איך מסבירים על לינוקס לקהל של סטודנטים?

13 תגובות

כפי שאתם בוודאי יודעים, אני מבלה את זמני בתקופה האחרונה על ספסל הלימודים. בין לבין יוצא לי באופן תדיר לשים לב להבדל הניכר בין מה שמלמדים באקדמיה, לבין מה שקיים ונדרש בחוץ. בעוד אצלנו מקפידים בחלק מהקורסים לגרום לסטודנטים להבין כי ההובלה הטכנולוגית נתונה כיום בידי ‎.net וטכנולוגיות דומות, בפועל מה שייתן לאדם בתחומי המחשוב את קרש הקפיצה לו הוא זקוק הוא שליטה בטכנולוגיות נפוצות וגמישות יותר ויכולת לזהות מגמות שוק ולסגל לעצמו יכולת ללמוד להשתמש בהן כדי להוציא את המרב.

התמזל מזלי ואצטרך להעביר הרצאה קצרה מיד לאחר חג הפסח לקהל של סטודנטים שלומדים עמי על לינוקס. מדובר בקהל שההכרות שלו עם לינוקס ותוכנה חופשית הנו מועט, אם בכלל, והתכנית שלי היא לנצל את המעמד כדי לחשוף אותם לצורת מחשבה שונה מזו שהם רגילים אליה, וכמובן גם להבין שמערכות הפעלה ותוכנות בקוד פתוח נבנו על־ידי אנשים כמונו, עבורנו, ובזכות שילוב הרעיונות שלהם בקוד, לרווחת הכלל.

לאחר חיפוש קצר ברשת, שהראה שלא קיימת מצגת מוכנה שעונה על הצרכים שלי (ובלאו הכי העדפתי להכין משהו משלי מאשר להתבסס על מצגות מיושנות), ושאלתי חברים מה לדעתם צריך להיכלל במצגת מסוג זה. לאחר מכן התיישבתי לנסח את המצגת על בסיס ידע אישי ומקורות כמו ויקיפדיה וגוגל, והתוצאה לפניכם.

העליתי את המצגת ל־github כדי לשמר אותה ולאפשר לאחרים לעשות בה שימוש חוזר לפי הצורך ובקלות. כמובן אשמח לקבל משוב ממקסימום אנשים לפני שאעביר אותה וגם לאחר מכן כדי שנוכל לדאוג שתהיה ברשותנו מצגת שמסבירה בצורה פשוטה וברורה על לינוקס לקהלים דומים.

קוד המקור זמין ב־github. אשמח לקבל הצעות לשינויים ושיפורים הן פה בתגובות והן ישירות ב־github.

גופנים חינמיים נוספים בעברית להורדה

5 תגובות

לפני זמן מה פרסמתי כאן רשומה המתייחסת לגופנים חינמיים שזמינים ברשת לשימוש חופשי. אני שמח לבשר כי מאז מועד כתיבת הרשומה התבשרנו עם הופעתם של מספר גופנים נוספים הכוללים תווים בעברית, שיסייעו לנו להרחיב את מגוון הגופנים הזמין עבור אתרי אינטרנט ולכל מקום אחר בו נעדיף להשתמש בגופנים שאינם גופני בררת מחדל.

  • הראשון שאתייחס אליו הוא גופן "כרמלה". גופן זה פותח במסגרת פרויקט גמר של סטודנט בשם ניר ייני בבצלאל. הגופן הנו גופן נקי ומתאים לגדלי טקסט קטנים. הגופן ניתן להורדה בשלב זה מדף מיוחד שהוקם עבורו בפייסבוק, וניתן להתרשם מהגופן באתר אינטרנט שהוקם עבורו. בדף ההורדה של הגופן מצוין שהשימוש בו חופשי ללא ציון פרטי הרישוי, אבל בגופן עצמו מצוין אחרת; "Copyright (c) 2010 by Nir Yenni. All rights reserved.‎". אני מקווה שסוגיה זו תיפתר בהקדם והגופן יופץ עם רישיון חופשי.
  • הגופן הבא ברשימה הוא גופן "כרמלית" של עמוס ג'רבי. לא במקרה שמו של הגופן מזכיר את זה הקודם, מעצב הגופן מציין במפורש כי התבסס על "כרמלה" בעת יצירת הגופן, שלטענתו מתאים במיוחד לטקסט רץ. רישיון הגופן הוא OFL. אותו עמוס ג'רבי הפיץ לא מזמן גופן נוסף פרי מקלדתו בשם "נוּט", שנוצר במסגרת פרויקט גמר באנימציה במכללת שנקר, שמתאים יותר לכותרות מאשר לטקסט רגיל, ומופץ גם הוא ברישיון OFL.
  • פליקס וסרשטיין הוא מפתח אתרי וורדפרס ביום, ומסתבר שבלילות הוא מטפח גופנים. הגופן הראשון שלו, ונכון לרגע זה גם היחידי הוא גופן מעוגל המתאים בעיקר לכותרות בשם Felix007 medium. רישיון השימוש בגופן זה הוא OFL, והיוצר מדגיש כי בעת שימוש בו אין שום חובה לתת לו קישור או קרדיט.
  • אָ‏לֵף הוא גופן רשת דו־לשוני פתוח שפותח על־ידי מושון זר אביב, מיכל סהר, דני מירב וניר ייני ובחסות של איגוד האינטרנט הישראלי. הגופן פותח מראש מתוך מחשבה שיהיה שונה מהגופנים המעוגלים הנפוצים במחוזותינו, ושיהיה גופן מסך המתאים גם לתצוגה בגדלים שונים, הוא זמין תחת רישיון OFL ונועד מלכתחילה להיות חופשי לשימוש ברשת, ותהליך היצירה שלו תועד בבלוג שהופעל במהלך תהליך היצירה של הגופן, ועליו גם כתבתי ברשומה הקודמת בסדרה זו. מאמר סקירה על הוצאת הגופן התפרסם במגזין xnet.
  • Linux Libertine הוא גופן Serif ברישיון OFL בשפות רבות שכולל גם עברית. הוא מוכר בזכות סמלים רבים בהם נעשה בו שימוש לרבות בלוגו של ויקיפדיה. אגב לינוקס, טאקס מתחבא באזור השימוש הפרטי של הגופן במיקום u+e000.
  • שונית הוא גופן שנוצר על־ידי אמן בשם מייקל כנליף תומסון. האותיות בגופן נראות שונות מהמקובל עם הטיות בחלקן התחתון, והגופן מופץ ברישיון Creative Commons Attribution-NonCommercial-NoDerivs 3.0 License.

