ה־✓ הכחול של WhatsApp והפרטיות של כולנו

אחד מהשימושים הראשונים של המרשתת היה כמובן הדואר האלקטרוני. מדובר בשירות חשוב ומשמעותי שאפשר לאנשים המרוחקים אחד מהשני לתקשר בצורה פשוטה ולהחליף בניהם תוצרי מידע שונים באופן יעיל ונוח. למרות זאת, שירות הדואר האלקטרוני מאז ומעולם היה בלתי אמין, ולעתים קרובות אף אטי; הן מבחינת פרק הזמן העובר עד להגעת המסר ליעד, שיכול היה לנוע בין זמן קצר כהרף עין עד להמתנה מייגעת של שעות וימים עד שכל תחנות הממסר בדרך מסיימות לטפל בהודעה. על כך יש להוסיף את הקושי הניכר בגישה לעמדה המחוברת לרשת, בין אם היה מדובר במערכות בהן היה צריך להזמין מקום מראש, ובין אם עלויות הגישה הגבוהות גרמו לכך שאנשים נהגו להתחבר לרשת למשך פרקי זמן קצרים ובתדירות נמוכה יחסית.

בשנות התשעים התחוללה מהפכה משמעותית בדברי ימי המרשתת. בין היתר בתחילת העשור פותח אחד הפרוטוקולים החשובים ביותר ברשת האינטרנט המשמש אותנו גם כיום, הוא כמובן הפרוטוקול להעברת היפר מלל שמהווה את לב ליבו של כל דפדפן, הפך לנפוץ כל־כך שלדעת רבים הוא הוא הבסיס לרשת האינטרנט וגרם לכך שמרבים הפרוטוקולים האחרים ירדו מגדולתם. שינוי משמעותי נוסף שהתרחש במהלך אותו עשור הוא ההוזלה המשמעותית בעלות הגישה לרשת האינטרנט, מה שגרם לכך שעד לסוף העשור בתים רבים כבר היו בעלי גישה לרשת.

במהלך שנות התשעים, בד בבד עם התמורות שציינתי מעלה, נוצרה דרישה הולכת וגדלה ליכולות תקשורת נוחות באמצעות רשת האינטרנט. בעוד פרוטוקול ה־HTTP אפשר לצרוך תכנים ואף להגיש תכנים משלנו לאזרחי הרשת אחרים, נעדרה ממנו היכולת להציע תקשורת אנושית נוחה בין שניים או יותר צדדים. מערכת הדואר האלקטרוני נדחקה הצידה עקב היותה אטית, מערכות שיחות דוגמת ה־IRC נדחקו הצידה גם הן ככל הנראה עקב מגבלותיהן ביצירת זהות אחידה למשתמשים ואולי גם עקב כך שהיו קיימות רשתות שיחה נפרדות שנעדרה כל יכולת להעביר הודעות בניהן ועל המשתמשים נגזר להתחבר למספר מערכות שונות ולחדרי שיחה שונים כדי להיות בקשר עם אלו החשובים להם.

בתוך הריק הזה נכנסו מערכות המסרים המידיים. בין רשתות המסרים המידיים הראשונים הופיעה תוכנת ICQ, שהפכה מספר ישראלים למיליונרים עם מכירתה ל־AOL. תוכנות אלו הציעו יכולת העברת מסרים מהירה ונוחה בין שני משתמשים, לקבל מידע ברור על זמינותו של אותו הגורם לשיחה כעת, ונעדרה ממנה כל הרשמיות של כתיבת הודעה מנוסחת היטב שאפיינה את הודעות הדואר האלקטרוני. כתוצאה מכך, כולנו הפכנו פתאום לשותפי שיחה פוטנציאליים, והפקרנו את מערכות הדואר האלקטרוני לדיוורים אוטומטיים ועבור הודעות פחות אישיות מאלו שמועברות במערכות המסרים המידיים.

