולם. מאז מיקרוסופט נסוגה בה מהכרזתה זו והפסיקה להפיץ את הגופנים בעצמה, אלא שתנאי השימוש בגופנים איפשרו את המשך הפצתם.
  • SBL Hebrew הוא גופן בעל מראה תנ"כי לשימוש לא מסחרי.
  • Ezra SIL הוא גופן נוסף בעל מראה תנ"כי, שנוצר על־ידי מכון SIL שמטרתו ללמוד, לפתח ולתעד שפות. הגופן זמין ברשיון OFL.
  • Droid היא משפחת גופנים שפותחה במקור עבור מערכת ההפעלה הסלולרית Android, והגופנים זמינים תחת רשיון Apache. הגופנים מיועדים לשימוש במכשירים ניידים בעלי מסכים מזעריים, ולכן מתיימרים להיות יעילים במיוחד בגודל אות קטן. הגופנים נמצאים במאגר הקוד של אנדרואיד (קישור ישיר לתיקייה במאגר מראה של Github).
  • GNU FreeFont הינו מיזם יצירת הגופנים החופשיים של GNU. הגופנים זמינים ברשיון GPL3 וכוללים שלושה סוגים; אחד Serif, אחד Sans Serif ושלישי Monotype. אינני יכול להמליץ על גופן ה־Serif שלהם מאחר שהתווים העבריים שלו אינם נעימים במיוחד לקריאה על גבי מסך המחשב, ולצערנו בסביבות לינוקס רבות הוא מוגדר כגופן ברירת המחדל. (תצוגה מקדימה של תחום העברית בגופנים)
  • אלעד מרדכי פיתח מספר גופנים ומפיץ אותם ב־Open Font Library ברשיונות OFL (SIL Open Font License) או GNU General Public License (תלוי בגופן הנבחר). האתר Open Font Library עצמו הוא מאגר של גופנים חופשיים, אבל אני לא יכול להמליץ להיעזר בו בשלב זה בהיעדר אפשרות לבחור גופנים לפי שפה נתמכת.
  • אות פתיחה הוא מיזם ליצירת גופן רשת חדש חופשי לשימוש, ובשנת 2011 זכה לחסות מטעם איגוד האינטרנט הישראלי. בשלב זה אין שום מידע באתר לגבי זמינות הגופן בגרסה סופית או לפחות בגרסה נסיונית, אבל לאור רשימת המעורבים במיזם ונותני החסות שלהם הם מוזכרים ברשימה למרות שלכאורה לא ניתן להשיג שם גופנים.
  • הגופניה הוא האתר של אדם שמציין שהוא טיפוגרף כושל, ומפיץ מספר גופנים תחת רשיון Creative commons 3.0. הגופנים שלו אינם רעים כפי שהוא אולי חושב, ונראים די נקיים, וזמינים גם ב־Open Font Library.
  • מאיר סדן הוא מעצב גופנים ותיק ומוכר, שבמהלך השנים יצר די הרבה גופנים ואלו זמינים להורדה באתר שלו. מאיר מציין כי הגופנים חופשיים לשימוש לא מסחרי ומבקש באתר לתת לו קרדיט על הגופנים ואפשר גם קישור לאתר שלו.
  • יעקב מנדלסון יצר מספר גופנים לפני שנים רבות, ואלו זמינים להורדה באתר שלו. תנאי השימוש בהם מתירים בהם כל שימוש פרסומי, אבל אוסרים על שינוי הגופנים או על הפצתם.
  • נוה שגב יצר בתחילת העשור הקודם מספר גופנים חופשיים ומפיץ אותם באתר שלו. תנאי השימוש שמופצים עם הגופנים מתירים לעשות בהם כל שימוש כל עוד לא משנים את הגופן ופרטיו.