צילומי מסך בקלות עם פיירפוקס

4 תגובות

בעקבות שאלה שעלתה בפייסבוק נזכרתי ברשומה שכבר זמן רב רציתי לכתוב על כלי שורת הפקודה של פיירפוקס שהתווסף באחת מהגרסאות האחרונות של פיירפוקס. כלי שורת הפקודה מיועד בעקרון למפתחים, אך גם משתמשים מתקדמים ימצאו בו שימוש, וניתן כמובן להרחבה באמצעות יצירה של פקודות נוספות. ניתן לגשת לשורת הפקודה בכל עת דרך תפריט כלי הפיתוח ← סרגל כלים מפתחים, או ישירות באמצעות לחיצה על Shift-F2. הפקודה help תאפשר לכם לצפות ברשימת הפקודות, וניתן לבקש את דף העזרה עבור כל פקודה בדרך דומה (למשל help pagemod). תכונה זו נמצאת בפיתוח מתמיד, וצפו לשינויים בדרך הפעולה והשימוש בה בגרסאות הבאות של פיירפוקס.

אחת הפקודות שמוגדרות מראש, ולדעתי גם אחת מהשימושיות בניהן, היא האפשרות לצלם את תוכן הדף. לא צריכים עוד הרחבה מיוחדת לשם כך, ואפילו לא לבצע הדפסה של הדף ל־PDF שלעתים קרובות מאבד קצת מהעיצוב, אפשר פשוט לקרוא לפקודה screenshot ולקבל באופן מיידי את תוכן הדף כקובץ תמונה. אפשרות הצילום כוללת כמובן אפשרות לצלם את התוכן הנראה של הדף, כמו גם את כל הדף במלואו (כולל גלילה) ואפילו אפשרות לצלם חלק מהתוכן שבדף, רק שבמקום לבחור מסגרת כמו ביישומים אחרים לצילום מסך בוחרים את רכיב השורש ב־DOM.

screenshot <filename> [delay] [fullpage] [node]

  • filename – שם הקובץ אליו תישמר תמונה מסוג png. אם לא הוגדר מיקום אבסולוטי התמונה תישמר בתיקיית ההורדות.
  • delay – השהייה לפני צילום התמונה
  • fullpage – האם לצלם את החלק הנראה של תוכן הדף או את הדף במלואו כולל גלילה?
  • node – רכיב השורש לצילום

הרכיב הראשון הנו חובה, ומהווה את שם הקובץ שישמר. שאר הפרמטרים אינם חובה, אבל אם יצוינו נוכל לבצע גם פעולות נוספות כמו הגדרת השהייה לפני צילום וכו'.

לדוגמה, כדי לצלם את תוכן החלק הנראה של הדף נשתמש בפקודה הבאה:
screenshot image.png


כדי לצלם את תוכן הדף במלואו ולא רק את החלק הנראה ניתן ערך true ל־fullscreen, אבל שימו לב שחובה לציין את הערך של delay לפניו, ולכן נוסיף שם 0.

screenshot image.png 0 true

(רציתי להוסיף תצלום מסך של הדף הפותח של ynet בו הגלילה הרבה יותר מורגשת, אבל אורך הגלילה בדף עצומה ולכן יהיה קשה להבחין בפרטים בתמונה הממוזערת)

בגרסאות מתקדמות יותר של פיירפוקס (נכון לזמן כתיבת שורות אלו – בטא ואורורה) מתווספות מספר אפשרויות נוספות כמו גם מעבר מפרמטרים רגילים להעברת פרמטרים בצורה דומה ל־getopts, כלומר לא צריך לציין את כל הפרמטרים הקודמים בצורה מייגעת אלא אפשר פשוט לציין את ערכו של הפרמטר המבוקש עם –.

screenshot [filename] [clipboard] [chrome] [delay] [fullpage] [selector]

  • filename – שם הקובץ אליו תישמר תמונה מסוג png. אם לא הוגדר מיקום אבסולוטי התמונה תישמר בתיקיית ההורדות.
  • clipboard – האם להעתיק את תוכן התמונה לזיכרון במקום לשמור את הקובץ?
  • chrome – האם לצלם את הדפדפן כולו או רק את תוכן הדף?
  • delay – השהייה לפני צילום התמונה
  • fullpage – האם לצלם את החלק הנראה של תוכן הדף או את הדף במלואו כולל גלילה?
  • selector – רכיב השורש לצילום

screenshot image.png --fullpage=true
screenshot --clipboard --chrome

ה־selector (בגרסאות קודמות מזוהה בשם node) מאפשר לצמצם את השטח המצולם לאזור מסוים בדף הנגיש באמצעות document.querySelector. במילים פשוטות מדובר על טכניקה לזיהוי רכיבים בדף בדומה לדרך הפעולה של CSS (ולא document.getElementById או שיטות דומות). במידה שאותו בורר מצביע על יותר מרכיב אחד בדף, רק הרכיב הראשון בדף יסומן.