ההצלחה של ICQ לא הייתה ארוכה, ומהר מאד נוצרה לו תחרות מכיוונן של חברות אחרות. בניהן MSN Messenger של חברת Microsoft,‏ Yahoo Messenger של Yahoo!‎,‏ ו־AOL Instant Messenger של חברת AOL. התחרות הייתה קשה, ולמשך תקופה מסוימת הדרך לשמור על קשר עם אנשים הייתה לגרום לכולם להשתמש בתוכנה מסוימת או להתגמש ולהריץ מספר תוכנות שונות במחשבנו (או להשתמש בתוכנות מיוחדות שיכלו להתחבר במקביל למספר רשתות מסרים מידיים במקביל). המשותף לכל תוכנות אלו ורבות אחרות היה יכולתן לתת לנו דרך פשוטה לתקשר איש עם רעהו בדומה ליכולת שלנו לחייג אליו במכשיר הטלפון, או לשלוח אליו מסרון SMS למכשיר הסלולר האישי שלו. ועדיין, למסרונים היו יתרונות רבים על דרכי תקשורות בין אישית אחרות – היה קל לשלב בהן הודעות קצרות וסמלי הבעה, לשלוח תמונות וסרטונים ובחלק מהמקרים אף לשחק דרכן במשחקים מקוונים וגימיקים שונים שמרבית מטרתן היה לשמר את המשתמשים בהן.

עם השנים חלק מרשתות המסרים המידיים החליפו ידיים ועברו לבעלות אחרת, אחרות איבדו משתמשים מחוסר עניין או החליפו את משתמשיהם בדור חדש של משתמשים שלא מכירים כלל את ההיסטוריה ואת אלו שהשתמשו בהן עוד בטרם הם ידעו להחזיק עכבר ביד יציבה, ואף כאלו שנוהלו בצורה גרועה מבחינה שיווקית שגרמה לכך שהמשתמשים הצביעו ברגליים ונטשו אותן לטובת אחרות. במקביל, רשתות מסרים מידיים צצו מידי מספר שנים. למשל רשת Google Talk שזכתה להצלחה גדולה בכך ששולבה כחלק אינטגרלי במערכת הדואר האלקטרוני של חברת Google, ויצרה מצב בו כל משתמש Gmail נדרש להחזיק לשונית דפדפן פתוחה על ג'ימייל הן כדי לקבל גישה מהירה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו והן כדי לקבל הודעות מידיות מחברים שהתווספו אוטומטית לרשימת אנשי הקשר של אותו המשתמש ידנית או לפי דפוסי השימוש שלו במערכת. מערכת מסרים מידיים נוספת שראויה לאזכור היא זו של Facebook, המורכבת מחבריו של המשתמש ברשת החברתית ומאפשרת להם לקבל מסרים אישיים מחברים מבלי להציף את הקיר הציבורי באוסף מסרים חסרי כל עניין לציבור הרחב.

יחד עם זאת, בעשור האחרון גדל משמעותית היקף השימוש במכשירי סלולר. בעוד בעשור הקודם מכשירים אלו היוו בעיקר אמצעי ליצירת קשר באמצעות רשתות הסלולר, בזכות יכולות המזעור מכשיר טלפון חכם כיום הוא קודם כל נקודת הגישה העיקרית של האדם לרשת האינטרנט ורק לאחר מכן שעון מעורר, מצלמה, אמצעי לשיחות טלפוניות וכדומה. מרבית המכשירים החכמים מגיעים עם תוכנה כלשהי המיועדת למסרים מידיים; למשל FaceTime של Apple המאפשר תקשורת בין משתמשים במכשירי Apple,‏ Hangouts של Google המשולבת במכשירי Android ובמידת מה נועדה להחליף את Google Talk, וכדומה. רשתות המסרים המידיים הקיימות לא השכילו להיכנס לתחום הזה בזמן, ולמרות שרובן מציעות יישומים עבור סמארטפונים, הציבור באופן גורף כמעט בחר להתעלם מהן, עם מספר מועט של יוצאים מן הכלל כגון פייסבוק שהם התקשו לוותר עליה והיא עדיין פופולרית בסלולר.