עד כאן רשימת הגופנים החופשיים שמצאתי וזמינים כיום ברשת. קיימים אנשים נוספים שעיצבו בעבר גופנים עבריים לשימוש חופשי, בניהם בן נתן,ברק פלורשהיים, דניאל לוי ואולי מספר אנשים נוספים, אלא שעבר זמן רב מאז שאלו עיצבו את הגופנים הללו, והאתרים בהם אלו פרסמו את הגופנים אינם זמינים כיום ברשת או קשים לאיתור, ולכן לא אוכל לקשר אליהם. למרות זאת, מי שמתעקש יוכל למצוא את הגופנים של אלו באתרי צד שלישי שמחזיקים עותקים של גופנים אלו כנראה ללא אישור או ידיעת המפתחים המקוריים.

אני מקווה שרשומה זו פתחה במעט את התיאבון של מספר משתמשים ותהווה השראה לאנשים נוספים להצטרף אל מעצבי הגופנים העבריים לשימוש חופשי לרווחת כולנו. למרות המגוון המצומצם של תוכנות וכלים לעיצוב גופנים קיימות תוכנות חופשיות למטרה זו כגון Font Forge, וכל אדם שיתרום גופן אחד או יותר יזכה לתהילת עולם וגם יעזור למשתמשים רבים לעצב את התוכן שלהם בגופנים המועדפים עליהם.

עסקים בישראל צומחים ברשת, וכיצד חברות מסחריות מנסות לפגוע בעסקים קטנים בחסות משרד התמ"ת

Posted on by
100

אתמול התקיים הכנס השנתי של איגוד האינטרנט, ובמסגרת פאנל קבוצות העבודה שהתקיים בו חשבנו על דרכים לקדם את נושאי הקוד הפתוח, ולקדם את האינטרנט הישראלי באופן כללי, ומסתבר שבאותו הזמן ממש משרד התמ"ת ולוביסטים מטעם חברות למטרות רווח חושבים אחרת, ומתכננים כיצד להשיג לקוחות קטנים בחסות המדינה.

עסקים בישראל צומחים ברשת הוא מיזם של מספר חברות מסחריות בשיתוף עם משרת התמ"ת שנרתם למשימה ונראה שהוא משמש כחותמת גומי כדי שהמיזם כולו יראה כאילו הוא בחסות המדינה והלקוחות העתידיים כדאי להם שהם יבחרו בפתרון זה ולא בכל הצעה אחרת.

במסגרת המיזם מציעים לאותם עסקים קטנים אירוח אתר למשך שנה שלמה, ולאחריה המחירים יהיו כדלקמן: 75₪ לשם המתחם לשנה (מחירים סטנדרטיים לשמות מתחם בישראל), ו־65₪ לחודש. מה שהם לא מספרים לכם זה שמדובר במערכת קניינית של חברה בשם Webydo שמציעה במחיר זה מערכת מוגבלת שלא תאפשר לאותו העסק לגדול ולהתפתח לפי הצורך, ותדרוש ממנו לעבור למערכת אחרת אם הוא ירצה לגדול מעבר לגבולות המערכת.

המערכת של Webydo היא מערכת קניינית מאורחת, כלומר המיזם בחסות המדינה מטרתו העיקרית היא כנראה להוסיף לקוחות חדשים לחברות השותפות בו ושותפיהם, ולאחר מכן לגזור קופון עליהם ולגבות מחיר חודשי קבוע על אירוח האתר מלקוחות שברוב המקרים לא צריכים הרבה, ואולי גם לא יטרחו לעדכן אותו.

אותה צורת פעולה אופיינית גם לחברות בסגנון "דפי זהב" וחברות בניית אתרים נוספות, שפונות לאלפי לקוחות פוטנציאלים ומציעים להם להקים אתרים רק כי "חייבים להיות ברשת". במרבית המקרים אותם לקוחות כלל לא מודעים לחלופות שקיימות עבורם, מוגבלים ליכולות של המערכת ואינם יכולים ליצא את התכנים שלהם בקלות למערכות חלפויות עקב מגבלות טכניות ומגבלות ידע.

מערכת WordPress, למשל, שמפעילה בין היתר גם את האתר הזה, היא תוכנה חופשית, מה שהשימוש בה אינו עולה כסף לעסק, והקוד שלה פתוח, מה שאומר שלמעשה כל אדם עם ידע מתאים יכול להצטרף לאלפי המפתחים שמתעסקים בה.