screenshot --selector "#brandLogo" --clipboard

העיתונות בארץ כמבשרת רעות

6 תגובות

לאחרונה הבחנתי בתופעה מעניינת באמצעי התקשורת בארץ. מסיבה כלשהי, שיכולה לנוע בין עודף מידע חדשותי לדווח עליו לבין מחסור בכוח אדם שידאג לתוכן איכותי בעברית. בסופו של דבר מי שנפגע מחוסר המידע ברשת הם אלו שמסתמכים על תוכן עברי ואינם נוהגים לקרוא תוכן בשפה האנגלית או בכל שפה אחרת.

ישנם תחומים שעדיף לקרוא בעברית. למשל החדשות המקומיות לא יופיעו כלל בתקשורת הזרה, או שיופיעו בצורה שונה מזו שאנו רגילים אליה בארץ (ויש שיאמרו מוטה עקב נקודת המבט של מערכת גוף התקשורת או לחצים שמופעלים עליו מבחוץ). בתחומים אחרים שאינם קשורים ישירות למצב המדיני והביטחוני שלנו ניתן להרגיש כי אמצעי התקשורת בארץ הופכים אט אט לשממה אינסופית.

קחו למשל את תחום הטכנולוגיה והמחשבים. תחום נרחב מאד בו ישראל בפני עצמה נחשבת למעצמה לא קטנה. האם ניתן להצביע על מקור חדשותי מעניין בו ניתן לקרוא על החידושים האחרונים בתחום? החשודים המידיים בתחום הם כלכליסט ודה מרקר; שניהם מספקים חדשות לרוב איכותיות, אבל ההיצע שלהם בתחום הספציפי שמעניין אותי די מוגבל. אנשים ומחשבים מפעילים אתר חדשות שמציג לעתים ידיעות מעניינות, והוא מהווה בעיקר שריד היסטורי לתקופה אחר, ואתר החדשות העצמאי ניוזגיק הוא מבחינתי אתר החדשות המעניין ביותר, אבל מעטות הידיעות שנלקחות ממנו ומתפרסמות מחדש באתרי החדשות הגדולים והכלליים, וכנראה רוב הציבור אינו נוהג לפקוד את אתר זה על בסיס שוטף.

ומה לגבי אתרי חדשות אחרים ברחבי המרשתת? ynet מתעסקים כמעט אך ורק בגיימינג ובגאדג'טים. מעריב nrg לא רלוונטיים עם פחות מידיעה אחת ביום וגם שם מדובר בעיקר בחדשות גאדג'טים, שלא נדבר על נענע10 שפעם היה נחשב לאתר טכנולוגיה מספר אחד בארץ והיום תכניות בידור יומיות מהטלוויזיה וקישורים להורדת תוכנות עם סרגל הכלים של נענע מהווים מרכיב עיקרי במבחר הידיעות שמתפרסמות שם.

קחו למשל את פיירפוקס (גילוי נאות: אני פעיל במיזם מוזילה אך לא מקבל שכר ממוזילה). ביום שלישי בשבוע שעבר הוצאנו גרסה חדשה לדפדפן, ואנו מצפים לעזרה מהתקשורת המקומית בהעברת המסר לכלל הציבור באמצעות הצגת השינויים והשיפורים בגרסה החדשה, ואולי גם לפרגן בקישור להורדת התוכנה. כמה מהגופים הגדולים טרחו לציין זאת באתריהם?

גוף אחד בלבד טרח לציין זאת, והוא עשה זאת ביממה שלאחר ההכרזה הרשמית (יום רביעי), ונסלח להם על זה, לאור השעה המאוחרת בה הוכרזה הגרסה החדשה – 18:00 לערך, שעון ישראל.

עוד ביום רביעי הועלתה הודעה בבלוג האבטחה של מוזילה כי זוהתה בעיית אבטחה בגרסה החדשה. הבעיה שתוארה אינה פוגעת במשתמשי גרסאות קודמות, וכצעד מונע הוחלט להציע שוב באתר את הגרסה הקודמת להורדה לזמן מוגבל. מנגנון העדכונים עודכן אף הוא כך שלא יציע למשתמשים את העדכון למשך אותו פרק זמן. חשוב לציין כי מנגנון העדכונים האוטומטיים באותו הזמן טרם הופעל כך שמשתמשים שאינם עוקבים בדריכות אחר ההודעות של מוזילה טרם עודכנו לגרסה החדשה.

והתקשורת חגגה.

בעיית האבטחה, שתוארה לראשונה ביום רביעי טופלה ותוקנה ביום חמישי עם הופעת גרסת העדכון 16.0.1. שלושה אתרים בחרו לדווח על בעיית אבטחה אבל לא טרחו לפרסם שום ידיעה על ההכרזה על הגרסה החדשה של הדפדפן יומיים קודם לכן. מה יוצא לנו מזה? בעיקר משתמשים מפוחדים ששמעו שהגרסה החדשה מסוכנת, ולא מודעים לכך שמדובר בבעיה שולית יחסית ושהיא תוקנה זמן קצר לאחר מכן. נכון לזמן כתיבת שורות אלו הידיעות הללו לא עודכנו וגם אם צוין שיופיע עדכון תוך זמן קצר, זה נאמר בחצי משפט בפסקה האחרונה של הידיעות.