לגבי WhatsApp התמונה קצת שונה, וכלל לא ברור מאיפה היא צצה ואיך הצליחה לצבור פופולריות גדולה תוך זמן כה קצר. עיקרון הווירליות שאפיין אותה אפיין גם רשתות מסרים מידיים ותיקות, אבל איכשהו היא הצליחה לגבור בערמומיותה על מתחרים גדולים וכבדים ממנה. מדובר במערכת מסרים הזמינה במכשירי סמארטפון ובסמארטפונים בלבד, היא מעולם לא הציעה יכולת לתקשר עם משתמשים באמצעות יישום למחשב האישי או דרך הרשת ונראה שהיא אף אינה מעוניינת בכך, ואפילו לא טרחו להציע יישום עבור מחשבי לוח, טאבלטים, שהם הרי לא הרבה יותר ממכשירי סמארטפון המתאפיינים במסכים רחבים יותר. גם מבחינת המודל העסקי הם עוף מוזר; בעוד שמרבית מתחרותיה מציעות את היישום שלהן בחינם או תולות את השימוש בו במוצר אחר, בוואטסאפ בחרו במודל תשלום שנתי, והם אף מתגאים בזה שהם מעוניינים לגבות כסף ולא להציג פרסומות למשתמש – זה יכול לפעול לטובתה ועשוי גם לפעול כנגדה ולגרום לנסיגה עצומה בהיקף השימוש בה ברגע שהם יתחילו לגבות כסף בצורה סדירה. (כאן המקום לציין כי טרם יצא לי לשלם תמורת השימוש ביישום, וכלל אינני בטוח אם אבחר לשלם ברגע שאדרש לכך, על אף היותו קטן וסמלי)

אחד הדברים שאפיינו את וואטסאפ ומהר מאד זכו לחיקוי בקרב יישומי מסרים מידיים אחרים הוא היכולת לקבל חיווי על מסירת המסר. ברגע ששלחנו מסר מופיע לצידו סימן  המסמל כי ההודעה נשלחה, והוא מוחלף בסימן ✔✔ ברגע שהמסר מגיע אל מכשיר היעד, ומהווה מבחינתנו סימן לכך שהמסר התקבל במכשיר הנמען וכי הוא זמין ומחובר לרשת. בשבוע האחרון התווסף סימן חדש ✔✔ בצבע כחול המחליף את סימן המסירה ומהווה מבחינתנו הוכחה לכך כי הנמען לא רק קיבל את המסר, אלא אף צפה בו, ואם אנו מצפים לקבל תשובה כלשהי ממנו, הוא אמור לשלוח אותה אלינו תוך רגעים מספר, ואם הוא בחר שלא לעשות כן הדבר עשוי להתפרש מבחינתנו כגסות רוח וחוצפה על כך שהוא מעז להתעלם מאיתנו.

תוכנת וואטסאפ מתהדרת אמנם בחוסר הרצון של קברניטיה לשלב פרסומות במוצר מה שעשוי לגרום להם להעדיף את טובת המפרסם על זו של המשתמש, אבל שמירה על פרטיות מעולם לא הייתה הצד החזק שלהם. בתוכנה משולבת יכולת לקבל מידע בסיסי על זמינותו של המשתמש ועל מועד הפעילות האחרון שלו בה, ובכך התאפשר למשתמשים לדעת אם חוסר המענה למסרים שלהם נובע עקב אי זמינותו של המקבל להגיב למסרים, או שהוא בוחר להתעלם מאיתנו. את אפשרות זו ניתן לבטל אמנם בהגדרות היישום, אבל עם ביטולה היא "מענישה" את המשתמש – אחרים לא יוכלו לראות את מועד הפעילות האחרון שלו במערכת, אבל במקביל היא תחסום בפניו את האפשרות לראות את מועדי הפעילות של המשתמשים האחרים, לדעתי דבר זה נועד כדי להקטין את כמות האנשים החרדים לפרטיותם שיבטלו את תכונה זו במחיר של אובדן יכולת שימושית זו.