אם נצא בהערכה גסה שבכל אחת מאותן מערכות קנייניות שמפותחות בחברות כגון Webydo, מפותחות על־ידי כמה עשרות אנשי פיתוח, עדיין יש לתוכנות החופשיות יתרון עליהן – עשרות אלפי אנשים בחנו את קוד התוכנה ומציעים הצעות כיצד ניתן לשפר אותו כך שיתאים טוב יותר לצרכיהם, ואלפי אנשים התעסקו פיזית בקוד התוכנה. מהבחינה הזו, לכמות האנשים שמעורבים בפיתוח יש יתרון עצום על תוכנות שמפותחות כתוכנות קנינייות נטו, כמו למשל המערכת של Webydo שאפילו לא הצלחתי לגרום לממשק הניהול שלה לעלות אצלי לאחר שהיא שעה שלמה מציגה מסך טעינה. האם מישהו יסכים שתקלה כזו תתרחש בתוכנה חופשית? ככל הנראה מישהו כבר היה מזמן מדווח על זה בתור באג וגם פועל לחקור לעומק את התופעה ולהציע תיקון עבורה.

ממשק הניהול של Webydo. לא עולה.

ממשק הניהול של Webydo. איטי ומסורבל.

דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו לפני שממהרים להירשם לאותו מיזם, זה שהמערכת שהם מציעים לכם היא מערכת סגורה שיושבת על השרתים של חברה מסויימת שהם האחראיים הבלעדיים שדרוג המערכת וביצוע שינויים בה. הם למשל מאפשרים למשתמשים להתקין תבניות וגם לבחור את צבעי האתר ולהעלות את לוגו האתר, אבל האם הם יסכימו לתת שירותים נוספים כמו למשל לאפשר ללקוח להשתמש בעיצוב שאינו זמין באתר או להתקין על האתר שלו יכולות שאינן מוצעות במוצר? כלל לא בטוח. Continue reading →

רשימת חשבונות האשראי וכיצד אנחנו יכולים לעזור לחברים

Posted on by
2

בימים האחרונים הופצו רשימות משתמשים ממספר אתרים שלעיתים כוללות גם פרטים אישיים כמו שם וכתובת ולעיתים גם פרטים פיננסיים על המשתמשים. בעוד רבים נהרו לכל מיני אתרים שמציגים רשימות מקוצרות כדי לתת למשתמשים מושג אם פרטיהם מתפרסמים ברשימות, רבים אחרים כלל אינם מודעים לסכנה שבדבר או שאינם יודעים כיצד לבצע את הבדיקות הללו בעצמם. למה שלא נעזור לחברים ונבדוק עבורם אם הם נמצאים ברשימות?

כדי לבצע את הפעולות שמצוינות ברשימה זו יש להצטייד מראש ברשימות שהתפרסמו ורצוי גם שתהיה לכם גישה למכונת לינוקס, אבל גם אם אינכם מעוניינים לבצע זאת, המידע עשוי להיות שימושי עבורכם במשימות אחרות. שימו לב: ההחזקה בקבצים הללו עשויה להתפרש כהחזקה של מאגר כלא כחוק ואינני מתכוון לסייע לכם להשיג את הקבצים עצמם.

ראשית, הקבצים שמתפרסמים ברשת כוללים בחלקם מאגרי נתונים בקובץ mdb של Microsoft Access. אני לא מבין למה אותם בעלי אתרים משתמשים במאגרים מסוג זה הידועים בביצועים הירודים שלהם, אבל לא אתייחס לפרט זה במסגרת רשומה זו. למרות שבאופן עקרוני ניתן לבצע לחיצה כפולה על אותם הקבצים כדי לפתוח אותם ב־OpenOffice או ב־Microsoft Access, להערכתי מדובר בפעולה מסוכנת ולא נוכל לדעת בקלות מה אותם גורמים עוינים הכניסו לקובץ. במקום זאת, אשתמש בפקודות השורה שזמינות בחבילה mdbtools.