בימים שלאחר מכן התווספו ידיעות שמודיעות על תיקון התקלה. ידיעות מסוג זה הן לרוב ידיעות משמחות בסגנון "התקלה זוהתה ותוקנה תוך זמן קצר; איזה כיף.".

אנשים ומחשבים הוציאו ידיעה נוספת (חבל שלמרות שהם משתמשים בוורדפרס המערכת שלהם לא מקשרת אוטומטית בין ידיעות שונות שמתפרסמות באתר כך שמי שנקלע לידיעה הקיימת יוכל להגיע אל הידיעה הנוספת), וניוזגיק שפספסו את העיתוי לפרסם את הידיעה על "הסכנה" אבל לזכותם יאמר שהם היו היחידים שפרסמו גם את ההכרזה המקורית.

אם נשווה את זה לנתונים מהגרסה הקודמת, נקבל תוצאה מעניינת. שלוש ידיעות התפרסמו אז.

שימו לב – כלכליסט, ynet, מעריב וכו' לא טרחו כלל לפרסם שיצאה גרסה חדשה לדפדפן. ננסה שוב גרסה נוספת.

ואפשר להמשיך. שימו לב לתופעה המוזרה שניתן להבחין בה פה – האם ייתכן שידיעות שליליות מקבלות הד רב יותר מידיעות חיוביות? האם למשל המכשיר החדש של חברת Apple באמת כל־כך גרוע (בעיות עם תוכנת המפות, בעיות עם המצלמה), האם גוגל כרום הוא דפדפן מסוכן לשימוש (בעיות אבטחה וביצועים, מעקב וחוסר פרטיות) או שזו התקשורת שמעדיפה להתמקד בתכונות שליליות של כל מוצר ולא באלו החיוביות?

כתבתי את הרשומה הזו לא בתור מטרה להשתלח בעורך תוכן או כתב זה או אחר, בין אם המערכת אליה הם קשורים מוזכרת ברשומה זו או לא, אלא במטרה להציג מגמה מדאיגה שבסופו של דבר פוגעת בנו כצרכני תוכן. אני אשמח מאד אם מישהו שמכיר את תחום התקשורת מקרוב יוכל לעזור ולסייע לנו לשפר את מצב זה לטובת כולנו.

תבנית וורדפרס Twenty Twelve

3 תגובות

בגרסה הבאה של WordPress תוכנס לשימוש תבנית ברירת מחדל חדשה בשם Twenty Twelve ‏(2012), כחלק ממסורת בה מוחלף עיצוב ברירת המחדל של התוכנה פעם בשנה. עיצוב זה יוכנס לשימוש בגרסה הבאה של וורדפרס (3.5), אבל זמין כבר עתה להורדה מאתר התבניות של וורדפרס.

הייחוד הגדול בתבנית זו לדעתי הוא היותה תבנית מגיבה (רספונסיבית). משמעות הדבר שהתבנית משתמשת ביכולות Media Queries של CSS3 כדי להתאים את מראה האתר לגדלי מסך שונים ללא צורך בתחזוקה של גיליון סגנון נפרד או תוספים מיוחדים שכל מטרתם היא לזהות את פרטי הדפדפן ולשלוח עבורו הוראות עיצוב מיוחדות. למעשה, ניתן להשתמש ביכולות אלו גם בהקשר של מחשבים רגילים ולא רק טלפונים ניידים ומחשבי לוח; נסו לשנות את גודל החלון של אתר שמשתמש ב־Media Queries ותראו איך אלמנטים שונים בדף משנים את המיקומים שלהם בהתאם לגודל החלון. עוד על התכונות החדשות של התבנית ניתן למצוא אצל רמי מאתר wp-tricks.

התבנית שניתנת להורדה מאתר התבניות של וורדפרס אינה כוללת עברית, לפחות לא בשלב זה, אבל אנחנו יכולים להלביש עליה קובץ שפה תואם. ניתן להשיג את קובץ השפה מאתר מיזם התרגום של המערכת, אלא שבשלב זה קובץ השפה הקיים שם אינו מלא וכולל מספר טעויות. למרות שהעליתי את התיקונים והתוספות למחרוזות החסרות לאתר התרגום אינני בטוח אם מישהו יתייחס אליהן בעתיד הקרוב, ולכן אני מפרסם את הקובץ המלא כאן. על הדרך ביצעתי גם מספר תיקוני תרגום מונחים שהיה ראוי לבצע אותם לפני זמן רב.

קובץ השפה זמין פה ובצורה בינרית כאן. הדרך הפשוטה ביותר לשלב תרגום בעברית לעיצוב היא להתקין את התבנית כרגיל דרך ממשק הניהול של המערכת או ידנית באמצעות העתקת הקבצים לתיקייה המתאימה לשרת, ולאחר מכן למקם את הקובץ הבינרי על השרת בתת התיקייה languages בשם he_IL.mo. הקובץ הבינרי מכיל את הקובץ הטקסטואלי לאחר שהועבר התאמות קלות, וניתן לייצר אותו ידנית באמצעות הפקודה msgfmt he_IL.po -o he_IL.mo אם מעוניינים לבנות אותו בעצמנו או לבצע שינויים בקובץ השפה לפני שממקמים אותו בשרת. כולי תקווה שהאנשים האחראים כיום על תרגום המערכת יראו לנכון לשלב חזרה את השינויים שביצעתי, כך שבעתיד נזכה לתצוגה עברית ברמה הגבוהה ביותר ולא נצטרך לבצע שינויים כלשהם בצורה ידנית לשם כך.