בעבר, עם המעבר מדואר אלקטרוני למערכות מסרים מידיים, הופיע לראשונה חיווי המרמז על זמינותו של המשתמש לשיחה. למשל ב־ICQ הופיע פרח אדום  כאשר המשתמש לא מקוון, ופרח ירוק כאשר הוא מחובר לרשת. זוהי הייתה פגיעה בפרטיות שלנו, אבל לא רק שהייתה לנו היכולת להסתיר את היותנו מחוברים לרשת באמצעות "מצב בלתי נראה", גם היו לנו אפשרויות נוספות להתחמק ממתן תשובה מידית שהרי המחשב אינו יכול לבלוש אחרינו. עם וואטסאפ המצב שונה; המכשיר נמצא לצידו בכל שעות היממה למעט כנראה השעות בהן אנו ישנים, ואם כל אדם יכול לדעת בכל רגע נתון אם אנחנו זמינים לשיחה הרי יש כאן פגיעה אנושה בפרטיות שלנו. כולי תקווה שאנשי וואטסאפ ישמעו את קול הזעקה ויפעלו לצמצם את הנזק, ועד שזה יקרה מבחינתי מערכת זו איבדה עוד מספר נקודות ומקטינה את ההתלבטויות שלי לגבי רצוני לעזור את המערכת לטובת מערכת חלופית שתתן מענה טוב יותר לפרטיות שלנו ותאפשר לנו לשלוט טוב יותר ביכולות ההגנה על הפרטיות שלנו.

לצפות בשידורי הטלוויזיה בלוויין עם YesGo

YesGo promotion videoלאחרונה הושק שירות חדש בחברת שידורי הלוויין yes, אפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה דרך המכשיר הסלולרי באמצעות תוכנה ייעודית. בפרסומות שלהם בערוצי הטלוויזיה נאמר שאפשר לצפות בתכניות בתור לרופא השיניים; לי אישית לא היה תור לרופא השיניים אז כדי לבחון את היישום בתנאי שטח בחרתי לצפות בסרט "איירון מן" בזמן שהמתנתי בתור אצל הספר.YesGo Welcome screen

אתחיל מהסוף. היישום עובד כראוי ברשתות אלחוטיות, ואיכות התמונה בו סבירה. עד כמה סבירה? מספיק כדי שאוכל למקם טאבלט שבעה אינצ׳ בסמוך למסך טלוויזיה גדול פי כמה ועדיין להבחין שהתמונה במכשיר ברורה יותר מבטלוויזיה. השידור שמתקבל הוא באיכות HD, בעוד שהשידור בטלוויזיה נקלט בממיר בעל כושר הפרדה רגילה. לרוב התמונה לא מקרטעת ומתפקסלת, אבל כשכן נראו הפרעות בקליטה גם הופיעה קפיאה של התמונה מלווה בקפיצה חזרה לשידור החי לאחר מכן, כלומר הקטע בשידור שלא נקלט כראוי עקב בעיות רשת כאלו ואחרות פשוט אבד בדרך ללא מספיק ניסיונות שידור חוזר או אגירה מקומית של הסרט למניעת תופעות מסוג זה.YesGo Live TV stream

מבחר הערוצים הזמין בשירות רחב, אבל בהחלט לא יכול להחליף את מסך הטלוויזיה בעתיד הקרוב. נעדרו מהיישום ערוצים חשובים כמו ערוצים עשר ושתיים, כך שניתן אמנם לצפות בסרטים ובסדרות מהערוצי הפרמיום של יס, אבל נמנע מהצופים לצפות בשידורי הערוצים המובילים שגם ככה ניתן לקלוט בחינם מהאוויר. להערכתי מדובר כאן בחסימה על סמן זכויות שידור, ועדיין זה מגוחך לחסום גישה לערוצים אלו מבלי לספק כל חלופה. לגבי ערוצי הווידאו לפי דרישה, גם אלו זמינים במערכת אם כי לדעתי המבחר מצומצם בהשוואה למגוון הקיים ב־VOD הרגיל, וחבל.

YesGo VOD library

התקנת היישום פשוטה וקלה, ודורשת להתחבר עם חשבון המשתמש באתר או ליצור מספר תתי חשבון לבני המשפחה האחרים. כאן מתחילות הצרות עם היישום – חברת הלוויין בחרה להגביל את השימוש בו מתוך כנראה מתוך מחשבה למנוע תחרות בעצמה, ויצרה מצב אבסורדי שאומר שהשימוש בשירות יהיה מוגבל ומסורבל עד מאד.