צפייה בטבלאות שקיימות בקובץ:

$ mdb-tables NewIsrael.mdb
tblCards

כלומר בקובץ הנ"ל קיימת טבלה אחת בלבד. בואו נייצא אותה לקובץ מסוג csv.

mdb-export NewIsrael.mdb tblCards > NewIsrael.csv

עכשיו כשיש לנו קובץ טקסטואלי איננו צריכים יותר את קובץ ה־mdb ואפשר למחוק אותו.

השלב הבא היה לקבל את רשימת אנשי הקשר. בחרתי לייצא אותם מ־gmail; ניתן לעשות זאת דרך contacts.google.com, לבחור ב־More,‏ Export, ואז לייצא את רשימת אנשי הקשר שלך כקובץ מסוג Google CSV. התסריט שבהמשך יעבור עם קבצים מתצורה זו בלבד אם כי ניתן בקלות להתאים אותו גם לתבניות האחרות.

עכשיו, לאחר שסיימנו את ההכנות אפשר להגיע למלאכה עצמה. קובץ ה־csv שקיבלנו מגוגל מקודד בתור יוניקוד טהור, בעוד שהטרמינל שלנו עובד ב־UTF-8, ולכן נבצע המרה של הקובץ לתבנית זו. לאחר מכן נייצא מהקובץ את העמודות הרלוונטיות לנו (אלו של כתובות הדואר האלקטרוני), נבצע קצת נקיונות בקובץ, ונריץ חיפוש.

לאחר שגיליתי שהרצה של פקודת grep לוקחת יותר מידי משאבים מהמחשב כאשר מריצים אותה על תבניות רבות (כל כתובת מהווה תבנית בפני עצמה, ולא ביצענו שום נסיון לייעל את הכתובות ולאחד כתובות דומות) החלטתי לפרק את קובץ כתובות הדואר האלקטרוני למספר קבצים נפרדים ולבצע הרצה של פקודת ה־grep מחדש עבור כל 10 כתובות; זה אמנם אמור באופן תיאורטי לקחת זמן רב יותר לסיום, אבל מקטין באופן משמעותי את דרישת המשאבים של תהליך הסריקה. אפשר גם לבצע את הסריקות באופן מקבילי בשביל לקצר את פרק הזמן לקבלת התוצאות אבל אז נחזור לנקודה בה נגביר את דרישות משאבי הדיסק, הזכרון והמעבד.

# ‫גזירת כתובות הדואר האלקטרוני מקובץ google.csv שנשמר ב־/tmp/.‬
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f29 | sed '/^$/d' > /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f31 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f33 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt
cat /tmp/google.csv | iconv -f unicode | grep , --color | cut -d, -f35 | sed '/^$/d' >> /tmp/my_emails.txt

# ביצוע פעולות ניקיון כלליות על קובץ הססמאות. במקרה שלי בחרתי להסיר מקרים בהם הופיעה המחרוזת "*" בתור כתובת דואר אלקטרוני מסיבה לא ידועה.‏
sed '/^\*$/d' < /tmp/my_emails.txt > /tmp/my_emails2.txt

# ביצוע סריקה בודדת. אני לא משתמש בדרך זו כי היא דורשת משאבים רבים מהמחשב.‏
# הקוד החלופי מופיע בהמשך.‏
# grep --color -f /tmp/my_emails2.txt *

# פיצול קובץ הכתובות לקבצים נפרדים בעלי 10 שורות בכל קובץ. כלומר בכל קובץ
# נשמרות רק 10 כתובות דואר אלקטרוני (במקרה שלי נוצרו מעל 100 קבצים חדשים).‏
split -l 10 /tmp/my_emails2.txt /tmp/my_emails_splitted_

# לכל קובץ כתובות מפוצל בצע סריקה על כל אחד מהקבצים שנמצאים בתיקייה הנוכחית.‏
find /tmp -name my_emails_splitted_* -type f -exec grep --color -f '{}' * \;
rm /tmp/my_emails_splitted_*

אחרי שנריץ את התסריט נקבל במסוף רשימה ארוכה של תוצאות. בזכות השימוש בתכונת הצביעה של grep ניתן יהיה לזהות בקלות את הכתובות שמעניינות אותנו. עכשיו כל מה שנותר זה לנסח הודעה יפה ולהתריע לאותם חברים כי הם נחשפו.