לפני שמשלבים תבנית באתר כדי תמיד לחשוב אם היא מתאימה לנו ואם נרצה לבצע שינויים כלשהם במראה התבנית לפני שנשלב אותה באתרים שלנו. אפשר כמובן לבצע שינויים בקבצי התבנית, אבל רצוי מאד להימנע מפעולה זו כדי לא לגרום לכך שהשינויים שנבצע יידרסו עם עדכון התבנית. כדי להתגבר על בעיה זו יש ליצור תבנית נוספת שתתבסס על התבנית המיועדת ("תבנית בת"). בצורה כזו תוך ניצול יכולות המערכת ויכולות ההדרגתיות של CSS נוכל ליצור תבנית משלנו שתחזיק רק את השינויים מתבנית ההורה כך שעדכונים שוטפים של תבנית ההורה לא ישפיעו על העיצוב המותאם אישית שלנו.

כדי ליצור תבנית בת, מספיק ליצור תיקייה חדשה בתוך תיקיית התבניות שלנו, ובה שני קבצים בלבד; style.css ו־rtl.css. תוכנם של הקבצים יהיה כדלקמן:
style.css
/*
Theme Name: My website theme
Theme URI:
Description:
Author:
Author URI:
Template: twentytwelve
Version:
*/
@import url("../twentytwelve/style.css");

(כדאי מאד להקפיד למלא גם את השדות הריקים!)

rtl.css
@import url("../twentytwelve/rtl.css");
לאחר יצירת שני הקבצים הנ"ל וטעינת התבנית החדשה שיצרנו, היא אמורה להיראות זהה לתבנית twentytwelve. אם זה לא עובד טוב, כדאי לוודא כי התבנית המקורית אכן יושבת במיקום /wordpress/wp-content/themes/twentytwelve/. מכאן אתם רשאים לעצב את התבנית האישית שלכם כיד הדמיון הטובה עליכם.

כפי שניתן לראות, העברתי את האתר האישי שלי לתבנית החדשה לפני מספר ימים. התבנית היא TwentyTwelve עם מספר שינויים קלים:

  • טעינת גופן Gladia של מיזם קולמוס באמצעות @font-face שנותן לכותרות באתר מראה מרובע ועתידני.
  • הוספת צלליות לכותרות ולתפריטים באמצעות text-shadow ו־box-shadow.
  • הסרת כותרת המשנה והגדלת גופן הכותרת הראשית.
  • הגדרת עברית על התבנית TwentyTwelve. אני מקווה שמתחזקי השפה העברית של וורדפרס יראו לנכון לשלב חזרה את כל התיקונים שביצעתי.

עשור לגרסת אבן הדרך הראשונה של פיירפוקס (0.1)

להגיב

אתר כלכליסט מפרסם ידיעה באתר לכבוד יום הולדת 10 לדפדפן פיירפוקס, רק שהעיתוי קצת משונה; פיירפוקס לא קיים עשור, לפחות לא במובן המקובל. נהוג לחגוג ליישומים יום הולדת מרגע שחרור הגרסה הראשונה. גרסאות מוקדמות מ־1.0 או כל מספר אחר שהוגדר "יציב" אלו גרסאות פיתוח, וציון יום הולדת לתוכנה מרגע הופעת שורת הקוד הראשונה או גרסת אבן הדרך הראשונה, משול לשם ההשוואה לציון יום ההולדת לילד כתשעה חודשים לפני שהוא יצא לאוויר העולם.

הבעיה הקריטית הזו אינה היחידה שהופיעה בכתבה, אבל עצם הפרסום כבר חיובי מבחינתנו. פרסמתי תגובה באתר שלהם אבל אני חושד שהאדם שאחראי על אישור התגובות שם החליט לוותר על התגובה שלי או שהוא סתם מתמהמה, ולכן במיוחד לקוראי האתר אני מפרסם גם פה את תגובתי עם שינויים קלים לבד. ממליץ לקרוא קודם את הידיעה אצלם בשביל להבין על מה כל המאומה.