YesGo TV schedule

לא ניתן להתקין את היישום על כל מכשיר – בימנו, מגוון המכשירים הקיים בשוק רחב ומגוון. חברת הלוויין כנראה צמצמה את הזמינות של השירות לדגמי המכשירים הנפוצים ולכן לא כל משתמש יזכה להשתמש בו. קניתם מכשיר סיני לא ממותג? אין לכם מזל והיישום לא יופיע עבורכם בחנות היישומים. הפעלתם root על המכשיר שלכם כי אתם משתמשים מתקדמים ומעוניינים בשליטה מיטבית על המכשיר שלכעם והיישומים שרצים במכשיר? אכלתם אותה, היישום יסרב לעבוד.

שימו לב שלפי הודעת השגיאה השירות מוגבל לחמישה מכשירים כאשר בפועל מדובר על שניים בלבד.

שימו לב שלפי הודעת השגיאה השירות מוגבל לחמישה מכשירים כאשר בפועל מדובר על שניים בלבד.

מגבלה נוספת שהציבו מפתחי היישום היא בכמות המכשירים שניתן לקשר לשירות. הם בחרו להגביל את השימוש בה לשני מכשירים בלבד ללא התייחסות לכמות הממירים בבית הלקוח או לכמות המכשירים הממוצעת לאדם שמשתמש ביישום. כלומר הגבלת השימוש גורמת לכך שאם בחרתם להתקין את היישום גם על המכשיר הסלולרי ובנוסף גם על טאבלט, הגעתם למכסת ההתקנות ולא תוכלו להוסיף מנויים נוספים לשירות גם אם מאד תרצו. מה שחברת יס עושים פה הוא להעביר את המריבה על השלט למריבה על האפליקציה, והם לא מתחשבים כאן בכמות הממירים הקיימים בבית הלקוח כדי לקבוע מכסת שימוש מקבילה לכמות הממירים בבית הלקוח לרבות פתרונות יצירתיים כמו למשל לחייב את הלקוח לכבות ממירים שלא בשימוש בביתו כדי למנוע תופעות של "צפיית יתר" בידי גורמים אחרים או העברת זכויות הצפייה בתכנים לגורמים שאינם הלקוח ובני ביתו.

מגבלה שלישית היא מגבלת כמות הצופים במקביל. ניתן אמנם להגדיר יותר ממכשיר אחד במערכת, אבל לא יותר ממשתמש אחד ברגע נתון. כלומר עצם כך שאתם מפעילים את היישום ברגע זה גם תחסום את השימוש ביישום בכל אחד מהמכשירים האחרים, ובכך הופכת למעשה את השימוש ביישום למוגבל ומכריחה את המשתמשים להמשיך להשתמש בממירים הקיימים וביישום בעתות מצוקה בלבד.

לאחרונה הופעלה האפשרות לצפות בתכנים גם דרך המחשב, שמתאפיין לרוב במסך גדול יותר ממכשירי סלולר ומחשבי לוח, כוח עיבוד רב יותר וכדומה. המגבלות על השימוש במערכת שקיימות על היישומים תקפים גם על גרסת המחשב, במספר הבדלים מהותיים – הגישה לתוכן מתאפשרת דרך אתר ייעודי שעושה שימוש ב־Silverlight. כלומר מסובך מאד יהיה לגרום לו לעבוד על לינוקס או מק, וההתקנה שלו לא תהיה טריוויאלית עבור המשתמשים הנותרים (כי הרי בכמה אתרים כיום יש שימוש בסילברלייט?). כנראה טרם שמעו על דפדפנים מודרניים ו־HTML5 Video בחברת הלוויין.