שלא נדע מצרות.

הסיומת של המדינה ולמה צריך להשקיע מחשבה נוספת בשמות המתחם בעברית

Posted on by
30

מסתבר שאיגוד האינטרנט עושה דברים מעניינים בשקט, הרחק מאור הזרקורים והעכברים האופטיים. והפעם, החלטה מעניינת לקיים סקר משתמשים לגבי סיומות הרשת העתידיות. אממה, האיגוד עדיין לא למד ליחצן את עצמו למרות הכסף שהוא משקיע ביחסי ציבור, והיה יכול בקלות להגיע אל אנשים בעלי עניין ודעה אם הוא היה מפעיל איזה בלוג או ניוזלטר שיעדכן את הציבור לגבי מיזמים שהוא מעוניין לקדם או לקבל משוב מהציבור.

אל תבינו אותי לא נכון, אני מתעניין מאד ומעריך את פעילות האיגוד. אני עוקב אחרי חשבונות האיגוד בטוויטר ובפייסבוק, מנהל קשרים על בסיס קבוע עם מספר דמויות מפתח באיגוד. אני חושב שאיגוד האינטרנט חשוב להתפתחות האינטרנט המקומי, אבל כדי שהאינטרנט יתפתח גם האיגוד עצמו צריך להיפתח ולהתפתח.

האתר של איגוד האינטרנט הישראלי בנוי למיטב ידעתי על מערכת דרופל, שהיא מערכת תוכן מכובדת ומוצלחת, אבל יעילה פחות כשרוצים להקים משהו במתכונת של בלוג. ראבק, בלוג זה משהו שלוקח חמש דקות להרים ועוד חצי שעה לכוונן, והרי לכם מערכת מושלמת להפצת תכנים, ולהתקין עליה מערכת לבניה של ניוזלטר על בסיס המאמרים זה עניין של למצוא תוסף מתאים למערכת.

ונחזור לנושא שאיתו התחלתי. איגוד האינטרנט פרסם מידע עדכני לגבי שמות המתחם העבריים. כשאני אומר "פרסם", אני מתכוון לכך שהוא פרסם את המידע באתר שלו עצמו, ואם אנחנו לא מגדירים את הדף הראשי בתור דף הבית של הדפדפן שלנו כנראה אנחנו גם לא נזכה לבקר בו על בסיס יומיומי ולכן גם נפספס את האזכור.

מוקדם יותר הערב נכנסתי במקרה לאתר האיגוד במטרה לברר נושא כלשהו. כותרת מעניינת צדה את מבטי במהלך הצפייה בדף הראשי של האתר –

איגוד האינטרנט הישראלי מזמין את הציבור להציע מקבילה עברית לסיומת של ישראל ברשת האינטרנט זאת לקראת משאל ציבורי גדול לבחינת הסיומת המועדפת על הציבור איגוד האינטרנט הישראלי ו-YNET מזמינים את הציבור להשתתף בתהליך הגדרת הסיומת העברית לשמות מתחם ישראליים. בשלב זה יוכל הציבור להציע מקבילות עבריות לסיומת של ישראל, סיומת .IL המוכרת, וכן למקבילות לשמות ברמה השנייה, כגון co.il ו-.org.il למידע נוסף על משאל הסיומות

נושא זה מעניין אותי, וגם כתבתי עליו פה בעבר. אחוז התרגשות לחצתי על הקישור כדי להבין על מה פשר המהומה ואם סוף־סוף איגוד האינטרנט הישראלי יתחיל להציע סיומות המורכבות מתווים עבריים.