  1. פרויקט מוזילה התחיל אמנם בשנת 1998, אבל לא מדובר בפרויקט שהוקם על־ידי יוצאי נטסקייפ, אלא על־ידי נטסקייפ עצמם. בשנת 1998 הוחלט להפיץ את הקוד של נטסקייפ ברישיון קוד פתוח, ולשם כך נוצר למעשה פרויקט מוזילה. מוזילה, אגב, היה שם קוד ששימש את נטסקייפ שנים קודם לכן, והם לא היו רחוקים להפיץ את הדפדפן שלהם בשם מוזילה ולא נטסקייפ. עוד על ימיה הראשונים של מוזילה בסרט התיעודי Code Rush (ניתן לצפות בסרט גם ב־youtube).
  2. נטסקייפ המשיכו לעבוד על הקוד של הדפדפן לאחר שהוא הופץ לציבור בפרויקט מוזילה, ויצאו מספר גרסאות של נטסקייפ המבוססות על הקוד של מוזילה.
  3. דפדפן פיירפוקס התחיל את דרכו בתור פרויקט צדדי בשם Mozilla/Browser שניסה לבנות מחדש דפדפן מודרני תוך כדי ויתור על רכיבים מיושנים והמראה של נטסקייפ ומוזילה. לאחר זמן מה הוחלט לאמץ את הרעיון ולקדם אותו בתור הדפדפן הראשי של פרויקט מוזילה, כאשר הדפדפן הקודם (Mozilla Suite) נדחק הצידה אבל ממשיך להיות מפותח גם כיום תחת השם SeaMonkey. הגלגולים האחרונים של נטסקייפ היו גרסאות שמבוססות על פיירפוקס עם מיתוג מחודש, ובשלב מסוים גם אלו גוועו. באותו הזמן בערך מוזילה התמסדו ויצאו לחופשי מהבעלות של חברת AOL, הוקמה קרן מוזילה ולאחר זמן מה גם חברה בשם מוזילה שמעסיקה כיום מאות אנשים שעמלים על פיירפוקס ומיזמים נוספים.
  4. מוזילה מהווים השראה לגופים אחרים, ובין היתר היו בין הגורמים שהצליחו לגרום למיקרוסופט לחזור לפיתוח הדפדפן שלהם והוצאה של גרסאות 7, 8, 9 ובקרוב 10 של אינטרנט אקספלורר מתוך כוונה להישאר רלוונטיים למרות ההצהרות שלהם שגרסאות חדשות של הדפדפן יוצמדו לשחרור גרסאות חדשות של מערכת ההפעלה. גם דפדפנים אחרים דוגמת ספארי של אפל וכרום של גוגל שאבו השראה רבה מההצלחה של מוזילה, וניתן לראות זאת בכמות של אנשי מוזילה בעברם שמועסקים כיום על־ידי אותן החברות. גם הפיתוחים האחרונים של W3C זוכים לדחיפה משמעותית ממוזילה בכך שאנשי מוזילה פועלים רבות בקידומם של תקני רשת חדישים דוגמת CSS3 ו־HTML5.
  5. מוזילה עומדים בחוד החנית של תנועת התוכנה החופשית בארץ ובעולם, ולכך שאפשר לייצר חדשנות בקוד פתוח ולגרור לכיוון הזה את שאר תעשיית התוכנה. כיום ארגון מוזילה הוא הגוף היחידי שמייצר דפדפן מבוסס קוד פתוח מא' ועד ת' ומאפשר לכל אדם שיהיה מעוניין בכך לקחת חלק פעיל בפיתוח הדפדפן ובמיזמים רבים נוספים אותם מוזילה מקדמים.

נשמע מעניין? הצטרפו אלינו במוזילה ועזרו לנו להשפיע על העתיד של הרשת! http://www.mozilla.org

התקנתם את תוכנת התרגום בבילון? נדפקתם!

31 תגובות

תוכנת בבילון (Babylon) היא תוכנת תרגום מהמובילות בשוק, ומתהדרת ביכולת תרגום מילים בלחיצה אחת מכל תוכנה במחשב או אתר אינטרנט ללא צורך להקליד מחדש את הטקסט. התוכנה, פרי פיתוח ישראלי, נחשבת לאחת ההצלחות הגדולות של ההייטק הישראלי. רק לאחרונה פורסם שהמניה צמחה ב־550% בשנה. כלומר אם היינו שמים אלף שקלים על המניה לפני שנה, היום היו לנו יותר מ־5,000 שקלים. לא רע, לא רע.

אבל לא הכל ורוד בחברת בבילון. לצערנו היא כנראה מצאה את עצמה לא רווחית מספיק והמשתמשים אולי עברו לתוכנות חלופיות או לאתרי תרגום דוגמת Google Translate. חברת בבילון ראתה כי רע ופנתה לאפיקי פרסום מפוקפקים, ובכך מצליחה להרגיז משתמשים רבים מידי יום.

אישית אינני משתמש בתוכנת בבילון, וכשאני צריך לתרגם משהו אני משתמש בתרגום דרך האתר שלהם, בתרגום של אתרים אחרים, או במילון "אוקספורד" שנמצא אצלי כבר שנים בהישג יד. אני מוטרד מההתנהגות של בבילון כי עשרות משתמשים ביום נחשפים לצרות שנגרמות מהתקנת התוכנה שלהם מידי יום, שגם אם לא נגרמו בזדון היה נחמד אם חברת בבילון היו טורחים לתקן אותן לפני שהם משחררים את המוצר למשתמשים.

לפני מספר חודשים יצאה גרסה של פיירפוקס שהציגה לראשונה תצוגה של אתרים בהם המשתמש נוהג לבקר בעת פתיחת לשונית חדשה. פיירפוקס, כדפדפן בעל יכולות התאמה אישית מתקדמות כלל יכולת לבצע התאמה אישית של הדף שיוצג בעת פתיחת לשונית חדשה, למרות שהאפשרות אינה חשופה למשתמש הממוצע ודורשת פתיחה של דף ההגדרות המתקדמות של הדפדפן (כתבתי על זה כאן). מישהו בחברת בבילון כנראה זיהה את הפוטנציאל ודאג להגדיר בהרחבה שהם דוחפים לדפדפן שהוא יחליף את דף הלשונית החדשה עם דף חיפוש מטעם חברת בבילון ובכך ישבש לחלוטין תכונה חשובה בדפדפן, וזאת בנוסף לדברים אחרים שהם מחליפים בלי אישור מפורש מהמשתמש כמו הגדרות דף הבית והגדרות החיפוש.

והמשתמשים? מישהו חושב עליהם? המשתמשים כמובן זועמים, ורבים מהם מזהים את הבעיה ומנסים לתקן אותה. חלק מההגדרות קל יחסית לתקן, אבל אחרות דורשות התעסקות מתקדמת בדפדפן. במוזילה ישראל קיבלנו פניות רבות של אנשים שמבקשים עזרה בהתגברות על התקלה הזו, ואני מפחד לחשוב בכלל כמה אנשים נתקלים בבעיות דומות בארץ ובעולם בכלל ובהיעדר הבנה מספקת לא יודעים כיצד להתגבר על התקלה ואולי גם נקטו בפתרונות קיצוניים ובעייתיים כמו פירמוט המחשב.