כיום חברת Yes מסתמכת על קליטת שידורים דרך הלוויין ובמידת מה גם בקווי תקשורת קרקעיים (חיבור קווי לרשת האינטרנט נדרש להפעלת שירות ה־VOD, בממירים ישנים נעשה שימוש בקו טלפון לרכישת שירותים וערוצים). בעתיד תיווצר תחרות לדואופול יס/הוט וככל הנראה הוא יעשה שימוש בתשתית של רשת האינטרנט ויוכל להציע שירותים מתקדמים ולדעתי חברות יס והוט נערכות ליום זה. לא אתפלא אם בעתיד חברת יס תגדיל יותר את השימוש ברשת האינטרנט לגישה לשירותים כחלופה לשירות הלווייני ואולי אף תוותר עליו בהמשך. למרות זאת, נראה כי השירות הנוכחי עדיין אינו מושלם ולא יוכל בזמן הקרוב להוות חלופה לממירים הקיימים או למקלטי הטלוויזיה בבתי הלקוחות.

 

יתרונות:

  • מאפשר לצפות בתכנים גם מחוץ לבית.
  • קליטת שידורים ברמת הפרדה גבוהה.
  • צפייה בתכנים מה־VOD.

חסרונות:

  • ממשק המשתמש מותאם אמנם למסכי מגע, אבל לעתים מאד מעיק. למשל בתצוגת לוח השידורים נדרשת גלילה לצדדים כדי לראות את פרטי התכנית הבאה.
  • ממשק משתמש מסורבל מאד בצפייה לאורך בטלפונים.
  • השידור לעתים מקוטע, ולא מתבצעת מספיק אגירה, כך שלעתים מתרחשת תופעה של דילוג קדימה לאחר מספר שניות קיפאון.
  • אין אפשרות לביצוע דילוג בזמן או השהיית השידור כפי שקיימת בממירים המתקדמים שלהם.
  • לא ניתן לצפות בכל הערוצים לרבות ערוצי תוכן חשובים כמו ערוצים 2 ו־10 שניתן לצפות בהם דרך הרשת ממקורות אחרים.
  • מגבלת כמות מכשירים, מגבלת כמות צופים, מגבלת מכשירים ומערכות הפעלה.

עמותת המקור במשבר — עזרתכם נדרשת!

ביום חמישי האחרון התקיימה האספה השנתית של עמותת המקור, במטרה לסכם את הפעילות בשנה האחרונה ולבחור את נציגיה בוועד הנהלת העמותה ובוועדת הביקורת כפי שמחייב החוק.

האספה נקבעה להתכנס בשעה 18:00, ונראה שלמרבית המשתתפים הזמן היה רק המלצה. מודה, אני איחרתי במספר דקות והתנצלתי על כך מול הנוכחים מיד כשנכנסתי, אבל עבור אחרים שהגיעו לאחר 19:00 זה לא נראה חריג להגיע באיחור. ובכן, אם היה קיים קושי כלשהו להגיע בזמן וזה היה ידוע לכם מראש למה לא ביקשתם להתחיל את המפגש בשעה מאוחרת יותר? למה לגרום לאחרים להזדרז להגיע בזמן ולהתייבש בהמתנה שתגיעו אם לכם יש תכניות אחרות?

האספה התחילה בשעה 19:00 עם חבר ועד העמותה, אדיר אברהם שנשא דברים על פעילויות העמותה בשנה האחרונה.אני מציג פה את הפעילויות כפי שאני זוכר אותן כעת כי לא טרחתי לסכם אותן בזמן אמת, ואני מצטער אם אני משמיט פרטים חשובים.

  • כנס קוד פתוח במגזר הביטחוני שהיה מאד מוצלח לדעת המשתתפים ובתפוסה מלאה ונראה שיש תכניות להרחיב את היקפו לקראת הכנס הבא.
  • כנס אוגוסט פינגווין שהתקיים עם 25 הרצאות בתחומים שונים וקיבל גם הוא משובים חיוביים, אבל כמות המשתתפים בו (מעל 300) קצת אכזבה את המארגנים.
  • עזרה בקיומם של כנסי וורדקאמפ ירושלים ודרופל.
  • תרומה אנונימית בסך 3,000 שקלים לטובת יצירת תיעוד בעברית לתוכנת עיבוד התמונה The GIMP, שתוצרה זמין כיום בוויקיספר.
  • רכישה של שרת נוסף לטובת פרויקטים בקוד פתוח (השרת נרכש והותקן בחווה, עדיין לא הושלמה ההכנסה שלו לשירות)
  • שיתוף פעולה על הטכניון לטובת מקום לעבודה על מיזמים ומפגשי קוד פתוח (זכה לאפס היענות מצד הקהל).