משאל הציבור בישראל – בירור הסיומת המועדפת לקוד מדינה בעברית טרם בחירת הסיומת העברית שתוגש לאישור הממשלה ול- ICANN מתקיים בימים אלה משאל לבירור הסיומת המועדפת על הציבור. המשאל, המתקיים בשיתוף YNET, נערך בשני שלבים: בשלב הראשון מוזמן הציבור להעלות הצעות משלו לסיומת עברית מקבילה ל-IL ולסיומות ברמה השניה (לדוגמא CO.IL ו- ORG.IL). בשלב השני ייערך משאל בו יתבקש הציבור להצביע לסיומות המועדפות עליו מבין מספר סיומות נבחרות. לאחר עיבוד תוצאות המשאל תתבצע פנייה לקבלת תמיכה הממשלה לסיומת. תמיכה זו נדרשת ע"י ICANN כתנאי להקצאת הסיומת במערכת ה-DNS הגלובלית. שאלות נפוצות בנושא המשאל יומן ארועים: 18.12.2011 - תחילת השלב הראשון של המשאלמעולה, איגוד האינטרנט מעוניין שנשמיע את הדעה שלנו, רק איפה בדיוק מצביעים? הקישור הבולט ביותר מוביל לדף השאלות והתשובות בנושאים הקשורים בשמות מתחם עבריים. אני אחסוך לכם את הקריאה שלו; כתוב בו הרבה מלל, ונראה כאילו מישהו שיכפל את התוכן שלו והחליף רק תאריכים ומילות קישור במקומות אסטרטגיים בדף. לא יודע למה האיגוד חושב שהשאלות שהוא מציג שם נפוצות, כי התשובות לשאלות שעלו בראשי כלל לא מופיעות שם וגם אין מקום שאפשר בו לשאול שאלות נוספות. אה, כן, וגם הקישורים לתשובות שלהם בדף השאלות הנפוצות אינם פעילים. וואלה יופי.

מסתבר שהאיגוד כבר לא בוטח בפלטפורמה שלו, ולכן בחר לשתף פעולה עם אתר תוכן גדול. כלומר יכול להיות שמי שעוקב קבוע אחר הידיעות המתפרסמות בטמקא זכה לצפות בתוכן המשאל שלהם, אבל אנשים שלא גולשים שם באופן קבוע כנראה יפספסו את המסר שלא זכה לפרסום נרחב בשום מקום אחר.

ב־ynet התפרסם מאמר תחת הכותרת "גולשי ynet ישפיעו: מה תהיה הסיומת של ישראל בעברית?" שלדעתי היא קצת חצופה, כי ממש לא הייתי רוצה לתת לגולשי ynet לקבוע כיצד נצטרך כולנו להקליד כתובות אינטרנט ב־2014, ואם אתם מפקפקים בדברי מספיקה הצצה חטופה לתוכן התגובות למאמר שם בשביל להבין שאין שם עם מי לדבר, וגם אם יש, הרי שהם יבלעו בין שלל התשובות התוקפות את ממשלת ישראל והעומד בראשה, את מחבר המאמר ואת כל אזרחי מדינת ישראל ותושבי המזרח התיכון. איגוד האינטרנט בחר להשתמש בתשתית של ידיעות אחרונות לביצוע סקר, במקום לבחור בפתרון מבית (שהרי אפילו דרופל תתאים לביצוע המשימה) או אפילו רחמנה לצילן איזה טופס שמוסיף רשומות לגליון אלקטרוני ב־Google Docs.

המאמר עצמו לא מוסיף הרבה, אבל בסופו יש איזה סקר. יש המתעקשים שמדובר במשאל, אם כי אני לא בטוח אם אני בכלל מבין מה ההבדל בין השניים ומבחינתי עדיף היה אם האיגוד היה שואל את דעתנו במקום לנסות ולפנות להמון כאשר הוא לא מציע בכלל חלופות ראויות. להלן התשובות שהוספתי לסקר/משאל שלהם.

כן, אתם לא טועים. מילאתי את כל השדות עם אותה התשובה, ואני מבין שכנראה הם יפסלו את ההצעה הזו שלי על הסף. הייתי שמח מאד אם איגוד האינטרנט היה מקשיב לדעות שלנו לפני שהוא רץ עם תוצאות המשאל לממשלה ול־ICANN במטרה לאשרן.