הייתי קורא לזה השתלטות עוינת מצד חברות דוגמת בבילון, אבל אלו מילים גדולות. התרעתי בעבר על הסכנה הזו, אבל בערך 99% ממשתמשי המחשבים בארץ לא קוראים את הבלוג שלי וחבל.

תנאי השימוש בתוכנה. מכירים? אני מתערב שלא טרחתם לקרוא את מה שכתוב שם מעולם. כתוב שם שחור על גבי אתר אינטרנט:

סרגל הכלים של בבילון מספקת פלטפורמת יישומי שולחן עבודה המאפשר לבעלי אתרים לפתח, לשמר ולפרסם את היישומים שלהם או תוכנה ("תוכנות צד שלישי"). תוכנות צד שלישי הוא יישום תוכנה, כולל כל הקישורים תוכן או חומרים אשר, העומדים לרשותך על ידי בעל האתר באמצעות תוכנה. מסיבה כזו תוכנה השלישי עשוי להיות מותאם אישית על ידי המוציא לאור במיוחד והוא עשוי לכלול מיתוג של המו"ל או כל תוכן אחר בבעלות או ברישיון אצל המו"ל.
1.2 השימוש שלך תוכנה של צד שלישי כפוף לכל התנאים הניתנים עם תוכנה כזו צד שלישי ולא נשלטים על ידי EULA זה.
1.3 סרגל הכלים של בבילון אין כל חובה לבדוק תוכנות צד שלישי ואינו אחראי על יציבות, נאותות, שלמות או חוקיות של תוכנה של צד שלישי, ואתה מוותר בזאת על כל זכויות משפטיות או מן היושר שיש לך או אולי על סרגל הכלים של בבילון בכבוד אליהם.
1.4 כחלק מתהליך ההתקנה של התוכנה, המו"ל רשאי להציע שינויים בהגדרות דפדפן האינטרנט שלך. שינויים אלה, אם אושרה על ידי אתה יכול להיות מחדש על ידך בכל עת שיח אפשרויות זמינות בדפדפן האינטרנט. שינויים אלה עשויים לכלול:
1.4.1 בדף הבית של דפדפן האינטרנט שלך
1.4.2 מנוע החיפוש ברירת המחדל בתיבת דפדפן האינטרנט שלכם מובנית החיפוש
1.4.3 הדף המוצג בעת פתיחת כרטיסייה חדשה

לא, אני לא צוחק, בבילון כנראה לא מאמינים במתרגם אנושי ומשתמשים בתרגום מכונה כדי לתרגם את תנאי השימוש שלהם עצמם. קצת מוזר בהתחשב שמדובר בחברה שאמורה למכור לנו יישומי תרגום איכותיים בסופו של דבר, אתם לא חושבים? להלן הגרסה האנגלית של הדף.

1.1 Babylon Toolbar Platform
Babylon Toolbar provides a desktop applications platform which allows publishers to develop, maintain and publish their own applications or software (“Third Party Software”). Third Party Software is a software application including any content, links or materials that are made available to you by the publisher via the Software. Such Third Party Software may be specifically customized by a publisher and may include the publisher's branding or other content owned or licensed to the publisher.

1.2 Your use of any Third Party Software is subject to any terms and conditions provided with such Third Party Software and are not governed by this EULA.
1.3 Babylon Toolbar does not have any obligation to test Third Party Software and is not responsible for the appropriateness, completeness, stability or legality of any Third Party Software and you hereby waive any legal or equitable rights you have or may have against Babylon Toolbar with respect thereto.
1.4 As part of the installation process of the Software, publisher may offer changes to your Internet Browser settings. These changes if approved by you can be reconfigured by you at any time from the options dialog available on your Internet Browser. Such changes may include the following:
1.4.1 The homepage of your Internet Browser
1.4.2 The default search engine in your Internet Browser's built-in search box
1.4.3 The page displayed when opening a new tab

בבילון לא מסתירה את העובדה שהם משבשים את פעילות הדפדפן ומתעסקים עם ההגדרות שלהם, ומפילים את האשמה על חברה חיצונית. לכאורה האמור לעיל מסיר את האחריות מחברת בבילון, אבל כל עוד הם עצמם מפיצים את התוכנה הם אמורים לקחת חלק באחריות על פגיעה במחשבי משתמשים.

הסרה? כמובן שאפשר להסיר. אפילו הם מסבירים איך להסיר. כמובן, חוץ מעורכי דין ובלוגרים משועממים כנראה אף־אחד לא טורח לקרוא את תנאי השימוש, ולכן אף־אחד לא יודע להסיר. גרסה קריאה יותר זמינה כאמור בגרסה האנגלית של הדף.