לאחר הצגת הפעילויות השונות וגם חזרה עליה לטובת המאחרים המשיך אדיר והציג בפנינו קצת מהווי הפעילות בוועד העמותה. לטענתו, שזכתה גם לגיבוי מצד חבר וועדת הביקורת, הוא ביצע כ־95% מכלל הפעילות בעמותה כאשר שני חברי הוועד האחרים מופיעים ונעלמים לסירוגין, ומטלות שמועברות אליהן עלולות להתפספס והזמינות שלהם באמצעי הקשר הקיימים שואפת לאפס בתקופות מסוימות. כתוצאה מכך משימות שלמות חומקות מבין אצבעותינו או תקועות עד שמישהו לוקח יוזמה ומטפל בנושא בעצמו (למשל משימת איסוף הקלטות הווידאו והעלאתן לאתר העמותה שהייתה תקועה במשך זמן רב בטיפולו של אחד מחברי הוועד והושלמה רק לאחר שחברת עמותה יקרה נקטה יוזמה ולקחה על עצמה את האחריות על משימה זו).

כתוצאה מבעייתיות פעילות חברי הוועד הגיעה העמותה למבוי סתום. חסרים מסמכים הדרושים לצורך קיום האספה לפי התכנית שנקבעה מראש ולפי דרישות רשם העמותות, ולמעשה, אין כרגע בידינו אפילו רישום מסודר ומעודכן של חברי העמותה מה שבאופן פרקטי מונע את ביצוע ההצבעה על בחירת חברי הוועד הנכנס.

כתוצאה מכשלים אלו, בצער רב הובאה בפנינו ההחלטה על קיומה של אסיפה נוספת בעוד חודש מהיום עם ההצעה לפרק את העמותה שעולה על הפרק. כדי למנוע את ההחלטה הזו צריכים עד אז להמציא רוב של חברים שיחליטו למנוע צעד זה ויציעו את עצמם לכהן בוועד הנכנס. עבור הוועד הנכנס כנראה תהיה עבודה רבה וממושכת לשמר את קיום העמותה במתכונתה הנוכחית, אבל אם טובת הקהילה חשובה לנו עלינו להשקיע לטובת שימור העמותה.

 

עמותת המקור קיימת קצת יותר מעשור, ומטרותיה המוצהרות הן קידום של קוד פתוח ותוכנה חופשית בארץ. בימיה הראשונים של העמותה מונחי חופש תוכנה, וקוד פתוח לא היו שגורים בפיהם של אנשי טכנולוגיה והציבור הכללי, ובשנים האחרונות נראית גדילה משמעותית בשימוש במושגים אלו ובכוח שלנו לדרוש תאימות לתוכנות קוד פתוח ואף לקדם מיזמים ציבוריים שמטרתם לשפר את נגישות הציבור למידע.

במהלך השנים עמותת המקור פעלה רבות לטובת שיפור ההיכרות של הקהל הרחב עם מושגים מעולם התוכנה החופשית והקוד הפתוח. פעילים בעמותה השתתפו בישיבות בוועדות ממשלתיות ועוזרים לנו לשנות את החוקים הקיימים במדינה כך שיכירו בקיומן של תוכנות חלופיות למערכות הפעלה ותוכנות שנמצאות בשליטתם של תאגיד בודד. קיומם של כנסים דוגמת הכנס לקוד פתוח במגזר הביטחוני מאפשרים לראשונה שיתוף פעולה בין זרועות ביטחוניות שונות ומוציאים בכל שנה עשרות צעירים למגזר הפרטי שמגיעים אליו עם היכרות רבה עם תפישה זו ועוזרים לנו לקדם את הרעיון הלאה. קיום כנס אוגוסט פינגווין מאפשר לנו להיפגש כקהילה במפגש פנים מול פנים ולהחליף דעות ורעיונות. המשאבים שהעמותה מעמידה בדמות שרתים ומערכות מאפשר לנו כפעילי תוכנה חופשית בארץ להמשיך לפעול עם הגב הקיים של עמותה המחברת בין הפעילים השונים.

