איך משווקים מוצר חינמי?
בדרך־כלל כשרוצים למכור מוצר כלשהו השיטה היא לשווק אותו טוב יותר. כמעט כל התנהלות סביב המוצר היא בנושא כספי - להעסיק אנשי מכירות, לפרסם את המוצר בתקשורת, להוזיל את עלויות המוצר וכו'. כשמדובר במוצר שלא עולה כסף למשתמש הקצה מדובר בפעולה יקרה יותר - צריך לגרום למשתמש להבין שערכו של המוצר רב יותר מערך שהוא מוציא עליו וצריך למצוא דרך לפרסם את המוצר בעלות אפסית.
כשמדובר במוצר תוכנה חינמי הבעיה גדולה יותר, כי להבדיל ממוצרים בתשלום, הלקוח בוחן את המוצר מיד בשימוש הראשון, ואנו עלולים לאבד אותו על כל תקלה שתתרחש או אפילו על פעולה שהוא יצפה לבצע בצורה קצת אחרת. במוצר תוכנה בתשלום זה יקרה הרבה יותר לאט, שכן המשתמש יעריך את המוצר אחרת מאחר והוא עלה לו בכסף.
בשיווק מוצרי קוד פתוח מתווסף אלמנט נוסף - הקוד חשוף בפני המשתמש, אך גם הפחד המתמיד שלו בפני בעיות ונסיונות הונאה מצד המפתחים. אנחנו אמנם יודעים כי הסבירות לכך נמוכה, במיוחד כאשר מדובר במוצר מוכר ומוערך, אך האם משתמש הקצה יודע זאת? האם הוא יידע להעריך את היצרן ואת המוצרים הנילווים למוצר זה ואת המוניטין שצבר היצרן?
פיירפוקס הוא דפדפן חופשי שכתוב כולו בקוד פתוח, לדעת רבים הוא מוצלח הרבה יותר מאשר אינטרנט אקספלורר, אבל עדיין הוא לא מצליח בארץ להתרומם לאחוז דו ספרתי מכמות המשתמשים תודות לתחרות קשה מצד מייקרוסופט שמקבעת את צורת המחשבה של מפתחים ומשתמשים למוצריה שלה בלבד, ובכך מונעת את ההתחדשות וההתקדמות ברשת.
אומרים שבחו"ל המצב טוב יותר, ואולי זה מה שאיפשר למדינות מזרח ומרכז אירופה לפרוח מבחינת חופש התוכנה. כדי לגרום לזה לקרות גם בארץ אנחנו צריכים מאסת משתמשים אוהדים שיעזרו להפיץ את השימוש בפיירפוקס. היום זה תוכנות חופשיות, מחר זה מערכות הפעלה.
יש לנו כבר מוצר, משתמשים, ואפילו התארגנויות. מה שחסר לנו זה אנשים יצרתיים עם חוש שיווקי ורעיונות מקוריים. רוצים לעזור לרשת הפתוחה לפרוח? בואו תעזרו לנו לשווק את הדפדפן!
פגישה עם אורי עידן מ־w3c
לפני קרוב לשבועיים פורסם כי אורי עידן קיבל לידיו את ניהול הסניף הישראלי של w3c. בשבוע האחרון נפגשתי עימו וייצגתי את מוזילה ישראל, להביע את תמיכתנו בגוף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם ביחד.
אורי סיפר כי לסניף המקומי שני תפקידים עיקריים -
א. להוות קשר בין הקהילה בארץ לבין ארגון W3C, ובכך לפעול לקידום רעיונות של פעילים בארץ
ב. לקדם את מטרות הארגון בארץ בכל הקשור באימוץ תקנים על־ידי האתרים בארץ.
בכל הקשור לאימוץ תקני W3C, ישראל נמצאת הרבה אחרי מדינות אירופה, וזו גם אחת מהסיבות המרכזיות לכך שאינטרנט אקספלורר שולט על אחוזים ניכרים מהשוק המקומי.