1.5 הסר
כדי להסיר את התוכנה, ניתן להשתמש בהליכים להסרת התקנה סטנדרטיות המוצעות על ידי מערכת ההפעלה של המחשב או של דפדפן האינטרנט.
1.5.1 הסרת התקנה של Internet Explorer – מ-Windows "הוספה / הסרה של תוכניות" הדו שיח, למצוא את התוכנה ברשימת היישומים המותקנים ולחץ עליו ולאחר מכן ללחוץ על כפתור "הסר"

. הסר מ-Firefox 1.5.2 -. מתפריט "הרחבות", מצא את התוכנה ברשימה של הרחבות שהותקנו ולחץ עליו, לחץ על כפתור "הסר"

1.5 Uninstall
To uninstall the Software, you may use the standard uninstall procedures offered by your computer's Operating System or your Internet Browser.
1.5.1 Uninstall from Internet Explorer – from Windows "Add/Remove Programs" dialog, find the Software in the list of installed applications and click on it, and then click on the "Uninstall" button.
1.5.2 Uninstall from Firefox – from the "Extensions" menu, find the Software in the list of installed extensions and click on it, the click on the "Uninstall" button.

טעות! משתמשים רבים מדווחים כי גם הסרה מלאה של ההרחבה מהדפדפן ואפילו הסרה מלאה של בבילון לא החזירו את הדפדפן שלהם לקדמותו. הבעיה הזו אפילו דווחה למוזילה. בבילון לא יכלו לחזות מראש ששילוב קוד של שותפים מפוקפקים ישפיע על אהדת הקהל כלפיהם? הם לא יכלו לזהות את הסכנה ולפעול בהקדם כדי להפסיק להפיץ את הקוד הבעייתי עד שיוברר העניין ויתוקן כך שגם אם הוא מפריע למשתמשים לפחות תהיה להם דרך להסיר אותו?

בבילון עצמם מודעים לבעיה הזו. הנה למשל המידע שקיבלתי אישית מנציג תמיכה שלהם:

20:29 Asaf H: In case you open a new tab in Mozilla Firefox and Babylon Search still appears, please do the following:
Write in the address bar "about:config" and enter -> confirm the message -> search for "Babylon" in the Filter bar -> open the entries and deleet them out.
20:30 Tomer Cohen: I'd prefer not to touch Firefox internals myself. Is it possible to revert it by uninstalling the extensions?
20:36 Asaf H: you speak Hebrow?
20:38 Asaf H: We have the possibility of Remote Support. Do you want me to connect to you quickly to fix the issue?

כפי שניתן לראות נציג בבילון מולו דיברתי מודע במידת מה לקיום הבעיה ואף הציע לי להיכנס ל־about:config כדי לבצע את המחיקה. במוזילה ישראל אנחנו מסבירים למשתמשים כיצד לתקן את הבעיה בדרך דומה, אבל זה רק כי ההרחבה המדוברת כוללת מנגנון הסרה פגום שמונע ממשתמשים רבים לקבל את הגדרות ברירת המחדל אחרי שהם נפטרים מההרחבות שתוכנת ההתקנה של בבילון דוחפת להם למחשב. לזכותם יאמר שהם מוכנים לבצע את המחיקה בהתחברות מרחוק למחשב, אבל אני אישית לא הייתי בוטח שחברה שהרגע חיבלה לי במחשב תהיה גם זו שתושיע אותי.

נכון, תוכנות רבות משתמשות בטקטיקה של שילוב תוכנות נוספות בתוכנת ההתקנה שלהם, וקבלת תמלוגים פר התקנה או שימוש. משתמשים מתקדמים עוקבים בדאגה אחרי כל שלב בתוכנת ההתקנה ויודעים לחפש את תיבות הסימון הנסתרות שהסרתם עשויה למנוע כניסת תופעות כמו זו למחשב. משתמשים פחות מתקדמים אפילו לא יודעים לחפש את האפשרויות הללו (לפעמים יש לבצע התקנה מותאמת אישית כאשר במהלך ההתקנה הרגילה המשתמש אפילו לא מיודע על התקנת היישומים הללו), ולפעמים גם משתמשים מנוסים מפספסים ומתקינים תוכנות חטפניות בטעות.

כתבה בכלכליסט מפנה את האש לכיוון אחר. מסתבר שחברה בשם אינפוספייס היא זו שכנראה אחראית על הפן הפרסומי המעיק של בבילון. במאמר תדמית עליהם הופיעה הפסקה הבאה:

חברות סרגלי כלים ישראליות ידועות גם כ"ספאמריות", כאלה שקשה להסירן בקלות ושמפעילות רכיבי תוכנה המפרים את הפרטיות.
כמו בכל עסק, אם אתה בונה מוצר שבו טובת הלקוחות שלך נמצאת במקום גבוה, תמשיך לשגשג. יש כמה חברות שמנסות לגדול במהירות וללא מחשבה על הלקוח, והמודל הזה נמצא תחת לחץ. מי שמנסה לעשות כסף מהיר יינזק.

אוקיי. בבילון, שהם לקוח חשוב של חברת הפרסום הזו נעזרים בשירותי פרסום בתוכנה. הם, חלילה, לא ספאמרים, אבל אני בספק אם הם הקדישו מספיק תשומת לב ללקוחות שלהם, ולי דווקא כן נראה שמישהו פה מנסה לגזור קופון ולעשות כסף מהיר.

במקום בבילון אני חושב שהייתי חושב להעביר מתפקידם כמה אנשים שקשורים למחדל הזה. מתוכנה יעילה והבטחות גדולות חברה כמו בבילון וחברות תוכנה נוספות שמחפשות להגדיל את רווחיהן מוצאות את עצמן מסייעות לחברות תוכנה איזוטריות להפיץ תוכנות שמשתלטות על כל חלקה נקייה במחשב ובעיקר גורמות למשתמשים לסבל. במקום להפריע למשתמש להערכתי עדיף היה לו הם היו משלבים חלון פרסומת קטן לחלון היישום שלהם ולא מנסים לקבל מאיתנו כספים גם כשאנחנו לא משתמשים בכלים שלהם.