כפי שכתבתי קודם, לדעתי זה לא הזמן לחסל את העמותה. רעיונותיה חשובים לנו ואנחנו עדיין מאמינים בהם. מחסור במתנדבים זו בעיה לא חדשה בעמותה ולדעתי נובעת בעיקר מחוסר הרצון של הפעילים השונים להכניס יד בריאה למיטה חולה. כדי שהעמותה תתנהל כמו שצריך אנחנו צריכים בראש ובראשונה אנשים רציניים שיכהנו בתפקידים הקיימים וכמה שיותר פעילים שונים שיפעלו בעמותה במסגרות השונות. אף־אחד מעולם לא קבע שהעמותה צריכה להיות מופעלת עם כמות של שישה פעילים בלבד שמקיימים בניהם רוטציה בתפקידים השונים, ואם אנחנו כקהילה פעילה של כמה עשרות או מאות פעילים עדיין רואים את עצמנו כחלק מהעמותה, עלינו להתחיל לחשוב איך אנחנו רוצים שתיראה העמותה בעתיד.

המראה החדש של פיירפוקס

בעוד מספר ימים יצא עדכון לגרסה חדשה של פיירפוקס. עדכון זה יכלול שינוי משמעותי במראה הדפדפן שמוזילה עמלים עליו מזה זמן רב ויצא לי לעקוב אחריו מקרוב בחודשים האחרונים. ברשומה זו אסקןר את השינויים הבולטים.

ברצוני להקדים ולהגיב לחששות של אלו שמתלוננים כי פיירפוקס הולך והופך לאחיו התאום של דפדפן גוגל כרום. זה לא המצב, ומהר מאד נעלם הדמיון העיצובי בין שני הדפדפנים. למעשה, ניתן לטעון באותה מידה שגוגל כרום ופיירפוקס דומים בעיצוב שלהם לאופרה וספארי, שכוללים עיצוב דומה מאד לזה של אינטרנט אקספלורר, ושכולם בעצם דומים לדפדפנים שנעלמו זה מכבר מהעולם דוגמת מוזיאק.

דפדפן האינטרנט הראשון הראשון נקרא WorldWideWeb והוא פותח למעשה יחד עם פרוטוקול HTTP ושפת העיצוב HTML. ככזה, הוא היה הדפדפן שנתן את הטון וכל הדפדפנים שבאו אחריו היו חייבים לחקות את אופן עבודתו. בשנים שלאחר מכן הופיעו דפדפנים נוספים שכל אחד מהם אימץ את התכונות והמראה של קודמיו ובמקביל השמיט דברים שנראו למפתחיו מיותרים. מספר שנים לאחר מכן שוק הדפדפנים די התייצב עם דפדפנים כגון "נטסקייפ", "אינטרנט אקספלורר" ונוספים, שגרמו להכחדתם של הדפדפנים החלוציים ולמעשה יצרו מעין מראה אחיד בין הדפדפנים השונים במראה ובתפקודם. באותה תקופה כבר הופיעו כפתורי ניווט קדימה ואחורה בהיסטוריה, המושג "דף בית" שמוביל לדף שנבחר על־ידי המשתמש כנקודת מוצא לגלישה ברשת, סימניות/מועדפים וכדומה. להמשיך לקרוא

דפדפנים תומכי פרטיות

בדיון באתר whatsup הועלתה סוגיית פרטיות המשתמשים בעת הגלישה והסכנות שהם מייצרים. כמוזילאי שמחתי לראות שמוזילה עדיין מזוהה בידי הציבור כגוף שמכבד את פרטיות המשתמשים. משתמש אורח פרסם שם קישור למאמר המציג את הסכנות בשימוש בפיירפוקס ואף מציע לקוראים דרכים "להגן על עצמם". מאחר שאני חושב שתגובתי שם עשויה לעניין קהל רחב יותר, אני מפרסם אותה כאן עם שינויים קלים.

להמשיך לקרוא