הנושא המרכזי שאנחנו יכולים לעבוד יחדיו הוא בתחום קידום המודעות לתקנים, מה שאנחנו במוזילה עושים מזה שנים. בכל הקשור לתאימות אתרים לתקנים קיימים כיום בארץ מספר גופים פעילים (יותר או פחות) שמנסים להילחם על זכותנו להיכנס לאתרים השונים בכל דפדפן ובכל מערכת הפעלה.
בארץ ישנם מספר קבוצות עניין נוספות שמנסות לקדם את המודעות לתקנים, ולצערנו לא קיים הרבה שיתוף פעולה שלנו עימן.
- משתמשי מקינטוש בישראל נמצאים בפלטפורמה בה קשה מאד להיכנס לאתרים בלתי תקניים (יש בכלל wine למק?). רובם ככולם משתמשים בדפדפנים ספארי או פיירפוקס או דפדפנים אחרים המתבססים על המנוע של אחד מהשניים. הקימו בעבר עצומה לתקינות אתרים, אבל לא נראה שנעשה עד היום משהו רציני בכיוון.
- משתמשי לינוקס ופעילי קוד פתוח, שהפלטפורמה שלהם לא מאפשרת להשתמש בדפדפן אינטרנט אקספלורר, והדפדפנים שברשותם (פיירפוקס, קונקרור, אופרה וכו') לא מאפשרים להם להיכנס כלל לאתרים מסויימים או לצפות בכל התכנים שבאתר. בשל גודל הקהילה ומידת הביזור שלה באתרים השונים קשה לשים את האצבע על קבוצה בקהילה שמתעסקת בנושא, אבל ניתן לראות פעילות בתחום.
- משתמשי אופרה מחזיקים קהילה קטנה בעברית, וייתכן שהם פונים באופן עצמאי לבעלי אתרים בדרישה לתיקון. לצערי נראה כי מידת ההשפעה שלהם קטנה מזו של קבוצות משתמשים אחרות.
- איגוד האינטרנט הישראלי שמנסים לקדם את עניין נגישות האתרים, בעיקר לצרכים של אנשים מוגבלים.
- אנשים עצמאיים שמנסים לקדם את עניין המודעות לתקנים, כמו גם חברות מסחריות שמודעות לנושא.
בארץ יחס האתרים הלא תקניים יחסית לכלל האתרים גבוהה יותר מאשר בחו"ל, ופעולה זו פוגעת בנוחות הגלישה, כמו גם באימוץ דפדפנים. את האתרים הבולטים (לפי כמות הדיווחים שאנו מקבלים במוזילה ישראל) בתחום האי־תקניות אפשר לחלק למספר קטגוריות:
- תוכן: haaretz, ynet, walla, keshet-tv
- סלולר: orange, cellcom
- בנקאות: bank hapoalim, bank leumi
במוזילה ישראל אנו מקבלים תלונות מהמשתמשים, ושולחים הודעות דוא"ל למנהלי האתרים בבקשה שיתאימו אותם לתקנים. לזכותנו לא מעט "נצחונות", אם כי עדיין רחוקה הדרך מתאימות מלאה של כלל האתרים. בין היתר אנו מרכזים את תלונות המשתמשים בפורום מיוחד ומנהלים מעקב אחר תאימות האתר, מתחזקים רשימה של האתרים הלא תקניים, עוקבים אחר דיווחים ב־bugzilla, ומקבלים דיווחים דרך רכיב הדיווחים של פיירפוקס.
בסיום שיחתנו, הוסכם כי על כל בעלי העניין בנושא להתאחד, וביחד להרים כוח משימה למיגור תופעת האתרים הבלתי תקניים בארץ, ובמקביל לקדם את התקנים של W3C. הבנתי מאורי עידן כי בימים אלה הוא נפגש עם נציגים נוספים שנושא זה חשוב להם, ולדעתי יהיה חשוב מאד אם נוכל לרכז אנשים מקבוצות שונות לדיון משותף ולראות לאן אנחנו יכולים להתקדם.
עוד רחוקה הדרך לאימוץ מוחלט של התקנים על־ידי כל הנוגעים בדבר, כך שגישה לאתרים לא תהיה עניין תלוי דפדפן ותלוי פלטפורמה, אבל בהחלט מעודד לראות שיש עוד אנשים שהדבר חשוב להם.