לפני 20 שנה אנשים חכמים ומשכילים זיהו את הפוטנציאל של רשת האינטרנט ופעלו לקדם אותה ולהנגיש אותה לציבור הרחב. כדי לזהות שרתים שונים ברשת השתמשו במנגנון השמות של ה־DNS ובמדיניות של סיומות לפי מטרת האתר ובהמשך התווספו סיומות למדינות עם תתי מתחם שמהווים את תחום העיסוק של האתר. עם גדילת הרשת גדלו גם הצרכים של המשתמשים, ולכן כיום במקרים רבים סיומת שם המתחם אינה מייצגת את תחום העיסוק שלו. למשל כתובת האתר שלי היא tomercohen.com, כאשר למרות הסיומת אינני מפעיל עסק בעצמי כך שסיומת האתר מטעה (אם כי אני משתעשע במחשבה שיום אחד ארצה אולי להשתמש באתר למטרות עסקיות ואז כל מה שאצטרך לעשות יהיה להעלים מכאן את תוכנו הנוכחי של האתר).

כשרשת האינטרנט הייתה בחיתוליה, אני כלל לא בטוח אם חלוצי האינטרנט חזו שתוך מספר עשורים כולנו נהיה מחוברים לרשת 24 שעות ביממה על מגוון נרחב של מכשירים, ואם נפגוש מישהו ברחוב נרצה לדעת היכן נמצא הפרופיל האישי שלו ברשת לפני שננסה לברר את מספר הטלפון הקווי שלו.

בארץ נהוגות כיום כתובות אינטרנט באנגלית (למשל example.co.il) וכתובות אינטרנט בעברית (למשל דוגמה.co.il) כפי שניתן לנחש, שילוב של תווים בעברית ובאנגלית בכתובת האתר אינו עושה חסד לתצוגת הכתובת, ומסרבל מאד את הקלדתה. מה גם שבקרב מגזרים מסויימים באוכלוסיה הקלדה של תווים באנגלית אינה משימה פשוטה, והם יעדיפו להשתמש בתווים בעברית בלבד.

כפי שאיגוד האינטרנט הישראלי התחייב ב־2010, יום אחד יהיה פתרון לסוגיה וניתן יהיה להקליד כתובות בעברית מלאה אחרי שתיבחר סיומת מוצלחת יותר . יכול להיות שכתובתו של האתר שציינתי מעלה תהיה דוגמה.קו.יל, או דוגמה.מסחר.ישראל, או כל פתרון אחר שיבחר.

לדעתי צריך לבחור בפתרון אחר ולוותר באותה ההזדמנות על השימוש בתת המתחם בו אנו משתמשים ביום. לדעתי כתובות בתת המתחם העברי החדש צריכות להיות תחת שם מתחם מאוחד ולא תחת מבחר מצומצם של תתי מתחם שלעיתים קרובות אין שום קשר בינהן לתוכן האתר הנו מקרי בהחלט. נכון, זה עשוי לצמצם במידת מה את מרחב הכתובות האפשרי, אבל אם נעשה את זה נכון ונעודד שימוש בשמות בעלי משמעות במקום בשמות מקוצרים, למעשה כולנו נרוויח מכך.

ניקח לדוגמה את "המוסד לביטוח לאומי". אתר חשוב שהרבה אנשים מעוניינים לגשת אליו. כיום כתובת האתר היא btl.gov.il. כתובת קצרה ופשוטה, אבל לאדם הממוצע אין לאוסף תווים זה משמעות מיוחדת, ומבחינתו מדובר ב־"בטל.גוב.יל". כיום ניתן לרשום את הכתובת בתור "בטל.gov.il" (כמעט; אני חושב שלא ניתן בשלב זה לרשום שמות מתחם בעברית תחת gov.il). אבל רוב הסיכויים שאנשי ביטוח לאומי יבחרו ב־"ביטוחלאומי" או "ביטוח-לאומי". בהנחה שנבחר בתור סיומת המדינה את "ישראל" כתחליף לצירוף האותיות "il" שמשמש אותנו כיום, סיומת המתחם לאתרי ממשלה תהיה "ממשל.ישראל" או "ממשלה.ישראל", והכתובת של ביטוח לאומי תהיה "ביטוח-לאומי.ממשלה.ישראל". לכאורה כתובת יפה, אבל מסורבלת. אני מציע לקצר אותה ולהשאיר אותה בתור "ביטוח-לאומי.ישראל".

כולנו יודעים שביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי, ולעולם לא יקום גוף פרטי שיטען שהוא "ביטוח לאומי" כפי שיש חברות ביטוח אחרות כגון "ביטוח ישיר". כיום במתחמים דומים לזה שמוביל לזה של ביטוח לאומי מצאתי אתר של יצרנית להבים (btl.co.il) ואיזה גוף פרטי שמתעסק בסיעוד ונראה כמו חוות קישורים ופרסומות (btl.org.il). אם נוותר על סיווג האתר בכתובתו נוכל ליצור כתובות אתרים בעלות משמעות וקלות לזכרון – "ביטוח-לאומי.ישראל".

נכון, במקרים מסויימים אולי נרצה לשמר את הרמה השלישית בשמות המתחם. למשל אתר של בית ספר מסויים יכול להיות בתצורה של "בית-ספר.ישראל" אבל גם "בית-ספר.חינוך.ישראל". במקרים כאלה נוכל להשקיע ביצירת תת מתחם ייעודי לסיווג, אבל אם נשאיר את זה לבחירת הארגונים עצמם, יהיה הרבה יותר קל לנהל זאת. למשל רשת החינוך "אורט" מחזיקה את האתרים של בתי הספר ברשת תחת ort.org.il ולא תחת k12.il כיום, ובצורה כזו הם יוכלו לבחור אם כתובת האתרים תהיה "בית-ספר.ישראל" או "בית-ספר.אורט.ישראל" או אפילו "בית-ספר.אורט.חינוך.ישראל" – אפשר לתת לגופים להחליט בעצמם איך לנהל את הכתובת.

נכון, במקרים כאלו נגדיל בצורה משמעותית את הסיכויים לרישום מוקדם של שמות מתחם ותפיסתם של שמות אטרקטיביים לפני הגופים המתאימים להם, למשל אדם בשם "משה שטראוס" עשוי לקנות את שם המתחם "שטראוס.ישראל" במטרה לעשות בו שימוש לכאורה לגיטימי ולחסום את חברת המזון משימוש בו, אבל אותן בעיות קיימות גם כיום, ועם הנהגת חוקים ברורים יותר בנוגע לשימוש בשמות מתחם נוכל למנוע שימוש לרעה במנגנון החדש.

כאשר איגוד האינטרנט הציגו את האפשרות לרשום שמות מתחם בעברית בשנת 2010, הם התחייבו כי בעתיד ניתן יהיה לגשת לאותן הכתובות גם בסיומת העברית. לדעתי זו הייתה טעות והיה עדיף שאיגוד האינטרנט לא יתחייבו לזה, שהרי במקרים רבים נרצה להחזיק כתובות בתווים עבריים וכתובות בתווים לטיניים שאינן תואמות. למשל בדוגמה שהצגתי קודם, ביטוח לאומי עשויים לבחור בכתובת "ביטוח-לאומי.ישראל" ובמקביל להמשיך להשתמש בכתובת btl.gov.il, ואין שום סיבה לחייב אותם להשתמש בכתובות זהות (שהרי "btl.ישראל" היא כתובת שלא אומרת הרבה לרובנו!), אבל כדאי יהיה להשאיר את הכתובות המקוצרות כדי לא לשבור קישורים קיימים ובשביל הגיקים שבנינו שירצו להישאר עם כתובות מקוצרות.

 

אין לי מושג איך מעלים את הנושא הזה מול האיגוד בצורה מסודרת, ואני בטוח שישנם רבים ששותפים לדעתי זו ויש להם הרבה להגיד בנושא זה, הרי אם יבחר משהו שלא כולנו נסכים איתו, יהיה הרבה יותר קשה לשנות את ההחלטה בעתיד וכולנו נפסיד מזה. בשלב זה אתם מוזמנים להשאיר פה תגובות על מאמר זה, ואני מקווה שנציג רשמי כלשהו מטעם האיגוד יגיע לכאן במהרה ויעזור לנו לנהל את השיחה מולם. (ואתם גם מוזמנים להביע את דעתכם במשאל. אשמח מאד אם תצביעו כמוני!☺)